זומבים וחיות אחרות

לפני כמה חודשים המלצתי לכם על המחזמר "זומבי.קון 2010" ב"עולמות", והנה שולחת רותם ברוכין עדכון:

זומבי.קון 2010 עולה שוב בכנס פאן.קון הקרוב, ב-15 באוגוסט. ההופעה היא זהה להופעה האחרונה, כלומר, תסכית-זמר, או מחזמר אודיו (את ההופעה המשודרגת לכדי מחזמר מלא וכוללת שירים נוספים, ריקודים, תפאורה וכו', אנחנו שומרים לפסטיבל אייקון), והיא גם ההזדמנות האחרונה לראות את המחזמר עם השחקנים ניר קיטרו ולי נשרי, שלא יופיעו בגרסה הבאה.

לפרטים נוספים:
אתר פאן.קון * האירוע בפייסבוק

חבל לי לשמוע שקיטרו לא יופיע בגרסא הבאה, הוא נתן הופעה מצוינת (וללא תיקוני אוטוטיון עד כמה שאני יודע).

בנוסף, בשבוע הבא גם ישתולל אנימיקס – פסטיבל האנימציה, קומיקס וקריקטורה בחום התל אביבי. אני קרוע ולא יכול להחליט אם ללכת, כנראה שעדיף לגמור לסדר את הבית החדש ולחבר את המחשב…

והנה עדכון האירועים הקרובים ממייל של העמותה לקידום משחקי התפקידים:

15.8: כנס פאן.קון לחובבים וקהילה
כנס בארגון העמותה למשחקי תפקידים והאגודה למד"ב ופנטזיה. לכולנו יש תחביב – מה שהופך אותנו לחובבים. זו התופעה שהכנס הזה מתמקד בה. החובבות. אירועים קהילתיים, משחקי תפקידים, סדנאות והרצאות על שחרור רעיונות תקועים, הכנת הרצאות והפקות חובבים ועוד. כמובן שאתם, כחברי המועדון שלנו, נהנים מהנחות לכל האירועים – כולל למופע תסכית-הזמר "זומבי.קון" שיועלה בסיום הכנס. מה זה תסכית-זמר? בקרו באתר הכנס.

19.8: כנס "מיתופיה" לספרות פנטזיה
בעניין אחר אך קשור – כנס "מיתופיה" הוא כנס המוקדש לסופרים בכלל, אבל במיוחד לג'.ר.ר טולקין וג'.ק רולינג.

20.8: משחק חי, "אנק מורפורק" בעולם הדיסק של טרי פראצ'ט
משחק בעיר הכי מטורפת שנכתבה. המשחק ייערך בפארק קנדה. מהרו – הדמויות נחטפות כמו לחמניות חמות. הנה אתר המשחק בפייסבוק, והיוצרים אפילו הכינו וויקי מיוחד למשחק בוויקי שבאתר העמותה.

26.8: כנס "דרקוניקון" – מבוכים ודרקונים ועוד
"פריק" ו- "פונדק" הוצאה לאור מגישים לכם את הכנס שלהם, המוקדש לעולם המערכה העברי המקורי – "איי הסערה" למבוכים ודרקונים. אבל גם משחקי קלפים ולוח ועוד.

27-28.8: סשמ"ק – סוף שבוע מיני קמפיינים יוקרתי
אירוע יוקרתי בפורמט חדש, פרי מוח קודח. הסשמ"ק הוא סוף שבוע שלם שבו יורצו כמה מיני-קמפיינים. מה זה אומר? מערכות משחק – אבל קצרות. כאלה שנכנסות לסוף שבוע אחד. האירוע ייערך בוילה באיזור בית שמש, וכולל לינה במקום, אוכל, שתיה, משחקים משובחים ואנשים טובים לרוב. מרתון משחקי תפקידים. הרישום לאירוע ייערך דרך רכזי קבוצות. בינתיים, אפשר לקרוא עוד פרטים על המשחקים המתוכננים ולשאול שאלות כאן.

סנוניות ראשונות לקראת סוכות – פרוייקט "תהודה" יוצא לדרך
עוד פרוייקט שאפתני שיעלה בסוכות. משחק תפקידים מרובה שולחנות. אבל ממש מרובה. מנהלי 24 מנחים ייצרו סביבה חיה בה השחקנים יהיו חופשיים לנוע ממקום למקום על פי נטיות לב דמויותיהם. נשמע מבטיח. למעוניינים להצטרף לצוות ההנחיה או סתם לקרוא עוד כמה פרטים, בבקשה.

משהו לקרוא, ועוד…

תמיד סיפרו לכם שאוף-פליי זה רע?
יש מי שחושב אחרת. עוד פנינה שעלתה אל ארכיון העמותה.

תמיד רציתם לבנות הידרה פרטית?
באתר "הפונדק" העמידו לרשותכם מדריך חדש ומהודר, בשני חלקים, לבניית מפלצות למהדורה הרביעית של מבוכים ודרקונים.

זוכרים את "השמש השחורה"?
"מכשפי החוף" הודיעו כבר מזמן שאחד מעולמות המשחק האהובים ביותר בכל הזמנים חוזר למו"ד 4. ועכשיו יש להם סדרת כתבות שנותנת טעימה לעולם המשחק המרתק הזה.

רוצים משחק בחינם?
Warrior, Rogue & Mage – או בתרגום חופשי "לוחם, קוסם וגנב" הוא משחק קטן ומוצלח שזכה לביקורות טובות מאוד. אמנם באנגלית – אבל טוב ובחינם. באמת.

בנוסף זכרו שיש שני כנסי אייקון (סיפור ארוך) בסוכות, ונראה שבשניהם יש לי דריסת רגל קטנה. בכנס אייקון האחד יש מסלול "ספקנות" ובו אני משתתף בהרצאה ובפאנל (27 ו-28 בספטמבר בהתאמה), ובכנס השני, בתאריך עוד לא ידוע, אני משתתף בפאנל על פרטיות בעתיד (ואולי ישתרבב קצת שיח על דמוקרטיה השתתפותית עם ובלי קשר) – פאנל זה מארח את צ'ארלס סטרוס ויערך באנגלית.

לא תודה, אנדרסון

שני "פושרים של סמים" נחתו לי בתיבת הדואר השבוע. חבר גילה לי שמיקרוסופט מחלקת שרתים וכלי פיתוח "חינם לשלוש שנים" (רק $100 אחרי כן) כדי להתמודד עם בריחת מוחות ל-LAMP, ושלשום קיבלתי מכתב מקרוס-אובר אופיס, שרצו להזכיר לי שלפני שנה הם חילקו "תוכנות בשווי $45 מליון!" אבל עכשיו עברה שנה והם מציעים לי מאוד לקנות תמיכה ב"מחיר מוזל!!!1". למה אני מרגיש שמזלזלים באינטיליגנציה שלי? הרי המוצר הזה מורכב מ98% תוכנה חופשית, 1% קניינית ו1% EULA. גם מיקרוסופט ירוויחו עליכם מהנעילה לפלאטפורמה יותר ממה שהם מנסים לגרום לכם לחשוב שהרווחתם.

אולי עשרה חברים כבר כתבו לי ושיתפו אותי בחודשים האחרונים לגבי ספרו החדש של כריס אנדרסון. מדובר באותו עורך של WIRED (לא כריס אנדרסון אוצר TED), שהמציא את "הזנב הארוך" ובינתיים חזר בו. הוא גם התפדח לאחרונה כשחשף שציטט בספר החדש מויקיפדיה וגלגל את האשמה על אי מתן הייחוס לעורכים שלו. "יתוקן בגרסא הבאה" הוא אומר, אבל כיון שהספר גם זמין אלקטרונית, הוא היה יכול לתקן בגרסא האלקטרונית בלי לחכות, לא? מוזר…

הפואנטה כאן, כמו שכתבתי בעבר – אנדרסון רואה עולם שבו המחיר לא מגולם בקניה ישירה אלא (בעיקר?) דרך מוצרים משלימים, פרסומות והגבלות DRM. יש עוד מודלים כלכליים אבל נשמע שהוא לא ממש מתייחס אליהם ביותר מרפרוף. אבל loss leading על ידי מוצר משלים זו לא חדשה מרעישה – אתם מוזמנים לקרוא את המאמר הזה שפעם תרגמתי ליואל, השיטה הפרסומית מאבדת גובה במהירות, והDRM לא מוסרית ופוגעת בזכויות הקנין של הצרכן וגם לפעמים של היוצר. רבות הסיבות לכך שלא אסכים עם רוב הספר ואכן לא אקנה אותו, אבל הורדתי אותו באודיו (מחולק חינם כמו הספר, אלא מה), לשמוע פעם בנסיעה (כי הוא בא ב-MP3 ללא DRM), שיהיה. לקרוא את הטקסט המקורי יכולים האמריקנים לקרוא חינם, אבל לישראלים אין גישה למסמך מהכתובות שלנו. ההבדל בין פתוח ל"חינם" מוסבר בפשטות…

אנדרסון מתייחס לעולם הראשון, האמיד, שבו חוקי הקופירייט לא משתנים ולא משתפרים, רק המודלים העסקיים משתנים, וממה שקראתי עד עכשיו הוא לא מתייחס ברצינות לעולם הרשיונות החופשיים ככוח שיעשה שינוי בשוק. בקיצור פופוליזם קפיטליסטי מנותק. הלוקשים שהוא מנסה למכור לנו לא עובדים בעולם העני ובמדינות המתפתחות, לפחות לא באותה הצורה, שם אנשים נותנים יום עד שבוע של משכורת בשביל שעת גלישה בודדת. המקום היחידי שהוא מטיף לחומר חופשי זה בספרי לימוד. אין לי צל של ויכוח, ראוי שכל ספרי הלימוד יהיו חופשיים, ביג דיל! את זה אומרים גם הארגונים הכי קפיטליסטיים. אבל למה לא כלל ספרי העיון, המדעים, ולמה לא גם בתחום הסיפורת? אני חושב ש5 שנים (אליבא דה מפלגת הפיראטים) זה אולי קצר, אבל למה שיצירה ספרותית תוחזק מחוץ לרשות הכלל יותר מ15-20 שנה? אם היא מוצלחת וחשובה במיוחד, אפילו פחות במקרים מסוימים. יש כאן מה לדסקס, אבל נראה שהגישה של אנדרסון לא רדיקאלית מספיק בעיני. הזמן יגיד מי צדק…

אבל אנדרסון הרי לא מתרכז בתכנים ותוכנות שהעתקתם באמת לא עולה יותר משברי סנט לגיגה, אלא הוא מדבר על כלכלת חינם גם בעולם הטובין, הדברים האלו שעשויים מאטומים. הגישה שלו מבוססת על העולם של "השתמש וזרוק", ועל "מכור להם את המקל בהפסד והם יקנו את הסכינים במחיר שיכסה אותו" של ג'ילט. הוא גם ממש לא עונה לטענות נגד תרבות היבוא-צריכה-זריקה שעוברת כל גבול במדינה שלו ופוגעת בכל שאר העולם, וזו גישה שהוכרזה כאנאכרוניסטית. לפחות מהכתבות על הספר לא נראה לי שהוא מדבר על זה כדי לבקר את זה אלא כדי להלל את זה ולהסביר שזה העתיד. אם זה העתיד, אז אני מבקש לעצור את כדור הארץ, אני רוצה לרדת.

יש לך פארטנר לזכויות היוצרים והפרטיות שלך

(הפוסט של היום מזכיר לי לחפור טיוטא ישנה מהנפטלין אליו דחפתי אותה בזמן "עופרת יצוקה", אני מעדכן אותה טיפה ומשחרר)

זוכרים את הבלגן עם הסכם השימוש בגוגל כרום? בישראל זה קורה כל הזמן ואנשים מתייחסים לזה פחות. אני זוכר את מקרה שביתת הבלוגרים בקפה דה-מארקר על כך שגילו יום אחד כי כל הפוסטים והתמונות שלהם בעצם בבעלות דה-מארקר, ומקרה אחר של תחרות צילומים של מעריב שספגה משוב זועם על כך שבאותיות הקטנות הוכנס שכל המגיש תמונה לתחרות למעשה מעביר למעריב את זכויות היוצרים עליה (לא פחות!). אבל הסכמי הצטרפות כאלו חולפים על עיניהם של רבים ביום-יום, ויש סעיפים מוסתרים יותר או פחות שאנשים מופתעים לגלות. דוגמא שגיליתי לפני כמה חודשים כשהתעצבנתי שחשבון התפוז המוזנח שלי מופיע בפייג'ראנק גבוה בראש החיפוש אחרי שמי על אפי ועל חמתי (לפעמים במקום שני או שלישי אבל עדיין בעמוד הראשי) ואי אפשר לסגור חשבון בתפוז! את זה אני לא חושב שהיה בהסכם, ועכשיו אין לי איך להעיף את הדף המיותר הזה משם.

בינואר נזכרתי לבטל את חיבור האינטרנט של הסלולר שלי. אחרי אכזבה מ6280 שקיבלתי חזרתי ל6230i הישן והטוב, ושכחתי לבטל את חבילת הגלישה. חבר שגר בחו"ל התפלא שאני לא עושה את זה גם בחצות דרך אתר החברה, ואמרתי לו שכאן זה ישראל וצריך לעשות את זה טלפונית. אבל רק כדי להיות בטוח… הלכתי לפתוח יוזר באתר אורנג'. שלב א' כדי לאשר שאני מי שאני נשלח אלי קוד אישור בSMS. הכנסתי. אמרו לי שיופי שאני זה אני ומייד ממשיכים, ושלחו לי עוד אחד כדי לוודא שזה באמת באמת באמת אני. הכנסתי גם אותו. בשלב הזה כבר ביקשו את מספר תעודת הזהות וארבע ספרות אחרונות של הכ"א. לרוב אני שונא לתת מת"ז בלי סיבה, אבל אורנג' הרי כבר יודעים אותו (בשביל חיוב אשראי ובשביל הקו העסקי שלי שמותנה בהצגת העוסק-מורשה שלי, שמספרו כידוע זהה למת"ז). לפני שלחצתי שליחה עיינתי לרגע בהסכם השירות שנח לו בכתב קטנטן למטה. הנה היילייטים:

כמו כן, בכך שאתה מאחסן בשרתים שלנו יצירות עצמיות, אתה נותן לפרטנר ולגופים אחרים זכויות רישיון להעתיק, להפיץ, לשדר, להציג בציבור, לבצע בציבור, לשכפל, לערוך, לתרגם ולשנות את עיצוב היצירות העצמיות שלך; לפרסם את שמך בקשר ליצירות העצמיות שלך; ואתהזכות להעניק רישיון משנה לשימוש בזכויות אלה לכל צד שלישי, הכול ללא תשלום תמלוגים, בכל העולם, ולתמיד.

בקיצור תגידו שאתם מקבלים רק חומרים תחת פובליק דומיין וחלאס, למה לסבך?

פרטנר וספקיה אינם מציגים מצג כלשהו לגבי התאמה, אמינות, זמינות ודייקנות תכני השירותים לכל מטרה שהיא, וכן לגבי היעדר וירוסים או רכיבים מזיקים אחרים בהם.

אז תגידו שאתם מציגים תכנים מכל ספק ספאם ווירוסים שישלם לכם – כי לכסף אין ריח. שוב ניסוח מסובך?

אתה מסכים באופן מפורש לכך שפרטנר לא תהיה אחראית לגישה ללא הרשאה או לשינוי ללא הרשאה של היצירות העצמיות או הנתונים שלך

"אם יפרצו לנו למערכת או שעובד משועמם שלנו רוצה להשתעשע על המידע שלך בשלוש בבוקר, אין לך מילה"

אנו נהיה רשאים לפנות אליך ולמשתמשים הרשומים שלך מעת לעת בהצעות שיווקיות שונות שלנו ושל צדדים שלישיים, בכפוף להוראות כל דין.

יש לציין שמייד מתחת לזה יש תיבה של אישור קבלת ספאם בדואל וSMS ולא סימנתי אישור, האם ההסכם גובר על זה?

פרטנר שומרת לעצמה את הזכות לחשוף כל מידע אישי אודותיך או אודות השימוש שלך באתר כולל תוכן השימוש, ללא קבלת רשות ממך אם פרטנר מאמינה בתום לב כי פעולה זו חיונית כדי: (1) לציית לדרישות הדין או למלא הליך משפטי; (2) להגן על הזכויות או הקניין של פרטנר או של חברות קשורות אליה; (3) לאכוף את תנאי השימוש; (4) לפעול כדי להגן על האינטרסים של מנוייה או של אחרים.

אהה… סעיף (1) לא מספיק? זה לא קצת יותר מדי סיבות ותירוצים לחלק את המידע שלי?

די, בנקודה זו אני פשוט עושר ולא מתעצבן יותר מהאתר הזה, יש דברים יותר מעצבנים…

Copyfight 4: "המתרגמים בעם" ועוד כמה מילים על ספרות חופשית, חינם ועדיין רווחית בעידן האלקטרוני

ידידתי גילי כתבה על הבעיה בתרגומים "פיראטיים", ולא בפעם הראשונה, שהרי התופעה בארץ פרצה בגדול עם תרגומים "פיראטיים" של הארי פוטר, רב המכר שהקפיץ את שמה למודעות הקהל הרחב. המגוחך הוא שלא רק המעריצים הצעירים לא מבינים את הקונספט של זכויות מתרגמים, גם אולפני קולנוע ומפיצים לא מבינים אותם (פוסט המשך למתעניינים) למעשה רוב תעשייה לא שמה על מתרגמים, והדבר נכון גם בתוכנה לצערי (אני נמנע מלהזכיר שמות של מעסיקים ומועסקים ספציפיים). למרות הבעיות של העוסקים בתחום, אם אתם מתעניינים, גילי די פתוחה לדסקס נושאים של תרגום, ניסוח ותהליך העבודה.

למי שלא רוצה לנבור לעומק הפוסטים הנ"ל, אני אסכם את זה בקצרה: זה מסובך.

יותר באריכות, הנה תשובתה החיובית ב2007 בפוסט שאלות נפוצות:

12. מה דעתך על תרגום החובבים שהתפרסם ברשת?

המשתתפים נהנים, סביר להניח שהם לומדים מזה הרבה, גם על הארי פוטר וגם על תרגום באופן כללי. אולי אחרי התנסות כזאת לאחדים מהם גם יש הערכה מחודשת לעבודה שלי. יש לחובבים עוד לא מעט ללמוד, אבל הדרך הכי טובה ללמוד היא לעשות בדיוק מה שהם עושים: לנסות את ידם בתרגום. תוכלו לקרוא את תגובתי לתרגום "הארי פוטר והנסיך-חצוי הדם" בכתבה של רותי קרני, שהתפרסמה לפני שנתיים באתר NRG.

לא נראה לי שתרגום החובבים הוא מתחרה רציני למהדורה הרשמית שתצא, וגם אם כן זאת בעיה של הוצאת הספרים ולא שלי. מבחינתי האישית, בגדול, שיהיה למתרגמים בכיף.

מבחינה חוקית, ייתכן שפנים מסויימים של הפעילות הזאת אינם חוקיים, אבל אני לא צד בעניין.

לעומת זאת בפוסט על התרגום לסטפאני מאייר מיוני 2009 היא מודה שיש לה כבר ספקות בענין. היא מסכימה עם דעת "מחנה דוקטורוב" שזו מתנה ליחס"צ, והיא גם מסכימה שאין מנוס מכך שזו עברה על החוק, ובכל זאת היא חושבת שזו טעות של בית ההוצאה לתבוע את המעריצים. מסובך, כאמור.

המכה שלכאורה סוגרת את הגולל על טיעוני הפוסט היא הההחלטה האישית והקיצונית של מאייר. אחרי שהודלפה בזדון טיוטא של הספר לרשת היא הודיעה שפשוט איננה מתכוונת לסיים ולפרסם את הספר. במקום זה היא בחרה לפרסם את טיוטת הספר האחרונה רשמית אצלה באתר, אבל בכל זאת לא להביאה לדפוס, עם התירוץ המורמוני שהקוראים שרוצים לקרוא בכ"ז את הספר-שלא-יפורסם "לא רגישו שהם מוותרים על משהו בגלל שהם רוצים להשאר ישרים". חינוכי? מֶה… אפקטיבי? לדעתי לא. סתם פאסיבי-אגרסיבי, ויש מי שיאמר "פולני", כי לי זה נשמע כמו "שיהיה לכם לתרופות".

הצעד הזה לא לגמרי ברור לי. כנראה שהיא עושה מספיק כסף משאר הסדרה ומתמלוגים על הסרט, שהיא יכולה להחליט שהיא קוברת את המשך העבודה על הספר (והסדרה כולה?) במקום להוציא אותו אפילו במהדורה קטנה ואולי להיות מאוד מופתעת לטובה. אבל הרי עוד בטרם דלף הספר, לא היתה לה בעיה לפרסם את הפרק הראשון אצלה באתר כקידום המכירות. כאן השאלה שעוברת כחוט דק, וקשה מאוד עד בלתי אפשרי לתת לה תשובה אובייקטיבית, או לבחון אותה אמפירית. האמונה של מו"לים ואולפני סרטים היא שמותר לשחרר טיזרים, אבל האם פרסום הספר או הסרט במלואו (אלקטרונית ובחינם) תורם או מפריע למכירות?

על כל פנים, מאייר לא הפסיקה לכתוב לחלוטין, חס וחלילה… היא עברה לכתוב מד"ב למבוגרים (קריא – יש סקס בספר). זה מחבר אותי חזרה לקורי דוקטורוב ולשאלת ההפצה – קורי טוען בלהט שהוא וכל חבריו לענף כתיבת המדע הבדיוני מאוד הרוויחו ממעבר לפרסום ברשיון החצי-פתוח של CC-by-nc-sa ודומיו. הוא טוען שלפחות בתחום הצר של מד"ב, הסכנה הגדולה ביותר לסופר היא לא שיעתיקו את ספריו אלא שלא ידעו עליהם, או שלא יכתבו עליהם סיפורי סלאש ופאנפיק. הוא ממש מרגיש שהוא יותר שלם עם עצמו מוסרית כשהוא מפרסם את ספריו ברשיון פתוח (אולי עזרה העובדה שהוא התחיל את חייו כאיש סיסטם של מערכות תוכנה חופשית, וכתב את סיפור הפאנפיק הראשון בחייו בגיל בר מצווה).

שאלה קשה לחובבי התיקון הראשון לחוקה האמריקנית אם ככה, האם זכות הביטוי וזכויות היוצרים בתחרות? גם ככה אנחנו יודעים כמה קשה ליצור פארודיה חוקית וכמה קל להוריד אותה, אפילו אם כתבו עליה בהערכה בניו-יורק טיימז. כמה מאמץ וכסף משקיעים המפיצים ובעלי האינטרסים לתבוע ולהוקיע את מעריצי היצירות? הרי לא מדובר כאן בדוכני הקסטות והדיסקים הבלתי חוקיים שבתחנות המרכזיות ושוק עכו. כולנו שמענו את סיפור נאפסטר ומטאליקה עשרות פעמים, ורוב הקוראים כאן מכירים את האלבומים החופשיים שהפיק, הפיץ וגם הרוויח עליהם טרנט רנזור מNIN.

כמו שרמזתי בחלק השני של הסדרה, ההיסטוריה של בחישת תעשיית הבידור בקלחת הקנין הרוחני עשירה בדוגמאות. אני ממליץ בחום על עוד תוכנית נהדרת של רשות השידור הקנדית, דיון בענין זכויות על רעיונות ויצירות, שהיא כולה מקבץ רעיונות וראיונות מרתקים. אני מאוד אוהב את זה שרשויות שידור מפיצות ידע והפקות בחינם, הגדילה לעשות רשות השידור הנורבגית שמפיצה בעזרת טורנטים. מתי רוממה? אצלנו התכניות ברמה מעליבה לשכל האנושי וניתנות להורדה רק לשבוע… מה הם מפחדים שיקרה? יגנבו את התכנית העקומה שהופקה (תיאורטית) מכספי משלם המיסים וידפקו עליה עוד קופה? אם אנחנו משלמים אגרה אז למה התכנים אינם שלנו?

(אגב, פוסט מספר 700! ווהו!)

תוספת מאוחרת ל14 באוגוסט: אנשים פסיכיים.
אידאולוגיה? אינני יודע. עדיף ללמד אנשים אנגלית, לעזאזל 🙂

עוד סיבוב גלקטי ודי?

ספר שישי לטרמפיסט? האינטרנט גועשת, חברים התקשרו לספר לי כמה רע זה יהיה… אני לא יודע למה התגובה החזקה הזו. הרי לא מדובר בעריכה או שכתוב של החומר הקיים והטוב, אלא על הרחבת היצירה. קחו כדוגמא נגדית את ההחלטה המוזרה של שפילברג להוציא את איטי לDVD ללא אקדחים ושאר פריטים, או של לוקאס להוציא מחדש את פרקים 4-5-6 של מלחמת הכוכבים אחרי רימאסטר דיגיטאלי שלתוכו נוספו כמה סצנות, יצורים וגרפיקה ממוחשבת שעיצבנו את המעריצים הנאמנים ברב המקרים.

במקום זה, חשבו על אנשים שכתבו על פנטזיה שממשיכה בעולמות של טולקין, או בעוץ של באום. יש היום הרבה הרבה יותר ספרי עוץ של ילדים ומבוגרים שנכתבו לאורך חצי המאה האחרונה מאשר ספרי באום המקוריים, וזה לא מוריד מגדולתם או הצלחתם בשוק, ובטח שלא משכתב והורס את היצירה המקורית. אין לי בעיה שהספר המדובר יהיה פלופ ספרותי או הצלחה גדולה. אני לא חושב שיש לספר אחד או עשרים ספרים את הכוח לשנות את דעתי או דעתו של מישהו על הסדרה או על דאגלס אדאמס, במיוחד שהוא יעבור את עינם הקפדניות של עורכים, חברים קרובים של אדאמס, אישתו ועוד כמה מעריצים, אני בטוח. עד שהוא יתנוסס באמאזון הוא יהיה בלתי מזיק ברובו.

(מצד שני, אני מקווה שלא ינסו לעשות עוד סרט המשך עם החבורה הקודמת, או בכלל)