אתמול ישבתי בהקרנת הבכורה העולמית של הסרט "עידן הטיפשות". ממה שקראתי על הסרט מראש הכנתי את עצמי לערב מתסכל אבל מפיח תקוות. לצערי הופתעתי מאוד לרעה ויצאתי מאוכזב ומעוצבן ממש. לאחר שגיבשתי דיעה טרחתי להציץ בפינת תגובות הקהל באתר, שם ובמקומות נוספים גיליתי שעוד הרבה אנשים עם מודעות והבנה בנושא שהיו בהקרנות אחרות בעולם התאכזבו, אז אני מכריז מראש שאני לא מרגיש רע עם הביקורת להלן. להמשיך לקרוא עידן הFUD והגרינווש
שקרים, פרטיות ושלושה טרולים מתים בשקית
שמעתי אתמול סיפור משטרה שממש הרתיח לי את הדם, במיוחד כי יש לי ניחוש שמדובר בשימוש לרעה בכח מסיבות מאוד אנטי-דמוקרטיות. מפאת צנעת הפרט אני לא יכול לפרט, אבל אני יכול להקדיש שיר.
[audio:http://ira.abramov.org/blog/wp-content/uploads/The_Privacy_Song.mp3]
השיר הוא "שיר הפרטיות" של חבורת הקומיקאים הגיקיים "שלושה טרולים מתים בשקית".
מעשה בתוכנית חיובים שהלכה לעולמה
אחרי שלקח לי חצי שנה לפרסם את הפוסט הקודם שלי על אורנג', הם באו השבוע וסיפקו לי נושא חדש לעצבים.
ב-26 לאוגוסט קיבלתי מכתב שהודיע לי רטרואקטיבית כי נגמרה לי התוכנית המופלאה הקודמת שבמסגרתה שילמתי כ-20 אגורות לדקת אוויר בממוצע. שורשיה היו נעוצים בימי טרום-אטיאס המופלאים, בהם הציעו כל חברות הסלולאר מיני תוכניות פסיכיות שכללו חיוב מראש על הדקה הראשונה או על השלוש או על עשר הראשונות. חישוב גס הראה לי שתוכנית כזו של 10 דקות מינימום מאוד משתלמת לי ואכן נהניתי ממנה הרבה זמן, אך לא עוד. התוכנית שלי הוחלפה במפלץ של 41 אגורות לדקת אוויר וחיי הסלולאריים נעצרו בחריקה.
באתי בתלונות למוקד הקרוב לבייתי, שם ניסו לרפדני בתפוחי-שוא של תוכניות תעתועים והנחות סרק. הצלחתי למצוא שם תוכניות שיזילו את האוויר שסביבי לעבר 35 או אף 32 אגורות לדקה בממוצע. הוספת רשימת "יעדים מועדפים ב-90% הנחה" אפשרה לי לרדת מ-30 אגורות בממוצע אך לא עוד. האוויר כבר לא חינם, וכל תחבולות המחיר האלו מכריחות אותי למינימום חודשי של 500-525 דקות אוויר בחודש, והתחייבות ל-36 חודשים (אכן, מרים הם חייו של משתמש עסקי) ואפילו לא אקבל טלפון על ההתחייבות הנ"ל, טלפון אוכל לקחת לחוד ולקבל עד 100 ש"ח החזרים אם אעמוד במכסות דברנות משונות. הייתרון היחידי של הישארות במחיר 41 אגורות היתה אי המחויבות. לא אתן שירצעו את אוזני, אני מעדיף את ריח החופש.
ביקור בסלקלום הראה שהמצב עגום גם שם וממילא השרות ידוע כגרוע, ולא נותר לי אלא לנסות גם את פלאפון, ולו לצורך ההשוואה (למרות שידוע ששם ה"שירות" הוא הכי גרוע שיש). המסקנה כרגע ברורה – פשוט לדבר פחות, ממילא אני לא רוצה סרטן מוח בינתיים. זה יחכה.
החידה הגדולה של מזגנים, הגז והכל
לפני שבועיים אבד הגז, ריחף לו אל על ואולי המיס טיפה אוזון. בא המזגניש ומילא אותו בגז 22 טרי חדש (שוב אותו הסוג ששונא אוזון אבל אין ברירה כי לפי מה שהוא הסביר לי אין אפשרות להחליף לגז אחר במדחס הזה). באותה ההזדמנות הוא בדק איפה הדליפה ולא מצא, אבל כמו שאומר הדוקטור "זה לא האיפה אלא המתי", ואכן ביום רביעי סר גזו בשנית.
אחרי עוד כה ימי עיכוב הגיע היום עוזר המזגניש עם תת-עוזר חדש לענייני סיגריות (שניהם עישנו כמו קטרים והעטרן הנהדר שלהם זרם דרך החלונות הפתוחים לתוך הסלון שלי). בשבוע שעבר הם הפעילו את המזגן על קירור ומילאו פנימה גז, היו הם החליטו לעשות את זה דווקא על חימום. מול עיני ההמומות הם הרימו לי את הסלון מ-31 מעלות בצל ל-33 מעלות בסאונה והמסקנה הסופית אחרי חצי שעה של התעסקות? הלך הונטיל. אבל אין להם ונטיל. הם יבואו מחר בצהריים, או אולי בבוקר. או אולי אחר הצהריים. הם כבר ירימו טלפון.
עצבני אבל לא מספיק כדי לאבד או חום רוחי (קור רוחי כבר לא מתפקד שעות), פרשתי לאחה"צ של מרתון דוקטורי למדי, ואני לא מדבר על הפרקים החדשים והמתוחכמים של דייויד טננט, הלכתי אחורה לסרט הטלוויזיה האמריקני האיום מ-1996, ואח"כ לפרק מ-1979 עם טום בייקר. היה דבילי למדי כצפוי (אבל גילה לי איך התחילו החיים על כדור הארץ). מה רבה היתה השתוממותי לגלות פתאום לקטע של דקה שני בוגרי פוטלייטס אהובים! ג'ון קליז ואלינור ברון דופקים הופעה קצרה ומצחיקה. הפעלתי את פסקול הערות הבמאי ורק אז גיליתי שנפלתי לגמרי במקרה על אחד הפרקים הנדירים שדאגלס אדמס לא רק ערך לו את התסריט אלא גם כתב אותו תחת שם העט דייויד אגניו ((קוריוז למי שלא ידע – "החיים, היקום והכל" התחיל בתור תסריט ל"דוקטור" שלא התקבל ב-BBC ולכן הפך לספר בסדרת "הטרמפיסט". הרווח כולו שלנו 🙂 )). מגניב ורטרואקטיבית מאכזב משהו, כי הפרק לא היה משהו מיוחד. הופעת הקמיאו הקטנה של קליז וברון הוכנסה ברגע של אילתור כי הם היו פשוט בסטודיו השכן ב-BBC ואדמס, ידידם הטוב, הזמין אותם לקפוץ לרגע לצילום 🙂
אכן, מעז יצא מתוק, באופן מוזר…
עדכונצ'יק: עכשיו אני רואה את הDVD השני, עמוס ראיונות ותיעוד על הפרק (בכ"ז מדובר בהפקה של סרט של 90 דקות). מסתבר שאדמס היה העורך אבל כמעט מעולם לא הכותב כי הסגנון שלו באמת חרק בעולמו של הדוקטור. הפרקים האלו הופקו כמיני-סדרה של ארבעה חלקים, כאשר בפרק האחרון תמיד "מחזירים את כל הצעצועים למקום" וההיסטוריה האנושית לא מופרעת, ואילו אדמס אהב לפזר צעצועים כדי להראות לנו משהו ברובד שמתחת על טבע האנושות, ממש לא ענין אותו לבנות הרי נראטיב, וזה ברור לכל מי שניסה לקרוא אותו בעין בוחנת. אכן מהראיונות יוצאים כמה אינסייטים מעניינים, כולל מהראיונות עם אדמס עצמו מתחילת ה80 (עטוי מגבות שונות באופן מוזר) ואז מ-92. איזה מזל שנעשו הראיונות שנים לפני שחשבו שיופק DVD!
הסיבה שאדמס בסוף שכתב את כל התסריט היתה שלא היה תקציב לכל הלוקיישנים בתסריט המקורי והיה צריך להעיף משם אלמנטים בעייתיים אחרים (הימורים בקזינו בתכנית חינוכית לילדים? שומו שמיים), אבל התפקיד שלו אמור היה להיות רק זה של משפצר תסריטים, כמו העבודה המצויינת שג'וס ווידון עשה עבור "טוי סטורי" של פיקסאר. אבל ווידון יודע לספר סיפור ולבנות נראטיב, ואילו כל המרואיינים אמרו על אדמס שבתור עורך או כותב תסריטים הוא פשוט היה במוד תלישת שערות, הוא היה הרבה יותר חזק בשפע הרעיונות המופרעים שלו. בל נשכח גם שתוך כדי השכתוב/עריכה הזו הוא היה גם עסוק בהפיכת תסכיתי הרדיו המוצלחים שלו לספרים, אני לא יודע מאיפה היו לו עוד נוירונים פנויים באמת…
ואגב – פוסט 777, למי שאוהב נומרולוגיה. לא יודע מה זה אומר 🙂
עיתונות לוחמת – בשכל הישר שלנו!
שימו לב לכותרת הידיעה הזו בידיעות: "ניסה להתחזות ונתפס בעזרת מאגר תמונות"
אבל בתוך הכתבה באותיות בפונט רגיל: "כשניסה להתחזות שוב, אותר על ידי אחד העובדים שזיהה את תמונתו מהקלסתרון שנתלה במשרד – והלמס נעצר."
לכל המתלהמים בתגובות – מאגר פושעים איננו מאגר חפים מפשע. הזדהות חזקה מול המדינה אינה בהכרח ביומטרית, ובישראל אין לנו את הבעיה של חוסר ת"ז או איזורי שיפוט שונים שלא משתפים פעולה כמו 50 מדינות עם משרדי רישוי נפרדים. הכותרת הזו בYNET מטעה ומגמתית לטעמי (ניב, אתה אישרת את זה?).
שיפורים וחדשות
החזרתי לנסיון את שרשור התגובות, אני מקווה שנשמור את זה קריא, צמצמתי את כמות הדחיפה שמאלה של כל רמת תגובה (עדיין מוגבל ל6 רמות. יש סיבה ליותר?). משוב יתקבל בברכה (לא, אין לי מושג למה טופס התגובות לא קופץ כמו אצל חנית, למרות שממנה העתקתי את הקוד). לבקשת אחד מקוראי הנאמנים אני מגדיל את מספר התגובות בעמוד מ15 ל-30, למרות שזה עלול להאיט עליה של עמודים מסוימים.
ולינקים, כי קשה להתעלם: האח הגדול הבריטי יודע יותר מדי ולפעמים מתבלבל.
וחדשות שינוי האקלים הגלובאלי: הנזק לאלמוגים האוסטרליים עלול לעלות למדינה $38 מליארד בהכנסות תיירות, ולא פחות עצוב היא אוצר טבע שהתגלה בהימלאיה המכיל מאות זנים חדשים, כולל צפרדעים מעופפות ואילות "מונטיאק מניאטורי" קטנות יותר מדיקדיק, אבל עלול כולו להעלם לפני שיספיקו לשמר אותו. סתם חדשות אקולוגיה מרגיזות – בצרפת התפוצץ צינור נפט ומציף את שמורת הטבע של הקמארג (דרום צרפת, קצת מערבה למרסיי). נכון לשלושה ימים אחורה כתם הנפט כבר הציף 20 דונם ב4000 קוב נפט. נשמע יחסית אזור תחום, אני מקווה שיש להם עוזרת בית חרוצה.
והחדשות הבאמת מטרידות הן הטלפונים שקיבלתי היום, אבל זה הכי הרבה שאני אגיד בבלוג 🙂