יורם אורן עונה בנוגע ליישום המאגר והכרטיסים החכמים

בחודשים האחרונים נאמנכם העבדקן ועוד ענן אקטיביסטים קיחוטיים הפצצנו בהסברים, הפצרות, הפחדות, תאוריות קנוניה נגד חוק המאגר ויישומיו האפשריים. עכשיו משעבר החוק אני מתחיל לראות יותר מידע אמיתי (למה רק עכשיו?!). בסוף הכנס במכון הישראלי לדמוקרטיה בשבוע שעבר (פורסם הוידאו!) יצא לי לשוחח קצת עם יורם אורן, יועץ משרד הפנים לתשתיות הכרטיסים החכמים והמאגר. המשכנו את השיחה באימייל וקיבלתי הרבה מידע. אני אתן לכם סקירה קלה בסגנון "FAQ". הציטוטים מפי יורם אורן לא נערכים על ידי ומסומנים כציטוט (רקע אפור). ציטוטים שרק "מוקפים בגרשיים" רגילים הם מזכרוני מרב-שיח בע"פ – לא כולם של יורם אבל העברתי דרכו את הפוסט כדי שיתקן אם המידע בהם לא ×”×™×” נכון.

ראוי לציין שהנוסח של התשובות המצוטטות לא שונה, אבל הרשיתי לעצמי טוויסט קטן של מגמתיות – פרמתי את התשובות מציר הזמן כדי לארגן אותם לפי דעתי האישית על המשתמע מהן ("הטוב, הרע והמכוער") ולקבץ אותן באופן גס לפי נושאים קרובים (לכן יש בעית "קונטיניואיטי" או שתיים ותפקיד הקהל למצוא אותן כמו בכל סרט קולנוע טוב). כמו כן ניסחתי את השאלות שלי כדי שיהפכו את הקריאה לשיחה זורמת. אני מקווה שיצא קריא ואינפורמטיבי, ×›×™ נאלצתי גם לצמצם את הדיונים הערכיים ×›×™ גם כך הפירוט הטכני הפך את הפוסט ×”×–×” לאחד הארוכים בבלוג.

הדגשה מאוחרת: קחו את הנאמר פה בערבון מוגבל, ראו את הפוסט הבא.

הטוב

כמה בטוח המידע על כרטיס תעודת הזהות? מה מיוחד בחומרה?

ההסמכה נותנת רמת סמך גבוהה שגם היצרן יתקשה מאד או לא יוכל לחלץ מפתח מהכרטיס. אם אנחנו לא מאמינים להסמכה אז יוצא מזה שיש קואליציה מקיר לקיר, בין אנשים ממדינות שונות, ודי הרבה אנשים. זה פשוט לא סביר. מה שכן ודאי – אתה נזקק לנגישות פיזית לכרטיס בשביל לתקוף אותו. תקיפות לא פולשניות לא עובדות כבר די הרבה שנים, אפילו מול כרטיסים פשוטים, וכאן מדובר בכרטיס שהוא בהחלט מהעשירון העליון של הכרטיסים. השבב אגב הוא SLE66CX680PE מתוצרת Infineon. בעתיד נעבור לשבב של יצרן אחר, אבל בסך הכול די דומה לו ואפילו יותר טוב. למרות כל מה שאמרתי – הנחת היסוד היא שאם השבב יגיע ליצרן שלו הוא יוכל לתקוף אותו הרבה יותר בקלות מאחרים. נגד זה אין הרבה מה לעשות אבל זה סיכון מחושב שאפשר לחיות איתו, במיוחד אם יתר החלופות הן גרועות בהרבה. המחסום האמיתי נגד תהליך תקיפה כזה אצל היצרן הוא העלות העצומה הדרושה למהלך כזה והזמן הארוך. {תעיף מבט באפיזודה 538 של XKCD בשביל הכיף.} אני מזכיר לך את מה שדיברנו בירושלים: צריך משהו מאובטח, זול ומתוקנן. כרטיס חכם זה הייצור היחידי שעונה על זה בצורה טובה.

ומה יהיו האלגוריתמים לחתימות והצפנות?

אלגוריתם המיצוי יהיה SHA256 לכמה שנים הקרובות, עד שנראה משהו בנושא skein או חלופה אחרת שתהיה מקובלת בעולם אז. בכל מקרה זה לא הכרטיס מחשב (למרות שהוא יכול) כדי להימנע מזמני תקשורת ארוכים.

"התוכנה הנילווית החיצונית תייצר האס SHA-256 ותשלח לכרטיס רק לפעולות הצפנה/חתימה, המפתח הוא RSA2048"

הפאספוס הזה יכול להריץ RSA עם מספרים כאלו גדולים?!

זו לא טעות. ליד המעבד (שהוא מעבד 16 סיביות מוכר ומקובל, עם כמה הרבה הגנות פיזיות) יש על אותו סיליקון מעבד עזר שיודע לבצע חישובים עם מספרים של אלפי סיביות. המעבד הרגיל ממלא לו מערך רגיסטרים, מבקש חישוב ובא אחרי כמה עשרות/מאות מיקרושניות/מילישניות לקחת את התשובה. פעולת חילול זוג מפתחות, בגלל שהצלחתה היא הסתברותית, יכולה לקחת עד 30 שניות.


איך מגלים שמפתח בוטל בלי ליידע את ה-CA על כל טרנזאקציה שאני עושה ועם מי אני עושה אותה?

עובדים לפי PKI מקובל שנותן שני מנגנונים לתעודות מבוטלות: CRL שאתה נזקק להוריד מפעם לפעם, שמכיל מספר סידורי של הסרטיפיקט המבוטל (לא מספר תז) או מנגנון חלופי לבדיקה online בפרוטוקול תקני שנקרא OCSP. כאן יהיה את שניהם, כדי לענות על הצרכים של כאלה שאינם מחוברים לאינטרנט או לא יכולים לבדוק אונליין מכל סיבה שהיא.

מה קורה אם מפתח "שרוף" מייצר חתימות עם תאריכים מזויפים לאחור?

יש שרות time stamp שניתן להשתמש בו, אגב כבר היום. זה מנטרל את האפשרות לזייף תאריכים אחורה.

ואיך אני יכול להגריל מפתח חדש על הכרטיס? לקבל את המפתח על כרטיס חדש אם הוא נפגם פיסית?

אכן המפתח הפרטי איננו יוצא מהכרטיס וניתן לחשב איתו משהו רק לאחר הזנת סיסמת גישה. אין יכולת לשמור עותק של המפתח הפרטי. אם הכרטיס התקלקל או אבד – צריך פשוט להנפיק חדש. זה אולי הנושא שנבדק הכי הרבה בתהליך ההסמכה – כמה זה קשה לחלץ מפתח פרטי מהשבב.

אני עדיין המום מכמה שאנחנו סומכים על אינפיניון, מה אם הם יודעים על דלת אחורית? SEED ידוע לרנדום?

"אין מצב, בגלל זה מצליבים בדיקות משלושה גופי תקינה שונים שמתקיפים את הכרטיס, ויש עליו RNG חומרה אמיתי ומוכח באמינותו. יש גם מנגנונים משלימים במערכות ההנפקה, כך שאבטחת הכרטיס איננה רק פונקציה של השבב."

ומי הם גופי התקינה? מה רמת ההקפדה? איך נדע שאין דלת אחורית למדינה או ל-NSA?

"המפתח מחולל על הכרטיס ולא יוצא ממנו – כל המטרה של הכרטיס היא להגן על המפתח. כלומר אין עותק נוסף של המפתח בשום מקום. לחברה יצרנית מערכת ההפעלה של הכרטיס או ליצרנית השבב היתה יכולה להיות אפשרות להכניס דלת אחורית כזו, אבל בשביל ×–×” המערכת עוברת סרטיפיקציה במעבדות בלתי תלויות ×¢"פ התקנים."

נושא האבטחה של הכרטיס מכוסה על ידי תקן common criteria? שהוא תקן אבטחה בינלאומי מוכר. רמת ההסמכה של החומרה היא EAL5+ ורמת ההסמכה של מערכת ההפעלה ויישומון ה-JAVA שעל הכרטיס היא EAL4+. אלו רמות גבוהות מאד, המחייבות ניסיונות תקיפה בפועל מול הכרטיס כדי לקבל הסמכה כזו.

נו, אז נגיד שאני סומך על המדינה והמדינה על אינפיניון, ואינפיניון על מפעל החומרה…

"שמע, בשלב כלשהוא אתה חייב לתת אמון בספקים אחרי כל הבדיקות והפרוטוקולים, ויש עוד מנגנונים, ייחודיים למדינת ישראל, שאינם בשליטת אותם ספקים".

אז בוא נדבר על אמון, איך יראה ה-PKI?

לגבי שרשרת ה-PKI הייתה הרבה חשיבה וגובשה ארכיטקטורה חזקה מאד, עם כמה רעיונות יפים אם יורשה לי לטפוח לצוות הפרויקט על השכם. הפילוסופיה בגדול זה הפרדת תפקידים, כך שהפעולות החשובות דורשות מעורבות של כמה גורמים בלתי תלויים. אם אחד הגורמים הוא בעל כוונת זדון הוא מחויב לחבור לעוד גורמים, תוך הקטנת ההסתברות שזה יקרה והעלאת ההסתברות שהוא ייתפס. זה מנסה בהרבה דברים לעקוב אחרי הדירקטיבה האירופאית לחתימה דיגיטאלית, אבל נוגע לכל רמות האבטחה בפרויקט, גם אלו שלא קשורות לחתימה הדיגיטאלית.

אוכל להשתמש במפתחות תוכנה יותר גמישים כמו PGPי? האם הממשלה תהיה מוכנה לקבל חתימות PGP ממפתח שחתם עליו CA מורשה?

אתה חופשי לחלוטין להשתמש במפתח על אמצעי אחר ולא על תעודת הזהות, אם המפתח חתום על ידי CA מוכר בחוק. הייתה בעיה משפטית להכיר ב-CA זר כשחוקקו את החוק ב-2001. אני לא הייתי מעורב בכך אז, כך שאינני בקי בנושא המשפטי (וגם אינני מעוניין להיות…). כיום המצב העצוב הוא שנותר CA מוכר יחיד בישראל. ×–×” רע, הוא גובה הרבה כסף ויש איתו הרבה בעיות אחרות שלא אכנס אליהן כאן. יתרה על כך – שימוש נרחב בחתימה אלקטרונית יוצר אצל אותו CA בסיס נתונים גדול ובעייתי. יש כרגע הליך תיקון לחוק ×”×–×” ונקווה שהוא לא יצור בעיות אחרות.

שוב ברמה הפרקטית – הייתי שמח לראות תחרות בשוק הזה. לדעתי האישית יש כאן שוק עצום, בעיקר בנושא ארכיבים ממוחשבים, כי היום שטח הרצפה של ארכיב לעשרות שנים פשוט עולה יותר מדי. אם לא הייתה לי בעיה אתית להיכנס לשוק הזה (עקב תפקידי כיועץ למשרדי ממשלה) – זה נראה לי אחלה עסק שאפשר לפתח. מישהו מעוניין להרים את הכפפה? אני מהמר שהליכי הרגולציה יהיו די פשוטים היום כי משרד המשפטים (הרגולטור) מאד לא מאושר מהמצב שבו יש CA יחיד, בלשון המעטה.

עכשיו שאלה חשובה, מה בעצם כולל המידע שישמר בכרטיס?

"המידע על תעודת הזהות יכלול את הנתונים הטקסטואליים שעל פני התעודה (כגון שם, תאריך לידה / תוקף וכד'), קובץ של התמונה, 2 קבצים של טביעות האצבע, מפתח פרטי וציבורי לאפליקציית חתימה דיגיטאלית (אופציונלי), מידע פר אפליקציה לאפליקציות עתידיות, ומידע לצרכי הנהלת נתונים (מס' סידורי של הכרטיס, מבני הנתונים וכד'). מלבד התמונה, מה שנגיש במקרה ×›×–×” הוא רק מה שמודפס על פני הכרטיס, רק בצורה דיגיטאלית – כלומר שלא נתת למי שמחזיק פיזית את הכרטיס משהו שאין לו."

אפליקצית החתימה אופציונלית?

התעודה הדיגיטאלית לחתימה היא בהחלט אופציונאלית, לפי בקשה מפורשת של האזרח. יש עוד תעודה דיגיטאלית שמיועדת להזדהות בלבד, מול שרתים ממשלתיים

וכל קורא יוכל לשמור קאש וליצור מאגר פרטי?

קורא רגיל יכול לגשת רק למידע שנמצא גם על פני התעודה, למעט התמונה. אגירה כזו מנוגדת לחוק כמובן, אבל מי שנגיש למידע ויש לו כוונות זדון יכול לשמור אותו בצד. השאלה האמיתית במקרה כזה – מה ניתן לעשות עם המאגר ועוד יותר – מה ניתן לעשות בלי להיתפס ולהיענש בהתאם לחוק. לדעתי זה לא שמיש, ויהיו כמה אמצעים שיהפכו את זה עוד יותר לא שמיש.

אז למי נגישה התמונה?

קובץ התמונה איננו נגיש לכולם, למרות שיש תמונה מודפסת. למעשה יש שלוש רמות גישה למידע על הכרטיס:

1. מידע נגיש ללא תנאי (זהה למה שמודפס, למעט תמונה) ועוד כמה נתונים ניהוליים כגון גרסת חומרה/JVM/יישומון/מבנה נתונים

2. מידע נגיש תחת הרשאת בעל הכרטיס (באמצעות PIN)

3. מידע נגיש באמצעות סרטיפיקט שמוצג לכרטיס, כך שהקורא חותם על איתגור אקראי שהכרטיס מנפיק לו.

התמונה וטביעות האצבע נגישות בדרך השלישית, כאשר יש סרטיפיקט רק לקריאת תמונה וסרטיפיקט שונה שמורשה לקרוא את שניהם. אין שום כוונה לתת יכולת קריאה כזו לגורמים מסחריים כגון בנקים. למעשה מי שיש לו קורא בבית יצטרך לגשת לראי אם הוא רוצה תמונה של עצמו כי יכולת קריאת התמונה תהיה רק במקומות מבוקרים מאד, על תשתיות מחשוב סגורות ועם לוגים. הרעיון הוא למנוע את הפיתוי לגדל מאגר לא חוקי של תמונות.

מבחינת סרטיפיקטים יהיה על התעודה סרטיפיקט להזדהות בלבד מול שרתים ממשלתיים או אחרים. מי שירצה וגם יבקש בצורה מפורשת יקבל גם סרטיפיקט לחתימה. לכל אחד מהם תהיה סיסמת גישה, 4-8 ספרות/תווים להזדהות ו- 6-8 ספרות/תווים לחתימה. אני שוב מזכיר לך את מה שדיברנו – זוהי סיסמת גישה ולא passphrase כי הצפנת המפתח בזיכרון של השבב נעשית בצורה אחרת, ומטופלת על ידי חומרת השבב, אם המשתמש רוצה או לא (זה תמיד מוצפן, ולשבב יש חיישנים לגורמים לו להתאבד אם הוא השתכנע שיש ניסיון תקיפה).

תהליך ההגנה על התמונה וטביעות האצבע איננו בדיוק התהליך שהוגדר על ידי ה-BSI הגרמני, אבל מדובר בתהליך חזק, עם מספר קצוב של ניסיונות, המספק הגנה מעולה.

לאחר כל התהליך שקורה עכשיו יפורסם מבנה הנתונים לכולם. הדבר היחידי שלא יפורסם הוא שיטת החישוב של סימני ביטחון מסוימים. יש בשבב כמה checksums של המידע שמחושבים באמצעות מנגנון צופן חזק. עצם קיומם יהיה פומבי אבל מנגנון החישוב יפורסם רק אם יקרה אירוע אבטחה חמור של זליגת מפתח חתימה, מה שלא צפוי לקרות כמובן. זה משהו שנועד למקרי הקצה בלבד.


אם כבר עושים מהפכה קריפטוגראפית, חשבתם איך נמנעים מזיהוי חד-חד ערכי בין גופים שונים כדי שלא יעשו עלי הצלבת מאגרי מידע? אני רוצה שיוצג מספר שונה ולא מספר הזהות שלי מול כל גוף, רשת הסופרמרקטים, חנות בגדים וחברת הביטוח לא צריכים כולם להכיר אותי באותו מספר מזהה.

התשובה לזה די מורכבת. כל הניסיונות להימנע ממספר מזהה יחיד אינם ריאליים וכל מנגנוני ה-obfuscation למיניהם לא ממש מספקים את הסחורה. השורה התחתונה היא שמספר האנשים הנגישים לתז שלך הוא עצום, כולל תחנות דלק, בתי קולנוע, פיצריות ועוד. משהו שנגיש למאות אלפי אנשים לא יכול להיחשב סודי, גם אם מאד נרצה את זה. יש איזה מהלך רגולטורי שמשרד המשפטים עושה בנושא זה. אם תרצה אוכל לבקש ממישהו שם לדבר איתך. הכיוון בגדול זה לשלול ברגולציה הרבה דברים שהיום אפשר לעשות אם ידוע לי מספר הזהות.

ומה עם הפונקציות שדורשות בכל זאת אגירה, אפילו זמנית?

אין שמירה של מידע ביומטרי אצל מנפיקי התיעוד מעבר למספר ימים בודדים, עד שתושלם ההנפקה. לאחר מכן המידע נגרס בצורה ודאית ומוחלטת. למעשה אם איבדת את הכרטיס יום אחרי שקיבלת אותו תעבור הרכשה מחדש, כי לאף אחד אין עותק של המידע ולמאגר אסור להעביר אותו. הדבר היחידי שניתן לבצע זה לאמת על פי המאגר שזה באמת אתה שוב, ולא מתחזה בשמך. בגרמניה למשל טביעות האצבע נשמרות חודשיים ובאוסטריה ארבעה חודשים, מאותם מניעים (או שלא?).

השמועות אמרו שיהיה RFID, אח"כ אמרו שהוא יכובה וישמר לשימושים עתידיים, מה הסיפור?

"סתם שמועות, בתעודת הזהות אין RFID, רק בדרכון – לפי דרישות הארגונים הבינלאומיים"

ואיזו הגנה יש מסקימינג?

"לגבי הדרכון, השבב שבו יתקשר באופן אלחוטי ע"פ תקן איזו 14443 ומעל זה פרוטוקול אפליקטיבי שתוקנן ע"י ארגון התעופה הבינ"ל (סוכנות של האו"ם) ומעליו התקן שהוגדר מעלה לאבטחת הגישה לטביעות האצבע. מבחינת סקימינג, התקנים הנ"ל מצפינים את התקשורת האלחוטית כך שקורא צריך להוכיח לשבב שהוא קרא פיזית את דף הפרטים לפני שהשבב מסכים לדבר איתו; אחרי שנוצרת תקשורת היא מוצפנת במפתח ייחודי לכל סשן. במידה ומועברות טביעות האצבע במהלך התקשורת, עוברים לתקן הצפנה חזק יותר שתלוי גם במפתחות הסודיים שהקורא מחזיק ומאשרים לו גישה ולא רק בידיעה של נתונים ציבוריים מדף הפרטים. לא מעט מומחי אבטחה ישבו על התקנים הללו הרבה זמן. הדרכון הישראלי ישתמש בדיוק באותם תקנים בינ"ל ואותם רכיבי מערכת שמשתמשים בהם הדרכונים האירופאיים."

גם אם הכרטיס לא מחלק אינפורמציה גלויה חופשי, קראתי שהוא עדיין מזדהה במעין כתובת MAC קבועה, זו לא בעיה?

התקשורת מוצפנת נגד סקימינג באמצעות מפתח שהוא HASH של שורת ×”-OCR השנייה. יש לך בדרכון שתי שורות עם הרבה סימני >>>>>>> – ×–×” פונט מתוקנן שנועד ל-OCR. השורה השנייה כוללת מידע ייחודי לדרכון שלך וממנו מחושב מפתח ההצפנה. אין למידע ×”×–×” הרבה אנטרופיה וכמה שעות מחשב ישברו את המפתח, אבל ×–×” מפתח שהוגרל אקראית לאותו סשן. אם במילא יש לך כמה שעות מול הדרכון למה שלא תפתח אותו ותקרא את ×–×” ללא מאמץ? אם הקלטת תקשורת (שזה לא ממש פשוט) תצטרך להשקיע לא מעט כדי לקבל משהו מאד פשוט – נתונים ותמונה. תזכור שאתה בהרבה מקרים נותן את הדרכון במלון לצורך צילום, כדי שהמלון יוכל להוכיח לרשויות המס שם שאתה באמת זר ולא ×”×™×” צריך לגבות ממך מע"מ. בכל מקרה סקימינג אפשרי רק מטווח מאד קצר (עד ×›-40 סנטימטר) כאשר אנטנת הסקימר נמצאת באוריינטציה מאד מסוימת מול הדרכון לפרק זמן ניכר. ×–×” פשוט לא תסריט ריאלי. אם אתה בראש של בידור קל – חפש ביוטיוב את הסרטון של חברה שנקראת FLEXILIS , שחיפשה קצת פרסומת לעצמה. ×–×” מאד משעשע. לא אקלקל לך עם פרומו מילולי…

כשקוראים את טביעות האצבע מהדרכון קורה תהליך יותר מורכב. זה מתחיל בתהליך דיפי-הלמן, שבסופו שני הצדדים (דרכון וקורא) חישבו מפתח משותף. מכאן ואילך הצפנת התקשורת כבר לא מסתמכת על מפתח דל-אנטרופיה כמו קודם אלא על מפתח חזק. הקורא צריך שוב להוכיח לדרכון שמותר לו לקרוא. זה מנגנון כבד ומורכב, אבל גם מאד חזק. הוא עבר בחינה מקיפה וטרם נמצאו בו חולשות. אם נרד רגע לרמה הפרקטית – מנגנון זה מגן על קריאת טביעות חתומות ולא על קריאת טביעות אצבע בכלל, כי המדינה שאתה נוחת בה יכולה להגיד לך לתת טביעות אצבע בלי לקרוא אותן מהדרכון, כמו שקורה בארצות הברית, יפן ועוד מקומות הולכים ורבים. זה יקרה בכל מרחב שנגן בשנים הקרובות.

אבל פורסם שכבר קרו כמה מקרים

לגבי מספר ייחודי של דרכון – שבב כזה אכן נושא מספר ייחודי אבל מספר זה איננו נגיש בתקשורת הרגילה, ללא הצפה. מה שמתקבל בעת הקמת התקשורת זה מספר אקראי מוגרל שנקרא dynamic UID. מספר זה נועד לפרוטוקול של מניעת התנגשויות אם יש יותר משבב בודד בשדה של הקורא. הוא חי כל זמן שיש לשבב אנרגיה, עד ה-reset הבא. פיזור של עמדות סקימרים בעיר זה משהו לא ריאלי כי צריך צפיפות כזו של אנטנות שהקיטורים שלנו על אנטנות סלולריות יתגמדו לעומתה. תזכור שצריך אנטנות באוריינטציה מאד מסוימת אחרת השבב לא יקלוט ולא יענה. זה פשוט לא פרקטי.

מה שהיה בארהב הברית עם סוכני ה-FBI לא קשור לדרכון אלקטרוני אלא לכרטיס long range שעובד בין קנדה וארהב לצורך מעבר גבול. הם קוראים לזה passport card אבל אין לזה קשר לדרכון אלקטרוני ואין שם הצפנה או הגנה כלשהי. המטרה של כרטיס זה היא זיהוי מתוך הרכב והוא קרוב לRFID של הקמעונאות/לוגיסטיקה.

כמה מקפידים לגבי פרטיות מובנית?

מלבד המודל שלנו מצאנו רק מימוש אחד שמתיימר להיות עם תכונות פרטיות מובנות, של חברה הולנדית שנקראת priv-id.nl. הטענות שלהם מעניינות ואני מנסה לברר מה המעמד המדויק שלהם אצל ההולנדים, כלומר האם הם מעורבים/יהיו מעורבים במאגר הביומטרי ההולנדי שעתיד לקום. שאר המימושים שבדקתי (כמו אחד מנורבגיה למשל שאינני זוכר את שמו כרגע) נראו כמו snake oil במיטבו.

וכמה באמת מסוכנת דליפה של מאגר התמונות? יזהו בקלות כל אחד ברחוב עם מצלמה סלולארית?

"זיהוי ע"פ פנים בלבד הוא מוגבל ביותר בכמה מימדים, בכל מקרה דורש בגדלי המאגר האלה לעבור ידנית על מספר גדול מאוד של תוצאות אפשריות (עשרות/מאות של פנים אפשריות שרובן דומות) ולפסול/לאשש אותן בדרכים אחרות שאינן ביומטריות. הצלחת הזיהוי אינה מובטחת. "

אז מה לגבי הסברה ציבורית? דובר לרשות היישומים הביומטריים?

"מוכן לומר את זה להנהלת משרד הפנים ? לא, סתאאאם. אני מקווה שיהיה שינוי בנושא הזה בקרוב אבל פשוט אין לי מושג מתי ואיך."

לגבי הנושא הערכי של המאגר – ויכוח ראוי מאד ובלבד שהוא מתקיים בלי דמגוגיה ובלי להמציא "עובדות" או להתבסס על אמירות לא נכונות או לא מדויקות. לצערי הרב גם כמה אנשי אקדמיה מאד מכובדים מסתמכים ללא בדיקה על מקורות מדיה המונית שאיננה מתחום הידע הרלוונטי, וזה מאד לא ראוי בעיני. זה רדוד ואפילו נגרר לפרסומים מדעיים כביכול וחבל.

אמרתי שאוסיף מעט אבל יצא מאד ארוך. זה טוב גם לי לרכז מפעם לפעם שאלות ותשובות בנושא המורכב הזה, כך שאני מקווה שכולם יצאו נשכרים.

הרע

לדעתך באמת חייבים את המאגר המרכזי?

אני לחלוטין מסכים שזו שאלה ערכית ונפרדת משאלת המימוש הטכנולוגי.

זו עדיין הדרך הפרקטית היחידה להימנע מהרכשה כפולה, אם יש למישהו רעיון מעשי יותר טוב אז אשמח לשמוע.

לגבי דעותי האישיות – זו היתה בהחלט התלבטות לא פשוטה אבל המקרה שלי הוא קל יותר משל אחרים. אני חושב בסופו של יום שזו החלופה הכי פחות רעה ואני נמצא במצב שאני יכול להשפיע לא מעט על זה מבפנים.

זו שאלה שבעולם אידיאלי היה צריך לשים אותה לפתחו של פרלמנט להכרעה או למשאל עם כמו שעשו בשוויץ. בפרקטיקה שמנו את זה לפתחו של פרלמנט לא אידיאלי והשאר ידוע. דרך אגב, בשוויץ ההכרעה הייתה על חודו של קול (ליתר דיוק הפרש של 5000 קולות בעד) אבל מספר משתתפי המשאל היה מאד נמוך, מה שמעיד על רמת הענין.


אבל כמה מקרים כאלו יש? ראש מז"פ פרופסור אבי דומב אמר שמתוך 800,000 איש במאגר הביומטרי של פושעים וחשודים במשטרה התגלו 1,400 מקרים בלבד של מחזיקי זהות כפולה! בשביל זה להפיל עלינו עונש קולקטיבי של המאגר?

לא הייתי נתלה בדבריו של אבי דומב מסיבה פשוטה. מה שהמשטרה רואה זה רק מקרים שמישהו התלונן וגם היה מספיק "עניין לציבור" או איך שהם קוראים לזה. ברוב המקרים של הרכשה כפולה אף אחד לא מתלונן כי אף עבריין לא מתלונן על עצמו. יש כאן אספקט פשוט של ניהול סיכונים מבחינת המדינה. התעודה תהיה יקרה מאד לזיוף, על סף הבלתי אפשרי. מצד שני יש חוליה מאד חלשה שמאפשרת לפושע לא מאד חכם לצאת ממשרד הפנים עם תעודה לא מזויפת אבל עם פרטים של מישהו אחר. זאת הבעיה בעצם.

ממה שאני הבנתי את גודל בעית הזהויות הכפולות במערכת היום, אינני חושב שהמחיר השנתי שזה יחסוך לקופת המדינה ולמשטרה מצדיק את הסיכון, ולכן, תהליך הביקורת חייב להיות ציבורי, פרטיות צריכה להיות מובנית, תהליך שיקולי הסיכונים חייב להיות גלוי, ונראה לי שאף אחד מהדברים האלו לא נעשה עד היום. הבעיות של פשיעה, תשלומים עודפים של בטוח לאומי ושאר הבעיות, צריכות להפתר ע"י רענון והידוק נוהלים, והגדלת ראש של האזרחים והפקידים.

אני בהחלט מסכים שהעוקץ כאן הוא ניהול סיכונים לעתיד, אחרי שהתיעוד ×™×”×™×” מחוץ להישג יד של זייפנים. היכולת לשכנע פקיד של משרד הפנים שאתה מישהו אחר היא בהחלט בהישג יד של פושע לא מאד מתוחכם. הכיוון של שימוש במה שנקרא breeder documents כלומר מסמכים שעל פיהם יכול המנפיק לוודא את זהות המבקש נעשה בעולם איפה שאין מרשם אוכלוסין ויש לו בעיות עצומות. ×–×” קודם כל כאב ראש לאזרח עצמו (אתה יודע איפה תעודת הלידה שלך ? אני לא) אבל בעיקר משהו שפשוט לא מספק את הסחורה. ×–×” עלה בסימפוזיון האחרון של ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי ICAO שמתקנן דרכונים. לא נכחתי שם אבל הבנתי שזו הייתה קבוצת תמיכה של קיטורים כמה ×–×” רע, לא יעיל, יקר ועבודה לריק. מסקנה נוספת של אותו סימפוזיון היתה שאין פתרון זמין אחר (למעט מאגר ביומטרי…) יחד עם המלצה לעקוב אחרי התפתחויות בעולם ובשוק סביב ×–×”. פרקטית ×–×” כמו להגיד כלום.

מלבד ניהול הסיכונים לעתיד יש אספקט נוסף של הרתעה. המספרים בעולם נעים בין 5% ל-10% עם תיעוד מזויף או תיעוד שלא הונפק כדין. מבחינה זו K350 תעודות מזויפות זה מצב שמניח "עם ישראל כולם צדיקים" או לפחות יותר צדיקים מאומות אחרות. לגמרי בינינו, אני לא ממש חושב שאנחנו יותר צדיקים ויותר שומרי חוק מעמים אחרים ואפרים קישון, שאני די מעריץ, כבר קרא לנו "ארץ הרמאים העליזה". אני מניח שלא צריך לספר לך כמה האיש הזה צדק באבחנות שלו.

לפעמים קשה לאזרחים שומרי חוק לתפוס כמה פושעים יצירתיים יותר או פחות יש. זה עצוב שהם קובעים לנו את סדר היום אבל זו המציאות העלובה. זה קרב אבוד מראש בגלל חוסר הסימטריה המובנה: מצד אחד אזרחים שומרי חוק אבל נטולי אמצעים לשמר את צורת החיים שלהם לעומת פושעים עם הרבה אפשרויות לנצל לרעה כל דבר. דעתי היא שדמוקרטיה ושלטון חוק צריכים אמצעים להתגונן ולשמר את המודל שלהם (וסליחה על המילים הגבוהות/פלצניות).

(אני לא אכנס כאן לדעותי לגבי הגבול הדק בין דמוקרטיה מתגוננת לפאשיזם, כיסיתי חלק בעבר, ובטח בהקשר המאגר, אין לי כוח לחפש מתי)

אוקי, ומה הסיפור עם ה-passphrase הקצרצר? 6-8 ספרות? על הGPG שלי אני מגם עם סטרינג של יותר מעשרים תווים ואותיות שאני בקושי מצליח לזכור כי הם לא באף שפה.

"תזכור שכאן זה לא הצפנה של המפתח אלא רק קוד גישה אליו, והכרטיס יאיט התקפות ובסוף ינעל את עצמו, כך שגם brute force לא עוזר"

האם יפתחו את התכנון לביקורת ציבורית?

תהיה בהחלט חשיפה לפורומים מסוימים ובשלבים הרבה יותר מאוחרים יש מצב שיהיה גם SDK לכרטיס, כמו שעשו באסטוניה ובבלגיה.

המכוער

למה תמיכה באובונטו ולא דביאן/סנטאוס/פדורה/סולאריס 2.5? לא עדיף לשחרר את הדרייברים לחופשי ושהקהילה תאיץ את התהליך?

אשמח אם זה יקרה, הכל שאלה של היצע וביקוש

אחרי כל תקני הEAL הנהדרים, איך תלחמו בkey-loggers?

"יש לנו שיטה שאני מקווה שיאמצו בכל העולם, ×–×” מעין קאפצ'×” דו כיווני ששני הצדדים רואים באותו הזמן, ו…" (כאן היינו צריכים להתנקות מאולם הדיונים, אני מקווה לתשובה מפורטת יום אחד)

לגבי התסריט של גניבת כרטיס (לאחר הסנפת הסיסמה כמובן) – יש מנגנון דומה לכרטיסי אשראי ואם תודיע על זה אז זה מטופל. יש גם כוונה לדווח על טרנזקציות בערוץ שקשה לתוקף להשתלט עליו כגון SMS אבל זה מעורר המון בעיות אחרות. זה עדיין הרבה יותר טוב מהיום כי ניתן לבדוק אם תעודה מסוימת בוטלה או לא. גניבה ללא הסנפת סיסמה איננה מסוכנת – ההסבר המלא יותר מדי ארוך לדואל

ומסמכים שחתומים במפתח ש"נשרף"?

גורלו של מסמך שנחתם על ידי מפתח אבוד נקבע לפי מועד הדיווח על אובדן. כשאתה משתמש בחתימה "מאושרת" אתה צריך להודיע רק ל-CA שאבד אמצעי החתימה ואז מאותו רגע זה לא אחריות שלך. זה לא שולל תוקף של מסמכים שנחתמו לפני האובדן. תוכל לראות את הפרטים בחוק חתימה דיגיטאלית.

ולהחליף סיסמא אני מחליף לבד?

החלפת סיסמה – התהליך ×™×”×™×” ×›×–×”: תקבל הביתה בדואר מודפס את סיסמת הכרטיס הראשונית יחד עם סיסמת אקטיבציה. כשתבוא לקבל את הכרטיס תפעיל אותו עם סיסמת האקטיבציה ואז תוכל להזין את הסיסמה הראשונית. יש עליה FLAG שאומר "enforce change on 1st use" כלומר לא תוכל להשתמש בה באופן שוטף ותצטרך לעבור תהליך שינוי סיסמה למשהו שרק אתה יודע. תוכל לעשות את ×–×” כמה פעמים שאתה רוצה, אם על המחשב של הפקיד (עם PIN PAD ייעודי כך שהנתון לא עובר את המחשב) או אצלך בבית, לפי בחירתך. הכרטיס יאכוף סיסמה בת 6 תווים לפחות, כשהמקסימום הוא 8 תווים. התהליך הוא איזון טוב בין הביטחון ובין ×–×” שלא כולם GEEKS ונוסה בהצלחה במדינות אחרות.

מה שסיפרת על תוכן הדרכון ×–×” יותר פרטים ממה שדורש ארגון התעופה…

התקן לדרכונים אכן לא מחייב טביעות אצבע כמשהו מנדטורי אבל רוב המדינות בעולם עושות את ×–×” או תעשינה את ×–×” בקרוב. ×–×” אפילו דרישה מנדטורית בתוך האיחוד האירופאי, לאזרחי האיחוד. יש לזה המון סיבות ושוב אשמח לשוחח על ×–×” לחוד. לגבי שיתוף המידע של הקומונוולט' אני מסכים לחלוטין שזה גם מטריד וגם לא מפתיע. בשורה התחתונה אנשים נותנים טביעות אצבע בלי למצמץ למישהו שלא חייב להם כלום ועושה במידע כראות עיניו, ללא שום פיקוח וללא שום חסם. לעומת זאת כשמדובר בממשלה שלנו…

אז איזה מנשק יש למי מול המאגר? יושב אדם שאמור להיות אינטיליגנטי, אמין, חסין "הנדסה חברתית" בטלפון, אבל עם סבלנות איו קץ לעבודה המשעממת הזו… אפשר לסמוך על ×–×”?

השאילתות למאגר הן בסיסיות מאד: הנה טביעות אצבע וזהות מוצהרת, האם זה קיים במאגר והאם זה תואם? אין שאילתות אונליין והתשובה היא בשיחת טלפון, כך שמפעילי המאגר יודעים למי הועברה התשובה. בשגרה של בקשות הנפקת תיעוד המאגר פשוט ישתוק אם הכול תקין ושיחת הטלפון תתבצע רק אם זוהתה הרכשה כפולה. לא יהיה למאגר ממשק לקבלת טביעות אצבע של מישהו ספציפי. כן יהיה ממשק מוגבל שמאפשר לקבל זהות של טביעת אצבע, לאחר מנגנוני בקרה רבים ולאחר שמתבצע מעבר דרך נקודות נוספות שמפעילי המאגר לא נגישים אליהן. יש עוד מנגנונים שמגבילים את כמות וסוג השאילתות, אבל לא נפרט כאן.

ומה יקרה למאגר משרד התחבורה לדעתך?

המצב היום במשרד התחבורה – אני הראשון לומר שזה לא תקין ושרמת הרגולציה שם נמוכה בהרבה. אשמח אם זה יובא לסטנדרטים שאנחנו מדברים עליהם ושוב, ברגע שיהיה מאגר מספיק גדול גם הם יאלצו להסתפק בתמונות המופחתות. בשביל להדפיס תמונה בגודל בול לא צריך יותר מזה. זה יאפשר לשוטר תנועה לזהות את בעל הרישיון.

אגב, תופעה מאד נפוצה, בכמות שדי קשה לתאר, זה שנהג טוען ששכח את הארנק עם הרישיון בבית. הוא בונה על זה שהשוטר לא ייקח אותו לתחנה ולא ירצה להתעסק עם ניירת. ככה המון מחוסרי רישיון נוהגים או בעלי רישיון שעברו עבירות "קלות" מנסים להתחמק מזיהוי. אם אין זיהוי אישי של העבריין הדוח שכתב השוטר איננו שווה דבר. היום השוטרים בניידת עם מחשב נגישים לתמונה של משרד התחבורה. זו רשת די מאובטחת, אבל בכל זאת זו בעיה עצומה. כאן יש בפירוש מאבק בין פרטיות והגנה על מידע לבין זה שחיוני לפעול נגד עברייני תנועה. גם כאן מאגר תמונות מופחתות יכול לאפשר לשוטר לזהות נהג עבריין שטוען לזהות, ובצורה שלא תפגע בקבילות הדוח שהוא רושם.

אבל עותקים מסתובבים בדפוס בארי, מרמנת, טלדור, משרד הפנים, המשטרה, אולי גם מפיקי רשיונות בינלאומיים כמו ממס"×™, איסתא, הדואר וכולי, לא יודעים איפה הוא מטייל ואם מפיקים ממנו תבניות ביומטריות…

משרד התחבורה לא עושה זיהוי ביומטרי עם התמונות שלו וזה באחריות. הם בהחלט יכולים להסתפק במאגר תמונות מופחתות.

האם כל הרעיונות הטובים כתובים כתקנים?

יש מסמכולוגיה די מפורטת בנושא, זה היה עיקר העבודה בשנה האחרונה. רובה ככולה איננו ניתן לפירסום.

האם לרצונות הטובים של יורם יש סיכוי להתממש או שבדרך יחסכו ציודים והליכים וזה יראה פחות מרגיע אפילו מהמצב שתואר?

חלק מהתיכנון נועד לקבע כמה דברים כך שלא יוכלו לעגל פינות. אינני יכול לפרט לצערי כך שאין לי תשובה מוחלטת לשאלה הזו.

שאלות פתוחות

מי הן החברות שעושות את הסרטיפיקציה? מי הן המעבדות הישראליות שיכולות לגלות להם את אנטומית מערכת היורינציה של הדגים?

איך פותרים את בעיית הקי-לוגרים?

"מסמכולוגיה שלא ניתנת לפרסום" נשמע לי כמו משהו ספק security by obscurity וספר לא חוקי (עו"ד לחש לי שרק למשרדי הבטחון והחוץ מותר להוציא תקנות סודיות)

למה פנים ואצבעות ולא מיפוי גב יד, אוזן או קשתית? הרי את הטביעות שלהם אני לא משאיר בשום מקום ואי אפשר לזהות אותם מרחוק בוידאו מעקב…

המצב לעיל קצת מרגיע ברמה שהסודות שבכרטיס נראה בטוחים, אבל זה לא ישכנע אותי שהמאגר והתעודות הביומטריות טובים או ידידותיים יותר לאזרח מאשר תעודות חכמות פשוטות.

דגימה מהנהר

כל פעם שאני חוזר מהחברה שלי מחכים לי רססים שווי ערך לשבוע לקרוא (בערך 500, עם כמות הנושאים שאני מנסה לעקוב אחריהם). זה מרתק אבל זה גם גונב את כל הזמן הפנוי. לפעמים אני טורח ולוחץ share בגוגל רידר, למי מעוקבי שתהה למה יש שבוע שקט ואז הצפה, אז עכשיו אתם יודעים למה. הנה מבחר מערימת האייטמים מעניינים בכמות שמאיימת לי על השינה:

יום שחור לאינטרנט האוסטרלי – או בעצם ארבעה ימים (כולל "יום אוסטרליה" הלאומי) של סולידריות צרכנית שישראלים לא חזקים בה. אבל למרות 6600 חתימות באתר ×”-EFA, לא ברור עדיין מה מספר האנשים והאתרים שאכן יצביעו ב-CSS ובהחלפת אווטארים, לפי דיווחי החדשות לרגע ×–×” מדווחים מספרים בין 100 ל-500 אתרים, ולא מצוינים אתרים מרכזיים כלשהם. נראה אם יצליח להם להזיז משהו. כדי להוסיף לגלוג דמגוגי, שר התקשורת קונרוי לקח משפט מנאומה של הילארי קלינטון על חשיבות האינטרנט החופשי וסובב אותו בצורה "יצירתית" כדי שיצא כאילו היא תומכת בהגבלת חופש הגלישה. לכל מדינה יש את המאיר שקרית שלה, כך ×–×” נראה 🙁

בארסטכניקה מסכמים שבוע של שמחה וזעם – שואש 3.6, אלפא של אובונטו 10.4, סין מגרשת את גוגל, HTML5 ומלחמת הקודקים של השואש מול כרום ועוד ברדקים וחדשות.

אני אנסה השבוע לקרקע קצת את הספקולציות הרבות לגבי המאגר הביומטרי עם מידע עובדתי (עוד על זה בפוסט בהמשך היום), ואולי אני צריך ללמוד מהצרות של שיווק המסר של שינוי האקלים ולהפיק מסקנות. במסגרת סיכומי העשור נאסא חישבו והודיעו שאין ספק לאחר שנאסף כל המידע וסוכם, עשור 2000-2009 הוא העשור החם ביותר בהיסטוריה המדודה, ושנת 2009 נמצאה בתיקו על המקום השני בין השנים הכי חמות שתועדו בעת המודרנית. כדי להפחיד את עצמי עוד קצת הייתי אתמול במכון וייצמן למספר הרצאות, בינהן הרצאה של מדענית מ-JPL על הממצאים של לוויני GRACE וחבריהם, אבל אני אחסוך לכם את הפרטים המדאיגים שעלו מההרצאה, יש לינק אם אתם מרגישים שאננים מדי לטעמכם.

באותו יום הרצאות שמענו גם על ביולוגיה מולקולארית ומנגנוני הטריגרים החלבוניים בתא שמתחילים לקבל מיפוי מדעי יפה שחושף את התא כמכונת חישוב עם צמתי פעולה ותגובה לתנאי הסביבה. אחרי ההרצאה דיסקסנו עם פרופ' נעמה ברקאי את הרעיון של ההקבלה בין רשתות מחשב לרשתות הקומוניקציה הבין תאית והתוך-תאית של החלבונים. היא ניסתה להגיד לנו בעדינות שאין הרבה מה להסיק מהאחד על השני, אבל ×”× ×” נתקלתי באמבה "פיסארום" שמנסה לייצר רשתות יעילות לחיפוש מזון ברמות שונות של הצלחה. התוצאה לא אידאלית לכל מצב, אבל נבנה מודל והוסק אלגוריתם שיש לו כנראה יתרונות ליישום במצבים מסוימים בעולם האמיתי של רשתות ad hoc אלחוטיות, למשל. אם בעתיד יצאו לשוק רשתות שמבוססות עלזה שכל סלולארי הוא למעשה גם ×”-cell שדרכו מדברים כולם עם כולם, תדעו שזה האמבות התחילו…

בדרך לעולם ללא נפט – פותח פלסטיק אקולוגי.

חוקרים מצליחים לבודד כל הזמן גנים ולזהות מה הם גורמים, למשל מחלות "נפש" מסתברות פתאום כמחלות גנטיות. מסקנה לא פוליטיקלי קורקט אבל מתבקשת היא שקשה יותר ויותר לבקר חברות שסרבו לשדך נער או נערה למשפחה שיש בה קרובים חולי נפש. הערת אגב: יש מחקר אחר שאומר שאם אתם גרועים במשחקי מחשב זה גם כן ביולוגי, אז אל תתנו לזה לדכא אתכם או להכניס אתכם לחרדות אלא אם כן גם הדכאון שלכם גנטי. בעסה, אבל יש חור בקצה המנהרה, יש גן דיכאון שגם גורם לגאונות, אז יש פיצוי. אם אתם רוצים לדעת על בטוח מה יש ומה אין לכם, שלחו 2000 ש"ח לחבורה הזו והם יספרו לכם כל מה שלא רציתם לדעת על עצמכם.

ומדיכאון לדיכאון: אלכוהול דופק את המוח – במיוחד למתבגרים. מפתיע? המחקר האחרון ירד עם MRI לפרטים הקטנים ומצביע על נזק בלתי הפיך שגורם לבנים לאיבוד יכולות קשב ולבנות נפגעת היכולת להבין ולפרש מידע חזותי (הכנס בדיחת נשים מאחורי ×”×”×’×” אם אתה שוביניסט חצוף). לצערי לפי הכתבה יש יותר סטטיסטיקה אמפירית מאשר הסברים כימיים-ביולוגיים אפשריים. בידיעה הזו, כמו אלו על מחקרים שהתריעו שצריכת אלכוהול של בני נוער גורמת להם לדכאון בבגרות, לא ברור כאן אם החוקר לא מבדיל בין זיקה לסיבתיות (קורלציה וקוזציה) או שהעתונאי החליט שצהוב ×–×” יותר טוב. מקוצר זמן לא חפרתי לתוך המחקר המקורי – אם מישהו יודע מה הסיפור, אשמח. עד כמה שיודעים יש לזה איזה בסיס ×›×™ למרות שהמוח בגיל העשרה ×”×’×™×¢ לגודלו הסופי, עדיין מתפתחות באונות הקדמיות, הצרבלום וההיפוקמפוס, וההתפתחות מושפעת – לטענת המחקרים האלו – מצריכה מוגזמת של אלכוהול, ניקוטין ובוודאי סמים אחרים. הבעיה היא שאנשים דיכאוניים מטבעם נוטים לחפש סמים (ובזה אפשר לכלול גם צריכה כמויות גדולות מדי של ממתקים או מאכלים אחרים, שזה סוג של סימום) אבל סם כמו אלכוהול גורם ליותר דכאון וההמשך לא מעודד. בקיצור – לא רעיון טוב (וכנראה גם מריחואנה לפני הבגרות ×–×” לא רעיון טוב, אבל לא נתקלתי במחקרים ספציפיים על ×–×”).

עוד סיבה לכך שבני נוער לא צריכים להסתובב עם מריחואנה בכיסים? כי הפדופילים של המשטרה יבואו למשש אותם אחרי שהחיטוט בילקוטים בתרשיחא עבר בלי רעש מיוחד וגם לא החיפוש הגופני בבי"ס בגליל לפני שנתיים. הרי שכונת רחביה היא החלק הכי מסוכן בירושלים, גר שם ראש ממשלה חרמן ופעם היה גם נשיא אנס בשכונה ליד.

ובסוף חיוך. חברת רד האט, החברה שבלי בושה הוציאה לאחרונה מוצר וירטואליזציה ללינוקס הדורש התקנת שרת חלונות עם אקטיב דירקטורי, השיקה אתר תדמית לפאר ולהלל את הקוד הפתוח (אף מילה על תוכנה חופשית, כן?). רבותי, האירוניה חוגגת.

(כן, אני מריר היום. מה לעשות)

סליחה גודווין, סליחה אלי ויזל (אבל תודה לשטרית)

דורון אופק כתב על פורום השולחן העגול במכון לדמוקרטיה והזכיר את ענין השואה והמספרים על היד. לבד מקטע קטן ופופולארי לא שלפנו את השואה יותר מדי בקמפיין הזה, ואולי לא מספיק.

כשהצעתי לאמץ את "יד ושם" בתור סלוגן למדבקה, אמרו לי שהגזמתי, אבל אם אזהרות של הצד שלנו לא עובדות, מסרים אחרים אולי יעזרו, אם נביא דברים בשם אומרם:

משרד הפנים: "אף אזרח לא יסכים מרצונו הטוב, להפוך חלק מהמאגר הביומטרי". איזו בחירה יפה של מילים! לא "להתנדב" או "להרשם למאגר", אלא "להפוך לחלק". תחשבו על זה לרגע.

שטרית: "יש פראות מוחלטת בשמירה על מאגרי מידע והדבר היחידי שהולך להיות באמת מוגן הכי חזק דווקא עליו יש התקפה. כל היתר, כל מאגרי המידע הקיימים היום שהוקמו בלי חוק, בלי אישור, בלי הגנה, בלי כלום, כולל אגב טביעת אצבעות, איש לא מפקח עליהם." (תודה לדורון על המציאה)

שטרית: "המאגר יכול להפרץ" (גם כאן)

אם ההולנדים יכולים להשתמש בסמלי שואה כמו קעקועים, למה אנחנו לא? כל שליפה של הקעקועים משק האסוציאציות היהודי ((זה שתומך בארון הספרים היהודי מלהתמוטט כי אף אחד לא חוזר אליו לאחרונה לקרוא קצת בעניני מוסר)) הופכת אוטומטית את הטיעון שלנו לבטל בשישים, צעקני ונלעג. אתמול בשולחן העגול היו אלו דווקא אנשי משרד הפנים ש"עשו גודווין". אז הנה דעתי הצנועה בענין: אם היה מאגר במקום כמו קנדה או ארה"ב, האינטרנט כולו כבר היה מתהפך מזעם, כרגע המאגרים היחידים של "אין ברירה" שיש, הם רק רשות הרישוי שלנו, לשכת התעסוקה שלנו, ולאחרונה הדרכונים ההולנדיים, ומתחילות מחאות נגד זה גם מכיוון הפרלמנט האירופי וגם מכיוון האזרחים.

ראיתם את הקמפיין שעשו ההולנדים? הדפיסו ברושורים כאילו-ממשלתיים, שהציעו לאזרחים להפטר מהדאגות של סחיבת דרכון ותעודות זהות ופשוט לבוא לקעקע את מספקי הזיהוי שלהם, איזה בר-קוד קטן על האמה וממשלת הולנד לא תבקש מהם יותר לחדש שום תעודה. ההקבלה למספרים הכחולים היתה ברורה יותר ויותר לאורך הברושור.

וכשאני חושב על ×–×”, אני מעדיף קעקוע על מאגר ביומטרי. למי שלא יודע: המספרים הכחולים על ידיהם של היהודים במחנות היו המספר הסידורי של הכרטיס המנוקב שריכז את המידע עליהם, במאגר שעזרה חברת IBM בזמנו להקים כפרויקט לטובת ממשלת הרייך השלישי. ×–×” מאוד הגיוני – הממשלה חילקה לך מספר, ומסמנת אותו עליך. למעשה לא נלקח ממך דבר, ×–×” בדיוק כמו תעודת זהות שאתה חייב להסתובב איתה כל הזמן, ואם ×–×” מקועקע במקום שנוח להסתיר אותו מתחת לשרוול, ×–×” אפילו פראקטי.

מצד שני, מאגר פרצופים ×–×” משהו שהמדינה לוקחת ולא נותנת, ואי אפשר להסתיר בשרוול…

אני מציע אם כך קמפיין מעניין, להציע לשטרית עוד אופציה חלופית למאגר וולונטארי – מי שלא רוצה להכנס למאגר יקעקע את מספר הזהות שלו עם בארקוד במקום שיוסכם, ויעזבו אותו בשקט חד-חד ערכי. מה אתם אומרים? חברים חשבו שאני צוחק ושאני יכול ללכת הלאה לכיוון של השתלת RFID תחת העור כמו לכלבים ((למרות שמסתבר מאז שזה כנראה מסרטן)), אבל אני רציני. אני תיארתי מערכת שבה שני הצדדים מוותרים כדי להגיע לעמק השווה – המדינה מוותרת על הביומטריה שלי, ואני מוותר על 3 סמ"ר מהעור. RFID מושתל ×–×” גרוע כמו מאגר פנים, ×›×™ אפשר לזהות אותי מרחוק ומזה אני מנסה להמנע. קעקוע מתחת ליד ×–×” משהו פיסי שלא נקלט מרחוק ברדיו ומצלמות, כששוטר יבקש לזהות אתכם לפי ברקוד מתחת לבית השחי פשוט תרימו את יד ימין (מתוחה אם אתם רוצים למחות על ×–×”) ויוודא שאתם מי שאתם אומרים.

אני מדגיש שאני מציע את הרעיון בלי להשוות לנאצים ושום דבר, פשוט מסביר לכם למה טכנית זה פתרון ששומר על הפרטיות של האזרחים בצורה יותר טובה. אם נשארים צמודים לעובדות זה די מובן. מי שיתחיל להצמיח לזה ענפים של השוואה למלה"ע השניה הוא בבעיה, מבחינתי הוא זה שהפסיד בויכוח (לפי גודווין, כמובן).

אבל הנה שאלה טובה בשבילכם: אם הבחירה היא בין קעקוע קטן (נגיד ליד בית השחי) ובין להכנס למאגר פרצופים, מה הייתם מעדיפים? אני אומר לכם עם הרבה כאב ובשיא הרצינות שאני הייתי מעדיף את הקעקוע, עד כמה שזה לא ישמע לכם מגעיל ולא פוליטיקלי קורקט. אתמול נאלצתי לשקול מאגר מול אי-רשיון, והבחירה מטרידה. קעקוע קטן מוסתר היה יכול להיות ויתור יותר קל מאשר הויתור על רשיון הנהיגה. לצערי לא ניתנה לי האופציה, ואכן צולמתי לבסוף.

shroomsהפואנטה היא בעצם ביומטריה שאיננה הפנים שלי וטביעות האצבע שלי, שאת שניהם אני משאיר בכל מקום שאני עובר, תודות למצלמות "עיר בלי אלימות" שיציפו אותנו עוד מעט. למה לא מכשור שקורא את נימי הדם או מבנה עצמות ×›×£ היד, מכשירים כמו המערכת שנתב"×’ עכשיו זרקו. מישהו שלא אעליב בציון שמו הציע טביעת ×›×£ רגל. אבל מה יותר גרוע – לעמוד בתור בבנק/דואר/משרד ממשלתי כלשהו באמצע אוגוסט ישראלי כאשר כל אזרח מגיע אל הפקיד(×”) ובמועל יד מגיש לה את בית השחי לסריקת ברקוד לרגע של ריח ×–×™×¢×” חמוצה, או לעמוד באותו התור כשאתה וכולם איתך חלוצי נעל ימין ובידם גם הגרב איתה הלכו כל היום, והם בהיכון לדרוך על סורק כפות הרגליים, שמעביר בשימחה את אישור משרד הפנים לפקיד ואת פטריות ×›×£ הרגל של הלקוח הקודם אליך? הממ… יאממי, פטריות…

ביומטרית, יהודית ודמוקרטית?

בעקבות הפוסט הקודם על משרד הרישוי ובעקבות ×–×” ששמי צץ בכתבה ב"הארץ", שוב קיבלתי גל שאלות בבלוג ובפרטי – מה נשתנה עם המאגר? למה אני נטפל פתאום למשרד התחבורה? האם אני לא פרנואיד סתם?

biometric birthdayובכן נתחיל מזה שידוע לכולם עד כמה המידע שלכם גלוי וזמין. אם זה רשימות הוצל"פ ומרשם התושבים באימיול, אם זה רשימות דאנסגייד לעצמאים, אם זה רשימת בעלי הכלבים במשרד החקלאות, ועוד ועוד. הוא גלוי למשרדי ממשלה, למשטרה, לפושעים, לרמאים, למראיינים אתכם לעבודה, לחברות הביטוח, לבנק המשכנתאות, לילדים של השכנים, לשכן הפסיכופט מלמעלה שלא אישרתם לו לסגר מרפסת בשנה שעברה ולעוד גורמים שאתם לא חושבים עליהם.

נמשיך מזה שכל מאגר מידע חדש מחליש את איכות המאגרים הפרטיים הקודמים מבחינת הפרטיות שלכם, ×›×™ כל אחד מהם שזמין למישהו או דולף וזמין לכולם פירושו ששני מאגרים אחרים הם למעשה מיותרים ומהווים עותק יתיר של המידע – מספר העוסק המורשה שלי הוא גם מספר חבר קופ"×—, והוא גם מספר האישור לקניות טלפוניות עם כרטיס האשראי שלי, או הקוד המוקלד כשרוצים לקנות איתו דלק בתחנות הדלק, או להזדהות איתו לחברת הכבלים שלי בטלפון. הוא גם מספר הזהות שלי כשמתקשרים לקבל שירות במשרדי ממשלה.

נמשיך מזה שמאגר ביומטרי לא קיים בהרבה מקומות בעולם. אולי חלקי, אולי התנדבותי, אולי רק למחזיקי רשיון כלי יריה או רשיון טיס או פושעים, אבל לא מקיף לכולם וחובה. את הרשימה היותר מדויקת אספה ד"ר ברזילי-נהון לפני כחצי שנה.

האם נכון וצודק לאפשר לגורמים חיצוניים לעקוב אחריכם? אף אחד לא עצר כמעט לשאול את עצמו, אבל בכל מקום שאתם מטיילים על סלולארי דלוק (או אפילו "מכובה" עם הסוללה במכשיר), המפעיל הסלולארי יודע איפה אתם, שומר עליכם את המידע הזה ומאפשר למשטרה לשלוף את המידע מאוחר יותר (לפי חוק "נתוני תקשורת"). אפשר לקנות טוקמן אבל באיזה מחיר לדקה? פי שלוש עד פי ארבע! חברות התח"צ בתל אביב מבקשים מכם את השם ומספר הזהות כדי לקבל כרטיס נסיעה. אפשר לבקש כרטיס אלמוני אבל אז לא תקבלו הנחות לסטודנטים/ותיקים/נכים.

אבל גם עם טוקמן אפשר לנחש מי אתם לפי האנשים שאתם מתקשרים אליהם או נפגשים איתם, ועדיין יודעים איפה וכמה אתם נוסעים, אז אפשר לנחש מי אתם בסופו של דבר. בדיוק כמו שתוכלו לפתוח פייסבוק בשם בדוי אבל כל מי שקצת מכיר אתכם יוכל לזהות אתכם לפי טביעת האצבע החברתית שלכם. לאחרונה גיליתי את השרות המצוין של איתורן לחיווי לחץ הכבישים של גוש דן בזמן אמיתי, אבל ברור לי שזה אומר שמה שחשבתי על המנגנון שלהם – דימינתי אותו עוקב אחרי האוטו רק אם הופעלה האזעקה או שהבעלים ביקש להפעיל אותו ברחוק – בעצם עובד כל הזמן ומדווח. מאוחר יותר הבנתי משאלות ששאלתי שהרבה בעלי ציי רכב מעונינים לדעת איפה המכוניות או באילו מהירויות הן נוסעות, מה שגורם לזה שבוסים מרגלים, לטוב או לרע, אחרי עובדים שלהם גם אחרי שעות העבודה. כמו שציינתי לפני שבוע בפוסט אחר, רשת המצלמות שיותקנו בכל הארץ בעצם ישאירו את זכות ההסתתרות אולי רק לחברי כתות שיחביאו אחד את השני ביישובים קהילתיים שייתנגדו לתוכנית המצלמות.

אמרתי "זכות ההסתתרות", כלומר כל זה נכון אם אתם רוצים להעלם. ולמה תרצו להעלם? כתבה מסופ"ש האחרון טוענת שבעיקר בשביל לחמוק מחובות כלכליים, חובות משפחתיים (סירוב גט). האם רחוק היום שבו סתם אזרחים מהשורה ירצו את הזכות כדי לשמור על חופש הביטוי? אם המשטרה מתחילה לבצע חיפושים אקראיים ללא עילה בכליהם של אנשים, למה לא בחייהם? כמו שכתבתי פה בעבר, אנשים עלולים להיות חשודים רק בגלל מערכות סטטיסטיות-היוריסטיות אוטומטיות תוך חודשים ספורים אם המצב הנוכחי ימשך.

אבל הממשלה שלנו לא אחראית מספיק לעצור את זה. למה אני בטוח? כי השר היחידי שאכפת לו מהנושא ועוד כעשרה חברי כנסת שקראו את ההצעות האלו לא ענו לי. כי מאגרים ממשיכים לדלוף. כי המשטרה לא יודעת להתעסק עם מידע. כי המחוקקים רצים היום לייצר גם חתימה אלקטורנית שבה הממשלה היא גם מגריל המפתח הסודי שלכם, גם החותם עליו וגם הגורם הבודק. כי הם ממהרים לעשות את זה כי כמו שאמר שטרית בועדה שיום, לפי החוזה עם HP הם ישלמו מכספי המיסים שלנו קנס של 350 מליון ש"ח (כן כן!) אם הם מתחילים את ההנפקה באיחור. אז יאללה יאלה, תנו את הפרטיות כי זו הדרך היותר זולה כרגע.

מחרתיים יתקיים דיון במאגר הביומטרי במכון המחקר הישראלי לדמוקרטיה, מצד תומכי החוק יגיעו היועץ יורם אורן וחברים, ומצד המשטרה יגיעו ראש מז"פ, ועוד משפטנים ואנשים שונים. מה יועלה שם? ובכן הבעיות של החקיקה הנמהרת מדי – את ×–×” נשאיר בצד. הבעיות בחוק הן אי המידתיות, העובדה שלא ברור אילו מערכי אבטחה יהיו מסביבו, איך אפשר בכלל לאבטח מאגר שישמש לטענתם פקידים באלפי עמדות, ועמדות לשירות עצמי. איך נכנס לענין מאגר משרד התחבורה, מי חתם על חוזה שמשלם קנס של מאות מליונים לחברת HP על כלום, איזה אבטחה יש על הכרטיסים החכמים (×™×”×™×” RFID או לא, אפילו את ×–×” לא אמרו לנו), ועוד ×›×”× ×” שאלות מעניינות. אם יש לכם רעיונות שהייתם רוצים שנשאל, אתם מוזמנים לשלוח לי בפרטי או כאן בבלוג.

חדשות הפרטיות, פרק 65

רשת צ'יזבורגר חוגגת שלוש שנים ומתניעה את failbooking.com, המקום שירכז לא מעט דוגמאות ל"יותר מדי אינפורמציה" (כרגע התג הכי נפוץ בבלוג) ועדויות לפער דורות תרבותי. אכן נראה שאחוז לא קטן הוא פאדיחות של פרטיות, ודוגמאות למה פייסבוק הוא דרך תקשורת מאוד מביכה ולא טבעית לאנשים. בנוסף אבל יש גם הברקות שאולי יום אחד יגיעו לרמת BASH הגיקי. האתר לא מוגבל למשתמשי "עלהפנים", גם ציוצים מוצלחים מטוויטר מתקבלים בברכה.

בחזית האישית והפחות מצחיקה, בהמשך לחששותי מתהליך חידוש רשיון הנהיגה שלי, שלחתי ביום ראשון לדובר משרד התחבורה אבנר עובדיה מכתב:

למר עובדיה וצוות משרדו שבוע טוב!

כיון שהנושא תחום באילוצי זמן (יפורט), אודה למשרד הדובר על התייחסות דחופה.

נדרשתי להצטלם כדי לחדש את רשיוני. כשביררתי בדרגים נמוכים יותר במשרד, גיליתי לאכזבתי כי בניגוד ללשון חוק הכללת אמצעים ביומטריים החדש, משרד הרישוי עדיין דורש ממני צילום למאגר הביומטרי של משרד התחבורה/הפנים.

  1. אבקשכם לאפשר לי לחדש את רשיוני ללא התניה בכניסה למאגר הביומטרי של משרד התחבורה/פנים.
  2. במקרה ובקשתי זו תדרוש זמן טיפול, אבקש כי יוארך תוקף רשיוני הזמני כנדרש עד לסיום התהליך.

אני מרגיש שהנושא דורש הסדרה, כי הוא מדאיג מספר לא מבוטל של אנשים. לפי החוק אין לגרוע כל זכויות ושירותים מאזרח המסרב להכנס למאגר, והנה כאן נראה שמשרד התחבורה מתנה את זכותי לתעודת רשיון נהיגה בכניסה למאגר.

עוד נאמר לי, שכיוון שתוקף הרשיון הזמני שבידי הוא רק לעוד כעשרה ימים, אם אתמהמה בהתלבטות ולא אצטלם, אאלץ לעבור מבחני נהיגה מחדש. מנקודת המבט שלי מדובר כאן במצב מטריד מאוד, כמו שתוכלו להבין.

מודה מאוד על תשובתכם המהירה,
עירא אברמוב.

כיון שלא זכיתי לתשובה עד רגע זה, שלחתי היום את רשימת הקושיות הבאה לממונה על חופש המידע של משרד התחבורה, גב' אפרת קילשטוק, עם עותקים לכתובות דואל רלוונטיות נוספות במשרד הרישוי ובאגף מערכות המידע של המשרד:

לגב' קילשטוק, מהלל וקופרברג שבוע טוב!

לאחרונה נתבקשתי להצטלם לחידוש רשיון הנהיגה שלי. מכל מה ששמעתי וקראתי עד היום על שיטת הצילום החדשה, ניהול מאגר התמונות במשרד הרישוי והגישה אליו, ברור לי כי הדרישה הזו סותרת את חוק המאגר הביומטרי שעבר בחודש שעבר, המציין שאין למנוע שירות וזכויות מאזרח המסרב להכנס למאגר ביומטרי. בפניותי למשרד בנתניה וגם במענה הטלפוני נאמר לי שלא אוכל לקבל רשיון זמני נוסף וגם לא רשיון עם התמונה הישנה. בנוסף נאמר לי, ספק באיום, כי אם אמשיך לסרב להצטלם למאגר ורשיוני יפוג, אאלץ לעבור מחדש את כל המבחנים.

אודה לכן מראש על תשובה מהירה שתרגיע את חששותי, שכן תוקף רשיוני יפוג בשבוע הבא. שאלה בנידון שלחתי למשרד הדובר, אך לצערי טרם קיבלתי את תשובתו. לכן אבקש בזאת מידע נוסף שנופל בתחום אחריות משרדיכן.

כמומחה ניהול ואבטחת מידע ארצה לדעת יותר על אופן ניהול המאגר הביומטרי של רשות הרישוי. לצערי לא מצאתי על כך מידע באתרכם. בהתאם להוראות עמוד חופש המידע באתר המשרד, אני מפנה אליכן את השאלות לפני שאמלא טופס שאילתא שכן נראה לי שהמידע הזה אמור להיות שקוף וציבורי. אשמח אם תוכלנה להשלים לי את הפרטים הבאים, ובמיוחד אשמח לתשובות טכניות מפורטות עד כמה שניתן מעמיתי, אנשי ונשות מערכות המידע ואבטחתו במשרד:

  1. מהם הצווים או התקנות שהביאו להקמתו ומגדירים את ניהולו של המאגר החדש?
  2. מתי הוצאו הצווים ומתי התחיל היישום?
  3. מה גודל המאגר כיום? (מס' רשומות, גיגה-בייטים)
  4. מה היא איכות התמונות הנשמרות ובאיזה פורמט?
  5. מה היא התשתית הטכנולוגית שבאמצעותה מנוהל המאגר? אשמח לפירוט תוכנות ניהול מסד הנתונים, רמות הצפנה של המידע והתקשורת, גישה ישירה דרך האינטרנט הציבורי לספקים חוץ-ממשלתיים.
  6. מי הגופים/ספקים המופקדים על ניהול תשתית המידע והתקשורת מלבד צוות המשרד?
  7. כל כמה זמן נערכות בדיקות אבטחה למערכת, ע"י מי? האם תוכלו לפרסם את תוצאות הבדיקות?
  8. התפרסם באתרכם ובמקומות אחרים כי המאגר הקיים נגיש למספר גופי ממשלה וחברות פרטיות. למי יש גישה לנתוני המאגר ולאילו שימושים? האם גופים חיצוניים מחוברים באופן מקוון? באיזו איכות נשלחים לחברות אלו קבצי התמונות?
  9. אילו עיבודים, ניתוחים או הפקות מידע ביומטרי נעשים היום על המאגר ע"י משרד התחבורה ושאר הגופים איתם הוא חולק את המידע?
  10. מה הם התנאים לקבלת גישה למאגר ואילו אמצעי פיקוח קיימים על הגופים שקיבלו גישה עד היום?
  11. האם ידוע על דליפה של עותקים מלאים או חלקיים של מידע ממאגר התמונות? כיצד טופלה הבעיה?
  12. מהו הנוהל שהכין המשרד לטיפול במקרה של דליפה?
  13. כיצד נערך משרד התחבורה לתיקון כל הנהלים הנ"ל כתוצאה מהחקיקה החדשה?

מודה לכן מראש,
עירא אברמוב.

הספח החדש לתעודת הזהות שלכם, תודה לדוד!
החזיקו לי אצבעות (ופרצופים)…

חדשות טובות (פוסט לאיזון הקארמה)

טוב, מודה, לא הכל רע בעולם. במקביל לפוסט הקודם החלטתי לאסוף גם חדשות טובות וקטעים שמחים.
להמשיך לקרוא חדשות טובות (פוסט לאיזון הקארמה)