עצה לחיים

אם הכנתם לעצמכם סקריפט קטן של "קיקסטארט" כדי להתקין מכונות רד האט/סנטוס/פדורה שעובד חלק בPXE, אל תרוצו לנסות אותו גם מדיסק הפלאש האהוב, עמוס ולא מגובה שלכם לפני שוידאתם שהקיקסטארט לא מתבקש לאפס את המחיצות בכל הדיסקים המקומיים על ההתחלה. החור ברגל יהיה כואב.

(עם הקוראים הלא-טכניים הסליחה, כבר חוזרים לתוכנית במשדרים הרגילה)

גיבויים! אסור להתקמצן – חבל להתעלם

לחלי הלך הדיסק עם המון תמונות משפחה וכתיבה מקורית חשובה, לפני חודש קרה סיפור נוסף לא נעים של חבר שחזר מטיול בקזחסטן והכין תמונות להגדלה לתערוכת יחיד, והופ – החלפת לוח אם קטנה צלתה ורצחה לו את כל שלושת הדיסקים במחשב. "לא יכול להיות!" אמרו לו בחנות. ספקי כוח לא צולים דיסקים. "בטח חיברת לא נכון… הנה תראה איך" אמר בעל החנות ושרף לעצמו דיסק טרי מהמחסן. ידידי שמר כל תמונה על שני דיסקים, אבל שניהם היו בתוך אותו המחשב מחוברים לאותו הספק כוח.
“Don’t Worry, I have a backup” - The Beagle Bros
אז מה הפתרון? אני מזמן התייאשתי מהאיטיות ואי הנוחות של צריבת מאות מדיות DVD, וניסיונות נואשים לשמור גם קטלוג של כל גיבוי ומה נמצא באיזו מדיה. זה מטורף לחשוב על גיבוי של שלושה דיסקים 500GB שיש לי במחשב למאות מדיות קטנטנות. פשוט לא. יתרה על כך כבר יש לי טובות ממפעל בעל שם בנות חצי שנה ושנה שאוחסנו בתנאים די טובים ובכל זאת אינן קריאות היום. מה עושים? עוד דיסקים. אבל ככה הגעתי למצב באידיוטי של 1.5TB במחשב! דיסק ה500GB האחרון היה אמור להיות גיבוי חיצוני ובסוף הותקן כפנימי והשתלב במערכת כאילו כלום. אם הלילה תהיה הפסקת חשמל, הלך המידע.

פתרונות:
1. קנו UPS גדול מקוון. מערכות אל-פסק מקוונות יותר יקרות מהפשוטות אבל מגנות מברקים והפסקות חשמל.
2. תנו לדיסקים לנוח – כוונו את הדיסקים להפסיק להסתובב (spin down) אחרי שעתיים של שעמום. בלינוקס השתמשו בפקודת HDparm ובחלונות דרך הקונטרול פאנל או חלון הגדרת שומר המסך – יש שם לינק לקונטרול המתאים.
3. גבו לדיסק חיצוני עם ספק כוח נפרד ואל תשאירו אותו מחובר לחשמל קבוע, רק לזמני גיבויים.
4. מיצאו לכם כלי (יש הרבה) שיודע להעתיק רק דלתא, למחוק מהגיבוי קבצים שלא קיימים במקור ולהעתיק רק קבצים שהתחדשו (עודכנו או נוספו). יש למיקרוסופט כלי קטן ולא רע בשם DirectorySync או משהו, קל להגדרה והפעלה.
5. שימרו את המידע בסדר הירארכי הגיוני שיהיה לכם קל למצוא דברים של שנים אחורה, גם בדיסק המקומי וגם בגיבוי.
6. גבו כל שבוע, עדיף מיד אחרי תוספות גדולות של מידע אישי.
7. תמונות קל למצוא ולגבות – בררו איפה נמצא מידע האאוטלוק או תוכנות אחרות שתרצו לגבות (מוחבא עמוק תחת documents and settings איפהשהוא, משתמשי חלונות מוזמים לפרט בתגובות)
8. עקב נקודה (7), אני מריץ פיירפוקס וT-bird בגרסאות ניידות, וכך אני מוצא בקלות את האפליקציה והמידע מגובים יחדיו בקלות.

כל זה נכון לכל מחשב, אבל בניגוד לאוסף הMP3 שצברתם מהרשת או מהדיסקים שקניתם, את התמונות הישנות יקר לסרוק מחדש מפילם, ואת התמונות הדיגיטליות יקר הרבה יותר לשחזר. צ'יף ואחרים לוקחים אלפי דולרים לכל דיסק ואין בטחון שזה יצליח.

עדכון – חפרתי יותר לתוך הענין של הדיסקים הנחים והמסתובבים. אין מספרים מדויקים לכמה שעות בלאי-פעולה שווה הבלאי של התנעת מנוע הדיסק. כנראה שכדאי להסתפק בספין-אפ אחד או שניים מקסימום ביום, ולכן שיניתי את ההמלצה לשעתיים.

בנוסף, הנה מה שעושה בית תוכנה אחד למען לקוחותיו (נמצא בהיתוך קר, שמצא בדיגג)

קודחים את "הקוד האתי"

אפי ה"קודח" מנסח קוד התנהגות לבלוגרים בשבועות האחרונים. ענו לו אנשים בבלוגוספירה ואולי יום אחד זה יעודכן בבלוגדיבייט. אני קורא את השתלשלות הפוסטים ולא לגמרי מצליח להבין לאן זה הולך. להמשיך לקרוא קודחים את "הקוד האתי"

התנועה הנצחית לקידום התנועה הנצחית

לאחרונה אני מטייל הרבה באתרים של סקפטיסיסטים מקצועיים והשרלטנים אותם הם מבקרים. מצד אחד ניצבים גיבורי התרבות שלי, פן וטלר (בעיקר בתוכניתם "בולשיט!"), ג'יימס רנדי, קרל סגן ז"ל ואחרים, ומצד שני מצעד ארוך (ארוך מדי) של ליצנים, כגון טום בירדן עם "גנרטור" המגנטים שלו וקונספירציות על טסלה, ויליאם ליין, אנשי האסטרולוגיה, ההומאופאתיה, ובואו לא נתחיל להזכיר אפילו את קצה הקרחון של שרלטני דת ואמונה למיניהם. אני לא יודע אם לצחוק או לכעוס כשאנשים מוחזרים בתשובה, בולעים חומרים לא ברורים לפי אמונה עיוורת, מקבלים שבשעת מחלה עדיף להתפלל מאשר ללכת לטיפול, ובמקרים קיצוניים לוותר לגמרי על המצפון וקול ההגיון הפנימי (ראה מקרה אשר פינטו, אדם שאפילו יצא לי להכיר אישית).

אני מוכן להבין שכשהנפש תשושה, יורדים מחסומים ונכנעים לכל מני מצבים לא טובים או סמים. אבל המסוכנים מכל הם המתחזים שמקבלים גושפנקא ציבורית. לא חסר חומר נגד שרלטנים כבדים, אבל לך תנסה לשכנע מישהו נגד רפואה הומאופאתית, שנמצאת היום בכל בית מרקחת. אנשים משלמים לפעמים הרבה כסף על פלסבו שלא עושה כלום במקרה הטוב. חומרים שלא נחקרים בשיטות מדעיות, מגנטים "רפואיים" שכל מטרתם היא לסחוט כסף. אני אישית לא מעיר לאנשים בכל פעם שאני רואה אותם משתמשים בכזו "תרופה" כי לך תתחיל עכשיו הרצאה ותצא ממנה צדקן או אולי "חומרני שמפחד מרוחניות" ואלוהים יודע מה. אנשים שונאים כשאתה מנסה לפוצץ להם את בועת הסבון שבה הם חיים ומתחילים להסתכל עליך מוזר. הלוואי שהיתה תנועת שפיות קצת יותר תקשורתית. כנ"ל לגבי תיאורטיקנים של קנוניות טסלה, עב"מים, ריפוי בעזרת חוצנים והשד יודע מה. לפחות חלקם לא מזיק לבריאות הגוף אלא בעיקר לארנק. על בריאות הנפש של עדות המאמינים שלהם אני יכול רק לרחם.

קוראים יקרים, השתמשו בשכל הישר שלכם. זו העצה הכי טובה שיש לי לתת.