שירה מתורגמת מצויצת

היום נפלה עלי קצת רוח שטות, ושלחתי כמה תרגומי שירים בטוויטר. אני מצטט אותם לכאן כדי שישמרו מפני האבדון שהוא פיד הטוויטר הנעלם מהר, וגם לטובת כל מי שלא קורא אותי שם…

את הכל התחילה ואנדר:

הו מאמא מיה, מאמא מיה/מאמא מיה, תני לי ללכת/בעל זבוב שומר את השטן במיוחד בשבילי / בשבילי / בשביליייייייייייי #דבריםשנשמעיםיותרטובבאנגלית

אין לי כל סיבה לזלזל ביכולות התרגום של ידידתי, אבל הרגשתי שאבד משהו בתרגום, והצעתי שיפור:

הו אמי, אמי/אמי, שחרריני לדרכי/בעל זבוב שומר את השטן במיוחד למעני / למעני / למענייייי

או-אז נזכרתי שפעם בתיכון, תרגמתי במלואו שיר ידוע של מארק קנופפלר, מנהיג "זמנים קשים", והבאתי שורה אחת כדוגמית, שתורגם כבדיחה מכוונת בשיעור משעמם לפני 21 שנה:

לא, זה לא עובד / ככה תעשה זאת /נגן בקתרוס על התט"מ / אך זה לא עובד / ככה תעשה זאת / דמים לשוא, פרגיות חינם

מהקהל ירדו עלי שאני לא מבין את השיר ככתבו, אז הצעתי מקצה שיפורים:

אם תרצו אין זו עבודה / ככה תדפקו קופה /נגן בקתרוס על התט"מ / הו, זו לא עבודה / ככה תדפקו קופה / דמים לשוא, פרגיות חינם #נשמעיותרטובביידיש

למי שלא הבין, אגב, תט"מ היא "תחנת טלויזיה מוסיקלית", הלוא היא "Music TeleVision" מהשיר המקורי. לטענתי על התרגום ליידיש נתרם חיזוק מהקהל:

זה באמת נשמע יותר טוב (או לפחות מצחיק) ביידיש: געלט פֿאַר גאָרנישט און מיידלעך פֿאַר פֿרייַ

בערב, נחה עלי מוזה ודפקתי עוד כמה שורות, חלקן לפי בקשות הקהל:

סוס הוא סוס/ אמת ושריר/ ואין לדובב אותו/ זה נהיר/ מלבד כמובן/ אם הסוס לא מכאן/ אלא מר אד הידוען #אנילאשפרירהזכאי

אבני צור, פגוש את משפחת אבן צור/ את עידן האבן הם מייצגים נאמנה/ מ"סלע קיומנו" הם כאן ביננו/ כעמוד מספר על קדמת דנא #לאיפהאתדרדרהלאה

מחילים ומרעידים/ מסתוריים ומפחידים/ ובסך הכל מגעילים/משפחת האדם/ גרים בבית נכות/ לביקור המשפחות/ מעוררי צווחות/ משפחת האדם #לבקשתהקהל

עכבאיש, עכבאיש/ עושה כל מה שעכביש/ בכל מידה טווה קורים/ דג גנבים כמו זבובים/ השיתו ליבכן! הנה בא העכבאיש!

יטוף לאוזנך זהב מילולי/ אך שקריו לא יסוו את שתיראי/ עת ישק תדע נערת הזהב/ נשיקת המוות היא.. מזהוב האצבע!

מר אישחול, חלום לי הבהל/ עשהו החמוד שבכל התבל/ שפתיו השתיים כורד ותלתן/ ספר לו שהלילה – חבל על הזמן

אי שם בדרום, סמוך לשדרות/במעבה הנגב והדיונות/ בבקתת בוץ/חי אסף לוץ/שלא למד ספרות ולשון/ אבל ניגן בגיטרה כצלצל בפעמון/ לך אסף לך/ יהיה אחלה

ולבסוף, מתוך שירם הידוע של "יש מצב שיש להם כזה":

האם הוא גרגר או אולי נקודה? / כשהוא במים – נרטב? לך תדע / ואולי המים סופחים אותו? / איש החלקיק, אין יודע דמותו

ובונוס למי שנשאר עד לפה בסבלנות – עוד תרגום, חופשי מאוד.

כשלכוכב תביע משאלתך
לא משנה הקב"א שלך
כל משאלות לבך
יפורגנו

ואם תחלום על לבך בליל
גיבור, כל מה שתרצה תקבל!
שימו ש"ס במעטפה
וסעו

פורטונה אוהבת
את מי שבשבילה מזיע
היא תעשה לך טוב…
תממש לך פנטאזיה.

כמו ברק ביום חול
פורטונה תראה לך מאיפה הדג משתין.
שלח ימינה את המשאלות
ובום! תהיה בהלם, והאמת גם אני.

IDN ושרת הלינוקס שלכם

לא אוהב IDN, IDN זה מעצבן. ה-URL מכוער והקונפיגורציה גם כן.

התבקשתי לצרף לאתר אצלי על השרת דומיין בעברית, האתר היום הוא yaro.co.il ומהיום הוא גם צלמת.co.il. אם הכתובת הזו מכוערת בעיניכם, תתחילו לחשוב על איך לכתוב http://צלמת.co.il או http://www.צלמת.co.il ושזה יראה קריא, ובכל מקרה הדפדפן מיד יתרגם את זה ויגלוש אל http://xn--hebews.co.il/. באופן מעצבן, זה יראה לרוב יותר קריא כשזה בתוך פסקה משמאל לימין. אני אישית לא יודע למה שמישהו ירצה את זה. לקרוא עוד על הפוליטיקה ועניינים אחרים מאחורי הרישומים האלו, אני ממליץ על הפוסט הזה של שחר.

אני אניח בצד את הטיעונים לכך שאתר שמופיע בכמה שמות נראה לגוגל כתוכן מועתק ומאבד פוטנציאלית פייג'ראנק אלא אם תצרו לו sitemap שיתקן את הרושם הקלוקל, אני לא אכנס כאן לשאלות של URL שמכיל RTL באמצע, אני אגיד לכם רק איך טכנית פתרתי את הבעיה בקבצים.

מחרוזת אותיות בעברית איננה נכתבת ב-ASCII ולכן אין לה מקום בתשתיות הישנות. לרוב אנחנו כותבים עברית בקבצי טקסט ע"י קידוד ביוניקוד, ISO8859-8i או אחיו CP1255 aka Windows-1255. באיזה מאילו מקודדים שמות IDN? אף אחד מהם. אז איך יודעים לפי איזה קידוד לכתוב את שם הדומיין בקבצים של BIND ו־Apache? לא ממש מצאתי הסבר מניח את הדעת. היה ברור לי שאצטרך להשתמש בשם בסגנון xn--something אבל לא היה לי מושג מאיפה להשיג אותו, אז זה השלב הראשון. הנה מה שמצאתי:

  1. הקלידו פקודת whois עם שם הדומיין בעברית, עם קצת מזל יש לכם את הכלי המודרני והקידוד הנכון (אצלי LANG=en_US.UTF-8) ותקבלו חזרה מ-ISOC את הקידוד הנכון, יצא ש"צלמת" זה xn--hebews
  2. שגרו apt-get install idn, ותקבלו כלי CLI לתרגום המחרוזות המעצבנות האלו.
  3. חפשו בגוגל מתורגמן IDN, יש הרבה.

ניסיתי להכניס את המחרוזת בעברית יוניקוד לקבצי הקונפיג של BIND ישירות אבל זה פשוט לא הצליח. מצטער, חברים. חייבים להכניס שם IDN מתורגם, עד כמה שזה מכוער.

עצה – הדרך הנוחה לניהול דומיינים מרובים לאותו האתר תחת BIND הוא הפניית כמה דומיינים לאותו קובץ zone, אם כתבתם אותו נכון ללא שמות מלאים (למשל השמות בקובץ מתייחסים ל־www ולא לשם מלא כמו www.yaro.co.il. – עם הנקודה בסוף כמובן). אני מייצר את ה-named.conf אוטומטית מרשימות שמות של דומיינים שמצביעים על קבצים עם שמות כמו הדומיינים, אז אני עושה דבר דומה עם symlinks ברמת קבצי ה־zone במקום בקובץ הקונפיג אבל התוצאה זהה. אפשרות אחרת היא לעשות שימוש ברשומת DNAME, ולפתור כמה בעיות במכה, כולל אולי זרימת הדואל. לא ניסיתי.

בעיה בדביאן לני – כלי חיפוש השמות host לא תומך כנראה יוניקוד, כי לחפש whois עם מחרוזת בעברית הצלחתי, אבל לא host. עוד נקודה לרעת השיטה.

בשלב הבא צריך להוסיף את האתר גם באפאצ'י. גם כאן עברית יוניקוד בקבצי קונפיגורציה לא תעבוד ותאלצו להוסיף את כתובות ה-IDN המכוערות. לכן בקונפיגורציה של האתר הסטאנזה עכשיו נראית ככה:

ServerName yaro.co.il
ServerAlias www.yaro.co.il
ServerAlias xn--6dbfabcqvj1f4b.co.il
ServerAlias xn—-zhcpbrbbyge2cxcu.co.il
ServerAlias xn--hebews.co.il
ServerAlias www.xn--6dbfabcqvj1f4b.co.il
ServerAlias www.xn—-zhcpbrbbyge2cxcu.co.il
ServerAlias www.xn--hebews.co.il

(הערה, בזמן הפרסום, הדומיינים המוזכרים פה עוד לא מופנים אל השרת שלי אז הלינקים העבריים עוד לא עובדים, זה יקח עוד כיומיים)

חיקוי היא הצורה הנעלה ביותר של אבולוציה

השבוע נודע לי שנפתח אתר חדש לעמותת "ארגון הביומימיקרי הישראלי", ואני מקווה שהמשמעות היא שיהיו לי עוד הרצאות מעניינות לראות בקרוב. ביומימיקרי הוא שם כללי לכל תחום מחקר או יצירה ששואב השראה מהטבע, ואתן שתי דוגמאות פופולאריות. מצד האמנות, אנטוני גאודי הוא אדריכל שקשה להתעלם ממנו בספרי הארכיטקטורה או ברחובות ברצלונה. מבתים שלמים ועד לאחרון הכסאות או מעקות המדרגות שהאיש תכנן, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהם שיר הלל מתמשך לטבע. מתמטיקה וזואולוגיה מככבות בכל עיקול ופיתול, הכסאות בביתו (בפארק גואל) נראים כאילו קטפו אותם בטיול ביער, וכמה מבתיו המפורסמים מבלבלים את העולם עם קווים לא שגרתיים שמקבלים את השראתם מעצמות רגליים וגולגלות, קשקשי זוחלים או במבנים אחרים משובצות צורות גאומטריות.

ודוגמא לביומימיקרי במדעים. לכל מי שעוד לא נתקל בהרצאותיו של רוברט פול ב־TED אני ממליץ מאוד לצפות. הראשונה מ-2002 על רעיונות לפתח דבק מיקרוסקופי שמחקה את כפות רגלי השממית1 ושאר המצאות שאפשר ללמוד מהטבע, השניה על עיצוב רגלי רובוטים יעילות יותר (ושאר מנגנונים) כתוצאה מהתבוננות ברגלי חרקים וזוחלים, ובאחרונה (2009) על מה שהזואולוגים למדו בחזרה על זנב השממית מאנשי הרובוטיקה אחרי שאלו בנו כמה שנים מאוחר יותר רובוטים מטפסי קירות וגילו שהזנב עושה הרבה יותר ממה שדמיינו. מחקר בין תחומי שכזה מראה איך ביומימיקרי יכול לעזור לחוקרים בשני הכיוונים.

אבל חיקוי והעתקה של רעיונות מצליחים זה כמובן לא בשורה חדשה שיצאה מהפקולטות המודרניות להנדסה ועיצוב. הביולוג ריצ'ארד דוקינס העלה את הרעיון הפילוסופי הידוע של "הגן האנוכי", שמציעה לא להתייחס אל חתיכות הקוד גנטי כמנגנונים שמשרתים את הביולוגיה, אלא כמידע שרוצה להשתכפל בכל מחיר, ומשעבד את התאים של בקטריות כדי שישכפלו אותו. התא כאילו נכנע ל"רצונו" של ה"פולש", אבל בסופו של דבר יש ביניהם סימביוזה כי שניהם מועילים האחד לשני – הגן לא יוכל להשתכפל בלי התא, התא לא יוכל להשתכלל ולהתרבות בלי מנגנון הDNA. דארווין לא הכיר גנים ו-DNA אבל ניסה לדמיין את חוקי האבולוציה פועלים על רעיונות מדעיים, תרבות ושפה מדוברת, ודוקינס לקח את זה צעד הלאה והציע את הרעיון של "גנים רעיוניים" להם הוא קרה "מימים" מלשון מימיקה או חיקוי. הרעיון כאן הוא שוב שרעיונות הם מידע שרוצה להשתכפל ולכן מחפש פונדקאי זמין – הפונדקאי מעביר הלאה את הרעיונות, פוסל או משכלל אותם, הם עוברים אבולוציה ומתפתחים, הפונדקאים נאלצים לפתח מוח יותר גדול ופגיע כדי שהמימים יוכלו להשתכפל, מה שגורם לבעיות בתהליך הרביה וסכנות שונות, אבל השניים חיים בסימביוזה בסופו של דבר, כי המימים עוזרים לפונדקאים לשפר את מעמדם בעולם, ושני הצדדים מרוויחים. אבל האם נגמרה הסכנה?

(הערה – להרצאה זו ולבאה יש תרגום בעברית אם צופים בהן באתר TED, אבל משום מה לא כשהן מוטמעות…)

(פסקא לחמשת קוראי שלא מתמצאים בתרבות אינטרנטית, התנצלויותי לשאר הקוראים) יש המתייחסים לתשתיות web2.0 כמנגנונים כנועים להפצה, שכפול ושכלול מימים. לפעמים אינטרנט-מים פשוט כמו "תמונות חלתולים", מתפצל לתת-סוגות כמו LOLcats שבעצמה מכילה DNA שלם של מימים כמו "חתול תקרה וחתול מרתף", "מי גנב לאריה הים את הדלי שלו", "X. יש עלי." ועוד עד להתפוצצות אבולוציונית שאפילו מכניסה כסף. כמו בכל מערכת עם רעיונות ויראליים, יש כאן כללי חוקיות מזוהים ולפעמים גם הכלאות מעניינות רוחביות כמו Fail Dogs שנולד מתוך מים FAIL שקדם לו, בזיווג עם Lolcats, וקצת עזרה מאנשים שבבירור אוהבים חתולים ושונאים כלבים… מלבד כמה סקריפטים פשוטים לייצור עלילות אקראיות לסטאר טרק ובאפי, צופים אנשים שעוד יבואו אינטרנט-מימים שייצרו וישכללו את עצמם, אנחנו רק מחכים לאינטיליגנציה המלאכותית שתנסה את כוחה בהומור, תייצר חתולולים שיראו לה מצחיקים ותשאל אותנו "איך זה? ועכשיו? ועכשיו?". בינתיים המוטציות המוצלחות הם עדיין מעשה אדם, ואין צוות מוצלח יותר במעקב אחריהם מאשר צוות "דע את מימך" מבית רוקטבום (שי, זה בשבילך). בנוסף יש את ציר הזמן האינטראקטיבי הזה שמעיד על חנון משועמם להחריד שיושב מאחוריו.

הממטיקה הופכת בשנים האחרונות לבסיס לכל מני תאוריות מענינות ששואבות השראה שוב מהביולוגיה. לבסוף מבט פילוסופי נוסף שמציע להסתכל על רעיונות, תקשורת ו(מלחמת) תרבויות כמו על גנים, וירוסים, חיידקים פולשים ומערכות חיסון, ולחשוב טיפה על ההשלכות העתידיות…

-------
  1. כמעט קראתי לפוסט "לך אל השממית, ראה דרכיה וחכם"[^]

Copyfight 4: "המתרגמים בעם" ועוד כמה מילים על ספרות חופשית, חינם ועדיין רווחית בעידן האלקטרוני

ידידתי גילי כתבה על הבעיה בתרגומים "פיראטיים", ולא בפעם הראשונה, שהרי התופעה בארץ פרצה בגדול עם תרגומים "פיראטיים" של הארי פוטר, רב המכר שהקפיץ את שמה למודעות הקהל הרחב. המגוחך הוא שלא רק המעריצים הצעירים לא מבינים את הקונספט של זכויות מתרגמים, גם אולפני קולנוע ומפיצים לא מבינים אותם (פוסט המשך למתעניינים) למעשה רוב תעשייה לא שמה על מתרגמים, והדבר נכון גם בתוכנה לצערי (אני נמנע מלהזכיר שמות של מעסיקים ומועסקים ספציפיים). למרות הבעיות של העוסקים בתחום, אם אתם מתעניינים, גילי די פתוחה לדסקס נושאים של תרגום, ניסוח ותהליך העבודה.

למי שלא רוצה לנבור לעומק הפוסטים הנ"ל, אני אסכם את זה בקצרה: זה מסובך.

יותר באריכות, הנה תשובתה החיובית ב2007 בפוסט שאלות נפוצות:

12. מה דעתך על תרגום החובבים שהתפרסם ברשת?

המשתתפים נהנים, סביר להניח שהם לומדים מזה הרבה, גם על הארי פוטר וגם על תרגום באופן כללי. אולי אחרי התנסות כזאת לאחדים מהם גם יש הערכה מחודשת לעבודה שלי. יש לחובבים עוד לא מעט ללמוד, אבל הדרך הכי טובה ללמוד היא לעשות בדיוק מה שהם עושים: לנסות את ידם בתרגום. תוכלו לקרוא את תגובתי לתרגום "הארי פוטר והנסיך-חצוי הדם" בכתבה של רותי קרני, שהתפרסמה לפני שנתיים באתר NRG.

לא נראה לי שתרגום החובבים הוא מתחרה רציני למהדורה הרשמית שתצא, וגם אם כן זאת בעיה של הוצאת הספרים ולא שלי. מבחינתי האישית, בגדול, שיהיה למתרגמים בכיף.

מבחינה חוקית, ייתכן שפנים מסויימים של הפעילות הזאת אינם חוקיים, אבל אני לא צד בעניין.

לעומת זאת בפוסט על התרגום לסטפאני מאייר מיוני 2009 היא מודה שיש לה כבר ספקות בענין. היא מסכימה עם דעת "מחנה דוקטורוב" שזו מתנה ליחס"צ, והיא גם מסכימה שאין מנוס מכך שזו עברה על החוק, ובכל זאת היא חושבת שזו טעות של בית ההוצאה לתבוע את המעריצים. מסובך, כאמור.

המכה שלכאורה סוגרת את הגולל על טיעוני הפוסט היא הההחלטה האישית והקיצונית של מאייר. אחרי שהודלפה בזדון טיוטא של הספר לרשת היא הודיעה שפשוט איננה מתכוונת לסיים ולפרסם את הספר. במקום זה היא בחרה לפרסם את טיוטת הספר האחרונה רשמית אצלה באתר, אבל בכל זאת לא להביאה לדפוס, עם התירוץ המורמוני שהקוראים שרוצים לקרוא בכ"ז את הספר-שלא-יפורסם "לא רגישו שהם מוותרים על משהו בגלל שהם רוצים להשאר ישרים". חינוכי? מֶה… אפקטיבי? לדעתי לא. סתם פאסיבי-אגרסיבי, ויש מי שיאמר "פולני", כי לי זה נשמע כמו "שיהיה לכם לתרופות".

הצעד הזה לא לגמרי ברור לי. כנראה שהיא עושה מספיק כסף משאר הסדרה ומתמלוגים על הסרט, שהיא יכולה להחליט שהיא קוברת את המשך העבודה על הספר (והסדרה כולה?) במקום להוציא אותו אפילו במהדורה קטנה ואולי להיות מאוד מופתעת לטובה. אבל הרי עוד בטרם דלף הספר, לא היתה לה בעיה לפרסם את הפרק הראשון אצלה באתר כקידום המכירות. כאן השאלה שעוברת כחוט דק, וקשה מאוד עד בלתי אפשרי לתת לה תשובה אובייקטיבית, או לבחון אותה אמפירית. האמונה של מו"לים ואולפני סרטים היא שמותר לשחרר טיזרים, אבל האם פרסום הספר או הסרט במלואו (אלקטרונית ובחינם) תורם או מפריע למכירות?

על כל פנים, מאייר לא הפסיקה לכתוב לחלוטין, חס וחלילה… היא עברה לכתוב מד"ב למבוגרים (קריא – יש סקס בספר). זה מחבר אותי חזרה לקורי דוקטורוב ולשאלת ההפצה – קורי טוען בלהט שהוא וכל חבריו לענף כתיבת המדע הבדיוני מאוד הרוויחו ממעבר לפרסום ברשיון החצי-פתוח של CC-by-nc-sa ודומיו. הוא טוען שלפחות בתחום הצר של מד"ב, הסכנה הגדולה ביותר לסופר היא לא שיעתיקו את ספריו אלא שלא ידעו עליהם, או שלא יכתבו עליהם סיפורי סלאש ופאנפיק. הוא ממש מרגיש שהוא יותר שלם עם עצמו מוסרית כשהוא מפרסם את ספריו ברשיון פתוח (אולי עזרה העובדה שהוא התחיל את חייו כאיש סיסטם של מערכות תוכנה חופשית, וכתב את סיפור הפאנפיק הראשון בחייו בגיל בר מצווה).

שאלה קשה לחובבי התיקון הראשון לחוקה האמריקנית אם ככה, האם זכות הביטוי וזכויות היוצרים בתחרות? גם ככה אנחנו יודעים כמה קשה ליצור פארודיה חוקית וכמה קל להוריד אותה, אפילו אם כתבו עליה בהערכה בניו-יורק טיימז. כמה מאמץ וכסף משקיעים המפיצים ובעלי האינטרסים לתבוע ולהוקיע את מעריצי היצירות? הרי לא מדובר כאן בדוכני הקסטות והדיסקים הבלתי חוקיים שבתחנות המרכזיות ושוק עכו. כולנו שמענו את סיפור נאפסטר ומטאליקה עשרות פעמים, ורוב הקוראים כאן מכירים את האלבומים החופשיים שהפיק, הפיץ וגם הרוויח עליהם טרנט רנזור מNIN.

כמו שרמזתי בחלק השני של הסדרה, ההיסטוריה של בחישת תעשיית הבידור בקלחת הקנין הרוחני עשירה בדוגמאות. אני ממליץ בחום על עוד תוכנית נהדרת של רשות השידור הקנדית, דיון בענין זכויות על רעיונות ויצירות, שהיא כולה מקבץ רעיונות וראיונות מרתקים. אני מאוד אוהב את זה שרשויות שידור מפיצות ידע והפקות בחינם, הגדילה לעשות רשות השידור הנורבגית שמפיצה בעזרת טורנטים. מתי רוממה? אצלנו התכניות ברמה מעליבה לשכל האנושי וניתנות להורדה רק לשבוע… מה הם מפחדים שיקרה? יגנבו את התכנית העקומה שהופקה (תיאורטית) מכספי משלם המיסים וידפקו עליה עוד קופה? אם אנחנו משלמים אגרה אז למה התכנים אינם שלנו?

(אגב, פוסט מספר 700! ווהו!)

תוספת מאוחרת ל14 באוגוסט: אנשים פסיכיים.
אידאולוגיה? אינני יודע. עדיף ללמד אנשים אנגלית, לעזאזל :-)

שעון קיץ

חם בחוץ, אבל זה לא אמור לבלבל את המחשבים שבתוך המזגן. לפחות שלושה אנשים כתבו לי השבוע דואל מהעתיד. אמרו לי שזה תוקן במיקרוסופט – אולי בXP-SP3 או אולי בויסטה, אבל בשורה התחתונה רוב האנשים בחוץ עדיין עובדים עם מחשבים ושרתים שמזיזים את גריניץ' לפאריס כל שנה. זה מבלבל ישראלים וזה מבלבל אולי עוד יותר את האנשים שאתם עובדים מולם בחו"ל. הבעיה הכי גרועה היא לא הזמנים של הודעות הדואל, אלא פגישות שנקבעות ומפוספסות בשעה לפה או לשם. למי שלא יודע עד כמה זה חשוב, זה יכול להסתיים באופן מקאברי בשאלה של חיים ומוות ולזכות אותך בפרס דארווין.

ביוניקס (ומערכות גנו על בסיס glibc) יש אפשרויות יותר גמישות להגדיר זמן התחלה וסוף שונים בכל שנה לשעון קיץ, אבל משרד הפנים שלנו הצליח להכריע אפילו את כותבי החוקים הכי גמישים והגענו למצב שכל שנה ההתחלה והסוף משתנים מספיק כדי לקפוץ בין חודשים. שימו לב לשפת החוק: "בכל שנה, בין יום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון שלפני י' בתשרי, בשעה 02:00 , יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות". כלומר התחלה לפי תאריך לועזי, אבל לא לפי אף שיטה שבה עובדים חוקי ההתחלה והסוף המקובלים בעולם (מתחילים פעמים במרץ ולפעמים אפריל) והסוף לפי התאריך העברי. על כך נאמר "יופי נחמה". (אגב, "זמן יקום מתואם" נשמע כאילו משרד הפנים אמרו Stardate בחוק הישראלי, אבל למעשה מדובר בתרגום לקוי של Universal Time שצריך היה לתרגם ל"זמן עולמי מוסכם" או "זמן עולמי אחיד")

ההסבר והעזרה הכי טובים נמצאים דווקא בעמוד Windows Support של לינגנו (שחר שמש, ממקימי עמותת המקור, אבל מתפרנס גם מבאגים של מיקרוסופט לעת מצוא) אז תקנו לכם את הבעיה בקלילות:

  1. ספחו את המפתח של חילופי הזמנים ל־2009 לרג'יסטרי1
  2. תנו קליקפול (קליכפול?) על השעון שב"שורת המשימות" (אללי!) וודאו שאזור הזמן שלכם הוא "(GMT+02:00) Jerusalem, Israel".
  3. באותה החלונית וודאו שמסומן "Automatically adjust clock for daylight savings changes" כדי שהשינוי אכן יקרה לבד ונכון בפעם הבאה.
  4. אם אתם רוצים להשאר מדויקים כל השנה כמו שעון צזיום שוויצרי, ישנה גם תווית Internet Time באותו חלון דיאלוג, ואתם יכולים לבקש שם את המחשב שלכם להתעדכן מדי פעם אוטומטית. שוכני קמפוסים המחוברים למחב"א יכולים להשתמש ב-ntp.ac.il, או לברר מה הוא שרת הזמנים המקומי. יש גם את המתנדב ב- il.pool.ntp.org אבל לא הוגן להעמיס עליו, אז המלצתי: פנו אל ספק האינטרנט שלכם ושאלו (השם המקצועי הוא "שרת NTP", אבל לא ידוע אם בתמיכה הרגילה ידעו להגיד לכם את זה).
  5. עוד חצי שנה, באמצע חורף 2009-10, ספחו את מפתח הזמנים של 2010 וחוזר חלילה, או שתעברו לגנו/לינוקס.

פוסט זה הוא מספר 666 בבלוג. אולי היו ראויים מהנושא של שעון הקיץ הישראלי לזכות בכבוד, אבל אני מרגיש היום אופטימי ולא מוצא נושא אחר שיתאים ובא לי לכתוב עליו :-) הקהל מוזמן לפרש לבד אם הBeast במקרה זה הם (1) מיקרוסופט, (2) שרי הפנים הדתיים שמעדיפים לכופף את חוקי הזמנחלל, או (3) מותג "אורביט" שהרס בדיחה נהדרת (אתם מוזמנים להציע מועמדים נוספים).

-------
  1. לקוראי במשרדי איירון – איך אומרים בעברית רג'יסטרי? עץ רישום? :) [^]

יוטיוב לעשות תרגום יופי

הצצתי לתוך סרטון כלשהוא, הכולל כתוביות באנגלית. תהיתי אם הוא מתורגם לעוד שפות כמו ספרדית והצצתי לתוך תפריט האפשרויות, שם גיליתי שגוגל טרנסלייט מציע לי כתוביות אוטומטית בעוד המון שפות כולל עברית… מענין! רצתי לראות איך גוגל מתרגם את הSRT שלי מאנגלית חזרה לעברית. לפעמים מצחיק אבל לרוב מעביר את בסיס התוכן לא רע! אתם מוזמנים להריץ את הראיון ואז לבחור תרגום לעברית בתפריט שמימין למטה ולהשוות :-)

(עוד אנקדוטה: המילים "דולצ'ה וגבאנה" מופיעות בתרגום, ויוטיוב מציע לי לפי זה סרטונים קשורים אחרים, במקום אולי לפני התגים או התיאור דוקא…)

מנוע התרגום הזה הוא סטטיסטי, וככזה הוא מסתמך הרבה על קיומם של טקסטים זהים בשפות שונות. לצערנו היום המבחר הזה די מצומצם או קשה להתאמה מאתרים שונים ללא הרבה עזרה אנושית, ורוב התרגומים שגוגל יכלו לסרוק באו מאתרי ממשלה שהכילו טפסים בכמה שפות וכדומה. אבל אם יהיו לנו עכשיו סרטונים ביוטיוב עם כותרות ביותר משפה אחת, לגוגל תהיה גם דגימה סטטיסטית רחבה של שפה מדוברת וסגנונות כתיבה מעבר לשפה המשפטית של טפסי ממשלה, והמתורגמן הזה ישתפר בהרבה. בפעם הבאה שאתם מעלים ליוטיוב סרטון שאתם רוצים שיפנה לקהל בעולם, נסו להפיק SRT גם באנגלית וגם בעברית (או כל שפה שניה אחרת) וכך יקבלו מי שאינם דוברים הרבה שפות יותר ויותר סרטונים בתרגום אוטומטי יותר איכותי, וגם המלצות לקטעי וידאו אחרים יותר רלוונטיים.

עדכון למי שלא מצא את התפריט (כי הוא קצת חמקמק ונסגר עליך בקלות באמת) או אם גוגל יכבו מחר את הפיצ'ר, אני מצרף שני צילומסכים:

גישה לתפריט כותרות תרגום ביוטיוב
גישה לתפריט כותרות תרגום ביוטיוב
תפריט שפות לתרגום כותרות אוטומטי ביוטיוב
תפריט שפות לתרגום כותרות אוטומטי ביוטיוב