חדשות הפרטיות, פרק 65

רשת צ'יזבורגר חוגגת שלוש שנים ומתניעה את failbooking.com, המקום שירכז לא מעט דוגמאות ל"יותר מדי אינפורמציה" (כרגע התג הכי נפוץ בבלוג) ועדויות לפער דורות תרבותי. אכן נראה שאחוז לא קטן הוא פאדיחות של פרטיות, ודוגמאות למה פייסבוק הוא דרך תקשורת מאוד מביכה ולא טבעית לאנשים. בנוסף אבל יש גם הברקות שאולי יום אחד יגיעו לרמת BASH הגיקי. האתר לא מוגבל למשתמשי "עלהפנים", גם ציוצים מוצלחים מטוויטר מתקבלים בברכה.

בחזית האישית והפחות מצחיקה, בהמשך לחששותי מתהליך חידוש רשיון הנהיגה שלי, שלחתי ביום ראשון לדובר משרד התחבורה אבנר עובדיה מכתב:

למר עובדיה וצוות משרדו שבוע טוב!

כיון שהנושא תחום באילוצי זמן (יפורט), אודה למשרד הדובר על התייחסות דחופה.

נדרשתי להצטלם כדי לחדש את רשיוני. כשביררתי בדרגים נמוכים יותר במשרד, גיליתי לאכזבתי כי בניגוד ללשון חוק הכללת אמצעים ביומטריים החדש, משרד הרישוי עדיין דורש ממני צילום למאגר הביומטרי של משרד התחבורה/הפנים.

  1. אבקשכם לאפשר לי לחדש את רשיוני ללא התניה בכניסה למאגר הביומטרי של משרד התחבורה/פנים.
  2. במקרה ובקשתי זו תדרוש זמן טיפול, אבקש כי יוארך תוקף רשיוני הזמני כנדרש עד לסיום התהליך.

אני מרגיש שהנושא דורש הסדרה, כי הוא מדאיג מספר לא מבוטל של אנשים. לפי החוק אין לגרוע כל זכויות ושירותים מאזרח המסרב להכנס למאגר, והנה כאן נראה שמשרד התחבורה מתנה את זכותי לתעודת רשיון נהיגה בכניסה למאגר.

עוד נאמר לי, שכיוון שתוקף הרשיון הזמני שבידי הוא רק לעוד כעשרה ימים, אם אתמהמה בהתלבטות ולא אצטלם, אאלץ לעבור מבחני נהיגה מחדש. מנקודת המבט שלי מדובר כאן במצב מטריד מאוד, כמו שתוכלו להבין.

מודה מאוד על תשובתכם המהירה,
עירא אברמוב.

כיון שלא זכיתי לתשובה עד רגע זה, שלחתי היום את רשימת הקושיות הבאה לממונה על חופש המידע של משרד התחבורה, גב' אפרת קילשטוק, עם עותקים לכתובות דואל רלוונטיות נוספות במשרד הרישוי ובאגף מערכות המידע של המשרד:

לגב' קילשטוק, מהלל וקופרברג שבוע טוב!

לאחרונה נתבקשתי להצטלם לחידוש רשיון הנהיגה שלי. מכל מה ששמעתי וקראתי עד היום על שיטת הצילום החדשה, ניהול מאגר התמונות במשרד הרישוי והגישה אליו, ברור לי כי הדרישה הזו סותרת את חוק המאגר הביומטרי שעבר בחודש שעבר, המציין שאין למנוע שירות וזכויות מאזרח המסרב להכנס למאגר ביומטרי. בפניותי למשרד בנתניה וגם במענה הטלפוני נאמר לי שלא אוכל לקבל רשיון זמני נוסף וגם לא רשיון עם התמונה הישנה. בנוסף נאמר לי, ספק באיום, כי אם אמשיך לסרב להצטלם למאגר ורשיוני יפוג, אאלץ לעבור מחדש את כל המבחנים.

אודה לכן מראש על תשובה מהירה שתרגיע את חששותי, שכן תוקף רשיוני יפוג בשבוע הבא. שאלה בנידון שלחתי למשרד הדובר, אך לצערי טרם קיבלתי את תשובתו. לכן אבקש בזאת מידע נוסף שנופל בתחום אחריות משרדיכן.

כמומחה ניהול ואבטחת מידע ארצה לדעת יותר על אופן ניהול המאגר הביומטרי של רשות הרישוי. לצערי לא מצאתי על כך מידע באתרכם. בהתאם להוראות עמוד חופש המידע באתר המשרד, אני מפנה אליכן את השאלות לפני שאמלא טופס שאילתא שכן נראה לי שהמידע הזה אמור להיות שקוף וציבורי. אשמח אם תוכלנה להשלים לי את הפרטים הבאים, ובמיוחד אשמח לתשובות טכניות מפורטות עד כמה שניתן מעמיתי, אנשי ונשות מערכות המידע ואבטחתו במשרד:

  1. מהם הצווים או התקנות שהביאו להקמתו ומגדירים את ניהולו של המאגר החדש?
  2. מתי הוצאו הצווים ומתי התחיל היישום?
  3. מה גודל המאגר כיום? (מס' רשומות, גיגה-בייטים)
  4. מה היא איכות התמונות הנשמרות ובאיזה פורמט?
  5. מה היא התשתית הטכנולוגית שבאמצעותה מנוהל המאגר? אשמח לפירוט תוכנות ניהול מסד הנתונים, רמות הצפנה של המידע והתקשורת, גישה ישירה דרך האינטרנט הציבורי לספקים חוץ-ממשלתיים.
  6. מי הגופים/ספקים המופקדים על ניהול תשתית המידע והתקשורת מלבד צוות המשרד?
  7. כל כמה זמן נערכות בדיקות אבטחה למערכת, ע"י מי? האם תוכלו לפרסם את תוצאות הבדיקות?
  8. התפרסם באתרכם ובמקומות אחרים כי המאגר הקיים נגיש למספר גופי ממשלה וחברות פרטיות. למי יש גישה לנתוני המאגר ולאילו שימושים? האם גופים חיצוניים מחוברים באופן מקוון? באיזו איכות נשלחים לחברות אלו קבצי התמונות?
  9. אילו עיבודים, ניתוחים או הפקות מידע ביומטרי נעשים היום על המאגר ע"י משרד התחבורה ושאר הגופים איתם הוא חולק את המידע?
  10. מה הם התנאים לקבלת גישה למאגר ואילו אמצעי פיקוח קיימים על הגופים שקיבלו גישה עד היום?
  11. האם ידוע על דליפה של עותקים מלאים או חלקיים של מידע ממאגר התמונות? כיצד טופלה הבעיה?
  12. מהו הנוהל שהכין המשרד לטיפול במקרה של דליפה?
  13. כיצד נערך משרד התחבורה לתיקון כל הנהלים הנ"ל כתוצאה מהחקיקה החדשה?

מודה לכן מראש,
עירא אברמוב.

הספח החדש לתעודת הזהות שלכם, תודה לדוד!
החזיקו לי אצבעות (ופרצופים)…

מלצר! יש לי מים בדלק!

רופא: יש לך מים בברך.
פוץ בריטי מהמעמד הגבוה: מים?! אהה… זה בטח מהקרח בקוקטיילים…

אני אעשה רגע של "לא רלוונטי" כי בחודש האחרון קיבלתי כבר שלוש או ארבע פעמים את המייל עם רשימת תחנות הדלק שנתגלו להם מים. אינני יודע מאיפה הרשימה וכמה זמן היא מסתובבת, העותק האחרון גם מוסיף כי "נבדק ע"י צוות כ"א של חברה המספקת שרותים לבתי המשפט" – וזה ממש מדויק. חברות כוח אדם הן מומחיות בבדיקת דלק. עד עכשיו תהיתי אם הרשימה היא של כלבוטק ואולי היא של מישהו ששונא את בעלי תחנות הדלק האלו (בעל תחנות דלק אחרות?). עד כמה שאני לא שש לסמוך על הממשלה, יש את הבדיקות הרציפות של משרד התשתיות, והבעיה הגדולה היא שגם הן לא מעודכנות. כמובן אתם מוזמנים להוכיחני כטועה.

דוחו"ת שנתיים ל-2008, 2009.

עדכונים שוטפים של הבדיקות אפשר למצוא בסקרולר של הידיעות בשמאלו של עמוד הבית באתר.

הזהרה חשובה של חנן כהן על איכות המידע של משרד התשתיות.

בעברית פשוטה – אין למי להאמין, ובמיוחד לא לרשימה אלמונית שמסתובבת במייל בלי אבא ותאריך תפוגה. בעסה.

כמובן שכדי להוסיף עלבון, באתר התשתיות הלאומיות שולטת עברית 1255 ולא יוניקוד, ועל RSS לא שמעו.

המשך הרפתקאותי הבירוקרטיות (בערך): הפעם – משרד המשפטים שם קצוץ על הפרטיות שלכם וכך גם "דאן אנד ברדסטריט"

לפני כמה ימים קראתי מאמר מעניין על SEO ובסקרנות לא אופיינית הלכתי לחפש כמה גבוה בתוצאות ל"עירא אברמוב" מופיע הבלוג הזה. נדהמתי לגלות שהפייג'ראנק של האתר האישי שלי כל כך נמוך ששטויות כמו תפוז (שבו אני לא משתמש) עולות גבוה ממנו, וכמוהו איזו ידיעה עתיקה באתר חדשות עלום שם על שהתחלתי לעבוד במקום שנסגר. עד כאן לגבי מציאת האדם לפי חיפוש גוגל. יופי נחמה.

אבל התוצאה הרביעית הטרידה אותי מאוד. כתבתי על זה בלי להזכיר שמות אבל מתבהר שזה לא יעלם בקרוב, אז אני כבר אפרסם את זה ודי. הסיפור הוא שמצאתי את הפרטים האישיים שלי בדאנ'ס גייד. מדובר בחברה לנתונים פיננסיים. הם אוספים מידע מכל הבא ליד ומרכזים אותו במקום אחד כדי שתוכל לעשות בדיקות אשראי לגביהם מול גופים או כל שימוש אחר, שזה כמובן עולה כסף. לא רק שגיליתי שכעוסק מורשה אני מופיע אצלם, אבל במקום אחד מרוכז מופיעה גם כתובתי האישית ומספר העוסק המורשה שלי, הלא הוא מספר הזהות שלי.

מה לא בסדר בזה?

  • הכתובת הפרטית שלי שהם מפרסמים, איננה כתובת העסק שלי כפי שרשומה ברשות המיסים, היא גם איננה הכתובת שרשומה במשרד הפנים.
  • בעזרת מספר הזהות שלי אפשר לבצע כל מיני פשעי "גניבת זהות" כמו לבצע בשמי פעולות בנק או ביטוח או בשאר מקומות, לך תדע כמה נותני שירות לא מבקשים זיהוי מעבר למספר הזהות בימינו. זה לא אמור להיות כ"כ קל, אבל לצערנו זה כן, ודנסגייד מתעלמים מזה בלי להניד עפעף.

(האמת היא שאין לי אפילו הרבה מה לכעוס בימינו על D&B כאשר דיסק מעודכן חדש של מרשם התושבים מוצא את מקומו כל כמה חודשים ברשת. אני מכיר כמה אנשים שיש להם את העותק שלו בבית, ככה בשביל הנוחות של למצוא אנשים… בשבילי יש כאן איזה גבול חוקי תחתון ואני לא מעיז להחזיק עותק שלו, אבל הפואנטה שהוא מאוד זמין. אם רק הייתי רוצה להשתמש בו או לעשות מחקר "גנאולוגי וגניקולוגי" על כל אזרח רשום במדינה.)

אבל עדיין, מדובר על זה שכתובתי הפרטית ומספר הת.ז. מפורסמים בצמוד לשמי בצורה שעכשיו שמורה בגוגל קאש. כעסתי, חיפשתי את פרטי ההתקשרות (נחשו מה, האתר קצת שבור בפיירפוקס) וכתבתי להם מכתב זועם על כך שאינם מנסים לבנות איזו שהיא שכבת הגנה בסיסית נגד קצירת המידע הנ"ל, אבל קיבלתי תשובה קרה, משפטית ומזלזלת (לדעתי) מרכזת פניות הציבור שלהם, לירון מאור-לוי ((שלצערי לא מצאתי את מספר תעודת הזהות שלה, אחרת הייתי מפרסם אותו פה)):

תלונתך שבסימוכין הועברה אלי לצורך טיפול והריני להשיב כדלקמן:
הצגת מידע עסקי על חברות ועסקים הינה צורך משקי חשוב ביותר ומטרתו בין היתר לאפשר לעסקים וליחידים לבצע עסקים בבטחה. לאור חשיבות זו הכיר המחוקק בצורך זה, אפשר איסוף ומסירת מידע על חברות ועסקים ואף התיר זאת באופן מוסדר במסגרת חוק נתוני אשראי.
פעולותיה ומאגרי המידע של דן אנד ברדסטריט מוסדרים על פי חוק ומאפשרים לה לאסוף, לנהל ולמסור מידע אודות עוסקים וחברות. חברתנו מחזיקה לשם כך ברישיון אשר הונפק לה ממשרד המשפטים. למותר לציין, כי דן אנד ברדסטריט אינה נדרשת לקבל את הסכמתם של העוסקים והחברות כדי לאסוף או לספק מידע אודותם.

אנו תיקווה כי הינכם מבינים את הצורך ואת העובדה כי אנו פועלים במסגרת החוק ולא נוכל להיענות לדרישתך בדבר מחיקת פרטי המידע המצויים בידנו על העסק אשר ברשותך.

למרות האמור, במידה והמידע אותו אנו מספקים הינו שגוי או אינו מעודכן נשמח לקבל את הערותיך על מנת שנוכל להציגו באופן המדויק ביותר.

נשמח לעמוד לרשותך בכל עת.

בכבוד רב,
לירון מאור לוי
רכזת פניות הציבור
דן אנד ברדסטריט (ישראל) בע"מ
טלפון: 03-7331530
פקס: 03-7330340
:E-mail maorl@dbisrael.co.il

השארתי לה הודעה טלפונית והיא חזרה אלי אחרי כשעה וחצי או שעתיים. המכתב הוכתב ע"י סמנכ"ל המידע של D&B בשם משה ברדוגו ((שבאופן מפתיע לא מצאתי את מספר תעודת הזהות שלו במאגר! חבל, הייתי מפרסם גם אותו, לפחות כדי שלא תתבלבלו בטעות עם משה ברדוגו השני, שיושב עכשיו בכלא על רצח)). מסתבר שהחברה אינה עוברת על שום חוק, המאגר הוא באחריות ורשיון משרד המשפטים, רשם החברות, ואין איך לבקש הסרה מהאתר. אני חוזר שנית – אין איך לבקש להסיר או להסתיר פרטים. אלא אם אתה חברה. הפרטים של חברה בע"מ עולים כסף ולא נגלים לגוגל. הפרטים האישיים של עוסקים מורשים הם יותר אישיים אבל פחות ריווחיים, אז הם גלויים לכל דורש.

הגב' מאור-לוי היתה מאוד אדיבה איתי בטלפון, למרות שאני קצת איבדתי את קור רוחי בהתווכחי איתה. מסתבר שאני גם לא הראשון שפונה. הטענות החוזרות והנשנות שלה שכל המידע מופיע גם באתרים ממשלתיים שגויות. באתר שע"ם אפשר למצוא את חלק מהמידע על חברה או ע"מ אם יש לך את מספר הזהות שלי מראש, אבל לא יתנו לך את הרשימה המלאה או את מספר הזהות שלי לפי שמי, וגם אז זה מוגבל למספר מצומצם של מספרי ע"מ בכל בקשה ומעבר מוצלח של מבחן קאפצ'ה. גם באתר רשם החברות אי אפשר להוציא מידע מלא של עוסקים מורשים, רק מספרי ח.פ. של חברות, ורק לאחר חיפוש עם בקשת POST, כלומר שוב, לא כתובת GET קבועה וגלויה למנועי חיפוש.

נתתי לה את ההנאה מהספק, ניסיתי לפנות היום מספר פעמים אל רשם החברות טלפונית, אבל המערכת האוטומטית תמיד מפנה אותי את מערכת תאים קוליים ותמיד אני מקבל את ההודעה המדהימה כל כך של "הופנית לתא הקולי של מנוי XXXX, לצערינו אין למנוי תא קולי במערכת. שלום! (ניתוק)". אין עם מי לדבר אם לא ניגשים אישית. כרגיל.

התקשרתי למחלק עבירות מחשב במשטרה, כדי להתייעץ מה אפשר לעשות. השוטר האדיב בצד שני הסכים איתי לחלוטין שמדובר בפוטנציאל לגניבות זהות מבהיל למדי אבל אמר שאם המאגר שבידיהם חוקי וההצגה שלו חוקית אז אין לו מה לעשות, ובוודאי לא למחלקה שלו. גם אם מדובר בפעילות מונעת גניבות זהות, הדבר יטופל ע"י מפלג ההונאות הכללי ולא מחלקת עבירות מחשב. ככלל המלצתו היתה שהדרך היחידה המוצלחת לפעולה בנידון תהיה פניה לעיתונות, אבל את זה העדפתי שלא לעשות כדי לא למשוך יתר תשומת לב לעצמי ומספר הזהות שלי. שלחתי בטוויטר פניה נרגשת לכל אנשי התקשורת שמנויים על הטוויטים שלי ((כלכליסט, נענע, עידוק ולא יודע מי עוד)) מי מעוניין בסיפור על גניבות זהות וזכיתי ל0 תגובות. זה אכן מפחיד רק אותי?

עם המידע ה"מרענן" הזה פניתי חזרה אל הנהלת D&B. הסברתי להם שחבל לי שהם מחזירים לי תשובה משפטית קרה במקום להיות קצת יותר מודאגים לפרטיות שלי ושל כל העוסקים המורשים בישראל. הוספתי שהמשמעות של פרסום המידע היא נזק תדמיתי להם ונזק פוטנציאלי אישי שלי גדול פי כמה, אבל אם לא תהיה ברירה אהפוך את זה לענין ציבורי. על זה כבר קיבלתי תגובה ממשרדי עורכדין החברה. ענה לי עו"ד ניב סבר ((גם כן אין לי ת.ז. לצערי)) מחברת עו"ד מ. פירון מאבא הילל סילבר 16 ברמת גן. הוא הקליד מכתב יפה, הדפיס אותו, חתם עליו, סרק אותו ונתן לעו"ד שירי לינד ((שוב אין לי ת.ז. לצערי)) לשלוח לי PDF של הסריקה במייל (אז אני לא יכול אפילו לחתוך ממנו טקסט), אבל אספר לכם שבה ענה כי 'מרשתנו לא השיבה לך תשובה "משפטית" כמשתמע מהפניה האחרונה אליה' וכך הלאה, וכי כל המידע נמסר לפי חוק בהתאם לסעיף 33 לחוק נתוני האשראי 2002 ורשיון מידע. האיום שצורף כאן היה עדין שבעדינים:

3. כפי שידוע לך היטב, פעולותיה של מרשתינו הינן חוקיות וכאמור נעשות מכוח הרשיון שניתן לה. מרשתנו דוחה את האיום המסווה בפנייתך האחרונה אליה, לפיה תפעל באופן שיגרום לה נזק תדמיתי אם לא תסיר את פרטיך. מרשתנו תדע לעמוד על משמר זכויותיה.

יפה. פתאום אני רואה שהפכתי להיות "הלמו" וזו לא הייתה הכוונה שלי. לא אמרתי שאנסה לפגוע בתדמיתם, אמרתי שאביא את העובדות היבשות לידיעת הציבור וזה יפגע להם בתדמית לבד. אם יהיו להם אילו שהן טענות, הרי שיש לי את הגנת "אמת דיברתי", וכך עניתי (נערך כדי לחסוך את האורך). ההדגשות במקור.

צר לי מאוד שאתם (דאן אנד ברדסטריט) בוחרים להמשיך להתעלם מהבעיה שהצגתי, ומעדיפים להציג אותי כנודניק.

אינני אומר שמה שד.ב. עושים הוא לא חוקי, אך אני עדיין חש כי פרסום פרטי האישיים (מספר ת.ז. מרשות המיסים וכתובתי הפרטית שהוצלבה ממקור אחר שאינם מפרטים, אני עדיין מחכה) ללא שום פיקוח מאפשר לפושעים לפגוע בי ובכל עוסק מורשה בישראל ביתר קלות.

כיון שלא הצלחתי לעורר את אהדתכם לעובדה שדרך פרסום המידע, חוקית ככל שתהיה, מהווה סיכון אמיתי לכל עוסק מורשה בישראל שמופיע אצלכם במאגר, אני נאלץ לפנות לעתונות. ד.ב יכולים היו לנקוט באמצעים פשוטים כנהוג באתר הממשלה כמו ש.ע.מ. ורשם החברות, אבל מעדיפים לחשוף את המידע בהקלת ראש וללא התחשבות בסיכון הרב שנגרם לעוסקים המורשים שבמאגר. מבחינתם "אנחנו תואמים את החוק ואחרינו המבול". במקום לתת לי תשובה מדוע לא תגנו על הפרטים היקרים שהופקדו בידיכם, אתם מפנים אותי לעורכי דין.

אינני מאיים להוציא דיבה, אני מבטיח שלא אכפיש את שמכם, ורק אתן את הפרטים היבשים, כי לדעתי הם מספיק גרועים כמות שהם: החברה מפרסמת ללא סייג ובמרוכז את שמם, כתובתם ומספר תעודת הזהות של כל העוסקים המורשים בישראל, בצורה המופיעה בחיפוש פשוט בגוגל ומנועים אחרים. הצגת המאגר בצורה לא מוגבלת שכזו, למרות היותה כפי הנראה חוקית לחלוטין, מסכנת את העוסקים המורשים בישראל ומקילה על גניבת זהותם ע"י גורמים עוינים. אינני מנסה להגיד שיש כאן כוונה שלילית מצד החברה, אבל קשה לטעון לתמימות לאחר שהבאתי את הדבר לתשומת ליבכם וסירבתם לשנות את נוהלי פרטיות המידע באתר.

הסכימו איתי גם אנשי מחלק עבירות מחשב של המשטרה שיש כאן סיכון לא קטן לפרטיותם ונכסיהם של האנשים עקב חשיפת המידע, אבל ידיהם קשורות והם המליצו לי בעצמם על פניה לעתונות. נראה שאינכם מתירים לי ברירה. אם יגרם לכם מכך נזק תדמיתי, הרי שזה לא בשל הוצאת דיבה אלא אך ורק בשל חוסר ההתחשבות שלכם בפרטיות והרגישות של המידע עליו אתם מופקדים.

לצערי עורך הדין היחידי שאני מכיר שהייתי רוצה שייצג אותי אם יקרה משהו, התנהג איתי לפני כמה חודשים בצורה לא ראויה ולכן אין מצב שאפנה אליו. למרות זאת, הנה אני מפרסם את זה. אם מישהו מכם מכיר עיתונאי שרוצה לרוץ עם הסיפור, איך משרד המשפטים נותן אישור וD&B מצליבים מידע נוסף ומפרסמים בלי הגנת פרטיות בסיסית, אני אשמח לחלוק איתו את הנוסחים המלאים של כל המכתבים והקלטות של השיחות. אני מעדיף ששמי לא יוזכר בכתבה אבל אחרי שאני לוחץ כאן על כפתור הפרסום בבלוג כנראה שכבר לא תהיה לזה משמעות רבה מדי.

לכל העוסקים המורשים שקוראים – תתחילו לבדוק פעמיים בחודש את כל המוסדות הפיננסיים שמחזיקים את כספכם מעכשיו. בכלל זה קרנות השתלמות, נאמנות, ביטוחים וכך הלאה.

החזיקו לי אצבעות. אין לי כסף וראש לחטוף עכשיו תביעה, אפילו אם היא חסרת בסיס לחלוטין. יותר זול בשבילם הרי לתקן את אתר האינטרנט מאשר לשלח בי את משרד עו"ד פירון בבית המשפט, אבל אני פשוט לא יכול לשתוק על זה.

שמות מחשבים

אנשים שלא מנהלים רשתות לא יודעים אילו בעיות יכולות לקרות כשבוחרים בשמות בעייתיים למחשבים. אתה עלול למצוא את עצמך מתקשה למצוא שמות חדשים למחשבים נוספים או במקרים קיצוניים למצוא התנגשויות, ואני אתן דוגמאות:

1. חבר שלי שרת ביחידה מסוימת בצבא אי שם בשנות התשעים, שם כל מכונות הסולאריס היו שמות של דמויות שייקספיריות וכל תחנות הSGI היו שמות של תבלינים. יום אחד כשנרכשו כמה מכונות חדשות ונגמרו לו התבלינים הוא כמובן בא אלי. הלכנו למדף התבלינים של אימי וחיפשנו וחיפשנו לשוא שמות שעוד לא היו להם, עד שגילינו שמלח וסוכר לא היו מיוצגים ברשת בכלל 🙂

2. חבר אחר ביחידה אחרת קרא לכל המכונות שלו בשמות של מותגי קונדומים (אכן יחידה אחרת למדי) כמו דורקס וטרוג'אן, והגיע עם כמה מהמכונות לתרגיל ביחידה אחרת, שם כל הרשת נותבה ע"י ראוטרים בשמות פשוטים ולענין כגון R0, R1…. וכמובן שהיתה בעיה של התנגשות מרחב השמות כי לשתי הקבוצות היה R3.

3. בחברה מסוימת בנה ידידי מארק קלאסטר חישובים, זה היה עוד לפני המצאת המחשבים הדקיקים של 1U שיש היום, ו40 מחשבים הוכנסו לארבעה ארונות. בכל מצב אחר אנשים היו קוראים להם במספרים רציפים כמו C01 עד C40 אבל לא מרק. הוא החליט לקרוא לארון אחד בעשרה שמות שונים של וודקה, לשני בעשרה שמות של קוניאק, לשלישי בעשרה שמות של ויסקי וכך הלאה. באיזשהוא שהוא שלב הוא קיבל תלונות כשלאנשים נמאס להקליד שמות ארוכים כמו glenfiddich 13 פעם ביום כדי להגיע לשרת ונאלץ להוסיף גם שמות פשוטים…

4. בחברה שבה עבדתי בקליפורניה התחילו ממשרד קטן, ולכל המחשבים ניתנו שמות מ"שלגיה" כי לא תכננו יותר משבעה גמד^H^H^Hאנשים. השמות נגמרו מהר ונאלצו להוסיף "יער", "נסיך", "מכשפה" ואחד הלינוקסים גם קיבל את השם "תפוח", אבל אז הגיע איש מכירות עם מקינטוש. הוא קיבל כמובן את השם "רעל" 🙂

5. פעם קראתי לשני המחשבים שלי בבית רן וסטימפי וחשבתי שאני מה-זה מקורי ואף אחד לא יבין זאת בארץ, עד שגיליתי שבכל חברת היי-טק שניה כבר היה איזה גיק שעשה את זה לפני…

6. בחברה שאני עוזר לה להקים את מערך הIT בימים אלו בחרה חנית את משפחת אדאמס כנושא. בהתחלה פחדתי שהמרחב יגמר מהר מדי (כמו בשלגיה לעיל) אבל גיליתי בחיפושים ברשת עוד המון בני דודים וחיות מחמד, וכרגע מספר השמות בDNS הוא למעלה מ20 שמורים מראש, ופחות מ10 מכונות.

7. מרגע ששמתי שרתית ראשונה משלי בהוסטינג לפני כ4 שנים, החלטתי לתת להן שמות נשיים. זו של היום שמה Uma (על שם ת'ורמן) והגיק שבי ציין בשמחה שיש לה יותר CPU cores מאשר אותיות בשם.

כל פעם שאני מתקין למישהו שרת או תחנה ושואל אותם אם הם בחרו שם, לרוב מסתכלים עלי מוזר. הם לא מבינים שזה מאוד אישי ויקבע את חלק מהיחס שלהם ליצור הזה שאמור לעזור להם לעשות את העבודה? הטלפון הנאמן שלי השתנה עם השנים אבל מרגע שהוא מתחבר לי את המחשב ומנהל לי את היומן, שמו "סנשו" ע"ש נושא כליו של האביר בעל דמות היגון. לא יכול לחשוב עליו אחרת. גם למכוניות יש לנו במשפחה תמיד שמות, כמו "חיימ'קה" ו'השָבָּזָ"ן' (סיפור ארוך) או Shilo'i Wingu שזה אמר להיות "כנף לבנה" ביפנית לפי מישהו שלא סמכתי מעולם על היפנית שלו.

אז איך אתם נותנים שמות למחשבים או מכוניות או טלפונים שלכם?

צל"שים קטנים על שירות, וסיפור קטן על תכנון מטומטם

מזמן לא נגעתי כאן בצרכנות, פה ושם יצא לי להתקל לאחרונה בשירות טוב שרציתי להמליץ. ראשונה היא תמי מ"יש מיין". עסק של אדם אחד (עד כמה שראיתי) ומתקתק כמו שעון. כשהתייאשתי מכל האחרים שניסו למכור לי מקררי תצוגה במקום מקררים לשמירת בקבוקים לאורך שנים, או לדחוף לי דגמים יקרים שלא בצדק או שלא לצורך, תמי ענתה בסבלנות ולעניין, וניכר שהיא גם מכירה את שוק היין ולא רק את המקררים (בחלק מהמקומות אפילו לא ידעו לתת לי פרטים טכניים בסיסיים עליהם). כשהזכרתי כלאחר יד שכרגע הבקבוקים מתחממים בסלון באמצע הקיץ היא הציעה לתת לי בהשאלה עד להספקה מקרר טיפה קטן יותר ממה שקניתי ששוכב אצלה לתצוגה, ככה לפני שעוד דיברנו 7 דקות ולפני שנפגשנו. גם כשבאתי לבקר בתצוגה שלה בבנימינה קיבלתי שירות אדיב ולענין. אני יודע שרובכם לא בשוק למקררי יינות אבל עדיין, ראיתי את זה חשוב לציון 🙂

עוד מקום שראוי לציון – "ממציא הגלגל" ברחוב החרושת ברעננה. לא זול אבל יודע מה הלקוח צריך. גם כאן עסק של איש אחד. איש מוצק בשם ניר (תאום של וין דיזל, נשבע לכם) שמספר על רקע של מהנדס מכונות. בדיעבד גיליתי שהוא אחד מחביבי חברי מועדוני מכוניות ספורט למיניהן. האימפרזה LX הצנועה שלי לא חברת מועדון WRX, אבל קיבלה טיפול כמו המכובדים. החלטתי להפניק אותה עם פירלי במקום צ'יאט, למרות שידעתי שאשלם למעלה מ50% יותר. כאן אין משחקים של "זה גלגל של 1200 ש"ח אבל לך אני אעשה הנחה ל500, או 450 אם תתן לי מזומן!". מחירים "רשמיים" של יבואנים שאף אחד לא מוכר בהם זה מזמן טריק דפוק שאני לא יודע על מי הוא עוד עובד. ניר רצה לתת לי קצת נאומי רקע על המותגים אבל עצרתי אותו ושאלתי את התכליס, והוא אחרי קצת שכנוע גם עבר למוד תכליס איתי. אני ניגשתי לבנק להוציא כסף ואילו הוא קשר לעצמו בנדנה לראש והתחיל לעבוד בקצב. עד שחזרתי, ארבעה ג'אנטים עירומים כבר היו בשיוף והאיש הראה קפדנות יתרה בהרכבה והאיזון. אם היה צורך במשקולת כבדה מדי, ניר העדיך לפרק את מחדש את הצמיג, לסובב אותו ולהדביק אותו בכיוון אחר על הג'אנט, ולתת לי איזון יותר מושלם ממושלם עם מינימום משקולות. עם סוליות חדשות אני מרגיש שאני עושה פחות חראקות בסיבובים, אחיזת הכביש השתפרה פלאים, ואפילו צריכת הדלק השתפרה ב10 אחוז, ואני חושב שכל שקל שהשקעתי כאן יחזור בהוצאות דלק ובטיחות.

ליד שני הסיפורים האלו ישנו סיפור הזוי אחר שלא קשור לשירות. לקוח שלי עבר לפני שבוע מעזריאלי למגדל הקריה החדש שממול. זאתומרת… חודשים ארוכים היה שם מודבק עליו בגדול "מגדל הקריה – להשכרה" (עד עכשיו יש לנו מחוץ לחלון שאריות של דבק הטפטים). היום הוא נקרא גם בשם "מגדל הממשלה" וגם "מגדל היובל". מתי ככה ומתי ככה? תלוי לאיזה לובי אתה נכנס. יש שניים. התופעה לא חדשה, אם אתה נכנס למגדל עזריאלי המשולש, תגלה שבקומת הקרקע אתה בלובי של בזק (בערך 20 קומות ראשונות) ובעליה קטנה של מדרגות נעות למרפסת שמעל הדסק קבלה בבזק אתה מעביר כרטיס להכנס למעליות של שאר הקומות שמעל (כל אחת לוקחת אותך לכל הקומות 21-37 או משהו כזה). מקובל והגיוני. אבל כאן מדובר בלובי נפרד בשטח דונם שלם עם דסק קטן וכל השאר ריק למדי. היושבת בדסק יודעת רק על 4 חברות במגדל, אבל לא שמעה על הלקוח שלי. בטלפון הם אמרו לי קומה 27. יצאתי במסע של כ70 מטרים הליכה כדי להגיע למעליות בצד השני של הלובי הנרחב והריק, שם לקחה אותי מעלית שמגיעה רק לחניון מינוס 2, קרקע, ו25. זהו. למי שחונה במינוס 1 או מינוס 3 יש מעליות נפרדות. בקומה 25 צריך להחליף מעלית – שתי מעליות הן לקומות 23-36, ושתיים אחרות 25-36. כלומר קריאה לא בוררת בין ארבע המעליות אלא רק בין הזוג שקראת לו, ומי שבקומות 23-24, עלה עד ל25 רק כדי לרדת עוד אחת או שתיים.

אה כן, איפה שלא פישל האדריכל, השלימה החברה שהתקינה את המעלית – כשלוחצים על קריאה לירידה בקומה 27, מגיעה המעלית, עושה "פינג!" גבוה ומהבהב אור לעליה (טוב, אולי הפכו בינהם בהרכבה), עוברות שלוש שניות ורק אז מושמע "דונג!" נמוך בשתי אוקטבות ונפתחת הדלת. עכשיו לוחצים ולוחצים על כפתור הקומה, אבל זה לא יתפוס עד שהדלתות יסגרו. מעלית דנדשה של אלקטרה-אוטיס, יופי באמת.

העתיד כבר כאן…