קריפטוכסף: זה רק מתדרדר

כתבתי פה לפני כ־5 שנים שהשקעה בקריפטומטבעות זו שטות שלא מקדמת את העולם. מי שנכנס מוקדם מרוויח ממי שנכנס מאוחר, ובהמון צורות זה מתנהג כמו קנונית פירמידה. אולי אין פה מפעיל מרכזי שמרוויח, אבל יש הגמוניה שקובעת את הטון (ולמי שלא נכנס לעומק חדרי הצ'אט וקבוצות הדיון נגלה שהם מתנהגים ממש כמו כתות שמפעילות לחץ חברתי ופסיכולוגי על מה שמשקיע לאט, יוצא מוקדם מדי או מעיז להעלות ספקות). יש בהחלט נכנסים מאוחרים שמפסידים, והכי הרבה מפסידה הפלנטה. כשהרווחים מהמטבעות עצמם ירדו, נכנס אלמנט ה־NFT. הרבה מתחילים להבין שיש כאן שוב פירמידה בועתית למדי, וזה עוד לפני שנדבר על זה שאם לא גנבו לכם את הטוקנים, לא עבדו עליכם עם Rug-pull או מכרו לכם יצירות ללא הרשאה של היוצר, ולא נפלתם עם בנפילה הגדולה של החודשים האחרונים, אז לא ברור אפילו מבחינה חוקית מה בכלל יש לכם ביד. לצערי בנפילות האלו נפלו גם בתי השקעות מסורתיים של פנסיות וחסכונות שהיו צריכים להיות יותר חכמים וזהירים, אבל כמות הרעש שעושה ההגמוניה מכסה על קולות הביקורת.

לפני שתשימו שקל אחד בתחום, אני ממליץ לחרוש על הסרטונים הבאים, ואז חשבו שוב אם זה נכון לכם לשים שם את הכסף.

קריפטוכסף זו לא השקעה טובה

אמ;לק: לא ממליץ על השקעה בקריפטומטבעות, אבל אני לא כלכלן וגו'.

אני מנסה ב4-5 שנים האחרונות לעקוב אחרי עולם הקריפטוקוינז כדי להבין אם זה טוב או רע למין האנושי. חבר אצלי בעבודה קנה 100 מטבעות לפי מחיר $0.75 ומכר ביום הקפיצה הגדולה ל$1200. כשנפל חזרה ל$600 אמרנו לו כל הכבוד אבל מאז מחיר הביטקוין טיפס לטווחי $4000-$5000. לכאורה זה ימשיך לטפס. ערך המטבע לא יציב בלשון המעטה, אבל ב־8+ שנות קיומו של הבלוקצ'יין הוא טיפס יפה ובהתמדה בממוצע לאורך זמן. נראה שהטכנולוגיה מוכיחה את עצמה כאמינה מספיק כדי לעורר ענין אצל חברות פינטק ובנקים מהעולם השמרני הממוסד.

אז מה הביקורת? ובכן, כל מי שניסה לכרות בבית מטבעות בעצמו גילה שלPC ×”×›×™ חזק שתוכלו להרכיב אין ממש כוח חישוב מתאים. רוב המטבעות היום עוברים כרייה ×¢"×™ כרטיסים ייעודיים מאוד מאוד ספציפיים לסוג המשימה ×”×–×”, שלקנות אותם הביתה ×–×” יקר (ואולי תופס מקום ומרעיש), ורבים פשוט שוכרים זמן מיחשוב בחדרי שרתים אי שם במקומות בעולם שבהם החשמל או לפחות הקירור יותר זול, וגם אז לא כולם מצליחים להשאר בעסק – היום קראתי למשל שזירופונד, אולי חוות הכרייה הידועה ביותר בתחום כריית זיקאש, סוגרים את הדלתות אחרי שנה של פעילות ×›×™ ×–×” פשוט לא משתלם כלכלית. הם יכולים להסב את הציוד או למכור אותו למשתמשים ביתיים, והם החליטו שהם מעדיפים לצאת מהעסק לגמרי. הרווח השולי ×–× ×™×— מדי.

אם נחשוב על זה, לחתיכות הנייר והמספרים בבנק היה פעם ערך רק כי לממשלה היה זהב לגבות אותו, אח"כ רק כי לממשלה היה כוח פוליטי, ואילו לקריפטומטבעות יש ערך רק כי אלפי אנשים ברחבי העולם מריצים מכונות חישוב חזקות ייעודיות, לא זולות או יעילות מאוד בחשמל, כדי לרוץ כל הזמן על קצה היכולת בפול גז ולהדביק את האינפלציה הטכנולוגית והאנרגטית של ציוד הכרייה.

אם אתם מסתכלים על זה אגואיסטית-קפיטליסטית, אולי זה נתיב השקעה נחמד, אבל לטווח בינוני בלבד. בטווח הרחוק כמות האנרגיה המתבזבזת על תחזוקת הרשת הזו לא שווה את הברדק. גם אם ערך המטבע הוירטואלי הזה עולה, גם המחיר הסביבתי עולה איתו. הציוד הייעודי שמתיישן ונזרק והחשמל שמאכיל את כל הפעולות החשבוניות האלו שלא מייצרות הרבה מלבד "הוכחות עבודה", במירוץ חימוש שלא ייגמר בצורה זולה ואפילו לא ממש משתלם.

Zcash, הסיפור הכי מעניין השבוע באינטרנט.

עוד רגע הבחירות, הילארי בדרך לשבור את התקרה, ויקיליקס מלכלכים את הרצפה, אפל ומיקרוסופט ראש בראש, אבל כל זה בעיני השבוע שולי.

בעוד כמה שעות, בוקר יום העבודה הקליפורני, יגיעו הקריפטוגרף הותיק זוּקוֹ ווילקוקס וחבורתו למשרד, וילחצו על כמה מקשים שישיקו מהפיכה. אני יודע שכל יום קם סטארטאפ שמאמין על עצמו שיהפוך את העולם, אבל לחבורה הזו יש סיכוי של ממש. חודשים ארוכים עמל צוות מתכנתות ומתכנתים, קריפטוגראפים מהטכניון ועד קליפורניה, על השלב הבא בקירוב הקריפטומטבעות למזומן. אחרי שביטקוין איתנו כבר כמעט עשור, ומאות ואריאציות תאומות לו נפוצו בשטח (כולל ניסיון מגוחך אחד לקריפטומטבע ישראלי), נוצר שדרוג קטן שיעשה שינוי גדול – סודיות מוחלטת של העברות הכספים על הבלוקצ'יין. למזומן יש מספר סידורי על השטרות שאפשר לעקוב אחריו, כאן לא ×™×”×™×” אפילו את ×–×”.

קצת רקע מאד בסיסי למי שלא מכיר עדיין איך עובד קריפטוכסף בסגנון ביטקוין: כל משתמש מגריל לעצמו מפתח סודי ומפרסם את המפתח הציבורי שלו (כתובת הארנק) אם הוא רוצה לקבל תשלום. כל אחד יכול לייצר הודעה ולהפיץ אותה ברשת, לפיה הוא משלם X לארנק Y וחותם על זה דיגיטלית, ולכן כל העברת סכום היא ציבורית לגמרי. אם תנסה להעביר יותר מהסכום שיש לך בארנק, הרשת תתעלם בגיחוך מהנסיון העלוב לגנוב כסף ותתעלם מהודעת התשלום שלך. אם ההודעה שלך כן התקבלה, היא נשמרת בספר החשבונות הגלובלי (להלן, הבלוקצ'יין), ומאותו רגע לכל העולם ידוע מי שילם למי וכמה. אם מעסיק ישלם ככה משכורות, כל העובדים יראו מה מקבלים הקולגות, וכן הלאה דוגמאות למה אין דרך לרמות את המערכת (כי מתמטיקה) אבל גם אין דרך באמת להעלים מי אתה וכמה יש לך בארנק. אם יש לך כתובת של ארנק של מישהו, אתה יכול גם לראות כמה יש לו (סך כל ההעברות אליו וסך כל ההעברות ממנו), למי הוא משלם, כמה ומתי, ובמילים אחרות, הרבה פרטיות אין פה. אמנם המשלמים והמקבלים הם כתובת אלמונית עד שיעשו עסקה תמורת טובין באתר אחר ששומר אולי כתובת למשלוח הטובין וכדומה, ולכן אי אפשר באמת להגיד שהמערכת הזו שומרת ממש על פרטיות, רק על אמינות.

ובעוד שעות ספורות יכנס לזירה Zcash. הוא גם מבוסס על בלוקצ'יין, ויכול לבצע את אותן הפעולות כמו רשת קריפטוקוין קיימת, אבל יש לו גם אופציה של ארנקים מסתרים. בשפת ה-Z, יש לך כתובות מסוג T-addr, כאשר T מציין שקיפות, ויש כתובות Z-addr, מלשון Zero Knowledge. אם יש לך משהו בארנק וכתובת של מישהו אחר, תוכל להעביר לו סכום בלי לגלות לו כמה יש לך בארנק, תוכל להוכיח לו שאתה לא מעביר לו יותר ממה שיש לך בארנק, והוא מצידו לא יוכל לדעת גם כמה תשלומים קיבלת והוצאת, כי שאר הרשת תראה שהיתה העברת סכום, לוודא שהיא אמיתית (לא כוללת סכום שלא היה בארנק שממנו יצא הסכום), אבל לא מי שילם או מי קיבל. סודיות מוחלטת. מה שכן יש זה מפתח נוסף לכל העברת קריפטוכסף, מיועד לקריאה בלבד, שמאפשר למשלם או למקבל לחשוף לבחירתם את סכום ההעברה כדי להוכיח שהיא התקיימה, בלי לחשוף יותר פרטים אישיים על זהות המשלם או על העברות אחרות שביצעו הארנקים שלהם.

והנה מצגת שנכנסת יותר עמוק לפרטים הטכניים.

את ההשלכות אתם יכולים לנחש. מדובר בחגיגה הן עבור קנאי הפרטיות והן עבור פושעים מלביני כספים, הרשת עוד לא יודעת איך זה יתקבל בעיני החוק. מה שבטוח, זה מרעיש השבוע את עולם הקריפטומטבעות. בניגוד להרבה קריפטומטבעות קיקיוניים שמסתובבים במאות ברשת, ומיעוטם מוכר ע"י הבורסות הפופולאריות לפעמים גם אחרי חודשים, המטבע החדש (שסימנו יהיה ZEC) כבר נסחר באופציות עתידיות לפי ערכים של מאות דולרים למטבע לפני שנכרה אפילו מטבע בודד (שליש ביטקוין לפני שלושה ימים, ומטפס אל $300), וכל הבורסות המובילות בשוק (ביטטרקס, פולוניאקס, קראקן ועוד) הודיעו כבר מראש שיתמכו בו כבר מהיום. בקרוב אפשר יהיה לסחור בו באמצעות הארנק הפתוח הפופולארי Jaxx, אבל כרגע רוב הקוד שלו כרגע רץ רק על לינוקס (יש ניצנים של תוכנות כריה לחלונות, שני נסיונות לכורים שרצים על GPU). יש גם כמה שירותי "כרייה בענן" שכבר מכרו את כל זמן הכרייה של ZEC על החומרה שלהם לחצי שנה קדימה. במילים אחרות, שווה להציץ?

עוד משהו שכדאי לדעת, בחודש הראשון הכרייה תהיה יותר איטית (תתחיל ב־100 מטבעות ליום) ומטבעות יהיו נדירים, ולכן המחיר אולי יעלה בטירוף. קצב הכרייה יעלה לינארית עד שיתייצב על 7200 מטבעות ליום בסוף נובמבר. אף אחד לא יודע אם ×–×” אומר שתהיה בועה שתיפול או מה, אז אני לא ממליץ לאף אחד לרוץ ולקנות בכסף (לא שברור שיהיה מספיק למסחר, או שכל מטבע שיכרה ישמר ×¢"×™ הכורים כדי לראות מה ילד יום). כמות ההייפ מטורפת, בגלל השוק הספקולנטי הבלתי יציב, אבל הטכנולוגיה אמינה. לכן אני הולך לקמפל עכשיו כורה ולהתחיל להעביד את המעבד שלי. אולי יפול עלי איזה סכומצ'יק מתוך כל המתמטיקה. אני מקווה שהוא ×™×”×™×” יותר ממחיר החשמל 🙂

אז איך נדע שכל הציפייה לא תהפוך לעוד מפח נפש כמו את'ריום? זוקו לא מבטיח שהכל יהיה מושלם, הוא אפילו לא מבטיח שיהיה רק מטבע אחד מבוסס על הפרוטוקול, להפך, את המודל העסקי של החברה שלו הוא בונה על הצלחת הפרוטוקול ולא המטבע הספציפי הראשון הזה שיושק עליו. אופטימיסט זהיר ומלא ביטחון עצמי, זוקו אתמול עשה ריטוויט לסיכום הפשוט והחשוב הזה:

לקריאה נוספת:

עצות על אתר לקניית ביטקוין, ועל אבטחת מידע ברשת בכלל

חברות ישראליות לא מאוד אוהבות לשמוע על דברים מעצבנים כמו פרטיות הלקוחות שלהם או אבטחת השרתים יותר מדי. כבר היו לי כמה לקוחות בימי כעצמאי שרצו שאני "רק אקים להם שרת ווב עם דטאבייס פשוט, אתר מעריצי כדורגל שיקנו פה דברים ואנחנו נחזיק את הכרטיסים שלהם בשרת לחיוב חודשי". אין לכם מושג כמה השוק הישראלי פרוץ ככה. אני פשוט משתדל לא לשלם יותר בכרטיס אשראי ברשת לכל מיני חברות קיקיוניות אלא אם הן חברות ענק ותיקות או שעובדים עם פייפאל (לא שאני מאושר ממה שהם עושים עם המידע, אבל לפחות זה לא לצרכי ספאם ויש להם היסטוריה מצוינת של אבטחה).

דוגמא שנקרתה בדרכי השבוע, ספאם שלא נתפס ונשאר לי בתיבה. במקרים כאלו אני מייד מציץ בכתובת שאליו הוא נשלח, כי אני מקפיד לחלק רק כתובות חד-פעמיות לאתרים שבהם אני נרשם. כמה "מפתיע" שאכן מצאתי שם את המייל החד-פעמי שנתתי לחברת bitgo.co.il, חברה שלא שכנעה אותי במהיימנותה כשחיפשתי פעם לקנות בארץ ביטקוין, ואני שמח שמעולם לא נתתי להם את כספי. באתר הם מתפארים שהם שם מסיבות אידאולוגיות (כנראה לא מרוויחים מספיק משערי המרה לא נמוכים), תקנון השימוש מבטיח שלא ימכרו בחיים את הפרטים שלי לצד ג' (בזזזזזט!) ולבסוף בעמוד השאלות הם מתגאים שהם משתמשים בתקני האבטחה הכי מחמירים בשוק. ביקור קצר אצל הסורק האוטומטי גילה (נכון להיום, 7-ספט-2016) שלא רק שהם עדיין פתוחים לפרוטוקול SSL3 שנפרץ, יש להם עוד כמה וכמה עדכונים חסרים בקונפיגורציה של שרת החלונות (גיח!) שלהם. כשמילאתי את טופס יצירת הקשר כדי להזהיר אותם לפני שאני מפרסם, עמוד ה-ASP שלהם רק התעופף על אקספשן שלא נתפס. עם איכות כזו של תחזוקת תוכנה ותשתית, שלא לדבר על מכירת פרטי המשתמשים, אין לי אלא להמליץ לציבור לא להשתמש בשירותי החברה הזו (שלא ברור אם עדיין פעילה בכלל, הפוסטים באתר לא עודכנו שנתיים. כל כך קשה לעשות כסף מקריפטוקוינז בצורה לגיטימית?).

אבל ×–×” לא פוסט שנועד להתקיף חברה ספציפית (או את מקימיה, דימה ליאחוביצקי, אלירן צח, מרק סמרגון או אדי ברשצקי, יבדלו לחיים ארוכים, איפה שהם מרוויחים היום את כספם) אלא לתת דוגמא איך להגן לעצמכם על הכיס והפרטיות – אל תתנו יותר מדי פרטים לאף אחד, בדקו היטב אם אתר נראה ×—×™ או מת, ואפשר ללמוד להשתמש בכלי סריקה בסיסיים (כגון ssllabs.com) כדי לוודא שהפרטים שאתם שולחים לפחות נשלחים לשרת שטרחו לעדכן מדי פעם. זו לא בדיקה יסודית, אלא בסיסית ביותר, היא פשוט מרמזת על בעיות אפשריות גדולות יותר. זו אפילו לא עצה על אבטחת מידע, אלא OpSec בסיסי, אבטחה תפעולית אם תרצו (אני לא בטוח איך מתרגמים את ×–×” לעברית).