ארוחה ששווה טיסה

בעודי מאוכזב מרמת הבישול במסעדות (ולא ×”×›×™ זולות) בצרפת, סימסתי לחברים בארץ את התיסכול. "אל תדאג", אמרו לי. "מתכננים טיול אוכל לשנה הבאה". חברים טובים יש לי, דיאטה אי אפשר לשמור איתם, אבל מי צריך בריאות? 🙂

בעודינו מתכננים טיול חוצה אירופה למיטיבי לסת ל2010, זרק שי כפפה לזירה – לשנה הבאה ב"אל בויי" בקוסטה בראבה. שי הודיע שהוא מזמין שולחן לשישה ומי שיבוא יבוא. להמשיך לקרוא ארוחה ששווה טיסה

ערב נעים באודיאון הרצליה

יש מקומות שקשה להתאכזב מהם ושומרים שנים על רמה גבוהה. זה צוות טוב במטבח, ובעלים שיודעים לדרוש. ככה זה בדיקסי (למרות שלאחרונה יש שם גימגומים) וככה זה באודאון. בהרצליה ספיציפית הערב. היה לשמחתי פחות רועש ופחות מעושן מהרגיל, הבשר כרגיל איכותי ביישונו וגם הוכן נכון, המנות האחרונות נהדרות (רק חבל על הטעם הנפלא של הבשר ש"ברח" לי מהר מדי :-)). קרן המלצרית החמודה והמבינה שלנו עזרה מאוד (הי, מלצרית שהכירה את היינות ששאלנו עליהם, ומכירה טוב את כל המנות! התעייפתי כבר ממלצריות שלא טועמות כלום ועושות לי פוזה של "עזוב אותי באימ'שך, אני כאן רק בשביל להגיש").

להמשיך לקרוא ערב נעים באודיאון הרצליה

להרוג פרה ולנוח

"טיול למיטיבי לסת" אמר לי גיא, "נוסעים לראש פינה". קמנו מאוחר, עשינו קולות של טיול (אפילו עצרנו לרבע שעה בנחל עין השופט) אבל המטרה הסופית הייתה לבקר אצל "דוריס קצבים" בכניסה לעיירה הצפונית.

הגענו חצי שעה לפני הזמן אבל שמחו להציע לנו מייד קראף מים קרים וישיבה על הבר. המסעדה מנסה להציג את עצמה כ "אטליז ומסעדה" כי הצוות המוכשר מחלק ומישן שם את הבשר בעצמו, ויש מקררצ'יק שבו אפשר לראות ולקנות ממנו סטייקים במקום לשבת ולהזמין. תירוצים תירוצים! זו מסעדה, ואפילו מסעדה מצוינת!

מינוסים יש קצת אז אני ארוץ דרכם מהר – שולחנות ללא מפות, יין לא ×”×›×™ זול (אבל ×–×” לא שונה מרוב המסעדות) ודמי חליצה ליין מהבית הם 24 ש"×— (שזה כן סביר), ורוב הסטוק יינות ישראליים. תפוחי האדמה טעמו קצת מוזר, מעין טעם מוזר של סבון כלים, אבל חוץ משניים לא שמנו לב, ×›×™ למי ×”×™×” כוח לגעת בתפודים עם בשר ×›×–×” משובח?

רוב הסטייקים מאחורי הפרה המשובחים. אנטריקוט, פילה וסינטה לחוד, או מחוברים בקונפיגורציות עליזות של טי-בון, פורטרהאוס (למעשה טיבון מהקצה היותר גדול שלו), פריים-ריב וכיוצא באלו. יצא לי גם לטעום טי-בון כבש, ואני חייב להגיד שלא ברור לי למה מדלגים על החלק המופלא הזה ומציעים לקהל רק את הצלעות. המון שומן מסביב למי שאוהב, ובשר מדהים מבפנים.

לגבי הבשר עצמו – ×–×” אחד המקומות הבודדים שהצטערתי שהזמנתי מדיום-רייר ולא בלו. הבשר ×”×™×” פשוט רך באופן חסר תקדים. אכלתי לא מעט בשר בחיי בשלוש יבשות, אבל אני לא זוכר משהו עם טקסטורה כזו. מאוד מרשים. אולי הטוב ביותר שטעמתי, אבל אם שכחתי מישהו, ×–×” עדיין בשלישיה הפותחת של מסעדות שיודעות לטפל בבשר.

לסיכום המחיר – חמישה אנשים, ארבע מנות עיקריות (שתיים מהן מיועדות לזוג אבל נטחנו בעצמוניות יחידנית גאה), שלוש ראשונות, שלושה קינוחים, שני בקבוקי יין, קפה ואולי משהו ששכחתי, יצא ×›250-270 לאדם. לא לכל יום אבל בהחלט שווה נסיעה צפונה, עכשיו כשאין יותר טיה מריה.

9.5 בסולם שלי (אין דג בלי עצמות), והם פותחים סניף תל אביבי ביולי. אני מקווה שעם הכמות לא יבואו ויתורים על האיכות.