תגית: ילד

פגשתי מישהי מדהימה באוקיי, א' נקרא לה. לקח לנו שבוע וחצי לתאם פגישה, לא נורא, אנשים עסוקים. היו לי כמעט שעתיים מאד נחמדות איתה. היא מצחיקה, אינטיליגנטית, ישירה, יפה וסקסית, ואפילו אין לנו בעיה בדברים בסיסיים כמו למשל ששנינו לא מעוניינים בילדים (גיליתי לאחרונה עד כמה מסתבר שזה בעייתי). כל כך הרבה פלוסים שהעלמתי אפילו עין מהעישון שלה. פיתחתי כבר ציפיות מכאן ועד להודעה חדשה, לא כל יום אני מתלהב ככה ממישהיא…

אבל מאז? כלום. לא עונה לטלפונים או אימייל, החזירה לי פעמיים מייל אחרי יומיים שלושה, אומרת שהיא מעוניינת ושלא אבין לא נכון. פעם היא עם המשפחה בחיפה ופעם סתם לא עונה לטלפון… בקיצור אני לא מצליח להבין. אם היא רוצה להגיד לא אז שתגיד לא. רוצה להגיד כן אז נקבע עוד דייט. איפה הישירות שראיתי שם בדייט הראשון? 🙁 למה משחקים?

ביום שבת שעבר הרמתי לה שוב טלפון וכרגיל קיבלתי תא קולי. זרקתי את הכדור למגרש שלה. אמרתי לה שביום רביעי אני הולך לתערוכת סיום השנה של בצלאל בנתב"ג. אחרי יומיים הבנתי שלא תהייה תשובה והפסקתי לקוות. מתי היא מתקשרת? כשאני מטייל בתערוכה אחרי 4 ימים. מה היא מצפה שאני אגיד? אמרתי בנימוס שנדבר אח"כ. לא ציפיתי שהיא תרים שוב טלפון ולמרבה הפלא כך היה.
אז בנות יקרות, וגם א', אני יודע שיש אפילו סיכוי שגם את קוראת. שתדעי שהפסדת מעריץ. בילבלת אותו ואין לו את הכוח הנפשי למשחקים. הוא היה מוכן לחזר, אבל לא שישגעו לו את הרגשות. זה לא נעים ולא הוגן.

זהו, הייתי צריך פשוט להגיד משהו בנושא. לא מבין רמזים ומשחקים. איפה אנשי התכל'ס?

מאז שנעלמה לי הקוריצה, תהיתי מתי יבוא יום אחד עוד חתול ויאמץ אותי. אני לא מאמין בלמכור את עצמי בכוח, ללכת לשבת אימוץ ולהציג את עצמי בפני כל החתולים לראות מי יבחר אותי.

בשבוע שעבר נחתה אצלי בחצר קליאו. היא פצפונת ועכברית ומלאת מרץ תינוקות. שכנתי יהודית מאמצת כל דבר שזז, ומטפלת בכל חתולי האשפתות במוסך שהיא עובדת בו. את קליאו מצאו יום אחד מתחת למכסה המנוע של (נחשו איזו) מכונית. היא כל כך צעירה שסתם להאכיל אותה במוסך לא הספיק והיא הגיעה לבקר אצלי בחצר. השבוע השכנים נסעו לחו"ל ואני קיבלתי פיקוד על החתולות שבחצר וקליאו הדובדבן שבקצפת. להמשיך לקרוא קוריצה II? (עודכן)