מסתמן סיום סיפור הסימניות

בהמשך לפוסט הקודם
* סימפי וסמארקי לא הלהיבו אותי. לאתר סימפי יש שירות עם אותם הפיצ'רים בערך כמו ט.עי.ם אבל הוספת הלינקים בו אינה נוחה באותה מידה ואין לתוספים שלו תמיכה בTOOLBAT, ולכן נפל מהפרק.
* צ'יפמארקס גם הוא לא מבושל לחלוטין, ולא הצליח להתמודד עם רשימת הסימניות הארוכה שלי. יש לי את הסורסים בשביל להתקין אותו אצלי על השרת אבל ממה שראיתי הוא עוד לא בשל מספיק בשבילי.
* מיסטר וונג לא ענו לי וגם לא פתחו עדיין את השירות… ניסיתי להרשם שוב מכתובת אחרת (אולי הם נלכדו אצלי כספאם?)
* Annotea נראית ממש כבדה ולא שייכת. היא מיועדת יותא לאיסוף ביבליוגראפיה למחקר מדעי ולא לאיסוף סימניות.
* קונוטיאה עושה אכן דבר דומה אבל יותר מהוקצע. עדיין לא מה שאני צריך.

ובקיצור עשיתי סיבוב ארוך וחזרתי לדל.יש.ס. עד שוונג לא יצא מתרדמת הבטא, כרגע הוא אחת האופציות הפחות בעייתיות, הרע במיעוטו. אני אתן לוונג עוד כמה ימים, ואז אתחיל לתייג החוצה את ספר הסימניות השמנמן שלי ואפטר מכל העומס המעיק של הסימניות המקומיות…

מדיניות ודיסקליימר

עמוד זה כתוב בשפה פשוטה ונוחה במקום כמסמך משפטי מסורבל. התאמתי אותו מדיסקליימר דומה של אפי פוקס ששוחרר תחת רשיון CC. נוסחו בשפה פשוטה ככל הניתן מושגים כגון חופש הגלישה, הביטוי, השימוש, הזכות לפרטיות, והאתיקה שאני מאמין בה, מבלי להכנס לפרטי פרטים, לשאלות בנושא, ניתן לפנות אליי על ידי השארת תגובה או הדוא"ל שלי שמפורסם בעמוד ה"אודות".

ראוי לציין שכל הכתוב כאן כפוף לחוקיה והוראותיה של מדינת ישראל, ובמקרים בהם ישנה הוראה סותרת על ידי החוק או מוסדות המדינה, אלה, כמובן, יגברו.

פרטיות גולשים (Privacy Policy)

לתשומת ליבכם, הבלוג הזה, כמו רוב רובם של האתרים מפעיל כלי ססטיסטיקות (FireStats, Webalyzer) שמיועדים אך ורק לספק מידע על התעבורה באתר, ואינם מיועד לזהות אף אחד מהקוראים המאזינים או המגיבים באופן אישי. הסטטיסטיקה נאספת אצלי על השרת, אבל מפעם לפעם אני בוחן ספקי סטטיסטיקות חיצוניים כגון גוגל אנאליטיקס ופיד-ברנר. אם הדבר מפריע לכם, אנא פנו אלי אישית ואעזור לכם ליצור מנגנון מבטל שישמור על פרטיות הגלישה שלכם גם אצלי וגם באתרים אחרים.

בכל זאת, חשוב לי להבהיר שאני מתחייב שלא לעשות כל שימוש בפרטים הנמסרים אליי באמצעות מערכת התגובות או כלי הסטטיסטיקות לשם עדכון \ סנכרון \ זיהוי תגובות מעבר לשיפור הקריאה והניווט והעברת המידע אליכם- הקוראים.

כל טעינה של דף מהבלוג משאירה בידי כלי הסטטיסטיקה שלי את הנתונים הבאים:

  • כתובת IP – כתובת ייחודית לחשבון האינטרנט שלך, אשר ממנה ניתן להסיק את המדינה שלכם, ואת ספק האינטרנט שלכם. אם ספק האינטרנט הוא מקום עבודה גדול (לדוגמה, פלאפון) אז גם הנתון הזה יהיה רשום.
  • user agent – נתון הכולל בתוכו את הדפדפן שלכם, מערכת ההפעלה, ונתונים נוספים שנשלחים על ידי תוספים למערכת ההפעלה שלך (simbar,.NET).
  • כתובת Referrer – הכתובת של אתר האינטרנט ממנו הגעתם לאתר זה – נתון זה כולל בתוכו גם מחרוזות חיפוש ממנועי חיפוש דוגמת גוגל, וואלה וכדומה.
  • עוגיות (cookies) – אם הגבתם בבלוג זה בעבר, יש לכם בדפדפן עוגייה שכוללת את השם בו הגבת וכתובת האתר שרשמת. אני מדגיש – נתונים אלה סופקו על ידכם ונשמרים על המחשב שלכם, בשביל לחסוך לכם זיהוי מחדש בכל פעם שאתם גולשים בבלוג שלי. בכל דפדפן ניתן לחסום שימוש בעוגיות, ואני אישית גם מפעיל חסימה גורפת לעוגיות "צד ג'".

בכל מקרה ולמען הסר ספק- כתובות IP, הרגלי גלישה, פרטי דוא"ל אלקטרוני, דפי כניסה, דפי יציאה, שהות וזמן בכל ידיעה בתוך הבלוג או כל מידע פרטי אחר לא יקראו או יועברו לצד שלישי (מלבד, כאמור, שירותי אנליטיקס חיצוניים מפעם לפעם) ולא יעשה בהם כל שימוש מעבר למסירת עדכונים על פרסומים עתידיים בבלוג, וגם אז, רק למי שיבחר זאת באמצעים המפורסמים בבלוג. (OPT IN)

אתיקה

אני משתדל להביא את התמונה המלאה והאמיתית של הסוגיות שאני עוסק בהן, יחד עם זאת, אין לראות בנאמר והנכתב על ידי כעניין שיש להסתמך עליו מבחינה מקצועית, אקדמאית, מסחרית או משפטית. אינני עו"ד או בעל תעודה כלשהיא, כל הרעיונות והעצות כאן הן מנסיוני בלבד.

מהאחר והבלוג שלי אינו אינפורמטיבי בלבד – ייתכן ויופיעו בו, מעת לעת, תכנים הומוריסטים וסאטירים, אין לראות בכל מה שנכתב בהקשרים שכאלה כפגיעה מכוונת או פגיעה בכלל בשל ההקשר שבהם דברים נאמרו. בכל מקרה במקרים בהם יפנה אליי אדם או גוף מסוים שנפגע, נעלב, או שמא נאמרו עליו דברים שאינם נכונים או מדוייקים, אני יותר מאשמח להתנצל ולפרסם תיקון ולהביא את הדברים לדיוקם.

במקרים של תוספות או טעויות או אי דיוקים, אני אפרסם בגוף הפוסט את העובדה כי העדכון לידיעה נעשה לאור תיקון\שגיאה\תוספת. זה לא מונע ממני למחוק פרסומים שלמים, שאני חושב שהם מיסודם עלולים לפגוע בי או במישהו אחר.

לאחרונה קיימת תופעה מטרידה של סחר ביושרתם של בלוגרים. אלי עוד לא פנו בהצעות לפרסום סמוי או גלוי (אני לא יודע אם זה אומר שאני לא נחשב למספיק פופולארי או שאני פשוט עושה רושם מספיק הגון שלא מנסים אפילו להתחיל לשכנע אותי), אבל אני מתחייב בזאת שלא לפרסם מוצרים בלי גילוי נאות שקיבלתי אותם לצורך כתבה או שאף שילמו לי על כך. אם מפרסם כלשהוא ירצה לקנות את יושרתי ולהסתיר את הסכם השתיקה, זה יהיה מיקוח לא קל ולא יגמר בסכומים קטנים מבחינתי, (4 ספרות בדולרים, נגיד), אז אני חושב שבטוח להגיד שזה לא יקרה.

ציטוט: אני מתחייב להביא את המקור לכל ידיעה שאני מפרסם אם זה באמצעות ציון המקום (ללא קישור), ובאם זה באמצעות קישור שיופיע בטקסט. לכל הפחות, אני אכוון בצורה משתמעת למקור הידיעה או הציטוט.

חופש הביטוי

אני דוגל ומוקיר את חופש הביטוי והבחירה, ולכן כל התגובות יפורסמו מיד עם כתיבן ולא יזדקקו לאישור כזה או אחר למעט מסנן הספאם שלי (הודעה ראשונה של מגיב חדש עוברת אישור ידני). יחד עם זאת, מקרים בהם יבחרו משתמשים להשתמש בזכות הזו באופן שיפגע בי, או באחרים, יאלצו אותי למחוק את התגובות הבעייתיות, ואף, במקרים מסויימים, להרחיק את המבקר מלהגיב בעתיד. למען הסר ספק: תגובות שמכילות תוכן שיווקי (פרסום סמוי או גלוי) או תוכן פוגעני (אלים, מסית, פורנוגרפי, שקרי ומסולף וכזה שעלול לפגוע בקוראים, או בצדדים שלישיים) ימחקו.

שימוש בקוד המערכת והעתקת החלקים

המערכת הזו, רצה על גבי תוכנות חופשיות ותבניות ברשיון חופשי עם התאמות מינימליות לצרכי. אתם מוזמנים לבקש ממני הפניה לכל שינוי שעשיתי בקוד המקור של התוכנות והתבניות. אני שומר לי את זכות היוצרים על התכנים שהעלתי וקישרתי בבלוג שלי, כגון: טקסט, תמונות, וידאו, אודיו וכיוצא בזה. השימוש בתכנים כפוף לסעיף הבא:

זכויות יוצרים

לעומת המערכת הסובבת שהוסברה בחלק הקודם, כל הפרסומים שלי, בהם הכתיבה, ההקלטות, התמונות והעיצובים השונים הם פרי היצירה שלי, והם מוגנים לפי פרוטוקול Creative Commons by-nc-sa המאפשר לכם לעשות בו שימוש נרחב, לפי התנאים המופיעים בו כפי שיעודכן מעת לעת וניתן קישור אליו בעמוד הראשי של האתר. הפרוטוקול חל רק על הפרסומים שלי, ולא על אלמנטים אחרים באתר, כמו המערכת, תבנית העיצוב וכיו"ב.

קהל יעד

בבלוג שלי לרוב לא צפויים להופיע תכנים פרי יצירתי או שציטטתי שיכללו פורנוגרפיה \ עירום \ אלימות שעלולים לפגוע בילדים, כפי שאני רואה את זה. במידה ואני אעלה תוכן שכזה, אני מתחייב להזהיר ולוודא כי הגישה לתכנים הללו תהיה באופן מפורש (כפתור כגון “המשך צפיה") ובאופן שלא יהיה פוגעני לקטינים.

שורה תחתונה

הבלוג הזה הוא לא מזיק ברובו. כך גם התגובות בו. לכל מי שמעוניין להתנצח, להשפיע, לתקן ולהתווכח- הדלת פתוחה כל עוד ישמרו תרבות הדיון והדיבור, יכובדו שאר הקוראים, וצדדים שלא קוראים את הבלוג, והרוח הבריאה של שיח טוב ובריא תשמר.

תודה,

עירא.

פשפש בחנות חרסינה – עלילות עירא ברברשת

פעם פעם פעם מישהו אמר שנוסטלגיה תמיד תמכור. אתםם זוכרים את זה? כן זה היה פעם. ואיך שהוא צדק! פי… האנשים האלו היו צודקים פעם… אני זוכר איך… טוב אבל אני נסחף. לא באתי לדבר על נוסטלגיה אלא לספר אותה. הרבה מהקוראים שלי לא מסותבבים בבלוגוספירה ולא יודעים שמדי פעם יש גל פוסטים באותו הנושא. בשבוע שעבר הסתובב אחד של השתפכויות נוסטלגיות על "איך גיליתי את האינטרנט". התחילה את זה כרמל, אותה אני מכיר עוד כ"carmel" מ-IRC, בחיתוליו של ערוץ ישראל בEFנט, והמשיכו את זה עוד כמה אנשים, ועכשיו כרמל גם הוסיפה פרק חביב וחשוב נוסף.

אני זוכר את ה"פונג" האנאלוגי שהיה לשכנים עוד בסוף השבעים. מאוחר יותר כשלחברים שלי היו קומודורים ותואמי אפל אבא שלי קנה ב83 מפלץ בשם Apple /// שעד היום עדיין עובד במוזיאון עתיקות מחשוב. ב85 נוסף לו apple //c מתוק וסוף סוף אפשר היה לשחק משחקים נורמליים ולתכנת (התוכנית הראשונה שלי שציירה פרקטלים של מנדלברוט נכתבה עליו בבייסיק ואח"כ קומפלה כי לא הייתי חזק אז באסמבלי), ולמעשה כשכבר לא מעט חברים שלי קיבלו מההורים "מינטה" 286 אני הייתי עדיין עם מחשב 8 ביט אבל מאושר עד הגג. על 128K היו לי יותר צבעים מEGA, עכבר עם תוכנות ציור, סאונד יותר טוב, חיבור לטלוויזיה, ואפילו תוכנת DTP. אבל בכיתה י"ב (1990) התעקשתי ואכן לכבוד סיום הבגרות קנינו 386. התעקשתי שיהיה DX ודיסק כפול בגודל משאר החברים שלי – 80 מגה! כי אני התכוונתי להכנס חזק לענייני הפרקטלים שלי. בהמשך אפילו קניתי לו 387 שהאיץ את העניינים פי 6.

עכשיו יש לי חור בזכרון. אני זוכר שקניתי מודם בהתלהבות. 2400 קטן אבל אפקטיבי, אבל לא זוכר מי קישר אותי לביביאס הראשון או איך מצאתי את המספרים הראשונים לחייג. אני מניח שזה היה המוכר בחנות? וכך התחיל רומן עם הביביאסים. היו שתי רשתות מסחריות ואחת חופשית שהתחילה ב1991 כאסופה חסרת צורה של ביביאסים עצמאיים שקיבלה חיבור לפידונט. הדואר היה זורם לאט כי היו עושים רק חיוג אחד בלילה להעברת הדואר (באמצע היום היו מחירי הבזק פסיכיים), ועץ הניתוב היה בעייתי כי בקצהו היה הביביאס של ירון מינץ שהיה לפעמים נתקע לארבעה ימים כשהוא בחו"ל. התאספה אספה, באו טרומר ושקד (השמות המלאים שמורים במערכת אבל הרבה יודעים מי הם) והציעו "רינג", מערכת שפידונט לא אמורה להכיל, שתשלח דברי דואר ביותר מנתיב אחד, פנטגרם של חמישה ביביאסים ומסביבו עוד עשרה שכל אחד מהם מתקשר לשניים מחברי ה"רינג" המרכזי. היה כאן תיחכום ודיוק של השעות הנכונות להתקשר כשהקווים של האחרים פנויים והרבה עבודה מסודרת אבל זה היה הצלחה אדירה. לפתע הדואר שלנו זרם יותר מהר, וזה היה בדיוק בזמן כי התחילו להגיע עוד אנשים. המצב שבו יותר אנשים ברשת הניב יותר תעבורה בקבוצות הדיון ואנשים כבר לא קראו דואר אונליין כי היה יותר מדי. נכנסו חבילות מעניינות כמו "בלוווייב" והרבה אנשים העדיפו את "גולד-אד" ולכן פתחו לעצמם "פוינטים" שהם מערכת דומה לביביאס מבחינת הדואר אבל שלא מקבלת שיחות נכנסות. במילים אחרות תחשבו על מצב שבו אנשים מקימים לעצמם שרת SMTP בבית במקום לקוח POP כי יש כלים יותר יפים לקרוא ולכתוב דואר :-) ברשת הזו היו גם לא מעט כותבים מוצלחים , שאנשים בבלוגוספירה מכירים בתור תומר ליכטש, גדי שמשון, דובי קננגיסר ואחרים.

במצב כזה היתה הצפה של מודעות לטכנולוגיה. יותר אנשים היו ברשת הקטנה והשמחה שלנו, חינכנו אותם להשתמש ב-PGP וכך יכולנו לעשות הצבעות רבות בהמון נושאים ולעצב את הרשת בצורה יפה. נפתרו גם בעיות עם מודרטורים בקבוצות דיון שהיו משותפות עם הרשתות המסחריות (אקסלנט וקיקס), אבל אז צצה בעיה מצחיקה. אחד הechos (קבוצות הדיון) שאיחד שיחה ללא נושא מוגדר בין חברי כל הרשתות, נקרא באופן שאז היה טבעי לכולם, INTERNET. ואי שם בהתחלת 1994 או סוף 93 אנשים התחילו לראות שם מדי פעם הודעות פרטיות נשלחות ע"י מאן דהוא, והכתובת אליה יועדה ההודעה לא היתה שם אלא מחרוזת צפופה עם שטרודל באמצע. מעטים יודעי דבר היו צועקים על הטמבל שהוא התבלבל. זו כתובת ביטנט ואין לרשת שלנו קשר לשם, היו אומרים לו. אני שמעתי דבר וחצי על זה כי שירתתי בצבא עם אחד בשם חנן (ראו פרק ב' אצל כרמל, לינק בתחילת המאמר), שהיה אמריקני במקור ובשביל לשמור על קשר עם ההורים היה לו חשבון בביביאס אמריקני גדול בשם קומפיוסרב אבל עם מודם 1200 מסכן, ולקומפיוסרב היה חיבור ל"אינטרנט" הזה.

אחרי מספר שבועות גם באולטינט שמעו שמסתבר שלביטנט קוראים גם אינטרנט בכל מני מקומות בעולם, וזה גדול עלינו, לכן עדיף שנחליף את השם לALLNETS_CHAT. העניין עבר ברוב גדול בהצבעת PGP אבל השותפים (קריא חבורות הביביאסים המסחריים של סער בליץ וחיים שו-אסמו) לא הסכימו. בא ג'יבי וכתב תוכנה מתוחכמת שהמירה שמות של ECHO בדרכו בין הרשתות, ואח"כ גם אכפה החלטות מודרטורים ומחקה טרולים. משהו מגניב למדי, אנטיספאם של המאה הקודמת.

ועכשיו אני סופסוף מגיע לפואנטה. למרות שהפכתי לביביאס ואפילו חבר ברינג המרכזי והחשוב, לא הכרתי את עולם המחשבים האמיתיים. כאן נכנס מר שקד, בחור מבריק שהיה צעיר ממני בשנתיים ועם הרבה זמן פנוי של תלמיד חרוץ מ"ליידה" שברור לו שהוא פשוט האדם הכי מבריק ביקום וכולנו נמלים. אחרי ביקור או שניים למעבדות האוניברסיטה הוא כבר שלט יפה ביוניקס, ידע מה זה NNTP ולימד את ידידנו המשותף ירון בלום ז"ל איך להתחבר לסנונית ובהמשך ארגן כמה חשבונות יוניקס פרוצים. מספיק הרי לגנוב פעם אחת את קובץ הPASSWD ממישהו שהשאיר מסוף פתוח ויצא להפסקת קפה (לא היו אז קבצי SHADOW) ובעזרת 486 וכמה שעות עבודה הסתבר ש80% מחשבונות עובדי האוניברסיטה לעולם לא נכנסו לשימוש ועדיין היו עם הסיסמא הראשונית. לקחנו חשבונות של דוקטורים ממדעי הרוח, אני זוכר היה אחר פרוקצ'יה, חשבתי שיש לו שם מצחיק ואז לא ידעתי עוד מי זה :-)

אבל מה עשינו עם החשבונות? לשלוח דואר לא היה למי ולא היתה פואנטה לשלוח גם בשם מישהו שפרצת לו את החשבון. לא, גם אתרי תוכנה לא היו אז (לא שידענו מהם) וב92 גם לא היה ווב. אנחנו השתמשנו בחשבון של פרופסור פרוקצ'יה כדי לבנות גשר חד כיווני מNNTP לECHO. הצפנו כל ביביאס שרק רצה בדיונים טכניים על דברים שלא ידענו עדיין מה הם, על פיסיקה, קבוצות דיון של הומור, לימדנו אנשים מהו ה"אינטרנט אורקל"… אבל לא העזנו לעשות את זה גשר דו כיווני כמובן כי זהכבר היה מסוכן.

ההתכתבות עם אנשים היתה עכשיו תחביב מטריף. עיקמתי קצת חוקי צבא (ואולי קצת בטחון שדה) כדי להיות מחובר גם מהצבא לאולטינט. בזמן המשמרות הארוכות ולא מעט ריתוקים. ככה עברה תקופת הצבא איכשהוא, ועברתי לעבוד ב"בינת". שקד כבר התרוצץ תקופה ארוכה עם חבילה ענקית של דיסקטים בכיס והסביר שיש לו להראות לי מערכת הפעלה מגניבה שהיא חינם לגמרי להראות לי. לא הבנתי למה היא כ"כ הרבה יותר גדולה מחמשת הדיסקטים של חלונות 3.11 ואפילו אין לה מי יודע מה גרפיקה (סוף 1994 להזכירכם) אבל אמרתי שיום אחד אני אציץ עליה. את TRUMPET WINSOCK הכרתי כי השתמשנו בטלנט כדי לשלוט מרחוק על ציוד, והיה נחמד לדפדף בLYNX המוגבל של סנונית (יכולנו לחייג "חינם" ולגלוש בגופר! איזה ימים!). שמעתי שקיימים גם דטהסרב ואקטקום, אבל כדי להתחבר היית צריך אישור שזה לצרכי מחקר אוניברסיטאי או סיבה רצינית כלשהיא. כשנפתח האינטרנט להתחברות חופשית פתאום הצטרפו גם "שני", "קו מנחה" והכל במחירים בלתי אטרקטיביים בעליל (תראו מה היה ב1997!), אבל החיבור היה עם תוכנת טרמינל פשוטה לחשבון יוניקס שנתן לקרוא דואל בPINE, ועם טיפה תוספת מחיר הרשו לך להריץ LYNX. לא ראיתי צורך כיוון שהיה לי בעבודה, ובדיוק קיבלנו חבילה של נטמנג', והיה שם כלי משונה שהתפוצץ תכופות עם שממית מסתובבת שהתחבר דרךהWINSOCK לאותם אתרים שגם LYNX התחבר אליהם, וקצת הקל על הדפדוף כי אפשר היה לעבוד עם עכבר. היו אפלו אתר או שניים עם טיפה תמונות אבל זה האיט את הגלישה, אז אחרי שהבנו את הגימיק, כיבינו את ההורדה של התמונות. המידע המעניין היה ממילא הטקסט, אז למה להאיט?

החברים שלי מהביביאסים שאלו אותי למה טוב הטראמפט הזה. הרי עם היוניקס אפשר לדבר רק בפקודות. בתעוד של טראמפט היה כתוב שאפשר להתחבר בSLIP אבל באקטקום אמרו לחברים שלי שאין להם טכנית איך לספק להם חיבור כזה בזול, או איזה תירוץ אחר. באיזה שלב הופיע גימיק חביב בשם SLIRP והפך את היוצרות. פתאום כל אחד היה יכול להתחבר בPPP ורשת אולטינט התחילה להעביר תוכנות WINSOCK שונות. יום אחד הזדמן לי להגיע לדטהסרב לתקן מודם של איזה חברה ששימש לה גיבוי לנל"ן. באתי לבקר עם חבר טוב בשם דורון שאיתו שירתתי ואח"כ גם עבדתי בבינת. אני זוכר שכשהיינו שם אחד העובדים בא בלחץ לבוס וסיפר לו שהם הורגים את כל העותקים של SLIRP והוציאו הזהרות למשתמשים אבל אנשים מורידים עותקים חדשים ומריצים אותם בשמות מזוייפים וקשה לתפוס את הפושעים, והם בעצם משתמשים באינטרנט כאילו היה להם חשבון SLIP שהוא יקר פי שלוש! דורון גם הכיר לי באותה הזדמנות את רוני ושניהם הראו לי מה זה IRC. הרבה אנשים הכירו אותם בלי להכיר אותם. הם היו Jane1 ו-diablo. היו עוד כמה אנשים מפורסמים יותר ופחות בחבורה של בערוץ "ישראל". אחד ורדי ועוד כמה חברים כתבו תוכנה נחמדה שעבדה דומה לIRC אבל לא צריך להיות כל היום בערוץ עמוס, וזה היה גראפי! ולחלונות! ICQ היה שוס רציני, וכמעט כמעט הרג לי את חווית הIRC.

אז שכנעתי את הבוס שלי שלבינת צריך שיהיה חיבור אינטרנט ושרת למכור אתרים, סיפרתי לו גם על מערכת הפעלה פלאית לPC שתחסוך לקנות את מחשב הSUN שהוא חשב שנצטרך. עוד לא ידעתי מה ואיך עושים אבל קיבלתי אור ירוק, נל"ן כבר היה, מחשב התקבל גם, וקראתי לידידי שקד שיעזור. מצויד בדיסקטים של לינוקס הוא ישב עם המחשב שלושה ימים בבית ובסוף בא איתי להתקין אותו. לא היה לי מאיפה נכנסים למערכת ואיך יוצאים כי ההתקנה הראשונה הזו היתה פרנואידית לחלוטין. שקד שם את הכל בCHROOT, קונספט שהיה לי מאוד קשה להבין. מערכת "כאילו" מתחת למערכת האמיתית. הוא הסביר לי שזה יהיה כ"כ בטוח שאף אחד לא יפרוץ. אף אחד גם לא הצליח לגרום לזה לרוץ לצרכים יעילים והמיזם נקבר.

בסוף 1995 עזבתי את בינת, הפכתי לעצמאי, טיפלתי בשרת קטן של רשות המחקר של האוניברסיטה העברית, התקנתי שני שרתים בכנסת ובעיקר עבדתי בבית ספר גילה, שבזכות עקשנותי בשנה שלפני כבר היה מחובר לאינטרנט. החלטתי שאני פותח ספקית אינטרנט קטנה ללקוחות ולחברים וקניתי נל"ן לנטמדיה. פריים ריליי של 64 קס"ש בלי CIR עלה $170 בזק ועוד $500 על התעבורה. בשלב מסוים מצאו בית חם על הלינוקס אצלי בבית אתרים כמו לינוקס-IL ומגאזין רשת בשם מוניטור של גדי שמשון.

השאר היסטוריה… דרך אולטינט הכרתי את אודי, שהכיר לי את אבא שלו, שהכיר לי את אלי שטרנהיים, שסידר לי ויזה לארה"ב ושם עבדתי שנה וחצי בצנטרום של הפיילה, עמק הסיליקון בשנות הבועה, ומשם הכל היסטוריה…

אודות

ברוכים הבאים לבלוג הקטן שלי. פורטרט עצמי

שמי עירא.»

אני בעסקי המחשבים, אני אתאיסט מוחצן, והכייפים שלי הם בישול, אוכל טוב, יין, סינגל מאלט (סקוטש), צילום וז'אנרים אחרים באמנות, קריאה וסקרנות כללית.

את הבלוג פתחתי בעיקר בשביל חברים, אבל כל מי שבא, הרי זה משובח. אני מאוד שמח להכיר אנשים חדשים. הנושאים שתיתקלו בהם כאן תכופות הם טכנולוגיה, סקוטלנד, ויסקי, אוכל, אנשים, חוק, פוליטיקה, אמונות ובקיצור החיים שמסביבי…

 

דיסקליימר מורחב כאן, אבל בקצרה:

  1. אני שונא חדירה לפרטיות – לכן לא אעשה כאן לאף אחד אאוטינג ואין לכם מה לפחד על כתובות המייל שלכם, אני היחידי שיוכל לראות אותן, ולא אעשה בהן שימוש מלבד פניות אישיות בהתאם לצורך.
  2. אני בנאדם ואני עושה טעויות כמו כולם. אשמח אם יש לכם תיקונים לשלוח לי. אם יש דיסקליימרים ספיציפיים לפוסט, אני אוסיף אותם שם.
  3. אם אתם רוצים לפנות אלי בפרטיות, אני זמין בכתובת blog ב ira.abramov.org, לכל דבר מלבד ספאם.

אני מקווה שתהנו, ואתם מוזמנים להרשם לעדכונים בRSS או בדואל:

ברוכים הבאים!
עירא

לא, זה לא שם רוסי, זה שם תנכ"י. אני לא בחורה יוצאת הסובייטסקי סאיוז זכרונו, אלא גבר ישראלי, ירושלמי דור תשיעי, לא בלונדיני ולא דקיק.Powered by Hackadelic Sliding Notes 1.6.5

ספאם עושה סחרחורת

ידיעה מוזרה שקראתי הרגע אצל הלמו, שעובד כידוע עם גאנץ הספאמר הידוע לשימצה:
להמשיך לקרוא ספאם עושה סחרחורת

מה לעשות עם הספאמים האלו?

הספאמרים השמוקים האלו מצאו את השיטה האולטימטיבית. כמו שקאפצ'ה מצליחה לפלטר החוצה יצורים לא אנושיים, הספאם עכשיו בא בגרפיקה משוגעת (וכבר חצי בלתי קריאה) שכבר נראה כמו קאפצ'ה צ'לנג' בעצמו, ועוד מוסיפים בגוף טקסט אקראי בנושאים שקרובים ללב המטרה, למשל הרבה מהספאם שאצלי עובר את האסאסין מכיל מילים מעולם התוכנה החופשית. אי אפשר ללמד את הבאייסיאן פילטר יותר מידי כי אז דואל חוקי יעוף. אני לא יודע איך בג'ימייל מתגברים על זה, אבל גם שם מתפלקים להם ספאמים מדי פעם (3-5 ביום אצלי).

האם הקיץ הקץ על הפילטרים ונאלץ לעבור לאישור פרטני בקפצ'ה של כל אחד מהכותבים אלינו ולרשימות לבנות בלבד? איזה מין עולם מסריח :-(

השרת שלי עסוק 70-80% מהזמן בפילטור ספאם. נאלצתי להוריד את כמות החיבורים המקביליים לSMTP כי אחרת הם היו מצליחים גם להשפיע לי על יציבות שרת הווב. זה פשוט פסיכי! עכשיו אולי הספאם מעסיק פחות את המעבד אבל אז גם דואל חוקי מתאחר להגיע. מה עושים? :-(