באלטיקה וג'ורג' קארלין

גיא ורועי המליצו, אז קניתי לי שלושה בקבוקים כדי להבין מה הסיפור. שתיתי אותם באירועים שונים בחודש האחרון ולא בישיבה אחת כמובן…

את הבאלטיקה 4 טעמתי עם פרק מותח של "דקסטר". מדובר במשהו בין דארק-אייל ורד-אייל לא מריר מדי, הזכיר לי את הרד-אייל של דאנסינג קאמל (אבל הזכרון שלי לא חזק בנושא). מאלט טיפה מתקתק אבל לא מאוד, ורמיזה לכשות. לא רע בכלל.

את הבאלטיקה 6 טעמתי שבוע אחרי כן עם "הדיילי שו" (הבוש הזה, אני אומר לכם!), הצבע חום סגול וכמעט אטום כמו סטאוט, אבל לא מדובר בסטאוט של ממש. בטעם יש אפילו טיפה יותר מתיקות שנלחמת עם עוד מרירות. יש רמז לפרי בשל כלשהוא, אבל הוא נקבר במרירות מוגזמת של הכשות שגם נשארת לסיומת בינונית ולא מאוזנת. לא הדבר החביב עלי.

את הבאלטיקה 9 טעמתי לאחר שבוע נוסף בין עוד תוכנית של דיילי שו לבין העונה החדשה של בולשיט1 (). הגרסא החזקה של הבאלטיקה 4. מדובר בלאגר קל. הגז כל כך עדין שאולי הוא מסווג בכלל כאייל בהיר (לא סגור על ההגדרות). הריח הוא מאלט עדין, הצבע זהוב צלול ובטעם המאלטי יש משהו נקטריני אבל לא מתוק, עם צביטה מרה קלה בקצה. לא קל לחלוטין כמו איזה לאגר ממוצע, בהחלט יש יותר גוף ממה שציפיתי, אבל חביב מאוד. 8% אלכוהול לא מורגשים

את הפוסט הזה אני רוצה גם להקדיש לאיש יקר, ג'ורג' קרלין, רציני ומצחיק, אוהב וכועס, רגוע ומעוצבן, אתאיסט ומאמין בבני אדם, מנתח צלול של הסטוריה ופוליטיקה (מעמדה ליברטרית) וגם נביא זעם… למה שאנסה לעטוף את הכל, אני אתן לו לספר על עצמו לבד:

הוא היה גם פעיל, על הבמה ומעבר לה, בנושאים של חוקי המוסר של צנזורת טלוויזיה. לקח את המחאה לידים איפה שלני ברוס עזב אותנו בטרם עת. נלחם נגד תביעות במשך שנים על זכותו לדבר והקהל לשמוע גם מילים גסות ורעיונות לא אורתודוכסיים. הוא הופיע על הבמה במשך למעלה מ40 שנה, עד לשבוע שקדם להתקף הלב האחרון שלו, שגמר עליו סופית.

-------
  1. תודה שי![^]

סין. מה המשיכה?

יש לי חבר שאולי ירצה להשאיר את שמו מחוץ לפוסט הזה, אז נגיד ששמו א'.
הוא התאהב במדינה ובבחורה מקומית, ועוקר עכשיו לשם, לעבוד קצת ולהקים עסק. המזרח הרחוק זה ה"אמריקה" של אמצע המאה שעברה, הוא מספר לי. המקום שאליו טסים נהגי מוניות בת ימיים והופכים לבעלי מפעלים ויצואנים מצטיינים. אני עדיין תמה כמה בקלות יתקבל שם אדם זר, שלא דובר את השפה והתרבות המקומיים, אצל ממשלה ששמחה על משקיעים ויזמים חו"לניקיים, אבל לא ממש נותנת לך גישה בלתי מוגבלת לעולם. לפני כחודש הוא בדיוק חזר משם, אחרי שמכל מקום הוא העלה אלי לשרת את עשרות הגיגות של התמונות שהוא צילם. "באמת מרשים שבכלל היתה לך גישה החוצה לרשת" אמרתי לו. "הייתי בטוח שיחסמו לך גישה להמון אתרים ולפורטים כמו SSH" – אתם מבינים, לשרת שלי אני לא מאפשר גישה בפרוטוקולים בלתי מוצפנים כמו FTP…

"איזה! התחבר כמו גדול, קצב העלאה מטורף, גם המהירויות של אימיול בתוך סין נהדרות… רק באמת כל פעם שהתחברתי לשרת שלך על winSCP הוא עצר שוב ושוב לשאול אם לשמור את המפתח של השרת. איך מפסיקים את זה?"

פירוש ללא-בקיאים – חומת האש הסינית עושה מעשה "מאזין באמצע" לשיחות SSH ואני מניח שזה אומר שכל המידע שלך שעובר למעשה שקוף להם. כמובן שרצתי ושיניתי את כל הסיסימיות על השרת ליתר בטחון, למרות שלא ראיתי שום פעילות חשודה עליו בינתיים, אבל קחו את הענין לתשומת לבכן.

לסיכום, מישהו יכול להבין מה האטראקציה הגדולה במעבר לחיות ולעבוד במדינה טוטאליטארית?