קיימות וקץ הקפיטליזם: אז מה עושים ואיך להתכונן?

אני עדיין חייב לכם פוסט על מכחישים ומבקרים של מדע שינוי האקלים, לא שכחתי. אבל הבהרתי שגם בלי קטסטרופות אקלימיות, יש עדיין דברים שצריך להתכונן אליהם כדי לא להגיע לפיצוץ אוכלוסין והתדלדלות משאבים. אז אם דיברתי על הלמה, הנה פוסט הקדמה על האיך.

את הפוסט למעשה כתבתי לפני שנתיים, בין מאי וספטמבר 2009. משום מה שכחתי בטיוטות והייתי בטוח שפרסמתי. אולי שכחתי אותו שם כי לא רציתי להתפדח בנבואות זעם שהקפיטליזם יקרוס, אולי כי בדיוק הייתי בהתחלת מערכת יחסים עם אהובתי שרון, איכשהוא יצא שעד הבוקר, כשקץ הקפיטיזם היה אחד הנושאים אצל קרן נויבך בתוכנית הבוקר, ובעקבות גל מחאות העשירונים המוחלשים בכל העולם המערבי, שמתי לב שהגיע הזמן לנער ממנו את האבק ולפרסמו סוף סוף. התנצלויותי אם יש לינקים שבורים או אנאכרוניזמים מכאן והלאה, אני אתקן את זה בתגובות מקסימום:

אם תסכימו איתי שאין ברירה ואנחנו "בדרך למטה" מבחינת משאבים ואקלים, אז ברור לנו שהחיים יהיו חייבים להשתנות. הרבה מאנשי השלטון והמחוקקים יצטרכו להיות מאוד גמישים כדי להסביר את מחדלי ההווה, אבל מי שמבין את המשמעויות יכול להתחיל להתכונן היום. איך אפשר לעשות דברים דרמטיים מספיק אם אי אפשר לעשות דברים דרמטיים מדי? יש מי שכל החדשות האלו נופלות עליו כרעם ביום בהיר (כמו שלי קרה כשהתחלתי לחקור את הנושא בשנה האחרונה יותר לעומק) ואתה עלול להכנס לסרט רע – "יותר מדי אנשים? אז אני לא אעשה ילדים! המכונית שלי פולטת גזי חממה? אז ממחר רק אופניים! הפלוצים של הפרות מחממים אותנו גם? אז ממחר אני טבעוני!" – תגובות כאלו יביאו את כולנו לאומללות מיידית אם לא דכאון מתמשך.

Idiocracy

ראשית, החדשות הטובות ברמה האישית – אם נתחיל להתכונן, יש אולי עוד סיכוי שנוכל לעבור לחיות בצורה מקיימת תוך פגיעה מינימאלית באיכות החיים. אפשר גם לעשות את זה בהדרגה.

הגדירה לי את זה יפה לישה, ידידה שנמצאת הרבה יותר שנים והרבה יותר עמוק ממני בתחום (וגם הכירה לי את רוב מה שכתבתי בפוסט הקודם על זכויות זרעים): אל תתחילו מלגרוע דברים מהחיים, תתחילו מלהכניס דבר או שניים חלופיים, וכעבור זמן תגלו שהדבר הישן שהם החליפו כבר אינכם מתגעגעים אליו. למשל נסו לעבור ממים מינרליים למי ברז. נסו לעבור מבשר לעוף. נסו למצוא דרכים להתניע פחות את האוטו ולהסתדר בלעדיו. נסו לגדל עציץ או שניים של צמחי תבלין עמידים. נסו להתקלח ולשטוף כלים עם פחות מים. תקנו ברזים ומיכלי הדחה שדולפים. נסו להשתמש במי הגיגית שהשריתם בה את הכלים להדחת האסלה, או שימו גיגית כזו במקלחת כדי להשקות עציצים ולהדיח אסלות עם המים שמתבזבזים כשמחכים למים החמים במקלחת. התקינו טיימר על הבוילר, או אם הוא התקלקל שקלו התקנה של מחמם "אטמור" לפי דרישה במקום תיקון של גוף החימום. נסו לקנות פחות אלקטרוניקה מיותרת, או לפחות החליפו אותה בקצב פחות גבוה. קראו או צפו קצת בסרטים על פרמקלצ'ר, תראו אם משהו קורץ לכם, נסו לדמיין את עצמכם ב"עסק" הזה עוד 10 שנים. נסו מראש לקנות מתוצרת מקומית (במיוחד בנושא מזון), או מוצרים שנראה לכם שיחזיקו מעמד שנים. כשמשהו מתקלקל בבית, נסו ללמוד איך לתקן אותו לבד או בעזרת שכנים וחברים, שקלו להחליפו במשהו פשוט יותר לתחזוקה. הפסיקו למחזר והחלו לשמר – כלומר קנו מראש מוצרים שמייצרים פחות פסולת. הצטרפו לקהילה וגלו עוד רעיונות. חשבו על התקנה של מערכות מים אפורים אם אתם בעלי הבית שבו אתם גרים.

קיימות היא תפיסה אחרת של קידמה, מודל פיתוח אחר, המשקלל כלכלה, חברה וסביבה. קיימות אינה מתיימרת להציע גידול כלכלי מהיר יותר מאשר הקפיטליזם, אלא צמיחה נכונה ומאוזנת יותר. היא מציעה פרידה מתרבות ה"השתמש וזרוק", מעולם שבו המוצרים מתוכננים מראש לאורך חיים מצומצם וקצר יותר, מעולם שבו כבר לא מתקנים אלא רק מחליפים בחדש.
במקום המרוץ המטורף במעלה המדרגות היורדות של ייצור, צרכנות ופסולת, קיימות משמעה שימוש יעיל ונכון במשאבי הסביבה, ייצור מה שבאמת אפשר וצריך לייצר, תוך חלוקה צודקת של המשאבים הבסיסיים בין בני-האדם בעולם שלנו".

דב חנין, "גלובליזציה"

הנה עוד כמה רעיונות:

בעולם עתידי שכזה, אני מקווה שפחות דיסטופי ממה שאני מדמיין, נצטרך ללמוד לסמוך על עצמינו לגדל חלק מהאוכל לבד, לתקן ולבנות לבד דברים שיתקלקלו, ולהעזר בשכנים. אבל הרי בסה"כ מדובר בדברים שכדאי שנעשה ממילא, וזה מרכז הטיעון שלי. בואו נשפר את החברה שמסביבינו ובדרך אולי נשפר את סיכויו של כדור הארץ לשרוד ואיתו המין האנושי.

ולכן החלום של לישה הוא להקים סדנא שתלמד אנשים לבנות ולהסתדר. אולי משהו דומה למה שסיפרתי לכם שקורה בסאן פראנסיסקו בסדנת האופניים של "מסה קריטית", אבל לכלל כלי הבית ומכשירי החשמל, או סתם תיקום ושיפוץ של רהיטים וחפצים – כי סדנאות חקלאות "פרמקאלצ'ר" כבר יש הרבה בארץ. זוכרים את מה שאמרתי בפוסט הראשון בסדרה? קיימות זה גם הפתגם הותיק של "אנחנו לא מספיק עשירים כדי לקנות בזול", ואם קנינו בזול, עדיף לתקן על פני זריקה וקנייה מחדש.

טמקא קורא לצנזר את הרשת?!

קראתי מאמר של ניצן סדן ועוד לא הצלחתי לעכל אותו. על פני השטח נראה שהוא ממליץ לישראל לעשות מעשה טורקיה ולחסום את יוטיוב. עיתונאי בישראל (תקשורת סמולנית עאלק) שתומך בדיכוי חופש הביטוי וחופש המידע. אחרי סקירה של כמה סרטי שנאה עד הסתה, מסיא אותנו סדן למסקנה המתבקשת היחידה שהוא יכול לחשוב עליה…

למה הממשלה לא שומרת על כבודנו?

עם כל הכבוד לחופש הביטוי, ישנם ערכים וסמלים אותם לא מקובל ואף אסור לבזות בישראל, ומן הראוי שיזכו ליחס הולם גם ביוטיוב. גולשים מודאגים לא צריכים להיות אחראים למיגור תופעת ההסתה ברשת, והפצת סרטוני השנאה.

משונה שהמדיה החברתית הבינלאומית הפכה לנתיב הפצה של אנטישמיות, בלי שיתבצע שום מהלך בנושא מצד המדינה. ישנם קולות בחברה הישראלית שטוענים שמדיניות הממשלה בכל הנוגע לכבודה הלאומי של ישראל היא פשרנית, סלחנית ומזלזלת.

במקרה הזה, יש לנו הרבה מה ללמוד מן הטורקים: ממשלת טורקיה חוסמת את יוטיוב באופן מוחלט מזה תקופה ארוכה, בתור עונש על שגולשים בו העזו להעליב סמל לאומי חשוב של המדינה.

ראשית, אם מישהו ימשיך לטעון שאחרי מאמרים כאלו (ויש עוד דוגמאות) שיש לנו תקשורת שמאלנית, אני פשוט לא אקשיב יותר למילה אחת שלו. שימו לב, האיש לא מודאג מזה שיפנים וצרפתים יצפו בסרטי הכחשת שואה, או שטורקים ילמדו את היוונים איך לפרוץ לנו לאתרי אינטרנט, הוא מודאג מהכבוד הפגוע שלנו. איזה השתלבות נהדר בלבאנט. הכבוד הירוי שלנו… סליחה, של הסמלים שלנו – יותר חשוב מהפוגרום שהסרטים עלולים לעורר בראשו של פטאליסט. פלורליסט כמוני מודאג מדעות שליליות המתנגדות לשיתוף פעולה וקדמה, לחשיבה שיוצאת להגנת סמלים יש טעם פאשיסטי אם תשאלו אותי, עוברות לי בראש תמונות של מצעדים עם אנשים נושאים דגלים וציפורי טרף בקצות המוטות (לא, לא צריך ללכת אחורה למלה"ע II, האמריקנים והרבה אחרים עושים זאת עד היום). זה גם המקור של הצורך במערך אנשי שיווק של "הסברה".

אחרי כן סדן נבהל, ומזכיר שבעצם החסימה גרמה לטורקיה לתדמית גרועה, אז הוא מציע אלטרנטיבה הזויה עוד יותר:

המדיה העולמית יודעת שיש דברים שהם טאבו: עיתוני גרמניה רגישים מאוד למאמרים אנטישמיים קיצוניים, התקשורת האמריקאית לא תיתן במה למי שרוצה להשמיץ את מוחמד (לראיה, צונזר פרק של סאות'פארק שעסק בצנזורה זו), וכן הלאה. אולי הגיע הזמן שגם מדינת ישראל תגדיר לה פרות קדושות, ותמנע משונאיה להכין מהן סטייקים ברשת, בצורה שפויה ומאוזנת – בלי לפגוע בחופש הביטוי ובזכויות הגולשים. הרי ראינו שהשיטה הטורקית של חסימה גורפת לא עושה טוב לאף אחד.

התקשורת האמריקנית לא מונעת השמצה של מוחמד, אלא האיומים בפאטווה מונעים הצגה של משהו שאפילו דומה לו, ולא משנה אם זו השמצה, סאטירה מוגנת במגילת הזכויות או אפילו הערצה – הצגת דמותו של מוחמד בכל הקשר שהוא אסורה לפי האיסלאם ותגרום אוטומטית לפאטווה מטעם אימאם זה או אחר. למעשה זו אחת מכמה התנגשויות מרכזיות בין האיסלם למערב שגורם להרבה דעות קדומות, שנאה ואי-הבנה בין הצדדים, ומר סדן רוצה שנקבע נוהלים דומים גם אנחנו. כבר היו יותר מדי חוכמולוגים לאחרונה (למצער גם נערצים עלי כמו טים מינצ'ין) שצחקו שלא ברור למה אנחנו והמוסלמים לא מסתדרים יותר טוב כי הרי כולנו לא אוכלים חזיר. אז אולי באמת נמצא עוד קו משותף ונתקיף את כל המבקרים שלנו ושל סמלינו ואז נראה למערב הרבה יותר רציניים.

אני רוצה להציע תיאוריה אחרת. ניצן סדן לא צריך לכתוב מאמרים על צנזורה ומשפט בלי להבין את החוק. הוא לא צריך להביע דעות פוליטיות במדור למחשבים, וכדאי שגם לא יכתוב על מחשבים כי נראה שהוא לא לגמרי מבין איך טכנית עובדת האינטרנט ומה המשמעות של "ליוטיוב עולות עשרות שעות וידאו בכל דקה ואין בעולם מספיק עורכי דין שישבו לצפות בכל הזבל הזה ולמיין אותו בצורה שתספק את כל הקיצוניים".

טמקא #FAIL

סקוטלנד 06 – סוף סוף קצת פרות שעירות. וכבשים. ועיזים. ומגדלור ועוד פרות…

הפרק הקודם: 05 סוף סוף ויסקי

המשך יום שני, ספטמבר 17: בשעה 2 בערך, החלטנו שעד כמה שמזקקות האי מגניבות, בא לנו טבע. ברוכלאדי ובואומור והאחרות פשוט יחכו לפעם הבאה, אין מה לעשות. את הערב ידענו שאנחנו מסיימים בצפון מערב האי בערב הווי אי בקילכומן, אז התחלנו מלסייר בחצי האי הדרומי שנקרא "ה-או" (The Mull of Oa – מבטאים כמו האות O). המקום מכיל הרבה מסלולי הליכה, חלקם אתגריים, המון שטחי מרעה, פה ושם "אבנים עומדות" שמקורן ומשמעותן העתיקה לא ידועה, ובקצה אנדרטה לחיילים אמריקנים שנפלו באיזור במלה"ע II. אבל בעיקר ירוק וכבשים. בין השאר יצא לי כאן סוף סוף לתפוס תמונות טובות של פרות ההיילנדז1 המפורסמות, הידועות בפי כל פשוט כ- Hairy Coo. כן, רגליהן קצת קצרות – אבל זה גם העשב שעמוק (וחלקן רובצות בו ולא עומדות), ולא טיפלתי להן בשיער לפני הצילום, זו התסרוקת הטבעית שלהן והן לא חופפות.

שוב, אני אתן לתמונות לברבר במקומי:

פרות שעירות עם פוני פרות שעירות עם פוני פרות שעירות עם פוני פרות שעירות עם פוני פרות שעירות עם פוני פרות שעירות עם פונינוף צוקים ליד הים באו של אילה נוף צוקים ליד הים באו של אילה, עם כבשים כבונוס עגל עם אבא מבט ממפרץ קילנוטון אל מגדלור קראייג פהדה (או - אי אפשר בלי בית קברות וכנסיה נטושה) נופים מחוף מגדלור קראייג פהדה נופים מחוף מגדלור קראייג פהדה נופים מחוף מגדלור קראייג פהדה נופים מחוף מגדלור קראייג פהדה נופים מחוף מגדלור קראייג פהדה נופים מחוף מגדלור קראייג פהדה נופים מחוף מגדלור קראייג פהדה עיזים מטיילות במפרץ קילנוטון עיזים מטיילות במפרץ קילנוטון איל מבוגר ומרשים בחוות רשות שמורות הציפורים

זהו, סוף היום האחרון על איילה… אבל בפוסט הבא סיפורי אובן, חכו תראו אילו הפתע… אה לא חשוב. גיא שוב גנב לי את ההצגה. לא נורא. יהיו תמונות :-)

-------
  1. או "פרות פונינט" לפי גיא[^]

Microsoft takes on the free world

CNN/פורצ'ן בכותרת מצוינת למאמר (ארוך אבל שווה קריאה) על המלחמה הקרה החמה הבאה. מיקרוסופט שלא פצתה פה ולא ציפצפה מאז ההסכם המוזר עם נובל מחליטה ש"Operation SCO" לא ממריא והגיע לעבור לשלב ב' והפעם זה אישי – ננקבו מספרים של ממש לגבי מספר הפטנטים שלדעתם הופרו במערכות גנו/לינוקס: 42 הפרות בקרנל, עוד 65 הפרות בX, 45 באופן-אופיס והרבה אחרות. ממולה סוני, NEC, IBM ואחרות הקימו מאגר של פטנטים במעין מאזן אימה. מי יתבע ראשון? להמשיך לקרוא Microsoft takes on the free world

הצצה בסטטיסטיקות

אני לא מבקר תדירות בדף השטוטיסטיקות שמייצר לי Webalizer ארבע פעמים ביום, וגם התקנתי פעם פייערסטאטס אבל הצצתי בו אולי פעמיים, אבל היום פתאום בא לי… הנה מה שאני יודע עליכם –

  • לפי WA, נראה ש32% מכם משתמשי מוזילה למיניה, 23% משתמשי אקספלונטר, 13% מכם גוגלבוטים והשאר בוטים אחרים. FF מראה תמונה יותר מעודדת וכנראה הרבה פחות נכונה – 39% לאקספלודר, 51% למוזילה לדורותיה והשאר אופרות אחרות.
  • 73% משתמשים חלונאיים, 25% לינוקסאים ושני אחוזים מאקיסטים.
  • אין מאמרים שיותר פופולאריים מאחרים כרגע
  • בין מחרוזות החיפוש יש רק אחת מוזרה: "handjob" :-)

עזרה בבחירת כוס ויסקי

המצב מגוחך, אני אוהב ויסקי אבל עד היום לא קניתי לי סט נורמלי של כוסות לתחביב הזה. מסתבר שטווח העיצובים הוא פסיכי וקשה לבחור. עזרה מהקהל בבקשה?
להמשיך לקרוא עזרה בבחירת כוס ויסקי