יונתן המהלך – סיפורים מוזרים על ויסקי בארץ

לפני כשנה התוודעתי למועדון בויסקי הישראלי. נרשמתי דרך האתר שלהם וציפיתי לתומתי שמדובר באמת בעמותתחובבים כמוני שמרימים ארועים בשביל ×”×›×™×£. בהמשך מסתבר שמדובר בעיקר בטל חוטינר ועוד אדם בשם יונתן (שכחתי את שם משפחתו) שעובדים בשביל דיאג'ו ומארגנים את הכל בתור עוד ערוץ שיווק. אין לי בעיה עם ×–×” בכלל שמשווקים לי בצורה של מועדון לקוחות, אבל למה להציג את ×–×” בתור מועדון מעריצים או איזו אגודה? לא ברור…

יונתן מספר כבר כמה שנים על תוכניות להביא לארץ כמה חביות ליישון כדי לראות מה עושה האוויר והאקלים בישראל לויסקי המתבגר בחבית. למשל הוא העלה רעיון של לתקוע כמה חביות במערה על גדות ים המלח (הצעתי את השם "גלן-גדי" אבל טענתי שלדעתי האיינג'לז יחגגו חזק מדי על החבית בכזה אקלים חם. אכן הגיעה החבית הראשונה והושמה אחר כבוד במרתף המלון הסקוטי בטבריה. אני בתור חבר המועדון לא שמעתי על כך מראש וגם לא הוזמנתי לטקס. מדובר אגב בחבית בת שנתיים ממזקקת האי אראן, מזקקה שעוד לא יצא לי לטעום ממנה. היא די חדשה, בת 10-11 שנה אם אני זוכר, וכל מה שראיתי יוצא ממנה (על מדפי ברים בסקוטלנג) היה 10 שנים ב8 פינישים שונים. פיניש זה דבר שעושה טוב לויסקי במקרים נדירים בלבד (למשל חלק מהסדרה של גלנמורנג'י), ובחלק מהמקרים ממש הורס אותו. לצערי גיליתי שהאופנה המוזרה הזו הולכת מאוד רחוק עם ויסקי מיושן בחביות בירה, או גלנפידיך "קאורן" מספיי שמיושן בחבית מאיילה (התוצאה לא מדהימה) אבל לרוב מדובר מיין.

ונגיד שהייתם צריכים לבחור חבית יין ישראלי לסיים בה ויסקי, מה הייתם בוחרים? אממ… חביות "קצרין" משובח? אולי ויוניה עדין של אמפורה? אולי קברנה פלצני של שאטו גולן או קריניאן עשיר ופירותי ומגניב של ויתקין?

או שמא כרמל מזרחי?

מרגע שקראתי את זה איבדתי את כל הרספקט שהיה לי לג'ים מקיואן.

איפה תיפול החבית?

הסקוטים האלו, לא באמת, אני אומר לכם!

תמורת השתתפות של כ200 ש"ח (25 פאונד) תוכלו לקנות כרטיס הגרלה ולנחש איפה תיפול החבית. ביום הראשון של אפריל (או ביום שאחרי אם מזג האויר הסוער של האי לא יאפשר) ימריא מטוס קל עם חבית ויזרוק אותה לים איפשהוא. מי שינחש נכונה איפה תנחת החבית יזכה לרבע מליון פאונד (יותר משני מליון ש"ח!), עשרת הכי קרובים אחריו יזכו לשבוע חופש במלון איילה פעם בשנה לעשר שנים, עשרים הבאים יזכו לחבית "הוגזהד" (250 ליטר) של ויסקי (ובתוכה קצת פחות מ200 ליטר ויסקי איילה משובח אני מניח), ולבסוף 250 הבאים בקרבה יזכו לארגז בקבוקי ויסקי מצוינים. במקביל ניתן לזכות ב20K פאונד על ניחוש שמו של המלון החדש שנבנה באי ושמו עדיין לא הוכרז.

שארית הכסף שיכנס מההגרלה ילך לארגוני צדקה באיילה וג'ורה.

אני אלך על חבית 🙂

סקוטלנד 10 – ריכוז טעימות ויסקי ראשון (יהיו עוד…)

הפרק הקודם » 09 – גלן קו והדרך לסקאי + הפרק הראשון

נו, מזמן לא פרסמתי כמה טעימות או תמונות מהטיול. בפוסט ×”×–×” מרוכזים כמה מהמאלטים שטעמנו על סקאי, ופוסט הבא עוד תמונות 🙂

בדרך לסקאי עצרנו בפורט ויליאם וגילינו שם מזקקה שהפכה לקומלפלקס מגורים, מאוחר יותר גילינו שמדובר בגלן לוכי ז"ל שנסגרה ב1983. בבר/אסדה הצף על המים מהפרק הקודם טעמנו ממנו בערב, אחרי שהזמנתי באלבלייר 10 ומצאתי אותו די "פיור" מטעמי חבית, וחסר אופי מיוחד מספיק (למרות שמאריי נותן לו 86 משום מה), קצת לימוניות וליים ומרירות לקראת הסוף. גלן לוכי 1977 היה יקר ולא מי יודע מה מענין. הפאב החזיק גם שני בקבוקי גלן לוכי 1965, האחרונים שנמכרו ע"י המזקקה, והמחיר בהתאם (20 פאונד לכוסית נדמה לי). כנראה שמדובר במזקקה אזוטרית ולא מעניינת, כי ג'ים מארי לא טורח להכניס יותר משני ביקבוקים בודדים שלה לספרו, ואלו של 38 שנה, ולא מקבלים ציון מי יודע מה מרשים. נראה שלפעמים מזקקות נסגרות בצדק? גיא לקח בן-נביס, המזקקה המקומית השניה בפורט וויליאם, ועל זה נכתב כבר אצלו.

דאליואין 16 שקניתי באובן נפתח אחה"צ בסקאי ונמצאו בו ריחות פרי ושרי חזקים באף, רמז לקומקווטים, פירות יבשים כמו משמשים וגיא מצא גם תאנה או שתיים. הפירות ממשיכים עם שקדים בטעם המחמם עם גוף מלא וסירופי, מרירות קלה ונעימה של אגוזי מלך בסיום, יופי של דראם. מאריי נותן לו רק 79, ואני לא מבין על מה הזלזול. הוא מוצא בו גם "עגבניות טריות". המממ… לא. אני וגיא נשארים עם 'ט"ו בשבט' בתור שם הקוד לדליואין מהיום.

בערב ישבנו בפאב ביואיג לארוחת ערב (דיווח מקביל אצל גיא). "תה עם דבש ולימון" פתח גיא את תיאור הריח של לונגמורן 25 בצבע כתום חלודה מעניין, נגיעה מאוד קטנה של עישון כמעט לא נתפסת, יש בו תפוזים עדינים ופירות לבנים או שסק מתוק ובנוסף מתיקות של סוכרית "וורתרז אורגינל". בשביל 25 שנות חבית הוא היה חסר עץ במפתיע. מעולה.

אני לקחתי בסתירה גמורה קאול אילה בחוזק חבית. נותן מכת ריח כבול יפה (כבול איילה מלא יוד ומגניב כמו של לגאבולין), אשכוליות בריח, ואז בא טעם מאוד מרשים! לימון עם אצות ונגיעת אשכוליות, דבש לימוני, וסיום בינוני נחמד ומחמם. בסוף היה כמעט יותר פירותי מהלונגמורן, מפתיע משהו! מארי נתן לו 87 ומקלל את השמנוניות שהרבה לו את הטעם. אין לי מושג על איזו שמנוניות הוא דיבר.

למחרת, בטיולינו בסקאי, שתינו עוד שני סינגלים עם הצהריים אבל הקלטתי את הטעימה אצל גיא בטלפון (שלי נשאר באוטו). גיא כותב על הארוחה המצוינת הזאת בפוסט הזה, שם אכלנו פירות ים מצוינים ושתינו אולד פאלטני 12 מלא מליחות, כבול ומלח ים , טוברמורי 10 (עץ, פרחים ולמונגראס) וסקאפה 14 (לימון, דבש ונגיעת וניל).

בערב מצאתי את עצמי עם דאלמור 12 חביב בריחות דבש, נקטרינה ותה קמומיל. הגוף בינוני-קל, שמושפע חזק יותר מהנקטרינות ורמז לקליפת תפוז, ללא שום עשן, מאוד ספייסייד עם סיום בינוני נחמד. מארי נותן לו 91 ומקווה לראות ביקבוק פחות שמרני שלו ב46% במקום 40%, והוא אכן ראוי ליותר יחס…

גיא לקח לעומת זאת גלנפארקלאס (לא זוכר את הגיל) עם טעם מאוד עדין וטיפה צורב ועצי וסיומת בינונית מתקתקה אבל האף מלא ועשיר בריח סוכריות וליד ריחות פירות אדומים. לא מרשים באופן קיצוני, אבל בהמשך טעמנו אקספרשן הרבה יותר מוצלח שלו בספיי, פוסט יבוא בקרוב 🙂

סקוטלנד 09 – גלן קו, פאב על המים, והדרך לסקאי

פרק קודם: 08 אחוזת לאנגה

ספטמבר 19: צפונה מאובן עברנו ליד המון טירות בגדלים שונים (אבל באף אחת לא נותנים לצלם וגם אין לי הרבה מה לכתוב) אז המשכנו ל- Glen Coe, איזור מהמם ביופיו (אפילו שיש לו הסטוריה קצת עצובה), קבלו תמונות, שאפילו לא צריכות הרבה כותרת.

נוף הרים לפני גלן קו נוף הרים לפני גלן קו נוף הרים בגלן קו נוף הרים בגלן קו נוף הרים בגלן קו נוף הרים בגלן קו נוף הרים בגלן קו וקרן שמש בין העננים נוף הרים בגלן קו מפל לצד הדרך בגלן קו עוד עמק נפתח בגלן קו הר עם סלעים רטובים ממי מעיינות מנצנצים בשמש בגלן קו

בערב עצרנו בפאב ה-Eagle שנמצא על אסדה (Barge), רשמי טעימות אצל גיא. כמו כל פאב מקומי, יש לו ארוחות קטנות (במקרה זה רק בהזמנה מראש) וכלב.

פאב הEagle על האסדה הבר שבמרכז הפאב

ועוד קצת מהטיול למחרת בבוקר לסקאי – ספטמבר 20.

לוכים (אגמים) בדרך לסקאי אמנות רועי כבשים ליד אחד הלוכים בדרך לסקאי טירת האי דונאן כובע שרלוק שאני מצטער שלא קניתי… הרי סקאי באובך תמידי דוגמן הבירה החדש של מבשלת סקאי..
גיא מאכיל את הציפורים בנמל פורטרי גיא וכלב בפאב בפורטרי מפרץ יואיג, והנמל הקטן

על סקאי, הבירה שלה והאוכל במסעדה בפורטרי, סופר כבר אצל גיא. אני יכול לספר לכם על מקום רגוע, הרבה אנשים מסורתיים, דוברי גאלית, שלפעמים לא יודעים אפילו להסביר לך את שם המקום שבו הם גרים או איך מבטאים אותו (Uig זה אוּיִיג? אוּג? יוּאִיג? כל אחד יש לו גרסה אחרת). ישנו בלילה בB&B מקומי בשם Cnoc Preasch שבעלת הבית ביטאה קנוֹק פְּרֶסַח, ללמדך שלפני שנבנתה שם השכונה היתה שם גבעה (קנוק) עם צמחי הות'ורן (פרסח שמח לכל עם ישראל. מה זה הות'ורן?) בדרך עברנו בקוויראנג (The Quiraing), אחד מהכבישים המגניבים שבהם מצלמים סרטים ((לפחות פעם אם לא פעמיים הופיע ברקע של סטארדאסט שעכשיו בקולנוע)) ופרסומות למכוניות, ולצערי מזג האוויר, הרגליים של גיא והכביש הצר מנעו כל אפשרות לעצור ולצלם תמונות טובות, אז הנה כמה תמונות של הקווירנג מגוגל.

את הערב סיימנו בפאב חביב עם כלב ((בעצם, כמעט לכל פאב כפרי שכזה יש שם כלב)), ושם טעמנו עוד כמה מאלטים. טעימות ומסקנות יפורסמו בפוסט מרוכז נראה לי, שיסומן כמיועד לחובבי הויסקי 🙂

פנורמות מאיילה (לא שלי…)

פנורמות מאיילה ב-180° וכמה גם ב-360 ועוד עמוד של פנורמות מזקקות ועוד כמה. אני מתנצל מראש שהן מוצגות בQTVR, זה עד שמישהו ימציא כלי לראות אותן בפלאש. צולמו ע"י ארמין גרווה, מאיילהבלוג.

מצאתי גם ביצוע יותר טוב של Westering Home, אבל לא מצאתי מאיזה תקליט הוא נשדד ומי המבצעים. סביר שזה לא ×”×›×™ חוקי, אבל אם מישהו מזהה, אני אשמח להוסיף קרדיט. קבלו פסקול לצפיה בפנורמות 🙂

[MEDIA=15]