הפוגרומים של "תג מחיר" יובאו לרוטשילד

אחרי שהתלהבתי מזה שמרזל בא לשבת במאהל ולשים בצד את ההבדלים כדי להלחם על מטרה משותפת, אירגנו חבריו תרגיל מדיה מכוער כדי להצית סכסוך. השלב הבא היה להרוס אתמול בלילה את "אוהל השוויון" ואת כל הרכוש שבתוכו, והיום היה אמור להיות מצעד של "לוחמי ציון", סוגשל כהנא-יוגנד בהנהגתו של תמיר סאסי. גזענים אלימים כנראה ישארו גזענים אלימים.

מתוך פייסבוק:

הכהניסטים באו לעיר האוהלים ביום רביעי, ה-3 בחודש. הפיצו שנאת חינם, הטרידו פליטים ("כושים החוצה"), דרשו טיהור אתני בתל אביב ("ליהודים בלבד") ושיגועים נוספים. אנחנו לא ניתן לגזענים האלימים האלו להיטפל לגורמים הכי חלשים בחברה. לא במאהל שלנו. בשטחים צה"ל נותן להם לעשות מה בראש שלהם. בתל אביב-יפו, אנחנו, התושבים, נתייצב מולם!
את המאהל שלנו הם כיסחו בלילה שבין שבת לראשון (7.8.11). היום מתוכננת צעדה של "לוחמי ציון" ב-19:00. לפיכך, הערב נשים את אהבת החינם בראש שמחתנו (* הבהרה בנוגע ל"שמחה" בתקופת בין המצרים – בתחתית העמוד). החברים הכהניסטים מוזמנים להצטרף, אבל האידיאולוגיה הכהניסטית שלהם תצטרך להישאר בבית, וגם הנימוסים הרעים שהם פיתחו בפיגועי "תג מחיר" שלהם.

כדי לשמור על הפוזיטיב וייב שהתחלנו ולכן :
– צריך דחוף אנשים ואוהלים ושלטים חדשים לשבת ברוטשילד\אלנבי
– צריך משמרות נוכחות חיובית סביב השעון
– דברו איתנו
– הצטרפו למאהל הכי גרובי בין הנהר לים

אומרים שאנחנו "משחקים לידיים שלהם". להיפך. הכהניסטים בראשות ברוך מרזל שיחקו לידיים שלנו. בזכותם ניתנה לנו ההזדמנות היחודית לבוא ולהכריז בקול צלול: תל-אביב-יפו היא עיר רב-תרבותית ופניה לשיתוף ולאחווה ולא לגזענות, הומופוביה ופאשיזם. העימות עם הגזענות וההומופוביה הוא בגדר חובת התושבים לעירם וחובת האזרחים למדינתם.

*****צפו לעדכונים נוספים *****

עדכון שישי-שבת (5-6 באוגוסט):
הכהניסטים והעגלה הריקה שלהם חזרו לעשות שבת על גבעות השומרון. אך עם זאת, מאהל רוטשילד קיבל רשמית עמדה לפיה כוּוולם, קבוצות או יחידים, מוזמנים להצטרף למאהל ולקחת חלק במחאה, למעט גורמים שקוראים להדיר קבוצה אחרת מהמאהל (למשל בכיתוב "תל אביב ליהודים בלבד", המדירה את המשתתפים הערבים). בתוך כך נרשם עוד הישג משמח – מעתה הקריאות להדיר חרדים מהמאהל יהוו הפרה מהעקרונות המתווים של המחאה.

* הבהרה לדתיים/חרדים/מסורתיים (וחלק מאיתנו ביניהם): לא שאנחנו שמחים, שהרי מראש חודש אב ועד יום החורבן אנחנו נוהגים מנהגי אבלות על חורבן הבית. ובכלל, בין י"ז בתמוז ועד ט' באב המצב על הפרצוף. אבל למען הבית, לפעמים, מוכרחים להיות שמח.

A protest to keep Kahanism out of the tent city in Rothschild blvd, Tel-Aviv.

קוריוז: בעקבות ציוץ שלי, בטוויטר קוראים עכשיו קוראים ללוחמי ציון ל"צים

כן, גם יהודים הם בני אדם

וואנדר-וומן הסבה את תשומת ליבנו לכך ש"אם תרצו מתכננים לפוצץ את המצעד", והפנתה לכתבה ב"סרוגים" עם כותרת בומבאסטית לא פחות1, ש"אם תרצו מתכננת להשתלט על המצעד". אני מקווה שלא להשתלט ולא לפוצץ, לפי הציטוט בידיעה, הם מתכוונים לצעוד בו בסדר ונעימות ולהזכיר שגם ליהודים יש זכויות ומצעד זכויות האדם לא נועד להגן רק על פליטים, עובדים זרים וערבושים. הם מוזמנים לעבור על אתר המצעד ולגלות התייחסויות גם לאיכות הסביבה (אגב, היום העצרת למען חבל עדולם), למען נשים, נגד הפרדה לפי מין באוטובוסים וברחובות. אני אוסיף משלי גם את המאבק במאגר הביומטרי, חדירות לפרטיות והזנחתה ועוד כמה סיבות. לצערי לא חסרות למצעד הזה הצדקות.

למעשה, לפני המצעד בשנה שעברה, עמדתי על הענין הזה בעצמי. שהמצעד לזכויות האדם צריך להציג על דגליו לא רק מסרים מהשמאל אלא להתייחס גם לדברים שנוגעים לכל עם ישראל, ובכלל זה עליית האלימות, אובדן הדמוקרטיה בממשלה ובכנסת כולה, אובדן הפרטיות, החלשות האכיפה מצד אחד ואלימות משטרתית לצד השני, הזנחת הזקנים והעניים, ועוד לא מעט סיבות שנוגעות לקהל הרחב. תנועת אם תרצו אולי חושבת שהאגודה לזכויות האדם דואגת רק למיעוטים, אבל רשימת ההישגים שלהם נראית אחרת. אני גם לא יודע למה הם רוצים להסתנן כשאני מקווה שהם יוכלו להופיע רשמית אם רק יודיעו על כוונתם להצטרף.

-------
  1. "סרוגים" מאוד שש להתלהם בצורה זולה ומגעילה, הכותרת שלהם לעצרת רבין היתה משהו על כך שעשרת אלפים איש הלכו לכיכר להדליק נר במקום להשאר בבית ולהדליק ג'וינט. עד כמה שאני לא אוהב את הקווים הפאשיסטיים של "אם תרצו" אני מקווה שהם יתנהגו כמו גוף הכתבה ולא כותרתה.[^]

ספקנים בפאב – הפעם בתל אביב!

הזכרתי את זה בעבר, אבל אני חוזר ומדגיש כי נראה שנשארו מקומות:
הערב בשעה 20:00, ספקנים בפאב בתל-אביב

בואו להמשיך את מסורת הספקנים שהתחילה בלונדון והתפשטה לרוב העולם כולם יהיו שם: ספקנים, מדענים, אוהבי אלכוהול, ושקר כלשהו שישתוקק להתגלות…

ההרצאה המרכזית של הערב: ד"ר אורלב לוי ידבר על "כיד המקרה: טעויות (מדעיות) ששינו את פני ההיסטוריה".
אורלב הוא מומחה לביולוגיה תאית ומולקולרית, בעל דוקטורט מאוניברסיטת תל-אביב. הוא רואה בחינוך לחשיבה מדעית מטרה חשובה בחייו ומשתמש בידע שצבר במהלך שנות לימודיו, בניסיונו העשיר ובכישורי ההוראה שפיתח בשנים האחרונות, להשגתה. הוא כתב מספר ספרים, ביניהם "כיד המקרה".

המפגש יתקיים ב"גורדו", טיילת חוף גורדו, תל-אביב. דמי השתתפות: 10 שקלים.

ישנם עדיין מקומות פנויים! אתם מוזמנים להביא חברים.

מפגש ספקנים בפאב תל-אביב מאורגן על-ידי "ספק סביר", הפודקאסט לחשיבה מדעית וביקורתית בעברית, ובשיתוף "שפינוזה", אתר הספקנים הישראלי.

אגב, אני תהיתי אם הקהילה בארץ תפריד (כמו בארה"ב) בין העמדה הפרו-מדעית והעמדה האנטי-דתית, ונראה שהבחירה בבר פירות ים אומרת הכל. קצת חבל שמתחילים מראש בעמדה שחוסמת שומרי מסורת ודתיים (ויש ביניהם ספקנים, אפילו אם לי זו נראית לפעמים סתירה, להם כנראה יש איזה פתרון קוגניטיבי לענין).

מחר אני שתול

מארגני TEDx שותלים אותי בשדרה של בלוגרים.

"מפיקי הכנס בוחרים, בנוסף, מרצים שיש להם גם אג'נדה חברתית ובהקשר זה הייתי אומר שמדובר במהלך קצת מגלומני. קיימת שם פוזה בנוסח: 'באנו להציל את העולם', והאמת שזה קצת מפריע לי כיוון שאתה רואה שם אנשים שלא הצילו שום דבר מציגים את הישגיהם היצירתיים, העסקיים או המדעיים כתחנת ביניים לגאולת הפלנטה".

*הפוזה הבולטת יותר של טד נעוצה בסינון הקפדני של "מי ייכנס בשערינו", לא?

"הסלקציה היא אכן בעיה נוראית. אבל אני מוכרח לומר שהיא מוקפדת ומגיעה ממצב של היעדר ברירה, כיוון שמפיקי הכנס מוצפים באלפי בקשות השתתפות כל שנה ומתוכן הם צריכים לבחור מאות בודדות.

"היום אני חווה את הבעיה כיזם הכנס התל-אביבי: יש לי מכרים או חברים שממש נעלבו כי הם לא בהכרח יוזמנו לכנס והם כבר לא מוכנים לדבר איתי. לפעמים אני עוצר ותוהה: לשם מה הייתי צריך את זה?".

*סלקציה זו מועילה גם למיתוג היוקרתי.

"זה נכון. קשה מאוד להיכנס ולהיות משתתף בכנס ואותם משתתפים שכבר נאבקו, הוזמנו ונפרדו מכמה אלפי דולרים – מרגישים עצמם על גג העולם, סוג של יחידי סגולה. בינינו, זה ממש קשקוש".

מתוך ראיון עם פרופסור שמעון שוקן, מורי ורבי, ואחד מהמארגנים.

למי שלא עוקב אחרי התפתחויות הכנס, רק לפני שבועיים הכריזו מי ידבר בו. לפני שנה גילתה לי מיה שהכנס מתבשל והצעתי לה גם כמה שמות לדוברים, לפני חודשיים נפלתי בסלקציה (אין פה ויטמין P), לפני חודש גם נופנפה הצעתי לשמש כצלם בכנס, ולפני שבוע ישראבלוג, שמילאו את "שדרת הבלוגרים" בבלוגרי אלפא (מענין מי?), עשו ג'סטה לעלובי חיים שכמותי והגרילו שלושה כסאות לכנס. היום, 14 שעות לפני הפתיחה קיבלתי הודעה שזכיתי לשבת במתחם "נא לא להכנס" של תאטרון "נא לגעת" מחר. אבל אני לא כועס; TED מכריז על עצמו כאליטיסטי מראש, ממילא אני בטוח שהכורסאות בחוץ יותר נוחות, וזה הרי הכל בשביל המינגלינג ממילא, ובזה אוכל להשתתף :)

עוד אין לי טלפון חכם אז אני לא אטוויט משם ולא אצלם תמונות ישירות לפליקר בזמן אמת (אלא אם מישהו רוצה להשאיל לי טלפון). ממילא אם אתם רוצים לראות את זה בזמן אמיתי (אין לכם עבודה?!) אתם יכולים לעשות כן באחת מכמה אופציות ברחבי הארץ, כולל מהבית באתר גלובס אונליין. אם טוויטר זה הקטע שלכם, פשוט פתחו חיפוש על התג #TEDxTelAviv. למה לא קצר כמו #TxTLV כדי שישאר גם מקום להודעה? ככה. זה למה.

אני כנראה אקח רק מצלמה ואשתמש בטלפון שלי כרשמקול. אני לא יודע אם הגב שלי יסבול הרבה יותר מזה (למשל להסתובב כל היום עם לאפטופ, קטן ככל שיהיה), אבל אם יהיו שם מחשבים ציבוריים ויהיה משהו ששווה הטווטה או בליגה, אני אזרוק כמה מילים. בחוץ תהיה ככל הנראה הדגמה של הקלנועיות של שי אגסי, אז אם ישעמם לי, יש מה לעשות שם ביפו.

ועכשיו אני הולך למלא טוב-טוב את הסוללה של הנוקיה…

שיפור השירות ללקוח

אמרו לי שאני לא מפרסם מספיק דברים מצחיקים או חיוביים. אז הנה שני סיפורים חלמאיים/קישוניים, און-טופיק…

1. שמוליק עוקב אחרי שבילי המכשולים לעיוורים של עריית תל אביב.

2. מכתב פתוח לסר ריצ'ארד בראנסון על חווית הנסיעה ברכבת וירג'ין מפיקדילי, מנצ'סטר לתחנת יוסטון בלונדון. נכתב/מסופר ע"י הסטנדאפיסט טום ריגלסוורת':

[audio:Branson_Open_Letter.mp3]

יום סיינט פאטריק שמח!

עם צבת לא תוציאו

פשוט מגוחך לקרוא את ההתחמקויות של עירית תל אביב שדחפו ליצירת התקציבולטור. איך עם תקציב של 4.5 מליארד אין אפשרות להוציא מהמיינפריים קובץ יעיל? אנשי "עיר לכולנו" מייחסים את זה לתחמנות ואולי שחיתות, אבל כמו שאומר הפתגם "לעולם אל תייחס תחכום מרושע למה שבקלות יכול להיות סתם טפשות אנושית". התשובה לדעתי איפשהוא באמצע, כי הנה סיפור מעניין ששמעתי לפני שנה:

רוב המשכורות בארץ משולמות ומנוהלות ע"י המיינפריימים של מל"ם. מדובר במערכות כל כך ותיקות שאין כמעט תוכניתנים שיודעים לשפר ולתקן את התוכנות, מה שגורם למספר תופעות מוזרות להתקע ולהתאבן במערכת:
1. לא מתעדכנים לתוך המערכת חוקי מס חדשים, יוצא שהעובדים ו/או המעסיקים שמשתמשים במערכת (20% מהעובדים בארץ, אומרים לי) משלמים יותר מדי או פחות מדי מס.
2. מס הכנסה התאים את התוכנות שלו לקבצים של מל"ם כי כאמור המערכת ישנה מדי מכדי לעשות את ההפך.
3. הפורמט האיום של הקבצים מתועד חלקית, הטקסטים בקידוד EBCDIC או משהו דומה טרום-ASCII, ולא פשוט לעבד אותם כדי להוציא מהם נתונים לתוכנות אחרות.

אני יודע את זה כי אני מכיר בית תוכנה שישב ועשה את השירות הזה לקבצי המחשב של עירית תל אביב למרות הקשיים, השיגו את מפרט הפורמט של הקובץ דרך טובות אישיות וקשרים, בדקו את התוצאות מול חוקי המס המעודכנים, הצליבו את כל המידע לגבי עובדי עיריה שרשומים כתושבים באילת וכל מני עיירות פיתוח, או כל מני מצבים אחרים שלעיריה מגיע החזרי מס עליהם, והמסקנה היתה שלעיריה הגיעו החזרים של בערך 20,000,000 ש"ח מרשויות המס. זה בלי לבדוק אם גם לעובדים יש אי אילו החזרי מס שהם לא יודעים שמגיעים להם. 20 מליון זה רק מבדיקת תשלומי המשכורות לעובדי העיריה ב7 השנים האחרונות, עליהן אפשר להגיש בקשת תיקון והחזר מרשויות המס.

אבל אני בטוח שזה קצה הקרחון. יש במשק שלנו הרבה גופים עתיקים עם מערכות עתיקות, אני בטוח שסכומים נאים אפשר למצוא מתחת לבלאטות של הרבה עיריות ומועצות מקומיות. כמו שאתם מבינים, אף אחד במל"ם או אצל הלקוחות לא מרגיש שזה שווה לנקוף אצבע כדי להזיז את המצב. אולי יש פונקציות ששווה להפריט ואחרות שלא? אני לא כלכלן ולא חקרתי את הנושא, אבל אני חושד שבין הפרטה מלאה של עיריה לבין המצב הנוכחי, יש איזה קו באמצע שישפר את היעילות ויביא שקיפות, אבל לא יהרוס את הדברים הטובים שכן עובדים ואסור שינוהלו מתוך אינטרסים קפיטליסטיים בלבד.

דבר אחרון – שמחתי לראות איך אנשים יוצאים מהחורים פתאום. ארגונים כמו התנועה לחופש המידע שפעם פניתי אליהם לחפש שיתוף פעולה לגבי הפרויקט שהפך להיות ברבות הימים OpenKnesset, פתאום קופצים על התקציבולטור כמוצאים שלל רב ושמחים להודיע כי הם ידאגו לשפר ולהפיץ את הכלי. אני מבקש רק דבר אחד אם אפשר – עכשיו כשיתחילו אולי למצוא תקציב להמשך הפיתוח, עזבו את האקסל ועברו לכלים פתוחים בבקשה. המידע חייב להיות חופשי, מופץ בפרוטוקולים תקניים, והקבצים או התצוגה שלו חייבים להיות בפורמט פתוח שניתן לניהול וטיפול על ידי תוכנה חופשית. להתחיל מאקסל זה להוציא רגל מהבטון ולהכניס אותה לבוץ. לא עדיף להתחיל ולהמשיך פתוח מכאן והלאה?