עוגת השוקולד של סבתא

עוגת שוקולד בתבנית מרובעת

עוגות שוקולד הן כאילו משהו "פשוט, לילדים", אבל אני מבטיח לכם שכאן מדובר במשהו יותר עשיר מסתם "עוגה כושית" ישראלית ממוצעת. למעשה היום כמבוגר אני מסתכל מחדש על המתכון ותוהה איך לא חטפתי התקף לב כבר בגיל 10 מרוב שהעוגה הזו עשירה :)

חומרים:

  • 150 גרם חמאה (בטמפרטורת החדר).
  • 150 גרם סוכר (¾ כוס)
  • 5 ביצים (בטמפרטורת החדר!)
  • 150 גרם שוקולד מריר 60%, מומס בכלי ייעודי במיקרו או בבאן-מארי.
  • 1 כף רום (אופציונלי)
  • 100 גרם קמח תופח מאליו

הוראות הכנה:

  1. מחממים תנור ל 175 מעלות. מכינים תבנית בגודל 18X22 ס"מ לערך או תבנית עוגה אנגלית, עם שכבת שימון בחמאה ולאחר מכן קמח שמפזרים באחידות כך שיכסה את כל התבנית, ומנערים את השארית.
  2. במיקסר עם מערבל "גיטרה", מקציפים יחד במהירות בינונית-גבוהה חמאה וסוכר, עד שהתערובת אחידה ומעט תפוחה, כ-2 דקות.
  3. מנמיכים מעט את מהירות המיקסר, שוברים ביצה לקערה קטנה (למקרה שתיפול קליפה) ומוסיפים את הביצה למיקסר. כשהביצה התערבלה, מוסיפים ביצה נוספת וכך אחת-אחת עד שכל חמש הביצים נטמעו היטב בתערובת.
  4. מוסיפים את השוקולד שהומס וכבר הצטנן לטמפרטורת החדר (שלא יבשל את הביצים), ואת הרום (אם משתמשים). מערבלים היטב לתערובת אחידה.
  5. מוסיפים את הקמח ומערבלים מעט רק עד שהקמח נבלע בתערובת ונזהרים להימנע מערבול יתר.
  6. מעבירים את הבלילה לתבנית שהוכנה מראש, מניחים על הרשת במרכז התנור ואופים 40-50 דקות, עד שקיסם שננעץ במרכז העוגה יוצא עם פירורים בלבד. לאפיה אחידה רצוי לסובב את התבנית בתנור לאחר חצי מזמן האפייה.
  7. כשהעוגה מוכנה מוציאים אותה להצטנן על רשת, וכשאפשר לגעת בתבנית, אפשר להוציא את העוגה להמשיך להצטנן ללא התבנית. חותכים לקוביות ונהנים (רצוי עם כוס תה או כוס חלב). גודל מומלץ לפרוסה בערך 3X3 עד 4X4 ס"מ, אני מזכיר, זה עשיר למדי :)

הערות:

  1. לעוגה יש גירסא "רטובה" יותר שהייתה אהובה על חלק מבני המשפחה. בגירסא זו מוסיפים רק חצי מכמות הקמח (50 גרם) ומשתמשים בקמח רגיל ולא תופח, ומוותרים על הרום. התוצאה היא עוגה במרקם פאדג'י ממכר.
  2. בחירת שוקולד מריר בין 50-75% מוצקי קקאו תשנה קצת את איזון המתיקות לעומת מרירות, בהתאמה לחך ילדים או מבוגרים לפי הטעם.
  3. את העוגה אפשר לאכול מיד כשהיא מתקררת, ואפשר לשמור אותה ללא קירור עד שלושה ימים, בכלי אטום (בקיץ בכל זאת עדיף לשמור במקרר).
  4. סבתא בטי תמיד הכינה לפחות כמות כפולה, אם לא יותר. העוגה בדרך כלל הייתה נאכלת במהלך סוף השבוע, ואם היו שאריות הן חזרו עם הנכדים הביתה.
  5. העוגה נשמרת היטב בהקפאה – כשמגיעה ההזדמנות לשמח אורחים,  מוציאים אותה להפשיר בטמפרטורת החדר מספר שעות.

אחרית דבר: הנהלת הבלוג לא לוקחת אחריות על כל התמכרות שתנבע מהכנת העוגה. כמו כן נמסר לנו שהיא מזכירה את המתכון הזה של חנוך פרבר (אבל היחסים די שונים, לא טעמנו אז לא יכולים לאשר. מי שיטעם וישווה מוזמן לספר לנו בתגובות.

כמה מתכוני גריל שימושיים לכבוד יום הנפנף הלאומי

אני מעלה לכם כמה מתכונים בתמונות כי אם לא הפוסטים האלו, אני כמעט ולא מוציא את המצלמה מהתיק…

כרגע מתכונים, מחר אעדכן עוד תמונות של "אחרי הגריל" שאצלם הערב, כדי שתוכלו להנות מהמוצר המוגמר גם כן. התמונות כרגיל גדלות לגלריה כשלוחצים עליהן. תהנו!

מתאבן ראשון – בננה בבייקון. דמיינו שאתם בהוואי. השילוב של מלוח, מתוק ומעושן זה ה"סוד" של המתכון.

מרכיבים לבננה בבייקון: בננות, קיסמים, וחזיר שלא למד לברוח מספיק מהר
מרכיבים לבננה בבייקון: בננות, קיסמים, וחזיר שלא למד לברוח מספיק מהר

הבננה חתוכה לפי רוחב הבייקון (שליש עד רבע בננה לרצועה, בד"כ)
הבננה חתוכה לפי רוחב הבייקון (שליש עד רבע בננה לרצועה, בד"כ)

נועצים קיסם
נועצים קיסם

מעמידים במסדר לצרכי הצילום
מעמידים במסדר לצרכי הצילום

מותר לקצץ בשומן החי - בילדותי היה יחס יותר שפוי בין בשר לשומן, הבייקון של היום שמן מדי לטעמי, תרגישו חופשי לקצץ רצועה וכך תוכלו גם להפיק ארבע מנות מכל בננה במקום שלוש
מותר לקצץ בשומן החי - בילדותי היה יחס יותר שפוי בין בשר לשומן, הבייקון של היום שמן מדי לטעמי, תרגישו חופשי לקצץ רצועה וכך תוכלו גם להפיק ארבע מנות מכל בננה במקום שלוש

זהו! עכשיו להניח על האש ולשים לב כי השומן מטפטף וניצת בקלות. צריך לצאת טיפה קריספי.

לבננה-בבייקון יש גם גרסא יהודית מומלצת – חצי שזיף מיובש מגולען עטוף בפרוסת חזה אווז מעושן (וכמובן תפוס בקיסם)

מתאבן שני – עוף יקיטורי.

מתאימים את השיפודים לגודל הכלי
שיפודי הבמבוק טיפה ארוכים ולא לכולם יש כלי השרייה מספיק מרווחים, אז קצצו אותם מראש לאורך שתוכלו להשרות בכלי והשרו את הבמבוק במים כדי שיחזיק מעמד יפה על הגריל

לגרד שורש ג'ינג'ר (זנגביל) טרי בלי הקליפה והסיבים, כפית עד שתיים
לגרד שורש ג'ינג'ר (זנגביל) טרי בלי הקליפה והסיבים, כפית עד שתיים

המשרה ליקיטורי: כפית או שתיים של ג'ינג'ר (פחות ממה שצילמתי!), כף קורנפלור, שתי כפות סויה וארבע כפות ורמוט לבן או יין לבן יבש. ויתקין מסע לבן 2006 איננו אידאלי, אבל בא לי היום לאלתר (וזה מה שיצא לי בשלוף ממקרר היין)
המשרה ליקיטורי: כפית או שתיים של ג'ינג'ר (פחות ממה שצילמתי!), כף קורנפלור, שתי כפות סויה וארבע כפות ורמוט לבן או יין לבן יבש. ויתקין מסע לבן 2006 איננו אידאלי, אבל בא לי היום לאלתר (וזה מה שיצא לי בשלוף ממקרר היין)

חותכים חזות עוף (או שניצלים פרוסים מראש) למשולשים או רצועות רחבות, חותכים בצל ירוק לחתיכות של 2-3 סנטימטר
חותכים חזות עוף (או שניצלים פרוסים מראש) למשולשים או רצועות רחבות, חותכים בצל ירוק לחתיכות של 2-3 סנטימטר

משפדים לאורך "דגלים" ומשרים ל2-6 שעות - פחות מדי והטעם של הבצל לא יספג במשרה, יותר מדי והבצל יצא סמרטוט.
משפדים לאורך "דגלים" ומשרים ל2-6 שעות - פחות מדי והטעם של הבצל לא יספג במשרה, יותר מדי והבצל יצא סמרטוט.

לעשות על האש אבל לא בחום הכי גבוה, להבריש קצת נוזלים כדי שלא יתייבש. אמור להיות מוכן תוך דקות ספורות. אני חוזר ומזהיר להשגיח – העוף דק ויכול להתייבש ולהשרף מהר מאוד! המנה אמורה לצאת עסיסית ולא מיובשת.

פלאנק סטייק: זה חלק משובח שלצערי קשה להשיג אותו ברוה האיטליזים. רוב הקצבים אפילו לא מכירים את החתך האמריקני הזה, אבל יכירו את השם הארגנטינאי ווסיו (שזה פלאנק ביחד עם ה"חצאית") או בצרפתית bavette. היום לא השגתי, אז במקום זה אני מכין חתיכת שייטעל של קצת מעל קילו. אני מצרף גם תמונות (שבמקרה הכינותי מראש) מפלאנק בתנור, כדי שלא תרגישו שאני מסתיר משהו…

מתחילים מגוש בשר - עדיף פלאנק אבל יתאימו גם שייטעל או שרירים צפופים אחרים (לא ניסיתי, אבל בוודאי סינטה ואנטריקוט יעבדו בסדר גמור)
מתחילים מגוש בשר - עדיף פלאנק אבל יתאימו גם שייטעל או שרירים צפופים אחרים (לא ניסיתי, אבל בוודאי סינטה ואנטריקוט יעבדו בסדר גמור)

בצל ירוק קצוץ
בצל ירוק קצוץ

משרה מבצל ירוק, שתי כפות סויה, שתי כפות שמן זית וכמה ענפי טימין טריים. עדיף זיפלוק בלי בועת אוויר אבל כל שקית מהודקת תצלח
משרה מבצל ירוק, שתי כפות סויה, שתי כפות שמן זית וכמה ענפי טימין טריים. עדיף זיפלוק בלי בועת אוויר אבל כל שקית מהודקת תצלח

את השקית מניחים במקרר ל6-24 שעות, אבל אם בלית ברירה נשארתם עם הסטייק בשקית בסוף הערב וכולם מלאים, אפשר להקפיא את השקית בחתיכה אחת ליום אחר (אני לא ממליץ, כי זה עלול לדפוק את הבשר, אבל אם אין מקום אז אין מקום). היום לא היו לי 6 שעות אז שמתי אקסטרה בצל ירוק. בדרך כלל לא צריך כל כך הרבה. הנה תמונות של פלאנק שהכנתי בינואר, כמו שתראו הוא שטוח ולכן יותר מתאים לגריל (בעוד השייטעל מתאים יותר לרוסטביף בתנור)

את הבשר עושים על חום בינוני עד נמוך, כשהגחלים מתחילות להרגע, הזמן בהתאם לעובי הגוש שקניתם (פלאנק הוא מאוד שטוח, שייטעל הרבה יותר עבה). אם בתנור בבית אפשר לתת מכת חום של 15-20 דקות בחום גבוה אם יש לכם חתיכה דקה. בקיצור, כמו רוסט-ביף
את הבשר עושים על חום בינוני עד נמוך, כשהגחלים מתחילות להרגע, הזמן בהתאם לעובי הגוש שקניתם (פלאנק הוא מאוד שטוח, שייטעל הרבה יותר עבה).

 אני ממליץ על מדיום לכל היותר, עדיף מדיום-רייר.
אני ממליץ על מדיום לכל היותר, עדיף מדיום-רייר.

בתאבון! ולא לשכוח - סטייקים פורסים בניצב לכיוון הסיבים
בתאבון ולא לשכוח - סטייקים פורסים בניצב לכיוון הסיבים!

חג עצמאות שמח!

טראפלס

שבוע מתיש עבר על העולם, אז אני אסגור אותו במתכון מנחם של טראפלס. בהמשך השבוע אשחרר פוסט שמתבשל אצלי לגבי הצונאמי והכורים הנוזלים של מזרח יפן.

המתכון הוא מאוד פשוט, יש לו עשרות אם לא מאות גרסאות. האחד הזה מאולתר על גב מתכון מ"שבע ארוחות פיתוי" של אדוני. באינטרנט תמצאו אחרות.

200 גרם שוקולד מריר (אפשר להשקיע בואלרונה, אני הוצאתי תוצאות מעולות גם מהמריר המצוין של ורד הגליל)
100 מ"ל שמנת מתוקה או שמנת לבישול (עובד אפילו עם שמנת "שף לבן" 10% לשומרים דיאטה :-))
0-4 חלמונים (לא ממש חייבים, במיוחד אם אתם לוקחים סטאטינים לפני השינה או שיש נשים בהריון בקהל)
0-2 כפיות גרידת תפוז או עדיף קלמנטינה
כ-2 כפות ליקר
אבקת קקאו

  • מתחילים בהמסת השוקולד עם השמנת ב"באן מארי". המונח הצרפתי ("אמבט מרים") מתייחס לסיר קטן הצף במימיו החמים של סיר יותר גדול. בצורה כזו הטמפרטורה של הסיר הפנימי נשלטת בצורה יותר מדויקת ולא נשרף שוקולד בתחתית.
  • כשהעיסה אחידה וחלקה, מורידים מהאש ומצננים כמה דקות לפני שמוסיפים את החלמונים (שלא יתבשלו) והאלכוהול (שלא יתנדף). מסורתית שמים טיפה בראנדי או קוניאק משובח, אבל כיון שזה אני והחברים שלי, שמתי ויסקי, ובחרתי במיוחד אחד מהמעושנים של איילה. עד היום עשיתי את זה פעם אחת עם ארדבג 10 ופעם אחרת עם לגאבולין 16, בפעם הבאה טאליסקר. לדעתי אי אפשר לפספס בקומבינציה של ויסקי עם שוקולד או שאר מתוקים.
  • החלמונים זו לא תוספת חובה. לא עשיתי בדיקת טעימות לראות מה הם משנים במרקם או בטעם, אבל אם יש לכם כולסטרול גבוה, אתם יכולים לוותר עליהם חופשי.
  • גרידת התפוז (או הקלמנטינה) יכולה להיות עדינה ברקע או משתלטת, הוסיפו כמה שבא לכם או לא בכלל. כשהכנתי את הטראפלס עם לגאבולין שמתי כמות של שתי כפות (ראו תמונה) ופחדתי שקברתי את טעם הויסקי, אבל בסוף זה הסתדר בפוקס. אני ממליץ להשאר בכמויות שפויות יותר :-)
  • בשלב זה קשה מאוד להתאפק מללקק את האצבעות או לקחת כוסית ויסקי, אבל אני לא אמליץ לכם אפילו לנסות. שיהיה לבריאות :-)
  • מעבירים לכלי סגור ומקררים או אפילו מקפיאים לכמה שעות בפריזר אם ממהרים. לא צריך לפחד שיקפא במהרה – בזכות האלכוהול התערובת תשאר קצת רכה, אבל אל תעברו את 3 כפות האלכוהול או שתקבלו עיסה רכה מכדי שאפשר יהיה לגלגל אותה.
  • לפני ההגשה מוציאים מהקירור, חותכים לקוביות אם קררתם בכלי גדול ושטוח, או קורצים בכפית אם בכלי עמוק. את הכדורים/קוביות מגלגלים באבקת קקאו (או שמים בקופסא/שקית עם אבקה והופכים) ומגישים.
  • לשמור בקירור, אם נשאר בכלל משהו…

בפוסט הזה השתמשתי לראשונה בפיצ'ר הגלריה של וורדפרס במקום להוסיף תמונה-תמונה. בפוסטי המתכונים הקודמים ניסיתי תמונות גדולות וקטנות משולבות בשלבי ההכנה. אם יש לכם הערות, ספרו לי.

שארית פורים שמח!

מרק העוף של סבתא בטי

צייצתי בטוויטר על מרק העוף הטעים שלי וביקשו מתכון, אז הנה. המתכון בעצם מאוד פשוט – עוף, מים, מלח, פלפל, כמה ירקות וכמה עלים. אבל יש סדר לדברים וזה חשוב. אני לא נותן כמויות מדויקות כי זה תלוי בגודל הסיר שיש לכם, וגם בגלל שסבתא שלי בישלה תמיד לפי העין ולא לפי מתכון. פעם זה שיגע אותי אבל היום גם אני מבשל ככה וזה מצוין. אני אנסה להעביר לכם את זה איך שאני מבשל היום.

ראשית העוף. לוקחים ציפור שלמה או ברבעים, איך שאוהבים (ממילא הכל יתפרק בסוף מהעצמות), שוטפים טוב שאריות דם, ומשתדלים לנקות את החלקים הפנימיים (בעיקר הכליות, למי שרגיש לטעם של פיפי תרנגולות במרק). אני ממליץ לא להפשיט את העור אלא אם זה עוף שמן במיוחד. יש לו תפקיד בישול ועדיף שישאר שם.

מוסיפים אם רוצים גם גרונות או כמה גבים (אצל הקצב אפשר לבקש עצמות עוף למרק בשקלים ספורים לקילו). אם קונים עצמות אפשר לאפות אותם טיפה, להשחים אותם כדי לקבל עוד טעם מעניין. לחלופין אם יש לכם עצמות פולקע שנשארו בצלחות מהצלי של שישי, אפשר להוסיף אותן למרק גם כן. העצמות נותנות טעם ומאריכות את חיי המרק במקרר, אומרים לי. הן גם הסיבה שהוא הופך ג'לטיני בקירור.

את העוף/עצמות מכניסים לסיר וממלאים מים קרים. לא למלא יותר מ7/8 מהסיר כדי שלא יגלוש, וזכרו שאח"כ עוד יכנסו ירקות…

מחממים על הלהבה הגדולה, ואז קצת לפני הרתיחה (20 דקות בסיר ממוצע על להבה מוצעת) העוף מתחיל להפריש חלבון שצף על המים והופך לקצף. הנמיכו את הלהבה לגמרי כדי להאיט את החימום, קחו כף או כל כלי נוח אחר שיש לכם והסירו את הקצף ככל שהוא מצטבר, אחת הוא ישקע ויעכיר את המרק (ואנחנו רוצים מרק צח). ככלל המרק ישאר במצב מבעבע אבל לא אמור להגיע לרתיחה ממש.

כשנגמר הקצף אנחנו בערך 30 דקות לתוך הבישול, אפשר להוסיף מלח ופלפל לבן או ירוק. אני לא מוסיף הרבה פלפל ובשום פנים לא פלפל שחור, זה טעם תוקפני מדי למרק הזה, ואפשר להוסיף אחרי הבישול למי שבא.

אחרי חצי שעה נוספת (שעה לתוך הבישול) מוסיפים את הירקות הקשים – גזרים מקולפים, שורש סלרי.

אחרי חצי שעה נוספת מוסיפים את הירקות הרכים – שורש פטרוזיליה מקולף, קישואים.

אחרי חצי שעה נוספת (שעתיים לתוך הבישול) לוקחים צרור של חבילה פטרוזיליה וחבילה עלי סלרי (לא חייב כל הגבעול, אפשר רק את החצי העליון), מניחים על המרק ומכסים את הסיר. אחרי חמש דקות מוציאים את הצרור וזורקים (לא נורא אם נשארו כמה עלים בסיר…). זהו, המרק מוכן. באכסון אני מפריד במקרר את הירקות והעוף מהמרק כדי שיחזיק מעמד יותר זמן. אפשר כמובן להוציא אותם ולהמשיך לבשל כדי לצמצם את המרק לציר. רק זכרו לא להרתיח!

זו ההכנה הקלאסית והאידאלית בעיני, אחרי כמה נסיונות אני תמיד חוזר לפשטות הזו, אבל אם הטעם שלכם שונה הנה ורסיות אפשריות:
* תפוחי אדמה – אפשרי אבל לזכור שהם מעכירים את המרק ו"שואבים" ממנו את המלח, אז יש להמליח טיפה יותר.
* בצל – מוסיף טיפה מתיקות, מיותר בעיני.
* דלעת – טעים אבל תופס המון מקום בסיר ולא מוסיף הרבה
* שמיר וכוסברה בצרור העלים בסיום – יכול לעבוד, אבל אני פוריטני בטעם של המרק. טעם של הבית של סבתא, יודעים איך זה…

מהעוף של המרק אפשר להכין סלט קר טעים. אם מישהו מעונין, אני אחפש את המתכון מחר אצל נירה רוסו. אני רק זוכר שהיו שם מישמשים מיובשים, סלרי, תפוחים ורוטב מיונז, פשוט אבל טעים מאוד.

ונעבור לכתב סוכנות החוץ WTF…

ידיעה מוזרה שגיליתי בלינק מתגובה אצל קלינגר: פצ"ר צה"ל פוסק כי מותר לקחת מזון מבתי תושבים במלחמה. הבינו כולם? בגלל הפאשלות של אספקת המזון בלבנון השניה, נתן הפצ"ר הוראה לפני שבועיים שבמקרה כזה יש לכוחות בשטח יד חופשית לביזה, פחות או יותר. אמנם הוא מציין שצריך "להלאים" רק מצרכי יסוד: מים ולא קולה, לחם ולא סיגריות. אני תוהה אם ההוראה הזו תפורש בהרחבה יתירה ע"י חיילים בשטח, זה פתח להתנהגות בעייתית, ואני מניח שאם זה יתפוס תאוצה, גם יתחילו להשאיר במקררים "מתנות" לחיילי צה"ל בצורת מילכוד פצצות או רעלים במזון. אני מאוד מקווה שלא נאלץ להגיע שוב למצבים כאלו.

פליטה מגוחכת שראיתי היום בשידור חי אצל השכנים בטעות (כי בבית אין לי טלוויזיה) – שר הבטחון לשעבר עמיר פרץ אמר בנונשלאנטיות זכוכה (נדמה לי לירון לונדון) כי "לפני המלחמה אז, היו הרבה דברים חסרים, ולמרות שהייתי השליח אני שמח שהצלחנו להסיק מסקנות ולהיערך כעת בהתאם. אני יכול להצביע גם על חלקי הצנוע בעניין". אני חושב שזה היה הנוסח ששמעתי בטלוויזיה, רק שבYNET זה מצוטט כאילו הוא אמר את זה בראיון איתם. או שהוא פלט היום בכמה ראיונות את שטויות ה"שליחות" שלו ו"חלקו הצנוע" בסיוע תפיסת צה"ל עם המכנסיים למטה, או שYNET מצטטים מערוץ 10 וטוענים שזה היה ראיון איתם. בכל מקרה אני לא יודע איך לאכול את היציאה המוזרה הזו שלו. עם שליחויות כאלו דיינו.

והערה קטנה ללא קשר על ווב2: אומרים כל הזמן שטוויטר לא תופס בארץ ואין עליו ישראלים. אני חושב שיש בזה משהו אם דג רקק שכמוני – שאפילו לא בטוח אם הרשת הזו מעניינת לו את הכליה הימנית – הגיע לדירוג משתמש הטוויטר ה107 בישראל לפי טוויטרהוליק. WTF?

חיפשתי לסיים כאן עם "מריחים מלחמה" של החמישיה הקאמרית ולא מצאתי אותו בטיוב, אבל מצאתי משהו לא פחות לענין. זכרו שזה מערכון משנות התשעים, לפני לבנון 2, או מלחמת עיראק, ולפני החזרה האפשרית שלנו (זמנית אני מקווה) לעזה:

מוכנים? תתכוננו.

נקיון אביב וביעור חמץ

עכשיו חזרתי ממסיבת "ביעור חמץ" המסורתית השנתית של מבשלת "הגמל המרקד" שבתל אביב. למי שלא מכיר, לפני כמה שנים פתח עולה צעיר אמריקני את המבשלה במסורת המיקרו-מבשלות שמציפה את ארה"ב בשני העשורים האחרונים (זוכרים את הבירה של דרו קארי בסדרה?) – והיום הטרנד החדש הוא שלצד יקבי בוטיק ומיקרו-מבשלות צצות גם מיקרו-מזקקות של ויסקי (מילא וודקה ותזקיקים אחרים, אבל ויסקי עוד צריך ליישן וזה תהליך ארוך ויקר, אז ריספקט!)

בדאנסינג השנה כמו בשנה שעברה, הקהל טעם מברזים של הבירה הרגילה של המבשלה (סטאוט, פיילאייל הודי, פיילאייל אמריקני, חיטה), אליהם נוספו שני טעמים (בייצור סדיר?) של בראון אייל ואייריש רד, ובמקביל היו ארבעה ברזים של הבירה המיוחדת שלכבוד הארוע, אתרוגים בחיטה, לימון בפייל-אייל אחד, צ'ילי חריף בשני (לא זוכר מי זה מי), ווניל (ולדעתי גם אקסטרא קפה) בסטאוט. האתרוגים היה מעניין אבל לא יותר מזה, אני חשבתי שהבירה שלהם באופן כללי השתפרה למדי בשנה הזו, למרות שסטאוט הם עדיין עושים מאוד מוזר (אבל את זה אני אומר כמעט על כל סטאוט שאינו גינס). בהמשך הערב נמזג גם "מרטיני מרור" ששנה שעברה פיספסתי, זה ליקר (כנראה על בסיס פינלנדיה) של לימון וחזרת. לא וואסאבי אלא ממש מיצוי מגניב וטעים של שורש חזרת. ולקראת 10 בערב נפתח ברז חבית "הגולם", בירה בצבע הבראון-אייל (לא לשאול אותי סגנונות, אני לא מומחה) עם חוזק אלכוהול בערך כפול. זו הייתה כמות האלכוהול הגבוהה ביותר שצרכתי בערב אחד מזה כשנתיים או יותר, וכדי להפיג אותה טיילתי ברגל בתל אביב, אכלתי המבורגר מדמם-כביום-הרצחו וקצת פאטה כבד1 ודפקתי שלוש שעות שינה באוטו2 והנה אני כאן כדי לכתוב לכם על זה. לא ברור למה אני לא במיטה.

הבלגן ההתחלתיאבל אם אני כבר ער, אני אספר לכם שהשבוע החלטתי שצריך לעשות מעשה ולנקות ולסדר את מקררי היין שלי. כן, יש לי שניים עכשיו, שיא הדקאדנס, נכון?3 המקרר הזה נקנה לפני כחצי שנה, והייתה לי איתו בעיה קטנה של פטריות שגדלו לי על הזכוכית והתוויות של חלק מהבקבוקים חודשיים אחרי שהפעלתי אותו. אני לא חושד שהפטריות הגיעו ממנוע המקרר, אבל זה עדיין היה מוזר. איפשהוא באמצע החורף שלפתי כמה בקבוקים לניגוב ועזבתי את התהליך באמצע (מי זוכר למה) אבל בשבועיים האחרונים היינו בכמה טעימות יין, והופ הצטברו להם כמה ארגזים נוספים במפתיע (בערך חמש שישיות ליתר דיוק…) והברדק החוגג נראה כמו התמונה מימין (כן, יש לי מקרר יין ערס עם אור כחול).

כמה עשרות דקות אח"כ, ניגובים יסודיים של כל הבקבוקים הניזוקים וכמובן של המקררים, פרשתי בחוץ את הבקבוקים ומיינתי לפי קבוצות. המקרר הקטן משמש אותי כעקרון למקרר לבנים, אבל עברו אליו גם בקבוקים עם צורות חריגות שלא מאפשרות הערמה במקרר הרגיל (למשל בקבוקי שרדונה עבים ונמוכים או הבקבוק הפלצני של שאטו גולן עם הדופן הבלתי ישרה שלו)
היין מפוזר על הרצפה
פעם ביקש ממני מישהו בפורום אלכוהול בתפוז לפרט מה יש לי ברשימת היינות, וזה נראה לי משהו שחצני ומוזר לעשות, אבל מכיוון שכבר סידרתי את המקררים ועשיתי לי רשימת מלאי, אז אני אקליד אותה פה:

קבוצת יינות ויתקין:
2X גוורצטרמינר 2005 (מסומנים לא לפתוח לפני 2009)
2X מסע ישראלי אדום 2005
3X מסע ישראלי אדום 2006
2X מסע ישראלי ורוד 2006
5X מסע ישראלי ורוד 2007
1X ריזלינג 2006
3X פינו נואר 2005 (גם הם מחכים ל2009-10)
2X פינו נואר 2006
1X מסע ישראלי לבן 2006
4X מסע ישראלי לבן 2007
2X בציר מאוחר 2005
2X קברנה פרנק 2005
2X מחוזק NV (מילוי 2006 אאל"ט)
3X קריניאן 2005

למי שנראה שיש לי חיבה מסוימת ליקב, הרשו לי לספר לכם שיש לי עוד כ4 בקבוקים מחכים בקניה עתידית :-)
יינות ויתקין
ישראליים אחרים:
2X אמפורה שרדונה 2003
אמפורה קברנה 2002
אמפורה שירז 2003 (שהומלץ להמתין איתו ל2010-2011)
ירדן מרלו 2003
בראבדו שרדונה 2006
בראבדו קברנה סוביניון 2005
טוליפ סירה רזרב 2005
טוליפ מוסטלי שיראז 2005
רקנאטי שירז רזרב 2004
תשבי אסטייט מרלו 2005
2X הרי גליל יראון 2003 (כן, אני יודע…)
2X סוסן ים Take 2
האנס שטרנבאך "ג'נאבה" 2003
2X רימון מחוזק (פורט)
2X עגור רוזה 2007
2X כרמל סדרה אזורית "אפלאצ'ים" סוביניון בלאן 2007
צרעה גבעת חלוקים 2006
דלתון כנען RED 2006
2X דלתון כנען RED 2006
2X דלתון עשר שנים הוצאה מיוחדת 2006
אבידן פטיט סירה גרנאש מרלו 2005 (סגול)
שאטו גולן קברנה סוביניון 2003
קסטל גראנד וין מגנום 2004 שיש לו עוד כ3-4 שנים לשכב.

אגף "מה חשבתי כשקניתי את זה בדיוק":
שירז טמפרניו גרוע (ישמש לבישול) 2005 של יקב מרסדס אגורן.
סנטה אנה קברנה סוביניון 2003
שאטו סן מישל גוורצטרמינר מעמק קולומביה (מדינת וושינגטון)
קייפ רד 2002 (דרום אפריקה)

ספרדיים:
ריינארס טמפרניו 2005
סדרסול טמפרניו נבארה 2005
אוגרטה קוסצ'ה 2003
2X הרדד אוגרטה קוסצ'ה 2004
דומיניו דה אוגרטה רזרבה 1999
סדרסול מרלו רזרבה 1999 (סומן לחיסול ממוקד, סביר שכבר מת)
מרקז דה קסארס רוזה 2007

צרפתיים (מהטיול לפרובאנס)
מסון בושון שאטונף-די-פאפ 2000
מסון בושון שאטונף-די-פאפ 2003
דומיין ד'אקול (שאטו ד'אקס-אן-פרובאנס)
ריבסלטס שאטו נדאל בלי שנה(!?)
מוסקט וניס
מוסקט ריבסלטס בומווז 2006
ואחד איטלקי לא קשור, קארוסו מונטפליצ'יאנו ד'אברוצו 1999

עכשיו יותר מסודר

בשל השעה נפלו בוודאי טעויות הקלדה, אתכן הסליחה4. לפחות עכשיו יותר מסודר, נשאר לסדר רק את… כל שאר הבית. מישהו מכיר עוזר(ת) בית טוב(ה) באיזור נתניה? אני בום ועם הארץ בנקיונות, אני חייב לעשות את זה בצוותא או שזה לא זז (ונראה כמו הצרות שלי).

בתמונה דלעיל גם כמעט שני שליש מבקבוקי הויסקי שלי. על זה אולי בפוסט אחר אם לא הרסתי לעצמי עדיין לגמרי את המוניטין היום :-) בסופו של דבר לא היה מקום (כצפוי) לכל הבקבוקים, אז רוב הויתקין הלבנים והורודים נכנסו למקרר הרגיל, ואיתם (באופן זמני!!) הגראנד וין מאגנום שכרגע פשוט אין לי איפה לתקוע אותו (לפחות פירקתי אותו מתוך ארון הקבורה שהוא הגיע בו. ארגז עץ ממוסמר ללא צירים שצריך היה לפחוח עם כלי עבודה. מאוד מוזר). זה היה ברגע האחרון כי בצהריים שאחרי הגיע גל חום רצחני של 35 מעלות…

במילים אחרות רבותי הגיע זמן לפתוח את עונת המאנגל וכה אעשה ביום רביעי אחה"צ+ערב עם רוזה מצוין ושאר הפתעות. מישהו בא? כל הקודם זוכה.

(לילה טוב, הלכתי לישון)-------

  1. כדי להשלים את כמעט כל הדברים שהרופאים אומרים לי שאסור, במיוחד אחרי שבבוקר הייתי קצת חולה ולא יצאתי ללקוחות[^]
  2. שאינני בטוח שמספיקות לחוק אבל יצאתי ועשיתי לעצמי בדיקת תגובות ויציבות ובחלטתי שזה "מספיק טוב" בשביל להגיע למיטה שלי[^]
  3. דווקא לא, השבוע דיברתי עם חברה שלהוריה יש מרתף יין של ממש, חדר שלם מקורר ושמור בלחות קבועה[^]
  4. גיא כבר מצא אחת, עכשיו תורכן[^]