אני עדיין חייב לכם פוסט על מכחישים ומבקרים של מדע שינוי האקלים, לא שכחתי. אבל הבהרתי שגם בלי קטסטרופות אקלימיות, יש עדיין דברים שצריך להתכונן אליהם כדי לא להגיע לפיצוץ אוכלוסין והתדלדלות משאבים. אז אם דיברתי על הלמה, הנה פוסט הקדמה על האיך.

את הפוסט למעשה כתבתי לפני שנתיים, בין מאי וספטמבר 2009. משום מה שכחתי בטיוטות והייתי בטוח שפרסמתי. אולי שכחתי אותו שם כי לא רציתי להתפדח בנבואות זעם שהקפיטליזם יקרוס, אולי כי בדיוק הייתי בהתחלת מערכת יחסים עם אהובתי שרון, איכשהוא יצא שעד הבוקר, כשקץ הקפיטיזם היה אחד הנושאים אצל קרן נויבך בתוכנית הבוקר, ובעקבות גל מחאות העשירונים המוחלשים בכל העולם המערבי, שמתי לב שהגיע הזמן לנער ממנו את האבק ולפרסמו סוף סוף. התנצלויותי אם יש לינקים שבורים או אנאכרוניזמים מכאן והלאה, אני אתקן את זה בתגובות מקסימום:

כמו שסיפרתי פה לא מזמן, אחת מהסיבות שנרשמתי בשם בדוי לספרצוף היתה השתתפות ב"קהילת הצ’מפיונים" של בטר פלייס. מהאתר נזרקתי, אבל אני ממשיך לקבל מהקהילה עדכונים. רובם לא נראים מעניינים כרגע, אבל הכי מצחיקים אותי ההצעות של “הצ’מפיונים” למהנדסי בטר פלייס ואנשי השיווק שלה. לצערי אלו תמיד תקצירים ולא הפוסט המלא, אבל תנו דרור לדמיונכם. להזכירכם, הצ’מפיונים האלו גויסו ע"י מחלקת השיווק של בטר פלייס מתוך הנחה שהם “מאמצים מוקדמים”, אנשים ברמה סוציואקונומית של קוני מכוניות יד ראשונה, שישכנעו את החברים שלהם להשתתף בהתלהבות.

מודה, התנהגתי קצת כמו פאן-בוי, ובעיקר הייתי אופטימי בצורה מוגזמת. בטר פלייס היו אמורים להיות זולים ונקיים יותר מהחלופות. מסתבר שהם לא זולים או נקיים יותר מהחדשות שבשוק, הם אפילו לא נקיים יותר מהיברידיות רגילות וכנראה אפילו דיזלים, כל עוד החשמל שחח"י מזרימה להם בלילה מופק מפחם. ההכרזה שלהם התחילה בטונים צורמים מאוד ואני ניסיתי להחדיר ריאליזם לתלונות הציבור - למשל חשבתי שהמכונית יקרה כי כרגע היא מוצר בסדרות קטנות ( זה התברר כשטות), קיוויתי שהמחיר יהיה 60-70% ממחיר הנסיעה החודשית על בנזין (הוא שווה אם לא יקר יותר בחלק מחישובים). את כל אלו הייתי מוכן לספוג. מצאתי נחמה בכך שלמרות שמחירי האנרגיה יאמירו, בבטר פלייס הבטיחו שמחיר הטעינה לא יזוז אגורה לארבע השנים הראשונות. אבל כאמור הקש ששבר את גב הגמל היה שמחישוביו של פרופ’ רבינוביץ’, המכוניות האלו אפילו לא יזהמו פחות בטווח המיידי, לשנה-שנתיים הקרובות.

השבוע תמלא שנה מאז שהגשתי את הבקשה לפי חוק חופש המידע לממונה על חוק חופש המידע במשרד התחבורה, הגברת אפרת קילשטוק ((קילשטוק - השם המקורי בצ’כית של ארגון “שוברים שתיקה”?)). לפני כשלושה שבועות שלחתי להם עוד תזכורת ועכשיו הגיעה התשובה הסופית: מטעמי אבטחת מידע הם לא ימסרו לי שום מידע נוסף. זהו. קצר. קולע, באיחור של שנה ואחרי תשלום של 93 ש"חים.

אבל במחשבה נוספת התגובה הזו אכן עונה בצורה מושלמת לכל אחת מהסעיפים בשאילתא שלי. אפילו לפחות חודרניות שבהן. תראו כמה טוב זה עובד:

ראשית לנקות את הלוח: אין לי שום קשר עסקי, חברותי או משפחתי עם בטר פלייס, משרד האוצר, חברת החשמל, עידן עופר או שי אגסי. פגשתי פעם אחת את אגסי כש ביקרתי במרכז המבקרים בפי גלילות ונרשמתי כמתעניין פוטנציאלי במכונית (שאין לי איך להרשות לעצמי לקנות), אבל כאן זה נגמר.

יש לי כמה דברים לא אוהדים להגיד על בטר פלייס מהבחינה הסביבתית ויש לי הרבה דברים טובים מאידך. לא כל פתרון הוא מושלם. האייטם החדשותי האחרון שפרץ בנושא הוא שמשרד התשתיות ככל הנראה מתכוון לתקנן שהטענת המכוניות החשמליות - ולא רק אלו של בטר פלייס - תהייה חייבת להיות דרך רשת מנוהלת. בשנה הקרובה אמורות להגיע לארץ דרך בטר פלייס מכוניות רנו ואחרי כן עוד איזה דגם סיני (אולי נוספות, הם לא מגלים), ובמקביל היבואנים האחרים סיפרו על ארבעה דגמים נוספים שיגיעו. לא שמרתי את הכתבה אבל נדמה לי שדובר על מכונית אחת גרמנית (BMW או אופל, אינני זוכר), ושלוש מהמזרח הרחוק - יפנית, ושתי קוראניות או משהו כזה.

קלינגר טיווט היום שהצעד הבא ב"מיסוי ירוק" הוא לתקוע לכל אחד מאיתנו GPS באוטו כדי לקחת לנו מס מדורג לפי קילומטראז’. נשמע הזוי, עם פוטנציאל אדיר לפגיעה בפרטיות, יקר ולא משתלם אבל הלפי הכתבה כבר עושים את זה היום בהולנד (לא טרחתי לאמת, זה נשמע לי שאולי זה שם בהרצת נסיון. אם זה היה בפריסה ארצית כבר היינו שומעים על זה). הפואנטה היא שרוצים להוריד מס קניה על מכוניות ולהעלות אותו על הדלק. הכוונה לדעתם היא למנוע זיהום ועומס בכבישים. הבעיה היא שעל משאיות ורכב כבד אין מס בכלל והן מזהמות יותר מאשר הפרייבטים (אז זה לא פותר זיהום) והצעד אינו מלווה בשיפור בתחבורה הציבורית. במילים אחרות, לא פתרנו את הבעיות, בעיקר העמסנו יותר מיסים על גב האנשים שרק מנסים להגיע לעבודה.

למי יש כסף לזה, לעזאזל? בקרוב יתחילו לייבא לישראל מסראטי ופרארי. מה שאומר שיש בארץ שכבת שמנת מספיק עשירה ומשועממת שהיבואן חושב שיש לזה ממש שוק. אם יש משהו שיותר תורם להוצאת העיניים לאנשים, לזלזול טוטאלי בסביבה ולהגדלת הפער הכלכלי הנתפס זה יבוא של עוד מוצרים בזבזניים ומיותרים לאלפיון העליון.

מותר האדם מן הבהמה אין, ומותר היהודי מן הגוי אין. למה אנשים עדיין חושבים שליהודים יש יותר שכל מלעמי העולם, או שישראל מדינה יותר חכמה מהשאר? בה…

בשנות החמישים BMW פיתחה מנוע מימן מעולה ונקי, אבל הפחד מההובלה של המימן והבטיחות בהתנגשות מנעו יצירה של תשתית תחנות מילוי והרעיו נגנז. עכשיו הוא חוזר ואפילו לרחובות. הייצור של מימן עצמו איננו תהליך נקי כרגע (עובדים על זה מסיבות נוספות) אבל אחד הכיוונים זה שתן. כן, קראתם נכון. בטריות פיפי כבר נמכרות היום ביפן בחנויות.

אז נראה שפיפי יציל לא רק את האטמוספירה ( במחיר האוקינוסים?), הוא גם יכול להניע לנו מנועי מימן. פשוט עוצרים בצד את המכונית, משתינים לתוך החור ( קשה לכוון, אבל נסו) וממשיכים לנסוע. אני חושב שיכול להיות נהדר אם בצידה של כל מכונית יכולה להיות משתנה והדבר הכי נימוסי לעשות אם יש לך שלפוחית שבדיוק מציקה לך, היא לעזור לבעל האוטו החונה הקרוב ביותר לתדלק, במקום שישפך לאוקינוס ו יגדל פלנקטון ואצות בכמות בלתי נסבלת. תודה!

לא יודע אם אצליח להגיע, אבל המטרה חשובה, אז אני מקפייסט כאן לכל המעוניינים: פגישת עיון בנושא תחבורה בת-קיימא בתל אביב (או כמו שאנשים יקראו לזה בוודאי, תחבורה ציבורית יעילה/ירוקה), אבל הנושא מכיל המון:

אפשר גם תחבורה ציבורית אחרת « מגמה ירוקה, תא האוניברסיטה הפתוחה תא האוניברסיטה הפתוחה מובילה קמפיין לשיפור וייעול התחבורה הציבורית. בואו תהיו חלק מהשינוי. שיפור התחבורה הציבורית והפיכתה לחלופה יעילה יותר מרכב פרטי תצמצם את זיהום האויר בעשרות אחוזים, תפחית את תחלואת לב-ריאות הנגרמת זיהום האויר הרב ותהיה נגישה ומהירה יותר לכל. כי אפשר גם תחבורה ציבורית אחרת.

אפל, גוגל, אייביאם ומאזדה מקימות קבוצת השקעה, קונים את חלק מהמפעלים ואנשי ההנדסה של שלושת חברות הרכב המתפוררות של דטרוייט, ומייצרים מכשירי תחבורה ירוקים והייטקיים. רכבים ירוקים קטנים, רכבות קלות, רכבות רגילות על אנרגיה חלופית, מונוריילים חשמליים ומי יודע מה עוד, הכול ירוק, בנהיגה אוטומטית בטוחה, נמכר כשרות ולא כמוצר והופך את סיליקון וואלי למבשר העידן הירוק דרך שוק התחבורה החדש, שיתנתק מתעשיית הנפט באבחת סכין.

Frogsmoke.com - Behind The Gallic Fumes הוא בלוג פרנקופילי שמצאתי היום בשיטוטי. הרבה אייטמים שלא עניינו אותי, מדי פעם בחורות ערומות (טוב נו, צרפתים, לא?), אבל לפעמים יופי של מציאות, כמו הסרט הקצר הזה של פרנסואה פוגל - לכל מי ששאל אי פעם למה זה טוב פישאיי. לדפיקת מוח טוטאלית נא ללחוץ על הכפתור שמגדיל למסך מלא, והנה לינק לעוד קצרים ופרסומות של מר פוגל המופלא.

François Vogel - Cuisine

ועוד מגוון של מציאות אחרות - סופר-רכבת עתידנית של שנות השישים-שבעים, אוסף תמונות וסרטוני דה-שבו כולל פרודיה חמודה על הפרסומת של הקסארה (או שזה היה הC3?), תמונות יפהפיות של סרקוזי וגם של של אישתו היפה קרלה ברוני (זהירות נספ"W!)…

מחקר על גנאולוגיה של איילה הזכיר לי, שמזמן חשבתי לשלוח דגימת רוק למבצע המיפוי העולמי. בעזרת ניתוח הDNA שלי מצד האבא ומצד האמא יכולים לנתח מקורות אתניים יותר מדויקים, הורשה של תכונות או מחלות גנטיות, ולהבין קצת יותר את מסלולי הנדידה של עמים למשל. במקביל, הכסף שעולה הבדיקה שלך משמש גם להמשך מחקר רפואי בעזרת הDNA ואתה תורם לבריאות העולמית. הלינק לעיל מסביר בצורה מצוינת על מה נחקר ולמה זה עוזר, ומפנה גם ללינקים של כמה אתרים שמוכרים את השירות הזה בעולם. קריאה מעניינת.

שלם רק לפי מה שאתה נוסע, לפי חברת הביטוח האנגלית נוריץ’ יוניון.

מתקינים לך קופסא שחורה ברכב שאוספת מליארד מדידות ביום ושולחת אותם בפאקטים קטנים לחברת הביטוח. תשלם פחות אם נסעת פחות, תשלם יותר אם דפקת יותר בלימות חירום או עברת את המהירות החוקית. מי יודע, אולי הקופסא גם תתחיל לבדוק לך שמירת מרחק ממכוניות לפניך ותתמחר לך את ביטוח הרכב בהתאם. ברור שזה טוב לנהגים זהירים וכאלו שנוהגים רק בסופ"ש, אבל שימו לב שזה אומר שחברת הביטוח, כמו הסלולארית ואזעקות בסגנון איתורן יודעות איפה אתה מסתובב. שוב עוד מידע אישי שלך מסתובב איפה שאין לך שליטה עליו. זה טוב או רע?

לא, עוד לא הצלחתי למכור את האוטו. הדייהאטסו הישנה שלי עדיין מסתובבת בין חברים ומפזרת כיף ושמחה בכל אשר תפנה. בשבת חברים שלי נסעו בה למסיבה בגבעת שמואל, שם רואה אותה ברחוב תושב האיזור וביקש סיבוב. שיחת הטלפון הלכה בערך כך: - טוב כמה אתה רוצה עליה? - 12. כתוב על האוטו. - בסדר אבל כמה בתכליס? - נו 12. אם הייתי רוצה פחות היה כתוב! - נו אבל שורה תחתונה, מחר אני בא שם כסף! - בוא תתחיל אתה, מה השורה התחתונה שלך אם ככה? - אני שם 8. - במגרש מכוניות הציעו לי 9. לא מוכר. - הלו, רגע! אבל צבע, וברקסים, וטסט, ו… - אדוני, האוטו במצב מצוין, הבלמים חדשים כול הארבעה, מחירון שלו זה 20, מה עוד אתה רוצה? - 8 לא טוב לך? - אם תביא 10 על הבוקר נסגור ושלום על ישראל. - אבל תראה… - אדוני, עשר אני יכול לקבל על האוטו. אתה לוקח? - אבל בן דוד שלי לקח כזאת ב4… - תודה אדוני, לילה טוב.

מזמן לא נגעתי כאן בצרכנות, פה ושם יצא לי להתקל לאחרונה בשירות טוב שרציתי להמליץ. ראשונה היא תמי מ"יש מיין". עסק של אדם אחד (עד כמה שראיתי) ומתקתק כמו שעון. כשהתייאשתי מכל האחרים שניסו למכור לי מקררי תצוגה במקום מקררים לשמירת בקבוקים לאורך שנים, או לדחוף לי דגמים יקרים שלא בצדק או שלא לצורך, תמי ענתה בסבלנות ולעניין, וניכר שהיא גם מכירה את שוק היין ולא רק את המקררים (בחלק מהמקומות אפילו לא ידעו לתת לי פרטים טכניים בסיסיים עליהם). כשהזכרתי כלאחר יד שכרגע הבקבוקים מתחממים בסלון באמצע הקיץ היא הציעה לתת לי בהשאלה עד להספקה מקרר טיפה קטן יותר ממה שקניתי ששוכב אצלה לתצוגה, ככה לפני שעוד דיברנו 7 דקות ולפני שנפגשנו. גם כשבאתי לבקר בתצוגה שלה בבנימינה קיבלתי שירות אדיב ולענין. אני יודע שרובכם לא בשוק למקררי יינות אבל עדיין, ראיתי את זה חשוב לציון :-)

במוצ"ש החלקתי באלגאנס לתוך חניון קניון שבעת הכוכבים באוטו החדש שלי (מאתמול גם מבריק אחרי שטיפה). האוויר בפנים היה ממוזג ויפה, אבל בחוץ בחניון עמד ענן כבד של 90% לחות ולא יודע כמה מעלות. עברתי על השומר המנומנם מחום תוך הרמת הידיים הסמלית לבדיקת מתכות אבל עברתי בשער והוא לא צפצף אז הוא התעלם ממני ונתן לי לעבור. פתאום הוא קרא לי רגע לחזור וכבר גיחכתי בתוכי על רמת האבטחה-בכאילו בארץ, אבל הוא רק רצה לקרוא את הכיתוב על החולצה שלי. שנים לא הסתובבתי עם חולצת T אבל גיא קנה לי אחת ליום ההולדת בזו הלשון:

איך שכחתי שיש לי בלוג? לפני כמעט חודש נחתה עלי הזדמנות מיוחדת לקנות מכונית, לא התכוונתי לקנות אחת כרגע, אבל יצא טוב, אז לקחתי. המכונית הקודמת אבל - לא נמכרת במחירון שלה. ירדתי מ20K ל15K בלבד ואני מפרסם אותה אם ככה גם כאן:

דיהאטסו אפלאוז 1996, 260K קילומטר, מנוע בן כ80K קילומטר, מטופלת קבוע, הוחלפה כבר רצועת טיימינג, ארבעת הבלמים (דיסקים וסוליות) וארבעת הצמיגים חדשים בני כ5K קילומטר, חסכונית להחריד (12-14 ק"מ לליטר עם ובלי מזגן), ואני משאיר בה את הרדיודיסק-MP3. יש לה שאסי נקי ורק כיפופי פח קטנים ושפשופי פגוש ישנים שירשתי עוד מידיים קודמות.

חוזרת? אני קורא נכון? האם באמת? לצערי כרגע זה רק מודל במחשב והרבה שמועות, והרבה רמיזות שמדובר בעצם במכונית לעשירים כמו הגולף שהתחפשה בזמנו ל"חיפושית החדשה". זה עצוב, כי כידוע לכולם, גם החיפושים המקורית וגם הדה שבו, ששתיהן יוצרו עם מעט מאוד שינויים במשך קרוב ל50 שנה, היו תמיד מתוכננות להיות עממיות וזולות. האם הקיץ’ מוצדק?

Adobe takes UK price hikes to new level with CS3 | The Register

כבר בכו בני ישראל על עול המיסים הכבד שמשטרת המכס מרעיפה על מכוניות ואלכוהול, אבל כאן מדובר בחברה אחת ועוד אחת ועוד אחת שרוכבות על רמת החיים הבריטית ומביאות את המכה. כך גם באמאזון בריטניה ועוד חנויות מקוונות אחרות. זהו כמובן צעד שצריך לשמח את מתנגדי הגלובליזציה מחד, אבל גם מעצבן ו(בצדק) הרבה לקוחות אחרים. מה אתם אומרים? זה הרי חוקי לגמרי, וברור שלגמרי נכון מבחינה קפיטליסטית וברור שמציק לגמרי מבחינה מוסרית כלקוח.

אף אחד מחברי חובבי המכוניות לא תיקן אותי כשכתבתי “מייבאך” בהיסח הדעת לפני כמה שבועות. מייבאך נוחות ומגיעות למהירויות כביש מהירות אבל הן לא בוגאטי. המכונית הפסיכית המדוברת היתה הבוגאטי ויירון. חתיכת הנדסה מטורפת, ומנוע עבודת יד(???) שמרכיבים את אחת מיצירות המופת של ההנדסה הצרפתית. בבריטניה נקנו רק 12 כאלו, אבל רק 11 כרגע על הכביש. למה? ובכן, אם היתה לכם מכונית ממש ממש יקרה. עולה נגיד שמונה מליון שקלים ועוד טיפה. הייתם סומכים על מישהו מאחורי ההגה? ונגיד שאתם סוכנות השכרת רכב, הייתם קונים כזה אוטו בשביל להשכיר אותו לאיזה משוגע? נראה שזה המצב. בעל חברת השכרה שילם עליה 925,000 פאונד, וכשהיתה בת שבוע השכיר אותה לאיזה פוץ תמורת 20,000 פאונד ליום. אותו האדיוט רצה לראות עד כמה אפשר להתעמר בחוקי הפיסיקה, ולקח סיבוב חד ב160 קמ"ש במקום שמוגבל ל60 קמ"ש, וביום רטוב. במהירויות כאלו הויירון לא מתהפכת, אבל היא יוצאת משליטה, דופקת כמה פירואטים חינניים, מתנגשת בווקסהול מסכנה עם אישה הריונית בחודש שביעי (מצבה טוב!) , עפה לתוך תעלה בעומק מטר ונעצרת בחינם הודות לרוח ההתנדבות האדיבה של כמה עצים נחמדים.

לפני שבוע ראיתי את הפרק הראשון בסדרה התשיעית והמצוינת של טופ גיר. עשה לי טוב בפנים לראות את ההפקה המצוינת כרגיל, עם האמונד בלי שאריות מהתאונה הפסיכית שלו. עכשיו מחכה לי כבר יומיים לצפיה הפרק השני. ממה שהצצתי הם לקחו מייבאךבוגאטי ל407 קמ"ש, הגבול המוכרז של היכולות שלה. ממתי הם הפכו מתוכנית שסוקרת בטיחות וכדאיות של מכוניות שמעניינות אותי ואותך לתוכנית שכמעט ורק עוסקת במכוניות על, מהירות ומדי פעם סלילת כביש(?!), זריקת טנדרים מבנין או פרארי מנושאת מטוסים

אי. כואב…

אחרי שנים שגיקים צוחקים ש גבור או מטומטם מי שמעיז להפעיל לאפטופ על הלאפ שלו (בחיקו?) כי חוטפים כוויות בירכיים ושאר מקומות מביכים, ואחרי שלאפטופים של דל לא רק התחממו אלא גם עלו באש ולקחו איתם מטוסים ו מכוניות, מסתבר ש הכול באשמת סוני בכלל.

בין הבדיחות על סוללות “זיפו” ואפל " הינדנבוק", להחליף מליוני בטריות זה יקר לאללה, אני בטוח שיש ביטוח לאפל, אני מקווה רק שגם לסוני יש חברים טובים ב קיירטסו שיגנו לה על הקופה. אאוץ'!

לא יודע איך דילגתי על שודדי הקריביים בקולנוע, לשמחתי נדחפתי לראות אותו בשבוע שעבר ומשם מיד נחתתי לצפות בסרט החדש על מסך קולנוע השבוע. קודם כל מה רע - לא ללכת לראות את הסרט בקרית אונו! הסאונד לא רע, אבל הכסאות איומים, הרצפה משומנת הייטב כנראה מפופקורן, ואנשים מביאים ילדים קטנים שצריכים תרגום בע"פ להצגה ראשונה. על הסרט עצמו אין לי תלונות :)

זוג סרטים חביבים מאד מדיסני, קצת מפחיד בסטנדארטים העכשויים של הוליווד לילדים, אבל אני מאמין שקצת הפחדות זה בריא וחלק מהכיף. תפאורות פנטאסטיות ומושקעות, הפקה גראנדיוזית למדי אבל זורמת די טבעי ונחמד. הסרט הראשון היה יותר סרט של עלילה, עם תהפוכות והפתעות ואילו חלק שני היה “המשך הרווחים”, אבל לא עשוי רע כמו שסיקוול היה עלול לצאת. העלילה פחות הפכפכת, הדמויות יותר שטוחות, אבל בס"ה האקשן וההומור מפצים. קיפהאנגר מבטיח את ההכנסות מהסרט הבא…

מאז שנעלמה לי הקוריצה, תהיתי מתי יבוא יום אחד עוד חתול ויאמץ אותי. אני לא מאמין בלמכור את עצמי בכוח, ללכת לשבת אימוץ ולהציג את עצמי בפני כל החתולים לראות מי יבחר אותי.

בשבוע שעבר נחתה אצלי בחצר קליאו. היא פצפונת ועכברית ומלאת מרץ תינוקות. שכנתי יהודית מאמצת כל דבר שזז, ומטפלת בכל חתולי האשפתות במוסך שהיא עובדת בו. את קליאו מצאו יום אחד מתחת למכסה המנוע של (נחשו איזו) מכונית. היא כל כך צעירה שסתם להאכיל אותה במוסך לא הספיק והיא הגיעה לבקר אצלי בחצר. השבוע השכנים נסעו לחו"ל ואני קיבלתי פיקוד על החתולות שבחצר וקליאו הדובדבן שבקצפת.