אם אשכחך ירושלים – אל תתפלאי…

לפני כמה שבועות קמו כמה צעקות של נסיון מוזר של ח"כים להעביר DMCA בישראל (ועוד מטעם מרצ, לא פחות!). חוץ מכמה אזרחים גיקים שאכפת להם, מי ירים פה צעקות? בטח שלא העיתונות, שאפילו לא יודעת מה זה קנין רוחני… אבל מה האופציות? אוסטרליה וארה"ב מחמירות כל הזמן את החקיקה בנושא, עכשיו אסור אפילו כבר להחזיק (קל וחומר לסחור) ברכיבים שמהווים mod-chip. אני עולה בעוד כמה שעות על מטוס לצרפת וצוחק עם חברים שאם אמצא עבודת לינוקס בפרובאנס אני לא חוזר, אבל שם החוקים האלו חמורים במיוחד, אפילו הGPL לא בדיוק תופס שם, אין דבר כזה לפרסם תוכנה בלי לתת אחריות או כל קנין רוחני ללא כוונות רווח. מוזר והזוי בעיני. ולכן צרפת נכנסה אצלי לרשימת המדינות שאשמח לבקר בהן אבל לא אחפש לגור בהן כל כך מהר. לפחות כל עוד בארץ החוקים לא יתחילו להשתולל בתחום הזה.

אז באמת עוד כמה שעות אני ממריא, תמונות יסופחו כשאחזור, תגובות שצריכות מודרציה לצערי ישרדו פה עד שאחזור, או שתרשמו. (על מי אני צוחק, אף אחד לא קורא :-))

אה, והעיצוב הקודם חזר לאור הערותיו של המעצב הצמוד שלי. בחרו לכם רקע ותהנו…

איך עכשיו?

שרפתי קצת זמן אתמול והיום בשיפצור הסקין. הוספתי פיצ'רונים מגרסת ויסטרד שקיבלתי מעמרי ידן. השלב החשוב הבא הוא להרחיב את הסיפורים כי השורות סתם קצרות מדי.

בינתיים גם החלפתי את תמונות הרקע לתמונות מקוריות משלי. הרקעים הקודמים היו מפרופגנדה, אבל משום מה לכל מי שאין את הLCD שלי, הם נראו נורא חשוכים. איך זה נראה עכשיו?

או שאולי עדיף סקין הכי פשוט, בנאלי, קריא ו"כמו כולם"? 🙂

ואולי אני מתעסק יותר מדי בשטויות במקום להוסיף בכלל תוכן… אולי אני כותב רק לעצמי? ספרו לי מה אתם חושבים…

תוספת: בעודי הולך לאיבוד בסבך הCSS, מסתבר שטובים וגדולים ממני מאבדים פירורי CSS בין כריות הספה. אי אפשר ככה…