במשך עשרות ארוכות של שנים כלכלנים הרבו להלל ולשמוח על רגע הפיכת הכלכלה לרעיון של מסחר וירטואלי בספרות שלא מייצגות הרבה. מאז שהתנתקו מתקן הזהב, יכלו ממשלות להדפיס עוד כסף, ובשלב מסוים עבר ייצור הכסף לבנקים. כיום 90% מה"כסף" שעובר בשוק הוא הון וירטואלי לחלוטין שמומצא בבנקים, שלפי החוק מורשים להכניס את עצמם לחוב ע"י הלוואות של כספים מדומים ש"הומצאו" במחשבי הבנק, בהסתמך על הריבית שעוד תבוא להם מההלוואה. דומה הדבר לאדם שילך ויפקיד $1000 אצל ברוקר בבורסה ואז ימכור מניות “שורט” בסכום של $9000 בבטחון מלא שיהיה לו את הכסף לקנות אותם בפחות במורד הדרך. כמו שהשנתיים האחרונות בוול סטריט מעידות, זה לא עובד. אבל המזיקים קיבלו עידוד לחזור על הרגליים מכספי משלם המיסים האמריקני, המנהלים לא פוטרו (חלקם קיבלו בונוסים), המהלכים המסוכנים שלהם לא הוצאו מהחוק, והעולם ימשיך עד לקריסה הבאה.

במסגרת טירוף הירוק שאוחז השנה בCES, פוג’יטסו הציגה מחשב נייד מתירס. אחלה כותרת, נכון?

מדובר רק במארז שלו, שבמקום פלאסטיק מיוצר מביו-פולימר שמבוסס על פיכסה שמופק בתעשיית התירס אחרי שגמרו להפיק ממנו שמן, ביו-דיזל, סירופ-פרוקטוז-עשיר שמחורר את שיניהם של בני הנוער בארה"ב וגורם להם לחשוב שהקולה הישראלית יותר טעימה. כן, מסתבר שיש סיבה למה תירס טועם כמו פלאסטיק. כתבתי כבר על ההתקלות הקודמת שלי בחומר הזה, מה שגורם לי לתהות - האם הלפטופ נמס תחת עבודה קשה? או ש תופעת ההינדנבוק פשוט עלולה להפוך לנו בוקר אחד את הנייד לכדור פופקורן באמצע הכנת המצגת להנהלת החברה. תשכחו מ"הכלב אכל לי את המחברת", מגיע דור “השיעורים שלי הפכו לפופקורן”.

הטקסט הבא קרוב לליבי (בריאותית ומשפחתית) והוא נכון וחשוב. הוא הופץ ברשת בתור מכתב שרשרת עם קובץ פאואר פוינט ענק. אני לא אוהב מכתבי שרשרת ולא פאואר פוינט, אבל התוכן חשוב, אז הנה הטקסט עצמו ( הכותבת המקורית עירית ברק, 29.9.2006). אם אמצא את הלינקים למחקרים המוזכרים, אוסיף אותם, אתם מוזמנים לסייע לי להפוך את הטקסט הזה ליותר מבוסס.

באינטרנט לא חסר בידור. מאז ש האמריקנים גילו את יו לורי הגיעו כל מני סרטים חביבים ליוטיוב של תכניות שלא הכרתי, פרסומות וראיונות:

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11

תאמינו לי, יותר מאתגר מ לנהל משמרת, פחות מסוכן מאשר לאונן בנהיגה אבל לא מענין כמו מסע ניווט שטח. האינטרנט זה בזבוז זמן. אני הולך לעבוד…