ההופעה הכי טובה שאף עיתון לא כתב עליה

עצוב… רגינה ספקטור, אחת הזמרות האהובות עלי ביקרה השבוע בארץ, וכמעט אף אחד לא כתב על זה ב"עתונות הרשת". לא נענע, לא טמקא, לא וואלה, בטח שלא מסן, לשימחתי נרג' הקדישו טור. בראשון בערב זיפזפתי שלא כהרגלי ונחתתי על גיא פיפינס, הייתי בטוח ששם יגידו מילה וסבלתי דרך כל התכנית, אבל כל מה שהם בזבזו עליו את הזמן זה סיפורי פפרצי על דיקפריו והקולבית שלו, וכתבה על שון לנון שהוקדמה במשפט על זה שהוא ביקש שלא יגידו מילה על אבא שלו, ואז לאורך כל הכתבה שולבו תמונות וסרטים כדי להשוות את שון לג'ון. כמה אדיוטי לחזור על הנון-אייטם של "את אבא שלו מנעו מלהופיע אז עכשיו הוא סוגר מעגל, הופעה מאוד משמעותית לישראל", כמה טמטום ופרובנציאליות דחוסים פה? אפילו הביקורות מודות בחצי פה שהוא אמן ממוצע מינוס שרק רוכב על שם המשפחה שלו.
להמשיך לקרוא ההופעה הכי טובה שאף עיתון לא כתב עליה

Happy days

(או: "זכות הציבור להיגעל")

"זה אחד הימים המאושרים בחייו של יגאל". אני בטוח. לפחות כמו היום שבו הוא רצח איזה ראש ממשלה אחד, מי זוכר אותו. לעומת מר עמיר הוא כבר שנים לא הופיע בעיתונים.

הציטוט הנ"ל בא או מאימו או מאחיו של יגעל עמיר, תלוי איזה עיתון קראתם. בעוד כ7 שעות תצעד לריסה טרימבובלר לתוך חדר לממש סוף סוף את ברית נישואיה השניים בהתייחדות רבתי עם בחיר ליבה המוזר ('סתומרת גם הלב וגם הבחור מוזרים).

ראש ממשלה אחד מוטל בקבר, יד לזיכרו בכיכר רבין מחוללת פעם בכמה שנים, אבל יגעל ומשפחתו עולים שוב ושוב לכותרות. כל המדינה תדע בדיוק מתי היא נכנסת לחדר ההתייחדות ומתי היא תצא משם. מדינה שלמה תדע אם היא נכנסה להריון וכמה פעמים הם עשו את זה. מדינה שלמה אולי תזכה אפילו להדלפה של השב"ס באיזה פוזות הם עשו את זה וכמה רעש היה שם. לריסה טרימבובלר-עמיר היא אמא לכמה ילדים שהתחתנה עם רוצח שלא הביע חרטה. יהודי שרצח יהודי, עבר על דיבר ולא מתייסר על כך. אפילו בעלה לשעבר מריע ותומך. זו הדת שלנו היום, והעיתונות מסקרת כל פרט ושומרת להם על מעמד הסלבריטאים. איזה, העתונות לא תספר לכם מתי יודה ונינטייב עושים את זה, אבל על לריסה ויגעל תקבלו את כל הפרטים החשובים. יום גדול וכחול לעיתונות הצהובה.

וברור לי ששניהם יכתבו ספרי זכרונות, ואחריהם מר שמפניה וגברת הר-שפי. וברור לי שהם יהיהו רבי מכר לא רק בכל העולם אלא אפילו בארץ. הוא יצא יום אחד מהכלא אדם מאוד עשיר או לפחות ילדיו יחיו טוב מאוד, עם פנסיה שמנה, כי הקהל ישלם יפה יפה על הספר ויתגמל את ילדי הרוצח בעל החיוך המתנשא במשכורת לכל החיים.

ככה יעשה לאיש אשר אלוהים חפץ ביקרו. אם היה אלוהים, אני חושב שיש פה הוכחה שהוא אירוני ובן זונה. ואם לא אלוהים (ברור שלא), אז יש פה הוכחה שהמין האנושי הוא חיה רודפת מין ואלימות באיצטלה של עיתונות וזכות הציבור לדעת.
אם הייתי עורך הייתי עושה את הדבר האחראי ולא מתייחס. לא נותן לפושע משום סוג שהוא מעמד של סלבריטי. לא מפרט את השעות המדויקות שבהן הוא ולריסה מקיימים מצוות משכב בהמה ושופכים זרעם במהדורות כל הערוצים לתוך עינינו ואוזנינו על אפינו וחמתינו. דיינו.

עם הסקר

תקופת בחירות, הגרפים משתוללים בעתונות. מישהו עוצר לקרוא אותם? אפי שלח לי את הסקר הזה ממעריב של סוף השבוע. נראה אם תצליחו למצוא יד ורגל.

סקר ��ער��

הסתכל על זה גם עורך דין ולא הצליח להבין מהנוסח את השאלה. אני מוצא בא בעיות אתיות של הסוקר, בעיה לוגית ובעיה ניסוחית כפולה. לבסוף לא ברור לי איך שמות הבארים בגרף קשורים. שלושה אנשים שדיברתי איתם יצאו בדיעה שונה, האחד שזה מראה נטיה לימין, השני לשמאל והשלישי טוען שזה לא מובהק. אני טוען שיש פה טעות דפוס או חוש הומור מאוד מוזר של העורך. לא מבין למה אנשים משלמים על עיתונים כסף…