עדכון לפוסט הקודם, הגיעו הכרטיסים החדשים, מצטרפים אחר כבוד לבדיקה. הגיעו מפורמטים משום מה בפורמט VFAT, שלא אמור בכלל לתמוך במערכות גדולות מ32GB ברב מערכות ההפעלה… פה לחשוד?

תזמון עם מתאם USB של סאנדיסק: 15MB/sec קריאה על 6GB הראשונים, אח"כ נופל ל-4.5MB/sec ל2 הגיגהבייטים הבאים. אופס. נראה הקריאות והכתיבות האטו ככל שהוספתי בלוקים, וזה היה הפחד שלי מלקנות את הכרטיסים הזולים עד כדי חשד האלו מסין…. ניסיתי את הכתיבה הבאה ליצירת 24GB של אפסים על הכרטיסון:

לפעמים דברים עוברים לי ליד הראש ואני מגלה אותם באיחור. הצעצוע האחרון הוא תגי NFC. לא חקרתי אף פעם את הטכנולוגיה, ידעתי שבגדול היא אחות של RFID - מכשיר טלפון אחר או סליקה בסופר מדברים עם הטלפון שלך, או רכיב פאסיבי שמקבל קצת זרם בהשראה מהטלפון - אבל לא הלכתי לחפש אף פעם מה עושים עם זה עד שנתנו לי תג כזה במתנה השבוע.

אז ככה: תגי NFC הם קומפקטיים למדי, סנטימטר עד שלושה, שטוחים, יכולים להתחבא במדבקה או בתוך משהו יותר קשיח שמתאים לארנק, טבעת, מחזיק מפתחות וכולי, וניתנים לקריאה רק ממרחק סטימטרים ספורים, לרב רק מילימטרים. בניגוד לRFID פשוט גם ניתן לכתוב עליהם, וכל אחד יכול למצוא יישומון פשוט בחנות גוגל (והחל מאייפון 6 גם אפל, אני שומע), ולכתוב לצ’יפ. לרוב יש שם בין 137 בייט עד 888 (לא יודע למה המספרים הבלתי־עגולים האלו), וחלקם אף יכולים לאכסן כמה קילובייטים. אפשר להחביא שם תוכנית או רק כתובת, URL, סיסמא או מה שתרצו. קל למצוא יישומונים שבעזרתם תג כזה יפעיל מה שתרצו בטלפון - למשל מדבקה על ארונית הלילה ליד המיטה שתשתיק את הצלצול ותכוון שעון לבוקר, אחת על גב הלאפטופ שתעודד את הטלפון להפוך להוטספוט נייד, אחת באוטו שתפעיל GPS+וייז ותכבה וייפיי, מדבקה בסלון שתתן אוטומטית את שם וססמת הוייפיי למי שאצלכם אורח בבית וכדומה. שימושים יותר מתקדמים: תג על מחזיק המפתחות שינעל את השימוש בארנק הביטקוין שלכם או יאשר לתוכנית לקבל SU על האנדרואיד, או (עם עוד חומרה מתאימה) יפתח את דלת הבית. אשאיר לדמיונכם הפרוע למצוא עוד רעיונות לאוטומציה. בשלב זה אני מתקשה להמליץ על ארנק הביטקוין בשתל NFC תת-עורי, אבל אם זה הקטע שלכם, לכו על זה.

הספקן שבי התעצבן היום. לפני כמה ימים ריטוותה הגר בדיחה חביבה של עידוק על הפרעות קשב, בתגובה קפץ מישהו עם עצה ריקה, שנראתה כמו טרוליזם מוזר, אז לחצתי לראות מי האיש. זרם הגוגל בוז של יוסף זילברפרב נראה כמו שרשרת ספאם אחת ארוכה לתכשירים טבעיים, ובלטו לי כמוסות הלינצ’י שהוא מפרסם, ולטענתו עוזרות בטיפול בבעיות קשב וריכוז, ומשפרות את הזיכרון. הוא גם מזכיר לפחות שמדובר בתוסף מזון ולא בתרופה. הלכתי לקרוא עליהן בויקיפדיה ונראה שמדובר בצמח מרפא אמיתי עם הוכחות ליעילות בטיפולים ספציפיים לסרטן. חפרתי עוד קצת ולא מצאתי מילה אחת מהיימנה לגבי טיפולים ב-ADD, אז בחרתי לי הודעת טוויטר אחת מהזרם שלו ועניתי לו:

פולי איננו. כשנה וקצת אחרי שאיבדנו את בנאי, שכתב וביים לא מעט מהטובים שבמערכוני הגשש, ואני אפילו לא ראיתי אותם אף פעם מופיעים על הבמה, לא כשלישיה ולצערי בינתיים גם עוד לא כשחקנים. הולך ופוחת לו דור, ועצוב לי קצת היום.

בעצם קשה לי לכתוב כרגע פוסט שנה טובה, כי עד כמה שאני רוצה לאחל אותה לכל חברי, אני יודע שאיחולים לא יחזיקו תמיד.

בראשון בערב דיברתי עם אחד מחברי, שגילה לפני שבוע שאביו חולה בסרטן מתקדם. סרטן ריאות ששלח גרורות כבר למוח ועוד איברים. את זה הוא מגלה פחות מחודש לפני החתונה, ולמעשה את הנסיעה לקפריסין לרישום האזרחי עשה בשהיה של 4-5 שעות בידיעה שלאביו נותר אולי שבוע לחיות (מאז הסתבר שמדובר בחודשים ספורים). בשנה אחת הוא מתחתן ואולי אפילו הופך לאבא בעצמו, אבל בגיל 34 הוא עומד לאבד אבא, ואת אימו לקח הסרטן כבר כשהיה בן 19. אין לי מושג איך לאחל לו. עצוב מאוד להתייתם, אבל לרוב האנשים זה לא קורה לפני גיל 50. אין לי איך לדמיין כזה דבר. אבל מה שבטוח במדינה מוכה כמו שלנו, כשיום הזכרון בא צמוד ליום העצמאות, כשיום לפני ראש השנה ושאר חגי תשרי חברת חשמל מקפיצה מחירים, אין לנו אלא לקבל הכל בבת אחת ואיכשהוא לשחות במעלה הזרם.

גיא מכריז על עצמו בגאווה כי הוא רומני, משפט אחרי זה הוא יודה שהוא לא אוהב חצילים, דקה אחרי זה יסתבר שהצד של אימו הביא את רומניה למטבח ועוד מחקר קל יספר לכם שבעצם רק הסבתא מרומניה. אבל הסבתא זה הצד המבשל וזה העיקר…. המורשת המשפחתית שלי דילגה על אבא שלי, אבל אחותו ואחותי מבשלות (ואופות) עדיין ממטעמי המטבח של סבתא. הוריו של אבי הצבר נולדו שניהם באותו איזור (בוקובינה) כמו סבתו של גיא, רק שהם נולדו כ15 שנה קודם כשהאזור היה עדיין בשליטה אוסטרו-הונגרית ודבר גרמנית. הבישולים אותו דבר רק עם שמות אחרים, כי השלטון והשפה השתנו אולי אבל לא המצרכים במטבח. את הכרוב הממולא היה “הולישקעס” והממליגה היתה פולנטה אבל רוב המאכלים סה"כ מאוד דומים. היום אגב, אם ארצה דרכון רומני אין עם מי לדבר, כי כפרי הולדתם של סבא וגם של סבתא נמצאים מאחורי הגבול האוקראיני, ובאזור מסוכן ביותר לתיירים, גם אם הייתי רוצה לבקר שם.

Openmoko יוצא לשוק בתזמון מעניין, 10 ימים בערך אחרי פיצוץ האייפון הגדול. ב$300 (או כערכת מפתחים ב$450) יהיה לך טלפון פתוח להתעלל איתו ברשת הGSM בעזרת לינוקס מוטמע, מסך מגע גדול למדי 2.8", לשימוש באצבע או סטיילוס, המילה מולטיטאץ’ לא מופיעה, מעבד סמסונג SOC במהירות 266מ"ה, USB אבל רק 1.1, כולל בתוכו אנטנת GPS, ותומך GSM 2.5 (בלי EDGE, רק GPRS), בלוטות’ 2.0, וחריץ מיקרו SD. ערכת המפתחים כוללת גם רפרנס בורד, בטריה נוספת, כבלים מיוחדים למיניהם, זוג כרטיסי זכרון ותיר נשיאה מרשים מאוד. אני מקווה שנראה ממנו תוצאות מגניבות :-) בסה"כ רק טיפה יותר מתקדם (מבחינת רשת) מה6230 שלי, אין מהירויות דור שלישי אבל ביננו GPRS מספיק ל99.99% מהאוכלוסיה, ובל נשכח ש$300 לטלפון עצמאי, עם GPS, בייצור קטן, בלי הסכמי שיווק עם רשתות ושהולך נגד הרבה מוסכמות שוק זה זול ומגניב. 266מ"ה אולי גבולי לאנימציה תלת מימדית כמו באיפון אבל אני בטוח שמישהו כבר ינסה לחקות את המפלץ החדש של השוק. אני מקווה שלא יתקעו שם וילכו על משהו מקורי שיצליח ועל פיצ’רים שחברות הסלולר לא יאהבו שיש למשתמש.

כמה מקוראי הנאמנים (שניהם?) אולי שמו לב שמאז יום רביעי השרתית שלי נופלת ועולה (ולפעמים יורדת, לצערי לא בקונטקסט מיני). אחרי שנתיים של עבודה נאמנה מסתבר שמי שקונה בזול אוכל תקלות של חומרה זולה. מקס, השותף שלי למכונה הזמין היום “פיצה” חדשה, שרת 1U משודרג שאמור ליפול גם הרבה פחות. האחסון קופץ מזוג דיסקים של 160 לזוג 500GB, הזכרון מ1.5G ל4G, והמעבד מP4 ישן של 2.4GHZ למפלץ QUAD CORE 2 XEON. יותר חזק מכל מחשב שאי פעם התקנתי שעולה פחות מ50K ש"ח ועלה כולו רק 10K. איך שהטכנולוגיה הופכת זולה… איזה כיף :-)

פעם פעם פעם מישהו אמר שנוסטלגיה תמיד תמכור. אתםם זוכרים את זה? כן זה היה פעם. ואיך שהוא צדק! פי… האנשים האלו היו צודקים פעם… אני זוכר איך… טוב אבל אני נסחף. לא באתי לדבר על נוסטלגיה אלא לספר אותה. הרבה מהקוראים שלי לא מסותבבים בבלוגוספירה ולא יודעים שמדי פעם יש גל פוסטים באותו הנושא. בשבוע שעבר הסתובב אחד של השתפכויות נוסטלגיות על “איך גיליתי את האינטרנט”. התחילה את זה כרמל, אותה אני מכיר עוד כ"carmel" מ-IRC, בחיתוליו של ערוץ ישראל בEFנט, והמשיכו את זה עוד כמה אנשים, ועכשיו כרמל גם הוסיפה פרק חביב וחשוב נוסף.

לא מספיק מקום על לוח הזכרון לחללי כיבוש עיראק בקונגרס.

כן, ידיעה עיתונאית על הציניות והאטימות של הממשל האמריקני. אין לי שום דבר חכם להגיד על הידיעה הזו, שמדברת בעד עצמה.

יצאתי אל האוטו שלי מדוכדך ושמתי גז את תוך הלילה השחור. “300” לפתע צף בראי כזכרון מתוק. איך ולמה? הזמן יגיד איך יגלידו הפצעים בנישמתי מהעלבון שהוטח בי כיושב קהל תמים. 40 אלף קוב מים לא ישטפו את הבושה. הרגשתי שדוד ורמוס. איך אומרים violated בעברית?

פעם פעם היה לי מחשב עובד. מה צריך צעיר נמרץ בימינו מלבד מסך, מקלדת ועכבר, עליו יוכל לגלוש, לענות לדואר, לצפות בסרטים ומדי פעם לכתוב עבודה לאוניברסיטה? אז, בתחילת המאה, היה לי מחשב חזק וגיבור עם שני מעבדי פנטיום 2 350מ"ה שעשה כל מה שרציתי ועוד קצת. הוא הריץ אז מנדרייק (לימים מנדריבה). ולאותם ימים, ותהי לי נערה, אשר מדי פעם הייתה לוחצת אותי להעביר את מערכתי לדביאן. “עוד תראה עוד תראה כמה טוב יהיה בגרסא, בגרסא הבאה!”, אבל אני עייפתי באותם הימים מעיסוק במחשבים, והמחשבה על נטישת הRPMים החמימים לטובת טריטוריות חדשות המצריכות יום לימודים ארוך התישה אותי מראש. ויהי היום, ותצא הנערה מחיי (ברוך הSHELL), ויעברו עוד כמה חודשים ואחתום עם שותף לדירה. שחר זוכר איך עוד התלוננתי והתבכיינתי שנמאס לי מכל המחשבים ואני רוצה להחליף מקצוע, אבל אז בא השטן להשטין על דרכי, ובוקר אחד (יענו 4 בבוקר בלי שינה) הצלחתי למחוק לעצמי את /etc/ באבחת אצבע לא זהירה, וכל יום המעבר של שחר בערך, ישבתי והתקנתי לראשונה דביאן וניסיתי בלימוד עצמי לגרום לו לפעול כראוי (למה לא מותקן less בברירת המחדל לכל הרוחות?) ושחר הצביע ואמר לחבריו “והוא עוד אמר לי שהוא לא גיק ונמאס לו ממחשבים. חע!”.

(מתנצל על הקפצת הפוסט, זיי פרנק שינה מאגר לתוכניותיו הישנות משום מה) נושאים שבא לי לפתוח עליהם דיון ואני לא מגיע לכתוב עליהם אפילו חצי פוסט. דוחה ודוחה מקוצר זמן. למשל האיי-פון של אפל, מכשיר נז"ק שגם מנגן ואפילו מתחבר לרשתות סלולאריות בתור פיצ’ר צדדי, אחרי שאפילו סטיבן קולבר הביע את מורת רוחו מהצעדים האחרונים של אפל, אחרי המכתב של סטיב ג’ובס, יש לי מה להגיד קצת בנושא ואני לא מגיע לזה.

הלכתי לעדכן לפני שעתיים את הטלפון שלי (6230i), לצרוב לו קושחה חדשה. לא ידעתי איזה כאב זה יהיה. אמר לי בעל הבית לגבות לפני ואכן גיביתי. עדיין לא צפיתי את מפח הנפש שיבוא. הדבר היחידי שזה בעצם גיבה זה את מספרי הטלפונים. השחזור של נוקיה הסתבר כבסיסי ביותר :-(

קפצתי לראות בעיני את האפל החדש, המק-פרו השולחני הסופר בומבאסטי. גם המחיר שלו בומבסטי קצת - מתחיל ב$2500. מייד הרגשתי גירוד עז ללכת ולהרכיב מחשב עם SPEC זהה כדי לראות כמה רחוק יכול המחיר להגיע.

אז ככה. מארז משופצר שופרא דשופרא $150. לוח אם $250 עם כל הפיצ’פקעס. $750 למעבד (יש שניים). דיסק $100. צורב $50. כרטיס מסך $100. זכרון 1GB ECC - $150. עכבר ומקלדת - $90. כל המחירים האלו בהגזמה פרועה כלפי מעלה. אם נשלים את המחיר של התוכנות ומערכת ההפעלה בערך עוד $200 והמחיר של הקופסא הזו בדיוק נכון.

אבל רבאק!!! עדיין כואב :-)

יותר זול למקמק את החלונות…