עוד ארוכה הדרך

חיים בכה אתמול. אשכרה בכה. טרכטנברג הצליח לייאש אותו. אני לא תליתי במנואל תקוות אז דווקא הופתעתי לטובה. 60 מליארד הוא שלף בלי לפרוץ את התקציב, זה מכובד מאוד. הדו"ח לא מכסה את כל הצרכים והדרישות, והוא מעודד הפרטות, והוא לא יוצא לביטול חוק ההסדרים, והוא לא דורש יישומים מיידיים, ובכלל לא ברור שאפילו רבע ממנו ימומש. זה בסה"כ דו"ח. דו"ח שלא הזמנו, שלא היה מטרת המאבק, שמשמש למשיכת האש מהאנשים שהביאו אותנו אל המצב הזה. המחאה, עם דו"ח יונה/ספיבק, עם חצי מליון היוצאים לרחובות, צריכה להמשך. אנחנו צריכים להמשיך להפגין כל סופ"ש. אנחנו צריכים, מה לעשות, גם לנסות להקדים את הבחירות, אנחנו צריכים לחזק את הנציגים של הגישות האלו בכנסת (חנין, גילון, הורביץ ו(גאלפ!) יחימוביץ'), ולעודד לא פחות את האנשים שתמיד דיברו על הנושאים האלו בבסיס המצע שלהםאנשי התנועה הירוקה. הסקרים מנבאים להם היום 3-4 מנדטים בבחירות הבאות, בואו נעשה מזה 10. אני מאיץ בכל קוראי להתפקד ולתרום להם. הכנסתם לכנסת היא גם לא המטרה, אבל לדעתי הם האופציה הכי נקיה, חסרת קבוצות לחץ של קיבוצים וסקטורים, ומבוססת עמדות המגובות במדע שאני סומך עליה שתפעל למען ההגיון ולא מלחצים פוליטיים.

בהקשר רופף לזה, הערב תהיה פגישה בהאב להצגת הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות, שכולנו מקווים שיתרום להגשמת הרעיונות החברתיים, כלכליים והסביבתיים שהתנועה הירוקה וגופים דומים מקווים להוביל.

עוד מראי מקום על שגשוג במקום צמיחה

כמה אנשים הסתכלו על הפוסט הכלכלי האחרון שלי וחשבו "TL;DR" (ארוך מדי ; לא קראתי), אז אני אתן את השורה התחתונה שוב:

כל הרעיונות שכרגע יעלו אצל הפרופסורים ספיבק וטרכטנברג אינם בני קיימא, הם פלאסטרים לטווח קצר שלא מתייחסים לבעיות הגדולות של הטווח הבינוני או הארוך. למי שעוד לא קראו באקו ויקי, או חיטטו בפוסטים סדרת הקיימות שלי פה בבלוג, אתם מוזמנים, היום יותר מתמיד.

אני נותן כאן עוד מספר מראי מקום למי שלא מכיר מספיק את המשמעות והטרמינולוגיות של כלכלה מקיימת:

על צמיחה וכלכלה קפיטליסטית, ולמה זה לא יעבוד

מקומות עבודה

או: הרובוט עובד, הכסף עובד, העובד לא.
כמה פוסטים אחורה, הזכרתי כבדרך אגב שעתיד שוק התעסוקה אינו רק "מקומות עבודה" לאנשים. לא יעזור כלום, אבל רובוטים נכנסים לשוק הנקיון ועוזרות הבית, שוק פועלי הייצור, וסביר שלא ישארו יום אחד עבודות שחורות, ידניות, רפיטטיביות ומרוקנות מוח לייצר להמונים. מה יעשו ההמונים אם לא יהיה להם היצע עבודות וגם לא חינוך לעבודות מתוחכמות יותר? האם נכון לפברק עבודות רק כדי שיהיה לאנשים מה לעשות? מה נעשה כשנגיע לעולם שיתמלא באמצעי ייצור ושירות שמתחזקים את עצמם? לכל אלו אין לקפיטליזם תשובות. הרעיונות האלו נמצאים על שפת שאלות "הסינגולריטי הטכנולוגי", אבל לא נשאלות הרבה כי השיח על הסינגולריטי מבוסס מאוד במדינות יחסית שבעות ובעשירונים שמוטרדים מקומות אחרות לגמרי בפירמידה של מסלאו. אם אתם רוצים עוד מראי מקום בנושא, הנה גם פוסט של "תיקון עולם" שמדבר על הנושאים ומצטט מקור או שניים. לתנועת צייטגייסט יש כמה רעיונות אוטופיים לפתרונות, אנטיתזה טוטאלית גם לקפיטליזם וגם לקומוניזם, מעין סוציאליזם אוטופי. אולי עם האנטיתזה הקיצונית הזו אפשר לבנות סינתזה יותר טובה, העתיד יגיד.

אבל הנושא חייב להפוך לחם ומרכזי בקרוב, ולהיות שיקול במדיניות הכלכלית שתתפתח בשיחות היום. זליכה אמר בהרצאה הפופולארית ההיא בטכניון וחזר על ×–×” אתמול בערב – יש יותר הטיה להון מאשר לעבודה. אבל הוא טועה (לדעת כמה מאיתנו), בטענתו שזה מצב שניתן להפוך את כיוונו ולייצר עוד מקומות עבודה, אם רק תהיה לאנשים יותר הכנסה פנויה. ×–×” ייצר עוד קצת עבודה בטווח הקצר, אבל מה קורה בטווח הארוך לכל העולם? שימו סימניה, אחזור לזה בסוף הפוסט.

פתרונות זליכה – תיקונים קטנים או אמיתיים?

אני לא מחזיק מפרופ' זליכה גורו. יש לי ביקורת נגד חלק מהצעותיו, אבל אינני כלכלן. אני אוהב פשוט שהוא מנסה להציע הצעות לשינויים שלא מצריכים הרבה תקציב ובעיקר שהוא פשוט מסביר בפשטות וברמה טובה את הבעיות ללא-כלכלנים. ההרצאה אתמול היתה בחציה מחזור/דחיסה של ההרצאה הפופולרית מהיוטיוב, ובחציה הצעה לדרישות פרטניות מהממשלה הנוכחית. אורי אביב סיכם את ההרצאה פה (תוכלו לראות את זה אם אתם ב"מעגלים המורחבים" שלו בG+), וההרצאה במלואה ביוטיוב פה.

זליכה פתח הזהיר שהנהגת המחאה נתנה לעצמה להיות מובלת בהכנעה ע"י ביבי לדיון על תקציב כדי שיהיה קל לסרב להם. לצורך כך הוא הציג אתמול שש נקודות שצריכות להיות בדרישות אנשי המאבק, והן לא יקרות מבחינת תקציב (כך ש"פריצת מסגרת התקציב" שמנו לא מוכן לה אכן לא תוטרד):

1. פירוק ופיצול מונופולים בכל ענף למקסימום 15% בעלות לכל מתחרה.
או במילותיו: יש לעבור ענף ענף, מונופול מונופול וזנגה זנגה, ולפרק לחתיכות כל מתחרה גדול מדי בתחום. שופרסל יצטרכו למצוא קונה להרבה מחנויות הסופר שלהם או להתחיל לשלם מס גבוה על אי התחרות. אנילא יודע אם גודל של 15% (או 7% אתמול בהרצאה) הוא הגודל האופטימלי בכל ענף (למשל סלולאר או תקשורת קווית ובוודאי חשמל, או בקיצור תשתיות), אבל פחות מדי תחרות ובעלות ריכוזית היא רעה חולה, זה ברור.

2. שינוי מדיניות ההפרטה: במקום מכירה, חלוקת המניות לציבור.
את ספרו שיצא בעוד חודש, כמו את ההרצאה אתמול, הקדיש זליכה לידידו נתן ניסני ×–"ל, איתו ניסה לפני כמה שנים לעשות רפורמה בצורה שבה ממשלות הפריטו בשנים שעברו – בזול וישירות לידי האוליגרכים. הוא מציע משהו שהרגיש לי טבעי, ×›×™ בפעם הראשונה ששמעתי את המונח "הפרטה" בצעירותי, ×›×›×” דמיינתי אותו – פורטים את החברה הממשלתית למניות של העם, והעם יחזיק אותן או יסחר בבורסה כרצונו. במקום ×–×”, היום יש לנו שקשוקה.
איפה הבעיה שלי עם זה? אין לי מושג כמה התהליך הזה אכן זול, מה יעשו כל האנשים עם מניות מופקדות בחשבונות הבנק שלהם, האם לא צריך ללוות את זה במנגנון הצבעות פרוקסי מקוון כדי שלעם תהיה באמת שליטה בחברה ולא רק דיבידנדים קטנים, יש כאן על מה לחשוב. אולי היום זה באמת ישים. הבעיה היא כשזליכה אומר בשמחה שזו תהיה דרך מצוינת להפריט את חברת החשמל ועוד כמה חברות. חברת החשמל? אני לא יודע. הנושא הזה צריך להבדק דרך עוד מומחים.

3. שינוי מדיניות המיסים – הורדת עקיפים, כדי להוריד את המחירים. אבל לא להערים מס על חברות או מס הכנסה.
שמעתי נכון? כן, זליכה אומר שאין להעלות את המיסים הישירים אלא רק להנמיך את העקיפים. ההכנסה שתתפנה תיצור לדעתו יותר מסחר ותשלים את החור בהכנסות הממשלה. להעלות מס הכנסה או מס חברות? לזה הוא לא מוכן, הוא טוען שזה יגרום למפולת בורסה. אולי הוא צודק שאי אפשר להגזיםעם זה, אולי מס חברות פרוגרסיבי זה טוב לעצירת גרעיני שליטה? אולי זה כן צודק להחזיר את מס העזבון על עזבונות גבוהים במיוחד, או מדרגת מס חזקה על הכנסות של למעלה מחצי מליון בשנה? לפרטים האלו לזליכה לא היה זמן להכנס לצערי.

4. החזרת פיקוח על מחירים.
למעשה חלק מנקודה (1), עוד דרך למנוע מבעלי המונופולים להשתולל. לא הבנתי אם הפיקוח יהיה סלקטיבי, רק על מתחרים גדולים מדי כדי שיסכימו לשחרר את השוק ליותר תחרות, אבל הרעיון הבסיסי הוא שהחזרת מוצרים לפיקוח תחזיר אוויר לכוח הקניה הזעום של הישראלים ותאפשר לגלגלי המשק להסתובב חזרה.

5. חיזוק הרגולציה.
העתקת מנגנון ואיכות הפיקוח על הבנקים לשאר התחומים בענף הפיננסי (ביטוחים והשקעות).
תגבור כל מנגנוני הפיקוח והבקרה, רשות ההגבלים העסקיים צריכה להכנס לגיר גבוה ולחסום מיזוגים, ולהתחיל להמליץ על פיצולים מחדש.

6. "לא לעשות שטויות מאקרו-כלכליות."
בנקודה הזו הקהל התגלגל מצחוק, אבל גם לזליכה לא היתה עצה ספציפית מה המשמעויות הקונקרטיות (נמאס לי אגב מהמילה קונקרטי. מזכירה לי תמיד בטון. למישהו יש תרגום טוב לעברית?).
דוגמאות שניתנו: העלאת המסים העקיפים והורדת הריבית מתחת לרף האינפלציה, שהוא מאשים כגורם לעליית מחירי הדיור. פשטני אבל אני מתאר לי שזה חלק מהסיבה.

אבל אלו לא פתרונות קסם

כדי למקסם את הרווחים מהקסם הבא אני זקוקה לרווחים
פליגלע

זליכה סיכם ואמר שאת השינויים האלו אפשר ליישם ולראות הקלה בעוני תוך שנה, טיפוס לאמצע טבלאות המדדים של ה-OECD תוך 8 שנים ולשליש העליון תוך 12. אופטימי בצורה קיצונית בעיני, כשאנחנו רואים שהעולם המערבי גולש למיתון כואב, ורוביני אתמול צייץ שאפילו "מיתון כפול", שכלכלנים גדולים ממני יסבירו את ההשפעה המצרפית שזה מגלם.

זה גם לא פותר את ההשקעה הדרושה למערכות הבריאות, החינוך, הרווחה וכל שאר השירותים ההכרחיים שנזנחו בארץ כל כך הרבה שנים. מאיפה יבוא הכסף?

מאיפה הכסף

אל תשאלו אותי, שאלו רואי חשבון, איך הם מנווטים את כספי הדגים השמנים. אסכם כמה נקודות שפירטתי בפוסט קודם:

1. חוקי המס מחוררים כמסננת.
דוגמא א. ישיתו מס עזבון? אז אבא יעביר את הדירה לפני המוות לילדים. אם מחזירים את מיסי הירושה (ומן הראוי שיחזירו!) אז חייבים גם מס מתנות בגובה דומה, כדי לא לאפשר עקיפות. את היישום אפשר ללמוד מהולנד, אומר לי חבר שקצת שמע על הנושא, לא למדתי אותו בעצמי (אם רק היה לי פנאי, הייתי מגבה את זה בפרטים ספציפיים, אבל אני סומך על המומחים של טרכטנברג שיעשו מחקר יותר יסודי).

דוגמא ב. על משכורת משלמים מס גבוה (ואפשר להתווכח אם גבוה מספיק) אבל לא על הטבות מקרן נאמנות. קרן נאמנות ישראלית ממוסה? אז יעבירו את הברוטו (ללא מס כי זה לא משכורת) לקרן נאמנות באיי קיימן. משלמים קצת לרוא"ח שיהיה נאמן הקרן, ונאמן הקרן מורשה "לחלק הטבות" למוטבים, ההטבות האלו פטורות או כמעט פטורות לגמרי ממיסים. שוב, שאלו רוא"ח מה הן כל הדרכים להבריח הכנסות דרך צינורות פטורים.

2. הברחת רווחים.
כל חברות הסטארטאפ שאנחנו גאים בהן מוכרות לשוק העולמי, המכירות לרוב לא יוצאות מישראל אלא מסניף אירופי או אמריקני. זה לא באמת סניף אלא חברה נפרדת במדינה נפרדת. מה שקורה לא פעם זה שהחברה מפתחת בארץ תוכנה או שירותים שנמכרים כרשיונות, או חומרה שמיוצרת במזרח ונמכרת בארה"ב בלי לעבור אי פעם בישראל. החברה הישראלית מוכרת בהנחה מוגזמת את הרשיון לחברה האמריקנית וההיא מוכרת ברווח עצום. יש לא מעט מקרים של סטרטאפים כאלו שמשלמים בארץ מינימום מיסים, מדווחים על הפסדים, וזה לא רק מיסים שלא יכנסו לקופת המדינה אלא גם השקעות של המדען הראשי שלעולם לא רואה דיבידנדים או החזר מהחברה האמריקנית, שהוקמה בוודאי ע"י המשקיעים הפרטיים האחרים.

שוב, זו רק דרך אחת, אין לי מושג מה כל הפרטים המלוכלכים, אבל צריך מנגנוני פיקוח כדי למנוע את ×–×” – אנשי הפיתוח עובדים פה, המיסים צריכים להשאר פה.

3. פיקוח פיקוח פיקוח
כמו שרמזתי באותו הפוסט, מי באמת מקבל אוויר לנשימה ומי לא? יש מי שאין להם בעיות כלכליות אבל מצליחים להשיג סטטוס פושט רגל ופריסת חובות (ופטור מתשלום דמי מזונות), יש כל כך הרבה צורות שבהן אנשים כנראה מתכמנים את המערכת על הגב של כולנו ולי אין אפילו מושג מה הן. או שיש שחיתות במערכת הזו או שהחוקים הם מסננת, אבל ניקוי אורוות שם הוא חובה.

על הפיקוח נגד מינופים של 99% לתשובה ודומיו שמסתיימים ב"תספורת חוב" על חשבון כספי הפנסיה, אני לא צריך להרחיב, אני מניח.

4. ביטול ההטבות למליארדרים וקונצרנים, זה עולה לנו 9-10 מליארד (בהערכות שמרניות) בשנה, וזה מריח משחיתות.

5. ושוב, זמנו לועדה יועצי מס ורואי חשבון, הם מכירים את כל הטריקים המלוכלכים. אני לא כלכלן ולא רוא"ח. יש כאן בעיה של ניגוד אינטרסים, כי צעדי מניעה יפגעו ליועצים האלו בהכנסות, יכול להיות שתצטרכו לתת לעובדי משרדים כאלו חסינות ואנונימיות בעדותם.

בחזרה לעתיד

כמו שהתחלתי את הפוסט, כל הפתרונות שמועלים כרגע מול טרכטנברג הם רק לטווח הקצר של 10-15 שנה, שום דבר לא לטווח הבינוני והארוך. אולי זה לא הזמן, זה דברים שנתחיל לדסקס בעוד שנה, אבל משהו בי אומר שקפיטליזם לא יוציא אותנו מהבוץ ע"י קצת טוויקינג, כשבהמשכה של הדרך עדיין מחכה לנו בור של מיתון, אחריו בורות של אבטלה טכנולוגית, שיא הנפט, פיצוץ אוכלוסין, ובקיצור חגיגה של חציית קווים אדומים של צמיחה ללא רסן וללא תכנון בר קיימא של משאבים, שקפיטליזם לוקח כנתון שלא יגמרו לעולם: נפט, גז, פחם, שטח אדמה, מים נקיים ואקלים מתאים לגידול אוכל בסיסי.

זכרו שנצטרך לייצב את גודל האוכלוסיה. הפנסיות והצמיחה הבלתי פוסקת בונים על כך שגודל האוכלוסיה תמיד בצמיחה חיובית, אבל זו טעות וסכנה. גודל האנושות ואיתה כמות האנשים בישראל יצטרכו להתייצב, כי בסופו של דבר נתקלים במשבר משאבים ואז לכל אדם יש פחות. קפיטליזם הוא מנוע צמיחה שקשה לעצור, אבל מה שאנחנו באמת צריכים זה שגשוג ולא צמיחה. התחלה טובה אולי תהיה החלפה של הגדרות המדדים וחשיבה על משהו שונה מהיסוד, למשל כלכלת משאבי טבע במקום כלכלת הון ומחסור. יש רעיונות מאוד התחלתיים בתחום, אבל ראוי להציץ בהם כדי לקבל רעיונות (ולא משהו פשטני וקשה לאכיפה כמו cap & trade בלבד)

אני אגיד את ×–×” יותר בפשטות – כל הרעיונות שכרגע יעלו אצל הפרופסורים ספיבק וטרכטנברג אינם בני קיימא, הם פלאסטרים לטווח קצר שלא מתייחסים לבעיות הגדולות של הטווח הבינוני או הארוך. למי שעוד לא קראו באקו ויקי, או חיטטו בפוסטים סדרת הקיימות שלי פה בבלוג, אתם מוזמנים, היום יותר מתמיד.

העם בסך הכל רוצה אמפתיה (או לפחות קצת אכפתיות)

(אני אשמח לכל תיקון עובדות בפוסט, כי לא היה לי ממש פנאי לעשות מחקר מסודר. הפוסט גם לא ממש ערוך, אבל נסיון העבר שלי בבלוג הוא שאנשים אוהבים שאני שופך Brain Dump, אז תהנו!)

בסופו של דבר, נראה שהשמאלנים במאבק הזה גם לא מרוצים מחוסר האכפתיות של מפלגות השמאל, הימנים גם לא אוהבים את חוסר האמפתיה של נציגי הימין, ובשתי היממות האחרונות הושמעו כמה וכמה קולות של דתיים-לאומיים נגד הנהגתם שלהם, ובראשה מועצת יש"ע. אפילו ברוך מרזל תקע יתד ברוטשילד ואישר שהמאבק הוא גם המאבק שלו. נסגרה הקשת הפוליטית מקצה לקצה, המאבק הזה הוא לא קונספירציה של הקרן החדשה כשמהימין הקיצוני עד השמאל הקיצוני עומדים כתף לכתף. העם מדבר פה חזק וברור.

כשאומרים שצריך ניו-דיל בין העם לממשלתו, לא מתכוונים לניו דיל כלכלי כמו בן-שמו האמריקני. אנשים מבקשים לחזור לקווי 48, ובזה אני מתכוון לכך שהממשלה לא צריכה לדאוג רק לביטחון ושיטור, אלא לרווחת האזרח ופתיחת הזדמנויות לקהילות ופרטים לממש את עצמם. במאה העשרים היינו צריכים לשרוד, היום אנשים צריכים גם לחיות, להיות כל מה שהם יכולים להיות, ולא במובן הציני של סיסמת הגיוס של הצבא האמריקני. אנחנו במאה הפאקינג עשרים ואחת. יש לנו את כל הטכנולוגיות לדאוג שאף ילד לא ירעב יותר או יגור ברחוב או יחלה במחלות שיש להן טיפול וחיסון, אבל אנחנו זורקים את כל היכולות האלו לפח ונכנעים לדוקטורינה של מילטון פרידמן – אם חמדנות הצליחה להביא אותנו עד לכאן, מי אנחנו שנחליט שחמדנות איננה הרעיון הנכון לדבוק בו גם הלאה?

כאן אנחנו עומדים ואומרים לממשלות ישראל של 20 השנה האחרונות – הכלכלה צריכה לשרת את החברה ולא להפך. הממשלה צריכה לשרת את העם ולא להפך. רשימת התביעות שביבי מבקש מאנשי המחאה לפרט ×–×” עוד סיבוב על הזרת. עוד ניסיון לפרוט לפרוטות את המחאה, להגדיר את המוחים כסקטור כדי לדעת מי הם "האחרים" שמהם יקחו, אולי לגמד את הדרישות בתקשורת ואולי להקטין את ההיענות לדרישות במו"מ, ובוודאי להגיד "כן כן" ולתת שליש ממה שיובטח במרה הטוב, ולכרות בור תקציבי במקום אחר כדי לכסות על ×–×” במקרה הרע. לדעתי אסור שהניו דיל ידחק לפרט לרשימת דרישות ספציפיות כל כך בקלות, צריך חוזה-על. הסכם חברתי של ממש, כמו ×”-social contract של דביאן עם המשתמשים שלה – כך וכך אנחנו מבטיחים לעשות, מקווים אדומים אלו ואלו אנחנו לעולם לא נחרוג. השינויים במדיניות המיסים והכלכלה הם רק פועל יוצא של ×–×”.

אבל כרגע אנחנו לא קרובים לשם. ביבי כתב לפני שנים אחדות ספר שמפרט את משנתו הכלכלית בפרוטרוט. במיטב מסורת ×”- trickle-down economy של הימין האמריקני – יש להפחית דראסטית מיסים מעשירים שכן הם מייצרים מקומות תעסוקה לעם, להעביר את נטל המס למיסים עקיפים, ולהפריט-להפריט-להפריט. יש עוד המון פרטים ספציפיים, אבל ×–×” הרעיון בגדול. ביבי פשוט אוהב עשירים עד אובדן ההגיון. חודשים ספורים לפני הפרסום המיועד קרס השוק האמריקני, וביבי עשה בשכל וגנז את הספר, אבל הדוקטורינה ממשיכה לשעוט בדרך הזו, וכמעט אין מי שיעצור אותה מתוך הכנסת. הרפורמות האנטי-סוציאליות, אנטי-עניים, אנטי שורדי שואה, אנטי חולים וקשישים ובסופו של דבר אפילו אנטי- מעמד הביניים/הבינוני/המרכזי או איך שימתגו את ×–×” מחר, אלו רפורמות מכוונות. הכלכלנים הנאו ליבראלים מאמינים בלב שלם שהם עושים לנו טובה כשהם מגדילים את הפערים במקום לצמצם אותם. בארה"ב משלימה את כלכלת הפערים גם תרבות מסויימת. פעם בחודש לפחות נפגשת החברה הגבוהה באירוע התרמה ×›×–×” או אחר למטרות ציבוריות כמו חינוך ופיתוח, קונים מקומות ישיבה באלפי דולרים, והאנשים מתחרים ממש מי תורם יותר, הסטאטוס החברתי נקבע לפי הנדבנות. עשירים שמדירים רגליהם מהמסיבות האלו מאבדים חברים ושותפים לעסקים, לא מקבלים טפיחה על שום שכם. בארץ? עושים להם תספורות לחובות ומוכרים להם בהוזלות "שקשוקה" את נכסי הציבור, ומאפשרים להם בחוק להתעלל במשאבי ואוצרות הטבע של המדינה. (הידעתם שלמפעלי ים המלח יש רשות לא מוגבלת להתעלל ולהרוס 2.5% משטח המדינה והם אפילו חורגים מזה? האם חשבתם אי פעם על הגאווה הלאומית שמפעל הברום של ים המלח אחראי לבדו לאחוז שלם מהחור שבאוזון העולמי? כן, ישראל קטנה אבל על המפה.)


ביבי מדבר (מילטון) פרידמנית וחושב שהוא מדבר ז'בוטינסקי. (מקור: אלי לוין)

ביבי פשוט לא מבין שפה אחרת. כשאמרו לו שיוריד את מחיר הקוטג', אז הוא לא פתח את שוק החלב המקומי לתחרות (שתוריד גובה לתנובה), הוא לא בחר לפקח על רשתות השיווק (שיזיק לנוחי ודומיו), אלא הוריד את המחיר המפוקח לחלב גולמי (פעולה שגילחה 30% מהכנסת הרפתנים) ופתח את השוק ליבוא (שיעשיר את תנובה כיבואן וימוטט את שוק ייצור החלב המקומי לגמרי). מחיר הקוטג', אגב ירד טיפה, ובמקביל הגבינה הלבנה קפצה. אף אחד לא הזכיר את זה, אבל זה היה #פייל אחד גדול. אף בעל רשת סופרמרקטים לא הזיל דמעה או הפסיד שקל.

בדומה, כשביקשו דיור בר השגה, הוא התחיל להבטיח קרקע חינם ואישור מהיר של תכניות. זה יגרור בעיות תכנוניות, נזקים סביבתיים, וכנראה רווחים לקבלנים שלא יהססו לשלשל לכיסם את הרווח האדיר של קרקע בחינם. זה לא עובד ביבי, זו לא הדרך לייצר שוק הוגן וחופשי, בשיטות האלו אני בטוח שזה לא יעבוד אפילו באמריקה.

בינתיים ארה"ב, שהגדילה כל כך יפה את הפערים שבחברה שלה מאז שנות החמישים, הגיעה לפשיטת רגל, והצעקנים שבימניים, אנשי "מסיבת התה" המופרכים, התעקשו שאסור להחזיר את המיסוי על בעלי ההכנסות הגבוהות מ36% ל-39% (והנה המקבילה אצלנו). הם מתגעגעים לימי רייגן העליזים, אבל שוכחים שהוא העלה את המיסים על העשירים לכמעט כפליים. הם גם מפחדים מהרעיון של מס עזבון, לפיו מי שיורש אחוזה בשווי יותר מ-$5 מליון יצטרך חס וחלילה לחלק מהמתנה שקיבל בחינם בלי לעבוד, אולי על גבם של מאות פועליו של בעל הבית הקודם, שעבדו כל החיים ולא הצליחו לקנות דירה.

האם אפשר לסמוך על העשירים שייצרו מקומות עבודה? כן, אבל המקומות האלו והעבודה הזו הם פחות ופחות לאנשים. הכסף עובד. עוד מעט הברזלים יעבדו. לבעלי הון יש פריבילגיה, הם יכולים במאה ×”-21 לקנות רובוטים לרוב סוגי הייצור, ×›×™ בינינו אנשים הם רובוטים גרועים – הם נופלים לפעמים למשכב, או מתעייפים, או לא יכולים לעבוד 24/7, דורשים אוויר, אוכל, אור ועוד כל מיני דרישות מעצבנות, ועוד רוצים שישלמו להם בסוף כל שבוע או חודש עבודה, ובמקרים קיצוניים גם מתאבדים אם לא התייחסת אליהם יפה וזה נראה רע בעיתון. מקומות העבודה לאנשים ישארו רק למקרים של "אין ברירה".

אז צריך לקחת בחשבון שכמו שהנפט הולך ונעלם מהכוכב, גם מקומות העבודה ילכו לרובוטים, לבלי חזור. האם הממשלות ידאגו שכל הכסף של המשכורות שנחסכו יועבר בכ"ז לכלכלת ורווחת האנשים שבחוץ? כי אחרי הכל, אנחנו מתקדמים לעולם שבו לאנשים אין באמת צורך לעבוד, לא לכולם, רק מי שמתחזק את המכונות. מדינה צריכה להתכונן לדברים כאלו.

"נייר הלקמוס", גרסת היוטיוב למי שמתעצל לקרוא כמה עמודים בפונט ענק:

אז הכתבים חפרו ומצאו איפה אפשר לייצר את הכסף ×¢"×™ הסטת עול המס, באו עם המלצות יסו"ד ועבודה שחורה, יצא נייר הלקמוס של דרור ישראל, ואז יצא מסמך ‫ספיבק‬-וולפסון‬ מ‫התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר (זהירות, פידיאפים), ואני חושב שמשנה להגיד בנק ישראל ×–×” תואר שאמור להיות לו משקל (למרות שהוא תומך במאבק, אגב, הוא חושב שחוק הוד"לים טוב). אז ציטטנו כמה ×–'בוטינסקי ×”×™×” סוציאליסט, צעקנו ודרשנו, ושינינו את נושא השיחה הלאומית. לשמחתי שני המסמכים האלו גם מראים מאיפה אפשר לקחת חלק מהכסף, ושלא נשכח – עוד מעט יתחיל לזרום כסף מקידוח ×”×’×– שיכסה את ×–×” עשרות מונים, אבל ×–×” לא הולך רחוק מספיק. יש פטורים מוגזמים ממסים שחייבים לחסל, יש חוקי מס מחוררים כמסננת, יש הברחת רווחים לחו"ל בצורה חוקית לגמרי, למה כל ×–×” קורה? למה ×–×” באינטרס של ביבי?

ישבתי השבוע לצהריים עם חבר והוא נתן לי שלוש דוגמאות פשוטות, אני בטוח שיש עוד הרבה:
הראשונה היא משהו שהמון סטארטאפים כנראה עושים – הפיתוח בארץ, כאן יושבים 95% מהעובדים, ואילו החברה רשומה בארה"ב, לרוב דלאוור או איזה חור אחר עם מיסוי נוח. המכירות בחו"ל מתבצעים ×¢"×™ הצוות האמריקני, שמשלם על הרווחים מס נמוך, והחברה הישראלית מוכרת להם את המוצר/רשיונות תוכנה/מה שלא ×™×”×™×” במחירי הפסד. כל הרווחים שם, המסים הקלים שם, וכאן החברה בהפסד אז לא משלמים כמעט מיסים. וזה לא רק שהם גונבים מיסים מקופת המדינה, הם גם לקחו הלוואה מהמדען הראשי, שלא יראה לעולם תשואות מההשקעה. זו תעשיית ההייטק שאנחנו כל כך גאים בה.

דוגמא שניה – קרנות והטבות. בעל אמצעים יעביר את משכורתו לקרן נאמנות – עדיף במקלט מס נוח כמו איי קיימן, איפה שהמיסים נמוכים ונוחים – והקרן מחלקת לו מדי פעם "הטבות", שלמיטב הבנתי פטורות כמעט לחלוטין ממס. מה מונע מעשרה הייטקיסטים לחבור ביחד כדי לעשות את אותו הדבר עם המשכורות שלהם? לשכור רוא"×— בתור הנאמן שיחלק להם את ההטבות האלו, פטורות ממס הכנסה, יעלה להם הרבה פחות מאשר לקבל את המשכורת פחות מיסים כחוק. הטבות ×–×” מתנות, אבל לא הבכל העולם מתנות וירושות עולות כל כך מעט. לדוגמא הולנד – סיפר לי הידיד, שיטחו את חוקי המס מחורים ומקרים מיוחדים ומרווחי משחק. יש מס על כל אירו שעובר במשפחה – לא משנה אם קיבלת מאבא ירושה במותו או מתנה של מליון אירו עוד בחייו. מס ההכנסה הוא על הכל, כולל דיבידנדים ורווחי הון, וכמובן פרוגרסיבי-חזק עם מדרגות מס יותר גבוהות על העשירים ביותר. אין ברירה אם רוצים צדק חברתי, יש למתן את צבירת ההון בידי יחידים. כדי למנוע ריכוזיות כוח חייבים למנוע ריכוזיות הון גם כן.

דוגמא שלישית – הכנסות בשחור. מי מאיתנו לא הזעיק אינסטלטור שאמר בסוף הטיפול הדחוף "תראה, ×–×” 400, אבל אם אתה לא צריך חשבונית ×–×” 250" וויתר ×›×™ רצה לחסוך כסף? מי מאיתנו לא ויתר לנהג מונית על חשבונית? הערכות רשות המיסים היא שהמחזור העיסקי השחור מגיע ל-70-80% מגובה המחזור החוקי, המדווח. ×–×” אומר 40% או יותר במספרים גסים, שלעוגת המיסים שהממשלה לא אוכפת ×›×™ קשה לה לעשות את ×–×” בשיטה הנוכחית. ×›×›×” אנחנו לא יכולים לסמוך על המערכת שתגבה בצורה שווה מכולם את המס, ונצלנים יקפצו מנישה לנישה כל פעם שיסתמו את החור בנישה הקודמת, ×›×™ אף אחד לא נותן פתרונות כלליים, אלא רק נקודתיים.

דוגמא רביעית מידע אישי – אנשים מכריזים על פשיטות רגל ללא סיבה והרשויות מקבלות את ×–×”. אני ראיתי אנשים עם משכורת של מנהל הייטק, בית מפואר ורכב מפואר חונה ליידו, אבל בבנק הם מוגדרים פושטי רגל. ×–×” פוטר אותם מלהחזיר מהר חובות, מלשלם מזונות לגרושה אולי שהשאירו עם ילד, ולשים פס ארוך ומצפצף על כולנו. עדיין יש מי שיתן להם כרטיס אשראי וחשבון לא מוגבל בבנק. אין לי מושג איך הם עושים את ×–×”, אבל כיוון שראיתי שזה קורה והמשטרה לא מזיזה אצבע, אני מציין שזה אמיתי. אחרי הכל מה עושה תשובה? אם דלק נדל"ן נופלת ולא מוכנים לקצץ לו "תספורת חובות", הוא יכריז על פשיטת רגל, יפתח חברה אחרת ושוב ילווה כספי ציבור. קרנות הפנסיה שלנו לא חייבות להסכים לזה אבל רובן מסכימות. למה אין חוק שמונע ממנו להמשיך ללוות כל פעם בשם חברה אחרת? למה זו לא עבירה פלילית? כשקרס השוק ב2008, גיליתי שהמסלול הסולידי של 15% מניות בקופת הגמל שלי מורכב גם מ-45% אג"×— קונצרני, ולמרות שהנפילה של האג"×— הקונצרני ×”× "ל היו רוב הנפילה של ערך הקופה, המוכרן של חברת ההשקעות המשיך להבטיח לי שזה סיכון נמוך.

וזו עצה שנתנה לי עובדת בבנק לאומי, חוקרת בכירה של הלבנות ורמאויות שכאלו: אם אתם לא אוהבים שטייקונים פושטי-רגל-על-הנייר ממשיכים לאכול לכם את כספי הפנסיה, הסבירו את ×–×” לקרן הפנסיה שלכם ברגליים – אם אתם יכולים לבחור מסלולי השקעה, עברו למסלול ללא אג"×— קונצרני. תזכרו גם שתשובה-הבעלים-של-פניקס הלווה את כספי הפנסיות שלכם לתשובה-דלק-נדל"ן ועכשיו מתקשה להחזיר את הכסף. "תספורת", יקראו לזה. הפחתת חוב או מה שלא. ×–×” לא כמו קיבוץ בצרות, ×–×” טייקון נייר שימשיך ללוות, להפסיד ולא להחזיר ×›×™ החוק לא מנסה אפילו לרדוף אותו יותר מדי. ראיתם פעם טייקון ישראלי בכלא?

אז יש לנו אל חוק ההסדרים, מדיניות מס וגביה ששוות למסננת עם יותר חורים מרשת, עקומת מס שמיועדת במיוחד להגדלת הפערים (ולא אכנס כאן למה שזה עושה ללכידות החברתית הלאומית), נשאר בעצם להתקיף שיטתית את משרד האוצר. ביבי הוא המדרבן, חברי הכנסת הם אומרי ההן, אבל את חוקי ההסדרים השנתי המקולל מוציאים נערי האוצר. הם הגוף החזק במדינה, הם מעכבים תקציבים כשבא להם, גם אם הוחלט כבר בכנסת או בממשלה לחלק אותם. מדובר בפשע הכי מאורגן תחת החוק, ואת המנגינה הזו חייבים להפסיק. גורביץ קורא לנו להלאים את משרד האוצר. תחשבו על זה רגע. לא, גם לי אין מושג איך לעשות את זה בדיוק.

מילה אחרונה על השימוש החוזר שוב ושוב במילה "סופרטאנקר". ביבי באמת אמר שהודלים הם הסופרטאנקר של מצוקת הדיור, או שכתבים שרבבו את הציטוט הזה לפיו? להזכירכם משרד האוצר עצר עאת כל הכספים לתחנות הכיבוי כי הכבאים סירבו להפוך לרשות מופרטת ולוותר על זכות ההתאגדות. בשל עצירות התקציב, כבאיות לא שופצו, מטוסי כיבוי לא נקנו, חומרי הכיבוי במחסנים אזלו, תחנות כיבוי נסגרו, ולבסוף נשרף הכרמל וחיי אדם בוזבזו. נתניהו הבטיח סופרטאנקר אחרי שהשטח כבר בער, באופן מילולי לחלוטין, ועד היום זו עדיין הבטחה שלא קוימה, אז איך לעזאזל הוא עוד שולף את המילה הזו כדי לגבות הבטחות?

אתמול בצהריים עבר חוק הוד"לים, עבר חלק למרות שללא שום וזלין (×›×™ גופה מעולפת לא מתנגדת? אני גרפי מדי?). אולי הוא לא רע כמו שחושב ספיבק ואולי הוא אסון כמו שחושבים כל השאר, אבל הצורה שבה הועבר בדווקאיות מתוזמנת למרות הבקשה של אנשי המחאה לחכות איתו כצעד של רצון טוב לקראת המו"מ – זו היתה יריקה מאוד חצופה לפרצוף של כל מי שאכפת לו ממה שהמאבק מנסה לעשות. ×–×” לא משנה אם בסופ"ש יצאתי עם 150,000 איש לרחובות או רק 114,000, אני מקווה שבשבת הקרובה × ×”×™×” 250,000 או אולי חצי מליון. אני לא הולך לנסות להכנס לתל אביב. הבעיות קורות גם בפריפריה ושם גם יש עוד הפגנות. אני אסע לאשדוד, או מודיעין או רחובות או שדרות מצידי, ואפגין שם. ×¢× ×™×™ עירי קודמים (אבל לא נראה לי שתהיה הפגנה בגדרה. אי פעם. על שום דבר, וזה מצער אותי מהמון סיבות אחרות).

השיטה לא אכפתית וחוסר אכפתיות היא השיטה. השיטה צריכה ללכת והאכפתיות (בין אדם וחברו, בין ממשלה לאזרחים) חייבת לבוא, או שנחדל להיות עם ונחדל להיות מדינה (ולא, דיכטר. החלפת הדמוקרטיה ביהדות לאומנית איננה הפתרון).

הערה מנהלתית: נמאס לי לערוך פוסטים וממילא ראיתי שאתם מעדיפים אותי יותר בלתי ערוך. מרוב עצבים הגעתי ל2100 מילה. הלכתי לנוח במאהל לוינסקי. להתראות.

מטרות המאהל וכמה הצעות לפתרון

התעייפתי מפוליטיקה, אבל להתעלם ממחאת האוהלים, במיוחד אחרי אירועי אתמול אי אפשר. לפני הפוסט אני רוצה לקחת חזרה את התלונה שצייצתי בטוויטר – למה אנשים יוצאים לרחוב כשזה נוגע לכיס שלהם הרבה יותר בקלות והתלהבות מאשר כאשר ×–×” נוגע לגופו וזכויות האדם של האחר? סטרה אותי יונית חזרה למקומי – ×›×™ אלו שני סימפטומים של אותה הבעיה. אני מרגיש טמבל ממש, ×›×™ כתבתי על ×–×” אצלי בבלוג לא פעם, והנה אפילו אני ברגע של יאוש הצלחתי להסתמא מהנראטיבים של ביבי.

איילת עוז טיילה לה במאהל וניסתה להבין מה המטרות – דירות בזול? מדיניות רווחה בכלל? האם זו מחאה נגד ביבי (אנשי שמאל) או אולי נגד מדיניות כלכלית קפיטליסטית מדי? אולי יש יותר תופסי טרמפ פוליטי מאשר מוחאים אמיתיים במאהל? כרגע לא הצלחתי להבין תשובות. מה שבטוח, גם אם ×–×” לא על רקע פוליטי אלא רקע חברתי רחב או או רקע צרכני צר (או רקע לדסקטופ, קבלו), צריך להבהיר משהו, ×–×” לא מפינוק. יש בעיה אמיתית ברווחה במדינה, לא רק למי שרוצה לחיות בתל אביב מסיבות לייפסטייל אלא פשוט המציאות של ×—×™×™ מעמד הביניים. כמו כן צריך להזהר מאוד כשמחפשים לזה פתרונות, או שביבי וחבריו ינצלו את ×–×” לרעה, כדי להעביר רפורמות שונות כמו את הפרטת מנהל מקרקעי ישראל שמדגדגת לו כבר כמה שנים.

כעובד הייטק אני מרוויח מעל הממוצע, אולי אפילו הרבה מעל, אבל האם זה מאזן את חשבון הבנק בסוף החודש? לא, זו בערך המשכורת היחידה בשוק שמתאימה ליוקר המחיה. אני לא תמיד גומר את החודש. כשהייתי עצמאי זה היה עוד הרבה יותר גרוע. החוקים, המיסים, התנאים בבט"ל, הכל הולך נגד עצמאים ועסקים קטנים, וייקח לי עוד חודשים ארוכים לשלם את החובות שצברתי בהיותי עצמאי. לצערי אני לא ממליץ.


המחאה בעריכת ערן ורד.

אני שמח לשמוע שאנשי המאהל לא מבזבזים את זמנם. נאספות שם שיחות במעגל, מרצים מגיעים לדבר ולהנחיל רעיונות, וכמו שאמר איתמר שאלתיאל, "יותר מכל, נראה לי שהמחאה הזו יוצרת את דור המנהיגים הבא. הם יושבים בחול, בין האוהלים, מערבבים סינגולריות וסביבתנות, נדל"ן ופוליטיקה". הלוואי.

דרור התחיל לרכז את הסיבות להעליית מחירי השכ"ד והנדל"ן בעמוד אקו-ויקי, אפשר לגזור משם כמה פתרונות אפשריים. לא כולם בטווח של חודשים או אפילו שנה, אבל צריך לבחון שינוי כיוון רציני פה. הנה מה שאני חושב שכדאי לשקול, לדעתי הלא מקצועית לחלוטין:

  1. הגדלה מאסיבית של כיסוי התחבורה הציבורית על חשבון נתיבים פתוחים למכוניות פרטיות וכך לשטח את לוח המשחק בטווח המיידי לתושבי גוש דן והשרון.
  2. הפיכת מערכות התח"צ לחינם (לא, אני לא צוחק)
  3. דיכוי תופעת הדירות הנטושות או המוחזקות ריקות. שינוי החוקים לטובת בניית קומפלקסים להשכרה. תכנון עירוני הגיוני ובר קיימא שיבטל ויהפוך את מגמת הפרבור. בין השאר עידוד בניה לאוכלוסיה מגוונת ולפי עקרונות עירוניות מתחדשת. כשאני רואה שכונות חדשות כמו גבעת בית הכרם בירושלים או פחות או יותר כל שכונה שהיא במודיעין בא לי לגדל שיער כדי שיהיה לי מה לתלוש.
  4. פתרון צווארי הבקבוק הבירוקראטיים, אבל לא בצורה קיצונית של הפרטה ובניה שאינה מתוכננת מספיק. פירוק שליטת הכרישים והאוליגרכים במכרזים ורשיונות.
  5. עידוד פיזור פריפריאלי של התרבות, הבידור והאקדמיה שמושכת אנשים למרכז, אבל יותר מזה – עידוד מקומות התעסוקה. למה אני צריך לנסוע לתל אביב כל יום? למה אין כמעט היצע במשולש אשדוד-רחובות-ראשון לציון? אם יעלו את הארנונה למשרדים בגוש דן ויורידו בפריפריה, אפשר ×™×”×™×” ליצור איזון. הרי אי אפשר לנתק את יוקר המחיה של דירה ותחבורה, אז צריך לעודד את מי ש"גר רחוק" לא להרגיש שהוא רחוק משום דבר. למאיזה אספקט של תל אביב, חוץ מחוף הים, אי אפשר לייצר אלטרנטיבה בעזרת תכנון נכון קדימה?
  6. מקומות עבודה כמו שלי, אין סיבה שיחזיקו משרד ענק ולא יאפשרו עבודה מרחוק ממרכזי תעסוקה מרוחקים או מהבית. יש לעודד את האופציה במיסוי או כל כלי אחר.
  7. להתחיל לבנות תוכנית אמיתית לעצירת גידול האוכלוסיה דרך חינוך טוב ושינוי תרבותי, השקעה ברווחה וצמצום פערים ואי שוויון.
  8. להבין את הקשר שאין לנתק בין מדיניות השטחים ומחירי הדירות, שתקציב הבטחון וסבסוד ההתנחלויות בא על חשבון מדינת הרווחה. מישהו תהה פעם איך אין בעיות היצע ומחיר בשטחים?
  9. להבין שבעיות הרווחה לא מסתיימות במיסים ושכ"ד אלא הכל חלק מ הרבה בעיות אחרות, וצריך לשלב את כל הפתרונות ביחד.
  10. לא לחשוב אפילו לרגע על תחליפי ביבי סוג ז'.
  11. איכשהוא, מתישהוא, לעבור מכלכלת צמיחה לכלכלת שגשוג, מכלכלה קפיטליסטית מבוססת חוב לכלכלה אקולוגית מבוססת משאבים (אני יודע, אני חולם, תנו לי).
  12. לעודד עסקים קטנים, בגודל משפחתי, על פני קונצרנים וענקים ריכוזיים. יזמות קטנה תיצר יותר תעסוקה מקומית מאשר מעסיקי ענק בעיר זרה שידונו אנשים לבזבוז שעות ארוכות של פקקים וניתוק מהמשפחה והקהילה.
  13. תכנון קדימה זו מלה גסה בכנסת. לאחרונה ממשלת ישראל אפילו יצאה במכרז לקבל הצעות תכנון לעתיד הבינוני של 15 שנה. פשוט אין לה רעיונות משל עצמה. אין באמת ראיה קדימה של תשתיות החשמל, האנרגיה (מי אמר חוות סולאריות וקיבל זין בעין?), המים, הכבישים, אבל בעיקר התשתית האנושית, השקעה בחינוך ובאקדמיה. זה כל כך ברור שילד יכול להבין את זה, אבל בכנסת עיניים להם ולא יראו.

אני בטוח שיש עוד הרבה מה לעשות, אבל זה עכשיו באלתור של רגע מה שקופץ לי לראש. אפשר למצוא עוד המון רעיונות אצל מכוני מחקר ועמותות שעוסקות בכך, ולברור מה מתחבר נכון ומה מעלים בעיות מתחת לשטיח.

ולמי שחושב לרגע שכל הפוסט ×”×–×” משאיר אותי בתקווה – להפך. אני עדיין מיואש. כמו נמרוד אני רואה יותר את גודל הסלע ותלילות המדרון שיש לגלגל אותו למעלה ולא מרגיש שזה אפשרי, גם אם לא עשרים אלף אלא עשרים אחוז מהעם יקומו ויצעקו. אני מרגיש שלמדינת ישראל אין את הכוח לעשות את השינויים האלו שיעצרו את הנפילה הבלתי נמנעת (אם כבר, היא מחמירה אותה כל שנה), אבל מצד שני, לאיזו מדינה מערבית כן יש את היכולת לשינויים מרחיקי לכת אמיתיים?

ניג'וס אחרון על הומאופתיה

הומאופתיה בגדול לא באמת מטרידה אותי, כי היא לא השטות הכי גדולה שפוגעת באנשים בארץ. אני מאמין שאם היתה לנו סטטיסטיקה יותר טובה, היינו רואים שהרבה יותר אנשים מפסידים כסף ובריאות אצל רבנים מחלקי קמעות, מכשפים ומסירי קללות, המנעות מחיסונים וניתוחים הכרחיים, וכמובן תאונות דרכים ותאונות אחרות שניתן למנוע בעזרת בחירות אחרות של התנהגות.

כמו שאמרתי בפוסט הקודם, הומיאופתיה לא מציקה לי בגלל כמות הנזק שהיא גורמת ישירות, אלא בגלל מצג השוא המשכנע שלה (הפסבדו-מדע האולטימטיבי) שנותן לגיטימציה לרםואה אלטרנטיבית ככלל, ובגלל העובדה שהיא כל כך סותרת את החוקיות היסודית של כל מה שאנחנו יודעים על הטבע. פתחתי דיון על ×–×” בפורום הומאופתיה בתפוז וקיבלתי כמה תשובות חלקיות, אבל עדיין לא שלמות. כולי תקווה שלא יסירו את הדיון שם, אבל ליתר בטחון, אני מצטט אותו כאן למשמרת. כמו שתשימו לב, אני מזדהה שם בשמי המלא, ובחתימתי יש לינק לבלוג ×”×–×”, ולרגע לא הסוויתי את עמדתי. את השאלות שאלתי באמת ובתמים כדי להבין יותר – אפילו אם לא להסכים.

שאלה טכנית על דילול הומאופאתי‬
בהכנה של "רמדי", מדללים את התמיסה שוב ושוב במים. אבל כיון שלפי התיאוריה שלכם, למים יש זכרון של דברים שהם נוגעים בהם, אז יש להם זכרון של צנצנות הזכוכית או הפלסטיק, ציוד המעבדה, הפילטר שטיהר אותם, הצינורות של "מקורות", הדגים ששחו לידם בכינרת וכולי.

נשאלת השאלה: איך "מוחקים" למים את הזיכרון? איך מגיעים למצב שיודעים שהמים המשמשים לתמיסה לא "זוכרים" עוד הרבה דברים אחרים מהעבר שלהם לפני שהם מעורבבים בדילול התמיסה?

עונה לי אבישי קמינר, הומאופת קלאסי:

תשובה טכנית לאיש טכני‬
עירא שלום.
לא אנום ולא אירא מלענות לך על השאלה, למרות שהיא קצת מתחכמת במהותה.
לא יודע מאין שאבת את רעיון של מחיקת הזיכרון, וכל הדגים והכלים- בקיצור עירבוביה שלמה!
לוקחים את החומר המקורי ומדללים אותו ביחס של טיפה מהחומר ועוד 99 טיפות של מים או אלכוהול. זה הדילול הראשון.
מתוך אותו דילול לוקחים טיפה אחת, ואותה מוהלים שוב ב99 טיפות של מים\ אלכוהול, וכן הלאה.
עירא, התהליך הינו טכני למדיי, ומה שמקבלים ממנו זה את האנרגיה של החומר או המהות של החומר.
אני ממליץ לך, בטרם תסיק מסקנות, לקרוא את האורגנון של אומנות הריפוי של האנמן, ו\או לקרוא את הניסוי הראשון שבוצע על קליפת עץ הצ'ינצ'ונה. כל זאת על מנת להבין כמה חוקי יסוד בהומאופתיה .
לאחר קריאה שכזו, אני בטוח שהדברים יהיו מעט יותר ברורים.
לא לחינם לומדים 4 שנים את הפילוסופיה של ההומאופתיה.
הספר המחלות הכרוניות שהוא יצירת המופת של האנמן שעקב ותיעד מקרים במשך 12 שנה, עד שהצליח להבין כמה חוקים אוניברסליים שמתקיימים כל הזמן, ובכל זאת יש מי שמתקשה\ לא רוצה לראות אותם.
אני רק יכול לומר לך שהחוקים הבסיסיים הם: דומה בדומה ירפא (הנקרא גם חוק הדימיון)
עיקרון הדילול והניעור (אשר במקור באו לנטרל תופעות של רעילות אך בפועל סייעו גם בקיצור תהליך ההחלמה מהמחלה).
ועיקרון האינדיבידואליות שמטרתו להתאים לכל מטופל באופן אישי את הרמדי שהכי מתאימה לו.
ישנם עוד מס' חוקים אבל לא נתעכב עליהם כרגע.
באמת, אם באמת אתה רוצה ללמוד ולהבין, אתה מוזמן לקרוא על הומאופתיה, ואין לי ספק שתקבל מענה לשאלותיך.

קריאה נעימה
אבישי

אוקי למדתי שהניעור אינו רק בשביל "להדהד את האנרגיות" אלא לנטרל רעילות ולהאיץ את זמן ההחלמה.
זה אומר, להבנתי, שיש תכונה אוביקטיבית של חומר שנקראת "רעילות" והיא מנוטרלת ע"י ההבזקה. אני תוהה אם אפשר לבסס על זה את הפילטר של "תמי 5", הדור הבא של מפלטרי המים הביתיים.

בכל זאת, הקשיתי:

הבהרה
שאלתי באה ללא כוונה מתחכמת בכלל. אני באמת מנסה להבין, אף אם לא אקבל.

אני מודה שאני ספקן מדעי, ומכאן שאני לא מכיר ברעיונותיה היסודיים של ההומאופתיה כסותרים את הפיסיקה הידועה לנו. עדיין, אני מנסה להבין אותה יותר טוב בצורה שבה היא נראית בעיני העוסקים בה.

הנה מה שאני מבין:
1. אתם טוענים שלמים (ולאלכוהול?) יש זכרון אנרגטי כלשהו של חומרים שבאים איתם במגע. כמו שאמרת "מה שמקבלים ממנו זה את האנרגיה של החומר או המהות של החומר".
2. אתם טוענים שתהליך הדילול של חומר שהשפעתו היא X יתן חומר שהשפעתו היא ההיפך מ-X (הדוגמא הנפוצה שראיתי שקפאין הופך לרמדי מסייע-שינה ורעלים מצמחים טבעיים מסדירים את פעולת הלב).
3. אתם טוענים שכל מחזור דילול מעלה את ההשפעה האנרגטית במים מהדילול הקודם (חיזוק הפוטנץ).

בהנחה שאני מקבל את הטענות האלו כבסיס, אני שואל – מהיכן בא החומר המדלל? הרי אם מים מקבלים "הדהוד אנרגטי" מכל מה שיבואו איתו במגע, אזי ×–×” לא רק החומר במבחנה, ×›×™ אם זכוכית המבחנה עצמה, הפיפטה, הצנרת שבעזרתה הגיעו למעבדה, הפילטרים של מקורות, האבק שהיה במאגר המים, ואפשר להמשיך.

למעשה, סטטיסטית, כל מולקולת מים שאנחנו צורכים, נגעה בעבר בעשרות אלפי יסודות כימיים ותרכובות שונות, ואחוז לא קטן מהן אף שימש במערכות העיכול של בע"ח לאורך 4.5 מליארד שנות קיומו של עולמנו. כשבאים להשתמש במים האלו לדלל 1C ואז 2C ואז 3C של בלהדונה או קפאין, למים יש "זכרונות אנרגטיים" מהכנרת ואחורה, ואנחנו רוצים לוודא שיש בהם אך ורק את "האנרגיה של החומר או המהות של החומר" שהתחלנו ממנו את תהליך הדילול.

לכן שאלתי, ואני באמת שואל ברצינות – מה הוא התהליך שעושה הומאופת במעבדתו כדי לוודא שהנוזל המדלל בכל מחזור נקי מזכרונות ותהודות אנרגטיות/מהויות של חומרים אחרים שזרם לידם בעברו?

כאן תרמה משתתפת נוספת בפורום המתקראת נעמהמה את ההארה הבאה:

התרופות ההומאופתיות רגישות ועדינות לכן שומרים עליהם הרחק מהשמש מריחות חזקים מקרינה… מהות החומר לא נשמרת לעד ולעולמי עולמים ההפך
המים עוברים תהליך של סינון כפול כך שהוא מגיע לרמת ניקיון מאוד גבוהה
אח"כ המים עוברים תהליך של הבזקה ודילול מיוחדים שלא מתרחשים באופן רגיל בטבע

למדתי – הרמדיז רגישים לשמש, קרינה ו… ריחות חזקים? כמו כן נראה ש"סינון כפול" כלשהוא, מסיר את ההדהוד האנרגטי וזכרון המים הישן. אני תוהה אם חומרי הפילטר מהדהדים במים, ועדיין לא אמרו לי מה לגבי הדהוד הזכוכית של המבחנות והאויר שבקצה המבחנה, וכולי.

ומר קמינר עונה:

תגובה ספקנית
עירא היקר. עושה רושם שאתה קצת יותר מבקיא ברזי ההומאופתיה, ומשתמש במינוחים שאנחנו בעלי המקצוע משתמשים בהם.
האנשים ה"רגילים" אינם מכירים ובקיאים בהם.
לכן, תרשה לי ראשית לפקפק קצת בכוונותיך המקוריות.
אבל…. אתה מציין משהו שמרים להנחתה- וכדאי בהחלט שתקבל על כך מענה הולם.

ראשית- תהליך הניעור והדילול מתבצע בבית מרקחת הומאופתי. משמעות הדבר היא שלהומאופת אין קשר ישיר עם
התהליך שעוברת הרמדי ממצב של חומר גולמי ועד להפיכתה לרמדי הומאופתית.
בית המרקחת משתמש במים או אלכוהול בתהליך הדילול. הדילול הוא רק חלק אחד חשוב ברקיחה, אבל נוסף לו גם הניעור.
למה חשוב הניעור? מכיוון שהדילול מפחית את הרעילות ומביא את החומר לרמה האנרגטית (תקרא לזה הדהוד של המים או הדהוד אנרגטי)
אבל…. הניעור הוא ×–×” שמניע את התהליך ומפיח "חיים" באותו חומר מדולל. הוא מעורר את הכוחות הדינמיים הסמויים של החומר,
ובכך הופך את החומר לאינרטי ופוטנטי (בעל פוטנציאל פעולה- ומכאן גם השם פוטנץ!)
השאלה לגבי מקור המים, במה הם נגעו, הזיכרון שלהם- אלו ידידי היקר זוטות, עיסוק בתפל ולא בעיקר, עיסוק במה שכביכול אמור
לשמש מעין אייל ניגוח למה שמכונה "הזיכרון של המים"!
לא ידידי עירא! המים הם רק המדלל, אבל החשוב מכל הוא החומר ומהותו. אם את זה לא מפנימים ומחפשים על מה להיתלות
או מחפשים איזו פירצה, הרי ברור שנחטיא את המטרה.
למים יש זיכרון ואני מזמין אותך לקרוא את הספר "מסרים מהמים" של מסאי אמוטו. זה יגרום לך להבין שאל לנו לזלזל במה שאיננו מכירים.
אבל, במקרה הזה המים הם החומר המדלל ולא המרכז- ולכן תשובתי היא שזה לא מאוד משנה מה הם עברו (אלא אם הם מגיעים ממקורות מזוהמים או ממקורות עשירים במחצבים או מינרלים- שאליהם יש התייחסות מעניינת במטריה מדיקה ההומאופתית- הספרות המקצועית של ההומאופתיה).
לרוב משתמשים במים מינרלים או באלכוהול, והתהליך הוא הדבר המרכזי, ולא הזיכרון של המים המינרלים או האלכוהול.

אגב, באשר להבנתך את הבלדונה או הקפה, נראה שלא ממש הבנת את הרעיון.
הרמדי מייצרת בדיוק את אותם הסימפטומים של הקפה (שהוא מעורר, מונע שינה בלילה, גורם לחידוד החושים ומשפר את הריכוז, מעורר מחשבות וכו…)
והיא תרפא אדם שסובל מאותם התסמינים. אתה קורא לזה שהיא עושה ההיפך (כביכול מעוררת שינה) ואני אומר לך לא! היא בעצם מהדהדת באותו תדר אנרגטי
של סימפטומיו של מי שסובל מתסמינים שדומים לקפה. באמצעות ההדהוד או התדר האנרגטי שלה, היא יוצרת את תהליך התיקון והריפוי של אותם סימפטומים
שמפריעים למטופל וגורמים לו לסבול. היא בעצם מבצעת את חוק הדימיון- דומה בדומה ירפא.

מקווה שזה ענה על השאלה שלך

הומאופתיה לא לומדים ביום וגם לא בשנה, זהו תהליך ארוך ומובנה שגורם לך לפתוח את כל הערוצים
ולנסות להיפתח ולקבל גם את מה שנשמע מופרך לאוזן האנושית.
זה דורש הרבה מאוד זמן תרגול, התבוננות בלתי משוחדת
והדבר הכי יפה הוא, שכאשר צופים בתהליכים מהצד- רואים את הניסים קורים ומתחילים להאמין.
בביתי קרה נס אחד, ומאז אני מתפעל כל פעם מחדש משיטת הריפוי שבעיני היא מהפכנית והקדימה את זמנה בכמה מאות שנים.

בהצלחה

אבישי

(הלינקים בתגובה הם שלי)
למדתי: אבישי לא טוען שההומאופתיה מטפלת בגורמים אלא בסימפטומים, זאת בניגוד להומאופתים אחרים, שמטפלים "לא בגוף ולא בנפש אלא בגורמים" . לכן אוברדוז של רמדי מסייע-שינה אינו אמור להרדים אלא למנוע עירנות יתר שמפריעה לשינה. מכאן אפשר להבין שה"מתאבדים" באירוע 10:23 לא באמת יכולים להתאבד עם רמדי, ובוודאי שלא עם אוברדוז, כיוון שמראש החומר מוגדר כמנוטרל מרעילות, ובנוסף הוא בא לנטרל תופעות בלתי רצויות אבל לא לגרום לתופעות אחרות – בעברית פשוטה – אין ולא אמורות להיות תופעות לוואי (למרות ששמעתי כבר אחרת בתשובות בפורום אחר).

המשכתי:

רק אני רואה את הסתירה?‬
א. "הופך את החומר לאינרטי ופוטנטי" – אינרטי משמעו לא מגיב עם חומרים אחרים ולא מושפע מהם, אני מניח שזה לא מה שהתכוונת להגיד

ב. "השאלה לגבי מקור המים, במה הם נגעו, הזיכרון שלהם- אלו ידידי היקר זוטות, עיסוק בתפל ולא בעיקר", "התהליך הוא הדבר המרכזי, ולא הזיכרון של המים המינרלים או האלכוהול." – אז אתה אומר שההדהוד האנרגטי עובר מטיפת המין בניעור לחומר המדלל רק בגלל שיש כוונה מאחורי הניעור ולא בגלל זרימה אקראית בצינורות שמטיחה את המולקולות של המים בצנרת? מכאן אני עלול להבין שאתה אומר שיש חשיבות לכוונות מפעיל הציוד, ושאנרגיה מסתורית כלשהיא מידי הרוקח ההומאופתי משנות את הניעור לניעור "מחזק"? האם ×–×” אומר שרובוט לא יכול להכין תרופות הומאופתיות, אלא אדם בלבד?

ג. בכל שלב שבו אני לוקח מתמיסה nC טיפה אחת לתוך 99 טיפות חומר מדלל ויוצר (n+1(C, מה קורה עם 99 טיפות nC הנותרות? האם זורקים אותן לביוב? האם מדללים איתן את המחזור הבא? האם אין בעיה עם זה שבביוב מסתובבות כל התמיסות האלו שבבוא העת יתאדו לעננים, ירדו כגשם, יגיעו שוב לצנרת של "מקורות" ושוב למעבדה שלך, וכשאתה מכין קפאין 13C הוא למעשה כבר מראש "מהדהד" דילול ישן שלך ב23C?

ד. "היא יוצרת את תהליך התיקון והריפוי של אותם סימפטומים" – אבל עד היום סיפרו לי אנשים שכל הפואנטה בהומאופתיה היא טיפול בגורמים ולא בסימפטומים?

שוב, אני לא שואל את כל זה בתור טרול. קרא לזה "דע את אויבך" אם תרצה, כי אני באמת לא רוצה להשמיץ דברים שאני לא מבין. אני באמת ובתמים מנסה להבין איך אדם מיישב את הסתירות האלו. אני רואה שפה ושם יש אפילו אנשים מחזיקי תואר MD שעוסקים בתחום, ותוהה איך סתירות כאלו לא יוצרות להם דיסונאנסים עם מה שלמדו במדעים.

למרות שחשבתי שנהגתי בכבוד ויושרה, אבישי ×¢× ×” לי אבל לא בהנאה מרובה…

תגובה אחרונה
עירא שלום

א. תיקון שלי- הופך את החומר מאינרטי, עצל וחסר כוחות ריפוי, לפוטנטי- חזק ורב עצמה בפעילותו.
ב. מקור המים חשוב וציינתי זאת בתשובתי, אך גם על כך קיבלת תשובתה של נעמהמה.
ג. יש שימוש במים המדוללים, ועל כך אתה מוזמן לקרוא. סילוף ועיוות העובדות שוב מוביל למבוי סתום!
ד. הטיפול ההומאופתי הוא טיפול באדם כיחידת גוף ונפש, אומר מתייחסים לסימפטומים הגופניים וגם לנפשיים. אם לדוגמא מישהו נפטר במשפחה
והאדם נהיה חולה, מה אתה מצפה ממני לעשות? להשיב את הנפטר לחיים? לא! מטפלים ברגישות שהאיזון שלה הופר מן השורש אצל המטופל.

דע את אויבך- זה ביטוי שבהחלט מעיד על כוונותיך!
הסתירות שלנו כביכול, אינן מתיישבות עם אלה של עולם המדע והרפואה, אך עם זאת ישנן עובדות בשטח, ועם עובדות קצת קשה להתווכח.
אם אינך מאמין או רוצה להאמין- במיוחד להתווכח עם העובדות,
מדוע אינך מרפה וממשיך לשאול את השאלות? ואני שוב חוזר למה שכתבתי קודם- ביטוייך מעידים עליך!

הומאופתיה היא אמנות הריפוי, היא יציבה ופועלת באותה הצורה כבר 214 שנה. הרכבי הרמדיז לא השתנו,
והמטריה מדיקה ההומאופתית היא בסיס איתן לכל אותן הכנות והמידע שיש על כל הכנה והכנה.

אינני מתכוון עוד לדון בתוקפה של ההומאופתיה- זה לא הפורום המתאים.
המשך יום נעים

אבישי

מדוע אני ממשיך לשאול שאלות? כי לא קיבלתי עליהן תשובות משכנעות, אבל כנראה שאת אבישי ונעמה הן מספקות. חבל לי שלא נמשך הדיון (בינתיים?) אז סגרתי עם תגובה אחרונה:

חבל אבל תודה
זו הפעם הראשונה שקיבלתי תשובות על שאלות אלו, ואני שמח שהיתה לך הסבלנות לענות לי.

צר לי שאתה חושב שפורום הומאופתיה איננו הפורום לדון בהומאופתיה. ברור לי שאם הייתי מעלה את הנושא בפורום מדעי לא היית טורח לבוא ולענות והדיון היה הופך לתיבת תהודה, מזה בדיוק רציתי להמנע.

על דבר אחד שנינו מסכימים, אני רואה מדבריך, על כי אי אפשר להתווכח עם עובדות. הבעיה היא שכל העובדות שסקרתי עד היום הצביעו בבירור לכך שהומאופתיה יעילה כפלצבו. הלכתי לקרוא אפילו מאמרים שאחת מהתאחדויות ההומאופתים האמריקניות מפנות אליהם באינטרנט, והסתבר שגם מחקרים אלו הגיעו למסקנות דומות. נאלצתי להסיק שמלבד "ההרגשה האישית" של הומאופתים, אין להם שום סטטיסטיקה מסודרת להראות שיש לה תקפות טובה כמו הרפואה או טובה ממנה.

והנה עוד לינקים למחקרים ידועים ונחשבים בתחום.

אני אשמח לקרוא אם אכן יש לך ראיות עובדתיות שסותרות את זה.

אם יש פה מאמינים בהומאופתיה שרוצים להאיר את עיני, אתם מוזמנים.

לסיום: כתבה קנדית ששכחתי לכלול בפוסט הקודם, שימו לב שיש חלק שני המשך: