בואו להפגין למען העתיד. של כולנו.

קשה לי להמעיט בערכו של המאבק הצעיר שלנו. מעולם לא יצאו בארץ כל כך הרבה אנשים להפגנה אחת, ועל נושא חשוב כל כך. אם לא תכננתם עדיין לצאת להפגין, אני מבקש שתשקלו את זה, כי עד כמה שזה מרגיש מיותר להכנס להמון הצפוף, לצעוק ולהזיע, זו ההצבעה הדמוקרטית שלנו ברגליים. הפוליטיקאים כבר לא מתרשמים מהסקרים שרואים ש90%+ מהעם מרגישים הזדהות עם מטרות המאבק, הם צריכים לראות נחילי אנשים ברחובות, אנשים רגילים שמספיק כואב להם ומספיק אכפת להם בשביל לצאת לרחובות בליל אוגוסט חם, כדי להגיד את מה שלא הצליחו להגיד עם הפתק בקלפי כבר 20 שנה.

אתם גם לא חייבים לעלות על ההסעות לתל אביב, יהיו צעדות ועצרות בכל הארץ. אני בעצמי עוד לא יודע אם אהיה בירושלים, או נס ציונה או ראשון לציון, אבל מה שבטוח, אני ושרון נצעד. איך אפשר שלא?

זו לא מחאת הבינוניים ולא מחאת התחתונים. זו מחאה של 95% התחתונים של העם, תשעה וחצי עשירונים. גם עובדי הייטק נפגעים מהמדיניות הזו, ובטח שהדור הבא. אתם חייבים את ההצבעה הדמוקרטית הזו ברגליים לעצמכם, להורים ולילדים שלכם.

גיא הביא בבלוג שלו דואל שרשרת, אני אביא אחד אחר שקיבלתי אני:

בשבת הקרובה יתקיים אחד האירועים החשובים בתולדות מדינת ישראל. הגזמתי? תחליטו בעצמכם:..
בסך הכל לפני חודש וחצי עוד ישבנו בבתים שלנו וכאבנו את המצב. התלוננו על הריכזויות, על הפערים, על העדר השוויון, על השירותים החברתיים המופרטים, על החינוך המתדרדר, על מערכת הבריאות הקורסת, על שירותי רווחה אומללים, על דיור בלתי אפשרי, על יוקר המחיה, על הפילוג, על ערכי דמוקרטיה מתמוססים, על תעסוקה בלתי הוגנת, על חסרונם הבלתי נסבל של סולידריות וערבות הדדית, על אלימות הולכת וגוברת, על אתוסים של "בטחון-בטחון-בטחון", על מוסדות שלטון מושחתים, על חלוקת משאבים לא הוגנת, על מדיניות כלכלית משולחת רסן, על סדרי עדיפויות מעוותים, על שנתנו לכל זה לקרות.
אלא שאז קרה משהו גדול – נזכרנו שהמצב הזה הוא לא נתון משמיים. נזכרנו שאנחנו העם ואנחנו קובעים, וביחד החלטנו שיכול וצריך להיות כאן אחרת. להבנה האישית והמשותפת הזאת יש שם פשוט – קוראים לה "תקווה".
התקווה חזרה לשכון במעוננו ואיתה חלף זמנם של הישיבה מול המסך, שיחות הסלון וצקצוקי הלשון. הגיע זמן מעורבות, נטילת אחריות ועשייה.
בשבת הקרובה ייצא לרחוב כל מי שהלב שלו אומר לו שאנחנו חייבים לתקן את תחלואי החברה שלנו, כל מי שאכפת לו, כל מי שנמאס לו, כל מי שדואג, שכועס, שאוהב, שרוצה, שמקווה, שמאמין. נצעד ביחד, נקח אחריות על עצמנו ונדרוש מנבחרינו להתעורר ולעשות את אותו הדבר. בקול אחד נודיע להם איך אנחנו רוצים את המדינה שלנו: מדינה של צדק חברתי.
אם זה לא אחד האירועים החשובים בתולדות מדינת ישראל, אני לא יודעת מה כן.
אני סומכת עליכם שתבינו את גודל השעה ואת חשיבותה, אבל להגיע זה לא מספיק. האירוע מספיק חשוב כדי שתעשו יותר מזה. ומה אפשר לעשות? לדאוג שכמה שיותר אנשים יבינו ויגיעו. איך? אנחנו דור חכם ויצירתי, תחשבו על משהו. כל הדרכים טובות. פרט לכך, השתמשו באמצעי התקשורת שעומדים לרשותכם כדי להפיץ את הבשורה, ואל תשכחו את אמצעי התקשורת העתיק והאפקטיבי ביותר – הפה שלכם. פשוט דברו על חשיבות העצרת עם כל מי שיוצא לכם: חברים בעבודה, קרובי משפחה, השומרת בכניסה לבר, נהג האוטובוס, הרופאה שקבעתם אצלה תור, השכן שנתקלתם בה במדרגות, הקופאי בסופר… תם עידן הניכור. אנחנו מתחילים לדבר אחת עם השני.

אז הנה הפרטים:
תל אביב –
מוצאי שבת הקרובה, ה-3.9.2011, 21:00 בערב
צועדים מהבימה-רוטשילד לכיוון העצרת שתתקיים בכיכר המדינה

עצרות נוספות יתקיימו בחיפה, בירושלים ובבאר שבע.

מי שרוצה לעזור עוד וצריך שנעזור לו בזה, מוזמן לפנות אלי בדוא"ל:
Orly_w@yahoo.com
או בכל דרך אחרת

תרגישו חופשיים להפיץ את המייל למי שבא לכם.
אורלי וייסלברג

עמוד פייס להתפקדות, וללוגיסטיקה של טרמפים והסעות. גם התאחדות הסטודנטים מסדרת הסעות לכל המעוניינים.

ומוסיף חגי קוט מהעמותה לכלכלה בת קיימא:

הייתי בשתי הפגנות עד כה. מעבר לחשיבות להיות שם, זה ממש מרגש להיות שם!
אחד מהשירים האהובים עליי שמבטאים יותר מכל את ההרגשה שלי למהפכה:

אני מאמין / שאול טשרנחובסקי
שחקי שחקי על החלומות
זו אני החולם שח
שחקי כי באדם אאמין
כי עודני מאמין בך

כי עוד נפשי דרור שואפת
לא מכרתיה לעגל פז
כי עוד אאמין גם באדם
גם ברוחו רוח עז

רוחו ישליך כבלי הבל
ירוממנו בומתי על
לא ברעב ימות עובד
דרור לנפש פת לדל

נתראה בעצרות!!

הפוגה מפוסטים של פוליטיקה: אני קונה אנדרואיד

נכנע לתרבות הצריכה? לחלוטין לא. מחשבון שעשיתי על חשבוניות הסלולאר האחרונות שלי, אם אקח חבילה באורנג' ואקנה סמסונג גלאקסי S2, אשלם פחות. מצב מוזר לחלוטין, אבל ראו מה קורה לי, ואולי תוכלו לעשות החלטה מושכלת לגבי הסמארטפון שלכם.

הסט-אפ הנוכחי:
בכיס יש לי נוקיה N900, מכשיר פתוח חמוד ביותר, מריץ דביאן, מכונה מאוד גמישה וגיקית, עם מקלדת QWERTY נשלפת, אני אתגעגע אליו מאוד, אבל אני מפסיד את כל האפליקציות הפופולאריות של שוק האנדרואיד, למשל וייז, שזו הדרך הכי נוחה (והיחידה כרגע?) לברוח מפקקים ומכמונות מהירות כאחד.
באוטו יש לי 6210 בדרך קבע עם דיבורית "עריסה" מעולה של נוקיה. היתרונות – שמע שלא משתווה לאף דיבורית בלוטות שנתקלתי בה, טלפון ללא מצלמה אם אני צריך להכנס ללקוח במתקן מסווג, מכשיר גיבוי פנטאסטי עם חיי סוללה של כמעט שבוע.

1. להשאר עם מה שיש
החודש שילמתי 308 ש"ח על 260 דקות שיחה ו-140 SMS
ביוני-יולי שילמתי 250 ש"ח על 131 דקות ו-164 SMS.
כלול בכל חודש חבילת 5GB גלישה (לא היה פחות כשלקחתי) וסים שני (מה שנקרא "אורנג' 2" ואיש המכירות שפגשתי היום קרא לו כל הזמן "פלאפון דו"…)
היום הממוצע החודשי שלי 200 דקות אוויר לפי אורנג'.

2. חבילת winners של אורנג', מכשיר מאורנג', בתור לקוח פרטי
298 ש"ח קונים לי 1000 דקות לכל היעדים, 3500 בתוך אורנג', 1000 SMS, 2GB גלישה, החזר 119 מתוך 138 בחודש (אז סה"כ 320 ש"ח בערך)
פחות החזר על 6210 בגובה 50 ש"ח(!!) לחודש, זה 270 ש"ח.
זה יכלול דיבורית לאוטו. אם ארצה דיבורית בסגנון מכשיר קבוע (ספיריט) ולא בלוטות', אז להוסיף ~10 ש"ח ל"אורנג' 2". נעגל, סה"כ 285 בערך.

יתרון – אותו כסף, יותר מכשיר, יותר חופש גלישה ושיחה, אבל ירידה באיכות השירות (כיום אני קוח עסקי) וירידה באיכות השמע באוטו.

2א. חבילת וינרז, מכשיר מאורנג', לקוח עסקי
אותו כנ"ל, רק כולל אחריות מורחבת מחד והתחייבות 3 שנים עם קנס יציאה. איחס.

כיוון שהדבר הראשון שאני עושה למכשיר זה להתקין CyanogenMod, אז לא ברור אם האחריות המורחבת תתפוס ממילא.

2ב. וינרז, מכשיר בפרטי, כלקוח פרטי
כאן נהיה מענין. כשאני קונה את המכשיר בחוץ, אורנג' לא יתנו לי החזר על ה-6210, אבל לא צריך…
298 ש"ח חבילה, פחות 119 ש"ח החזר = 180 ש"ח
מכשיר שנקנה פרטי: 75 ש"ח לחודש
אורנג' 2 עוד 15 ש"ח
סה"כ 270 ש"ח ונשארתי עם הטלפון הישן בדיבורית המעולה שלו :)
אם אני רוצה את האחריות המורחבת (שכלולה ללקוח עסקי) מוסיפים עוד 50 ש"ח. כאמור, לא ברור אם היא תתפוס אחרי rooting, לא כל שכן התקנת הפצה חלופית כמו ציאנוגן.

3. חבילת החזר חלקי עסקית
207 ש"ח יקנו לי 400 דקות שיחה, 400 סמס והחזר 70 ש"ח על הגלאקסי (שהוא כזכור 75 לחודש), סה"כ 215.
נוסיף גלישה 1GB (לא כלול בחבילה) 60 ש"ח (80 ל2GB אבל לא ברור אם אצטרך כ"כ הרבה אפילו עם וייז עובד בכל נסיעה)
נוסיף 15 לאורנג' 2.

הגענו ל-290 ש"ח, כולל אחריות אבל גם התחייבות. למה שארצה את זה?

מסקנות: אורנג' לא רוצים אותי כלקוח עסקי, ואורנג' לא מתאמצים שאקנה מהם את הגלאקסי. נראה שאני אזמין לי מכשיר. איש המכירות עשה לי טובה והדגיש שכשאני בא לעשות את טקס "ניתוק הזיקה" הקדוש, אני צריך להביא את המכשיר, הוא חייב להיות גרסת ה-16GB ולא 8, וחייב להריץ אנדרואיד 2.3.3, ועל החשבונית צריך שיהיה כל זה כתוב בתוספת מספר ה-IEMI של החומרה ושמי המלא.

עכשיו נשאר לי להחליט אם לקחת הצעה מתחרה מסלכלום או לקחת את (2ב) ולהגיד תודה?


המשך הסיפור למעוניינים…
קניתי בסוף את המכשיר אצל אחת החנויות בעלות הציון הגבוה בזאפ (למרות שהיה לי מוזר להכנס לחנות יבואן ברחוב "תוצרת הארץ"), ואיתו מגן מסך, קליפת מגן ומטען לרכב. סה"כ 3013. חצי שנה אחריות על הסוללה, שנה על תוכנת המכשיר, בתנאי שזה עם רום רשמי של סמסונג. במילים אחרות, אם אתעקש לשים ציאנוגן, אין אחריות. סה"כ זמן – 6-7 דקות.

התיישבתי באוטו, הטענתי את הסים לתוך הסמסונג, ותקעתי לטעינה. המכשיר ישר גלישלש באורנג' בלי לשאול שאלה מיותרת, אז שמתי פעמי לאתר סלכלום כדי לקבל הצעת מחיר. אחרי 7 דקות טיול באתר נמצא מספר הטלפון של מחלקת המכירות העסקית מוחבא בתחתית ארונית תיוק שכוחה בבית שימוש נעול שאינו בשימוש עם שלט על הדלת "זהירות ליברמן". סלכלום תמיד היו חזקים בפרסום. חייגתי את המספר בטלפון הקבוע באוטו והתחלתי ללמוד את האנדרוגינוס. התקנתי וייז, סינכרנתי מול ג'ימייל, שיחקתי עם עוד פיצ'רים, וכשנימאס לי מהשיר המחזורי של סלכלום, ניתקתי את הקו (סה"כ 30 דקות אוויר, הנה הלכו 15 ש"ח ואין לי מושג איזה דיל היו מציעים לי, אבל נתתי להם הזדמנות הוגנת). צלצלתי לאורנג' לברר איפה יש מרכז שירות פתוח מאוחר, קיבלתי תשובה תוך שתי דקות ושמתי פעמי ל"מתחם G" של ראשל"צ. על הדרך שאלתי טכנאי מה כוללת "האחריות המורחבת" ומסתבר שזה כולל את כל התיקונים כולל החלפת חומרה בהשתתפות עצמית נמוכה. נשמע דיל לא רע, רק שאם אני עושה את זה בחשבון עסקי זה התחייבות. ומה קורה אם אני צורב שם ציאנוגן? האחריות מכסה צריבת רום מקורי חזרה ואז טיפול בבעיות. פייר אינאף.

הגעתי לאורנג' ראשל"צ, לקחתי פתק, הלכתי לאכול, חזרתי, נגנב לי המוח מצרחות 15 (לא, אני רציני, ספרתי) ילדי גילאי 3-5 שהתרוצצו שם באמוק בחנות וצרחו בחדווה ללא כל אמצעי בליעה אקוסטית, סה"כ שעתיים המתנה(!!) עד שראיתי נציג, פגישה שכללה פעמיים שהוא קם לברר כל מיני דברים שהמחשב לא הראה לו, נתן לי מידע, וצילם במכשיר הסלולארי שלו את הקבלה שלי במקום במכונת צילום וזהו. 20 דקות נוספות. עוד שאל אותי למה באתי לסניף במקום לפקסס את הדף, אחרי שאמרו לי בבוקר בביל"ו ובטלפון במרכז שירות לקוחות שחייבים לבוא לסניף. מסתבר שיש סידור כזה אבל רק ל"חבר". פייל שירות שאין לי כוח להתבכיין עליו יותר.

מה גיליתי:

  • אם אני לוקח את (2ב) כלקוח פרטי, אני יכול בכ"ז לקבל זיכוי 49 ש"ח בחודש (שזה 1700 ש"ח סה"כ!) אם אחזיר להם את ה-6210 הישן שלי, כלומר 220 ש"ח בחודש בלבד!
  • יש לי שבועיים לעשות את זה, אני מקווה שאמצא אותו.
  • לוותר על סטטוס עסקי ולעבור להיות לקוח פרטי משמעו שאין יותר שירות VIP במענה הטלפוני ואין אחריות מוגדלת, אני מרגיש פתאום כמו סופרמן כשאיבד את כוחותיו כשנכנס לתא הקריסטל והפך לאחד האדם.
  • אם ארצה עכשיו אחריות, (50 ש"ח לחודש בפרטי, או כלול במחיר אם אחזור להיות לקוח עסקי) אצטרך להפקיד את הסמסונג במעבדותיהם לבדיקת ציציות לשני ימי עסקים(!!). שילכו לחפש.
  • מחיר שבירת ההתחייבות כעסקי – 8% ממחיר החבילה שנשאר בהתחייבות, כלומר כ-850 בחודש הראשון עד 0 בחודש האחרון, ב36 מדרגות.
  • כן, יש התחייבות כלקוח עסקי, גם אם יש לך רק מכשיר אחד ולא צבא של 50 עובדים.

נשאר לי לקבל מחירים מפלאפון וסלכלום ולהחליט אם אני נשאר בחורנג' (ומחזיר להם את הטלפון הישן והמצוין) או מוצא משהו יותר טוב לקפוץ עליו.

אשמח להמלצות על תוכנות ראויות להתקנה על אנדרואיד, למשל לניהול משימות ולשימוש נבון בטוויטר.

המלצות שאספתי בעבר בשרשור ב+גוג ומקומות אחרים:

Plan B (ראיתי שלסמסונג יש משהו פנימי דומה, אבל הוא לא יהיה שם אחרי מעבר לציאנוגן מוד…)
waze
pulse
google plus
file manager hd
mobile document viewer (or ThinkFree)
floating image
plasma sound
multi touch paint
sipdroid (VOIP)
ustream
hdr camera
ilapp
vidtrim
teamviewer
android-vnc-viewer
Documents To Go 3.0 Main App
Google Goggles
Barcode Scanner
google docs
TuneIn Radio
Evernote

עוד המלצות?


לבסוף צרה אחרונה שנשאר לי לפתור – הסנכרון מה-N900 לגוגל של הקונטאקטים לא עבד, גם לא דחיפה של כל 800 הקונטאקטים בבת אחת לסמסונג דרך בלוטות' (רק בבודדת). אני מנסה לייצא אותם אחרת, אם יש לכם עצות, אשמח.

עדכון סופי: יצאתי את כולם ל-VCF והאנדרואיד שתה אותם בקלות. גרייט סוקסס!

על צמיחה וכלכלה קפיטליסטית, ולמה זה לא יעבוד

מקומות עבודה

או: הרובוט עובד, הכסף עובד, העובד לא.
כמה פוסטים אחורה, הזכרתי כבדרך אגב שעתיד שוק התעסוקה אינו רק "מקומות עבודה" לאנשים. לא יעזור כלום, אבל רובוטים נכנסים לשוק הנקיון ועוזרות הבית, שוק פועלי הייצור, וסביר שלא ישארו יום אחד עבודות שחורות, ידניות, רפיטטיביות ומרוקנות מוח לייצר להמונים. מה יעשו ההמונים אם לא יהיה להם היצע עבודות וגם לא חינוך לעבודות מתוחכמות יותר? האם נכון לפברק עבודות רק כדי שיהיה לאנשים מה לעשות? מה נעשה כשנגיע לעולם שיתמלא באמצעי ייצור ושירות שמתחזקים את עצמם? לכל אלו אין לקפיטליזם תשובות. הרעיונות האלו נמצאים על שפת שאלות "הסינגולריטי הטכנולוגי", אבל לא נשאלות הרבה כי השיח על הסינגולריטי מבוסס מאוד במדינות יחסית שבעות ובעשירונים שמוטרדים מקומות אחרות לגמרי בפירמידה של מסלאו. אם אתם רוצים עוד מראי מקום בנושא, הנה גם פוסט של "תיקון עולם" שמדבר על הנושאים ומצטט מקור או שניים. לתנועת צייטגייסט יש כמה רעיונות אוטופיים לפתרונות, אנטיתזה טוטאלית גם לקפיטליזם וגם לקומוניזם, מעין סוציאליזם אוטופי. אולי עם האנטיתזה הקיצונית הזו אפשר לבנות סינתזה יותר טובה, העתיד יגיד.

אבל הנושא חייב להפוך לחם ומרכזי בקרוב, ולהיות שיקול במדיניות הכלכלית שתתפתח בשיחות היום. זליכה אמר בהרצאה הפופולארית ההיא בטכניון וחזר על זה אתמול בערב – יש יותר הטיה להון מאשר לעבודה. אבל הוא טועה (לדעת כמה מאיתנו), בטענתו שזה מצב שניתן להפוך את כיוונו ולייצר עוד מקומות עבודה, אם רק תהיה לאנשים יותר הכנסה פנויה. זה ייצר עוד קצת עבודה בטווח הקצר, אבל מה קורה בטווח הארוך לכל העולם? שימו סימניה, אחזור לזה בסוף הפוסט.

פתרונות זליכה – תיקונים קטנים או אמיתיים?

אני לא מחזיק מפרופ' זליכה גורו. יש לי ביקורת נגד חלק מהצעותיו, אבל אינני כלכלן. אני אוהב פשוט שהוא מנסה להציע הצעות לשינויים שלא מצריכים הרבה תקציב ובעיקר שהוא פשוט מסביר בפשטות וברמה טובה את הבעיות ללא-כלכלנים. ההרצאה אתמול היתה בחציה מחזור/דחיסה של ההרצאה הפופולרית מהיוטיוב, ובחציה הצעה לדרישות פרטניות מהממשלה הנוכחית. אורי אביב סיכם את ההרצאה פה (תוכלו לראות את זה אם אתם ב"מעגלים המורחבים" שלו בG+), וההרצאה במלואה ביוטיוב פה.

זליכה פתח הזהיר שהנהגת המחאה נתנה לעצמה להיות מובלת בהכנעה ע"י ביבי לדיון על תקציב כדי שיהיה קל לסרב להם. לצורך כך הוא הציג אתמול שש נקודות שצריכות להיות בדרישות אנשי המאבק, והן לא יקרות מבחינת תקציב (כך ש"פריצת מסגרת התקציב" שמנו לא מוכן לה אכן לא תוטרד):

1. פירוק ופיצול מונופולים בכל ענף למקסימום 15% בעלות לכל מתחרה.
או במילותיו: יש לעבור ענף ענף, מונופול מונופול וזנגה זנגה, ולפרק לחתיכות כל מתחרה גדול מדי בתחום. שופרסל יצטרכו למצוא קונה להרבה מחנויות הסופר שלהם או להתחיל לשלם מס גבוה על אי התחרות. אנילא יודע אם גודל של 15% (או 7% אתמול בהרצאה) הוא הגודל האופטימלי בכל ענף (למשל סלולאר או תקשורת קווית ובוודאי חשמל, או בקיצור תשתיות), אבל פחות מדי תחרות ובעלות ריכוזית היא רעה חולה, זה ברור.

2. שינוי מדיניות ההפרטה: במקום מכירה, חלוקת המניות לציבור.
את ספרו שיצא בעוד חודש, כמו את ההרצאה אתמול, הקדיש זליכה לידידו נתן ניסני ז"ל, איתו ניסה לפני כמה שנים לעשות רפורמה בצורה שבה ממשלות הפריטו בשנים שעברו – בזול וישירות לידי האוליגרכים. הוא מציע משהו שהרגיש לי טבעי, כי בפעם הראשונה ששמעתי את המונח "הפרטה" בצעירותי, ככה דמיינתי אותו – פורטים את החברה הממשלתית למניות של העם, והעם יחזיק אותן או יסחר בבורסה כרצונו. במקום זה, היום יש לנו שקשוקה.
איפה הבעיה שלי עם זה? אין לי מושג כמה התהליך הזה אכן זול, מה יעשו כל האנשים עם מניות מופקדות בחשבונות הבנק שלהם, האם לא צריך ללוות את זה במנגנון הצבעות פרוקסי מקוון כדי שלעם תהיה באמת שליטה בחברה ולא רק דיבידנדים קטנים, יש כאן על מה לחשוב. אולי היום זה באמת ישים. הבעיה היא כשזליכה אומר בשמחה שזו תהיה דרך מצוינת להפריט את חברת החשמל ועוד כמה חברות. חברת החשמל? אני לא יודע. הנושא הזה צריך להבדק דרך עוד מומחים.

3. שינוי מדיניות המיסים – הורדת עקיפים, כדי להוריד את המחירים. אבל לא להערים מס על חברות או מס הכנסה.
שמעתי נכון? כן, זליכה אומר שאין להעלות את המיסים הישירים אלא רק להנמיך את העקיפים. ההכנסה שתתפנה תיצור לדעתו יותר מסחר ותשלים את החור בהכנסות הממשלה. להעלות מס הכנסה או מס חברות? לזה הוא לא מוכן, הוא טוען שזה יגרום למפולת בורסה. אולי הוא צודק שאי אפשר להגזיםעם זה, אולי מס חברות פרוגרסיבי זה טוב לעצירת גרעיני שליטה? אולי זה כן צודק להחזיר את מס העזבון על עזבונות גבוהים במיוחד, או מדרגת מס חזקה על הכנסות של למעלה מחצי מליון בשנה? לפרטים האלו לזליכה לא היה זמן להכנס לצערי.

4. החזרת פיקוח על מחירים.
למעשה חלק מנקודה (1), עוד דרך למנוע מבעלי המונופולים להשתולל. לא הבנתי אם הפיקוח יהיה סלקטיבי, רק על מתחרים גדולים מדי כדי שיסכימו לשחרר את השוק ליותר תחרות, אבל הרעיון הבסיסי הוא שהחזרת מוצרים לפיקוח תחזיר אוויר לכוח הקניה הזעום של הישראלים ותאפשר לגלגלי המשק להסתובב חזרה.

5. חיזוק הרגולציה.
העתקת מנגנון ואיכות הפיקוח על הבנקים לשאר התחומים בענף הפיננסי (ביטוחים והשקעות).
תגבור כל מנגנוני הפיקוח והבקרה, רשות ההגבלים העסקיים צריכה להכנס לגיר גבוה ולחסום מיזוגים, ולהתחיל להמליץ על פיצולים מחדש.

6. "לא לעשות שטויות מאקרו-כלכליות."
בנקודה הזו הקהל התגלגל מצחוק, אבל גם לזליכה לא היתה עצה ספציפית מה המשמעויות הקונקרטיות (נמאס לי אגב מהמילה קונקרטי. מזכירה לי תמיד בטון. למישהו יש תרגום טוב לעברית?).
דוגמאות שניתנו: העלאת המסים העקיפים והורדת הריבית מתחת לרף האינפלציה, שהוא מאשים כגורם לעליית מחירי הדיור. פשטני אבל אני מתאר לי שזה חלק מהסיבה.

אבל אלו לא פתרונות קסם

כדי למקסם את הרווחים מהקסם הבא אני זקוקה לרווחים
פליגלע

זליכה סיכם ואמר שאת השינויים האלו אפשר ליישם ולראות הקלה בעוני תוך שנה, טיפוס לאמצע טבלאות המדדים של ה-OECD תוך 8 שנים ולשליש העליון תוך 12. אופטימי בצורה קיצונית בעיני, כשאנחנו רואים שהעולם המערבי גולש למיתון כואב, ורוביני אתמול צייץ שאפילו "מיתון כפול", שכלכלנים גדולים ממני יסבירו את ההשפעה המצרפית שזה מגלם.

זה גם לא פותר את ההשקעה הדרושה למערכות הבריאות, החינוך, הרווחה וכל שאר השירותים ההכרחיים שנזנחו בארץ כל כך הרבה שנים. מאיפה יבוא הכסף?

מאיפה הכסף

אל תשאלו אותי, שאלו רואי חשבון, איך הם מנווטים את כספי הדגים השמנים. אסכם כמה נקודות שפירטתי בפוסט קודם:

1. חוקי המס מחוררים כמסננת.
דוגמא א. ישיתו מס עזבון? אז אבא יעביר את הדירה לפני המוות לילדים. אם מחזירים את מיסי הירושה (ומן הראוי שיחזירו!) אז חייבים גם מס מתנות בגובה דומה, כדי לא לאפשר עקיפות. את היישום אפשר ללמוד מהולנד, אומר לי חבר שקצת שמע על הנושא, לא למדתי אותו בעצמי (אם רק היה לי פנאי, הייתי מגבה את זה בפרטים ספציפיים, אבל אני סומך על המומחים של טרכטנברג שיעשו מחקר יותר יסודי).

דוגמא ב. על משכורת משלמים מס גבוה (ואפשר להתווכח אם גבוה מספיק) אבל לא על הטבות מקרן נאמנות. קרן נאמנות ישראלית ממוסה? אז יעבירו את הברוטו (ללא מס כי זה לא משכורת) לקרן נאמנות באיי קיימן. משלמים קצת לרוא"ח שיהיה נאמן הקרן, ונאמן הקרן מורשה "לחלק הטבות" למוטבים, ההטבות האלו פטורות או כמעט פטורות לגמרי ממיסים. שוב, שאלו רוא"ח מה הן כל הדרכים להבריח הכנסות דרך צינורות פטורים.

2. הברחת רווחים.
כל חברות הסטארטאפ שאנחנו גאים בהן מוכרות לשוק העולמי, המכירות לרוב לא יוצאות מישראל אלא מסניף אירופי או אמריקני. זה לא באמת סניף אלא חברה נפרדת במדינה נפרדת. מה שקורה לא פעם זה שהחברה מפתחת בארץ תוכנה או שירותים שנמכרים כרשיונות, או חומרה שמיוצרת במזרח ונמכרת בארה"ב בלי לעבור אי פעם בישראל. החברה הישראלית מוכרת בהנחה מוגזמת את הרשיון לחברה האמריקנית וההיא מוכרת ברווח עצום. יש לא מעט מקרים של סטרטאפים כאלו שמשלמים בארץ מינימום מיסים, מדווחים על הפסדים, וזה לא רק מיסים שלא יכנסו לקופת המדינה אלא גם השקעות של המדען הראשי שלעולם לא רואה דיבידנדים או החזר מהחברה האמריקנית, שהוקמה בוודאי ע"י המשקיעים הפרטיים האחרים.

שוב, זו רק דרך אחת, אין לי מושג מה כל הפרטים המלוכלכים, אבל צריך מנגנוני פיקוח כדי למנוע את זה – אנשי הפיתוח עובדים פה, המיסים צריכים להשאר פה.

3. פיקוח פיקוח פיקוח
כמו שרמזתי באותו הפוסט, מי באמת מקבל אוויר לנשימה ומי לא? יש מי שאין להם בעיות כלכליות אבל מצליחים להשיג סטטוס פושט רגל ופריסת חובות (ופטור מתשלום דמי מזונות), יש כל כך הרבה צורות שבהן אנשים כנראה מתכמנים את המערכת על הגב של כולנו ולי אין אפילו מושג מה הן. או שיש שחיתות במערכת הזו או שהחוקים הם מסננת, אבל ניקוי אורוות שם הוא חובה.

על הפיקוח נגד מינופים של 99% לתשובה ודומיו שמסתיימים ב"תספורת חוב" על חשבון כספי הפנסיה, אני לא צריך להרחיב, אני מניח.

4. ביטול ההטבות למליארדרים וקונצרנים, זה עולה לנו 9-10 מליארד (בהערכות שמרניות) בשנה, וזה מריח משחיתות.

5. ושוב, זמנו לועדה יועצי מס ורואי חשבון, הם מכירים את כל הטריקים המלוכלכים. אני לא כלכלן ולא רוא"ח. יש כאן בעיה של ניגוד אינטרסים, כי צעדי מניעה יפגעו ליועצים האלו בהכנסות, יכול להיות שתצטרכו לתת לעובדי משרדים כאלו חסינות ואנונימיות בעדותם.

בחזרה לעתיד

כמו שהתחלתי את הפוסט, כל הפתרונות שמועלים כרגע מול טרכטנברג הם רק לטווח הקצר של 10-15 שנה, שום דבר לא לטווח הבינוני והארוך. אולי זה לא הזמן, זה דברים שנתחיל לדסקס בעוד שנה, אבל משהו בי אומר שקפיטליזם לא יוציא אותנו מהבוץ ע"י קצת טוויקינג, כשבהמשכה של הדרך עדיין מחכה לנו בור של מיתון, אחריו בורות של אבטלה טכנולוגית, שיא הנפט, פיצוץ אוכלוסין, ובקיצור חגיגה של חציית קווים אדומים של צמיחה ללא רסן וללא תכנון בר קיימא של משאבים, שקפיטליזם לוקח כנתון שלא יגמרו לעולם: נפט, גז, פחם, שטח אדמה, מים נקיים ואקלים מתאים לגידול אוכל בסיסי.

זכרו שנצטרך לייצב את גודל האוכלוסיה. הפנסיות והצמיחה הבלתי פוסקת בונים על כך שגודל האוכלוסיה תמיד בצמיחה חיובית, אבל זו טעות וסכנה. גודל האנושות ואיתה כמות האנשים בישראל יצטרכו להתייצב, כי בסופו של דבר נתקלים במשבר משאבים ואז לכל אדם יש פחות. קפיטליזם הוא מנוע צמיחה שקשה לעצור, אבל מה שאנחנו באמת צריכים זה שגשוג ולא צמיחה. התחלה טובה אולי תהיה החלפה של הגדרות המדדים וחשיבה על משהו שונה מהיסוד, למשל כלכלת משאבי טבע במקום כלכלת הון ומחסור. יש רעיונות מאוד התחלתיים בתחום, אבל ראוי להציץ בהם כדי לקבל רעיונות (ולא משהו פשטני וקשה לאכיפה כמו cap & trade בלבד)

אני אגיד את זה יותר בפשטות – כל הרעיונות שכרגע יעלו אצל הפרופסורים ספיבק וטרכטנברג אינם בני קיימא, הם פלאסטרים לטווח קצר שלא מתייחסים לבעיות הגדולות של הטווח הבינוני או הארוך. למי שעוד לא קראו באקו ויקי, או חיטטו בפוסטים סדרת הקיימות שלי פה בבלוג, אתם מוזמנים, היום יותר מתמיד.

אמנות יפה, אבל באיזה מחיר?

כבר כמה ימים שמסתובב בטוויטר הסרטון הזה, אנימציה של התנועה בתל אביב לפי נתונים של Waze.

חברת וייז מספקת שירות מצוין לכל הדיעות, אבל הם לא מספרים לך כמה מידע הם אוגרים על המסלול שלך או מה הם עושים איתו. בפעם האחרונה שחיפשתי אצלם באתר, לא היו תנאי שימוש או התחייבות לסודיות/פרטיות משום סוג (במקרה הטוב היה לינק שמוביל ל-404) אבל היום אני מוצא את הדף, עם תאריך בן חודש, והתנאים בו די ליבראליים לגבי שיתוף המידע עם צדדים שלישיים. עכשיו אני רואה שהם מחלקים אותו לאמנים לצרכי אנימציה, אני תוהה אם הם נדיבים באותה הצורה למשטרה, חוקרים פרטיים, וסתם אנשים מהרחוב שלא אהבו את פרנסואה אבוטבול.

הפיילוט בדרך, הכינו את המסכות

מפגינים ברחבת הסינמטקכמו שהבטחתי, שרפתי יום עבודה, נסעתי לירושלים והצטרפתי לחבורת המתנגדים הקולניים של דרום שולחן ועדת המדע. הצד הדרומי מאופין במתנגדי המאגר (עו"ד שופמן, קלינגר, פינצ'וק וחי), כתבים, נציגי קבוצות ענין שונות, ואני, נציג התנועה לזכויות דיגיטליות (כמו קלינגר). אצלנו תראו לאפטופים והרבה ניירות, בצד הצפוני תמצאו מעט ניירות והרבה עייפות, לאפטופ אחד בלבד (של יורם אורן) ודורון שקמוני שכנראה לא מצא פשוט מקום בצד הדרומי :-)

לא באנו להרוס את המאגר הביומטרי, בזה נכשלנו כבר לפני שנתיים. החוק כבר עבר, מרכז ההנפקות הוקם, חומרי הגלם נקנו, האנשים נשכרו. אנחנו באנו כדי לשאול איפה השקיפות, לאן נעלמו אמצעי ההגנה על הפרטיות (וקיבלנו תשובה שהם לא היו טובים. למי? למשטרה כמובן) ולהראות שהתקנות והצו אינם בשלים, בתקווה להראות בהם כמה חורים. אחרי 14 חודש, הגיש משרד הפנים את התקנות שלפי החוק היה אמור להגיש אחרי ארבעה. היו שם כמה חורים וחוסרים, אבל הדבר היחידי שלא יכולנו לשנות שם באמת, זה שאין הפרדת מסדים (שנרמזה בחוק) ואין עמעום (כמו שהובטח בפגישות שונות). גם אין תקן להצלחה או כשלון של הפיילוט. זאת אומרת, יש כל מני מדדים כדי לקבל משוב אם הזיהוי עובד טוב, כמה False Rejects או False Accepts יש, האם באמת נמנעת הרכשה כפולה וכולי, אבל לא הוגדרה קבוצת ביקורת, לא הוגדר מדגם שייצג מספיק אזרחים בכלל ומגוון של קבוצות אתניות בפרט (לבדוק את ההנחה ששונות ביומטרית קיימת בצורה שווה בקבוצות שונות). ביקשתי לדעת אם סופרים כמה אנשים שהציעו להם את הפיילוט מסרבים, ועשו לי פרצוף, אז קלינגר הרביץ בהם תורה ונכנעו. הבעיה שבלטה לנו היא שכאשר מסתכלים על כל המדדים, עדיין לא הוגדרו שם מראש סיפים שמעליהם או מתחתיהם הפיילוט יוגדר ככשלון. "מה זאת אומרת להגדיר מראש את הסיפים?!" רעם שטרית כשהעלינו את זה – "קודם נראה את התוצאות ואז יחליט השר אם זה מספק או לא!". פייספאלם. הזכרתי למר שטרית את עברו האקדמי במדעי החיים, ככה לא עושים ניסוי, וכאן התחילה המולה של כדקה שלמה של חילופי צעקות בינו לבין קלינגר ופינצ'וק, "זה מאגר, לא מחקר!" – "אבל פיילוט משמעו ניסוי וצריך לקבוע פרמטרים להצלחה!". בקיצור לא ברור מה הפיילוט בודק. בחוק כתוב מה הוא אמור לבדוק, אבל הצו, למרות כמה תיקונים, עדיין לא אומר הרבה. המשמעות ברורה, הפיילוט לא יכשל, כי אין לו מה להוכיח. שטרית אמר את זה יפה שלוש או ארבע פעמים "אם זה היה תלוי בי בכלל לא היה פה פיילוט".

שטרית פותח את הישיבה בהזהרה שלא מדסקסים את החוק היום אלא רק את התקנות, ומבקש להתקיף את המבקרים. עוד לא הוצאנו מילה… #no2bio

בציוץ הזה פתחתי את הדיווח. בתור דברי פתיחה, שטרית כבר קבע טון התקפי. אני חושב שזה לא עבד עלינו, אבל דבר אחד היה לו – תשובה לכמה מטענותינו הישנות, ובראשן טענתינו שאין מאגרים ביומטריים חובה במערב. אז זהו שבינתיים יש בהודו, אבל הוא ויורם אורן חידשו לנו גם על מקסיקו, פרו, קולומביה, ספרד ופורטוגל. צריך לבדוק את זה אבל אם זה אכן המצב, שיש מדינות שבהן בלי להכנס למאגר לא מקבלים זכויות אזרח/תושב כמו ביטוח לאומי וזכות תושב, אז כנראה אנחנו באמת כבר לא הראשונים. לדעתי זה לא מחליש את העובדה שאנחנו לא רוצים או צריכים מאגר, זה רק מבטל את טענת ה"יחידים בעולם ש-". מצד שני, יהיה טוב לפקוח עין על פרסומים מהמדינות האלו על בעיות ביישום, ואם למישהו יש יכולת טובה בפורטוגזית ו/או ספרדית ויכול למצוא לנו איך הולך בדיוק היישום שם, אני אשמח לעזרה בריכוז החומר.

שאלנו את שטרית למה אנחנו רואים את התקנות רק שלושה ימים לפני ישיבה, והסתבר לנו שגם אנשי ממשל מסביבנו היו באותו המצב. עברנו לשאול למה השושו, ולמה הפגישות הסודיות. שטרית נבח שלא היו ישיבות סודיות ושאני שקרן ("טועה" ו"שקרן" חזרו הרבה בפיו היום לסירוגין). אחרי הישיבה שאלתי אותו שוב לגבי הישיבה מה-22 לנובמבר, והפרוטוקול שדלף – "אה! זאת היתה רק התייעצות, לא "ישיבההה" ולכן לא הוזמנו אנשים!". קוראים יקרים, איך הייתם קוראים לכ-20 אנשים היושבים בחדר הועדה לשעתיים או אולי יותר, ומייצרים פרוטוקול אך לא מפרסמים אותו? האם זו "התייעצות פעוטה" או ישיבה סודית?

לאחר שהשתיק את פינצ'וק בנביחות, שטרית נותן בכ"ז לשופמן (יו"ר המועצה הציבורית להגנה על הפרטיות) לשאול את אותה השאלה – למה לא פורסמו התקנות בגרסאות שונות של הטיוטא לעיני הציבור. שטרית בחיוך מדושן: "לפעמים מפרסמים תקנות לפני ההצבעה בכנסת ולפעמים לא". חבל שאין איזה חוק מסודר באמת. oh well…

ריב נביחות נוסף התפרץ כשהזכרנו שדלף מרשם התושבים. שטרית נפנף אותנו ואמר שזה "רק" פנקס הבוחרים, אבל אני יודע מה אני ראיתי בעיני – תוכנה שהכילה גם קטינים, שמות של לפני נישואין, קשרי משפחה, שמות קרובים מתים או שלא עלו לארץ ואין להם תעודות זהות, והכי מענין – משפחות שלמות מחוקות (הניחוש שלי הוא שמישהו במשפחה גויס לשירות שושואיסטי כלשהוא). למכר שלי היו ערימה של תקליטורים של האגרון הזה משנים שונות, כך הוא גילה שיש משפחות שנעלמות אחרי שנה מסוימת. לא ברור איך ומאיפה זה דולף, המשטרה פתחה וסגרה חקירה, אבל שטרית מכחיש שזה בכלל קרה.

בהמשך עלה דיון על זה שאין הגדרה מהו מידע רגיש ועם אילו שאלות זיהוי מותר לפקיד משרד הפנים לפקפק בזהותך ועד כמה מותר לו לחדור לפרטיותך. הצו ביקש להביא בפני הפקיד המתחקר פרטי מידע שרק אתה תדע, מכל מאגר ממשלתי שזמין לו. זה אומר לא רק מה היה שם הסבתא לפני הנישואין, אבל אולי גם מידע כלכלי, רפואי וכולי. קלינגר, פינצ'וק ושופמן כמובן קפצו במקהלה ואני שמח שהתגלתה לקונה רצינית בלשון הצו, חייבים הגדרה של מידע הנוגע לצנעת הפרט לפני שאפשר לפלוש ככה. משרד הפנים הסכים על כמה קטגוריות כמו מידע רפואי שזה אכן מוגזם, והם ינסחו יותר במדויק מאיפה יגיעו השאלות האקראיות האלו. מעט מאוד סעיפים זכו לשכתוב שכזה, רובם חלפו ביעף בהצבעות פה אחד של היו"ר, כמו שהכרנו את הישיבות איתו לפני שנתיים.

בצו מפורטים התקנים לתמונות ולטביעות אצבע, אבל החור מדבר על תמונות באיכות מופחתת שאפשר יהיה להעביר לגופים אחרים לצורך זיהוי ויזואלי אנושי, אבל אינן מפורטות מספיק בשביל זיהוי ודאי עם אלגוריתם ביומטרי. מסתבר שאין תקן ISO ל"תמונות מופחתות", אולי צריך שיהיה? סוגיה אחרת הועלתה ע"י מתנחל מהשומרון – מה לגבי אישה שמצלמת גבר? אישה שמצולמת ע"י גבר? משרד הפנים גמגמו שבסניפים קטנים אולי לא יהיה מבחר צלמים מכל שמונת המינים, אבל תהיה השתדלות למען כולם. לא הבנתי מה הצעיר הזה עושה פה עד אחרי הישיבה, נראה שהוא אחד מהחבר'ה הטובים שלנו, ודואג מכל הצילומים שיוכלו לזהות אותו ואת חבריו בעת פינוי מאחזים. לא הצלחתי להבין אם ככה למה דווקא אלו השאלות שהטרידו אותו בישיבה, לכל אחד יש מבחר גירודים בגלל החוק הזה, לא על אותן הבעיות, אני מניח.

בשלב הבא דיסקסנו הלכות מחיקה. מתי למחוק את הנתונים שנרכשו וצריכים להמחק בצורתם הלא-מוצפנת? מחיקה אוטומטית או מחיקה ידנית? יש תקנים למחיקה, האם הם ייושמו? מתי מחיקה היא איכותית וראויה להקרא מחיקה? האם זה מובן מאליו שתהיה מחיקה איכותית ואפשר למחוק את דרשת המחיקה מהצו, או שמא הצו צריך להגדיר מתי מחיקה היא מחיקה מחיקתית? במשך כעשר דקות או יותר המשיכה שמחת בית המחיקה הזו בין קלינגר ליורם אורן, לשקמוני ושטרית, ואני מתאפק לא להתפוצץ מצחוק (למרות שהנושא חשוב!) כי הקטע הישן הזה רץ לי בראש:

בשלב הזה הגענו לדבר על ענין הדוח התקופתי (מדדי הרשמה, הצלחות וכישלונות הרכשה, זיהוי, מניעת כפילות, וכולי). מנהלת המאגר אמורה להגיש לועדה דוחות חצי שנתיים. ביקשתי שיופיע בצו כי הדוחות יפורסמו לציבור, ושטרית, כמעט נעלב, הודיע שהועדה פתוחה לציבור הרחב וכל דוח שיוגש כמובן יפורסם. עם זאת הוא לא היה מוכן שזה יופיע מפורשות בצו, אז יש לנו את ההבטחה הזו רק בפרוטוקול. אני אופתע מאוד לטובה אם נראה את הדוחות האלו במלואם. כאן חזרנו לדבר על הצעת שמיר או לא (למורת רוחו של שטרית זה עלה כמה פעמים), ולמרות שיורם אורן הסכים בלי סייג שמגירות של 700 איש (הצעת שמיר בעוד אחת מה"התייעצויות" שלא פורסמו להן פרוטוקולים) היו מספיק טובות סטטיסטית למניעת הרכשה כפולה, עדיין המאגר ישאר 1:1 בשביל המשטרה. שטרית אפילו לא היה מוכן לשמוע על בחינה במקביל למאגר את שיטת המגירות של שמיר, ולהחליט איזו מהשיטות מספיקה אחרי שנתיים פיילוט. שוב ושוב חזר שטרית על השטות שלא יתכן שהמשטרה תזמן 700 חשודים בגלל טביעת אצבע בודדת. לא שעה לטענותיהם החוזרות של קלינגר ואחרים כי תמיד אפשר להוריד סטטיסטית 90% לפחות מהשמות כי הם לא בגיל המתאים או לא גרים באיזור וכולי, חיתוכים בהתאם לסיטואציה שממנה נלקחה דגימת האצבע שהמשטרה רוצה לזהות. שקמוני אפילו הזכיר שבאחת מהישיבות הראשונות אמר ראש המז"פ שאיכות סריקת האצבעות של המאגר ממילא הופכת אותו ללא שמישה למשטרה לצרכי זיהוי מזירת פשע. אם כך אני לא מבין למה הויכוח? השאלה נשארה באוויר. לא הצלחתי להכניס מילה בשלב הזה, אבל אם היתה ניתנת ההזדמנות הייתי אומר פשוט שזו לא בעיה של האזרח, היא בעיה של המשטרה. להתאים טביעות לאדם הנכון, לזהות עבריין לפי שחזור תווי פנים ע"י עד, לקבל עשרות תוצאות מבקשת נתוני מיקום סלולארי ולהבין מתוכם מי רלוונטי. המשטרה צריכה לשפר את יכולותיה אבל למה על חשבון הפרטיות של האזרחים שהיא אמורה להגן עליהם?

מדינת מעקב

בנושאים טכניים אחרים אני עוד אשלח שאלות ליורם אורן בנפרד. למשל תהיתי למה צריך שהנתונים יהיו מפוענחים במרכז ההנפקה (שעד כמה שהבנתי הוקם ומנוהל ע"י HP). הרי חשבתי שמדובר בצ'יפ חכם עם מעבד שיכול להצפין ולפענח, אז למה שלא יצפינו בעמדת ההרכשה עם מפתח ציבורי של כרטיס שמחכה במרכז ההנפקות, ושם הכרטיס יפענח את המידע המוצפן על הצ'יפ עצמו. יש עם זה שתי בעיות – האחת היא שבשביל דרכונים חלק מהמידע הזה צריך לשבת בלתי מוצפן על הדרכון עצמו, תמונות מודפסות חייבות להיות בלתי מוצפנות כמובן, ולבסוף הצ'יפ שמספיק חזק לפענח את המידע שישאר עליו עצמו מיוצר קניינית רק ע"י יצרן אחד ולא רוצים להנעל עם ספק אחד ושיטה קניינית. אין מה לעשות כאן, לצערי אני מסכים. המשכתי להקשות איך אם כך יפעלו סורקים במשרדים והסורקים הניידים של השוטרים – הרי אם אין שם כוח חישוב, הסורק לא יכול לשלוח טביעת אצבע והשצ'יפ על הכרטיס יאשר את הזהות, צריך לחלץ את תמונת האצבע מהצ'יפ ולהשוות על המעבד החזק יותר בקורא – ובכן האם זה אומר שכל קורא יחזיק את המפתח הסודי לכל תעודות הזהות? מה קורה אם הוא נגנב? יורם אורן הסביר שכל הסורקים יהיו מקוונים כל הזמן בשביל הפענוח, וסורק שאובד או נגנב מיד מוצא מהרשת, ועדיין לא הבנתי כמה קל או קשה יהיה להזדהות מול כרטיסים עם סורק גנוב שנותח והוצא ממנו המפתח הסודי לתעודות הזהות. יש לזה פתרון קריפטוגראפי מעניין, ואני אבין אותו ממנו בהזדמנות. בשורה התחתונה – זה לא מתחבר למאגר או משהו, אם תהיתם.

בדרך היו כל מיני חילופי דברים מצחיקים-עצובים. אני לא יודע אם הכל יפורט בפרוטוקול, אבל היו כמה ציטוטי זהב בסגנון כזה:
שטרית (על הצעה לתיקון כלשהיא): אני לא מסכים!
פינצ'וק: אז למה אתה כן מסכים?
שטרית: אני מסכים רק למה שיש בצו!

אחרי הישיבה נתקלתי באיש המאגר של משרד התחבורה. שאלתי אותו מה עושים עם המאגר הלא חוקי שלהם, והוא ענה שעובדים על תקנות לכסות אותו. הזכרתי שהיה כבר נסיון לחוקק אותו ונכשל, והרי אם ניסו לחוקק אזי הם מודים שהוא לא היה חוקי בלי אותה הצ"ח, ובוודאי שאינו חוקי מאז שהיא נכשלה, אבל לא קיבלתי תגובה ברורה. שאלתי אותו למי המאגר מועבר מלבד משרד הפנים והוא רק טען שזה מגובה בחוק העברת מידע בין משרדים כלשהוא. כשהתעקשתי שאני רוצה אם כך לדעת למי, ולמה שנה וחצי לא קיבלתי את תשובת משרד התחבורה לנושא, הוא אמר לי בחיוך ש"בשביל זה יש בית משפט, אל תשאל אותי". נראה שאין ברירה ואכן צריך להגיש עתירה אם זה היחס שהם הפגינו כלפי וכלפי צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות.

תשובה דומה קיבלתי מעוד אדם (סליחה שלא ביררתי מי, אני חושב משרד הפנים) שהיה די עייף ממלחמת ההתשה של הפגישה. "למה לא תגישו בג"ץ? הרי מויכוחים כאן לא תתקבלו פתרון". מצד אחד צודק, מצד שני ההיבריס של האדם שרוצה שתעוף לו מהעיניים. הגיע כנראה הזמן להגיש אותו, אני מקווה שיש משהו מתבשל, אבל אני לא מעורב בזה, ואם הייתי מעורב לא הייתי כותב על זה :-)

חילופי הדברים האחרונים שהצחיקו אותי היו עם אדם אחר ממשרד התחבורה שקיבל מצבי דביר את חוות דעת התנועה לזכויות דיגיטליות על כרטיסי הרב-קו, ושאל אם זה אני. הסברתי לו שאנחנו יותר מאדם או שניים או שלושה, ויש לנו גם מועצת מומחים המכילה את ביהם ועוד שמות. האיש הגיב בצורה מאוד מופתעת, הוא חשב שאנחנו שניים וחצי עושי-צרות בלבד, אני אשמח אם נפתיע ככה עוד אנשים, לעמותה הזו תהיה הרבה עבודה בשנים הקרובות, זה נראה לי.

הלכתי לישון, עייפים אך מיואשים. בנובמבר יתחילו להנפיק תעודות ביומטריות, ואם אכפת לכם, צריך לגייס טאלנטים ואולי כספים לקמפיין שיווק נגדי לזה שהמדינה תשיק. קחו את הפוסט הזה לפייסבוק (כי אני לא יכול), ונסו לגייס אנשים שעושים טיפה יותר מללחוץ לייק. אודה לכם מראש…

ולפני שאשכח, האייטמים שהגיעו לעיתונות: טמקא, כלכליסט, דה מארקר, נרג'.

עדכון: עומר כביר מכלכליסט פתח בלוג משלו (תתחדש!) ופרסם אף הוא את רשמיו האישיים מהישיבה.

ועוד עדכוןרכילות עסיסית ממרכז ההנפקה בקיסריה שהביא דורון. א-ברוך.

פיילוט המאגר הביומטרי – נחטף?

מי שקשוב לרחש בעיתונים, שם לב שבשקט בשקט המאגר הביומטרי קורם יו"ר ופקידים. לקהל הרחב לא הוצגו שום תכניות, אין כל שקיפות בתהליך, ולכן לצערינו, המתנגדים לפיילוט חיים כרגע על דליפות מידע והקמת קבוצות מחאה בפייסבוק. מה שגלוי ברשת זה ציטוטים בחדשות מפיו של השר איתן, מכרז של משרד הפנים לראש הפרויקט (שכבר נבנה ללא ראש) והשבוע נחשף העיצוב של התעודה כולל הגב שלה. הנה מה שאנחנו מלקטים:

  • השר איתן טוען שהמאגר מתרומם שלא בהתאמה עם תנאי החוק, אלא בתנאים יותר בעייתיים/מסוכנים
  • השר איתן טוען שלמרות שהפרויקט קשור לצ'ארטר שלו (שקיפות ושירות לאזרחים) ולמרות שהוא בוועדת השרים ליישומים ביומטריים, ממדרים אותו מלקבל מידע
  • הפרויקט כבר שכר תוכניתן וכנראה התחילה בנית מערכת התוכנה למרות שעוד לא נסגר המכרז לראשות הפרויקט, לא פורסמו כל מזכרים ותקנות לגבי אופן היישום שלו
  • תעודת הזהות החדשה מכילה פרטי עיצוב תמוהים, כמו שם קודם למי שהחליפו שם, ושם הסב. באדיבות עידוק:
    גב תעודת הזהות החדשה
  • לפי הטוש, מאה-אלף הפראיירים הראשונים ישוחדו לעבור לתעודה ביומטרית ע"י חלוקת קוראי כרטיסים של $15 "חינם" (יענו, על חשבון כולנו)
  • שועל מונה לשמור על התרנגולות, למי שלא זוכר, עמידרור היה מנחה הפאנל בבינתחומי, והראה נטיה בולטת בעדו. המצחיק/עצוב בסיפור: אתמול נפתחה עצומת תמיכה במינויו אבל רק שני אנשים חתמו נכון לרגע זה. פאתט.
  • הצד הכי מטריד של זיהוי אקראי ברחוב, זה שפרופ' קימל מהטכניון טוען שאינו אמיתי, כבר כאן ויתחיל להכנס לשימוש בשוק הפרטי בקרוב. שיטות אחרות בדרך.
  • מייק בלאס התחייב להתייעצות ציבורית לפני התקנות ייחתמו. זה היה בפאנל במכון לדמוקרטיה (10.1.10). "על התקנות, מן הסתם, יתקיים שיח – אני מקווה שהציון שתתנו לו בסוף יהיה טוב יותר מהציון שנתתם לשיח הזה" – על השיח הזה כנראה דילגו, וצריך לשאול את בלאס מה קרה להבטחה הספציפית ולשקיפות השלטונית בכלל.
  • באוקטובר היה כנס פרטיות בי-ם, שם עדי שמיר גילה שבניגוד להמלצותיו, המשטרה לוחצת למאגר "אחד לאחד" כדי לשרת את מטרותיה, ושהמנגנון נכנע לדרישות.
  • בראיון בגל"ץ רמז השר איתן שגופים מבקרים את צורת ההקמה של המאגר, אני מניח שהכוונה לרמו"ט והמועצה להגנת הפרטיות.
    [audio:2011/03/miki-eitan.mp3]
  • אז מה בעצם אנחנו למדים מכך:

  • כנראה שטרית זימן פגישה אחת לפחות בנושא הפרויקט, שממנה מודרו אנשים מסוימים, לא הוזמנו אליה אנשי המאבק במאגר כמו האגודה לזכויות האזרח, ובייחוד לא פורסם בציבור פרוטוקול הישיבה(!!). פגישות ועדה שכאלו יכולות להיות חסויות אך ורק אם הן של משרד החוץ או הבטחון – משמע גופי הביטחון חוטפים את הפיילוט?
  • את השר איתן, החבר בועדת השרים ליישומים ביומטריים, ככל הנראה מידרו מהפגישה אם הבנתי נכון את דבריו לרזי ברקאי.
  • נראה שהוסכם בשלבים מוקדמים יותר ללכת עם "שיטת עדי שמיר", אבל מאגר הפיילוט נבנה במתכונת המקורית (התאמה אחד לאחד), המסוכנת יותר, לפי דרישות המשטרה. אני אישית לא מופתע לצערי.

אני לא כתב ואין לי קשרים, אבל מידידי העיתונאים שקוראים את זה, אני אשמח לדעת מתי התקיימו ישיבות חסויות בנושא, מה נאמר בהן, איך מוקם המאגר בלי פרסום תקנות או שיטת העבודה בו, מהן מטרותיו המוכרזות של הפיילוט ומהם המדדים להצלחתו, מה היא חוות הדעת של רמו"ט והגנת הפרטיות להתנהלויות הנ"ל. יש כאן המון סימני שאלה מטרידים.