FBI מביאים את הסעיף

לחיפוש בבית צריך צו, אבל מחשב? מה אם זו רשת מחשבים? ומה אם זה אפילו לא על אדמת ארה"ב?
הרבה רעשים עוברים על העולם הפוליטי והעולם האינטרנטי לאחרונה. מרב שינויי חוקים ותקדימים וחשיפות אני לא מספיק אף פעם לכתוב על זה בבלוג, הכל מופץ רק בטוויטר ומיעוטו בגוגל פלוס (אולי גם בפייבוק, אבל שם לא אני מתחזק את זה אז אין לי מושג). אבל יש כמה דברים שראוי לכתוב פה בפוסט שישמר טיפה יותר זמן.

ראשית, כאמור, FBI מנסים להעביר את "סעיף 41" כדי לקבל רשיון גורף לפרוץ למי שנראה להם למחשב. זה משפיע על כל משתמש אינטרנט בעולם, כולל משתמשי סמארטפונים ודומיהם שאינם מודעים לחיבור (כן, יש אנשים שלא מודעים שסמארטפון זה לא רק מסך צבעוני אלא גם חיבוריות).

במקביל ה-FBI מנסים לקבל פטור מפיקוח והגנת פרטיות על המאגר הביומטרי שהם אוספים על כל מי שעובר בארה"ב. המאגר נאסף מרשויות הביטחון, מרשות ההגירה אבל גם מרשות הרישוי וכל שירות ציבורי אחר שהאזרחים חולקים איתו פרטים. מדובר במאגר אזרחי ממש, שלפי פירסומים יותר מ90% ממנו אינם פושעים, להרבה מהאנשים דגימות מרובות שמשפרות את יכולת הזיהוי נגדם. לא אימות, אלא זיהוי. זו המערכת שהמשטרה רוצה ושלחה את שטרית ומשרד הפנים לעשות בשמה את העבודה הבירוקרטית הראשונית. שלא יהיו לכם שום ציפיות שזה לא יהיה דומה בקרוב אצלנו.

על הזכות לזהות עמומה

לקוראי הותיקים אין פה כל חדש. אני רק מרכז לפוסט אחד את סיפור תמונת רשיון הנהיגה שלי בעקבות הפוסט של עידוק מהיום, כשגיליתי שקצת קשה למצוא את הפוסט המקורי עם הסרטון.

כולנו עושים טעויות מחוסר ידיעה. אני מודה שבפעם האחרונה שהארכתי את הויזה לארה"ב (שנת 2000 אני חושב), למרות היסוס מעוצבן, נתתי לבסוף את טביעות אצבעותי (לא זוכר אם 4, 5 או כל 10 האצבעות) לשגרירות ארה"ב בתל אביב. הן נוספו למאגר שכבר רצות שמועות שבחלקו דלף כיוון שמשתפים אותו עם עשרות גורמי ממשלה אחרים (לא רק פדרליים), ומי יודע – אולי נוצל לרעה. זה היה לפני 15 שנה. אי שם לפני כ7 שנים, התחיל להופיע על המכ"ם שלי הנושא של זיהוי ביומטרי והצורך להתנגד לחקיקה שקודמה כקטר דיזל ע"י ח"כ שטרית. לפני 5 שנים עשיתי תרגילים מקוריים אחרים כדי להתחמק מהמאגר הביומטרי של משרד התחבורה, על כך הפוסט הזה. היום אני משתדל להיות אפילו יותר זהיר, ב"עידן פוסט סנואודן", כמו שמכנים אותו בתקשורת.

מזה כמעט 20 שנה התמונות של הרשיונות אינן תמונות מחנות צילום שקונים ומביאים בכיס, כידוע לכם, אלא רשימת מקומות מורשים של משרד הרישוי, חלקם בחניות צילום או אופטיקה, הפועלים תחת רשיון ופיקוח מופרט של חברות כגון מרמנת, אחד הספקים המעושרים. אם יש שירות מופרט, הקבלן הזה (ועוד כמה דומים לו) יעמדו מתחת לחלון המשרד הממשלתי עם כפפת בייסבול ויתפסו אותו. כך הם מפעילים היום את הקורסים לנהיגה מונעת, את עמדות הצילום לרשיון, עמדות הנפקת רשיונות ההנפקה הבינלאומיים (למשל בסניפים של איסתא) ואף את מערך בחינות התיאוריה, וזה רק במשרד התחבורה. למעשה אני לא יודע אם יש שירות של משרד התחבורה מול האזרח שמרמנת לא מעורבת בו היום או תחליף אותו בקרוב.

במסגרת ריכוז המידע של הפעילים נגד מאגר משרד הפנים גילינו שלא מעט ידיים ממששות את מאגר התמונות של משרד הרישוי. למשל, תמונת הרשיון קופצת מול עיני הפקיד במשרד הפנים כשתמסרו לו/לה את מספר הת"ז אם היא חדשה יותר מהתמונה של משרד הפנים. למעשה המאגר מוזכר מספר פעמים בניירת בלמ"סית של משרד ראש הממשלה בגאווה כדוגמא ראויה של איסוף מידע ביומטרי, לקראת ההקמה העתידית של מאגר לכלל האוכלוסיה. לא, משרד התחבורה מתעקש לציין שאין ולא היה שימוש ביומטרי בתמונות, למעשה הם נשבעים ביקר להם שהמאגר לא ביומטרי בעליל, למרות שבמסמכים מצוין שהתמונות באיכות ביומטרית. להדיוטות: תמונה באיכות ביומטרית משמעו שהצילום באיכות טובה לדגימה ביומטרית להשוואה עתידית. הפנים מוארים בצורה אחידה ולא בצל, המבט קדימה ולא בזווית, העיניים גלויות, והרזולוציה כמובן גבוהה. לא ברור אם יש הוראות מיוחדות לגבי לבוש או היעדרו. כל זה מאפשר למשל למרמנת לזהות שאתם אלו שהתייצבתם לשיעורי נהיגה מונעת ולמבחן שבסוף הקורס ולא מישהו בשמכם. כל מי שעבר כזה בשנים האחרונות אולי שם לב שמצלמים את פניו בכניסה לכיתות הלימוד של הקורס, אתם מוזמנים לעשות אחד ועוד אחד. משרד הפנים לא מפעיל פונקציות ביומטריות על המאגר אבל אולי מרמנת כן. המאגר אם כך בידי משרד התחבורה, אבל גם משרד הפנים וגם מרמנת וגם לך-תדע-מי, ולכן למשרד התחבורה אין באמת שליטה אם אחד הגורמים האחרים שקיבלו לידם עותק מפעילים עליו אלגוריתמים שכאלו. ליתר בטחון הם מפגינים פרצופים נפגעים מאוד כשרומזים להם על זה.

מעשה שהיה ב-2009. בעודנו נלחמים בחקיקה המחטפית של המאגר הביומטרי של משרד הפנים בכנסת, התקרב קץ תוקף רשיון הנהיגה שלי. כיוון שמראה משתנה (קרי, המידע הביומטרי מאבד את איכותו אם לא נדגם כל כמה שנים) נקראתי להצטלם מחדש. אם לא אצטלם – כך משרד הרישוי – אאבד את הרשיון ואת הזכות לחדש אותו. למעשה, אצטרך להוציא רשיון חדש כולל כל לימודי ומבחני הנהיגה שאמור לעבור תלמיד תיכון. את הבעיה החלטתי לתקוף בשני מסלולים. הראשון היה לשלוח בקשת חופש המידע לגבי טיבו של מאגר התמונות, השימוש בהם ולמי מותרת הגישה, תהליך שלקח יותר משנה וחצי ופורט בהרחבה פה בבלוג. השני היה להתנזר מגילוח, משל הייתי שמשון הגיבור, במשך מספר חודשים עד יום הצילום, כדי לטשטש מה שיותר פרטים בצילום או סתם לא להיות דומה לעצמי עד כמה שאפשר. ברור היה לי שאקט כזה לא באמת ימנע מהפקת פרמטרים ביומטריים מהתמונה אבל רציתי מחאה. התוצאה – עם מסגרת משקפיים אקראית אצל האופטיקאי (כולל תגי המחיר) שתסתיר את הגבות, פרצוף עקום במיוחד, פזילה בעיניים, לסת משוכה לשמאל וכל הא-סימטריות שהצלחתי לגייס בלי להכאיב לעצמי. קינחתי עם מחאת אורוול קטנה על המצח, הנה התוצאה:

רישיון בפיש-איי

אנשים חשבו ששאבתי השראה מהפסטפארי האוסטרי הזה, אבל האמת היא שאת הסיפור שלו הכרתי רק מאוחר יותר. מי שאולי קצת השפיעו היו הצמד חמד האלו. ניתן גם "לדפוק" את האלגוריתמים של זיהוי הפנים בשיטות של איפור משונה, אבל החלטתי לעצור בזה. למי שעוד לא ראה את התיעוד, שיהיה לכן בהנאה:

עוד על פרטיות בעידן המודרני, הציצו על ההרצאה הזו של עידוק, ויוטיוב כמובן מלא בעוד תופינים, גם מוזיקליים.

העיקר, כל עוד המאגר הניסיוני הזה אינו חובה (כרגע לפחות עד אפריל 2016 כמדומני) מומלץ לא להתנדב לתיעוד ביומטרי. התעקשו על תעודות מהסוג הישן. אנחנו מאוד בעד קדמה ותעודות חכמות, אבל המאגר הוא מסוכן, ועד שאפשר יהיה לקבל תעודות חכמות ללא מאגר, אל תסכימו ללחצים של משרד הפנים!

הוגשה עתירה לבג"צ נגד המאגר הביומטרי.

ראו כיסוי בהארץ, גלובס, כלכליסט, נענע, דה מארקר וטמקא.

הניסוי בבני אדם הנקרא לפעמים במילה הנאיבית "פיילוט", אמור להתחיל בימים הקרובים (אבל את זה אומרים כבר שלושה חודשים).

למי שרוצה המחשה של הבעיה שבמאגרים ביומטריים שעושים בהם שימוש לא מידתי או מפוקח, קראו את הכתבה על אופיר פרץ.

הנה PDF של העתירה, והנה ההודעה לעיתונות:

עתירה לבג"ץ נגד החוק להקמת המאגר הביומטרי:

מסכן את בטחון הציבור והמדינה ופוגע קשות בזכות לפרטיות

האגודה לזכויות האזרח עתרה היום (20.2) לבג"ץ יחד עם שלושה עותרים נוספים בדרישה לבטל את החוק המורה על הקמת המאגר הביומטרי, ואת הניסוי למאגר שאמור להמשך בשנתיים הקרובות. לדברי העותרים: ניתן להנפיק תעודות "חכמות" ואף ביומטריות עוד היום ללא קשר למאגר. הקמתה מאגר תהווה פגיעה חמורה בפרטיות ובביטחון הציבור ודליפתו תגרום לנזק בלתי הפיך.

האגודה לזכויות האזרח, התנועה לזכויות דיגיטליות, פרופ' קרין נהון– תושבת ואזרחית ישראל, חברת סגל בבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון והאוניברסיטה העברית ודורון אופק– תושב ואזרח ישראל, מומחה לאבטחת מידע ולתוכנה חופשית, עתרו היום לבג"ץ נגד החוק המורה על הקמת מאגר ביומטרי ממשלתי. העותרים מדגישים שהם יוצאים נגד הקמת המאגר אך תומכים בהנפקת תעודות ביומטריות.

בעתירה מציינים עורכי הדין אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח ויהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות, ש"מאגר המרכז מידע ביומטרי של כל תושבי המדינה הוא משאב מידע רגיש ואדיר, המהווה מנגנון מעקב ושליטה חסר תקדים. הוא מסב פגיעה קשה ובלתי נחוצה לכבוד האדם ,לחירותו ולזכותו לפרטיות. הוא חותר תחת אושיות הדמוקרטיהובנוסף הוא מהווה סכנה לשלום הציבור ולביטחונו."

העותרים מסבירים כי למרות שהחוק נחקק במטרה למנוע זיוף תעודות זהות,מאגר ביומטרי מרכזי אינו נחוץ וגם לא נועד למנוע זיוף של מסמכי זיהוי, לשם כך די בהנפקת תעודות "חכמות" היכולות להכיל גם אמצעים ביומטריים. לדבריהם, "מדינת ישראל כרכה שלא לצורך את התכנית להקמת המאגר ביחד עם ההנפקה של תעודות זהות 'חכמות', ובכך הפקירה את בטחון אזרחיה במשך שנים ונמנעה מלהנפיק תעודות זהות שכאלהכעת עומדת המדינה וסוחטת את האזרחים להשתתף בניסוי הביומטרי אם אלה רוצים להימנע מזיוף מסמכים ולקבל תעודות חכמות."

כזכור, החוק המורה על הקמת המאגר הביומטרי התקבל בכנסת בדצמבר 2009 ,אך בעקבות מאבק ציבורי עיקש הוא הותנה בניסוי "וולנטרי" שאמור לבחון את נחיצות המאגר ואת אופן השימוש בו. העותרים מבקשים לבטל הצו המורה על הניסוי הביומטרי, מה שמכונה "הפיילוט", וטוענים שהוא יוצר בדיקה למראית עין בלבד, וכי התוצאות ידועות מראש.

לטענתם, הצו אינו מפרט את הנושאים שהכנסת ציוותה לבדוק, וממילא לא קובע את המדדים ואת הערכים שילמדו על הצלחת הבדיקות. הפיילוט"נתפר" על-ידי משרד הפנים ורשות האוכלוסין ומנוהל על ידם באופן שיאפשר להם להציג "הצלחה" למראית עין, ולפקח בעצמם על תכנון הפיילוט, ביצועו ותוצאותיו.

להבדיל מישראל, מדינות רבות בעולם נסוגות מהרעיון של הקמת מאגר ביומטרי. כך, החליטו לאחרונהה ממשלה ההולנדית וגם הבריטית לחסל את המאגר הביומטרי ולמחוק את הנתונים הביומטריים מחשש לנזק בלתי הפיך. גם ממשלת גרמניה, המנפיק הדרכונים ביומטריים, דואגת שלא לרכז את הנתונים במאגר מרכזי מחשש לריכוז סמכויות וכוח.

לדברי העותרים, "רשות האוכלוסין מנסה להפחיד ולשכנע את הציבור שלא לצורך כמה כדאי לו לקחת חלק בניסוי הביומטרי וכמה בטוח יהיה המאגר. היא רק שוכחת לציין שבעידן הויקיליקס וההאקרים אין כזה דבר מאגר הבטוח מפני דליפה. הפגיעות הצפויות, אם וכאשר יזלוג מידע מן המאגר, רק מחמירות את עוצמת הפגיעה שהוא ייסב לפרטיות הציבור בעצם קיומו."

שר הפנים שתקע אותי… "בהתנדבות"

למשרד הפנים הייתה בעיה. לתעודות זהות אין תוקף פקיעה. יש ביננו אנשים שעברו את גילאי השישים ומסתובבים עוד עם הפנקס המסמורטט מגיל 18. איך לאלץ אנשים לשדרג לתעודה החדשה יותר או לבוא בהמוניהם להכנס בשמחה ועזוז למאגר הביומטרי "בהתנדבות"?

חוק המאגר הביומטרי, בחלק שנכנס לתוקף אחרי שנתיים או ארבע של פיילוט, התייחס לזה בעמעום, קנסות על מי שלא יעבור. אבל עם ישראל לא מפחד מקנסות כי האכיפה בארץ לא רצינית ודי סלקטיבית. הרבה יותר כואב למנוע מאנשים כסף, וכך מתכנן אלי ישי לעשוק את זה: למנוע מעם ישראל ביטוח לאומי ואת זכות ההצבעה (נראה אותו!!) מאזרחים שלא יבואו לשדרג את תעודת הזהות כל 10 שנים. במילים אחרות, הפחדה של השכבות המוחלשות. כן, קראתם נכון, מניעת זכויות בסיס במדינה דמוקרטית כדי להכריח אנשים להכנס למאגר הביומטרי. בכך, רבותי, יתווסף עוד נדבך חסר בתהליך הפיכת ישראל לחברת מעקב.

צפו פוסט אצל קלינגר בקרוב, אני מנחש 🙂

הדרך הכי טובה להגן על המידע הביומטרי היא לא לאסוף אותו

אני בטוח שאת החדשות קראתם השבוע בהמון כלי תקשורת, רמו"ט תפסו את גנב מרשם האוכלוסין (שהתברר כאספן כפייתי של מאגרי מידע). יש המון רישומים של משרד העבודה והרווחה, רשויות המיסים, האיומץ, הבריאות, הקצבאות, הרבנויות ומאות אחרים. כל אלו משמשים גורמים פליליים, חברות פרטיות הוצאה לפועל, בלשים פרטיים ועוד הרבה אחרים כדי להשיג מטרות בדרכים לא לגיטימיות.

עו"ד פינצ'וק נתן לביומטרי הקבלה מצוינת: לא היית שולח את בתך לגן ילדים של פדופיל, אז אל תצטרף למאגר הביומטרי

בנק שעומד לפשוט את הרגל לאחר שכספרית מעלה בעשרות מיליוני שקלים – האם היית מפקידה בו את חסכונותיך? בגן הילדים השכונתי בוצעו מעשים מגונים בילדים במשך חודשים מבלי שהגננת שמה לכך לב – האם היית שולח אליו את ילדיך? ברור שהתשובה היא שלילית. אם כך – אחרי שנתפסו החשודים בגניבת מידע רגיש ממרשם האוכלוסין של משרד הפנים, האם תתנו את טביעות האצבע שלכם למאגר הביומטרי שעומד לקום ותגרמו לעצמכם נזק בלתי הפיך?
[…]

אני הבאתי משל אחר לפני כשנה – קראתי לשמירת הנתונים של משרד הפנים "כספת של קרטון". המאגרים הנ"ל אכן טיילו ביותר מדי משרדים ונגעו בהם יותר מדי אצבעות. על CD בודד אפשר להעמיס יותר ממאגר אחד או שניים. אולי הביומטרי יהיה יותר כבד בגלל כל התמונות אבל עדיין, אני מאמין שעל דיסק און קי שעולה פחות מ500 ש"ח (אולי 16G או 32G) אפשר יהיה להעתיק את כולו. יורם הכהן מרמו"ט אמר שהמאגר הזה יהיה יותר מאובטח. אולי זה נכון. מתוכנית הפיילוט עליה עברנו ביומיים שניתנו לנו לפני הישיבה האחרונה אצל שטרית, נראה שלפחות על הנייר, מנסים ליצור מצב של אבטחה יותר רצינית. אבל מאיפה לנו שאכן הכתוב על הנייר ימומש, שהפרטים לא יועתקו ע"י מל"ל למאגר נוסף, שיעשו בו שימושים בלתי לגיטימיים? שלא תקום ממשלה עתידית שתעשה בו שימוש טכנוקראטי מפחיד כזה או אחר? היינו בסרט הזה, אם הכוונה לסרט מד"ב דיסטופי ואם הכוונה הקריאה על מה שמעוללים השלטונות לאזרחים בסין או קוריאה או ארה"ב. זה סרט עם סוף לא טוב.

תחשבו שוב על כספת הקרטון. מה שומרים בה בעצם? במשל שלי שומרים בה את מפתחות הבתים שלנו. הרי משרד הפנים טוען שהוא מודאג מזהות אזרחים תמימים שנגנבת ומנוצלת לרעה. ביקשתי מרקוראי הבלוג לדמיין מכת מדינה של פריצות לבתים. האם משטרת ישראל היתה מציעה שלהגברת הבטחון האישי, כולנו צריכים למסור את עותקי מפתחות הבתים שלנו לשמירה בכספת הקרטון? אם המשטרה היתה אומרת לכם ששמירת עותק המפתח לבית אצלה ישפר את בטחון הבית שלכם, הייתם מאמינים?

אבל מפתח אפשר להחליף. דלת עץ אפשר להחליף לדלת פלדה. גם סיסמא קשה לנחש אבל קל ואפשר להחליף. מצד שני פנים ואצבעות מאוד קשה להחליף, ונראה שדי קל לזייף. זה מקל על המעקב ברחוב, ולא מקשה על זיוף ההזדהות מול פקיד, אולי אפילו מקל (כמו שהדגים אפי פוקס במכונות האצבעות של לשכת התעסוקה).

נחזור לכספת הקרטון. מדוע המשל לא טוב? כי המפתח הוא רכוש. אבל המידע האלקטרוני עלי – אם זה הביומטרי או זה שהוא רשומה במשרד העבודה – אינו הרכוש שלי, הוא אני. הוא הזהות שלי, הוא היכולת שלי להגן על עצמי מגנבים ותוקפים. הוא דבר שהממשלה יכולה לקבל כדי לתת לי את השירות שמגיע לי אבל לא לשחק איתו משחקים, להשתמש בו נגדי או לסכן אותי באמצעות הפקרתו. המדינה שלנו הסתדרה עד היום מצוין ללא מאגר ביומטרי, ואין סיבה להתחיל עכשיו. לבעיות שלה יש פתרונות יותר טובים ופחות מסוכנים.

אל תתנו אצבע לביומטרי. לכו החל מנובמבר למשרד הפנים וסרבו לכל הצעה למערכת החדשה. זו זכותכם וחובתכם, ולא משנה אם אתם ימין, שמאל, יפי נפש או גזענים, אנשי מרכז או קיצונים. זו המדינה שלנו, אנחשו אמורים להיות הבעלים שלה, היא לא יכולה להיות הבעלים של חיינו. יש גבולות, והמאגר הזה הוא עוד קו אדום שנחצה פה.

מחפשים עבודה? קראו את האותיות הקטנות במבחנים שמעבירים אתכם.

כולם השבוע כותבים על רמו"ט, הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים, על כך ששבוע לפני שהמאגר הביומטרי יוצא לדרך, חשפו שאחרי חקירה משלהם (אחרי שהמשטרה בחרה להתייאש) נמצא מדליף מרשם האוכלוסין (לפחות אחת מההדלפות, אני די בטוח שהיו יותר מפעם אחת).

אני רוצה להביא לפניכם עוד דוגמא למופת של שירות לאזרח מבית רמו"ט. זוגתי עכשיו בחיפושי עבודה, וגילתה שלא מעסיק אחד ולא שניים דורש ממנה לחתום על כל מיני ויתורי פרטיות וסודיות ולגשת למכונים חיצוניים למבחני אינטיליגנציה ואישיות. מה שמטריד הוא שכתוב שם בפירוש בטפסים כי פרטיה יועברו הלאה, תוצאות המבחן יוכלו להיות מוצגות למעסיקים פוטנציאליים נוספים, ואילו לה עצמה אין יכולת לקבל את תוצאות המבחן שעברה. אני ראיתי בזה שערוריה, שני מעסיקים פוטנציאליים פשוט נפסלו על ידה (ולא קל לוותר על מקומות עבודה פוטנציאליים בימינו), אבל כשהתנאים כל כך לא מקובלים על הדעת אז אין ברירה. שלחה זוגתי שאילתא לרמו"ט וקיבלה תשובה מצוינת, ואפילו טיפול, תוך פחות מחודש. איפה ראיתם כזו יעילות, שירות וחיוביות? עוד כוכב גדול לטובתם! אני מצטט פה את המכתב, כדי שתכירו את הנושא:

ג.נ.,
הנדון: תלונתך בעניין הפרת חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981

  1. יחידת הפיקוח של רשם מאגרי מידע, ברשות למשפט טכנולוגיה ומידע, ובמסגרת סמכותה
    בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981 (להלן: החוק), קיימה הליך פיקוח לבירור תלונתך על
    חברת השמה canetti&ron בע"מ נוגע לתנאי השימוש במערכת הנמצאת בשימוש של חברת
    ההשמה, כאשר המערכת בפיתוחה של קליר אפליקיישין בע"מ ומטרתה איסוף נתונים אודות
    לקוחות של חברת ההשמה.
  2. במסגרת בדיקות שבוצעו, נמצא כי תנאי השימוש במערכת נושא התלונה אינם תואמים את
    הוראות החוק ועומדים בניגוד לדרישת זכות עיון במידע שבסעיף 13 לחוק.
  3. חברת ההשמה והחברת קליר אפליקיישין בע"מ הונחו לתקן את הליקויים ולשנות את נוסח
    תנאי השימוש באופן שיעמוד בהוראות החוק.
  4. כמו כן, החברות הונחו לשנות את סעיפי 14- ו 9 ,10 ,13 לתנאי השימוש, בכל הנוגע לאי מתן
    זכות עיון, היעדר הסכמה מדעת וחוסר מידתיות בדרישות.
  5. כמו כן, החברות הונחו להתאים את פעילותם להוראות החוק המבוארות בטיוטת הנחית
    רשם מאגרי מידע
    – תחולת הוראות החוק הגנת הפרטיות על מכוני השמה ומיון מיום
    11/01/2011 אשר ניתן לאתרה בכתובת
    /http://www.justice.gov.il/MOJHeb/ILITA/Hanchayot/drafts
  6. בזאת אנו מסיימים את טיפולנו בתלונתך.
  7. אנו מודים על פנייתך אלינו ועומדים לרשותך בכל עניין הנוגע לחוק, במסגרת סמכויותינו על
    פי דין.

בכבוד רב,
עו"ד טניה ברסקי מפקחת
מחלקת רישום ופיקוח