לחלי הלך הדיסק עם המון תמונות משפחה וכתיבה מקורית חשובה, לפני חודש קרה סיפור נוסף לא נעים של חבר שחזר מטיול בקזחסטן והכין תמונות להגדלה לתערוכת יחיד, והופ – החלפת לוח אם קטנה צלתה ורצחה לו את כל שלושת הדיסקים במחשב. "לא יכול להיות!" אמרו לו בחנות. ספקי כוח לא צולים דיסקים. "בטח חיברת לא נכון… הנה תראה איך" אמר בעל החנות ושרף לעצמו דיסק טרי מהמחסן. ידידי שמר כל תמונה על שני דיסקים, אבל שניהם היו בתוך אותו המחשב מחוברים לאותו הספק כוח.
אז מה הפתרון? אני מזמן התייאשתי מהאיטיות ואי הנוחות של צריבת מאות מדיות DVD, וניסיונות נואשים לשמור גם קטלוג של כל גיבוי ומה נמצא באיזו מדיה. זה מטורף לחשוב על גיבוי של שלושה דיסקים 500GB שיש לי במחשב למאות מדיות קטנטנות. פשוט לא. יתרה על כך כבר יש לי טובות ממפעל בעל שם בנות חצי שנה ושנה שאוחסנו בתנאים די טובים ובכל זאת אינן קריאות היום. מה עושים? עוד דיסקים. אבל ככה הגעתי למצב באידיוטי של 1.5TB במחשב! דיסק ה500GB האחרון היה אמור להיות גיבוי חיצוני ובסוף הותקן כפנימי והשתלב במערכת כאילו כלום. אם הלילה תהיה הפסקת חשמל, הלך המידע.
פתרונות:
1. קנו UPS גדול מקוון. מערכות אל-פסק מקוונות יותר יקרות מהפשוטות אבל מגנות מברקים והפסקות חשמל.
2. תנו לדיסקים לנוח – כוונו את הדיסקים להפסיק להסתובב (spin down) אחרי שעתיים של שעמום. בלינוקס השתמשו בפקודת HDparm ובחלונות דרך הקונטרול פאנל או חלון הגדרת שומר המסך – יש שם לינק לקונטרול המתאים.
3. גבו לדיסק חיצוני עם ספק כוח נפרד ואל תשאירו אותו מחובר לחשמל קבוע, רק לזמני גיבויים.
4. מיצאו לכם כלי (יש הרבה) שיודע להעתיק רק דלתא, למחוק מהגיבוי קבצים שלא קיימים במקור ולהעתיק רק קבצים שהתחדשו (עודכנו או נוספו). יש למיקרוסופט כלי קטן ולא רע בשם DirectorySync או משהו, קל להגדרה והפעלה.
5. שימרו את המידע בסדר הירארכי הגיוני שיהיה לכם קל למצוא דברים של שנים אחורה, גם בדיסק המקומי וגם בגיבוי.
6. גבו כל שבוע, עדיף מיד אחרי תוספות גדולות של מידע אישי.
7. תמונות קל למצוא ולגבות – בררו איפה נמצא מידע האאוטלוק או תוכנות אחרות שתרצו לגבות (מוחבא עמוק תחת documents and settings איפהשהוא, משתמשי חלונות מוזמים לפרט בתגובות)
8. עקב נקודה (7), אני מריץ פיירפוקס וT-bird בגרסאות ניידות, וכך אני מוצא בקלות את האפליקציה והמידע מגובים יחדיו בקלות.
כל זה נכון לכל מחשב, אבל בניגוד לאוסף הMP3 שצברתם מהרשת או מהדיסקים שקניתם, את התמונות הישנות יקר לסרוק מחדש מפילם, ואת התמונות הדיגיטליות יקר הרבה יותר לשחזר. צ'יף ואחרים לוקחים אלפי דולרים לכל דיסק ואין בטחון שזה יצליח.
עדכון – חפרתי יותר לתוך הענין של הדיסקים הנחים והמסתובבים. אין מספרים מדויקים לכמה שעות בלאי-פעולה שווה הבלאי של התנעת מנוע הדיסק. כנראה שכדאי להסתפק בספין-אפ אחד או שניים מקסימום ביום, ולכן שיניתי את ההמלצה לשעתיים.
בנוסף, הנה מה שעושה בית תוכנה אחד למען לקוחותיו (נמצא בהיתוך קר, שמצא בדיגג)