הבלוג שהומצא כדי שיוכלו לומר שאם הוא לא היה קיים היה צריך להמציא אותו
בין העברת תחושת אצבעות מיד קטועה, לבין שלד חיצוני, לבין שליטה מוחית על פרוטזות, ומחקרי רפואה בעזרת תאי גזע, הקיברנטיקה מתקדמת בצורה מוזרה לדרגת מדע בדיוני… מפחיד או מרתק? 🙂 אני מקווה שלא יגמר לנו באמצע האינטרנט ונמשיך לגלות…
אגב עתיד קיברנטי, יהיו שם אנשים או רק רובוטים?
השפיות צצה לביקור קצר בכנסת, וחוק האח הגדול נורה ומדמם קלות. הוא מאיים לחזור וכולנו מקווים שלא, אבל המציאות כידוע תמיד נגדינו. הרי אם למישהו שם בכנסת יש רעיון טוב, הוא יהפוך לברדק, כמו שהגדיר את זה נדמה לי ג'ורג' קרלין יפה "כל פעם שפוליטיקאי מספר בדיחה היא למחרת הופכת לחוק, וכל פעם שהוא מחוקק חוק הוא הופך לבדיחה". את זה ראיתי השבוע בהתמוטטות ההגיון של עמותת "מחשב לכל ילד" שבמקום לפעול בשם המנדט שניתן לה מהממשלה, טובעת ותובעת כמו SCO בשעתה.
אבל בינתיים חשוב לחשוב קדימה. לא ויתרנו על פרטיותינו בשביל לתת עוד כח למשטרה…
[MEDIA=16]
במקום זה אני רוצה שיסתכלו קדימה. שישקיעו בחינוך, בטכנולוגיה שתביא את החינוך לכולם, ולכריסטמס אני רוצה בבקשה כור גרעיני נייד לכל פועל. לא מבקש הרבה. אני רוצה שלכל ילד יהיו שאיפות לקדם את האנושות ולא להתעסק כל היום במה הוא יכול לעשות בלי לעורר את חשד המדינה ולעודד אותם לעקוב אחריו.
ילדי המחר צריכים להתרכז באיך לא להשמיד את כדור הארץ. ילדי המחרתיים צריכים להתעסק באיך לא להרוס את היקום. עזבו אתכם מלעקוב אחרי הסלולאריים שלנו.
עדכון (תודה אישגמל!) הישועה הטכנולוגית תבוא כנראה מהסקטור הפרטי. הנה מערכת הפעלה חדשה שיצרה חברה מרדמונד, המערכת החדשה תהיה המתחרה הגדולה ביותר של ויסטה הכבדה. מערכת ההפעלה תואמת במאה אחוזים את XP של מיקרוסופט, עובדת פי שתיים יותר מהיר מויסטה, ואפילו מחולקת חינם לבעלי XP חוקיים. !לקרוא ולא להאמין.
דה-וולוציה של תאי גזע – מחקר יפני חדש בודק הפיכה של תאי רגילים לתאי גזע, שמהם אפשר לגדל חזרה תאים אחרים. אם התהליך הזה יוכח כיעיל, כלום לא יעצור יותר את מחקרי תאי הגזע לגידול איברים להשתלה, שחזור רקמות ועצבים… במיוחד לא החסם הראשי הנוכחי, הפוליטיקה של ההפלות. אני מדמיין אנשים שתורמים עכשיו לרפואה גם חלקי גוף שהיום לא ניתן להשתיל, לצורך הכנת "דייסת תאים" שתרפא איברים אחרים. במקביל אני מתאר לי שאם תאי גזע יהפכו לזולים בהרבה ממה שהם היום, ימצאו להם מהר מאוד שימושים רפואיים נוספים כמו בניתוחים קוסמטיים לחידוש עור ושאר איברים. מעניין, לא?! סיינס פיקשן של 50 שנה התקצר כרגע ל30, ואולי פחות…
בחדשות מדע אחרות לגמרי, טקס האיג-נובל השנתי ישודר מחר ברדיו. אפשר גם לתפוס את המשדר בווב.
גיא מכריז על עצמו בגאווה כי הוא רומני, משפט אחרי זה הוא יודה שהוא לא אוהב חצילים, דקה אחרי זה יסתבר שהצד של אימו הביא את רומניה למטבח ועוד מחקר קל יספר לכם שבעצם רק הסבתא מרומניה. אבל הסבתא זה הצד המבשל וזה העיקר…. המורשת המשפחתית שלי דילגה על אבא שלי, אבל אחותו ואחותי מבשלות (ואופות) עדיין ממטעמי המטבח של סבתא. הוריו של אבי הצבר נולדו שניהם באותו איזור (בוקובינה) כמו סבתו של גיא, רק שהם נולדו כ15 שנה קודם כשהאזור היה עדיין בשליטה אוסטרו-הונגרית ודבר גרמנית. הבישולים אותו דבר רק עם שמות אחרים, כי השלטון והשפה השתנו אולי אבל לא המצרכים במטבח. את הכרוב הממולא היה "הולישקעס" והממליגה היתה פולנטה אבל רוב המאכלים סה"כ מאוד דומים. היום אגב, אם ארצה דרכון רומני אין עם מי לדבר, כי כפרי הולדתם של סבא וגם של סבתא נמצאים מאחורי הגבול האוקראיני, ובאזור מסוכן ביותר לתיירים, גם אם הייתי רוצה לבקר שם.
סבתא בטי שלי עזבה אותנו ב94, לפני 13 שנה החודש, אחרי כ-3 שנים עוד מצאנו בפריזר עוגת שוקולד שלה וזה היה טעם שהביא לנו דמעות לעיניים. אחותי ודודתי עוד יכולות להגיע קרוב אבל לא מושלם, לטעם של המטבח שלה. יש מתכונים שפשוט לא יעבדו אם תבשל בכף מתכת ולא עץ, יש אולי איזה רכיב שהיצרן שינה את טעמו עם השנים ואין להחזיר… יש דברים מושלמים שאי אפשר לשחזר פשוט כי הם אצלנו בזכרון כבר עם אסוציאציות מאוד מסוימות.
אבל היום זה נחת לי על בלוטות הטעם בלשון, ותהיתי איך לא תפסתי את זה קודם. הכרוב הממולא אצל חיים הרומני בת"א פשוט זרק אותי אחורה שנים למטבח ההוא בחיפה שכבר לא קיים. וילי (הבן של חיים) סוגר את המקום לצערי, פשוט התעייף, ולא מצא מישהו שמוכן לקחת את המקום בידיים ולהמשיך את מסורת המקום. אם היו לי בייצים אולי הייתי הולך על הרפתקה כזו של החלפת קאריירה, אבל אני בייצימלס. בינתיים נשאר לי ולגיא לקפוץ אל וילי למסעדה בשישי לארוחה מצוינת וקורעת תפרים במכנסיים, ובגלל הגעגועים לכרוב הממולא חזרנו שוב אתמול בערב. ישבו איתנו גם ענבה (25% מרומניה) ואפרת (100% שורשים מרומניה) אבל אני יכול להבטיח לכם שאין שום צורך בגנים מפוברקים (כי כולנו בולגרים, כמאמר הרב סנדרסון זצוקלל"ה, או שמא כולנו בלוגרים? לא חשוב)…
הפואנטה שאוכל טוב ובייתי עושה לך טוב. ואפשר להתלונן שההולישקעס של סבתא היו יותר מתקתקים ואילו של וילי חמצמצים ועם עגבניות, אבל זה היה כ"כ דומה, והכבד הקצוץ היה ממש בול.. כל ארבעת יושבי השולחן באים ממשפחות שמקפידות במסעדות להזמין את מגוון המנות הגדול ביותר ואז להתייחס אליהן כמגש מרכזי. כולם טועמים מהכל (למרות שאני מודה שאצלי במשפחה זה אולי הכי קיצוני) אבל אתמול ארבעתנו הזמנו את אותה המנה ולאף אחד זה לא הפריע.
נראה לי שמי שאוהב אוכל פשוט אוהב. לא גנים קובעים את זה. אולי קצת מסורת מהבית. בין סטייק פילה לבן לבין הכרוב הממולא עם הממליגה והמטיטה (קבב רומני בשבילכם) גיא התקשה להבין איך פגש אנשים (בעיקר ממוצאים צפון אפריקנים אבל גם אשכנזים שסבתא שלהם לא בישלה להם) שטוענים שהמטבח האשכנזי תפל ומשעמם וחסר נשמה. אני מציע לכם לקפוץ למסעדה החביבה הזו באמצע רחוב נס ציונה (בין מגדל האופרה ובית המגדלור) לפני שבמוצ"ש תוגש שם הארוחה האחרונה…
הקוראים מוזמנים לחלוק חוויות ממטבחה של הסבתא (לי יש עוד הרבה), ו/או להמליץ על עוד מסעדות פשוטות ואותנתיות שכאלו, מכל מוצא שהוא.
בהמשך לפוסט הקודם…
* סימפי וסמארקי לא הלהיבו אותי. לאתר סימפי יש שירות עם אותם הפיצ'רים בערך כמו ט.עי.ם אבל הוספת הלינקים בו אינה נוחה באותה מידה ואין לתוספים שלו תמיכה בTOOLBAT, ולכן נפל מהפרק.
* צ'יפמארקס גם הוא לא מבושל לחלוטין, ולא הצליח להתמודד עם רשימת הסימניות הארוכה שלי. יש לי את הסורסים בשביל להתקין אותו אצלי על השרת אבל ממה שראיתי הוא עוד לא בשל מספיק בשבילי.
* מיסטר וונג לא ענו לי וגם לא פתחו עדיין את השירות… ניסיתי להרשם שוב מכתובת אחרת (אולי הם נלכדו אצלי כספאם?)
* Annotea נראית ממש כבדה ולא שייכת. היא מיועדת יותא לאיסוף ביבליוגראפיה למחקר מדעי ולא לאיסוף סימניות.
* קונוטיאה עושה אכן דבר דומה אבל יותר מהוקצע. עדיין לא מה שאני צריך.
ובקיצור עשיתי סיבוב ארוך וחזרתי לדל.יש.ס. עד שוונג לא יצא מתרדמת הבטא, כרגע הוא אחת האופציות הפחות בעייתיות, הרע במיעוטו. אני אתן לוונג עוד כמה ימים, ואז אתחיל לתייג החוצה את ספר הסימניות השמנמן שלי ואפטר מכל העומס המעיק של הסימניות המקומיות…
מערכת הדואל של האוניברסיטה העברית עוברת לג'מיל. כך בהודעת דוברת המוסד וכך כבר עודכן גם בדפי במידע שלו. זה נשמע לי מוזר שמוסד כזה מגלגל החוצה את השירות הבסיסי הזה. אבל לא שמעתי את זה בעיתונים, זה יצא בשקט בשקט רק לסטודנטים של האוניברסיטה ועובדיה הזוטרים (נראה שהדואר של של המרצים והעובדים הקבועים נשאר במערכת הישנה). הרבה קללות כבר נכתבו על המערכת הישנה של HUJI, אבל לפחות המערכת נשארה בתחומי המוסד עד היום. מדובר להעביר 24K תיבות החוצה לג'מיל כבר עוד כשבועיים, ועוד 100K תיבות של בוגרי המוסד בהמשך.
למי זה מפריע? ידידי מ' לומד אבל גם עובד במוסד. מפריע לו ובצדק שמידע פיננסי אישי שלו (משכורת, תגמולים שונים ומלגות) יעבור דרך מנגנוני הניתוח והארכיון של גוגל. אבל האוניברסיטה לא נותנת את האופציה לקבל את המידע האישי הזה בכתובת אחרת, ולמעשה מכריחה אותו לעבור להשתמש בשירותיו של הענק ממאונטיין-וויו בלי יכולת התנגדות או בחירה.
אני מניח שדברים דומים קורים בעוד חברות וארגונים. HUJI גם איננה הראשונה שהעבירה את כל הסטודנטים במכה אחת לג'מיל. למישהו יש מושג מה מצבו של ידידי מבחינת החוק? האם האוניברסיטה אכן יכולה לכפות עליו את קבלת המידע הפיננסי הנ"ל רק דרך המנגנון של גוגל?
עדכון: לינק ששכחתי להוסיף – גוגל בעלת הציון הגרוע ביותר בשמירה על הפרטיות לפי מחקר של "פרייבסי אינטרנשיונל". לא קראתי לפרטי פרטים ואין לי מושג מדויק מי מאחורי הבדיקה אבל זה עשה הרבה רעש לפני חודש וחצי.