פילים חולמים בפסטיבל הדיג'רידו

סלחו לי על עבודת הצילום הרועדת שלי ((במצלמת הHD החדשה של קריקטור)), אבל זהו שיר אחד (("סיפורו של כפתור כחול")) מתוך הופעתם השניה של "פילים חולמים" , הפעם בפסטיבל הדידג' בחורשים. היה כיף כצפוי אבל היה מצחיק גם לראות את הקהל, שמצפה למוסיקת שאנטי או טראנס ולא לגמרי אוכל ג'אז, אבל זו הזוית המיוחדת של הלהקה. ג'אמירוקוואי הכניסו את הדידג' לפאנק (שהוא קצת ג'אז פיוז'ן לפעמים), ושי ורדי לקח את זה הלאה. נועה זולו מפליאה על הכלי הזה (למרות שאולי בקטע הזה דוקא אין לה סולו מרשים כמו באחרים) אבל הדידג', למרות מגוון הצלילים העיליים שניתן להפיק ממנו, הוא עדיין תו באס בודד, מה שיוצר התמודדות מעניינת למלחין. נועה "מקלה" על שי בכך שבזמן ההופעה היא מחליפה בין שלושה דידג'ים ((שי קורא להם "די-ג'רידו, פה-ג'רידו ומי-ג'רידו" בחיוך)), אז קטעים שונים נבנו מסביב אחד משלושת התוים ולא כל ההופעה על תו אחד 🙂

אם אהבתם, אנא קדמו אותם בדיגג, ותנו להם ציון נאה ביוטיוב!

Dreaming Elephants Logo

לתמונות יותר יציבות שלי, כולל מההופעה הראשונה, טיילו/קפצו לכם לפה.

עולם הפוך

בעשר הדקות האחרונות, שני לינקים מהטוויטר של גל מור:

אמאזון מאפשרת צפיה בסרטים (ישנים) ותוכניות טלוויזיה בחינם (דרך אתר ימד"ב שבבעלותה)

הרשתות החברתיות פוגעות בפופולאריות של אתרי פורנו. זו הוכחה מספרית למה שאנחנו יודעים כבר שנה

מקסים! העולם מתקדם בקצב האינטרנט! האם העתיד כבר כאן? לא, אבל אתם מוזמנים לקפוץ לשם. לא עולה הרבה כסף לקבל טרמפ במכונת זמן, רק שלשלו קצת כסף בחריץ בזמן. (הלינק הזה מרוקטבום, מגניבים שכמותם 🙂

בלוגרים יקרים, התכנסנו כאן הערב…

יש או אין קהילה של בלוגרים? יש קליקות ואולי שתיים-שלוש קליקות-על. לא יודע אם מישהו הקים קבוצת בלוגרים בפייסבוק (אני יכול רק להניח), אבל אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת הבלוגרים הישראליים בלינקדאין, בהנחה ואתם בלוגרים ומרגישים ישראליים (גם אם בגולה). עוד לא ברור מה מטרות הקבוצה, אלו יתגבשו עם הזמן. אולי זה סתם יעזור לעורר קמפיינים חשובים, ואולי סתם כדי לקשט בעוד כפתור צבעוני את העמוד שלכם בלינקדאין…

אני אשמח לצרף עוד בלוגרים לניהול של הקבוצה, פנו אלי ישירות ולא כאן בבלוג.

איפה העכבר?

גורו היצירתיות שלי זיי פראנק שלח לי לינק להרצאה מרתקת ומומלצת של קליי שירקי, אדם שיש לו ראיה מעניינת על המדיה החדשה של הווב. שכבר שמעתי הרצאות מוצלחות שלו בעבר, אבל זו אחת התמציתיות והקולעות בינתיים. למי שעוד לא הבין מה אומר "תוכן גולשים" ולמה חוקי קופירייט הולכים לעבור מהפכה בדורנו:

הרבה דברים קטנים


Creative Commons License photo credit: psd

שרון קוראת לזה מאבק יומיומי על שפיות, למען הריקנות‏. המאבק שלי בקורא הרססים הוא גם כן מייאש. אני אתן לכם רק את תמצית הסטטיסטיקות של GoogleReader של עבדיכם:

From your 208 subscriptions, over the last 30 days you read 4,334 items, starred 48 items, shared 642 items, and emailed 58 items.

(היו לי יותר פידים פעם, ויש כעשרים פידים ש"מתים" כבר חודשים ארוכים אז לא להבהל)

זה אומר למשל שאני משתף 15% או בערך אחד מכל שבעה אייטמים שאני קורא (ואני יודע למשל שהרבה מזה זה שיתוף מחדש של פריטים ששותפו ע"י חברי לענן בשביל חברים אחרים בענן, אולי יש לזה פתרון יותר אלגנטי? שרון מציעה להשתמש בReadBurner אבל כרגע זה אתר פיצי עם אוריינטציה גיקית ולך תדע לאיפה זה יזרום בעתיד ואם יש לזה סיכוי להיות יותר איכותי מדיגג, אבל יש לו תשתית להפרדת אייטמים בשפות זרות כולל שפות RTL כמו פרסית (למרות שעדיין מוצג צמוד לשמאל). יש מצב…)

את כל האייטמים שאני משתף אני מסמן בתגים למי שרוצה לקרוא פחות, ויש פה ושם אייטמים שיעניינו רק את הנישה, אז למשל בשביל דקס אני מסמן פריטים בתג אנימציה אבל לא חולק אותם בזרם הראשי. (למרות ששאלתי אנשים אם לעשות הפרדה כזו לאחד התגים העמוסים אבל נראה שכולם מעוניינים לקרוא הכל), ולבסוף יש פריטים שאני שולח בדואל כי הם יעניינו רק אדם אחד או שניים או כאלו שאני יודע שלא קוראים את זרם המשותפים שלי.

אני לא עומד בקצב. בשבועיים שקדמו עבדתי המון והרידר הגיע לציון כמות אייטמים של "1000+". מאוד מתנשא מצדם להחליט בשבילי שאני לא יודע לספור יותר מאלף אייטמז. בשיא הפיגור אחרי הרשימה אפילו ראיתי שבוקר אחד נעלמו לי 250 אייטמים שפשוט לא הגעתי אליהם במשך 30 יום. זה כבר הביא לי את הסעיף – עכשיו אם אטייל אחורה ברסס הזה איך אדע מה קראתי ומה לא? היו שם דברים שרציתי עוד לראות!

אז עכשיו אני קורא משני הקצוות – קצת ממה שמתחדש באותו היום, וקצת מהישנים ביותר, ולפעמים צולל וקורא אנכית רק את כל הפוסטים של פיד בודד. הרבה יותר מתוחכם מלאכול קרמבו! תחשבו על קרמבו שתופח ככל שאתה אוכלים אותו, פעם אתם מלקקים את הבסקויט ופעם נוגסים בכיפה אבל כאן אפשרי למצוא אקרובטיקה כמו לשתות בקש ממרכז הקצף בלי לעשות חור בשוקולד או הבסקוויט! הא הא! שלושה מימדים זה כל כך מגביל…

ולמרות שאני מתאפק, אני בטוח שאני חולק יותר מדי חתולולים וסרטני יוטיוב מעיקים. מה שפעם שנאתי שהיו דוחפים לי במייל (אבל חברים, אני נשבע שאני משתדל לשתף רק את האינטיליגנטיים או המצחיקים ביותר!)

נשארה הבעיה של הזמן שזה אוכל. אני חייב להכנס ולקצור פידים באכזריות, כי זה תופס צומי. כך אני לא אחזור לעולם לסיים את סיפור הטיול לסקוטלנד למשל 🙂

משתמש לראשונה היום בפלאג שמאפשר לי לחפש ולשתות תמונות CC אוטומטית לפוסט. עכשיו איך מעלים את כל הטקסט שיהיה ליד התמונה אבל הקרדיט מתחת!? הראש שלי עוד בHTML2 נראה לי. זו עובד פה כ"כ שונה 🙁