קיימות וקץ הקפיטליזם: אז מה עושים ואיך להתכונן?
אני עדיין חייב לכם פוסט על מכחישים ומבקרים של מדע שינוי האקלים, לא שכחתי. אבל הבהרתי שגם בלי קטסטרופות אקלימיות, יש עדיין דברים שצריך להתכונן אליהם כדי לא להגיע לפיצוץ אוכלוסין והתדלדלות משאבים. אז אם דיברתי על הלמה, הנה פוסט הקדמה על האיך.
את הפוסט למעשה כתבתי לפני שנתיים, בין מאי וספטמבר 2009. משום מה שכחתי בטיוטות והייתי בטוח שפרסמתי. אולי שכחתי אותו שם כי לא רציתי להתפדח בנבואות זעם שהקפיטליזם יקרוס, אולי כי בדיוק הייתי בהתחלת מערכת יחסים עם אהובתי שרון, איכשהוא יצא שעד הבוקר, כשקץ הקפיטיזם היה אחד הנושאים אצל קרן נויבך בתוכנית הבוקר, ובעקבות גל מחאות העשירונים המוחלשים בכל העולם המערבי, שמתי לב שהגיע הזמן לנער ממנו את האבק ולפרסמו סוף סוף. התנצלויותי אם יש לינקים שבורים או אנאכרוניזמים מכאן והלאה, אני אתקן את זה בתגובות מקסימום:
טמקא קורא לצנזר את הרשת?!
קראתי מאמר של ניצן סדן ועוד לא הצלחתי לעכל אותו. על פני השטח נראה שהוא ממליץ לישראל לעשות מעשה טורקיה ולחסום את יוטיוב. עיתונאי בישראל (תקשורת סמולנית עאלק) שתומך בדיכוי חופש הביטוי וחופש המידע. אחרי סקירה של כמה סרטי שנאה עד הסתה, מסיא אותנו סדן למסקנה המתבקשת היחידה שהוא יכול לחשוב עליה…
למה הממשלה לא שומרת על כבודנו?
עם כל הכבוד לחופש הביטוי, ישנם ערכים וסמלים אותם לא מקובל ואף אסור לבזות בישראל, ומן הראוי שיזכו ליחס הולם גם ביוטיוב. גולשים מודאגים לא צריכים להיות אחראים למיגור תופעת ההסתה ברשת, והפצת סרטוני השנאה.
סקוטלנד 06 - סוף סוף קצת פרות שעירות. וכבשים. ועיזים. ומגדלור ועוד פרות...
הפרק הקודם: 05 סוף סוף ויסקי
המשך יום שני, ספטמבר 17: בשעה 2 בערך, החלטנו שעד כמה שמזקקות האי מגניבות, בא לנו טבע. ברוכלאדי ובואומור והאחרות פשוט יחכו לפעם הבאה, אין מה לעשות. את הערב ידענו שאנחנו מסיימים בצפון מערב האי בערב הווי אי בקילכומן, אז התחלנו מלסייר בחצי האי הדרומי שנקרא “ה-או” (The Mull of Oa - מבטאים כמו האות O). המקום מכיל הרבה מסלולי הליכה, חלקם אתגריים, המון שטחי מרעה, פה ושם “אבנים עומדות” שמקורן ומשמעותן העתיקה לא ידועה, ובקצה אנדרטה לחיילים אמריקנים שנפלו באיזור במלה"ע II. אבל בעיקר ירוק וכבשים. בין השאר יצא לי כאן סוף סוף לתפוס תמונות טובות של פרות ההיילנדז ((או “פרות פונינט” לפי גיא)) המפורסמות, הידועות בפי כל פשוט כ- Hairy Coo. כן, רגליהן קצת קצרות - אבל זה גם העשב שעמוק (וחלקן רובצות בו ולא עומדות), ולא טיפלתי להן בשיער לפני הצילום, זו התסרוקת הטבעית שלהן והן לא חופפות.
Microsoft takes on the free world
הצצה בסטטיסטיקות
אני לא מבקר תדירות בדף השטוטיסטיקות שמייצר לי Webalizer ארבע פעמים ביום, וגם התקנתי פעם פייערסטאטס אבל הצצתי בו אולי פעמיים, אבל היום פתאום בא לי… הנה מה שאני יודע עליכם -
- לפי WA, נראה ש32% מכם משתמשי מוזילה למיניה, 23% משתמשי אקספלונטר, 13% מכם גוגלבוטים והשאר בוטים אחרים. FF מראה תמונה יותר מעודדת וכנראה הרבה פחות נכונה - 39% לאקספלודר, 51% למוזילה לדורותיה והשאר אופרות אחרות.
- 73% משתמשים חלונאיים, 25% לינוקסאים ושני אחוזים מאקיסטים.
- אין מאמרים שיותר פופולאריים מאחרים כרגע
- בין מחרוזות החיפוש יש רק אחת מוזרה: “handjob” :-)
עזרה בבחירת כוס ויסקי
הבעיה נפתרת כשהבעיה נפטרת
ראיתי שלשום את “הנפטרים”. תורגם בטעות לעברית כ"השתולים". בעברית “הנפטרים” עובד אפילו יותר טוב כי יש כאן משחק מילים יפה. אין לי הרבה יותר מזה להגיד על הסרט. סיפור משטרה נגד מאפיה. כמה פושעים הם רעים לחלוטין, כמה שוטרים הם טובים לחלוטין, שלוש-ארבע דמויות מתנדנדות באמצע אבל לא ממש משתנות לאורך הסיפור, מה שנקרא “דמויות שטוחות” בפי המורים לספרות. אין את קצב האש של טרנטינו, אין את האבסורד הממוסס מצחוק או הטוויסטים הפרועים של גאי ריצ’י, אין מכות כמו אצל ג’קי צ’אן ואין את עומק העלילה של “הכבוד של פריצי”, “הסנדק” וסרטי מאפיה אחרים. אולי זה האירים הקרים כדג נגד החמימות האיטלקית?
יש זוויות צילום פומפוזיות, ובשביל להעלות טיפה את הרייטינג יש את ליאונארדו רפאלי-דיקאפריו (קודוס ל פנגווין) ואת ג’ק ניקולסון. אני מצטער אבל אין כאן “בפנוכו”. לסקורסזה מגיע אוסקר על סרטים אחרים, פחות על זה. נראה לי שהצביעו בגלל הלא נעים. הקהל עכשיו מפחד לנסוע לבוסטון, כל כך הרבה יותר מרגיע לראות איך פותרים בעיות בנווה חמציצים:
והרי הודעה: נגמרו המספרים!
למה אני לא מופתע?
טוב, חלק מהזמן דוקא כן…
לא מפתיע: החרדים מאיימים להחריף את המאבק לכלל הצמתים בארץ. מפתיע: זרקו אבנים על בית שלופליאנסקי ביקר בו אצל הרב אלישיב בטענה שהוא ציוני(?!)
לא מפתיע: שלי יחימוביץ’ הצביעה בעד התקציב שלא אהבה.
לא מפתיע: רוחמה אברהם ממשיכה עם חוק הבארים המטומטם למרות השמועות הסותרות אתמול.
לא מפתיע: בריטני ספירט מתגרשת מפתיע: איך זה לקח כ"כ הרבה זמן?
לא מפתיע: איציק עבר כאן שלוש פעמים היום ללטף לי את הקרחת (אל תשאלו). מפתיע: הפעם חטפתי דקירת חשמל סטטי. אני אתבע אותו על קצרים במוח.