על פרטיות וביומטריה בישראל

לבקשת חברים, אני מרכז כמה פוסטים בנושאי החוקים הבאים עלינו לרעה מהחודשים האחרונים:

קלינגר » שקר כלשהו | תעודות זהות חכמות ושלטון החוק וגם הקמת מאגר ביומטרי עשויה לפגוע בסחר החוץ של מדינת ישראל, ואחד על האח הגדול צריך להתפטר | משטרת ישראל צריכה להוכיח שהיא יודעת להשתמש בטכנולוגיות מידע.
עדכון: גם אחד על איך המדינה עושה מכולנו כוכבי ריאליטי.

לשכת עו"ד » מאגר ביומטרי יפגע קשות בפרטיות, גם באתר הלשכה וגם עוד התייחסות.

מיכה שפיר » הכשלון של US-VISIT

דורון אופק » [1984] טביעת האצבע מטביעה לי את החופש .., וגם על המאגר הביומטרי של משרד התחבורה. ואחד על תחזיות בריחת המאגר הביומטרי לידי החיזבאללה.

אפי פוקס » חוק זיהוי ביומטרי: מה שלא דוברר (מפחיד במיוחד, מדגים כמה קל לעבוד על מדידות ביומטריות)

ניצן » מי מפחד מהאח הגדול?

עמרי » Legacy of Omlet

עדו קנר » כמה מילים על חוק הזיהוי החדש

שחר אילן » על הקלות הבלתי נסבלת של הגישה לפנקס הבוחרים.

אנונימוס כלשהוא » מה לענות שאומרים לך שרק פושעים צריכים לפחד מהמאגר הביומטרי בתשובה לברכה שמשווה בין תיוג ביומטרי וסירוס(?!).

(אם פיספסתי משהו שווה, תנו צעקה)

הפיילין הלא נכונה

My fellow citizens, the American presidency is not supposed to be a journey of personal discovery.
Palin accepts nomination, slams Obama in speech – CNN.com

מקיין זקן. ×”×›×™ זקן מכל מתמודד נשיאות לפניו. כל כך זקן וחולה שכדי לחפות על הבושה חשפו את ההיסטוריה הרפואית שלו כמעט בהחבא תחת תנאים לא הגיוניים למספר זעום של כתבים, ועדיין המצב שלו מדאיג. לפיילין יש סיכוי טוב מאוד להיות יום אחד נשיאה בפועל, ויש סיבה טובה שטוחנים את המינוי ×”×–×” בתקשורת. היא בשורה רעה ליהודים, לדובים, למחקר מדעי, לנאנסות שנכנסו להריון, לאיכות הסביבה ולהרבה קבוצות מיעוט. ×–×” לא יעצור את העם האמריקני לאכול בלי מלח את השיווק האגרסיבי שלה בתור "×”MILF שרצה עם סבא מקיין לבית הלבן". ההמונים האמריקנים עלולים עוד לקנות את החצאית שלה בלי להציץ לה בין האזניים. היא מגיעה לא מוכנה לראיונות, היא טוענת ליותר הבנה ונסיון מאובמה אבל המדיניות שלה בנושאי פנים מלאה סתירות ובעיות (בנשימה אחת היא מדברת על הפרטה והרחקת הממשלה וגם על הגברת פיקוח ממשלתי על שוק המשכנתאות – אולי תחליטי?), היא נגד הפלות אבל לפחות מוכנה שזו תהיה החלטה של המדינות ולא של הממשל הפדראלי. לשאלה אם לדעתה הומוסקסואליות היא גנטית או מבחירה היא ענתה את התשובה ×”×›×™ מטומטמת וגרועה שאני יכול לדמיין: "אני לא יודעת, ואני לא שופטת. מי שרוצה להאמין שזה גנטי ומי שרוצה להאמין שזה מבחירה… אני לא שופטת אף אחד." אאוץ', אבל ×–×” לא איך שהיא דיברה לפני שנתיים ומשהו כשהיא ניסתה להחרים ספרים מהספריה בעיר שניהלה. היא גם מגמגמת בנושא אלוהים ("יש תוכנית אלוהית אבל אני לא מתיימרת לדעת מה היא", בתגובה לציטוט של דבריה ×›×™ "החיילים בעירק הם שליחים שמבצעים מטלה מאלוהים") ובנושאי סביבה (שינתה את עמדותיה בפתאומיות לתאום את אלו של מקיין). בין שאר הנושאים הבעייתיים שעולים ×”×™×” נושא השחיתות (שמסתבר שלאלסקה יש בו היסטוריה מפוארת), היא טענה תמיד למלחמה מתמשכת בשחיתות, וצימצמה מאוד את מנעמי בית המושל ("פיטרתי את הטבחית, אנחנו מבשלים לבד!"), אבל יש ליחשושים על המון החזרי אש"ל מזויפים, אז לך תדע מה דעתה האמיתית, נכון?

×–×” ממשיך לנושאי נשק אישי, אמונה בהמשך הלחימה באסיה, הודאה בחצי פה שאגרסיות בגרוזיה מצדיקות התקפה של נאטו על רוסיה והחיפושים אחרי אוסאמה מצדיקים פעולות צבאיות בפקיסטן… בראיון אחר היא נשארה עמומה לגמרי בנושא האם לישראל יש זכות ותמיכה אמריקנית לתקוף מתקנים גרעיניים באירן.

אם הייתי סומך על זה שהעם האמריקני חכם, הייתי מצפה מהם לברוח עכשיו מהטיקט של מקיין-פאלין לכל מועמד אחר (יש עוד כארבעה חוץ מאובמה ומקיין, מישהו שם לב?), אבל לצערי כבר הוכח בעבר שלא כך הדבר. בחגורת התנ"ך עדיין משוכנעים רבים שאובמה מוסלמי (תודות לערוץ פוקס ניוז) ושבוש הוא באמת שליח אלוהים עלי אדמות כמו שהוא טוען. אני שמח שהוא לוקח את הירידות באיזי, וממשיך להתלונן שהמירוץ צריך להתמקד על נושאים ולא על התקפות אישיות (אבל בינתיים לצערי ממשיך לדבר על מה דרוש תיקון ולא על איך צריך לתקן את זה).

בינתיים שמו כבר אלפי אנשים לב לעובדה ששרה פיילין מזכירה מאוד את טינה פיי ואופציות ההומור לא חסרות, ראו אצל פיל ושי, גרייס, צימרמן וכמובן הדיילי שושוק בובות האקשן-פיגרז מיהר להגיב גם הוא. אובמה ×”×™×” עד עכשיו המועמד היותר "קול" מהשניים, עם הופעה בSNL ועוד אחת צפויה השבוע, אם קהל הנשים כבר עבר מנטיה שמאלית לימנית, האם יש סיכוי לבריחה של עוד קולות צפים לקמפיין השני, אם שרה תתחיל לנפנף את נכסיה בתכניות בידור? הלסת שלה מפחידה אותי, היא הורגת ומפשיטה עורות של מוסים, ושונאת חתולים ונסיונה הדיפלומטי מסתכם בלדבר עם אסקימוז מאלאסקה שלא דוברים אנגלית, אבל רק שתי הופעות מחויכות בSNL וזה עוד עלול לעבוד להם…

אז מה אתם אומרים? שרל'ה טובה ליהודים?

יש כמה אנשים באינטרנטים שאומרים שעדיף ×”×™×” להריץ את מייקל פיילין, שלדעתי למד יותר במסעותיו בעולם ובלימודיו בקיימברידג' והצניעות שלו גם היא עוזרת לחבב אותו…

המשך הרפתקאותי הבירוקרטיות (בערך): הפעם – משרד המשפטים שם קצוץ על הפרטיות שלכם וכך גם "דאן אנד ברדסטריט"

לפני כמה ימים קראתי מאמר מעניין על SEO ובסקרנות לא אופיינית הלכתי לחפש כמה גבוה בתוצאות ל"עירא אברמוב" מופיע הבלוג הזה. נדהמתי לגלות שהפייג'ראנק של האתר האישי שלי כל כך נמוך ששטויות כמו תפוז (שבו אני לא משתמש) עולות גבוה ממנו, וכמוהו איזו ידיעה עתיקה באתר חדשות עלום שם על שהתחלתי לעבוד במקום שנסגר. עד כאן לגבי מציאת האדם לפי חיפוש גוגל. יופי נחמה.

אבל התוצאה הרביעית הטרידה אותי מאוד. כתבתי על זה בלי להזכיר שמות אבל מתבהר שזה לא יעלם בקרוב, אז אני כבר אפרסם את זה ודי. הסיפור הוא שמצאתי את הפרטים האישיים שלי בדאנ'ס גייד. מדובר בחברה לנתונים פיננסיים. הם אוספים מידע מכל הבא ליד ומרכזים אותו במקום אחד כדי שתוכל לעשות בדיקות אשראי לגביהם מול גופים או כל שימוש אחר, שזה כמובן עולה כסף. לא רק שגיליתי שכעוסק מורשה אני מופיע אצלם, אבל במקום אחד מרוכז מופיעה גם כתובתי האישית ומספר העוסק המורשה שלי, הלא הוא מספר הזהות שלי.

מה לא בסדר בזה?

  • הכתובת הפרטית שלי שהם מפרסמים, איננה כתובת העסק שלי כפי שרשומה ברשות המיסים, היא גם איננה הכתובת שרשומה במשרד הפנים.
  • בעזרת מספר הזהות שלי אפשר לבצע כל מיני פשעי "גניבת זהות" כמו לבצע בשמי פעולות בנק או ביטוח או בשאר מקומות, לך תדע כמה נותני שירות לא מבקשים זיהוי מעבר למספר הזהות בימינו. ×–×” לא אמור להיות ×›"×› קל, אבל לצערנו ×–×” כן, ודנסגייד מתעלמים מזה בלי להניד עפעף.

(האמת היא שאין לי אפילו הרבה מה לכעוס בימינו על D&B כאשר דיסק מעודכן חדש של מרשם התושבים מוצא את מקומו כל כמה חודשים ברשת. אני מכיר כמה אנשים שיש להם את העותק שלו בבית, ×›×›×” בשביל הנוחות של למצוא אנשים… בשבילי יש כאן איזה גבול חוקי תחתון ואני לא מעיז להחזיק עותק שלו, אבל הפואנטה שהוא מאוד זמין. אם רק הייתי רוצה להשתמש בו או לעשות מחקר "גנאולוגי וגניקולוגי" על כל אזרח רשום במדינה.)

אבל עדיין, מדובר על זה שכתובתי הפרטית ומספר הת.ז. מפורסמים בצמוד לשמי בצורה שעכשיו שמורה בגוגל קאש. כעסתי, חיפשתי את פרטי ההתקשרות (נחשו מה, האתר קצת שבור בפיירפוקס) וכתבתי להם מכתב זועם על כך שאינם מנסים לבנות איזו שהיא שכבת הגנה בסיסית נגד קצירת המידע הנ"ל, אבל קיבלתי תשובה קרה, משפטית ומזלזלת (לדעתי) מרכזת פניות הציבור שלהם, לירון מאור-לוי ((שלצערי לא מצאתי את מספר תעודת הזהות שלה, אחרת הייתי מפרסם אותו פה)):

תלונתך שבסימוכין הועברה אלי לצורך טיפול והריני להשיב כדלקמן:
הצגת מידע עסקי על חברות ועסקים הינה צורך משקי חשוב ביותר ומטרתו בין היתר לאפשר לעסקים וליחידים לבצע עסקים בבטחה. לאור חשיבות זו הכיר המחוקק בצורך זה, אפשר איסוף ומסירת מידע על חברות ועסקים ואף התיר זאת באופן מוסדר במסגרת חוק נתוני אשראי.
פעולותיה ומאגרי המידע של דן אנד ברדסטריט מוסדרים על פי חוק ומאפשרים לה לאסוף, לנהל ולמסור מידע אודות עוסקים וחברות. חברתנו מחזיקה לשם כך ברישיון אשר הונפק לה ממשרד המשפטים. למותר לציין, כי דן אנד ברדסטריט אינה נדרשת לקבל את הסכמתם של העוסקים והחברות כדי לאסוף או לספק מידע אודותם.

אנו תיקווה כי הינכם מבינים את הצורך ואת העובדה כי אנו פועלים במסגרת החוק ולא נוכל להיענות לדרישתך בדבר מחיקת פרטי המידע המצויים בידנו על העסק אשר ברשותך.

למרות האמור, במידה והמידע אותו אנו מספקים הינו שגוי או אינו מעודכן נשמח לקבל את הערותיך על מנת שנוכל להציגו באופן המדויק ביותר.

נשמח לעמוד לרשותך בכל עת.

בכבוד רב,
לירון מאור לוי
רכזת פניות הציבור
דן אנד ברדסטריט (ישראל) בע"מ
טלפון: 03-7331530
פקס: 03-7330340
:E-mail maorl@dbisrael.co.il

השארתי לה הודעה טלפונית והיא חזרה אלי אחרי כשעה וחצי או שעתיים. המכתב הוכתב ×¢"×™ סמנכ"ל המידע של D&B בשם משה ברדוגו ((שבאופן מפתיע לא מצאתי את מספר תעודת הזהות שלו במאגר! חבל, הייתי מפרסם גם אותו, לפחות כדי שלא תתבלבלו בטעות עם משה ברדוגו השני, שיושב עכשיו בכלא על רצח)). מסתבר שהחברה אינה עוברת על שום חוק, המאגר הוא באחריות ורשיון משרד המשפטים, רשם החברות, ואין איך לבקש הסרה מהאתר. אני חוזר שנית – אין איך לבקש להסיר או להסתיר פרטים. אלא אם אתה חברה. הפרטים של חברה בע"מ עולים כסף ולא נגלים לגוגל. הפרטים האישיים של עוסקים מורשים הם יותר אישיים אבל פחות ריווחיים, אז הם גלויים לכל דורש.

הגב' מאור-לוי היתה מאוד אדיבה איתי בטלפון, למרות שאני קצת איבדתי את קור רוחי בהתווכחי איתה. מסתבר שאני גם לא הראשון שפונה. הטענות החוזרות והנשנות שלה שכל המידע מופיע גם באתרים ממשלתיים שגויות. באתר שע"ם אפשר למצוא את חלק מהמידע על חברה או ע"מ אם יש לך את מספר הזהות שלי מראש, אבל לא יתנו לך את הרשימה המלאה או את מספר הזהות שלי לפי שמי, וגם אז זה מוגבל למספר מצומצם של מספרי ע"מ בכל בקשה ומעבר מוצלח של מבחן קאפצ'ה. גם באתר רשם החברות אי אפשר להוציא מידע מלא של עוסקים מורשים, רק מספרי ח.פ. של חברות, ורק לאחר חיפוש עם בקשת POST, כלומר שוב, לא כתובת GET קבועה וגלויה למנועי חיפוש.

נתתי לה את ההנאה מהספק, ניסיתי לפנות היום מספר פעמים אל רשם החברות טלפונית, אבל המערכת האוטומטית תמיד מפנה אותי את מערכת תאים קוליים ותמיד אני מקבל את ההודעה המדהימה כל כך של "הופנית לתא הקולי של מנוי XXXX, לצערינו אין למנוי תא קולי במערכת. שלום! (ניתוק)". אין עם מי לדבר אם לא ניגשים אישית. כרגיל.

התקשרתי למחלק עבירות מחשב במשטרה, כדי להתייעץ מה אפשר לעשות. השוטר האדיב בצד שני הסכים איתי לחלוטין שמדובר בפוטנציאל לגניבות זהות מבהיל למדי אבל אמר שאם המאגר שבידיהם חוקי וההצגה שלו חוקית אז אין לו מה לעשות, ובוודאי לא למחלקה שלו. גם אם מדובר בפעילות מונעת גניבות זהות, הדבר יטופל ע"י מפלג ההונאות הכללי ולא מחלקת עבירות מחשב. ככלל המלצתו היתה שהדרך היחידה המוצלחת לפעולה בנידון תהיה פניה לעיתונות, אבל את זה העדפתי שלא לעשות כדי לא למשוך יתר תשומת לב לעצמי ומספר הזהות שלי. שלחתי בטוויטר פניה נרגשת לכל אנשי התקשורת שמנויים על הטוויטים שלי ((כלכליסט, נענע, עידוק ולא יודע מי עוד)) מי מעוניין בסיפור על גניבות זהות וזכיתי ל0 תגובות. זה אכן מפחיד רק אותי?

עם המידע ה"מרענן" הזה פניתי חזרה אל הנהלת D&B. הסברתי להם שחבל לי שהם מחזירים לי תשובה משפטית קרה במקום להיות קצת יותר מודאגים לפרטיות שלי ושל כל העוסקים המורשים בישראל. הוספתי שהמשמעות של פרסום המידע היא נזק תדמיתי להם ונזק פוטנציאלי אישי שלי גדול פי כמה, אבל אם לא תהיה ברירה אהפוך את זה לענין ציבורי. על זה כבר קיבלתי תגובה ממשרדי עורכדין החברה. ענה לי עו"ד ניב סבר ((גם כן אין לי ת.ז. לצערי)) מחברת עו"ד מ. פירון מאבא הילל סילבר 16 ברמת גן. הוא הקליד מכתב יפה, הדפיס אותו, חתם עליו, סרק אותו ונתן לעו"ד שירי לינד ((שוב אין לי ת.ז. לצערי)) לשלוח לי PDF של הסריקה במייל (אז אני לא יכול אפילו לחתוך ממנו טקסט), אבל אספר לכם שבה ענה כי 'מרשתנו לא השיבה לך תשובה "משפטית" כמשתמע מהפניה האחרונה אליה' וכך הלאה, וכי כל המידע נמסר לפי חוק בהתאם לסעיף 33 לחוק נתוני האשראי 2002 ורשיון מידע. האיום שצורף כאן היה עדין שבעדינים:

3. כפי שידוע לך היטב, פעולותיה של מרשתינו הינן חוקיות וכאמור נעשות מכוח הרשיון שניתן לה. מרשתנו דוחה את האיום המסווה בפנייתך האחרונה אליה, לפיה תפעל באופן שיגרום לה נזק תדמיתי אם לא תסיר את פרטיך. מרשתנו תדע לעמוד על משמר זכויותיה.

יפה. פתאום אני רואה שהפכתי להיות "הלמו" וזו לא הייתה הכוונה שלי. לא אמרתי שאנסה לפגוע בתדמיתם, אמרתי שאביא את העובדות היבשות לידיעת הציבור וזה יפגע להם בתדמית לבד. אם יהיו להם אילו שהן טענות, הרי שיש לי את הגנת "אמת דיברתי", וכך עניתי (נערך כדי לחסוך את האורך). ההדגשות במקור.

צר לי מאוד שאתם (דאן אנד ברדסטריט) בוחרים להמשיך להתעלם מהבעיה שהצגתי, ומעדיפים להציג אותי כנודניק.

אינני אומר שמה שד.ב. עושים הוא לא חוקי, אך אני עדיין חש כי פרסום פרטי האישיים (מספר ת.ז. מרשות המיסים וכתובתי הפרטית שהוצלבה ממקור אחר שאינם מפרטים, אני עדיין מחכה) ללא שום פיקוח מאפשר לפושעים לפגוע בי ובכל עוסק מורשה בישראל ביתר קלות.

כיון שלא הצלחתי לעורר את אהדתכם לעובדה שדרך פרסום המידע, חוקית ככל שתהיה, מהווה סיכון אמיתי לכל עוסק מורשה בישראל שמופיע אצלכם במאגר, אני נאלץ לפנות לעתונות. ד.ב יכולים היו לנקוט באמצעים פשוטים כנהוג באתר הממשלה כמו ש.ע.מ. ורשם החברות, אבל מעדיפים לחשוף את המידע בהקלת ראש וללא התחשבות בסיכון הרב שנגרם לעוסקים המורשים שבמאגר. מבחינתם "אנחנו תואמים את החוק ואחרינו המבול". במקום לתת לי תשובה מדוע לא תגנו על הפרטים היקרים שהופקדו בידיכם, אתם מפנים אותי לעורכי דין.

אינני מאיים להוציא דיבה, אני מבטיח שלא אכפיש את שמכם, ורק אתן את הפרטים היבשים, כי לדעתי הם מספיק גרועים כמות שהם: החברה מפרסמת ללא סייג ובמרוכז את שמם, כתובתם ומספר תעודת הזהות של כל העוסקים המורשים בישראל, בצורה המופיעה בחיפוש פשוט בגוגל ומנועים אחרים. הצגת המאגר בצורה לא מוגבלת שכזו, למרות היותה כפי הנראה חוקית לחלוטין, מסכנת את העוסקים המורשים בישראל ומקילה על גניבת זהותם ע"י גורמים עוינים. אינני מנסה להגיד שיש כאן כוונה שלילית מצד החברה, אבל קשה לטעון לתמימות לאחר שהבאתי את הדבר לתשומת ליבכם וסירבתם לשנות את נוהלי פרטיות המידע באתר.

הסכימו איתי גם אנשי מחלק עבירות מחשב של המשטרה שיש כאן סיכון לא קטן לפרטיותם ונכסיהם של האנשים עקב חשיפת המידע, אבל ידיהם קשורות והם המליצו לי בעצמם על פניה לעתונות. נראה שאינכם מתירים לי ברירה. אם יגרם לכם מכך נזק תדמיתי, הרי שזה לא בשל הוצאת דיבה אלא אך ורק בשל חוסר ההתחשבות שלכם בפרטיות והרגישות של המידע עליו אתם מופקדים.

לצערי עורך הדין היחידי שאני מכיר שהייתי רוצה שייצג אותי אם יקרה משהו, התנהג איתי לפני כמה חודשים בצורה לא ראויה ולכן אין מצב שאפנה אליו. למרות זאת, הנה אני מפרסם את זה. אם מישהו מכם מכיר עיתונאי שרוצה לרוץ עם הסיפור, איך משרד המשפטים נותן אישור וD&B מצליבים מידע נוסף ומפרסמים בלי הגנת פרטיות בסיסית, אני אשמח לחלוק איתו את הנוסחים המלאים של כל המכתבים והקלטות של השיחות. אני מעדיף ששמי לא יוזכר בכתבה אבל אחרי שאני לוחץ כאן על כפתור הפרסום בבלוג כנראה שכבר לא תהיה לזה משמעות רבה מדי.

לכל העוסקים המורשים שקוראים – תתחילו לבדוק פעמיים בחודש את כל המוסדות הפיננסיים שמחזיקים את כספכם מעכשיו. בכלל ×–×” קרנות השתלמות, נאמנות, ביטוחים וכך הלאה.

החזיקו לי אצבעות. אין לי כסף וראש לחטוף עכשיו תביעה, אפילו אם היא חסרת בסיס לחלוטין. יותר זול בשבילם הרי לתקן את אתר האינטרנט מאשר לשלח בי את משרד עו"ד פירון בבית המשפט, אבל אני פשוט לא יכול לשתוק על זה.

דיכאון

כתבתי פה כבר על כמה דגי הטונה בצרות. עשה לי מאוד רע לקרוא גם על איך (אנחנו = המין האנושי) השמדנו בטעות הרבה מהאקולוגיה של הים התיכון. אבל היום נפלה לחיק הגוגל רידר שלי כתבה מפחידה בהרבה. לא ברור כמה ים ישאר לנו בקרוב וכמה ממנו ×™×”×™×” מרק ארסי ומסוכן – חיידקים, אצות רעילות ומדוזות במקום דגים.

סוגרים את הים והולכים… לאיפה? כדור הארץ לא מצליח להתמודד עם מתקפת הקופים((ושאני לא אתחיל לדבר על מתקפת הקופות…)) האנושיים…

יופי גאידמק…

אם לא חיבבתי אותו עד היום אז ×”× ×” – גאידמק לא מבין מה זו דמוקרטיה. ברגע ×–×” הוא בערוץ שתיים מגיב לקריאות הבוז לרבין וקריאות העידוד למר טרימבובלר. אנשי בית"ר עצמם מגנים אבל הוא בתור הבעלים, בתגובה לקריאתו של אולמרט ×›×™ הוא מתבייש בקהל ×”×–×” בתור מעריץ הקבוצה: "אולמרט הוא לא מעריץ אמיתי של הקבוצה" (הוא מעריץ ידוע עוד מלפני שאתה ידעת מי הם), "חוסר האחריות ×”×™×” מצד מארגני המשחק שהחליטו להכריז על דקת דומיה. ×–×” משחק כדורגל ולא הפגנה פוליטית, האוהדים באו לתמוך בקבוצה". ×–×” ביום שבו גם הודבקו הרי מודעות של פרס בכאפיה, הפעם בהשקעה ובצבע.

זה שגאידי אלרגי למשטרה זה ברור, והוא מתקיף אותה ואת אולמרט שוב ושוב, אבל עכשיו מסתבר שלאיש אין יועץ תקשורת, מחסום טאקט דיפלומטי או פוליטי לפה או מצפון אנושי בסיסי. אם זה הפרצוף האולי-מתון שהוא מראה במהדורת החדשות של ערוץ שתיים, איך הוא אצלו בבית? אז יש מה לפחד או לא? לא אכפת לי אם האיש פושע או לא, מפחיד אותי שהידיים שלו מתערבות בשלטון שלי.

(כן, מוקדם יותר הוא שחרר הודעה מגנה לעתונות, דרך רהב אני מניח, אבל כאן מדובר בפרצוף האישי שלו בטלוויזיה!)

עדכון: אייטם חדשות שתיים על ההתפרעות, והראיון עם גאי-דה-שמאק שאליו התייחסתי כאן. צפו בעצמכם.

על עכברושים ואנשים

במוצ"ש החלקתי באלגאנס לתוך חניון קניון שבעת הכוכבים באוטו החדש שלי (מאתמול גם מבריק אחרי שטיפה). האוויר בפנים היה ממוזג ויפה, אבל בחוץ בחניון עמד ענן כבד של 90% לחות ולא יודע כמה מעלות. עברתי על השומר המנומנם מחום תוך הרמת הידיים הסמלית לבדיקת מתכות אבל עברתי בשער והוא לא צפצף אז הוא התעלם ממני ונתן לי לעבור. פתאום הוא קרא לי רגע לחזור וכבר גיחכתי בתוכי על רמת האבטחה-בכאילו בארץ, אבל הוא רק רצה לקרוא את הכיתוב על החולצה שלי. שנים לא הסתובבתי עם חולצת T אבל גיא קנה לי אחת ליום ההולדת בזו הלשון:

There are 10 types of people in the world, those that understand binary and those that don't

ישן, אבל חביב… המחשבה האוטומטית שלי הייתה "מה שומר בטחון בגילו יכול להבין מזה", והוא ציחקק, חשבתי שכטח רק מנימוס או מבוכה על אי הבנת הבדיחה, והמשכתי פנימה, ושכחתי ממנו.

הלכתי לראות את "רטאטוי", החדש של פיקסאר, שעמד בכל הציפיות של סרט מבית היוצר שלהם. הדמויות פחות עגולות מטוי סטורי ובאג'×– לייף אבל יופי של סיפור פשוט וקולע, יופי של פסקול (לא של רנדי ניומן, הופתעתם?), ובעיקר כמובן האנימציה המדויקת, העיצובים של כל הפריטים, הקפדה על סטייל, צבע, אור, טקסטורות ועיצוב, פשוט ×—×’×™×’×” משוגעת לעיניים. לא מעורר תאבון כמו שהזהירו אותי (×›×™ עדיין עם כל ההקפדה של פיקסר, הם לא מנסים ליצור ריאליזם, והסטייקים והמרקים לא נראים אמיתיים עד כדי כך 🙂

הסיפור פשוט ולענין – עכברוש שמפתח את חוש הריח והטעם שלו מתחיל לחפש אובל שאינו סתם זבל כמו העדר שאליו הוא שייך (אולי רמז לאמריקנים והחיבור שלהם בטבור לרשתות ×”×’'אנק?), מתחיל לבשל בעצמו ומגלה שיש לו כשרון. אך בין משפחתו העכברושית אין לבישול קהל או הבנה למשיכה, ואילו קהל היעד האנושי לא מקבל את הרעיון שעכברוש במטבח ×–×” רעיון אפשרי או שפוי. וכך קרוע רמי בין שני עולמות ("צריך" ו"רוצה") לאורך 7/8 הסרט, כמו לפניו באז לייטייר, וודי הקאובוי, אביו הנודניק של נמו, משפחתו של מיסטר אינקרדיבל, סולי ומייק המפלצים , פליק הנמלה ולייטנינג מקווין המכונית, ובשנה הבאה וולי הרובוט (לא שכחתי אף אחד?) עד לשיא הבלתי נמנע, מתגלות כל ההסתרות, עולים הנוסטלגיה והרגשות ואיכשהוא משתלבים העולמות וכולם נושמים לרווחה. נוסחה פשוטה אבל עובדת יופי, אין לי ספק שצריך לראות על המסך הגדול (ואפילו פעמיים) ואין לי ספק שגם את ×”DVD ×”×–×” אני קונה. הטרוניות היחידות (×›×™ אני חייב) הן חוסר העומק של הדמויות שהיה תחום כל כך הרבה יותר מושקע בהתחלת הדרך עם טוי סטורי ובאגז, ואולי העובדה שכותרות הפתיחה פחות מושקעות מהרגיל, או העובדה שלא היו בסוף "פיספוסים" (×–×” מחכה על ×”DVD אני בטוח). על כל פנים אחרי התדרדרות ארוכה של נמו ומכוניות, פיקסר סוף סוף חוזרים לעצמם ובענק.

בדרך החוצה מהחניון נתקלתי שוב בשומר שהכניס אותי בהתחלת הערב, הוא ביקש ממני טרמפ ×›×™ האוטו שלו ×”×™×” תקוע. הוא גר מרחק קצת יותר מ500 מטר במורד שדרות שבעת הכוכבים אבל הוא עבד מ9 בבוקר ועד חצות ורצה כבר לישון… אז הקפצתי אותו בשמחה. בשיחה המאוד קצרה גיליתי שהאיש מהנדס טכניון פעמיים – אלקטרוניקה ואווירונאוטיקה, קצין במילואים, ניהל יחידת מחשוב שנתנה שירותים למאות אנשים בתעשייה האווירית אבל נזרק לפנסיה מוקדמת בגלל מחסור בפרויקטים. בגלל קריסת "מבטחים", תשלומי הפנסיה שהוא מקבל היום מספיקים בקושי לנייר טואלט. אז מה אם הוא גם נולד בברזיל והוריו ממוצא אירופי ולכן דובר גם פולנית וגם פורטוגזית ועוד 8 שפות ועסק שנים בניהול פרוייקטים מול צבאות זרים מכל העולם. לא הצלחתי להבין ממנו איך עם ×›×–×” רזומה – הוא עובד בתור שומר שעומד 15 שעות ביום בחניון חם, לח ומסריח בשביל משכורת מינימום, והוא כמעט בגיל אבא שלי. ×–×” ×”×™×” מפחיד לראות ×›×™ אני הרבה פעמים חושב איפה אני אהיה בגיל ×”×–×”, כשלא אעמוד בקצב השתנות הטכנולוגיות והשוק ×™×”×™×” שייך לצעירים… מה הכישורים שלי כדי להמשיך להיות דרוש בשוק, והאם סופו של כל שף, מטאורי ככל שיהיה, להפוך יום אחד לעכברוש בחניון?