המלצה: טמפל גראנדין

על טמפל גראנדין שמעתי לראשונה לפני כ-15 שנה באיזו תוכנית תעודה בערוץ שמונה או משהו דומה, והסיפור נשמע כבר אז שונה ומענין – בחורה אוטיסטית שהצליחה להתגבר על מגבלות שונות בתקשורת עם הסביבה וגדלה להיות מדענית בעלת שם עולמי. היום חייה מתחלקים בין קריירה של מרצה על אוטיזם ובין קריירה של מומחית לגידול וניהול חיי בקר וחזירים, בחוות ועד משחטות. כיום מחצית ממתקני הטיפול בחיות משק בארה"ב עובדים לפי העקרונות שניסחה בזכות ראייתה ותובנותיה המיוחדות.

לפני כמה חודשים צצה שיחת TED שלה ברשת:

(ההרצאה תורגמה בהתלהבות ל23 שפות כולל עברית). בהרצאה גראנדין מתייחסת לסרט שנעשה על פי הביוגרפיה שלה אבל עד שלא זכה ל-14 מועמדויות ושבעה פרסי אמי לא הלכתי לחפש אותו. מדובר בסרט של HBO, באורך 110 דקות, ששואל מ-A beautiful mind את הרעיונות הויזואליים של הדגמת צורת החשיבה של גראנדין. נכון, האמת קצת שופצרה לצורך הדראמה, קלייר דיינס הרבה יותר יפה מגראנדין, לא כל ילד אוטיסטי מסוגל לתקשר ולחשוב באותה הרמה, אבל הסרט עדין מרגש ומעורר מחשבה.

הדבר היחידי שהטריד אותי היה בטקס האמי, כשהמפיקה עלתה לבמה לקבל את הפרס, וקישקשה משהו על כך ש"בימים אלו, כשהאוטיזם מתגבר כמו מגפה", בעוד היא עומדת ליד גראנדין על הבמה. לו רק היה המסר בסרט הזה יותר בולט שאוטיזם איננו מתגבר, שכל המחקרים מראים שהוא איננו נגרם מחינוך קלוקל או חיסונים, וכי לאורך 50-60 השנים האחרונות, אחוז האוטיסטים זהה בכל שכבות הגיל.

The Yes Men Fix the World

סרט נוסף שיצא לי לצפות בו לפני כשבוע ושכחתי לציין פה – היס-מנים אספו את כל ה"מתיחות" שלהם, שאולי הכרתם כמוני דרך יוטיוב ומקומות אחרים. למעשה אלו תרגילי מדיה לקידום מטרות אקטיביזם חברתי (culture jamming), שאוגדו לכדי סרט. אפשר להשיג אותו בDVD, אבל במשך תקופה ארוכה של מאבקים משפטיים ניסו למנוע זאת מהם, אז הם הפיצו את הסרט דרך ביטטורנט, ובעזרתם החשובה של VODO. הסרט אמור להצחיק ולגרום לך לחשוב. לא כל הסטאנטים שלהם נכנסו לסרט (תוכלו למצוא אותם אולי ביוטיוב) אבל החומר שנכנס מצוין, ומראה גם איך התייחסה לזה התקשורת והאוכלוסיה שלמענם נערך הסטאנט. אם לא הייתי מסכים איתם עד כמה מושאי הביקורת שלהם ראויים לגנאי, אולי זה היה מצחיק אותי יותר, אבל לפעמים נראה שהם לא מצליחים להעביר את המסר למי שצריכים לקבל אותו. לפחות אני שמח שיש צופים מהצד שיבינו על מה מדובר.

בקיצור, אם יש לכם שעה וחצי לשרוף, אני ממליץ.

(פה יש טריילר, הלינק הוא למען הקוראים את הבלוג בדואל)

על ההבדל בין טכנאי כבלים לשחקן, בין תושב ישראל למתנחל

התייחסתי לנושא בקצרה אבל הטיעונים שעולים ראויים לריכוז והפרכה מורחבת.

מתוך העין השביעית שמצטט ממעריב:

אחת התושבות תוהה: "דווקא שחקנים כאילו-נאורים, בעלי השקפה רב-תרבותית, מחרימים אותנו?". המצוטטת היא חסיה ויזל, "לא מתנחלת ולא כובשת", על-פי עדותה, אלא "מורה לספרות".

חסיה היא ישראלית אבל לא כובשת. חסיה תושבת אריאל אבל לא מתנחלת. חסיה מורה כאילו-נאורה אבל היא עיוורת כשנוח לה. חסיה חושבת שכיבוש התרבות הפלאסטינית ע"י התרבות הציונית-רביזיוניסטית היא "רב תרבותיות".

בדיון על "מרד השחקנים" אצל טל בבלוג כתב רביב

במה שונה שחקן הקאמרי מעובד של חברת חשמל או טכנאי של "הוט"?

ובכן אני לא יודע מה נהוג היום, אבל ככל הידוע לי מסביבות 10 שנים אחורה, טכנאים שאמורים לתת שירות גם בשטחים יוצאים בזוגות, לפעמים רק עם מאבטח בתקופות לחוצות, יכולים לדרוש ולקבל רכב ממוגן, נשק להגנה עצמית במקרים של התקנות בשטחי A+B ותוספת סיכון במשכורת. אם לזה אתם קוראים "נוהל רגיל" של טכנאי שטח אני מאוד אופתע. זה נשמע לי כמו יציאה לתוך שטח עוין.

בנוסף, טכנאים שמוכנים לעבוד בשטחים מוחתמים על חוזה מיוחד שבו הם מאשרים שהם מוכנים לעבוד בתנאים דלעיל. אי אפשר לקחת את טכנאי ההתקנות של הוט מאזור רחובות-גדרה ולהורות לו להרים נל"ן בין "מכתש" ל"עלי".

זה היה לפני עשור, היום אני מניח שהם פשוט מפעילים פרילאנסרים מקומיים שמוכנים לעבוד גם בתנאים יותר גרועים, אני בספק אם טכנאים היום נשלחים לשטחים אם הם לא חייבים ומחויבים לכך בחוזה מראש. יש מתנחלים מובטלים שמתים לעשות את זה ברכבם הפרטי בשביל קצת הכנסה כעוסק זעיר או עוסק מורשה.

ציטוט מדיון ברוטר:

מה יקרה כשעובדי קופ"ח,בי"ח,עובדי מד"א,אנשי ביטוח לאומי וכו' יחליטו שהם לא נותנים שירות לתושבי יו"ש..?

יפוטרו. עובדי ביטוח לאומי הם עובדי מדינה (ואני מניח שמי שעלול להשלח לשטחים עדיין מוחתם על חוזה מתאים). עובדי מערכת הבריאות מוגבלים בכל מיני חוקים, בכלל יש שאלה אם לעובדי שירותי חירום מותר לשבות, לשוטרים למשל אסור לשבות, ואם לא היו שביתות אחריות ורופאים מדי פעם הייתי בטוח שגם הם היו אמורים להיות מכוסים בחוק הזה.

ועדיין, שחקן תיאטרון אינו מנתח. הוא לא שירות תשתיתי או הכרחי בחירום. תיאטרון הוא תרבות, ובעיני אחרים מותרות. תאטרון באריאל הוא הכשרת שרץ, הוא נזם זהב באף חזיר, הוא ציפוי סוכר על ערימת אתם-יודעים-מה.

עלה הטיעון שחברות ציבוריות חייבות לתת שירות בשטחים. האמנם? חייבות? אני בעל עסק ולא חובה עלי לתת שום שירות לאף אחד שאני לא רוצה. גם שקם אלקטריק יכולים לסרב לשלוח לך מקרר בהובלה לשטחים אם לא מתאים להם. היחידים שכפויה עליהם נתינת השירות הם שירותי בחירום (בריאות, צבא) ומפעילי שירותים שדורשים זכיון. זה אומר מפעילי תקשורת למשל. זה אומר עובדי תשתיות ממשלתיות כמו עובדי מקורות וחברת חשמל. חברת הוט וחברת בזק משלמות כסף טוב על זכיון הפעולה שלהן, ואת ההתחייבות לתת שירות גם בשטחים הכבושים, וזאת בתמורה למונופול מטעם המדינה לעסוק בתחום שלהן.

כשהגברת לבנת חושבת שלתושבי אריאל מגיע בידור תיאטרון כמו שמגיע להם שידורי ערוצים 1+2, היא מסתכלת על תיאטרון כתשתית חסרת ערכים, כאחרון מופעי השירה בציבור במקרה הטוב וכשיתוק לאומי בסגנון "השרדות" במקרה הרע. האזרחים צריכים לקבל מים, חשמל, ביוב ובידור כדי שלא יפקחו עיניים ויסתכלו מה באמת קורה – מה שקראו בזמנים עתיקים "לחם ושעשועים". התיאטרון צריך להיות כפוף להחלטות הקומיסארים ולהתייחס לאריאל כאל עוד מקום שם צריכה להיות מוקמת תשתית הבידור. הקמת היכל התרבות באריאל כנראה משולה להקמת תחנת טרנספורמטורים של חברת החשמל או מרכזיה של בזק. שדרגנו את חומה ומגדל וזרקנו פנימה תיאטרון, והופה. אריאל היא עובדה מוגמרת על המפה. לשטחי A לעולם לא תהיה רציפות, הגדה היא ישראל, שתי מדינות על שטח אחד, עובדה שזה עובד כל כך יפה.

איי פלשתינה המזרחית

ואגב, עוד ציטוט מהעין השביעית של פרשן שלא ידוע כנוטה לשמאל:

ימיני כותב בטורו ב"מעריב" כי "גם אם גושי ההתיישבות יישארו בכל הסדר עתידי בתחומי מדינת ישראל, עדיין יש בעיה עם אריאל, המצויה כ-20 ק"מ מהקו הירוק. אם רצוננו במדינה יהודית ודמוקרטית, ולא במדינה אחת גדולה – ספק אם אריאל תישאר במקומה"

כלומר אין אפילו הסכמה רחבה בימין שאריאל היא עיר ככל הערים. העובדה שהיא עלולה להיות בעצם התיישבות זמנית ולהתפנות למען הבטחת שלום איננה דמיונית כמו שנדמה.

עוד ועוד סדקים

למי מקוראי שלא קורא חדשות, הקרבנות האחרונים של מפולת הדמוקרטיה הישראלית הם אמני ישראל, ספציפית חירות הביטוי והדיעה שלהם. נתניהו עושה סטאלין ומאיים לחסל גופי תרבות שלא ייצגו את הגרסא שלו של מוסריות וציונות. ספציפית מדובר על סירובם של כותבי מחזות ושחקנים שלא רוצים להציג באריאל, עיר ישראלית שאינה עיר ואינה בישראל. בתוך כל זה עומדת שרת התרבות ומביכה את עצמה כשאינה מבינה שאינה שרת הבידור.

בחדשות אחרות השבוע, משטרת ישראל עדיין מתעקשת לעשות "ניסוי כלים" בחסימת האינטרנטים שלנו ופישפוש בפאקטות ה-IP שלנו, איגוד האינטרנט הוציא נייר עמדה מאוד ברור נגד הצעד והשווה אותו ל"נוהל שכן". בינתיים משרד המשפטים מקדם חקיקה שתתן להם לפשפש לנו בכיסים (עדכון מבהילגם לילדים בבתי הספר), כדי להכשיר את השרץ שכבר קיים (ולפני כן זה וגם זה). מסתמן, אגב, שכדי להקל על בליעת הצפרדע, החוק שירחיב את יכולת החיפוש ידחף לתוך חוק ההסדרים הבא עלינו לרעה.

בינתיים, מחוץ להיכלות הממשל, מתחילה הקרן החדשה לישראל להראות סימני עייפות מדאיגים במאבק מול השמצות הימין (שגובלות בעלילת דם רוב הזמן).

תשמעו… מההימלאיה ועד האיטי יש כריתת יתר. כשהעצים לא מחזיקים את הקרקע בשורשיהם, הקרקע פשוט מחליקה בגשם הראשון לנהר והופכת להצפת בוץ שקוברת כפרים במורד נתיב הנהר. אם המדרון כולו גולש, הוא לא צריך להיות חלקלק או מחוספס, אתה תיפול איתו לנהר. ממשלת ישראל הנוכחית עוקרת עצים בסיטונות. ממשלה שמעקמת ידי אמנים ותאטרון איננה דמוקרטית, ממשלה שמחזיקה עם כבוש ולא מקדמת שלום אינה יהודית. תגידו לי למה אנחנו עדיין תחת האשליה של "יהודית ודמוקרטית"?

יש לנו גזים

פורום פעולה אזרחית פתח קמפיין להגדלת המיסוי על קודחי הגז. אני אישית תומך, אבל אני אאלץ לחשוב פעמיים לפני שאפגין בחום הזה :-) עידכונים יופיעו באתר שלהם.

עדכון: החל מיום א' בבוקר, ועד צהרי יום ד', יהיה אוהל מחאה של המטה בגן הורדים בירושלים, שיכלול בתוכו גם עמדת חלוקת פליירים בכיכר אגרנט (קרוב לבית המשפט העליון).

והנה נייר העמדה, הניוזלטר הראשון של מטה המאבק, ועמדת המדינה וקק"ל מנגד. כן, קראתם נכון, משום מה קק"ל מתעלמת מהצ'ארטר שלה עצמה ותומכת בהפרטת קרקעות. לא ברור הענין הזה.

עוד תשובות מיורם אורן

במשך הדיאלוג ביני ובין יורם אורן, יועץ משרד הפנים בנושא התעודות החכמות. אתם מוזמנים להוסיף שאלות ואפנה אותן אליו.

החלק הקודם פורסם כאן, קחו רק לתשומת הלב את האזהרה שפירסמתי.

בתשובה לשאלותי לגבי האמון הפגוע של משרד הפנים (דליפת מרשם האוכלוסין, פנקס הבוחרים ועוד מאגרים) והעובדה שאין להם איש במ"מ קבוע:

לגבי ממונה במ"מ במשה"פ – נכון שאין מינוי רשמי אבל זה לא אומר שאין עבודה בנושא, ואפילו עבודה אינטנסיבית. בכמה שנים האחרונות שאני מכיר את המשרד הוא עשה קפיצת מדרגה רצינית, בסיוע צמוד של רא"מ ועם אנשים מאד מקצועיים שעוסקים בזה. אני מתאר לעצמי שיהיה מי שיקפוץ ויגיד שמרשם האוכלוסין בכל זאת דלף משם אבל זה שוב משהו לא נכון. מרשם האוכלוסין מכיל הרבה פרטים נוספים שלא דלפו, והדליפה הייתה מלקוחות של המרשם שמקבלים אותו על פי חוק. אני הראשון שישמח אם יצמצמו אליו את הגישה בחוק.

בראיון אמר לי ביהם שהשב"כ והמוסד עצמם לא משתמשים בביומטריה כי אינם סומכים עליה, יורם אורן טוען שהוא יודע מידע אישי את ההפך. הצעתי שזו הסיבה שחייבים לקיים דיבייט גלוי ולפרסם עובדות.

בנושא ההסכמה על עובדות – זו הגדרה מעניינת להשערות/הנחות/המצאות/מחשבות. לגבי הצורך בדיאלוג/דיבייט – בהחלט מוסכם, אם יהיה מי שיעשה את זה מצד משה"פ באופן שוטף.

אז מתי יפורסמו ההליכים, החומרות ושאר מרכיבי המערכת? אחרי שיוזמנו ויותקנו?

למה מסמכים אינם מפורסמים? יש המון סיבות אבל אציין רק אחת כחומר למחשבה. זה שאתה מתעניין ורוצה לדעת מתוך מעורבות אזרחית זה מאד יפה וראוי להערכה, אבל יש הרבה (בעצם הרבה יותר) שירצו לדעת מתוך מניעים מסחריים. כבר הדפנו כמה ניסיונות כאלו. לתת למישהו יתרון זה בעייתי מאד מבחינת חוק המכרזים. גם פרסום לכולם זה בעייתי וגורר הרבה תגובות שאינן ענייניות ונועדו רק להפגין כמה המגיב חכם וכמה המפרסמים טיפשים. מעטים באמת מתייחסים בצורה עניינית, נטולת אינטרס מסחרי. השמירה על פרופיל נמוך ואפילו על "ערפל" מכוון עד לשלבי המכרזים המעשיים מנעה עד כה הרבה ניסיונות של גורמים עסקיים להשפיע על מהלך העניינים. זה כל הזמן הליכה בין הטיפות אבל זה מאד מוכיח את עצמו. כיום גורמים עסקיים שונים רק מנחשים מה תהיינה הדרישות שלנו בכל מיני דברים ואפילו משחררים בלוני ניסוי בתקשורת כדי לנסות ולדלות מידע שיועיל להם. לצערי העיתונאים של היום מתמסרים ברצון לדברים כאלו אבל זה מה שיש. בשורה התחתונה – שמירת הפרופיל הנמוך היא הכרח בל יגונה.

שאלתי גם לגבי key-loggers:

קי לוגרים זה בעיה שאיננה ייחודית לשימוש בכרטיס חכם אלא לשימוש במחשב בכלל. במקרה של כרטיס חכם יש כמה גישות לכך. הגישה הקלאסית אומרת שיש להשתמש בקורא עם PIN PAD המאפשר להזין את ה-PIN ישירות לכרטיס בלי שהוא יעבור את המחשב. יש קוראים כאלו ויש כאלה אפילו עם הסמכה לפי CC. החיסרון הוא במחיר היקר בהרבה ובכך שצריך לבדוק אם אי אפשר לטעון להם קושחה זדונית, כך שהבעיה פשוט עברה למקום אחר.
הגישה השנייה היא לייצר תהליך אינטראקטיבי שבו המשתמש בכרטיס מקבל משוב בצורת CAPTCHA. משוב זה כולל פרטים על מה שהוא חתם יחד עם בקשה להקיש משהו (ספרה/אות בודדת למשהו פשוט וצירוף אם זו פעולה כבדה שהרבה כסף בצידה). בצורה כזו גם אם המחשב נגוע או שהותקן בו קי לוגר חומרתי שלא ניתן לגילוי אז מה שהתוקף יכול לעשות זה רק לשלוח את זה למזלום בכפר בניגריה שמתפרנס מלפתור קפצ'ות למחייתו. זה ברוב המקרים מחיר בלתי נסבל מבחינת התוקף, מה גם שהמזלום צריך לדעת עברית (security by obscurity במיטבו…). זה לא פיתרון מלא אבל זה משהו שכן מאפשר לחיות עם זה כסיכון מחושב. אם מישהו השיג את ה-PIN שלך הוא עדיין צריך את הכרטיס שאצלך בארנק או לחכות שתבצע איתו משהו על המחשב הנגוע, כדי להלביש על זה עוד משהו. יש גם את ההיבט המשפטי, ואם נעשתה פעולה בלי ידיעתך זה הופך לנושא של דיני ראיות. כאמור זה לא ייחודי לכרטיס אלא רלבנטי לכל פעולה ממוחשבת וגם לא ממוחשבת שאינך שולט בכל התהליך.

וחזרה לשאלת השאלות – פרופסור ביהם טוען בצדק שתעודות ביומטריות הן אולי רע הכרחי, אבל עדיפות עליהן תעודות חכמות פשוטות יותר עם הגנה על הפלאסטיק מפני נסיון להחלפת התמונה המודפסת. הדפסת התמונה שם משמעה שיש מאגר תמונות מופחתות.

למה ביומטריה ולא רק כרטיס חכם? נדמה לי שדשנו בזה לא מעט. אם זה קל יחסית לקבל תעודה לגמרי אמיתית בהרכשה כפולה אז כרטיס שאיננו בר זיוף לא עונה לצורך ואפילו מחריף את המצב. האמירה שניתן לבטל כרטיס מניחה שנעשה בו שימוש רק מול מערכות מחשוב. במציאות המון שימושים של התיעוד מתבססים על הצגתו בלבד וכאן רשימת תעודות מבוטלות לא עוזרת.
אנחנו משאירים עקבות אלקטרוניים בכל מקום, אלא אם נחזור הרבה שנים אחורה ונוותר על הרבה דברים שהם חלק מהיום-יום שלנו. נשאלת השאלה מה עדיף – צבר הולך וגדל של מידע עלינו ללא פיקוח וללא רגולציה בשיטת המערב הפרוע או משהו מצומצם, מוגדר ו"רזה" מבחינת מה שהוא מספק, עם רגולציה מחמירה ועם פיקוח.

אני לא מסכים איתו כמובן. אדם שתעודתו מבוטלת "מרחוק" ע"י מתחזה יקבל הודעה הביתה בצורת גלויה שתודיע לו שביום, מקום ושעה כך וכך התייצב אדם וביטל את התעודה הקודמת שלו, ואם זה לא נכון אז שייתור מיד קשר עם המשרד.

לשאלת השימוש הלא-אלקטרוני בתעודה שיקשה על גילוי תעודות מבוטלות אני יכול רק להגיד – אז מה התועלת שבביומטריה לעזאזל? אף אחד לא יעצור אדם עם תעודה מזויפת ממילא. אני עדיין בדיעה שאין הצדקה כלכלית ובטיחותית להוסיף ביומטריה לתעודות כשהסכנה שמנגד כל כך גדולה.