מאיפה התעורר לי פתאום הגעגוע לעטים? 30 שנה מאז שסיימתי תיכון, למעט ניסיון קצר לעשות תואר, לא היה לי באמת צורך בעט. צרכי התקשורת שלי נפתרו במקלדות ועכברים, ובעשור האחרון במסך המגע של מכשיר המעקב הקבוע לי בכיס, אז אנסה להסביר למה.

ראשית למה לכתוב ביד: יש יתרונות ידועים בכתיבת יומן או דפי בוקר בכתב יד. יש כיף בניתוק ממסך מחשב. יש אפילו כיף בהרגשה והרשרוש של הניר תחת כף היד. אני לא לבד בזה. אנשים בכל הגילאים חוזרים לזה לאחרונה, אם זה דרך התאווה לצבעי דיו ושיפור כתב היד או אהבת הגאדג’ט (יש אלפי עיצובים, צבעים, שיטות מילוי) או מכל סיבה אחרת.