רוחניות חילונית וספקנות

מסתבר שהיום הוא יום הספקנות הבינלאומי, אחד הערוצים החביבים עלי הכין פלייליסט מצוין של ספקנות כתרבות וקהילה, כתנועה ואידאולוגיה, ולא רק צורת חשיבה:

מה שהיה לי מעניין הוא האייטם השמיני ברשימה, הרצאת טד של אליין דה-בוטון על הרעיון של פיתוח מסורות חילוניות שייצרו קהילות. הבעיה היא שחלק מהרעיונות שלו קצת מזכירים לי מדי אינדוקטרינציות דתיות, אבל אני מתאר לעצמי שהכל תלוי באילו תכנים שאתה יוצק פנימה. שיחקתי כבר לא פעם עם הרעיון של הרכבה של "ספר הספרים החילוני", שיהיה ספר פילוסופי עליו אפשר לבסס "דרשות". בכל מקרה יש לרעיונות האלו קהל. לכן ההרצאה הזו בטד, לכן קם עמוד "רוחניות חילונית" בפייסבוק (זהירות, לינק לפייסבוק), ולכן ההרצאה הזו גם נכללה ברשימת קטעי וידאו ספקנית לכבוד יום הספקנות. הפתרון, כמו שאומר דה בוטון, הוא להציע מסגרת שכל קהילה תמלא לעצמה, פרויקט ויקי אם תרצו.

הסכנות הן כמובן שנוצג כדת חדשה, למרות שהתכנים יקדמו פלורליזם וחשיבה עצמאית. או שאנשים יבואו לחפש תשובות ויגלו שמדובר בקהילה שמנסה להתמודד עם מציאות שהיא יותר שאלות מאשר תשובות. העיקר אבל, לדעתי, היא שתיווצר קהילה. קהילות הן כלי חזק לתמיכה הדדית בזמנים קשים, היא מקור תקווה ושפיות למי שמרגיש בודד, המוח שלנו, עד כמה שלא נרצה להודות בכך, בנוי לטקסים, חזרות מסורתיות, התנהגות שבטית. כבר דנתי בעניין בבלוג לא פעם, ואת הנרטיב של הצורך בקהילה אני רואה משתלב ברעיונותיי על שיתוף פעולה רעיוני וכלכלי, בצדק חברתי, בשלטון צודק, שקוף ומאוזן, מעורבות חברתית, ואפילו בריאות נפשית משופרת של חברי הקהילה.

אולי הדבר שהכי כואב לי היום בהבדל בין אנשים החיים בקהילות ואפילו בשבטים, ובין החיים האורבניים של מיעוט קשרים קבועים או אפילו מגורים קבועים, אלו המאמרים שקראתי על הקשר שמוצאים פסיכיאטרים בהתפרצות דיכאון והפרעות נפשיות אחרות בחברות ללא קהילות. אולי זה הרעש של העיר או רמות המתח המוגבהות של החיים בה, אבל מחקרים טוענים שניתן לראות היום שהקשר הכי בולט הוא דווקא חיי הקהילה. אפילו עם אנשים שמעצבנים אותך, לפחות אתה פוגש שוב ושוב את המוכר, ובזה יש הרבה נחמה ונוחיות.

השאלה עכשיו היא איך לשלב את הצורך הזה בקביעות ושקט נפשי, והרגשת שייכות, עם הצדדים היפים של חילוניות ספקנית? הרי מדובר בתנועה שתמיד תעדיף חדש על פני ישן, אין פה סבלנות לחזרה על הרצאות, או הצמדות לרעיונות ישנים. אין הרבה סבלנות גם להכתבה ודוגמטיות. האם יש פה מקום לאסוף אנשים מסביב למוסר מוסכם ועקרונות חברתיים משותפים שעלולים לגלוש לדעות פוליטיות? בקיצור המון שאלות, שכנראה שכל קהילה שתקום תענה עליהן בעצמה. כרגע אני בשלב של חיפוש קהילות כאלו כדי לראות מה יתאים לי להצטרף אליו (כי לא חסרים בתי מדרש חילוניים שמערבבים מסורת יהודית עם אפולוגטיקה, ניואג' ושאר ירקות, ואני כספקן, בררן להם מדי).

תנועה אחת חדשה שהתחילה לקום מעבר לים (אבל בעיקר אינטרנטית) קוראת לעצמה "אתאיזם פלוס", זו עוד דרך של אנשים שמחפשים קהילה ואסופת אקטיביסטים בראש דומה להקים שבט עם מטרות "בעד" ולא רק "נגד". הצעד הזה עצבן לא מעט אתאיסטים שאינם מרוצים מחטיפת המילה (ושוכחים שאתאיזם, כמו "חילונות" בעברית, התחילו כמילת גנאי של הדתיים נגדינו), ואני מסכים אתם. העמדה של חוסר אמונה באל אינה גוררת אוטומטית אימוץ כללי מוסר משותפים של טבעונות, פמיניזם מסוג מסוים ולא אחר ושאר דברים שקורים בחודשים הספורים שהתנועה הזו קיימת.

לבסוף אני רוצה לשתף עוד נאום שצבט לי בלב היום, נאום של סופר מוערך ואיש עם ראייה מקורית ומרתקת על התרבות המודרנית ומה חסר בה, שלצערנו התמודד בחוסר הצלחה עם דיכאון כבד בשנים האחרונות ולאחרונה שם קץ לחייו. המיקרופון לדייויד וואלאס:

אז הפוסט הזה התחיל ביום הספקנות, וערבב פנימה עניינים אנושיים שאנחנו עדיין צריכים כדי להשלים את חיינו בצידם הרגשי. אם החיבור הזה נשמע לכם כמו משהו שהייתם רוצים לעבוד עליו ולשתף לגביו פעולה עם רעיונות, אני אשמח להתדיין. לשם שינוי אני מבקש לשמור כרגע את פרקליט השטן בבית. נתמודד עם ביקורת אחר כך. כרגע אני מחפש יותר תמיכה ורעיונות בעד, עם הנגד נתמודד בשלב יותר מאוחר.

עדכון: שמחתי לגלות שאני מתפרץ לדלת פתוחה. הנושא כבר הועלה ע"י ספקנים ישראליים ונדון כאן וכאן, ואולי בעוד מקומות.

שבוע של הפגנות

הבוקר יצאו רבני חמישים ערים בפסק שקורא ליהודים לא להשכיר דירות לערבים. ההצעה הידידותית לוותה בהסבר שיש לנדות את מי שלא יקבל את העצה הידידותית. 50 רבני ערים, זה 50 עובדי מדינה, מקבלי כספי מיסים שלי ושלכם, שקראו לאפליה גזענית תחת עונש של איום בהחרמת היהודי שלא יישר קו. אני מאוד מתאפק לא לדפוק פה אחו-שלוקי גודווין.

אז הערב היתה הפגנה נגד זה בת"א אבל זה התארגן מהר מדי אז לא באו מספיק, מחר אחר הצהריים אני אהיה בהפגנה (יותר גדולה, אני מקווה) ברחבת ביה"כ הגדול בי-ם, אחרי כן בשישי יש את מצעד זכויות האדם1, אחורי זה במוצ"ש הפגנה אחת בבקשה לאחריות ויושרה מצד השלטון בנושא הפרטת שירותי הכבאות שעלתה בחי אדם, עצים ויישובים, ובמקביל אחת שחותכת דרך הנחמדות ודורשת מהממשלה להתפטר לאלתר. אני חושב שהיו עוד עצרת או שתיים נגד הרבובדיה או משהו, אבל זה מה שאני זוכר כרגע. מתנצל אגב על לינקים לפייסבוק, זה מה שמצאתי.

האם זה עדר סמולנים שאוהב להפגין, או שזה באמת מדרון התאבדות של הדמוקרטיה הישראלית? לצערי אני חושב שאופציה ב' היא הנכונה.

האם צריך לתת עוד סובלנות לדת, למנהיגיה, לשליחיה בכנסת, לנכנעים לה בממשלה? האם צריך לוותר על יושרה ונקיון כפיים של אנשי הממשלה והפרלמנט ולא לדרוש מהם לשלם על מחדליהם? אני חושב שהפגנה זה המינימום שאדם צריך להשתף בו במצב מתדרדר שכזה. אני מקווה לראות אתכם שם, גם הפרצופים הלא-קבועים.

-------
  1. ומדובר בעצם על חירויות ולא על זכויות, שמעתם, "אם תרצו"?[^]

האגודה לחמלה

היוזמה האחרונה לחיבור לבבות היפי עולמי נולדה בכנס TED ונקראת "האגודה לחמלה" (הקהל מוזמן להציע תרגומים יותר טובים). המקימים הם טדסטרים שונים, הדלאי-לאמה, מנהיגי דתות וידוענים שונים. המטרה יפה, ואני שמח שבניגוד לקדימונים, הנוסח הסופי לא מתייחס רק לדתות אלא ל"מסורות אתיות ורוחניות" גם כן. אני לא יודע מה זה אומר לגב מי ששומר על אתיקה בלי שהיה לו חינוך מסורתי כלשהוא, אבל בואו נגיד שהומניזם חילוני זה מסורת :-)

האתר הוכרז לפני כשעה ונראה שקרס טוטאלית מרוב מבקרים :-) אין מנוס מלבקש את הקאש. עוד לא ברור לי מה הם מתכננים לעשות חוץ מלהפריח פרפרים, בלונים ופלוצים ורודים, אבל ניתן להם צ'אנס. מעניין לציין שעברית היא אחת מארבע השפות הראשונות שבהן מושק האתר והסרטון (ליד אנגלית, ספרדית וערבית. רמז?)

עדכון: האתר נגיש חזרה, ובעברית שמו "כתב אמנה לחמלה".

E-דמוקרטיה, שוב חוזר הניוון

תכנים פדרליים הם נחלת הכלל לפי החוק האמריקני, אובמה השיק גם לפני כמה חודשים את אתר המידע הציבורי שאפשר רק מאוד לקנא בו, ובסופ"ש עבר אתר הבית הלבן לרוץ על דרופל.

אובמה אומר ועושה שקיפות לא רע, ודואג גם להסדרת נייטרליות הרשת. בארץ מתחיל בינתיים השר-בלי-תיק-שממונה-על-השירות-לאזרח מיקי איתן (השר לאיכות השררה?) לעשות קולות של שקיפות. רחוק היום שכל הכנסת תתנהג ככה.

לא, ישראל עדיין תקועה במקום בעייתי. לפי "ישראל היום" ח"כ דנון מציע חוק בסגנון הצנזורשת (כי צריך להגן על הילדים!) אבל מתמקד בפן הבטחוני (מה נעשה אם תהיה מתקפת טרור דרך הרשת הישראלית? מה אם ישראל תהפוך להיות מבוססת רשת אינטרנט ויפילו לנו את היכולת לשלוח הודעות חירום לאזרחים?). אבל אם מתעמקים בסלט בן 19 העמודים של הצעת החוק, נראה שהפתרון שלו כולל גם הלאמת ניהול והפעלת סיומת .il מאיגוד האינטרנט, הלאמת תוכניות הסברה וחינוך מאשנ"ב, ריכוז תקינה של אבטחת מידע ופרטיות מקוונת בין משרדי הממשלה (שגם זו אליה וקוץ בה – מה אם המונופול הזה יבחר תקנים גרועים?), תנסח את מדיניות הממשלה לקנין ופרטיות דיגיטליים, תקבע סדרי עדיפויות למחקר בנושא איומים מקוונים. לפחות הוא רוצה להקפיד שכל ריכוז הכוח הזה ינוהל ע"י ועדה רב תחומית של אנשים מומחים מהאקדמיה והאמנויות. מה אתם אומרים? ימונו שם אנשי מקצוע, בעלי פרוטקציה או בובות "קנויות"? לפי ההצעה: "הממשלה תמנה, לפי המלצת השר (שר התקשורת – ע.א.) לאחר שהתייעץ עם המוסדות להשכלה גבוהה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המדען הראשי, ארגונים של סופרים, מורים ואמנים, האקדמיה ללשון העברית, ועם גופים ציבוריים אחרים מועצה בת חמישה עשר חברים, ומביניהם את יושב ראש המועצה."

האקדמיה ללשון העברית מבינה באבטחת מידע?! המדען הראשי מבין בתרבות האינטרנט? סופרים ואמנים יובילו את נושא הפרטיות הדיגיטלית? נו שוין, עדיף על מינוי אנשי מכירות או אנשי דת חסרי סובלנות… בכל מקרה דנון מציע שלא ימונו שם חברי כנסת ועובדי מדינה או בעלי אינטרסים.

אבל ההצעה לא משאירה למועצה את ההחלטה אם להשתלט על סיומת .il, ופרק ג' גם מכתיב שהיו תהיה צנזורה על הרשת ועל ספקיות האינטרנט תהיה חובה לצנזר פדופיליה לכולם (עוד פעם?!) וגם חובה להקים מערכת צנזורת פורנוגרפיה רגילה בנוסף ולהציע אותה בחינם לכל לקוח שיבקש. מה לצנזר? את זה יחליטו יו"ר המועצה ועוד שישה חברים מתוך ה15 שיושבים בה.

מה עוד מותר לחסום חוץ מפורנו? "במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאית הועדה להוסיף לרשימת האתרים לחסימה אתרים אשר עשוי להוות סכנה לבטחון המדינה ואזרחיה או סכנה לביטחון וליציבות רשת האינטרנט במדינה." – וזה מקיף בערך כל פרסום זר על האטום בישראל או דברים לא רצויים אחרים. צפו שאתרי CNN והניו-יורק טיימז יחסמו אחת לכמה שבועות. הצעת חוק דומה נדונה ואף הוגשה לאחרונה בארה"ב. ההצעה נותנת לנשיא גם כוח לנתק מחשבים חשודים בטרור מהאינטרנט ואולי עוד רעיונות דומים, לא עברתי על ההצעה…

"רשימת האתרים לחסימה תהיה חסויה ולא תפורסם בציבור." – ועל כך נאמר, הצחקתם אותי.

בסעיף 44 ההצעה נותנת כוח בידי נציג המועצה להכנס לכל משרד ספקית אינטרנט ולנבור בכל מסמך פיסי או אלקטרוני שבא לו ולהעתיק אותם. אני לא מבין למה לא להודיע מראש שהממשלה פשוט תקליט מראש כל מה שקורה בכל השרתים בכל הדאטהסנטרז בארץ ונגמר…

הצעה שכזו היתה יכולה להיות נחמדה אם היא היתה מתלווה לזה שישראל תהפוך את הרשת לזכות אזרח, ואת התשתית ללאומית. פינלנד עושה את זה למרות שלצערי גם מפעילה צנזורה גרועה, אבל המחשבה היא בכיוון הכללי הנכון – תשתית האינטרנט תתאחד בסופו של דבר עם תשתיות התקשורת האחרות כמו טלפונים, סלולאריים ושידורי טלוויזיה ורדיו, אז למה לעכב את הבלתי נמנע? אבל אסור לכרוך את זה עם חוקי צנזורה חסרי אחריות…

עוד מידע: אתר אמנסטי על זכויות רשת, EDRI על הבעיתיות של חסימת אתרים ובנושאי חופש מקוון בכלל, עיתונאים ללא גבולות, יוזמת הרשת הפתוחה.

ברגע האחרון: יום וחצי אחרי ישראל היום, גם YNET הרימו כתבה, הקדימו אותי בחצי שעה :-)

אני חושש שאנחנו באמת נחיה בזמנים מעניינים יותר ויותר. יאק.

אמונה בנסתר כגעגועי ילדות

חשבתי שהפוסט הקודם יסכם את הנושא אבל נראה שהוא מאוד פופולארי, אז אני נותן לו במה בכל זאת (אם אני ארגיש שזה משתלט לי על הבלוג, אני אפסיק :-))

יעצו לי להקפיד לפתוח פוסטים בסיכום טענותי, אז כאן אפרוס טענותי לקורלציה בין התבגרות רגשית של בן אנוש ובין המעבר מעולם שתלוי באמונות טפלות לעולם נאור יותר (לתפיסתי). בפוסט הזה אני נוגע בכמה נקודות שאולי יהיו טיפה בוטות לאנשים מאמינים, אם יש כאלו בקהל, אתם לא חייבים להמשיך, יש פוסטים אחרים בבלוג. מי שהיה פה שותף לדיוני המטא בפיסיקה ומטא-פיסיקה, על הטבעי והעל-טבעי, יכול לדלג למטה כדי להגיע לפואנטה של הפוסט הזה.

למי שלא קורא את הדיונים בתגובות בבלוג, יש דיון עז ומתמשך. שני פוסטים כאן כבר שברו מזמן את כל שיאי התגובות בבלוג אצלי (פוסט על סכנות הרפואה האלטרנטיבית ועוד פוסט על מדע ואמונה), ובמקביל גייס חץ את קוראיו הקבועים לדיון אצלו בפוסט תגובה, שנראה לי שובר גם אצלו שיאים במספר ואורך התגובות.

למי מקוראי שלא קורא אצל חץ, אני אביא פה את תמצית סוף הדיון שלי שם עם קורא בשם יניב, שנראה לי שאינו בקיא במיוחד במדע וטכנולוגיה מודרנית, ומנסה לשכנע אותי עד לרגעים אלו שאין המצאה שבאה אל מוחינו ללא עזרת עולם הנסתר (קריא אלוהות או מלאכים וכולי) ובעיני זו גישה שמצמצמת את גדולת המין האנושי והמוח המופלא שהתפתח לו בין האוזניים. כשניסיתי להראות לו שרגשות, דמיון ומחשבות הם ארציים ולחלוטין ואין שם שום עזרה מבחוץ. הראיה שהוא שולף לי? "הרי אם היית רק גשמיות, היית עושה צילום רנטגן ומכיר את עצמך לא?"

אז הבאתי לו צלם רנטגן… להמשיך לקרוא אמונה בנסתר כגעגועי ילדות

תנו להם למות בשקט, תנו לנו לחיות בשקט

אין קשר ברור מיידית, אבל הנה שני לינקים שנשפכו אלי עכשיו מהטוויטר. אחד על סכנות הגימטריה לשכל הישראלי, ואחד על סכנות פיקוח היתר על שוק התקשורת לכיס הישראלי. חברו את זה עם זה איך שתרצו.