יום עסל יום בסל

אתמול התחיל ברגל ימין, יצאתי מוקדם בבוקר עם גיא מהבית, וכיוונו את חרטום המכונים צפונה. המטרה היתה זלילת פרות מתות בראש פינה אצל דוריס אהובתינו. לאחר שהזמנתי שולחן שבועיים מראש והודעתי לחברים שההזמנה סגורה, הכריזו עוד 8 אנשים שהם רוצים להצטרף ממש בשלושת הימים האחרונים. שיגעתי את הדוריסים בצפון בבקשה להגדיל את ההזמנה מעבר ליכולת שלהם אבל בסוף זה הסתדר – 8 אנשים אחרים פתאום חלו או מצאו משהו יותר טוב לעשות, והפכנו להיות חזרה 13 איש "בלבד". רשמים למטה: להמשיך לקרוא יום עסל יום בסל

ספאם עושה סחרחורת

ידיעה מוזרה שקראתי הרגע אצל הלמו, שעובד כידוע עם גאנץ הספאמר הידוע לשימצה:
להמשיך לקרוא ספאם עושה סחרחורת

"משתלם"

"משתלם" זה מושג שנכנס לי מאוד מוזר ללכסיכון השיחות על מזון ומשקאות. יותר נכון זה קיים שם באחורי המוח אבל אני לא אוהב להתייחס לזה ככה. כשהייתי קטן אוכל היה תמיד חלק מביטויי האהבה בבית, האכל של סבתא, האוכל של אמא, ארוחת שישי משפחתית אם זה בבית או בחוץ, אף פעם זה לא נמדד בכסף. למדוד אוכל בכסף זה כמו למדוד את האהבה שלך למישהו בכסף. בררר.
להמשיך לקרוא "משתלם"

הבירוקרטיה הרגה את החתול

אני אוהב אותך, מדינת ישראל! רק ממשלתך ומשרדיה מביאים לי את החורפה!

סיפור א' – שלילת הרשיון שלי לקראת סופה, אני מתקשר לקו החם של משרד הרישוי לוודא שיתנו לי אותו, ובאיזה יום בדיוק. הבחורה בצד שני אומרת לי שאני פשוט צריך לגשת למשרד הרישוי ולקחת.
– "אני לא צריך לשלם כלום? עוד טפסים?"
– "לא!"
"ואני צריך לעשות לפני זה קורס?"
-" זה תלוי מה הודיעו לך"
"הודיעו לי שאני צריך נהיגה מונעת, אבל לא אמרו אם אקבל את הרשיון בכל מקרה, האם כתוב לך במחשב אם אני זכאי לקבל אותו?"
-"אתה צריך לדעת!"
"אין לי איך לדעת חוץ מללכת למשרד הרישוי ולבקש ולראות אם מסרבים לי, את יכולה לבדוק? מספר הזהוות שלי הוא אפס שתיים…"
-"לא, אתה אמור לדעת, לי אין את המידע הזה!"
"אוקי, יש לך מולך את אותו המחשב שיש לפקידה שם, אני רק מבקש שתעזרי לי להיות בטוח שמחר אני יכול לקחת, שעברו שלושה חודשים לפי המחשב שלכם ושזה לא בתנאי של קורס נהיגה מונעת"
-"אתה צריך לדעת מתי השלילה נגמרת אדוני! לך למשרד יום אחרי!"
"אבל אמרתי שאני _לא_ יודע, ולכן התקשרתי לברר כדי שלא אלך לחינם ויגידו לי שאני לא יכול לקבל"
-"אדוני אתה אמור לדעת מתי מסתיימת השלילה, אל תלך לקחת לפני שנגמרה השלילה, זה הכל!".
בשלב הזה ניתקתי אחרי משפט תודה סרקסטי ומעוצבן על אי העזרה. באותו ערב שמעתי במקרה שהמשרד סגור לשבוע בשל שדרוג מערכת המחשב. את זה הפרציפלוכה במוקד לא טרחה לספר לי.ממוש. אחרי שבוע ביום שני הלכתי להוציא את הרשיון ומסתבר שבכ"ז צריך את טופס אישור ההפקדה של הרשיון, בניגוד למה שאמרה המוקדנית, אבל עכשיו המוקד הטלפוני מנותק ואין תשובה.
-"למה צריך את הטופס? לא כתוב לך במחשב שהפקדתי אותו בתאריך כך וכך?"
-"כן אבל אני לא יכולה לסמוך על זה."
-"שבוע הייתם בשדרוגים ועדיין את לא יכולה לסמוך על המחשב?!"
– "זה לא מה ששדרגו, זו מערכת אחרת. קפוץ תביא את הטופס ותכנס בלי תור"
– "את מוכנה להשבע לי בכתב שאין בירוקרטיות נוספות?"

-"כן באלף אחוז!".
– "ולמה בטלפון נאמר לי שלא צריך כלום?"
– "לא יודעת, הבחורה טעתה".
לחזור הביתה כבר לא יכולתי, נסעתי לעבודה. חוזר ביום שלישי ומראה את טופס ההפקדה וסופסוף זוכה לרשיוני חזרה.
סתם לענות יהודים?

סיפור ב' – חברי גיא צריך לנסוע בסוף החודש לחו"ל מטעם העבודה, הדרכון המוגדל שלו גמר את מכסת העדכונים שלו וצריך להוציא לו חדש, חיפש וחיפש באתר משרד הפנים, יש טופס לשליחה בדואר אבל אין לו מדפסת. אמרתי לו שסביר שאין בעיה למצוא כאלו בסניפי הדואר אבל הוא התעקש ללכת עד משרד הפנים. שם חיכה יפה בתור עם תמונות טריות, כשהגיע לדלפק התבקש לתעודת זהות
– "אין לי עלי"
– "אבל אדוני החוק מחייב!"
– "החוק מחייב להסתובב עם תעודה מזהה. הנה הרשיון של משרד התחבורה והנה הדרכון הישן שלכם, משרד הפנים. כשתהיה תעודת זהות שנכנסת לארנק אני אסתובב איתה."
– "אבל יש הערה ליד תעודה הזהות שלך, אני חייבת לראות אותה"
– "מה ההערה?"
– "לא יודעת, אני צריכה לראות את התעודה"
– "מאיזה תאריך ההערה?"
– "מה זה משנה, אני צריכה לראות את התעודה"
– "אין דבר כזה הערה לתעודת זהות בלי תאריך ובלי תוכן במערכת אביב"
– בעיניים פעורות "מאפה אתה מכיר?!"
– "אני עבדתי בדיגיטל לפני 12 שנה והייתי בצוות שהטמיע את המערכת. מה יש בהערה? אולי זה היה סתם טסט שנשאר מאז?"
– "אה… אההה…. באמת שההערה חסרת תוכן והתאריך מאוד ישן, רגע אני אדבר עם המנהל".
– חוזרת: "תן לי את כרטיס האשראי, 220 ש"ח"
– "זהו? לא היה כלום?"
– "כלום. מחקנו"
– "ומה אם הייתי שולח את הדרכון לחידוש בדואר?"
– "היינו מחזירים אותו כמות שהוא בלי לציין סיבה."
טוב שיש מחשבים.

השבוע רכבת ישראל החליפה לוח זמנים. לדעתי כל מה שהשתנה זה הפיצול של הקו לירושליים לרכבת נפרדת, אבל אין לי הוכחות. התוצאה המיידית היא שלוחות הזמנים כבר לא מחולקים חינם, אלא נמכרים בשקל וחצי, והורידו מהקירות את הפלאקטים של הזמנים הישנים (שלדעתי ב95% מהמקרים לא השתנו), מה שמכריח את הקהל לקנות את הספרון. שאלתי את השוער בעזריאלי איך אפשר לדעת זמנים, הוא הצביע לי על אחת ממכונות הכרטיסים (שלרוב יש תור של 20 איש לפני כל אחת), ומראה לי שלוחצים על שם התחנה והמסך מציין מתי הרכבת הבאה בלבד ולא את שארית היום. הבעייה היא שכמעט אין רכבות שמגיעות בזמן, ובניגוד ללוחות הזמנים האדומים של שתי שורות בתחנה (LED display), מכונת הכרטיסים לא מחוברת לטבלת האיחורים ומראה לך את הזמן המיועד ולא הזמן המוערך, כלומר את הזמן של הרכבת שבעוד 20 דקות ולא את זאת שאולי מאחרת ונכנסת עוד 3. כשבאתי להתלונן בקופה על הבלגן נאמר לי שזה מה שיש, הרכבת לא מחלקת יותר לוחות זמנים כי הישראלים זורקים ולוקחים חדש כל פעם. "אז אתם תורמים את ההכנסות לשימור הסביבה?". לא, לא ציפיתי לתשובה, אבל בכ"ז משהו: "אם אתה רוצה פשוט תוריד מהאינטרנט ותדפיס!".
הורדתי. יש באתרם קובץ אקסל. טבלת מספרים עם אייטמים גראפיים של חיצים מרחפים מעל, הכל בפונט 60 ומכוון להדפסה ב15% גודל. מוזר בעליל. כל טבלת הצפוניות בעמוד A4 בודד, למדפסת 600DPI אין מספיק רזולוציה כדי שזה ישאר בכלל קריא. הלכתי אם ככה וחתכתי את כל התחנות המיותרות, אח"כ את כל הרכבות שלא עוברות בתחנות שלי, אח"כ את כל החיצים הגראפיים שנשארו, נשארתי עם טבלה קטנה באופן משמעותי, רכבות צפון ודרום ביחד נכנסו לי לעמוד אחד בפונט קריא. חצי שעה עבודה שלי שווה הרבה יותר משקל וחצי אבל זה כבר היה פרינציפ. אשמח אם רכבת ישראל בכ"ז תשקול, במקום לו"ז אקסל סטאטי, לו"ז דינאמי שיופק לפי בקשת הלקוח רק לשעות היום והתחנות המעניינות אותו. יש להם את זה חלקית בלבד (טופס וובי רק בין שתי תחנות, שנותן תוצאה בפריים, ועם POST כך שאי אפשר לשמור URL סטאטי לתוצאה).
תודה רקבת ישראל.

לינקים (כן, קורה לי מדי פעם) וקצת על הכעס על רמאים

קודם כל התוספת החדשה לרשימת הקומיקסים האהובים עלי:
Sudo Sandwich
אחרי זה, שני מאמרים מ"מחקר בלתי סביר": למה כנסיות מסוכנות לבריאות, ועל הטוקסינים שבויסקי.

סגרתי הרגע בעצבים את הטלוויזיה (למה בכלל פתחתי?!). אודטה מארחת נומרולוגית. לא עוברות שני רגעים מרגע שהיא פתחה את הפה וערבבה בין נומרולוגיה פיתגורית למיסטיקה של גימטריה עברית, היא מסבירה שבנומרולוגיה אין עשרות ומאות אלא הכל ביחידות (כמה נוח שדווקא בבסיס 10!) אבל לפי הגימטריה, וממשיכה לעשות "מפה" (מה זה, אסטרולוגיה?) לאסתי זקהיים לפי יום ההולדת… האזרחי! תגידו, אם אני מגלה שביום ההולדת העברי שלי יש לי מזל הפוך מאשר בתאריך הלועזי, מאיזה נקב בראשה של הנומרולוגית אני תובע את החזר הכסף?

למה נותנים לשרלטנים האלו זמן אוויר בטלוויזיה? למה נומרולוגית אצל אודטה, קוראי מחשבות אצל יורם גאון ואורי גלר בפריים טיים? קוסם שטוען לכוחות על טבעיים מגעיל לי את הנשמה. יבדלו לטובה כריס איינג'ל ונמרוד הראל. אתה יכול לעבוד על הקהל, והוא ישמח להדהם, אבל למה לתת לזה את הכותרת העל טבעית? זה מאוד מעליב לאינטיליגנציה שלי כצופה, וזה מפחית בעיני מכשרונו של הקוסם – להגיד שאיזה כוח עליון או טריק על-טבעי מסייע לו לעשות דברים כאלו בקלות למרות שבעצם מדובר בתחבולה מתוחכמת ומשוכללת פרי מוחו וזריזות ידיו שמרשימה אותי הרבה יותר.

Red Face Linux

ההובריס מכה בפניהם של רד האט. אורקל ששנים איתם בחיכוכים ויחסי אהבה-שנאה החליטה לעשות מעשה שתהיתי שנים למה לא עשתה כבר בתחילת המאה – יוצאת עם הפצה משלה. מילא הפצה משלה, הם מבססים אותה על רד-האט בדיוק כמו סנטOS, תומכים בגרסאות נוכחיות וגם ישנות שלהם ובמחיר נמוך יותר, ובסה"כ גונבים להם גם משתמשים עתידיים, גם משתמשי עבר שצריכים לחדש את המנוי השנתי לRHN וגם משתמשים רגילים שאינם משתמשי אורקל. בשורה התחתונה, שלפו להם את השטיח מתחת לרגליים.

יש מי שחושבים שהמהלך מצוין ויש מי שכועסים. לא אני.

להמשיך לקרוא Red Face Linux