אם הכותרת לא היתה מספיק מוזרה, אז המשך הכתבה פשוט הזוי לגמרי… אבל אם לרגע נניח שלא עבדו על הכתב באיחור של חודש מהאחד באפריל:

1. למשרד הבטחון יש מגדל קטן בקריה, הידוע ליודעי דבר בתור מגדל המרגנית או “מרגנית 1”
2. למגדל יש הרבה אנטנות בקצה השפיץ שלו, כל אחד יכול לראות את זה בקלות בעין. אפשר לזהות שם אנטנות גלי מיקרו, ולפי הזווית והשכל הישר, אפשר לנחש שהגדולות שבהן מכוונות לפיקודים (צפון, מרכז ודרום).
3. מסוכן להיות קרוב לאנטנה
4. מפריע לאלומת השידור כשיש בניינים באמצע
5. גלי מיקרו אינם לייזר, אולי יש גם לייזר לפצ"ן ולכן זה מפריע לקו הראיה מהקריה לפצ"ן
6. 75 מטר גובה זה מגוחך מצד אחד כמגבלה, אבל קו הנוף של ת"א מתכער עם השנים ושדרת המלונות עצרה את רוח הים מלהמשיך לתוך העיר, ולהרוב את כיכר המדינה עם בניה לגובה זה טמטום פושע שכבר הרבה זמן מוחזק כתלונה נגד חולדאי
7. מה זה אומר “הסטה לים”, לכל הרוחות? האם יוציאו את בסיס הקריה לאי מלאכותי מול הנמל הישן, או שמה יזיזו את פיקוד צפון לקפריסין? אולי ישימו מראה ענקית בחוף מציצים שתקפיץ את הקרניים הסודיות?
8. מה מסובך לשים ממסר על הגג של עזריאלי או מגדלים גבוהים אחרים?

למי שיש רעיונות לכוונות המשוררים, מוזמן לתרום.

נראה שאהבתם את סיפור הבירוקרטיה הקודם, אז הנה עוד אחד.

שלושה ימים אחרי אותו יום משטרה לפני שבועיים ,הייתי בת"א. זוכרים את הסיפור עם SBC? באתי אליהם פיסית לקחת צ’ק אחרון וכמובן שלא היה כזה (בינתיים הבטיחו לי שהוא בדואר אבל עבר שבוע וחצי והוא לא). באותה הזדמנות שהייתי אצלם גם שלפתי את הצ’ק הקודם שצולם כאן ושאלתי אותם מה החוצפה לדחות את התאריך בכתב יד ועוד בחודשיים. אביבה התווכחה איתי שכתוב שם 30.5 ולא 30.6. הראיתי את זה למישהו מהמשרד שלא היה עד לויכוח והוא טען שגם הוא רואה שם 5. זה רק אני או שקאליגרפיה יצירתית מודרנית זה תחום חדש בעולם הפינאנסים?

מזמן לא נגעתי כאן בצרכנות, פה ושם יצא לי להתקל לאחרונה בשירות טוב שרציתי להמליץ. ראשונה היא תמי מ"יש מיין". עסק של אדם אחד (עד כמה שראיתי) ומתקתק כמו שעון. כשהתייאשתי מכל האחרים שניסו למכור לי מקררי תצוגה במקום מקררים לשמירת בקבוקים לאורך שנים, או לדחוף לי דגמים יקרים שלא בצדק או שלא לצורך, תמי ענתה בסבלנות ולעניין, וניכר שהיא גם מכירה את שוק היין ולא רק את המקררים (בחלק מהמקומות אפילו לא ידעו לתת לי פרטים טכניים בסיסיים עליהם). כשהזכרתי כלאחר יד שכרגע הבקבוקים מתחממים בסלון באמצע הקיץ היא הציעה לתת לי בהשאלה עד להספקה מקרר טיפה קטן יותר ממה שקניתי ששוכב אצלה לתצוגה, ככה לפני שעוד דיברנו 7 דקות ולפני שנפגשנו. גם כשבאתי לבקר בתצוגה שלה בבנימינה קיבלתי שירות אדיב ולענין. אני יודע שרובכם לא בשוק למקררי יינות אבל עדיין, ראיתי את זה חשוב לציון :-)

הילדים יעלמו מעזריאלי ואפשר יהיה לאכול צהריים.

הסדרות החביבות עלי יחזרו לטלוויזיה (The IT crowed פתחו עונה שניה בדיוק וRobot Chicken כבר בעונה השלישית).

החמסין יגמר.

הטיול לסקוטלנד יתחיל.

שני הלקוחות הגדולים שלי יסיימו את תהליך השחרור ותתחיל תקופה רגועה יותר של המצאה רגועה במקום תיקונים בלחץ (כרגע המוצא היחידי הוא לכתוב את הערות הקומיט לCVS בצורת הייקו).

ואולי אני אצלם, ואולי אני אספיק גם לפרסם משהו, ואולי אני אחזור לכל החיפושים שהפסקתי באמצע (בת זוג, קריירה חלופית, השפיות שלי, קונה לאוטו, מטרות בחיים, תבנית נורמאלית לבלוג…), ואולי אני אלמד שכשאומרים “אולי” הרבה, אף פעם לא מגיעים לשם.

ביום שישי התקשר חבר לשאול אותי אם אני בסדר. הוא דאג שמא הייתי במגדלי עזריאלי בעת הפיצוץ (שעד אותו הרגע לא שמעתי עליו). מסתבר שדוכן השווארמה שבו אני סועד לפחות פעם-פעמיים בשבוע נמחק בפיצוץ גז, ואני מקווה ששמעתי נכון ולא היו נפגעים.

עזריאלי בנין מודרני, עוד מעט בן 10, יש בו הרבה אמצעי בטיחות כמו זוג פירים של מדרגות חירום וכיוצא בהללו, אבל מה לעשות שאין איך לעמוד מול הטמטום האנושי. הפירים האלו הרבה פעמים משמשים את המסעדות בבסיס המגדל העגול כחניה לעגלות מצרכים מטונפות שחוסמות את המעברים ולרוב יש שם ריח מעורב של מזון מקולקל (ולפעמים עגבניות קווצ’ות מרוחות על הרצפה מחכות לאירוע חירום שיגרום לקהל להחליק שם). בנוסף ביציאה מהמדרגות בקומות החניון יוצאים לתוך מסדרון בלתי מאוורר עם ריח עובש חזק באוויר שלדעתי לא התחלף כבר עשר שנים. מעניין אם יש שם כל מיני נבגים מדליקים באוויר כמו שב"האוס" תמיד הולכים לחפש בבית החולה.

פרוייקט הכתיבה קבוצתית החדש של חנית יצא לדרך, ובניגוד לפעם הקודמת אני מנסה לא לפספס את הרכבת שוב. הנושא הוא “עשר” וההנחה היא רשימות של “עשרה דברים ש..”, ונפלתי גם אני למלכודת הרשימות… כי לא קיבלתי אף פעם עשר בכלום (יסודי לא נחשב) ולא קרה לי שום דבר חשוב בגיל עשר… אז הנה.

1. כותב בדיחות ללטרמן. נו באמת, כל שבוע לחשוב על 2-3 רשימות של “עשר” כאלו? הזעתי דם :-)

Carraig Fhada היא החווה של הארי וסאלי אנדרווד על איילה. אני וגיא פחדנו שלא נמצא שם בזמן בית בגלל פסטיבל הג’אז, אבל מצאנו אותם ועוד איזה מקום… שופופו: כן, הבית האחרון על הצ’ופצ’יק של לשון המגדלור של מפרץ פורט אלן בדרום איילה, 3 קילומטר מלגאוולין, כיף של מיקום… (אני לא משלה את עצמי שהם חתכו בעורמה שת שלושת הבתים שמימין לאזור התמונה, זה עדיין מקסים).

זהו. לא רציתי להשוויץ, אבל הייתי חייב. ננחת במוצ"ש באי, נשים את הדברים בחדר, וננסה לתפוס ארוחת ערב או הופעת ג’אז. ההופעות של הפסטיבל מתקיימות במזקקות ואולי גם במחסני החביות עצמם. מעניין מה זה עושה לאקוסטיקה וכמה חזק שם ריח הויסקי. אני אשאיר את זה כתרגיל לקוראים :-)