IDN ושרת הלינוקס שלכם

לא אוהב IDN, IDN זה מעצבן. ה-URL מכוער והקונפיגורציה גם כן.

התבקשתי לצרף לאתר אצלי על השרת דומיין בעברית, האתר היום הוא yaro.co.il ומהיום הוא גם צלמת.co.il. אם הכתובת הזו מכוערת בעיניכם, תתחילו לחשוב על איך לכתוב http://צלמת.co.il או http://www.צלמת.co.il ושזה יראה קריא, ובכל מקרה הדפדפן מיד יתרגם את זה ויגלוש אל http://xn--hebews.co.il/. באופן מעצבן, זה יראה לרוב יותר קריא כשזה בתוך פסקה משמאל לימין. אני אישית לא יודע למה שמישהו ירצה את זה. לקרוא עוד על הפוליטיקה ועניינים אחרים מאחורי הרישומים האלו, אני ממליץ על הפוסט הזה של שחר.

אני אניח בצד את הטיעונים לכך שאתר שמופיע בכמה שמות נראה לגוגל כתוכן מועתק ומאבד פוטנציאלית פייג'ראנק אלא אם תצרו לו sitemap שיתקן את הרושם הקלוקל, אני לא אכנס כאן לשאלות של URL שמכיל RTL באמצע, אני אגיד לכם רק איך טכנית פתרתי את הבעיה בקבצים.

מחרוזת אותיות בעברית איננה נכתבת ב-ASCII ולכן אין לה מקום בתשתיות הישנות. לרוב אנחנו כותבים עברית בקבצי טקסט ע"י קידוד ביוניקוד, ISO8859-8i או אחיו CP1255 aka Windows-1255. באיזה מאילו מקודדים שמות IDN? אף אחד מהם. אז איך יודעים לפי איזה קידוד לכתוב את שם הדומיין בקבצים של BIND ו־Apache? לא ממש מצאתי הסבר מניח את הדעת. היה ברור לי שאצטרך להשתמש בשם בסגנון xn--something אבל לא היה לי מושג מאיפה להשיג אותו, אז זה השלב הראשון. הנה מה שמצאתי:

  1. הקלידו פקודת whois עם שם הדומיין בעברית, עם קצת מזל יש לכם את הכלי המודרני והקידוד הנכון (אצלי LANG=en_US.UTF-8) ותקבלו חזרה מ-ISOC את הקידוד הנכון, יצא ש"צלמת" זה xn--hebews
  2. שגרו apt-get install idn, ותקבלו כלי CLI לתרגום המחרוזות המעצבנות האלו.
  3. חפשו בגוגל מתורגמן IDN, יש הרבה.

ניסיתי להכניס את המחרוזת בעברית יוניקוד לקבצי הקונפיג של BIND ישירות אבל זה פשוט לא הצליח. מצטער, חברים. חייבים להכניס שם IDN מתורגם, עד כמה שזה מכוער.

עצה – הדרך הנוחה לניהול דומיינים מרובים לאותו האתר תחת BIND הוא הפניית כמה דומיינים לאותו קובץ zone, אם כתבתם אותו נכון ללא שמות מלאים (למשל השמות בקובץ מתייחסים ל־www ולא לשם מלא כמו www.yaro.co.il. – עם הנקודה בסוף כמובן). אני מייצר את ה-named.conf אוטומטית מרשימות שמות של דומיינים שמצביעים על קבצים עם שמות כמו הדומיינים, אז אני עושה דבר דומה עם symlinks ברמת קבצי ה־zone במקום בקובץ הקונפיג אבל התוצאה זהה. אפשרות אחרת היא לעשות שימוש ברשומת DNAME, ולפתור כמה בעיות במכה, כולל אולי זרימת הדואל. לא ניסיתי.

בעיה בדביאן לני – כלי חיפוש השמות host לא תומך כנראה יוניקוד, כי לחפש whois עם מחרוזת בעברית הצלחתי, אבל לא host. עוד נקודה לרעת השיטה.

בשלב הבא צריך להוסיף את האתר גם באפאצ'י. גם כאן עברית יוניקוד בקבצי קונפיגורציה לא תעבוד ותאלצו להוסיף את כתובות ה-IDN המכוערות. לכן בקונפיגורציה של האתר הסטאנזה עכשיו נראית ככה:

ServerName yaro.co.il
ServerAlias www.yaro.co.il
ServerAlias xn--6dbfabcqvj1f4b.co.il
ServerAlias xn—-zhcpbrbbyge2cxcu.co.il
ServerAlias xn--hebews.co.il
ServerAlias www.xn--6dbfabcqvj1f4b.co.il
ServerAlias www.xn—-zhcpbrbbyge2cxcu.co.il
ServerAlias www.xn--hebews.co.il

(הערה, בזמן הפרסום, הדומיינים המוזכרים פה עוד לא מופנים אל השרת שלי אז הלינקים העבריים עוד לא עובדים, זה יקח עוד כיומיים)

אגרת מקלט האינטרנט

למי שלא עוקב, יש חוק הסדרים חדש. השנה הוא לפחות פורסם מראש ואפשר היה לדון בו כשבוע. שבוע בלבד. הוא אמור לעבור קריאה ראשונה הערב.

עוד לא התעמקתי בכל הסעיפים המטרידים (ויש כמה שאולי עוד אכתוב עליהם, אבל לא הספקתי לקרוא עליהם מספיק), אך הראשון שצץ בטוויטר היה הסעיף של אגרת רשות השידור על כל בעל מחשב (והיו נסיונות להשית אותו על כל בעל סמארטפון). הרבה אפשר להגיד על האגרה (קרי: נגדה). בין השאר שאין קשר בין המס המועלה לתקציב הרשות, שיש לה מנגנון גביה כל כך יקר (שהם לא מפרסמים עליו פרטים בדו"חות) שלא הצלחתי לקבל מהם תשובה על כמה אחוז מהגביה מוצא על מערכת הגביה עצמה. אני רוצה רק להוסיף רעיון שיפור, כיון שלא נראה שיש מצב לבטל מנגנונים בארץ, אז אני רוצה להציע סעיף תיקון. בקנדה ומדינות אחרות נאסף מס מדיות בסך 30% על דיסקים וקלטות, שמועבר לארגוני האמנים כפיצוי על פיראטיות של מוסיקה. גם אם נאמין שאלו הקפים מוצדקים של גביה, לא ברור אם יש הגיון בהענשת כלל האוכלוסיה בעלות בלי לשחרר מצד שני את החוק המגביל את זה.

אני מציע אם כך שמדינת ישראל תמשיך לגבות אגרה מכולם, כי לכולם יש ממילא רדיו או מחשב או סמארטפון או מה שלא יהיה, אבל תפנה מהגביה משאבים למפיצי המדיה כדי שיסתמו את הפה, ויעשו דה-קרימינליזציה של העתקת מוסיקה וסרטים. כל אזרח ישראלי יקבל פשוט מנוי על חשבון המדינה לגרובשארק, טיונויקי, הולו וכל שירות דומה אחר, ונגמר הענין. במצב כזה אני אשמח לשלם אגרה.

לחלופין, אם יתחילו להפיק תכניות ברמת ה-BBC מדי פעם (לא, עמוד האש כבר לא נחשב, עברו 30 שנה). אני אתרצה. אם יתנו להוריד אלי הביתה את התכנים שכספי הפיקו, אני בכלל אהיה בשמים. קחו דוגמא מרשות השידור הממלכתית של נורבגיה, ששמה את כל תכניה על שרת טורנטים. אבל בואו נתחיל מזה שלא ימכרו לי שהאגרה משלמת על הרדיו כשכל תחנות קול ישראל מלבד קול המוסיקה (תודה לאריס) מוצפות בפרסומות.

עוד פוסטים וחדשות על שמוק ההסדרים אפשר למצוא באגרגטור של חנן כהן. ניתוח פרטני של הדברים אפשר למצוא בסדרה של פוסטים בעבודה שחורה, נכון לרגע זה היא כבר בת ט"ו פרקים.

שבוע הפרטיות

הידעתם ששבוע הפרטיות? אז זהו.

אגב, תשעה חודשים מאז הוגשה הבקשה למשרד התחבורה, כמעט חצי שנה מאז שהעמותה לחופש המידע חיזקה את זה במכתב (קצת צולע שטעה בשמי ובפרטי הסיפור), ועדיין לא קיבלתי תשובות. בינתיים אבל גיליתי שמועה לפיה חברה שמעסיק משרד התחבורה כדי לבדוק כשירות של נהגי משאיות משתמשת במבחני אישיות של כת הסיינטולוגיה בתהליך גיוס העובדים שלה. מה זה קשור? זה לא, עד שיוכח אחרת. זה רק מראה שיש דברים מאוד מוזרים בענן הספקים של המשרד :-)

אינטרנט גנב

במסגרת חודש ירידות הבלוגוספירה על ספקי התקשורת (ראו פרק נטביזיון ופרק נזק, ואם אתם שונאי הוט ואורנג', הציצו פה) הגיע תורם של 012-סמיילי-אינטרנט-גנב. הדרמה הזו נגרר מאוגוסט לספטמבר, אבל לקהל הרחב מגיע להנות מהפרטים:

  • זוגתי היתה מנויה לשירות האינטרנט והטלפוניה של סמייל, שדאגו דרך החבילה שקנתה לשים אצלה תשתית של הוט.
  • בשלב כלשהוא היא קיבלה מהם טלפון בבקשה להתחייב לעוד שנה אם היא רוצה לשמור על המחירים הנמוכים. הזהרתי אותה לבל תעשה זאת כי דמי הניתוק גבוהים, וממילא איכות השירות שקיבלה היה איום, ניתוקים יומיומיים ובעיות עם ממיר הטלפוניה. היא העדיפה לתת בהם אמון וביקשה לדעת מה יהיה הקנס במקרה התנתקות. נאמר לה שהניתוק יגרור את החזר ההנחה החודשית שנותנת לה ההתחייבות (50 ש"ח) על החודשים שבהם קיבלה את ההנחה, והיא הסכימה. לצערנו ההקלטה של זה אין לנו, והחוזה לא נשלח מעולם בדואר.
  • לאחר כארבעה ומשהו חודשים של שירות גרוע וחוסר פנאי לטפל בבעיה היא הודיעה לסמיילי לנתק אותה. כאן הסתבר שלא רק שרצו שתשלם קנס של 355 ש"ח (כמעט פי שתיים ממה שחשבנו שיהיה), הם סיפרו לה שהיא תצטרך להחזיר לבד את הציוד שלהם ושל הוט, וכי הוט יקנסו אותה בעוד 209 ש"ח דמי ניתוק.
  • בבירור עם הוט על מה הקנס לא קיבלנו תשובה ברורה אבל מסתבר שיש להם את פרטי האשראי שלה והם מתכוונים לחייב אותה בכל מקרה. כששאלנו את סמיילי מאיפה להוט את פרטי האשראי שלה לא קיבלנו תשובה משכנעת. בינתיים בוצעה על ידינו חסימת חיוב נגדם.
  • הציוד הוחזר לשתי החברות. אחרי דיונים של חודש הדבר הכי זול שהציעו לנו בסמיל לעשות הוא שיורידו לנו את דמי המנוי ל-20 ש"ח לחודש לשארית חמשת החודשים שנותרו במנוי, כלומר שנשלם רק 100 ש"ח סה"כ אבל שנזכור להתקשר לבטל את המנוי שוב בפברואר. זוגתי שכבר היתה מעורערת מהפרשה העדיפה לשלם את המחיר המלא כדי להיות מנותקת מיידית ורק לא לשמוע מהם יותר לעולם.
  • עדין לא שמענו מהוט אם הם עדיין דורשים את התשלום שלהם או מה, בכל מקרה הציוד הוחזר להם.

בינתיים הזמנו קו טלפון של בזק. לא מצאנו פואנטה לסמוך על יציבות קו האינטרנט כדי לספק טלפוניה. אולי אבנה יום אחד אסטריסק בתוך הבית, אבל נכון לעכשיו, אני חושש שלספקי התקשורת הגדולים עדיין אין כל סיבה לקבל מאיתנו את אמונם.

לבסוף קוריוז מהימים שבהם עבדתי באינטרנט זהב, סביבות אמצע 1999 עד אמצע 2000. חשבונות אינטרנט חולקו חינם על ימין ועל שמאל למנויי כרטיסי אשראי, סופרמרקט וכולי. אלי הולצמן התגאה שחילקו/פתחו לאורך תקופה ארוכה כ-100,000 חשבונות אינטרנט בחודש. "כמה מתוכם משלמים" שאל אותו מישהו. "אולי 3000 או 5000, אבל זו לא הפואנטה!" ענה לו הולצמן. "אינטרנט זהב היא חברת שיווק, לא חברת טכנולוגיה". אז הנה אנחנו, 10 שנים אחרי.

על ההבדל בין טכנאי כבלים לשחקן, בין תושב ישראל למתנחל

התייחסתי לנושא בקצרה אבל הטיעונים שעולים ראויים לריכוז והפרכה מורחבת.

מתוך העין השביעית שמצטט ממעריב:

אחת התושבות תוהה: "דווקא שחקנים כאילו-נאורים, בעלי השקפה רב-תרבותית, מחרימים אותנו?". המצוטטת היא חסיה ויזל, "לא מתנחלת ולא כובשת", על-פי עדותה, אלא "מורה לספרות".

חסיה היא ישראלית אבל לא כובשת. חסיה תושבת אריאל אבל לא מתנחלת. חסיה מורה כאילו-נאורה אבל היא עיוורת כשנוח לה. חסיה חושבת שכיבוש התרבות הפלאסטינית ע"י התרבות הציונית-רביזיוניסטית היא "רב תרבותיות".

בדיון על "מרד השחקנים" אצל טל בבלוג כתב רביב

במה שונה שחקן הקאמרי מעובד של חברת חשמל או טכנאי של "הוט"?

ובכן אני לא יודע מה נהוג היום, אבל ככל הידוע לי מסביבות 10 שנים אחורה, טכנאים שאמורים לתת שירות גם בשטחים יוצאים בזוגות, לפעמים רק עם מאבטח בתקופות לחוצות, יכולים לדרוש ולקבל רכב ממוגן, נשק להגנה עצמית במקרים של התקנות בשטחי A+B ותוספת סיכון במשכורת. אם לזה אתם קוראים "נוהל רגיל" של טכנאי שטח אני מאוד אופתע. זה נשמע לי כמו יציאה לתוך שטח עוין.

בנוסף, טכנאים שמוכנים לעבוד בשטחים מוחתמים על חוזה מיוחד שבו הם מאשרים שהם מוכנים לעבוד בתנאים דלעיל. אי אפשר לקחת את טכנאי ההתקנות של הוט מאזור רחובות-גדרה ולהורות לו להרים נל"ן בין "מכתש" ל"עלי".

זה היה לפני עשור, היום אני מניח שהם פשוט מפעילים פרילאנסרים מקומיים שמוכנים לעבוד גם בתנאים יותר גרועים, אני בספק אם טכנאים היום נשלחים לשטחים אם הם לא חייבים ומחויבים לכך בחוזה מראש. יש מתנחלים מובטלים שמתים לעשות את זה ברכבם הפרטי בשביל קצת הכנסה כעוסק זעיר או עוסק מורשה.

ציטוט מדיון ברוטר:

מה יקרה כשעובדי קופ"ח,בי"ח,עובדי מד"א,אנשי ביטוח לאומי וכו' יחליטו שהם לא נותנים שירות לתושבי יו"ש..?

יפוטרו. עובדי ביטוח לאומי הם עובדי מדינה (ואני מניח שמי שעלול להשלח לשטחים עדיין מוחתם על חוזה מתאים). עובדי מערכת הבריאות מוגבלים בכל מיני חוקים, בכלל יש שאלה אם לעובדי שירותי חירום מותר לשבות, לשוטרים למשל אסור לשבות, ואם לא היו שביתות אחריות ורופאים מדי פעם הייתי בטוח שגם הם היו אמורים להיות מכוסים בחוק הזה.

ועדיין, שחקן תיאטרון אינו מנתח. הוא לא שירות תשתיתי או הכרחי בחירום. תיאטרון הוא תרבות, ובעיני אחרים מותרות. תאטרון באריאל הוא הכשרת שרץ, הוא נזם זהב באף חזיר, הוא ציפוי סוכר על ערימת אתם-יודעים-מה.

עלה הטיעון שחברות ציבוריות חייבות לתת שירות בשטחים. האמנם? חייבות? אני בעל עסק ולא חובה עלי לתת שום שירות לאף אחד שאני לא רוצה. גם שקם אלקטריק יכולים לסרב לשלוח לך מקרר בהובלה לשטחים אם לא מתאים להם. היחידים שכפויה עליהם נתינת השירות הם שירותי בחירום (בריאות, צבא) ומפעילי שירותים שדורשים זכיון. זה אומר מפעילי תקשורת למשל. זה אומר עובדי תשתיות ממשלתיות כמו עובדי מקורות וחברת חשמל. חברת הוט וחברת בזק משלמות כסף טוב על זכיון הפעולה שלהן, ואת ההתחייבות לתת שירות גם בשטחים הכבושים, וזאת בתמורה למונופול מטעם המדינה לעסוק בתחום שלהן.

כשהגברת לבנת חושבת שלתושבי אריאל מגיע בידור תיאטרון כמו שמגיע להם שידורי ערוצים 1+2, היא מסתכלת על תיאטרון כתשתית חסרת ערכים, כאחרון מופעי השירה בציבור במקרה הטוב וכשיתוק לאומי בסגנון "השרדות" במקרה הרע. האזרחים צריכים לקבל מים, חשמל, ביוב ובידור כדי שלא יפקחו עיניים ויסתכלו מה באמת קורה – מה שקראו בזמנים עתיקים "לחם ושעשועים". התיאטרון צריך להיות כפוף להחלטות הקומיסארים ולהתייחס לאריאל כאל עוד מקום שם צריכה להיות מוקמת תשתית הבידור. הקמת היכל התרבות באריאל כנראה משולה להקמת תחנת טרנספורמטורים של חברת החשמל או מרכזיה של בזק. שדרגנו את חומה ומגדל וזרקנו פנימה תיאטרון, והופה. אריאל היא עובדה מוגמרת על המפה. לשטחי A לעולם לא תהיה רציפות, הגדה היא ישראל, שתי מדינות על שטח אחד, עובדה שזה עובד כל כך יפה.

איי פלשתינה המזרחית

ואגב, עוד ציטוט מהעין השביעית של פרשן שלא ידוע כנוטה לשמאל:

ימיני כותב בטורו ב"מעריב" כי "גם אם גושי ההתיישבות יישארו בכל הסדר עתידי בתחומי מדינת ישראל, עדיין יש בעיה עם אריאל, המצויה כ-20 ק"מ מהקו הירוק. אם רצוננו במדינה יהודית ודמוקרטית, ולא במדינה אחת גדולה – ספק אם אריאל תישאר במקומה"

כלומר אין אפילו הסכמה רחבה בימין שאריאל היא עיר ככל הערים. העובדה שהיא עלולה להיות בעצם התיישבות זמנית ולהתפנות למען הבטחת שלום איננה דמיונית כמו שנדמה.

אל תהיה פוץ

כמו שהזכרתי, פיל פלייט נתן הרצאה לפני כמה שבועות בכנס הספקנים TAM8. במקום לדבר על התכווצות הירח ואסטרונומיה הוא בחר לדבר על גישה. רבים בתנועה הספקנית (ואני מודה, גם אני חטאתי) לוקים בבעית הסברה. השבוע ההרצאה הגיעה סוף סוף לרשת.

Phil Plait – Don't Be A Dick from JREF on Vimeo.

לצערי לא הועלה תמלול מלא של ההרצאה (הנה משהו חלקי שהעלה בלוגר אחר) אבל אם לנסות לסכם:
* כמה מכם החזקתם פעם באמונה מופרכת או שגויה? (למעלה מחצי מהקהל מרים ידיים).
* כמה מכם זנחתם אותה כי מישהו נתקע לכם בפרצוף וקרא לכם בשמות וירד עליכם? (יד אחת עולה, וכנראה בצחוק).

דרך טיעונים רציונאליים, פיל עובר בעדינות, שלא מתוך מטרה להטיח במישהו ביקורת קשה אלא להסביר את גודל הבעיה ולמה חשוב לשנות גישה. הוא חוזר ומדגיש שהוא לא מבקש שנוותר על כעס או התלהבות, אלו רגשות אנושיים ומובנים, אבל אנחנו חייבים להבין שאמונה היא חלק מובנה במוחינו ואי אפשר לצפות שמישהו יעקור מראשו אמונה ויחליף אותה באי-אמונה. יותר סביר שמיד תקנן שם אמונה אחרת. הוא נותן דוגמאות להפעלת הגישה הזו עם ילדי בתי ספר שהוא פוגש בבתי ספר של "חגורת התנ"ך" ואיך הוא נותן לרעיון של עובדות ומחקר מדעי להנחות אותו הרחק מהפיכת דיונים כאלו לפוליטיים.

"הרעיון הכי טוב שיעלה בראשך שווה כקליפת השום אם לא תשתמש נכון בתקשורת כדי להפיץ אותו" הוא אומר, והוא מדבר על תקשורת בינאישית כמובן. חשוב שאנחנו נלחמים על הגיון ועובדות, אבל זו לא מלחמה של ארטילריה, כאן חייבים דיפלומטיה.

פיל פרסם את הוידאו אצלו בבלוג והוסיף שני פוסטים על התגובות בבלוגוספירה ועל האנשים שזה הכי נגע בהם. האחרון שווה קריאה, אם מעניין אתכם הנושא.

הסברה מול הטחת עובדות – עוד פן

אני חושב שזו כמובן גישה נכונה. כמו שבנושאים אחרים התברר שבנושא אלכוהול, סמים או הימורים, הסברה וטיפול בגורמים אפקטיביים יותר (גם כלכלית) מאשר איסורים גורפים ואכיפה קשה. אנשים בורחים לסמים לא כי הם זמינים אלא כי מצב הרוחה והחברה גורם לאנשים לחפש בריחה מהחיים הלא נעימים. אנשים בורחים בצורה כזו לאמונות תפלות וטיפולים אלטרנטיביים בגלל יחס גרוע מהמערכת הציבורית העייפה והבלתי תומכת. לצערי אני המום לגלות שהחל מהיום ספקית האינטרנט שלי מתחילה לחסום אתרים. משטרת ישראל, בצו בלתי חוקי, הורתה להם לחסום אתרי הימורים. זה נשמע כמו יריית ניסוי לפני שיתחילו לחסום אולי פורנו, חדשות לא מצונזרות, דעות אנטי-ישראליות ולך-תדע-מה. אני תוהה כמה כסף מושקע בחינוך, הסברה ושיקום מהמרים. הלוואי שיתחילו ללמד ילדים סטטיסטיקה מגיל צעיר כדי שיבינו שאין איך לנצח בזה וישקיעו פחות בלעוות את חוקי המדינה.

הסטטיסטיקה לגבי תקופת היובש בארה"ב מראה שכמות הליטרים אלכוהול לנפש לא ירדה בזמן האיסור. יש טענות שגם כמות הגראס שתעושן אם יוכנס הקנאביס לחוק תשאר דומה, רק שאנשים יכנסו פחות לכלא ושוטרים יעברו לעסוק בדברים אחרים. אנשים מוצאים איך לעקוף חוקים מטופשים, למשל תאילנד התחילה לחסום את ויקיליקס ומיד צץ אתר מראה מקומי. תהיו בטוחים שגם אתרי ההימורים הבעייתיים ימשיכו להיות נגישים, אם לא ישירות אז דרך TOR.

אז משטרה יקרה וכנסת גם – אל תהיו פוצים בבקשה.