#יובש2010

לאורך השבועות האחרונים הופיעו אצלי בטוויטר לא מעט תלונות על העלמות הסמים מרחובות ישראל (בליווי ההאשתג שבכותרת), בעיתונים היה כתוב על שוטרים שנתפסו מעשנים (כנראה ירוק מוחרם), על כך שלבנון טוענת שישראל מבריחה לתוכה סמים קשים כדי להרעיל את מוחם של צעיריה (נשמע מוזר אבל לא בלתי אפשרי בדמיון המזרחי של הממשל שלנו), ומישהו הזכיר את הדו"ח ההוא עם הטבלה שאומרת הכל:

או אז קפץ לי לעין שבמקרה היום הוא "היום הבינלאומי למניעת שימוש וסחר בסמים" אבל גם "היום הבינלאומי לתמיכה בקורבנות עינויים", אני מריח מסר כפול…

אני אישית אינני משתמש בגראס, אבל מעריך יין טוב (ולפי כל הפראמטרים אלכוהול גרוע בהרבה צורות לגוף מאשר THC, אפילו בעישון). הכתבות בעיתונים מספרות שאנשים בצר להם פונים לאלכוהול במקום גראס וזה נשמע לי רעיון רע במיוחד. אני מרים כוסית וירטואלית להזדהות עם הסטלנים באשר הם. החזיקו מעמד, אחי, אני מאמין שתוך שנים ספורות השטות הזאת תמחק חזרה מספרי החוקים. גראס היה חוקי בישראל עד אמצע המאה הקודמת, והוא יחזור להיות.

מפסיקות הרב היקס זצוקלל"ה:

לסיום ולקבל פרופורציות על השינויים בתפיסה החברתית שחלה לגבי סמים פסיכואקטיביים מאז שנות החמישים, הנה קומיקס מעניין של דיסני, לקריאה בזמנכן החופשי…

גראס הורג סרטן?!

במסגרת "למה אתה לא הולך לישון, טמבל?", ביליתי עכשיו שעה ומשהו בקריאה בגלל תשובה מתלהבת שהשאיר אחד "שפינוזא" בבלוג של גיא, שם הוא הפליג בשבחי המריחואנה וטען ש־THC מרפא סרטן. כבר התכוננתי לעשות ממנו צחוק על ההכרזה ההזויה אבל לפני שאוכל את הכובע, יצר הספקנות שבי החליט לברר…

אכן, מריחואנה רפואית מעודדת חולי סרטן בכך שהיא מאזנת להם את הכימיכלים במוח, מקלה על כאבים, מדכאת בחילות ומעוררת את התאבון. אבל מסתבר ש־THC גם הורג תאי סרטן.

רגע, לא להתלהב. מחיפוש קצר נראה שאכן ב-2007 פורסם מחקר שהראה ששמן THC שהוזרק לעכברים שהושתלו בהם תאי סרטן ראות אנושי, הראה הקטנה של גודל ומשקל הגידולים הסרטניים לעומת קבוצת הבקורת.

Peazo Cogolloבשעת לילה זו אני עוד פחות מבין בביולוגיה מאשר בשעות היום, אבל ממה שהבנתי החוקרים לא היו סגורים על ההסבר, ומעלים כמה השערות על האינטראקציה הכימית של הTHC עם התאים. הם לא פוסלים שיש אפשרות שרוב האפקט הוא בכלל בשל העובדה ש־THC חונק זרימת דם בנימים. לכן תאי סרטן, הצורכים הרבה יותר חמצן מתאים רגילים (שמסוגלים "לצום" מדי פעם אם יש צורך) מתים מחנק.

מאמר יותר חדש מלפני פחות משנה טוען שתופעה שונה ואבל מעודדת גם היא קורה בתאים גליאליים (שניתן למצוא במוח ובחוט השדרה) שלקו בסרטן מסוג גליובלסטומה מולטיפורם או גידולי גליומה, שמהווים את סרטן המוח הנפוץ והאגרסיבי ביותר שידוע כיום. הפאנצ'ליין – נראה שה־THC גורם לתאים ל"מאנצ'יז". טוב, אני צוחק, אבל הוא גורם להם לעיכול עצמי (יותר נכון גורם לטריגר של מנגנון העיכול-העצמי הטבעי שבתאי גליומה). לעיתים כתוב שם שזה קורה בתאי גליומה ככלל ובמשפטים מסוימים כתוב שזה יכול להיות טיפול בסוג סרטן ספציפי שתוקף תאי גליומה, אז ביום אחר כשהמוח שלי לא יהיה בכיוון שינה אני אנסה להבין איך בדיוק גורמים לזה שהוא יעשה את הטריגר הזה לתאים סרטניים אבל לא יהרוג תאי מוח בריאים (מה שכמה ציניים יגידו שגראס עושה ממילא). נראה שמדובר שם בחולשה מסוימת במעטפת התאים עם הסרטן הספציפי הזה שהופכת אותם לרגישים יותר לאיתות ה־THC שגורם להם "להתאבד". אחת מהחוקרות בצוות המפרסם גם פרסמה מחקר על קנבינואידים נלחמים בסרטן עור ב-2003, אבל בשלב הזה אני הולך לישון אז אתם מוזמנים לקרוא לבד.

הבעיה היא שהמאמרים מציינים שעדיין לא ברור לחוקרים למה THC מצליח לעשות את זה, והאם יש לזה השלכות על סוגי תאים אחרים וסוגי סרטן אחרים. אז אני עוד לא הייתי יוצא בהכרזות גורפות שהוא מרפא את כל סוגי הסרטן ובלי שום פגיעה בתאים בריאים, אז אל תעשו מזה סרט… (אופס, מאוחר מדי)

לסיכום: ראוי שהענין יחקר כי נראה שיש בהחלט מצב שיש ל־THC בצורת עישון ובצורת תמצית שמן, את היכולת לטפל בצורה די נקיה וחכמה במספר סוגי סרטן, נקווה רק שימשיכו לחקור את זה מספיק.

ויקיפדיה: סיכום ביניים

המשך מעללי עירא והויקיפדיה. סיכום ביניים.
להמשיך לקרוא ויקיפדיה: סיכום ביניים

אבל כבד במוסד בית יהושוע למדעי הטיל

טביעת האקספלוררלפי דיווח בBBC, התרסקה ספינה קרוב לקוטב הדרומי. הנוסעים הנזעמים – "בעלי הספינה היו צריכים לחשוב איזה מזל רע זה לקרוא לה M/S Explorrer!". למרות אובדן ספינת המחקר, המוסד למדעי הטיל ימשיך לחקור את השפעת שמות ספינות על יכולת הניווט של הקפטן.

המוסד למדעי הטיל יביא מפעם לפעם ידיעות מהעולם לשירות הציבור. יו אר וולקאם.

למי שיטען כי זה חיקוי עלוב של מכון כלשהוא בעיר דמיונית אחרת, הרשו לי להרגיע כמאמר חז"ל "החקיינות הרי היא הבעתה הכנה של ליקוקי תחת", וזו תהיה ההתייחסות האח^H^Hראשונה שלנו לנושא.

הנושא הבא בבדיקת המכון – האם עישון באמת מזיק לבריאות? יותר מחציית כבישים למשל?

הקץ לסיגריות?

מהיום: קנס 5,000 ש' לבעל עסק שיעשנו בו – תודה לשי על הלינק. אחרי הקטע המטומטם של הארליך בת"א, הקנסות עולים ואלי האחרים ישמרו סוף סוף על החוק. (למי שלא קרא אצל גיא, הארליך בנמל ת"א הודיעו שבימי רביעי, לעומת שאר השבוע, הם שומרים על החוק. אבל באותה נשימה הם גם ביטלו בימי רביעי את רוב התפריט ולא הגישו בייגלך וחמוצים ליד הבירה, כאילו להעניש את אלו שלא רוצים עשן)

בשבועות האחרונים גם במקום החביב עלי, הנורמה-ג'ין, הפסיקו להתיר עישון בשולחנות פנים ועכשיו כנראה גם העישון יאסר על הבר. אם הנושא באמת יאכף, 15 נקודות זכות לאיכות החיים הפיסיולוגית המיידית שלי, 5 נקודות חובה לאיכות הדמוקרטיה שבה אני חי. הגעתי למסקנה שכל חוק הוא הרי גם ויתור על חופש, והרבה חוקים גוררים ויתורים קשים מנשוא, והרי האיזון הוא כמה נכון לוותר מרגע שהחלטת. למרות שאני רואה את הצד הרע שבחוק הזה, אני מוכן לויתור הזה.

הייתי מעדיף חוק שמתיר רשיון עישון במסעדות ל50-60% מהמסעדות. בלבד תחשבו על זה! בבואך להוציא רשיון הפעלת מסעדה אתה יכול לבקש רשיון עם ובלי עישון. אם באיזור המסעדה שלך יש כבר 50% מסעדות עם אישור עישון, תוכל לקבל רק רשיון ללא עישון. אם תתעקש, תוכל לנסות "לקנות" בכסף את הזכות לעשן מאחד מבתי העסק האחרים, ובתמורה כמובן לדרוש יותר מהלקוחות המעשנים שלך עבור הזכות לשבת במסעדה שמותר לעשן בה, וככה נפטרת לנו הבעיה בצורה קפיטליסטית ופשוטה.

אני רוצה לחגוג את השיפור הזה הערב על סטייק ובירה בנורמה ג'ין, מי מצטרף? :-)

סקוטלנד 05 – סוף סוף קצת ויסקי…

הפרק הקודם: » 04 – יום "פיספוסים" – והנוכחי אצל גיא.

יום שני, 17 בספטמבר: טוב… מי שעקב עד עכשיו (במיוחד מי שקורא אצל גיא את הפרק שלפעמים מקדים אותי) יודע שזהו יום המזקקות הגדול. איילה כונתה לא אחת The Whiskiest island ולא בכדי. בויקיפדיה האנגלית יש לויסקי של איילה ערך, ובלי הרבה קשר אליו כתבתי אחד גם בויקיפדיה העברית, והם משלימים אחד את השני כרגע (כולכם מוזמנים לעשות שיפורים והשלמות), ומי שלא מתעניינת בויסקי שתדלג לפוסט הבא, שיוקדש לטבע ונופים (למרות שיש גם כאן כמה תמונות שהן לא של ויסקי :-) )

קמנו שאננים ומאוחרים, פיספסנו סיור בלגאבולין אז הלכנו "לשרוף זמן" בטיול בלפרואייג. בנקודה זו ראוי להזכיר שלא כל המזקקות נותנות סיורים כמו באיילה, אבל אני שמח להגיד שלקחנו ארבעה סיורים בטיול, ותמיד למדנו עוד משהו חדש או שניים…

איילה מפורסמת בתור אי שמייצר ויסקי מעושן ובעל ניחוחות ים, אבל זה לא מדויק. רק שלוש מזקקות מייצרות ויסקי מעושן "מטורף" (לגאבולין, לפרואייג וארדבג של דרום האי), שתיים מייצרות אותו מעושן למחצה כמו מאלטים אחדים של ספיי וההיילנדז (בואומור ויותר ממנה קילכומן, ובקרוב פורט שארלוט) ושלוש מזקקות מייצרות דראם עדין יחסית (בונאהבן, קול-אילה וברוכלאדי). אם סופרים את השכנה מג'ורה, היא מצטרפת לקבוצה הבינונית בקושי. הטעם של איילה גם מפורסם כבעל ניחוחות של ים והמסורת אומרת כי זה בשל העובדה שהמחסנים קרובים לחוף. האמת היא שמלבד חביות ספורות שבאמת מאוחסנות קרוב לחוף ונשטפות במי ים מלוחים בעת סערות, רוב החביות היום מאוחסנות הרחק במעמקי היבשת אחרי הזיקוק, כי מדובר במליוני פאונד של סחורה ועם זה לא לוקחים צ'אנסים – מפזרים את הסיכונים בין הרבה מחסנים רחוקים זה מזה. טעם הים המפורסם מגיע מטעם הכבול שמכיל מלח ים ואצות בגלל הסופות שפוקדות את האי. סיפרו לי שישנם שדות כבול שאפשר להריח בהם את הים בחודשי החורף גם מאות מטרים לתוך היבשה.

אז הרסתי לכם רומנטיקה? המזקקות כבר לא מאחסנות ליד הים את החביות, וגם הליתות לא נעשה יותר במקום. ליתות מצריך כוח אדם, סבלנות והמון שטח, ותהליך העישון גם הוא עדין וארוך ולעיתים מסוכן (למזקקת קילכומן כבר קרתה פאשלה). כל מזקקות האי היום קונות את הלתת ממפעל מרכזי של תאגיד דיאג'ו, שמעשן להן את השעורה בדיוק נמרץ לפי הכמות שהן דורשות, עד ל60ppm1. המזקקות ה"רגועות" כמו בונאהבאן, מזמינות רק 2ppm, לגאבולין מזמינה 35ppm ומזקקת לאט לאט (דוד של 10.5 קוב בערך לאורך 10 שעות, פי שתיים מרוב המתחרות ואולי הזיקוק האיטי בסקוטלנד) בדוד עם צוואר שיורד מיד ושומר על מקסימום טעם עדין ומתוחכם. ארדבג מתחילים משעורה מעושנת ביותר (57ppm נדמה לי) אבל מאבדים חלק מהטעם בגלל זיקוק יותר מהיר (לטענת המדריכה שלנו בלגאבולין!) ואילו לפרואייג שהוא המאלט המעושן ביותר, לא מסתפקים ב-45-50 שמספקים דיאג'ו, ומוסיפים 20% ליתות משלהם, מעושן בעשן כבול מהמרבץ הספיציפי שלהם ל60ppm משוגעים או יותר, ובכך הם אחת מ8-9 המזקקות הבודדות בסקוטלנד שעוד מעשנות בעצמן. קילכומן השניה על האי (ושמעתי שגם בואומור, אבל לא מצאתי לכך סימוכין). עישון לרמות כאלו מצריך כמעט יממה של עישון, ובכמויות קטנות בכל פעם, ואין לכל המזקקות את כוח האדם לזה, ולכן מוותרים על הכבול ה"פרטי" של המזקקה וקונים מהמפעל המרכזי של דיאג'ו שמעשן את כולם באותו כבול אחיד. מייקל ג'אקסון טען למשל שהמעבר בשנות השבעים של ארדבג מליתות פרטי למלתתת דיאג'ו שינה את טעם המאלט לפחות שמנוני וחומצי, והוא מייחל שיחזרו לטעם של הזיקוקים שיצאו משם לפני 76 (לי יש 1977 בבית שלא היה יקר, ואילו בקבוק 1975 עלה במזקקה 400 פאונד(!) – אפילו שמדובר בסינגל קאסק 30-32 שנה, זה יקר בטירוף)

מה בכ"ז משנה את טעם הכבול בין המזקקות? כמובן שתהליך הזיקוק משנה מאוד- קצב וחום וצורת הדוודים, אבל הרבה מטעם הכבול של הויסקי מגיע מהמים ולאו דווקא מהלתת. מתאר את זה מייקל ג'קסון יפה בספרו "סקוטלנד והויסקים שלה" שלצערי אזל לפני שנים מהחנויות – הוא מטייל למקורות המים ורואה בעיניו את הסיבה. ארדבג לוקחת את המים גבוה מאגם אוגידייל כמה מאות מטרים מהמזקקה (הוא זוכר שבאחד מביקוריו שם הוא הציל כבשה מטביעה באגם ומאז טעמו האסוציאטיבי מוצא צמר במאלט שלהם :-) ) ואילו לגאבולין מקבלים את מי הנחל שלהם אחרי ששצפו כמה קילומטרים ו"ליחכו" כבול מקירות הנחל, ולכן יש בו מגוון טעמים אחר לגמרי (בתמונות תוכלו לראות כמה כהים המים של הנחל בלגאבולין ובקילכומן), ואילו הנחל של לפרואייג יותר רגוע אבל הכבול שדרכו הוא חורץ הוא סיבי יותר ומכיל צמחים אחרים. המים האלו שנראים לנו "מלוכלכים" משמשים בתור המים למאש שמתחיל את תהליך ייצור הויסקי, והטעמים נשארים בהחלט גם אחרי הזיקוק.

ואחרי הרבה הקדמה "טכנית" , הטיול: התחלנו במזקקת לפרואייג, שם אני חבר במועדון, ולכן הגיעה לי כוס משקה. לקחנו את הסיור והספקנו לטעום שעורה לפני ואחרי העישון (מאוד מומלץ) וגם לצלם עישון בזמן אמיתי בתוך ה"קילן", אבל ברחנו לפני שקיבלתי תעודה ודראם, כי רצינו להספיק גם לסיור בלגאבולין וגם קפצנו לחנות המזכרות של ארדבג. את כל הפרטים תמצאו אצל גיא, כולל הידיעה המרעישה על לגאבולין 21 שנה שמופיע בקרוב על המדפים ותיאורים של קריסטן אהובתו. זה היום שבו צילמתי הכי הרבה, והמיון קשה. אני אתן לתמונות לדבר:

הקשת שפיספסתי בערב שלפני. דמיינו את זה מעל בואומור בתמונה מאתמול! נופים מחוף מגדלור קראייג פהדה נופים מחוף מגדלור קראייג פהדה חצר מזקקת לפרואייג סבון עם ויסקי. ראיתם נכון. מי לא רוצה לצאת מהמקלחת עם ריח עשן עץ וכבול ויוד? :-) כוסות גלנקיירן במחיר שערורייתי. קנינו אצל השכנים יותר בזול… הסבר על חלקת החברים של לפרואייג ואיך למצוא את הריבוע הקטן שלך משטחי ההנבטה של השעורה. הסברים יותר מפורטים בבלוג הויסקי של איילה בישראבלוג שעורה מונבטת ומתקתקה, שעות לפני המעבר לעישוןחדר העישון, שעות ספורות לפני העישון הבאחדר העישון השני בפעולה כבול בוער מתחת לחדר העישון הנ שורת הדוודים של לפרואייג, בדרך החוצה לבריחה הגדולה ללגאבולין הרצל באיילה. שימו לב כמה כהים מי הנחל מרוב כבול קריסטן מוציאה לנו טעימה מהבירה משמורת התזקיקים - Spirit Safe דוודי הwash - זיקוק ראשון. תמיד מסומנים באדום. שימו לב לצוואר בינוני ויורד בזווית חדה למטה דודי הspirit - זיקוק שני, תמיד מסומנים בכחול רוב הטכנולוגיה כמעט ולא השתנתה, הברזים האלו בטח כאן למעלה מ100 שנה צנרת מסומנת יפה בדרך למשמורת התזקיקים וחזרה לדוודים הלגונה של לגאבולין, וברקע הריסות טירת דאנווג הלגונה של לגאבולין כנסיה בין לגאבולין ובין לפרואייג הלגונה של לגאבוליןהטעימה שבסוף הסיור ציטוט של אחד השופטים בתחרות בה לגאבולין זכו (כמובן) כוסות בחנות המבקרים בארדבגכוסות בחנות המבקרים בארדבג מפרץ ונמל פורט אלן

בשלב זה החלטנו שעד כמה שמזקקות האי מגניבות, בא לנו טבע. טיילנו קצת (מרוכז בפוסט הבא) וסיימנו בצפון מערב האי בערב מהוואי האי בחנות המזכרות של מזקקת קילכומן. לראות את המזקקה כבר היה מאוחר (אפילו אור בחצר המשק אין להם, והיה לילה בלי ירח… חוכמולוגים!) אבל קיבלנו הרצאה עניפה על שמורת הטבע שבצפון האי, על המגוון הענק של ציפורים גרינלנדיות שבאות לחרוף באיילה בדיוק של שעון ב15 לאוקטובר, על החווה של הרשות לשימור ציפורים שמחזיקה באי עדר של 200 ראשי בקר משובחים שגידולם עוזר בתחזוקת בית הגידול לציפורים הנדירות יותר והנדירות פחות, ומכירתם ממנת סובסידיות לחקלאים כדי שיקצרו את השדות בשיטות יותר יקרות ואיטיות אך כאלו שיצילו ציפורים מקננות קרקע ממוות, בינהן נדירות ביותר. בהמשך הערב שרו לנו באנגלית ובגאלית על לוך אינדאל ואיילה, וקיבלנו רסיטלים לגיטרה וכינור וקצת ריקודים מסורתיים. בין השאר קניתי לי עוד כוסות גלנקיירן למזכרת ובקבוקון "רוח חדשה"/"זיקוק חדש" שיושן רק 3 שבועות בחבית. רשמית אסור לקרוא לזה ויסקי, אבל ביננו יש לזה טעם של משהו שהולך להיות פנטאסטי. הנה טעימה צילומית קצרה, שימו לב לצבע המים הנכנסים למאש. זכרו אגב שהכבול הוא לא מה שנותן את הצבע לויסקי, הוא יוצא מזוקק שקוף ומקבל את הצבע אך ורק מהחביות.

שקיעה על הרכס המערבי אחרי השקיעה בקילכומן, מצאתם את הפגודה? חווה צריכה שומרים, ותרנגולות עולות בזול ספל קפה שעכשיו משמש את גיא בעבודה רבקה מפליאה בכינור המים של קילכומן זיקוקים טריים, 5 פאונד לבקבוק 5 סנטיליטר. יפה להם. שווה! האמריקנים בטוח יקנו את זה….

קילכומן החמודה היתה ראויה לביקור יותר מושקע. האי מאוד גאה במפעל הקטן, המשפחתי והמסורתי הזה שבא כולו ממימון עצמי לפי השמועות. המזקקה לבד מגדלת את השעורה, מלתתת במקום, מזקקת, ממלאה חביות ומתכננת אפילו לבקבק במקום, שכל זה מאוד נדיר. בין השאר הם גם בחרו בשביל הטעם המיוחד לזקק בדוד של 2070 ליטר בלבד2. זיקוק בדוד קטן משמעו הרבה יותר הוצאות על אנרגיה אבל שליטה הרבה יותר טובה בתוצר. למעשה הדודים שלהם (לעניות דעתי) קטנים יותר מאשר אלו של אדרדאואר, מה שהופך אותם ביחד עם גודל חצר החווה הקטן להיות המזקקה הקטנה ביותר בסקוטלנד3. לא השמעתי את זה באדרדאואר כי שם כבר חטפתי מבט עצבני כשהעליתי את השם קילכומן בהקשר אחר, ואדרדאואר מאוד גאים בתואר הקטן הנוכחי שלהם. מעוד כתבה על המזקקה למדתי שהליתות המקומי שלהם הוא ל25-30ppm שמפיק 40% מתוצר הויסקי שלהם ויסומן על הבקבוקים "קילכומן 100% איילה" ו60% מהזיקוקים נעשים עם לתת 50ppm פנולים מפורט אלן מאלטינגס והבקבוקים יסומנו רק "קילכומן" (ומזה טעמתי ואהבתי). וכך הם מצטרפים לעוד מועדון קטנטן של אולי 3 מזקקות שמפיקות מאלטים בשתי רמות עישון שונות.

הפוסט הבא – טבע כמו שהבטחתי…

-------
  1. שזה אומר 60 חלקים מתוך מליון פנולים. מה זה פנולים? זה החלקיקים המסרטנים והטעימים בויסקי :-) [^]
  2. גלגלו ל2/3 הדרך בעמוד הזה כדי להבין את גודל הענין, גם משמורת התזקיקים שלהם פצפונת וחמודה[^]
  3. וכדי שתרגישו חווה אמיתית מגיעים בכביש לא סלול הכי גרוע שיש[^]