"סטורם" של טים מינצ'ין עובד לסרטון אנימציה. עשר דקות של מלחמת ספקן בניואג' על רקע ג'אז. כבר הוזכר פעמיים שלוש בבלוג הזה בשנתיים האחרונות, הנה הגרסא המונפשת במלואה:
אוברדוז של מים?
אתר הספקנים הישראליים שפינוזה מייבא לארץ את אירוע ה"התאבדות" ההמוני של 1023. האירוע יתקיים במרכז תל אביב ברביעי בפברואר ולא יעצבן לצערי אף אחד, אבל יעשה הרבה כיף לקהילה ויעזור לגבש אותה, ואולי יצליח לתת אפקט הסברתי לכמה עוברים ושבות.
אז למה בעצם קהילת הספקנים חוזרת לעסוק כל כך הרבה בהומאופתיה?
כי מדובר במים. לא מרכיבים אקזוטיים, לא קרני קרנפים נדירים וטקסי לחשים, אלא מים מים בששון מהברז הביתי. אין איך להתחמק מכמה שהפשטות הזו גורמת לכל השאר להראות מעליב לאינטיליגנציה.
כי זה סותר בצורה טרוויאלית את כל מה שאנחנו יודעים על הפיסיקה של מולקולות. הרעיון של זכרון מים הוא הזוי והדילול הזה פשוט לא נכון מתמטית. ההתקפה של הרעיון של ההומאופתיה על ההגיון הבריא היא ישירה ומדויקת כל כך שקשה להתעלם.
כי משתמשים בהכנה בציוד מדעי (לפחות בסרטי התדמית) והכדורים מגיעים בבליסטרים לבית המרקחת כאילו שזה שווה ערך לתרופות אחרות, זה הפסבדו-מדע בהתגלמותו. בניגוד לתורות אחרות שמאוד אוהבות להראות אקזוטיות וחיצוניות, ההומאופתיה עושה הצגה משכנעת של תרופה קונבנציונאלית על המדף בסופרפארם וזה נמכר בבית המרקחת הרגיל במקום הכי בולט כשאתה עומד מול בעל מקצוע. דבר דומה לזה אפשר אולי למצוא רק עם "נרות אוזניים" באוסטרליה.
כי הומאופתיה יותר מיינסטרים ובולטת אולי מכל פסבדו-מדע אחר.
כי ראנדי אוהב לפרוט על זה בהרצאות שלו, כאילו שרייקי, דיקור ושאר הוודו איננו מסוכן, אבל ההסבר של הדילול והניעור הוא תיאטרלי, פשוט וגורם למוח עם הבנה מינימלית במדע לצמרמורת. זה פשוט תיאטרון מצוין.
וכן, לאור הסיבה האחרונה שציינתי, אני טוען ששנאת ההומאופתיה עוברת את ההגיון ופולשת לתחומי הרגש, דבר שאין ספקן שחסין לו 🙂
(תשובות נוספות נתנו ספקנים אחרים כאן וכאן)
ולמרות שכרגע ידוע לנו על מעט מאוד מקרי מוות או פגיעה בלתי הפיכה כתוצאה מהזנחה טיפולית של אנשים שויתרו על רופאים לטובת הומאופתים, אני לא חושב שיזיק לעורר תשומת לב לנושא. זו ירית נסיון, לראות אם נוכל בעתיד לטפס על הרים יותר תלולים, כמו להתקיף את טענות מתנגדי החיסונים.
לכבוד הפרויקט הנה מערכון של הצמד מיטשל וווב שתמללתי לאנגלית ואף תרגמתי לעברית. אתם מוזמנים להפיץ!
קצת מריר וקצת מצחיק
לפני כמה ימים ניסיתי לעורר ויכוח קטן בלינקד-אין, בקבוצת דיון של עולים חדשים ועולים לעתיד שמחפשים עבודה. שאלתי אנשים למה הם בעצם באים לכאן, למדינה גזענית, שלא מנסה להגיע לשלום או איזושהיא התנהלות מקיימת מול השכנים והסביבה האקולוגית, ואפילו מתעללת בגמלאים, שורדי שואה, תושבי פרברים, עצמאים, חילונים ושאר קבוצות מיעוט מוחלשות. (כן, חילונים מתקרבים לשם אני מאמין, היום סתם להיות סמולני זה כבר חצי פשע). הטיעונים שלי טוטאו מהר הצידה בלי לעצור לחשוב מה המשמעויות, ונשלפו זכות אבות ו"תראה איזה יופי של מדינה בנינו". אני לא חושב שאפשר להסתכל על מפעל החיים של הציונים הישנים ולתת עליו קרדיט ל"ציונים" החדשים. רק אחת מהרשימה ענתה לי בהודעה פרטית שאני צודק, דיברנו אתמול בטלפון וניסינו לעודד אבל יצאנו שנינו מיואשים. אחרי שראיתי כמה מעט אנשים הגיעו למצעד חרויות האדם והפגנות אחרות לאחרונה, אני באמת מתחיל להרים ידיים. אני בכל כך הרבה קבוצות מיעוט שזה כואב. הבוקר עלה בטוויטר הסרטון הזה, שאם לא היה קולע, היה אולי מצחיק. זהירות, היטלר.
(הגיע אלי דרך רם און, שקיבל מעידוק, שקיבל מצביקה בשור, שקיבל מיו גונן)
כדי לאזן, הנה מערכון חמוד שהגיע אלי מחבר אחר, חלק מכם יזהו אולי את רוני קורבט, חצי מזוג הרונים ששרד יותר טוב מהשותף שלו, במערכון מודרני על סלט הפירות של הטכנולוגיה. הלוואי עלי להסתפק בתיסכולים הקטנים של הבריטים…
עדכון דצמבר – הפניה ממשרד התחבורה עוד לא נענתה
עברו 11 חודשים מאז שהגשתי שאילתא למשרד התחבורה, שלחתי להם השבוע עוד תזכורת בסגנון הזה, עם רמיזה שזו התזכורת האחרונה לפני שאני מעביר את הטיפול הלאה, כנראה למבקר המדינה.
לאיריס, אפרת וחסידה, שוב שלום.
נקפו 11 חודשים מאז שהגשתי את הבקשה, שילמתי את האגרה ועדיין לא קיבלתי תשובה ולו לסעיף בודד. השאילתא מצורפת מחדש בהמשך.
בינתיים טענתם כי התמונות הביומטריות (טכנית) נמצאות במאגר שלא מוגדר כביומטרי (משפטית) ולכן אין בעיה חוקית. מצידי אני טוען שמדובר במסך עשן וכי מאגר התמונות כבר נחלק מזה שנתיים או יותר עם משרד הפנים ואולי גופים אחרים, ואין לכם שליטה אם נעשים שימושים ביומטריים במאגר, או הצלבות אחרות שאולי פוגעות בפרטיות ציבור הנהגים בישראל.
הנסיון לחוקק את המאגר הזה בחוק נכשל, והוא ממשיך להיות מופעל ללא גיבוי בחוק, ובצורה שמצטיירת כבלתי אחראית. ההתחמקות המתמשכת שלכם מתשובות על השאלות הפשוטות שהגשתי, מוסיפה לדאגתי באשר לשימושים שנעשים במאגר.
זו התזכורת האחרונה שלי בנושא למשרד התחבורה. את המשך הטיפול אני אעביר בקרוב לגורמים אחרים אם לא תואילו להשיב לי עד סוף השנה האזרחית.
בתודה,
עירא אברמובהעתקים:
– מנכ"ל משרד התחבורה.
– מבקרת משרד התחבורה.
– התנועה לזכויות דיגיטליות.
– עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח.
– משרד המשפטים, המועצה להגנת הפרטיות.
– התנועה לחופש המידע.
– האינטרנט.
בהמשך היה ציטוט של המכתב הקודם ששלחתי להם עם השאילתא בעלת 14 סעיפים. אני מרכז פה את השתלשלות האירועים למי שרוצה לקרוא מההתחלה:
- בינואר 2010 שלחתי שאילתא לממונה על חוק חופש המידע במשרד התחבורה, עם עותקים למנהלת מערכות המחשוב של המשרד. במקביל שלחתי פניה גם לדובר המשרד. הדובר לא ענה לי, ממשרד האחראית על חח"מ נצטוויתי לשלם אגרת מידע (נדמה לי 93 ש"ח) וכך עשיתי.
- מספר ימים לאחר מכן כשהבנתי שאין סיכוי שאקבל תשובות לפני שאאלץ להצטלם או לאבד את הרשיון, שלחתי גם תלונה למבקרת משרד התחבורה על כך שמנהלים שם מאגר ביומטרי ללא אישורים וחקיקה, וספק אם יש עליו אבטחה מספקת.
- מספר ימים אחרי כן הצטלמתי למאגר הביומטרי של משרד התחבורה, ערן ורד ליווה את התהליך. כמה אנשים אמרו לי השבוע שהם פספסו את סרטון התעודה של ערן ורד על צילום הרשיון האנטי-ביומטרי שלי, אני כולל אותו שוב ל(אי)נוחיות הציבור.
- הגיעה תגובה מנפנפת ממשרד המבקרת בהתחלת פברואר ותשובה מנפנפת יותר מפורטת באמצע פברואר, לה עניתי שלא נגמר הטיפול מבחינתי, אבל מאז שקט מצריים.
- כמה ימים אחרי כן קיבלתי תגובה גם מהממונה על חח"מ, שלא ענתה על אף סעיף בשאילתא הלא-זולה שהגשתי, ועניתי לה שאני עדיין רוצה תשובות.
- בשמיני במרץ ערן סיים לערוך והעלה את הסרט.
- עד סוף מרץ כבר עצרה אותי ניידת לבדיקה שגרתית והרשיון התקבל עם הרמת גבה. דורון אופק ראה את התגובה המנפנפת של המשרד מפברואר והוסיף מכתב נוסף משלו.
במאי שלחתי להם עוד תזכורת. - באמצע יוני ענו לדורון ממשרד מבקרת המשרד ש"הכל בסדר ואין מאגר ביומטרי" תוך כדי שהמכתב מודה שהתמונות במאגר הלא-ביומטרי הן ביומטריות.
- דצמבר, שלחתי שוב תזכורת (מצוטט כאן למעלה). שבת שלום.
באפי ללא ג'וס
הם למטה, עמוק בקבר, ישנים בארון גותי מפחיד, ופעם בשנה הם עולים ומחפשים להם גופה צעירה ויפה לנעוץ בה שיניים ולמצוץ ממנה את הדם. אני מדבר כמובן על חברות ההפקה של הוליווד שאוהבות להתניע מחדש דמויות וסיפורים מהצלחות ישנות כי אין להם בייצים לנסות רעיונות חדשים. הסיבוב האחרון הוא התנעה מחדש של באפי. דידי חנוך מנתח בפשטות ואני מסכים איתו, זה כנראה יהיה אסון נוסף. אין לסרט החדש קשר לכותבים או השחקנים המקוריים, וכיוון שזו התנעה חוזרת ולא המשך הסדרה, אנחנו יכולים לצפות שפשוט יקחו את הסיפור המקורי, וישחקו עם המינונים, כדי שאיינג'ל המחודש יוכל להיות אדוארד II. הכותבת הצעירה, שאין לה שום נסיון מוכח, שואבת עידוד מההתנעה המחודשת של באטמן, שלהזכיר לכולם, מותנע זו הפעם השלישית בשני עשורים, ואני אישית התפתלתי מסבל במושב ב"האביר האפל".
מי שמוכיח את עצמו כאציל נפש ומאמי הוא ג'וס עצמו, בתגובה לאסון-הידוע-מראש הזה, מנחם את עצמו שהוא יעשה בוחטות ממילא על תמלוגים, ומודיע שהוא רוצה להתניע את באטמן שוב בעצמו, ככה, בשביל הכיף.
לאור כל הנ"ל, המאשאפ הזה מסתבר אולי כנבואי:
המלצה: טמפל גראנדין
על טמפל גראנדין שמעתי לראשונה לפני כ-15 שנה באיזו תוכנית תעודה בערוץ שמונה או משהו דומה, והסיפור נשמע כבר אז שונה ומענין – בחורה אוטיסטית שהצליחה להתגבר על מגבלות שונות בתקשורת עם הסביבה וגדלה להיות מדענית בעלת שם עולמי. היום חייה מתחלקים בין קריירה של מרצה על אוטיזם ובין קריירה של מומחית לגידול וניהול חיי בקר וחזירים, בחוות ועד משחטות. כיום מחצית ממתקני הטיפול בחיות משק בארה"ב עובדים לפי העקרונות שניסחה בזכות ראייתה ותובנותיה המיוחדות.
לפני כמה חודשים צצה שיחת TED שלה ברשת:
(ההרצאה תורגמה בהתלהבות ל23 שפות כולל עברית). בהרצאה גראנדין מתייחסת לסרט שנעשה על פי הביוגרפיה שלה אבל עד שלא זכה ל-14 מועמדויות ושבעה פרסי אמי לא הלכתי לחפש אותו. מדובר בסרט של HBO, באורך 110 דקות, ששואל מ-A beautiful mind את הרעיונות הויזואליים של הדגמת צורת החשיבה של גראנדין. נכון, האמת קצת שופצרה לצורך הדראמה, קלייר דיינס הרבה יותר יפה מגראנדין, לא כל ילד אוטיסטי מסוגל לתקשר ולחשוב באותה הרמה, אבל הסרט עדין מרגש ומעורר מחשבה.
הדבר היחידי שהטריד אותי היה בטקס האמי, כשהמפיקה עלתה לבמה לקבל את הפרס, וקישקשה משהו על כך ש"בימים אלו, כשהאוטיזם מתגבר כמו מגפה", בעוד היא עומדת ליד גראנדין על הבמה. לו רק היה המסר בסרט הזה יותר בולט שאוטיזם איננו מתגבר, שכל המחקרים מראים שהוא איננו נגרם מחינוך קלוקל או חיסונים, וכי לאורך 50-60 השנים האחרונות, אחוז האוטיסטים זהה בכל שכבות הגיל.