עוד אחת נושכת את העפר

ראשונות היו התוכניות היומיות. הדיילי שו, קולבר, לנו, לטרמן, אובריין, פרגוסון והאחרות (יש הרבה). אח"כ השבועיות הקבועות כמו SNL, רובוט צ'יקן וכמה סיטקומים. עכשיו מתחילות להאכל לנו הסדרות המושקעות – מד"ב1 ומצוירות. לאט לאט הוליווד וברבאנק מאבדות חומר להקרנה והגיע הזמן לעבור לסדרות בריטיות… למי יש המלצות?

-------
  1. לא כל הסדרות טובות, יש כאלו שעדיף אם לא יחזרו לחיים – מעריץ אחד שאל בIMDB למה לא ממחזרים תסריטים של "האישה הביונית" מלפני 30 שנה, ואני חושב שהוא לא אמר את זה בציניות. שאלה טובה! הסדרה היתה אולי משתפרת?[^]

אייטם מעקב: שביתת הכותבים בארה"ב וזכויות יוצרים בארץ

שביתת סופרים תרבה אבדות – NBC פיטרו את כל הצוות הטכני של SNL, וסת' מקפרליין (פאמילי גאי ואמריקאן דאד המצוינות) חושף שפוקס התחילו מלפטר לו את כל עוזרי ההפקה בשלב אלף (כבר באמצע יומה השלישי של השביתה!). הוא משווה את זה לאב שמרביץ לילדים וצועק על אישתו "תראי מה גרמת לי לעשות".

בחדשות אחרות, הנה ניתוח החידושים בחוק היוצרים החדש באתר של עו"ד חיים רביה. נראה שחוץ מכמה דברים שנחסמו, רוב השינויים לטובה. לצערי רק תוקף הזכויות (70 שנה ממות היוצר) הוארך להשתוות לאורך המוגזם בעליל של התוקף האמריקני, וכך הרבה יצירות מאחרות להגיע לרשות הציבור, וחבל.

מחסום כותבים

כולם בעדם. השחקנים, הבמאים, המפיקים, הבדרנים… אפילו זיי פרנק יצא לרגע מהנפטלין לתת את דעתו. אם יש מישהוא לא מוערך בתעשית הבידור, שנרמסים שוב ושוב מתחת רגלי האולפנים, אלו הכותבים. בעוד השביתה ממשיכה לכיוון לא ידוע, איגוד הכותבים מחזיק עמדה איתנה, ובדרך יורדות מהמסך תוכניות הלייט נייט, הדיילי שו, ומתחזקות תוכניות הריאלטי, שנולדו באשמת השביתה הקודמת ב98. שווארצנגר (הגאברנייטור!) יש לו כמה קשרים בתעשיה ומנסה לעשות את מה שנכון כי כלכלת המדינה שלו מושפעת מהשביתה. אין כותבים פירושו אין ימי צילום, שפירושם אנשים מובטלים ואנשי תעשיות השירותים שמסביב לתעשיה גם הם חסרי ביזנס. אלן דג'נרס ניסתה בינתיים להסתכן ולשבור שביתה וקיבלה המון ביקורת. להגנתה טענה כי חברת ההפקה שלה מעסיקה 130 איש, והיא לא רוצה לשלוח אותם הביתה, ובטח שלא לפשוט רגל. אכן בעיה… מה שרואים כאן זה עד כמה יש לקבוצת ה"בלתי נראים" האלו השפעה על ההפקה.

להבדיל אלף הבדלות, אצלנו בארץ, עד שנגלה אם באמת לא צריך מערכת חינוך, המורים שובתים לא על גודל הנתח בעוגת שיווק כלשהיא, אלא על משכורת שבעיני רבים היא משפילה ולא משתלמת לעבוד תמורתה בעבודה כל כך שוחקת שלא תמיד מביאה סיפוק ולפעמים דורשת הרבה כוחות נפשיים, אריכות רוח ואידאולוגיה. אולי הגיעה העת להפריט את מערכת החינוך ו\או נבטל את חובת החינוך מעבר ליסודי? הרי ממילא "מסלילים" המון תלמידים לסיים תיכון חלקי או ללא בגרות. האם ישנה בכלל עדיין פואנטה אם המערכת לא דוחפת את החלשים, לא משחררת את החזקים לרוץ קדימה, ולא מתגמלת את מי שצריך להתמודד בברדק שנוצר באמצע? מה אתם אומרים?