מה יש לי נגד הומאופתיה

בפוסט שלפני הקודם נתתי לינק לגרסא בכותרות באנגלית של נקודת התכלת של קרל סאגן. בסופה אומר קרל (בהקלטה ללא כתוביות) ציטוט חשוב בנושא קרוב ואחר לספקנים שבקהל: "If we are not able to ask skeptical questions and interrogate those who tell us that something is true, to be skeptical of those in authority, then we're up for grabs!" – "אם יבצר מאיתנו לשאול שאלות ספקניות ולתחקר את אלו שמורים לנו ×›×™ טענה כלשהיא היא אמת, להטיל ספק באנשי רשויות, אזי אנו חסרי ×”×’× ×” מפני גנבת הדעת!".

יצא לי לא מעט להתווכח עם דתיים ששלפו את הטיעון הכל-כך מעצבן נגד חוסר דת, לפיו הרי גם סטלין, היטלר, מאו וחברים היו "אתאיסטים". בן שטיין, האיש שהרס במו ידיו את המוניטין שלו כשהיה לשופר של Expelled (הסרט והפיאסקו) אמר בלא מעט תוכניות טלוויזיה כי המדע מוביל להשמדת עמים וכי "הדבר האחרון שהמשפחה שלי ראתה באושוויץ היו מדענים בחלוקים לבנים שמורים להם ללכת למקלחות". אנשים עם גישה כזו מעציבים ומקוממים אותי, לא בגלל הדעות ההזויות שלהם, אלא בגלל שהגישה שלהם מחלחלת אל הקהל שלהם שאח"כ יוצא נגד חיסונים לתינוקות וטיפולים רפואיים שונים. ג'ני מקארת'י הייתה אולי נערת פלייבוי מהממת וקומיקאית פיפיקקי מצחיקה בתחילת התשעים, אבל לאחר שנים של מאבק מתוקשר בניצוחה, אנשים לא מחסנים את ילדיהם נגד מחלות. החזרת שמוגרה לחלוטין בארה"ב חזרה ותבעה כבר את חייהם של עשרות ילדים, ולאמריקנים המשוגעים האלו לא חסרות כתות כמו מכחישי AIDS או Christian Scientists שמסרבים להמון טיפולים מצילי חיים כמו עירוי דם בסיסי. לשמחתי בארץ יש יותר רספקט לאנשי מדע הרפואה כי הם גם בחזית פיתוחים אחרים כמו טיפולי הפוריות, אבל הסכנה תמיד קיימת, ואנחנו עלולים למצוא את עצמנו יום אחד עם שטויות האסטרולוגיה, "הסוד", הומאופתיה והסיינטולוגיה של אודטה משתלטים על דעת הקהל כמו אופרה ווינפרי בשדה קוצים.

אנשים כאלו גם תמיד מלאי סתירות עצמיות – מקארת'×™ טוענת שהצליחה "לרפא" את בנה האוטיסט דרך תהליך של "ניקוז רעלים" (detox) כשלמעשה היא פשוט קיבלה חוות דעת אחרת מעוד מומחה (או שמצבו ההתפתחותי באמת השתפר מספיק כדי לצאת מהעקומה שמגדירה אותו כאוטיסט, עקומה שהרשויות מזיזות לפעמים כדי להסליל יותר תלמידים לבתי ספר ציבוריים רגילים). אבל האירוניה היפהפיה שבמקביל לטענותיה נגד חיסונים מסוכנים ×›×™ "הם מכילים כספית ומי ירצה להזריק לעצמו את הרעלן העצבי השני ×”×›×™ מסוכן לגוף?", היא גם רואיינה וצוטטה כממליצה בחום על זריקות בוטוקס המסוכנות הרבה יותר, כדי לשמור על היופי…

ונחזור להומאופתיה. ארגון הבריאות העולמי (להלן WHO) כבר שנים מחזיק קו רך ומאוד "תקין פוליטית" לגבי "רפואה שבטית ומסורתית" – הם אפילו נזהרו לא לקרוא לה "אלטרנטיבית".

ולמה אני מודאג? ×›×™ באירופה, בארה"ב, אבל יותר חמור באפריקה, הטירוף ×”×’×™×¢ לשיא חדש בשנים האחרונות. לפני כמעט שנה חבורת רופאים פנתה אל ×”Ö¾WHO שיתחילו להתאפס בנושא, ×›×™ המון מרפאות באפריקה ואסיה התחילו מטפלות הומאופתית במחלות איומות כמו איידס, שחפת, מלריה, צהבת ושאר דברים איומים. מחלות שאנשים גם ×›×›×” מתים מהן במליונים כל שנה גם עם תרופות קונבנציונאליות, לא כל שכן עם כדורי סוכר… ארגון ×”WHO אולי פוליטי או "× ×—× ×—" ומופעלים עליו לחצים מהמון גורמים שמחוץ לקהילת המדע, אבל למרות הכל הם אכן התעשתו והוציאו מכתב תשובה שבו הם מתבטאים בזהירות שיא פוליטית על ×›×™ הארגון אינו ממליץ על תרופות הומאופתיות למחלות האלו. למעשה חוזר על המדיניות הנוכחית בלי שינוי מיוחד. לא הוקיעו, לא יצאו נגד, רק חזרו על המילים הזהירות של "אין כל ראיה מדעית". אני לא מבין למה יש בעיה לכתוב ×›×™ "הבדיקות המדעיות מראות שמאוד לא סביר שיש לתרופות האלו תועלת". זו עדיין לא אמירה מפורשת אבל בעייתית של "×–×” לא עובד וזה מסוכן", אבל ×–×” טיפה פחות פתוח לפרשנויות.

לצערי המכתב לא פורסם אפילו באתר הארגון עד כמה שראיתי, אבל המדענים שקיבלו חזרה את המכתב חסר השיניים הפיצו אותו למרות זאת לעיתונים. BBC התנהגו באחריות כשניסחו כותרת כי "לפי WHO, הומאופתיה איננה מרפאה, עיתונים אחרים עוד החמירו את זה וכתבו שהארגון מזהיר נגד או ממליץ נגד, וזה הרבה יותר אחריות ממה שאני רגיל לקרוא בעיתונים.

אבל הנה הבעיה הגדולה שלי: יש מקרים שבהם הומאופתיה עובדת. לא בגלל שיש בה משהו אמיתי אלא בגלל שפלאסבו עובד, ולכן לצערי יש אפילו רופאים קונבנציונאליים שמסכימים שאין לפעמים בעיה אתית עם רישום פלאסבו לחולה.

פלאסבו ×–×” אפקט פסיכוסומטי מטריד. ×–×” דבר לא לחלוטין מובן. זו תופעה שבאמת מעלימה בעיות מסוימות, ותועדו מקרים קשים של מחלות פנימיות, מחלות עור ואפילו הפרעות נוירולוגיות שנחשבו לבלתי ניתנים לריפוי, וטיפול פלאסבו פתר. סיפרו לי אפילו על מקרה של אדם עם אישיות-מרובה (multiple personalities, לא פצלת שהיא Schizophrenia) שרק אחת מהאישיויות שלו חולה בסכרת – תסמינים של סכרת הופיעו בבירור רק כשהוא ×”×™×” אותה דמות ספציפית. האם הלבלב נשלט באמת ×¢"×™ כוח רצון? האם אמונה יכולה להלחם גם בסימפטומים ממקורות ידועים ומוכחים כיריית אקדח, מלאריה או × ×’×™×£ HIV? למה פלאסבו כחול טוב יותר לשינה מאשר פלאסבו אדום? מצד שני אני חושב שכמה מקרים מפתיעים אך אנקדוטליים אינם יכולים להיות בסיס לבחירה נכונה בטיפול אחראי.

[audio:http://audio.wnyc.org/radiolab/radiolab051807pod.mp3]
(הפודקאסט מומלץ, המקור כאן)

באופן מפתיע מסתבר שלמרות שפלאסבו לא פותר הכל, אנשים מעדיפים אותו לפעמים על פני תרופות בדוקות, גם במקרים שעד לפני 30-40 שנה אפילו מטפלים אלטרנטיביים לא העיזו לטעון ליכולות ריפוי. זה מטריד אותי לחשוב על כל האנשים שנכנעים לתעמולה כוזבת שכזו ועלולים לסכן את בריאותם על דברים שלא ניתן להסתמך עליהם.

עוד על נפלאות התבונה (והעדרה) אפשר למצוא בבלוג "רפואה מבוססת מדע" הנהדר, בייחוד הקטגוריה על הומאופתיה.

ולכל מי שיספר לי שהוא עובד עם תרופות הומאופתיות וזה עוזר לו יש לי להגיד לכם ככה:
1. או שהסימפטומים שלכם פסיכוסומטיים ולכן כל טיפול פלאסבו שתואם את האישיות שלכם יעבוד.
2. או שאתם מתעלמים מזה שזו הקלה קלה בתסמינים אבל הגורמים הבסיסיים לבעיה לא נעלמים באמת.
3. או שההומאופת זייף ושם לכם חומר פעיל בתרופה (ולכן היא כבר לא הומאופתית), אבל יותר סביר שזה בגלל הבדלים אחרים בדיאטה או עצות אחרות שניתנו לכם לביצוע בזמן הטיפול.

בהצלחה…

מה האלטרנטיבה החופשית?

לייזיווב יקרה,

לאחרונה בכיתי לכם לא מעט על ההתמכרות לגוגל, אבל יש עוד אחת שבא לי לחתוך, הלוא היא ההתמכרות לסקייפ. ניסיתי תוכנות SIP אבל אין קלה ואיכותית (ג'יטר, ביטול הד) מסקייפ. מה אני מפספס ומה אתם ממליצים? זה כמובן חייב להיות משהו שיש לו גם גרסאות למערכות והתקנים שונים, אם אפשר גם לטלפונים חכמים.

וזה מוביל אותי לשאלה הנוספת. נקסוס 1 או נוקיה N900? לא בא לי להיות שבוי של גוגל ((אבל אמרו לי שאנשים עוקפים את הקושחה שלהם ועושים מה שבא עם החומרה)), אבל בא לי את כל תוכנות הניווט והתוכנות החופשיות שמפיקה הקהילה. מצד שני N900 הוא פתוח ומגניב, ממש דביאן לכיס, אבל שמועות מבשרות את מותו של קו המכשירים הזה. מי מהשניים המכשיר הנכון כהשקעה בחופש? ברור שכלכלית הנקסוס 1 יותר "נכון" למראית עין ויש לו קהילת מפתחים יותר גדולה, אבל זה הרי לא הכל בחיים, השאלה אם לN900 יהיו חיים אחרי המוות (של קו המוצרים).

לעצותכם אודה!

מליוני קבצים ב-NTFS

דברים שלמדתי בדרך הקשה:

  • אל תאמינו ללקוח שאומר לכם שיש "רק כמה עשרות אלפים", תבדקו לבד כדי לוודא.
  • לא להעיז לעשות דיפראג, עדיף לגבות ולשחזר, תאמינו לי שזה לוקח פחות זמן.
  • לא winrar ולא 7zip יצליחו לגבות יותר מ400K קבצים פחות או יותר. אם יש לכם יותר מזה אז לא להתעצל, לפתוח חלון Cygwin ולדחוס איזה TBZ בריא.
  • האיטיות תהיה הרבה יותר גרועה ממה שאתם חושבים, לפעמים פאקטור X5 על כל הערכה, וזה ×™×”×™×” אופטימי. אני לא צוחק.
  • כדי לשפר את המצב, כבו זמנית על אותה תחנה או שרת את האנטיוירוס.
  • כשאתם מפרמטים את המחיצה מחדש ×–×” מאוד מפתה לחשוב שיחידות 4K ×–×” בזבזני וכדאי לרדת לקלאסטרים בגודל סקטור – טעות. אל תתנו לזה לקרות לכם. השארו עם ברירת המחדל.
  • כשאתם משחזרים את ×”TBZ עם 10 מליון קבצים, ודאו שהאנטיוירוס המזורגג לא הפעיל את עצמו מחדש בלי לשאול אתכם.
  • כשאתם משחזרים 10 מליון קבצים מ-TBZ ודאו מההתחלה שהUMASK שלכם הוא 0 ולא 0022 או משהו מעצבן דומה. ×–×” סיוט לשנות מחדש את כל ההרשאות דרך ×”GUI, לא מצאתי בדיוק איך לעשות את ×–×” רשמית ב-CLI ונראה שפקודת chmod רקורסיבית ב-Cygwin עושה רק חלק מהעבודה.
  • בכלל, זכרו שבניגוד ל"עצים רוקדים" ושלל שכלולים חכמים בFS שאתם רגילים בלינוקס, NTFS זו מערכת מפגרת שעובדת ב-linked lists פשוטים, משמע מציאת קובץ בספריה הוא (o(n ולכן מציאת המטא-דאטה שלו היא (O(n2, אם לא נזהרים. האנס רייזר אולי פסיכופת אבל הוא גם גאון.
  • עוד דבר חשוב – לא רק שהאינדקס של כל ספריה הוא לינארי, הוא בעצם קובץ שעשוי להתחרפן אם הוא חוטף פראגמנטציה, וכלי הדיפראג של חלונות לא מאחה אותו! בשביל ×–×” מוחבא כלי אחר ב-MSDN בשם contig. למה? ×›×›×”. קסנם מיקרוסופט. עוד סיבה להשאר עם קלאסטרים גדולים.
  • יש כמה דברים שראוי לעשות לפני הכל ומראש ×›×™ עצוב לגלות אותם בסוף, כולל כל הטוויקים להתנהגות מערכת הקבצים (למשל איזה ×›×™×£ לגלות שאפשר לכבות יצירת שמות 8.3 אוטומטית – למה זו לא ברירת המחדל, אינעל OS תבעק?)
  • ובכלל, מדי פעם שיעורי בית ×–×” לא מזיק. אפשר ללמוד המון מאחרים.
  • לבסוף, להסביר בנימוס ללקוח שאלפי קבצים בספריה ×–×” נחמד אבל הביצועים יפלו עם עשרות ומאות אלפים, בשביל ×–×” אלוהימה המציאה את ההאשים.

ציינתי כבר שאני שונא לנהל מערכות של מיקיסופט?

שאלות פתוחות, תשובה פתוחה

מחלקת חופש המידע חזרה אלי באיחור ורק עם תשובה אחת (מתוך ה-14 ששלחתי), וזאת למרות שהסברתי למה זה דחוף ולמרות ששילמתי את מחיר השאילתא המלא, שלהבנתי אינני אמור לשלם כאשר השאילתא מתייחסת לפרטיותי ולניהול פרטי האישיים. מאז בקשת המידע חלף למעלה מחודש וחצי, שזה יותר ממה שמצוין בחוק.

נשלח: 18 לפברואר (למעלה מהחודש הנדרש בחוק – ×¢.א.)

הנדון: פנייתך לקבלת מידע בנושא: מאגר התמונות של רשיונות הנהיגה

במענה לפנייתך בנושא שבנידון, הרייני להשיבך:

1. מאגר התמונות של משרד התחבורה אינו מאגר ביומטרי, לפיכך, החוק המוזכר בפנייתך אינו נוגע למאגר זה.

2. המשרד יוזם צילומי נהגים מכוח תקנה 174א לתקנות התעבורה, בה מצויה גם ההוראה לגבי צילום מחדש לכל מחדש החל מ-1.1.2006.

3. לענין הסרת תמונתך מהמאגר, רשיון הנהיגה הישראלי הרשמי הינו רשיון עם תמונה לכן לא ניתן להסיר את התמונה ולהפיק רשיון מחודש ללא תמונה.

בברכה,
אפרת קילשטוק
מנהלת תחום מידע ומחקר תחבורתי
ממונה על יישום חוק חופש המידע

העתקים:
צ'ארלס סולומון – סמנכ"ל בכיר תכנון כלכלי
עו"ד חוה ראובני – ס. ליועמ"ש
חסידה קופרברג – מנהלת אמ"מ
מינה קליין – אגף אמ"מ

מתבקש אם כך שתשובתי תהיה דומה למדי לתשובתי למחלקת תלונות הציבור, אבל ראשית, הנה מה שאומרת תקנה 147:

רשיון נהיגה ממוחשב
תק' (מס' 4)
תשנ"ד-1994
174א. (א) רשיון נהיגה כאמור בתקנה 173 יהיה בר תוקף רק אם הונפק יחד עם צילום בעלו, על ידי מחשב משרד התחבורה; רשות הרישוי לא תנפיק ולא תחדש רשיון נהיגה אלא כאמור בתקנה זו.
תק' (מס' 2)
תשנ"ט-1998
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי להנפיק רשיון נהיגה זמני ובלבד שתוקפו לא יעלה על 180 ימים ויחולו עליו הוראות תקנה 174ב, לפי הענין.
(ג) מבקש רישיון נהיגה לאחר יום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) או בעל רישיון נהיגה שרישיונו מחודש במועד הראשון שלאחר המועד האמור, יצטלם לצורך הפקת רישיון הנהיגה על פי תקנה זו, אף אם תמונתו מצויה כבר במחשב משרד התחבורה.

מישהוא ראה ביומטריה פה? איכות מגהפיקסלים גבוהה?

אז הנה התגובה שאשלח לגב' קילשטוק:

(נוסח סופי עודכן במרץ 26, לקח לי רק שלושה שבועות להגיע לזה סוף סוף)

לאפרת קילשטוק וצוות משרדה חג שמח וכשר,

הנדון: שאילתות בנוגע למאגר התמונות הממוחשב בשרד התחבורה

1. במכתבך האחרון מיום 18/2/2010 ציינת שהמאגר אינו ביומטרי, אך העובדות מצביעות לכיוון ההיפך הגמור. למעשה מנוהל פה מאגר ביומטרי ללא גיבוי בחוק או בתקנות. ראיות לכך אני מצרף בסוף מכתב זה (נספח ב' להלן), כפי שהן מוצגות באתר משרד התחבורה, משרד ראש הממשלה ומשרד בטחון הפנים.

2. קראתי את תקנה 174, לא מצוין שם כי על משרד התחבורה לנהל מאגר תמונות, לא כל שכן באיכות ביומטרית, איך לנהל אותו ועם מי מותר לחלוק אותו. משמע שאין כל גיבוי חוקי לצורה שבה מתנהל המאגר ביום, לפי הבנתי המועטה במשפטים, אבל שני עורכי דין שבהם נועצתי אף הסכימו עימי.

אם המידע מהמאגר ידלוף לידי גופים פרטיים, במיוחד גופי פשע או טרור, מדובר באסון שלא ניתן להשיבו, ולכן פירטתי את שאלותי. 14 סעיפים היו בשאילתא, אך לא קיבלתי תשובה אף לאחד מהם (ראו נספח א' בסוף מכתב זה). מדובר בעיני במידע שחייב להופיע באתר המשרד ובדו"ח השנתי של משרדך.

3. לשאלת הצילום, לא שאלתי לגבי קבלת רשיון ללא צילום, ביקשתי לקבל רשיון עם התמונה הישנה, שתוחלף תמונתי בתמונה בעלת רזולוציה נמוכה יותר, ולחילופין אם אין אפשרויות כאלו, האם תוסר תמונתי מהמאגר אם אוותר לחלוטין על רשיוני, ועל זכויותי לנהוג כאזרח חופשי אך החרד לפרטיותו?

4. לאור האמור לעיל אבקש שתאותו לתת לבעיה המוצגת כאן מעט יותר משקל ובדיקה קצת יותר מעמיקה. הצגתי 14 סעיפים בשאילתא (נספח א' דלהלן), שילמתי את אגרת חופש המידע, אך לא קיבלתי התייחסות אפילו לאחד מהם.

בברכה,
עירא אברמוב.
העתקים:

* צ'ארלס סולומון – סמנכ"ל בכיר תכנון כלכלי
* חסידה קופרברג – מנהלת אמ"מ
* אורית קרופ, לשכת מבקר משרד התחבורה
* התנועה לזכויות דיגיטליות
* עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח
* המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים
* הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים
* האינטרנט

לצערי אין לי את כתובתה של היועמ"ש עו"ד חוה ראובני, אודה לכן אם תעבירו את העתק המכתב גם אליה.

סערה בכוס תה צמחים

תודה לולנסיה שהכירה לי את הקטע ×”×–×”. אני שמח לגלות כל פעם עוד חומרים של מינצ'ין 🙂
להמשיך לקרוא סערה בכוס תה צמחים

היכונו למבול הבולשיט

חנן טיווט שהוא יוצא לחופשה קצרה שעלולה להפוך את לא רלוונטי ללא רלוונטי. אם ×”×™×” מדובר בעוד אגרגטור שבאמת מרכז את ×”debunkers מכל הבלוגוספירה אז מילא, אבל עכשיו אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בלי עדכונים למסד הנתונים שלו. חבל, דווקא אילפתי את אמא שלי יפה ללכת לבדוק אצלו כל פעם שהיא מקבלת מכתב שרשרת… אני מקווה שלפי בקשתו אנשים אכן ישלחו לשם ניתוחים של שרשראות עם נימוקים. ×–×” בהחלט פרויקט שראוי לו לפעול במתכונת crowd-sourcing, ואני מקווה שזה יצליח לשרוד. תנוח טוב, חנן, נתגעגע 🙂

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לו על שיחה שהיתה לי איתו לפני כחודשיים-שלושה. בשיחה דחף אותי חנן קונספירציה-כהן להעיז ולפרסם את עצמי קצת בבלוג הזה. לא, לא מיתוג מחושב, את זה אני עושה ממילא דרך תכני הפוסטים אם ארצה במודע ואם לא. אני פשוט מעיז לעשות מאז ניצול ציני ולשים את הבקשה המסחרית האגואיסטית לעבודות כאן מימין בפס הווידג'טים, כולל לינק לקורות החיים שלי. הרי בבלוג המקצועי שלי לא נגעתי מיום הקמתו למרות כל התכנונים; "למה לפצל?" שאל אותי חנן, ונתן את הדוגמאות של חנית ושרון גפן.

יש צדק בדבריו – כל הדברים האלו הם אני, ומי שלא ישכור אותי הרי יודע שהוא מקבל את כל החבילה, ×›×™ לי לא ×™×”×™×” ×›×™×£ לעבוד אצל מי שלא ×™×”×™×” מוכן לקבל את החבילה בשלמותה. אז מי יתן וגם אני אהיה יום אחד לא רלוונטי ממש כמו חנן.

התאפקתי לא לשאול אותו אם כך מה דעתו על שוקי "הבלוגניסט" גלילי אם ×›×›×” (שמחזיק יותר בלוגים ממה שיש לו אותיות בשמו, אני חושב) או על גדי שמשון? אני מניח שלאנשי תקשורת מותר להתפזר 🙂

מעניין שמאז גם חנית וגם שרון פתחו אתר מקצועי נפרד. הממ…