תודה לולנסיה שהכירה לי את הקטע הזה. אני שמח לגלות כל פעם עוד חומרים של מינצ'ין 🙂
להמשיך לקרוא סערה בכוס תה צמחים
כל הביצים בענן אחד (והראש בחול)
למי שתהה למה ההתנגדות שלנו מלשים את הנתונים של המון אנשים במקום אחד וללא הצפנה, באה חברה מצ'וקמקת בשם RockYou ועשתה לאנשים בית ספר. ביום כזה אני עוד יותר שמח שאין לי פייסבוק ולא אפליקציות (לטס פייס איט, רוגלות), אני שמח שאני משתדל לתת סיסמאות שונות לכל אתר, ואני שמח במיוחד שאני לא נרשם לשום אתרי לווין של טוויטר שכל אחד ואחד מהם מתעקש לדעת את הסיסמא שלך בטוויטר. לי אישית זה ברור שאחד מהם יום אחד יברח עם המון חשבונות וסיסמאות (עד היום ראינו רק את האסון האישי של אורלי ואולי עוד כמה מקרים קטנים, אבל יום אחד גם זה יקרה).
כיון שגוגל הם גוגל ואני לא רואה תחרות רצינית מספיק מאף אחד אחר כרגע (לא ZOHO ולא מיקרוסופט), אני מתחיל ללטוש את עיני לכיוון EyeOS, צריך באמת לבדוק עד כמה העברית שלה מתקתקת כמו שצריך, אולי אני צריך להתחיל לנסות אותה על השרת שלי…
קצת נחת – על דיסק שחזר מהפח
בין כל תמונות החתולים ותמונות הטבע, אבא שלי גם שולח לי מדי פעם אייטמים מעניינים, והנה התפלק לו פנימה גם אייטם שממש שימח אותי: TheMarker IT – תביעה ייצוגית בסך 160 מיליון שקל נגד אייבורי ו-KSP. לא, אני לא שמח שתובעים אותם עד שאני לא אדע אם באמת היתה כאן הונאה ונמכרו דיסקים תקולים בידיעה. אם היתה אז זה באמת סיפור מוזר, כי מבין השורות אפשר אולי להבין שהבעיה תוקנה בשדרוג קושחה, מה שמאוד מקל על המשתמשים או המתקינים לטפל בזה בקלות (כמו שעשיתי אני). ברור לי שאין מצב שKSP או מישהו ידעו שקיימת הבעיה והסתירו אותה חצי שנה, כי חומרת מחשבים לא מוחזקת בארץ במלאי יותר משבועות ספורים, לרוב ימים בודדים, משמע האספקה הפגומה המשיכה הרבה זמן בגלל שסיגייט עצמם לא ידעו על הבעיה במשך כל הזמן הזה, וברגע שהם תיקנו אותו, הם פרסמו את דבר עדכון הקושחה באתר שלהם. אם יש מישהו לתבוע אותו על אספקת מוצר דפוק לאורך זמן זה אולי את סיגייט.
מצד שני, מרגע שהתפרסם, היה יכול להיות מנומס מצד הרשתות הנ"ל לפרסם את דבר המצאו של עדכון קושחה חשוב בעמוד הכניסה של האתר שלהן. אני לא מדבר על שליחה של SMS או מייל לכל לקוח שמופיע במסד הנתונים של ה-CRM שלהם (פריוריטי, נדמה לי) שקנה את הדיסקים הנ"ל, זה בכלל היה יכול להיות חלומי. נכון לרגע זה אין על זה מילה בשני האתרים (חיפשתי דקה או שתיים במקומות שהיה הגיוני למצוא את זה).
הסיפור: מאז אפריל שוכב אצלי, מנותק מהחשמל, דיסק אחד שאכן מופיע ברשימת הדגמים שדה-מארקר מפרט בכתבה. הוא התחיל לג'עג'ע והייתי בטוח שהנה עוד דיסק שהטורנטים עשו בו שמות (אחרי מספר אסונות עבר אני מקפיד לקנות דיסקים RE, למרות המחיר הלא-שפוי). ניתקתי אותו עד שיהיה לי זמן וכסף לקנות חלופי, לנסות להעביר אליו את החומר דקות לפני המוות ואז ללכת להפעיל את האחריות. כמו שאתם מבינים התכנית הזו לא הגיעה רחוק, הנה אנחנו בדצמבר, וזה אומר שמונה חודשי השבתה (גם בבנק…). כבר הייתי בטוח שלא רק שלא אציל את החומר, אלא שגם הדיסק יצא מאחריות, אבל אז הגיעה הידיעה הזו וירדה לי אבן מהלב.
בעקבות האייטם הלכתי להוריד את תכנית האבחון הקטנה של סיגייט, שני דיסקים במערכת (מתוך שישה, אל תשאלו) סומנו באדום, כלומר שיש להם עדכון קושחה. משם שלחה אותי התכנית לעמוד שביקש ממני את המספרים הסידוריים (למה קאפצ'ה?), ואכן לאחד שנתקע הומלץ עדכון ולשני לא. אולי מדובר באמת בפאק של סדרה מוגבלת, כי שניהם מאותו הדגם והריצו את אותה הקושחה אבל נקנו בהזדמנויות שונות.
תוכנת העידכון הורדה, הורצה (היא איתחלה את המחשב כי היא לא תרוץ מתוך "חלונות" עצמה), התוכנה זיהתה את שני הדיסקים המדוברים אבל עדכנה את שניהם בלי לעצור לשאול אם אני מאשר לעדכן גם את התקין (מוזר ומעצבן, אם הייתי יודע הייתי שולף אותו מבעוד מועד). עוד ריבוט ואני מסתכל בשימחה על כל הקבצים שחזרו מלימבו. ירד לי קרש מהאף.
(מבקש סליחה מדני סנדרסון על הפלגיאט הקטן)
שנים לא קניתי סיגייט אחרי נסיון עבר כושל, אחרי שהתאמצו ושכנעו אותי בחנות (KSP שממול עזריאלי) שהסדרה הזו מצוינת קניתי, אבל אני הולך להחליף אותו לWD ברגע שרק אספיק להוריד ממנו את כל החומר לדיסק חדש, לא מחכה לכשל הבא. אני מאוכזב טיפה מ-KSP אבל לא כועס עליהם, הם סרט נע של מכירת חומרה, והמחירים שלהם נוחים לי. אני אחזור להתרחק מסיגייט/מקסטור לעומת זאת. כרגע זה משאיר בעיקר את WD כי לצערי היטאצ'י וסאמסונג מסדרות של שרתים לא מביאים לארץ, בפעם האחרונה שבדקתי, וב"קאוויאר" של WD אני גם משתדל לא להתעסק. מקווה שהמידע הזה עוזר למישהו, ושיספיק לכם הדיסק לשמונה ימים!
מקבץ לינקים לסיכום היומיים האחרונים
אני עדיין מנסה לסכם לעצמי מחשבות לגבי "מה הלאה", אז עוד אין לי סיכום. בינתיים מקבץ לינקים "קטן" ממה שנשפך ברשת:
- פרוטוקול הישיבה האחרונה של ועדת המדע בנושא החוק מה-25/11, שהיתה פארסה מגעילה בפני עצמה (חשבתי להביא רשמים של אחד/אחת מהנוכחים שהסכימו שאצטט בעילום שם, אבל זה מסיט מהנושא). שעתיים שבהן שטרית השתעשע במתנגדי המאגר כהשתעשע חתול בג'וק מקרטע בערב סתוי.
- פניה נוספת של איגוד האינטרנט בבוקר ההצבעה.
- פרוטוקול הישיבה הסוערת פורסם כקובץ DOC באתר הכנסת, אני מקווה שאפשר יהיה למצוא בהמשך את הוידאו באתר כלשהוא, נעבוד על זה.
- עיתונות: YNET (כאלף טוקבקים, כרגיל גם הכי מקיפים בדיווח), כלכליסט, הארץ, נרג'(פרס הפספוס), אנשים ומחשבים (פרס הליקוק המצטיין), דהמארקר, גלובס+סקר ואפילו סלאשדוט. עוד פרסומים בגוגל ניוז.
- הדים למחרת בבוקר: רמזים על ביקורות על ההצבעה בתוך קדימה, למקרה שהאייטם יעלם שמרתי צילומסך. אינני יודע מה מהיימנות האתר הזה, אבל אני אשמח אם המיינסטרים יחפור וידוש בשאלות האלו טיפה – למה דאגה לשלום האזרחים וערכי הדמוקרטיה פחות חשובים ממשמעת מפלגתית/סיעתית/ממשלתית/קואליציונית או סתם "לויאליות לחבר שטרית" – אותו חבר קדימה שאיים לעקור (בלויאליות!) לליכוד לפני שבועות ספורים.
- באתר הכנסת עדיין לא מופיע פירוט המצביעים (תמצאו אותו ב-YNET) אבל הנה נוכחות חברי הכנסת במשכן בזמן ההצבעה לפי המעקב האלקטרוני שלנו. (לא כל המתנגדים שהיו במשכן טרחו לבוא למליאה להצביע, אבל ממילא המשמעת הקואליציונית הרגה את הסיכויים סופית)
- ארגון אוואז יצא עם חולצות מגניבות לכבוד המצעד של יום שישי
- ולמי שרצה לברוח מפה, אוסטרליה מתחילה לאסוף מאגר ביומטרי של מבקשי מקלט מדיני (הבנתי שהרבה כאלו מגיעים לשם). בינתיים זה בהתנדבות לחצי השנה הראשונה (לא ברור מהכתבה אם יש תמריץ להתנדב), אבל אייטם אחר מציין שמידע ביומטרי ממילא נלקח מכל מי שעושים את בחינות האזרחות.
- אבל זה לא נגמר באוסטרליה. בקנדה מאוד מקפידים על הפרטיות של האזרחים, אבל גם אצלם מתחילים לאסוף פייסבוק ממשלתי של סטודנטים מבקרים, עובדים זרים ומהגרים. להוסיף עלבון לפיאסקו, הם חולקים אותו חופשי עם ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה לפי ההסכמים החדשים. איזו אחווה נהדרת! צפו שבקרוב כל המבקרים יצטרכו לתת אצבעות, כמו בארה"ב. זה מתחיל לאט וזה מאיץ פתאום, כמו אצלנו…
- בלוגרים, כמובן! יהונתן אחד ושתיים, גל מור, נמרוד קרת, הלמו (בנושא קרוב), רם און וכמובן מאיר "המאגר הביומטרי" שטרית באי-כבודו ולא בעצמו. בוודאי יש אחרים, אבל משום מה בלוגסרץ' תקוע כרגע.
הטור האישי של דורון אביגד "הדרך לגהינום רצופה אלי ישי", נוטש את הטיעונים הקרים ובועט לרגש כמו אחרון "הבלוגריסטים" (כך קוראים לנו הטוקבקיסטים…). מפליא לראות ניסוחים כאלו בעיתון עסקים עם פוזה וחשיבות עצמית:
לעולם אל תקלו ראש בחוסר הביטחון הממשלי, ברגעים נטולי הנחת שבהם מרגישים הפקידים שהעניינים יצאו איכשהו משליטתם. "מי יצטרף מרצונו למאגר היפהפה אך הכה-בתולי שלנו?", שאלו את עצמם אנשיו של ישי – והתשובה לא איחרה לבוא: רק מטומטמים שקונים הבטחות של פקידי ממשל, שמבינים בטכנולוגיה ובשמירה על מאגרי ידע כפי שהומר סימפסון מבין באירופה.
ואסגור בינתיים בציטוט חסר בושה של פוסט שלם של שוקי שהקדים אותי בגרסה קולעת לשיר המתבקש פה:
בהתחלה לקחו את הקיצבאות –
ואני לא אמרתי שום דבר, כי אני לא נכה או ניצול שואה.אחר-כך לקחו את הפליטים –
ואני לא אמרתי שום דבר כי שכחתי שפעם גם אני הייתי פליט.אחר-כך לקחו לי טביעת אצבע –
ואני לא אמרתי כלום, כי אני אידיוט.בסוף באו לקחת אותי –
אמרתי: תקחו, בין כה וכה נשבר הזין מלהיות חופשי בארצנו.
מצעד האיוולת הפרטי שלנו
כה אמר חורחה סנטאניה, "אלו שאינם זוכרים את העבר נידונים לחזור עליו". הציטוט זכה לאלפי גרסאות אבל למעט מאוד מפנימים, והשאר (כמו שאומרים) הסטוריה.
ארה"ב לא למדה מתקופת הפיכות "רפובליקות הבננות", וחזרה על השיטות עם לוחמים ווהאבים ואפגניים, התוצאה היא כמובן אל-קעידה. ישראל גידלה כך את החמאס, והיום המחיר הוא שאנחנו גם מעלים את המחיר של החלפות שבויים בכל משא ומתן. לא רק שאנחנו מחזקים כך את גישת החטיפות של אויבינו, אנחנו בדרך מאבדים גם את השפיות, והמוסר שאנחנו כל כך גאים בו מתמוסס ומחליף רציפות לוגית בשיקולי תדמית תקשורתית ודעת קהל.
אז ברצף של פתרונות "פצצת אטום כדי להרוג פיל", היום הכנסת עומדת להצביע על חוק הזוי ומסוכן, ואם לא תהיה שוב דחיה אני מפחד שביבי יפעיל משמעת קואליציונית והחוק יעבור. שטרית והמאגר הביומטרי שלו עוד לא עלו בחיי אדם (שאנחנו יודעים עליהם) ואולי עוד לא סייעו למעקבים, קנוניה כזו או אחרת של 1984 ו-"האח הגדול", אבל יש סיכוי טוב שזו נקודת האל חזור שעוד נתגעגע אליה. למישהו יש תרגום עברי טוב לtipping point? אני יוצא כאן בקריאת רייגן נרגשת:
"Mr. Netanyahu! Tear up that law!" (ובהזדמנות גם Tear down that wall, טוב? חבל על הבטון היקר…)
המצגת הזו מסתובבת במיילים. אין לנו מושג מי חיבר, אנחנו מניחים שהוא שחרר את זה לרשות הכלל ללא תנאי רשיון:
אתם מוזמנים לתת אליה לינק או להוריד אותה אליכם ב-PDF (בערך 1.1MB). המקור לעריכה בפאואר פוינט ובאופן-אופיס אימפרס (כ-3.5MB כל אחד).
אבל אני בשעות ישיבת הכנסת לא אשב מול ערוץ 99. אני מתכוון לשמוח בחתונה של גיא, אם הגב יתיר לי אני אפילו ארקוד. אני מקווה שלא יקחו לי את החשק והסיבות לרקוד עוד בחיים 🙂
טמקא או לא?
היתה פה פעם שיחה על זה שלאנשים הפריע שאני כותב טמקא במקום YNET, והאם אני צריך להתחשב בזה שלא כל הקוראים שלי "מדברים בז'ארגון אינטרנט". ובכן היום, באיחור ניכר, גיליתי שהיה להם פודקאסט אשר YNET בעצמם בחרו לקרוא לו טמקאסט. אני מרגיש פחות אשם עכשיו 🙂