עוגת השוקולד של סבתא

עוגת שוקולד בתבנית מרובעת

עוגות שוקולד הן כאילו משהו "פשוט, לילדים", אבל אני מבטיח לכם שכאן מדובר במשהו יותר עשיר מסתם "עוגה כושית" ישראלית ממוצעת. למעשה היום כמבוגר אני מסתכל מחדש על המתכון ותוהה איך לא חטפתי התקף לב כבר בגיל 10 מרוב שהעוגה הזו עשירה 🙂

חומרים:

  • 150 גרם חמאה (בטמפרטורת החדר).
  • 150 גרם סוכר (¾ כוס)
  • 5 ביצים (בטמפרטורת החדר!)
  • 150 גרם שוקולד מריר 60%, מומס בכלי ייעודי במיקרו או בבאן-מארי.
  • 1 כף רום (אופציונלי)
  • 100 גרם קמח תופח מאליו

הוראות הכנה:

  1. מחממים תנור ל 175 מעלות. מכינים תבנית בגודל 18X22 ס"מ לערך או תבנית עוגה אנגלית, עם שכבת שימון בחמאה ולאחר מכן קמח שמפזרים באחידות כך שיכסה את כל התבנית, ומנערים את השארית.
  2. במיקסר עם מערבל "גיטרה", מקציפים יחד במהירות בינונית-גבוהה חמאה וסוכר, עד שהתערובת אחידה ומעט תפוחה, כ-2 דקות.
  3. מנמיכים מעט את מהירות המיקסר, שוברים ביצה לקערה קטנה (למקרה שתיפול קליפה) ומוסיפים את הביצה למיקסר. כשהביצה התערבלה, מוסיפים ביצה נוספת וכך אחת-אחת עד שכל חמש הביצים נטמעו היטב בתערובת.
  4. מוסיפים את השוקולד שהומס וכבר הצטנן לטמפרטורת החדר (שלא יבשל את הביצים), ואת הרום (אם משתמשים). מערבלים היטב לתערובת אחידה.
  5. מוסיפים את הקמח ומערבלים מעט רק עד שהקמח נבלע בתערובת ונזהרים להימנע מערבול יתר.
  6. מעבירים את הבלילה לתבנית שהוכנה מראש, מניחים על הרשת במרכז התנור ואופים 40-50 דקות, עד שקיסם שננעץ במרכז העוגה יוצא עם פירורים בלבד. לאפיה אחידה רצוי לסובב את התבנית בתנור לאחר חצי מזמן האפייה.
  7. כשהעוגה מוכנה מוציאים אותה להצטנן על רשת, וכשאפשר לגעת בתבנית, אפשר להוציא את העוגה להמשיך להצטנן ללא התבנית. חותכים לקוביות ונהנים (רצוי עם כוס תה או כוס חלב). גודל מומלץ לפרוסה בערך 3X3 עד 4X4 ס"מ, אני מזכיר, זה עשיר למדי 🙂

הערות:

  1. לעוגה יש גירסא "רטובה" יותר שהייתה אהובה על חלק מבני המשפחה. בגירסא זו מוסיפים רק חצי מכמות הקמח (50 גרם) ומשתמשים בקמח רגיל ולא תופח, ומוותרים על הרום. התוצאה היא עוגה במרקם פאדג'י ממכר.
  2. בחירת שוקולד מריר בין 50-75% מוצקי קקאו תשנה קצת את איזון המתיקות לעומת מרירות, בהתאמה לחך ילדים או מבוגרים לפי הטעם.
  3. את העוגה אפשר לאכול מיד כשהיא מתקררת, ואפשר לשמור אותה ללא קירור עד שלושה ימים, בכלי אטום (בקיץ בכל זאת עדיף לשמור במקרר).
  4. סבתא בטי תמיד הכינה לפחות כמות כפולה, אם לא יותר. העוגה בדרך כלל הייתה נאכלת במהלך סוף השבוע, ואם היו שאריות הן חזרו עם הנכדים הביתה.
  5. העוגה נשמרת היטב בהקפאה – כשמגיעה ההזדמנות לשמח אורחים,  מוציאים אותה להפשיר בטמפרטורת החדר מספר שעות.

אחרית דבר: הנהלת הבלוג לא לוקחת אחריות על כל התמכרות שתנבע מהכנת העוגה. כמו כן נמסר לנו שהיא מזכירה את המתכון הזה של חנוך פרבר (אבל היחסים די שונים, לא טעמנו אז לא יכולים לאשר. מי שיטעם וישווה מוזמן לספר לנו בתגובות.

המטבח של סבתא בטי

Betty Abramov and Mania Shokhat, late 1950s

השבוע בפרץ של נוסטלגיה מחד ורצון לפנק את המשפחה מאידך, החלטתי לשבור את החרם שלי על אפיה ולהכין את עוגת השוקולד של סבתא שלי. כל מי שמכיר אותי יודע שאני אוהב לבשל ולאלתר במטבח, אבל עוגות מבחינתי זו כימיה, חייבים דיוק, אין מרווח אילתורים, וקל לדפוק את זה (וזה לפני שנזכיר שבמקרה של מתכון של סבתא, אז גם אם יצא טעים אבל לא בטעם של המטבח של סבתא אז תחושת ההחמצה מציקה).

ולמה מתכונים של סבתא בטי זה מיוחד? הסבתא שלי היתה מהפכנית לא קטנה, פעילה בתחומים רבים לאורך חייה (בתמונת הכותרת עם מניה שוחט) אבל בהקשר של המתכונים היא היתה בשלנית נדירה ומיוחדת. היא נולדה בערך לפני 100 שנה, בעולם בלי מיקסרים ומג'ימיקס, עם מתכונים שעוברים מדור לדור מפה לאוזן ולא בספרים. היא גם הייתה האחות הבכורה שדאגה לילדים הקטנים ולכן הייתה יותר מכולם בענייני המטבח והבית כבר מהילדות. היא גדלה בצ'רנוביץ, שהיתה אוסטרו-הונגריה כשנולדה ורומניה כשהגיעה ללמוד בבית הספר, המטבח שלה היה שילוב מנצח של מאפים  אוסטריים, בישול עשיר הונגרי-רומני, עם שיטות עבודה צרפתיות וטאץ' טעמי בלקן. כמה וכמה במשפחה הצליחו לרשת חלק מהחושים והמתכונים אבל המכלול תמיד יותר גדול. עם השנים אחרי לכתה, שכל אחד הכיר בקושי חצי או פחות מהתבשילים שלה, כי כשביקרנו היא הייתה מבשלת את מה שאבא שלי אהב, אבל עשרות סלטים, תבשילים וקינוחים אחרים היו שמורים לביקורים של אחותו או בני דודים שונים – ועכשיו לך תשחזר מטעמים שלא ידעת אפילו שהיו קיימים או מה היה טעמם.

אספנו חלק קטן מהמתכונים עם השנים, תכננו לכתוב ולהפיץ ספר לכולם במשפחה אבל עוד לא הגענו לכתוב, אז החלטתי שבינתיים אטפטף לבלוג מתכונים שחשוב לי שלא יעלמו. בתור פודי אני מאוד מעריך מסורת וסלואו פוד, אני תמיד מצטער לשמוע על בשלנים ובשלניות ששומרים על מתכונים משפחתיים משל היו סודות מקצוע. אולי זה חובב התכנה החופשית שבי, ואולי הפודי שרוצה שמאכלים טובים לא יעלמו. לדוגמא לאחרונה גיליתי את החנות הקטנה של זוארץ באור יהודה, שם הוא מכין מטעמי עוגות סולת, שקדים ושאר ממתקים שלא דומים בדיוק לשום דבר אחר שטעמתי, ותיבול מיוחד, ביתי ואקזוטי בעת ובעונה אחת. בשיחות איתו אני מבין שהילדים והנכדים שלו לא מתכוונים להחזיק את המקום פתוח ואת המתכונים הוא לא מתכוון לחלוק עם אף אחד, וזה עצוב לי לשמוע. אז החלטתי שאצלי במשפחה זה לא יקרה, ואני מתכוון לפרסם פה מתכונים מדי פעם, כשאגיע לרכז ידע מאחותי והדודה ושאר יודעי דבר.

הקדמה חשובה, בדומה לזו של צ'ארלי טרוטר ז"ל בספרו "בישול גורמה להדיוטות", ושיהיה ברור לגבי כל המתכונים שיובאו פה בהמשך:

  • "שמנת" היא תמיד שמנת להקצפה 38% או יותר. לא תחליפים צמחיים.
  • "חמאה" היא לעולם חמאה בלתי מלוחה, לרוב בטמפרטורת חדר אם לא צוין אחרת.
  • "ביצים" הן לעולם ביצים גדולות ובטמפרטורת החדר. חשוב כי הקצפות ושאר תהליכים כימיים פשוט לא יעבדו כראוי (או בכלל) אם תשתמשו בביצים ישר מהמקרר.
  • המלח הוא תמיד מלח גס פשוט. לא הימלאיה ורוד, שחור או עם נצנצים.
  • החלב הוא תמיד חלב 3% או מלא, שום עמיד או 1% או סויה, אני לא יכול להבטיח לכם שום תוצאות עם אלתורים כאלו.
  • טמפרטורת התנור היא תמיד לתנור שחומם מראש.

עם ההקדמה הזו וההבהרות הצמודות, אני הולך לכתוב עכשיו את המתכון הראשון, עוגת השוקולד המפורסמת.

A Eulogy for Yaron Abramov

English translation follows below. You are welcome to add your thoughts below in the comments.

את ההספד הזה כתבה ברובו אחותי ענת והוספתי לו בעצם מעט מאוד:

נגמר, אבא כבר לא סובל. אנחנו עצובים ושבורים, אבל מרגישים הקלה בשבילו.

יש מכם שהכירו אותו יותר ופחות. הוא היה אדם עם מאגרים עצומים של ידע מרתק, בהמון נושאים, ובפרט כל דבר שקשור לארץ ישראל, דתות, תרבויות, גיאולוגיה וארכיאולוגיה. מדריך תיירים עם מעריצים (ומעריצות) בכל העולם, אוהב לבשל ולאכול אוכל טוב, מתעד נלהב בכל סוגי המצלמות, מעריך גאדג'טים מסור, נהג-נווט אלוף, וכח העל שלו היה מציאת־חניות-בדיוק-ממול, והכל עם המון הומור אינטיליגנטי ומשחקי מילים. חלק מהדברים עברו אלינו בירושה בצורה כזאת או אחרת, וחלק פשוט העשירו את חיינו ויצרו חוויות משותפות נפלאות וזכרונות נעימים. בעיקר הוא היה אבא אוהב, מחבק ומלטף עם ידיים מופלאות שהעלימו כל כאב.

הוא נגע, לרגע, בחייהם של מאות אנשים שהדריך לאורך השנים, ויחד עם זאת היה אדם מאד פרטי. אהב לטייל בכל מקום, תמיד לגלות מקומות וכבישים חדשים, סקרן בלתי נלאה ומורה נלהב. הוא הפך חשדנים לציוניים נלהבים, וקיבלנו לאורך היום מכתבי חיזוק מקוריאה ועד ארה"ב. לא רק בארץ הוא הדריך, היה לו גם רומן לא קצר עם ברלין וכבישי גרמניה, ואפילו לגרמנים הוא הצליח להכיר את הבית של עצמם קצת יותר לעומק.

ובימים שלא עבד בהדרכה, אהב מאד את הבית שלו והשקט שלו, עם התה והאוסף מוסיקה, הספרים והסרטים הישנים… לרגע לא הפסיק ללמוד ולהתעמק, וכשהציעו לנו הבוקר שערוץ דיסקאברי יצלם את ההלוויה לסרט אנתרופולוגי על הלוויות, חשבנו שאין ראוי מזה לאדם שאהב כל כך לטייל ולפגוש אנשים, שימשיך לטייל בעולם בשידורים חוזרים לעוד הרבה שנים, כך או אחרת.

עוד לפני ימי האינטרנט ותוכנות הניווט, וגם אחרי, היו הרבה אנשים שהיו מתקשרים אליו לשאול שאלת ידע או כיוון והוא תמיד היה משאיר אותנו עם תחושת ביטחון שהגענו למקום הנכון.

הוא ייחסר בכל כך הרבה מובנים מעבר לכמה המילים האלו.

יהי זכרו ברוך.

And here I'll attempt to translate it for our international readers. It was mostly written by my sister with small additions by me.

It's over, Father no longer suffers. We are broken and sad, but feel relieved for him.

Some of you knew him better than others. He was a man commanding vast fascinating knowledge in a myriad subjects, especially anything and everything to do with the land of Israel – Theology, culture, geology and archeology. A tour guide with fans all over the globe, who loved to cook and eat well, loved documenting in all types of cameras, gadget appreciator, champion driver/navigator and his super power was finding parking spots right in front of where he needed; all of it with intelligent humour and puns. Some of those we inherited this way or another, and some just enriched our lives and created wonderful joint experiences and pleasant memories. Mainly he was a loving, hugging father with wonder hands that made all pains vanish.

He touched, even for a moment, the lives of thousands he guided along his years, and at the same time he was a very private man himself. He loved taking trips everywhere, always discovering new places and roads, a passionate learner and teacher. He converted sceptics to Zionists, and for the last few days we got letters from as far as Korea and the western USA. He guided people also overseas, he had a long love affair with Europe and its roads, and especially Berlin, where he managed to get even its natives to their own city a little deeper.

And on the days he did not work as a guide, he loved his home, with a peaceful cup of tea and music, the old books and movies. He never stopped studying and seeking deeper knowledge, and this morning, when the Discovery channel offered us to film the funeral for an anthropological docu about funerals, we felt it was the most befitting parting gift for a man who loved travelling and meeting people so much. This way he will continue travelling the world on reruns for many more years.

Years before the internet and navigation software, and many years after, many would call him up to ask for directions or knowledge, and he always left us with the confident feeling we arrived at the right destination.

He will be missed in so many ways beyond these few short words.

Blessed be his memory

We buried dad at sunset, at a pastoral corner of the cemetery. Parts of the funeral will probably play on Discovery in about a year. I'll try to let everyone know.

Ira.

RIP Yaron Abramov

I'm writing this post in English because It is meant to be a permanent page for people from all over world to leave their public thoughts and messages (since on Facebook things get washed away in the stream). You can also write us personal thoughts at yaron@abramov.org, both Anat and Ira will get your messages.

ירון אברמוב, 1947-2013

Dear Friends and family,

With a grave feeling of loss and a broken heart, mixed with the relief that his suffering ended,
we write to inform you that our beloved father Yaron has passed away last night.
The funeral will take place today, Monday, June 24th 2013, at 7pm
in Har Hamenuhot, Giva'at Sha'ul, Jerusalem.
From tomorrow we will be in the house we grew up with our father, in Derekh Hatatzpit 1, Ein Karem, Jerusalem.

If you need to contact us, use Yaron's number +972-544-304060, and one of us will answer

Ira and Anat Abramov.

חברים יקרים,בלב שבור וגעגועים, מהולים בהקלה על כך שהסבל שלו נגמר,
אנחנו כותבים להודיע לכם שאבא שלנו ירון נפטר אתמול בערב.
ההלוויה תתקיים היום, יום שני, 24 ביוני 2013, בשעה 19:00
בהר המנוחות בגבעת שאול, ירושלים.
ממחר נשב שבעה בבית שבו גדלנו עם אבא, בדרך התצפית 1, עין כרם, ירושלים.

אם יש צורך ביצירת קשר, אפשר להתקשר למספר של ירון 0544-304060, ואחד מאיתנו יענה.

עירא וענת אברמוב

גזרי עיתון על סבא

משה קרנצדורף הופיע בכמה טורים מקומיים בעיתון בשבוע שחלף. מעריב שלפו ראיון ישן איתו מ2007, חיים ברעם כתב עליו בטור שנפרד ממנו ומאמנון דנקנר (בטון סלחני להפתיע, יש לציין) מנקודת מבט ירושלמית של רחוב המלך ג'ורג'. לצערי עוד מוסד ירושלמי ותיק שנקשר בשמו סגר השבוע את דלתותיו, טעמון סגר 52 שנה, וגם זו כתבה מומלצת.

היה עוד טור שהופיע במוסף ירושלמי, אבל היה רצוף כל כך הרבה שגיאות וטעויות עובדתיות מביכות שאני לא אטרח להביא כאן את הסריקה שלו (לשמחתי הוא גם לא עלה לרשת), ואני זוכר שהצעתי לכתב פעמיים שישתמש בי ובאמא לבדיקת העובדות ולא ידפיס שטויות. לא שקרים רעים, תבינו, אבל החברים שהכתב ראיין בטעמון הפריחו עליו גוזמאות מינכהאוזן יצירתיות מאד. כזה הוא היה. נתן לאחרים לדבר ושתק בעצמו. אולי בגלל הצניעות הזו ורוחב הלב שלו, הוא הוזכר בכל מני מקומות כמו zoo ארץ zoo ופעם או פעמיים בקומיקס של דודו גבע באהדה. אנשים שונים זוכרים אותו שונה ממה שאני זכרתי אותו כמובן, וזה מצחיק לפעמים לראות עד כמה. הסבא שאני זוכר ומתגעגע אליו הוא לא בדיוק אף אחת מהדמויות שכתבו עליהן, ובכל זאת צילו נמצא שם.

סופשבוע טוב לכולם.

סבא נוטר

שולף וממיין תמונות ותעודות. אני אשתף כאן כמה בבלוג בשביל חובבי העתיקות. הנה כמה מהתקופה שלו בשירות בצבא הבריטי.

משה קרנצדורף ביחידת הנוטרים, חייל האוויר הבריטי
משה קרנצדורף ביחידת הנוטרים, חייל האוויר הבריטי

תעודת נוטר - משה קרנצדורף ביחידת הנוטרים, חייל האוויר הבריטי
תעודת נוטר – משה קרנצדורף ביחידת הנוטרים, חייל האוויר הבריטי

מכתב שחרור מיחידת הנוטרים
מכתב שחרור מיחידת הנוטרים

תעודת זהות פלסטינית - חוץ
תעודת זהות פלסטינית – חוץ

תעודת זהות פלסטינית - פנים
תעודת זהות פלסטינית – פנים