החר-עף פוגע במאוורר – גוגל מורידים מהלך

גוגל מתחילים להאיט את הקצב. כן, אפילו החברה עם מרווח הנשימה ומתחי הרווחים הכי נדיבים בשוק מבינים שימים קשים באים. האם זו עצת כלכלנים להדק חגורות או אולי זו עצת המשווקים לא להראות מתרברבים בתקופה שהשוק שוקע? המאמר סופר גם כמה פרויקטים שנסגרו לאחרונה, כמו סרצ'מאש ולייבלי ורומז שעוד הרבה פרויקטים פנימיים בחממה הפרועה (מה שהם קוראים לו לפעמים Dark Matter) הולכים להיקצץ.

אני לא יודע הרבה על איך הדברים מתנהלים בפנים, אבל יש דליפות של סיפורים. המוזר ביותר שיצא לי לשמוע אישית היה בכנס הגריד בהתחלת השבוע, בהרצאה על מנוע האפליקציות של גוגל, המנחה הדגים את הגדרות הפרויקט דרך YAML ומימוש בפייתון, עם חיבור למנוע טבלאי שאיננו מסד נפוץ על מנשק SQL, והרבה מהקהל ישבו מבולבלים על הAPI המוזר ואי היכולת המוחלט לעשות משהו באפליקציה שלא כלול במערכת המאוד מצומצמת של מנשקים. אני אמרתי לעצמי בלב שזה נראה אמיץ, שובר הנחות יסוד בבנית אפליקציות ווב והכל כדי לעשות הסתרה מושלמת מהמפתח של שלל הבעיות של פיתוח לקלאסטר, שיתוף זכרון מטמון ושאר אתגרים. זה נכון שזה עושה את כל זה, ולטוב או לרע שובר תאימות אחורית עם כל פלאטפורמה קיימת למעשה (כלומר אי אפשר בקלות לעשות PORT של נגיד וורדפרס או דג'אנגו, הרבה יישומים יצטרכו מימוש מאפס). עד שקם מישהו מהקהל ושאל מה עם ג'אווה, והתשובה היתה שזה יהיה בגרסא הבאה. "אבל בכל זאת למה פייתון, שאל האיש, והתשובה היתה מוזרה: "כי אתה יודע איך זה בגוגל, אין אצלנו מנהלי פרויקטים… שכרו את גווידו, אז זה מיושם בפייתון… מי שמסוגל ורוצה להרים את הפרויקט הוא זה שמחליט ומוביל…"

כשאני בא מעולם התוכנה החופשית, כמו רבים בגוגל, כולל בהנהלה כמו כריס די-בונה ואחרים, הרעיון הזה שמי שהתחיל את הפרויקט מקבל אוטומטית את הנהגתו נשמע הגיוני מאוד, כשזה בחוץ בקהילה. יכול להיות שזה עובד לגוגל חלק מהזמן (ראו פרויקט אורקוט), אבל יש דברים שחברה מסחרית לא יכולה לשחרר בהם את הרסן לחלוטין, וצריך peer review, לא ככה? ככל שהמשיכה ההרצאה ואנשים חכמים ממני שאלו שאלות אינטיליגנטיות, נראה פתאום שGoogle App Engine הוא מוצר אלפא קונספטואלי בקושי, ויצאנו בהרגשה שהוא רחוק מלהתחרות במוצרי קלאוד אחרים. אני מאחל להם שיתחילו לעשות נקיונות של "חומר שחור" בלי לאבד יותר מדי עובדים מאוכזבים בדרך. אולי להטיל קצת משמעת על גיקים יגרום לפרויקטים מסוימים לא לקרות, אבל המעט שכן יקרה יהיה יותר ממוקד ומהוקצע? מי יודע. הניסוי המעניין והאוטופי של גוגל בניהול פרויקטים ואנשים הולך ומצטמצם, ואני מקווה שמומחים בתחום יגידו יום אחד אם הוא היה לטובה או לא, ואם זה ישנה את הדרך שבה יתנהלו חברות בעתיד (כשנצא קצת מהמיתון הנוכחי).

מעניין גם איך הצעדים הבאים הולכים להשפיע על מרכזי פיתוח אחרים כמו החממה ההרצליינית של מיקרוסופט או מעבדות גוגל ואינטל העולמיות. מתוצאות הניסוי של Xerox PARC יצא הרבה טוב, אבל לא בגלל שזירוקס התכוונה לשחרר כל כך הרבה ידע והמצאות לעולם, אלא בגלל שההנהלה לא השכילה לרשום פטנטים, והממציאים שלא ראו את הפרויקטים שלהם מבשילים פשוט עזבו עם המצאותיהם לחברות אחרות כמו אפל, 3COM ועכשיו גוגל, והעולם בסוף הרוויח. אם גוגל לפחות תשחרר פרויקטים פנימיים שנסגרו וויתרו עליהם לקהילת הקוד הפתוח, אני אסכים שלא הכול אבוד, והידע האנושי ישרוד ואולי יעזור יום אחד למשהו. יהיה חבל לזרוק לפח את כל שנות האדם האלו.

עדכונצ'יק ארבע שעות אחרי: אני רואה שגל מור כתב בתגובה לאותו המאמר מה-WSJ בערך עשר דקות אחרי שלחצתי "פרסם" :)
גל מנמיך מאוד מערכם של הפרויקטים הנ"ל, אותו dark matter שמתהווה ב20 האחוזים המיתולוגיים של משרת עובדי הפיתוח בגוגל (או שמא זה כלל העובדים כולל אנשי מכירות ועובדי נקיון?), אבל אני חוזר ומדגיש – זו הדרך היחידה לעמוד בקצב השינויים הפסיכי של אפליקציות הרשת, ודרישות הקהל המקוון. אם לא תמציא את המחר, אז חמש-מאות סטארטאפים ימציאו חמש-מאות רעונות, והשלושה שישרדו יכולים לגנוב לך נפחי שוק. הפתרון הוא לקנות את השורדים כשהם כבר יקרים, או לפתח המון רעיונות ניתנים לזריקה בעצמך, מעין 500 סטארטאפים מובנים בתוך החברה, ולתת לחוק הג'ונגל להתיר לטובים מבינהם לנצח. אורקוט שגל כל כך לא מחשיב, היה פעם גדול יותר ממייספייס ופייסבוק ביחד. פרויקטים אחרים שיצאו מחממות כאלו הם הרבה מהפיצ'רים הנוחים של ג'ימייל, או רעיונות שהתקפלו לתוך iGoogle או מוצרים אחרים, שבוודאי על רובם אין לנו מושג אם פותחו כהנחיה מלמעלה או שנולדו בשעות הפנאי ואומצו ע"י ההנהלה. אני בטוח שאפשרויות רבות בגוגל לאבס ואחיהם הקטנים כמו ג'ימייל לאבס התחילו גם הם מהחוקרים ולא ממנהלי המוצר. החברה הזו לא הייתה מגיעה למה שהיא היום בלי אותם פרויקטי מחמד.

בנוסף, החברה כידוע תומכת בכסף וכוח אדם בפרויקטים של קוד פתוח ומחלקת דפדפן חופשי וחינם. הם לא עושים את זה מאידאולוגיה חסרת בצע לחלוטין, הם מעודדים אנשים לפתח את הרשת ולייצר עוד מידע ואפליקציות יותר חזקות ומשוכללות כדי שלהם בתור מנוע חיפוש יהיו יותר אתגרים לפתור לפני המתחרים, וכדי שיהיו דפדפנים יותר יציבים ומהירים כדי שהקהל יוכל להשתמש במוצרי החברה. בסוף חלק מההשקעות האלו החזיר את עצמו וגם כיסה את העלויות של הפרויקטים שנזרקו, אז עד עכשיו זה עשה לגוגל הרבה טוב. השאלה אם הטקטיקה הזו תחזיק מים גם כשהשוק בירידה, על זה אומר הWSJ שקצב המנגינה הולך להשתנות, אבל אני מקווה שלא יבוטל. המדיניות הזו של חממה בלי חשבון אולי תצטמצם למדיניות של חממה עם מבוגר אחראי ויד מכוונת, אבל לדעתי לא תבטל לחלוטין. ביום שגוגל יסגרו את החממה הזו, הם יהפכו לעוד יאהו מאוד מהר. לא חראם?

יום שוק

יום קניות משוגע בעולם מסדי הנתונים. אורקל קונה את BEA עם שרת האפליקציות שלה, וסאן קונה את MySQL ולא ברור מה יקרה לקהילה, הרשיון והעובדים הקודמים. מישהו רואה קשר?

אני חושב שהקשר היחידי שאני יכול אולי לשים עליו את האצבע, זה שאורקל הולכת יותר ויותר לכיוון של מגוון מוצרים ושירותים כי מסד הנונים הוא שוק שהולך ומתפזר לו לכיוון תשתיות תוכנה פשוטה יותר זולות, וזו הסיבה מצד שני שסאן רוצה לקחת הביתה את מיסיקוול ולשים בארון זכוכית כדי להחליט אח"כ איך לנצל את הנכס (סאן מתכננים קדימה מאוד גרוע, לפי מה שאני עוקב אחריהם, והצעד הזה לא ברור לי)

שווה אלף מילים וכמה מליוני שקלים

האם מישהו יפגע מהצעד? שאלה יפה. הגרסא הנוכחית זמינה לקהילת הGPL ותמיד אפשר לעשות FORK כנהוג במקרים של סגירת הקוד או ויכוחים על רשיון (ראו מקרי WINE, X11, ורבים אחרים כולל מייסיקוול עצמה). השאלה היא אם יש טכנולוגיות תחת פטנטים בתוך המערכת שסאן עלולה פתאום לרצות למשוך מרשיון שימוש פתוח ולגרום להגירה מסיבית לpostgreSQL. נראה שיהיה חם ומעניין. השרת הזה מחזיק היום את כל שירותי הווב החופשיים, והרבה אתרים גדולים כולל ממשלתיים. אני דווקא מתפלא שסאן קנו אותם ולא אוראקל…

אה כן, ותודה לשי שהביא את הידיעות למערכת.

חוק זכויות היוצרים המחודש

Ynetאושר חוק זכויות היוצרים – תרבות ובידור

אני רוצה עדיין לקרוא את כל תוכן החוק ואני מבין שכבר עכשיו יש שם כמה בעיות, אבל יפה שהכנסת סופסוף התעוררה לטפל בענין חשוב שכזה. לא ברור לי עד כמה זה תואם את החוק האמריקני והאמנות הבינלאומיות ומה ההתייחסות להפצה אלקטרונית של יצירות, והאם יש התייחסות לרשיונות שימוש חופשיים בסגנון CC, GPL ודומיהם. עוד משהו שאני חייב לברר, האם צילומים עדיין נבדלים מיצירות אחרות כמו שהיה בחוק עד היום. אני מתכוון לחפש את הנוסח באתר הכנסת, ואני מקווה למצוא ניתוחים שלו אצל כמה בלוגרים עו"דיים.

הכתבה מציינת להפתעתי את הבעיה שאמנות נמכרת לגוף כלכלי שעושה איתה אח"כ מה שבא לו בלי אישור ותמלוגים ליוצר המקורי. אותי זה הפתיע. נשמע כמו תירוץ קלוש ליוצר טמבל שמכר את זכויות היוצרים במקום רק את זכויות ההפצה, או מכר זכויות הפצה לא מספיק מוגדרות ומצומצמות. בעיה אחרת שנשאלת היא ענין כתבים שזכות היוצרים על כתבותיהם נשארות בידי המו"ל, ולהבדיל צלמי חתונות ששומרים בעלות על התמונות שצולמו למרות שהן לפי הזמנת הלקוח (לפי החוק הישן, מי שהזמין את התמונות ושילם על חומר הגלם הוא הבעלים על זכויות היוצרים). יש כאן בקיצור שאלות טובות למדי שמעניין אותי איך התמודדות איתן המחוקקים.

מתחת לאף של אדובי

Liquid Rescale GIMP plugin – זוכרים את הדמו המגניב מסיגגראף, פרויקט הריסקייל החכם של אריאל ושי? אדובי קנתה אותו (אותם? את הפטנט? לא ברור) אחרי שבוע של באזז ביוטיוב. עכשיו מצאתי שכבר יש פלאגאין לגימפ שמממש את האלגוריתם לפי המאמר המדעי המקורי. אני מקווה שלא יעופו כאן תביעות פטנטים או משהו. אני שונא פטנטים על אלגוריתמים ונוסחאות, זה חייב לצאת מהחוק ומהר.

GPLv3 – הקדמה

כן, סופסוף נחתה גרסה 3 הרשמית והסופית של The GNU General Public License הידוע לרוב בתור GNU GPL או פשוט "הGPL".

רבות יכתב עליו ברשת, הנה האינפוט הקטן שלי (אפילו אם באיחור אופיני של מספר ימים :-)

הקדמה
GPL הוא רשיון התוכנה המשפיע ביותר שאי פעם נכתב. יכול להיות שהוא גם שובר את השיא בין כלל רשיונות השימוש במוצר או שירות כלשהוא בהשפעה על השוק שבו הוא עובד. הרשיון הזה הוא מגן מקורי ואפקטיבי של זכויות וחירויות בסיסיות של המשתמש וכותב התוכנה לרתום לעזרתו כלים ומידע בצורה חופשית ובלתי מוגבלת ע"י אינטרסים פוליטיים או רדיפת בצע. אני יוצא מהנחה שכל הקוראים שלי יודעים מהו הGPL ולמה הוא. אם אני טועה אז תרגישו חופשיים להפגיז בשאלות, ואני אפרט יותר.

לאורך השנים מיקרוסופט ואחרים בעולם התוכנה, ניסו לעשות את מה שדיסני וסינדיקטים של יוצרים ניסו לעשות עשרות שנים לפניהם לצרכן וליוצר הקטן. עם כסף קונים השפעה בחברות ובממשל ומגבילים את האפשרות ליצרנים קטנים ליצור ולמכור יצירות, דבר שלכאורה אמור היה להיות בבסיסו של הקפיטליזם החופשי. רבים ראו את הGPL ככלי ניגוח בקפיטליזם אבל אני ואחרים רואים אותו ככלי ששומר על הדמוקרטיה ודווקא מעודד תחרות כלכלית. ההיסטוריה הוכיחה שהוא גם לא כלי שמדכא יצירתיות, שגם זו היתה אחת הביקורות נגדו. כיום אין כמעט חברת תוכנה אחת או ממשלה אחת שלא עושות שימוש כלשהוא בתוכנה חופשית, וכמובן שתוכנות חופשיות משמשות בעמוד השדרה של כל שירותי האינטרנט כמעט – מרבית האתרים בעולם מבוססים על תוכנות ומערכות הפעלה חופשיות, שלא נזכיר את מנועי החיפוש הגדולים ביותר, שירותי השמות והדואר שברשת.

פרולוג
אחרי ההקדמה הזו, הלכתי לקרוא קצת (כי לפני כמה חודשים הפסקתי קצת לעקוב), ובמיוחד דליתי חומר ממה שRMS אומר על המעבר, ומסקירה מפורטת של לואיס וילה ב-1 2 3 4 חלקים. במקביל, בעיתונות המחשבים התייחסו למשמעויות החביבות שיש לרשיון החדש על עסקת הפטנטים של מיקרוסופט ונובל (עוד בהמשך), למשמעויות של הרשיון לחברות ASP (שכדי לא לבלבל עם דפי ASP בשירותי ווב של MS נקראים עכשיו SaaS מסתבר). אני מנסה לעבור על כל כמויות הדעות והפודקאסטים בנושא, ולאט לאט אפרסם כאן בשבוע הקרוב את השינויים העיקריים, מה שלא נכנס ברגע האחרון, ואת דעתי הצנועה והאישית עליהם.

reCAPTCHA: Stop Spam, Read Books

טורקים אוטומטיים למען התיעוד. גם אתכם קאפצ'ה מעצבן? עד שימצאו פטנטים יותר טובים, פרויקט חדש מגייס את משתמשי האינטרנט בצורה מתחכמת – אם את כבר חייבת להקליד קוד קאפצ'ה אז באותה הזדמנות גם נבקש שתקלידי מילה שסורק ספרים (OCR) לא הצליח לפענח בשביל ARCHIVE.ORG. אני מצדיע לרעיון הפשוט והמבריק.