קצת טכנו-אופטימיזם לאיזון

יש ימים שבהם אני עוסק בעניני פרטיות אלקטרונית, זה קל מדי ליפול לבור של פראנויה ולודיזם, במובן של פחד מפיתוחים טכנולוגיים בידיים הלא נכונות. אורוול פחד מהשלב הזה בפיתוח הטכנולוגיה, והעולם שדמיין ב"1984" היה קודר ומדכא (תרתי משמע). מצד שני צ'ארלי סטרוס מצייר עולם מאוד עצוב לעמים שיצאו נגד טכנולוגיות (למרות שזו סאטירה פוליטית יותר מאשר עתידנות של ממש) בספרו "סינגולאריטי סקאי". ספר שנוגע בכל טרנד ורעיון טראנסהומניסטי ולא תמיד בצורה מחמיאה. מול רואי שחורות שונים גם קורי דוקטורוב ניסה להפיח קצת אופטימיות בספר "אח קטן" שהזכרתי פה לא פעם, על הדרך שבה נער מצליח להמלט ממנגנוני בטחון מהירים מדי על ההדק של מדינת המעקב אליה התדרדרה ארה"ב – אבל עושה זאת ע"י רתימת הטכנולוגיה לטובתו. האופטימיזם של דוקטורוב הוא שטכנולוגיה כאן משמשת נגדנו אבל גם בידינו, ולכן כדאי לכולנו להכיר אותה טוב ולהשתמש בה לטובתינו.

קורי, אם עוד לא טחנתי לכם עליו מספיק פה בבלוג, הוא מהדוברים הנמרצים והבולטים לגבי רפורמת הקופירייט הדרושה כדי לשחרר את המין האנושי לנקוט ביצירתיות הדרושה לו כדי להתקדם ולהלחם על קיומו. אחד הנושאים שמרגשים אותו בשנים האחרונות הוא הדפסה תלת מימדית ושימוש מחודש בטכנולוגיות, ולצד זה להבין את ההשלכות של היכולת לחלוק חפצים פיסיים ולהעתיק אותם כמעט בקלות שבה אנו מעתיקים היום מידע, ומה זה יעשה לחוקי הקניין. כהרגלו הוא "חוזה את ההווה" בספרו Makers. הנושא הפך כנראה למשהו מדבק במשפחתו, כיוון שאישתו, אליס טיילור שעד כה התפרסמה בתור מעצבת משחקי מחשב מוכשרת ומצליחה, הקימה עכשיו סטארטאפ שמתמקד במשחקים שניתן להדפיס בתלת מימד. כמה כוח יש בידיים של אדם שיכול להדפיס לעצמו חלקי פלאסטיק, מזון, מתכת ואפילו איברים להשתלות? בסיפוריו "Printcrime", "אחרי המצור" ואחרים קורי חוקר את ההשלכות על התרבות, הכלכלה, היצירתיות ועוד. גם ב"סינגולריטי סקאיי" יש תיאור יפהפה של "מכונות קרן השפע" שמשחררות אנשים מתלות ביצרנים וזמינות חלקים, ואפילו מפיקות את חומרי הגלם מהסביבה בצורה חכמה.

קורי דוקטורוב על טכנולוגיה ואנרכיה:

לאור כל הפחד מניצול לרעה שלצד ההתרגשות מהעתיד לבוא, לפעמים נחמד לקרוא חדשות ודעות חיוביות בתחום. למשל מרגש לקרוא שבהמשך לפרויקט TOR, ממשלת ארה"ב מפתחת עוד תוכנות וחומרה כדי להביא את מהפכת המידע המקוונת לארצות שעל אזרחיהן מוטל איפול מידע וידע. תמיד טוב לראות ממשלות עושות גם טוב למען האינטרנט ומשתמשיו ולא רק אודפות אותו ככלי לצנזורה וניטור בטחוני ומסחרי.

לבסוף, אני מצרף פה (ברשיון CC) תרגום שלי למאמר "טכנו-אופטימיזם" מאת קורי דוקטורוב:

"האם אתה אופטימי או פסימי לגבי העתיד?" אני נשאל לעיתים קרובות, עד שהכנתי תשובה בשלוף: "כדי להיות אקטיביסט, אתה חייב להיות שניהם: פסימי מספיק כדי להאמין שהדברים יתדרדרו לרעה אם יניחו להם ללא ביקורת, אופטימי מספיק כדי להאמין שאם תפעל, ניתן למנוע את הרע ביותר."

אבל יש כאן יותר. קראו לי לא פעם טכנו-אוטופיסט. אני לא יודע לגבי זה, אבל אני מוכן לקבל בהכנעה "טכנו-אופטימיסט". טכנו-אופטימיזם היא אידאולוגיה שמגלמת את הפסימיזם והאופטימיזם שלעיל: הדאגה שטכנולוגיה יכולה לשמש כדי להפוך את העולם לגרוע יותר, התקווה שאפשר לכוון אותה כדי לשפר את העולם.

כדי להבין טכנו-אופטימיזם, זה מועיל להסתכל על תנועת התוכנה החופשית, שהאידאולוגיה והאקטיביזם שלה הולידו את מערכת ההפעלה GNU/Linux, מערכת ההפעלה הניידת אנדרואיד, דפדפני פיירפוקס וכרום, יוניקס BSD שחי מתחת למערכת ההפעלה של ה-MacOS X, שרת הווב אפאצ'י ועוד הרבה שרותי ווב, דואל וטכנולוגיות שונות אחרות. תוכנה חופשית היא טכנולוגיה שנועדה להיות מובנת, ניתנת לשינוי, שיפור והפצה ע"י משתמשיה. יש המון מוטיבציות לתרומה לתוכנה חופשית/פתוחה, אבל שורשי התנועה הם בדואליות הזו של פסימיזם/אופטימיזם: פסימיות די הצורך כדי להאמין שטכנולוגיות סגורות וקנייניות יזכו לאישור הקהל הרחב שלא מעריך נכונה את הסכנות במורד הדרך (נעילה לספק, איבוד פרטיות, איבוד מידע כשטכנולוגיות קנייניות מתייתמות); אופטימיות די הצורך כדי להאמין שגרעין של תוכניתנים ומשתמשים יכולים ליצור ביחד אלטרנטיבות מלוטשות ולזכות בתמיכה עבורן ע"י שידגימו את עליונותם ויעזרו לאנשים להבין את הסיכונים שבמערכות סגורות.

בעוד כמה אקטיביסטים של תוכנה חופשית חולמים אולי על עולם ללא תוכנה קנינית, החתירה אחרי אידאולוגית חופש התוכנה היא באופן כללי מועילה יותר מאשר המטרה שלה; כמו טכנולוגיסטים טובים, הם רואים את טכנולוגיה הקנינית כבאג, ובאגים אי אפשר בהכרח לחסל. זה פשוט לא אפשרי לחסל את כל הבאגים, אז תוכניתנים עוקבים, מבודדים ומצמצמים באגים במקום זה. קחו לדוגמא את מערכת ההפעלה אובונטו, מהדורה מאוד פופולארית של גנו/לינוקס. הבאג הראשון במערכת מעקב הבאגים שלהם הוא:

"תיאור הבאג: למיקרוסופט יש את נתח השוק השולט במחשבים שולחניים חדשים. זה באג, שאותו אובונטו מעוצבת לפתור".

"תוכנה לא חופשית מעכבת חדשנות בתעשית מערכות המידע, מגבילה את הגישה למערכות מידע לחלק קטן בלבד מאוכלוסית העולם ומגבילה את יכולתם של מפתחי תוכנה לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם, ברמה העולמית. הבאג הזה ניכר לאורכה ורוחבה של תעשיית המחשבים האישיים"

הבאג הזה "פתוח" (כלומר, עדיין לא נפתר בצורה מספקת) מאז 2004 ואני אופתע אם הוא יסגר בעתיד הקרוב. למרות זאת כל גרסא של אובונטו התקדמה במפורש לצימצום הנזק העולה מהמשך קיום הבאג, על ידי שהם מציעים מערכת הפעלה שקל לעבור אליה ממוצריה של מיקרוסופט, עם קיצורי מקלדת דומים ותוכנות מובנות, אך ללא הנעילות וההגבלות. באג מספר 1 של אובונטו לא יפתר ע"י מוצר אלא ע"י תהליך.

הלך הרוח התוכניתני הזה הוא המפתח להסנת הדואליות הפסימית/אופטימית. בתור טכנו-אופטימיסט, נגע לליבי לראות את התפקיד שהרשתות מילאו בעזרה לפעילים באירן, מצריים, לוב, בחריין ואוטוקראטיות מזרח תיכוניות אחרות לתיאום בינאישי. אבל בתור טכנו-פסימיסט, נחרדתי לראות את הפעילים משתמשים במערכות בלתי בטיחותיות ולא מתאימות כגון פייסבוק, שהופכות את עבודת השילטונות לקלה בהאזנה, ניתוח ופירוק המבנה של ארגוני הפעילים.

אלו לא חדשות. הנוחיות של רשתות חברתיות בלתי-ידידותיות-לפרטיות מאז פרנדסטר ועד פייסבוק הפכה אותן לפלאטפורמות מפתות לשימוש בארגון מטרות אקטיביזם. אלו מביננו שאכפת להם מאיכות כלי הניהול של המטרות, התריעו נגד השימוש ברשתות האלו כל הזמן, בהצלחה בינונית. אבל הבאג מספר 1 עדיין פתוח – אקטיביסטים, ואפילו אלו המלומדים בטכנולוגיה שאמורים לדעת יותר טוב – עדיין שולחים ידם לטכנולוגיות קנייניות, בלתי מוצפנות, עוינות פרטיות, מטיעונים של אי הנוחות של השימוש באלטרנטיבות.

ויש להם נקודה חשובה: כרגע קשה יותר להתראגן למען מטרה בלי להשתמש בטכנולוגיה ידידותית למעקב מאשר לפתוח דף קבוצה בפייסבוק. על כתפי הטכנו-אופטימיסטים נופלות שתי משימות: ראשית לשפר את האלטרנטיבות, ושנית לשפר את ההבנה הציבורית של הסיכונים שבשימוש בכלים לא מתאימים בסביבות עוינות. יש הקשרים של סיכון גבוה – משטרים מדכאים וצמאי דם – שבהם ממש עדיף לא לפעול מאשר לסכן פעילים בשימוש בכלים שיקלו על משטרות חשאיות לעשות את עבודתן האיומה.

וכאן טמון ההבדל בין "פעיל טכנולוגיה" לבין "פעיל שמשתמש בטכנולוגיה" – הראשון מתעדף כלים שבטוחים למשתמשים, והשני מתעדף כלים שישיגו מטרה אקטיביסטית כלשהיא. הטריק לפעילי טכנולוגיה הוא לעזור לפעילים-משתמשי-הטכנולוגיה להעריך את הסיכונים הנסתרים ולסייע להם למצוא את הכלים הטובים יותר. כלומר להיות פסימיסטיים ואופטימיסטיים: ללא שת"פ מומחים, פעילים עלולים לסכן את עצמם עם בחירות פחותות בטכנולוגיה; אבל עם שת"פ, פעילים יוכלו להשתמש בטכנולוגיה כדי לתמרן טוב יותר מהאוטוקרטים, הרודנים והבריונים.

השימוש של אוטוקראטים בטכנולוגיה נגד ההתקוממויות במזה"ת היתה צלצול מעורר לקבוצה גדולה של פעילי טכנולוגיה וגם לפעילים משתמשי טכנולוגיה. בעודי כותב את הטור (5/2011), הרשת רוחשת פעילים מודעי-פרטיות הבונים כלי התארגנות ששומרים על אנונימיות, שימלאו את הפער כאשר ממשלות ימשכו את הרשת מהשקע, שמונעים האזנה ונלחמים במידע מטעה. הטובות שבטכנולוגיות האלו יהיו פתוחות וחופשיות, כך שכשלים במתודולוגיות שלהם יוכלו להיות מזוהים ומתוקנים מוקדם דרך ביקורת רחבה. בינתיים, אנחנו הטכנו-אופטימיסטים נמשיך ונלחם נגד באג מספר 1, נבקש מעמיתינו להסתכל מעבר לנוחיות המיידית של פייסבוק, על הסיכונים ארוכי הטווח של שימת חירותינו בידיים של אינטרסים פרטיים שמעולם לא הבטיחו לשמור עליה, ושלהן אסור לנו להאמין גם אם יבטיחו.

נוקיה מבלבלת

עוברים לעבוד עם מיקרוסופט, הורגים את מיגו, לא הורגים את מיגו, נוטשים את מיגו אבל קודם יוציאו דגם אחרון, תהיה לו מקלדת, לא תהיה לו מקלדת, יהיה דגם עם מקלדת אבל רק למפתחים, למעשה זה דגם ביתא…. כל כמה שבועות אתרי הגאדג'טים מפרסמים שמועות חדשות, אבל הנה הגל האחרון: נוקיה מכריזה על N9, הוא ללא מקלדת. במקביל מתפרסם (ללא תמונות רשמיות) שיהיה גם דגם מפתחים N950, עם מקלדת, עם מצלמה מתוצרת אחרת, מסך בטכנולוגיה אחרת וסוללה פחות חזקה, או במילים אחרות – דגם שגמרו לפתח, שיש משוגעי N900 שרוצים לשדרג אליו, אבל אין לו הרבה יותר קשר מזה ל-N9.

והאם מעבר לזה יהיה עתיד למיגו בנוקיה או בכלל? אל תזיזו את המחוג. שמועות חדשות יצופו בשבועות הקרובים, אני בטוח.

מכוניות חשמליות ללא התשתית

למרות הביקורת שלי נגד בטר פלייס, צריך להבין למה התשתית שלהם גאונית. תראו מה קורה כשאין לך תשתיות מסודרות ומעסיק צריך לדאוג לדברים האלו בשביל העובדים שלו. לצערי לא כל מעסיק בעולם הוא גוגל. למעשה סטטיסטית, אף אחד הוא לא גוגל.

עוד פרטים על חטיפת הפיילוט הביומטרי

ראשית, למי שרוצה סקירה מסכמת של הסיפור עד כה, הנה אייטם מוצלח למדי שפרסם בטאון הפאלון גונג "אפוק טיימס" בישראל. הלוואי שהעיתונים הגדולים היו משקיעים בהסברה טובה שכזו לקהל, עצוב שנושא זכויות האדם מכוסה טוב רק בפרסומים אינטרסנטיים שכאלו ולא במיינסטרים.

בשבוע שעבר הגישה טלילה נשר אייטם בגל"צ על ישיבת הקמת הפיילוט מנובמבר שהזכרתי פה לפני חודש:

[audio:http://ira.abramov.org/blog/wp-content/uploads/2011/04/BIODB_glz_2011-04-06.mp3]

לצערי לא פורסם פרוטוקול מלא של אותה הישיבה, רק סיכום דברים. בהתאם ללשון החוק, הישיבה הוגדרה בקלות כחסויה, ולכן מרגיז עוד יותר לראות שלא מסתירים כאן מידע בטחוני, אלא רק מסתירים איך שטרית מדיר את הציבור מהשיחה החשובה הזאת כדי להמנע משיקולים מוצדקים של שקיפות, פרטיות וכולי. נראה שהיו עוד 3 פגישות בשבוע שעבר, אני מקווה שאשיג סיכום או פרוטוקול שלהן. הבא ננתח את הישיבה מנובמבר:

סיכום דיון על אבטחת מידע מאגר ביומטרי - 22.11 עמוד 1

ראשית, שימו לב מי לא בקהל – הציבור וח"כים/שרים שמתנגדים למאגר בכלל והקמת פיילוט ללא העמעום בהתאמה שהציעו עדי שמיר, אור דונקלמן או אחרים, אם היו.

2.1 – מנכ"ל רשות האוכלוסין היקר, אם אתה מעונין לשמוע את דעת כל "המעורבים בפרויקט", למה לא עירבתם את הציבור שהוא נשוא המאגר? אני חושב שאנחנו "מעורבים" בו. סוגשל.

2.2 – אגף התקציבים (קרן טרנר) מתפלאים לגלות שההגנה על הפרטיות בעזרת שיטת שמיר, שהיה אחד המדדים להצלחה, בוטל כמדד ובוטל מהפיילוט – בגלל צרכי המשטרה. שימו לב לאורך כל המסמך שהמאגר כבר לא מתואר ככלי לשימוש משרד הפנים לאימות תעודות, השינויים מרחיקי הלכת בצורת בנית המאגר נעשו בצורה מפורשת לדרישת המשטרה. מה שאמרנו כל הזמן, ומה שאמר שמיר בכנס באוקטובר, המאגר הזה נדחף ע"י המשטרה אבל הועבר ע"י משרד הפנים, אחרת הוא לא היה עובר. עכשיו משעבר, המשטרה לא מתביישת להתנהג כאילו היא הבעלים, כמו שתכננה מראש.

שימו לב לקוריוז – משרד האוצר נלחם על טובתינו, הלוט"ר והמשטרה נגדינו. "יום ההפך"?

2.3.2 – שטרית מגיב – שיטת שמיר היתה רק הבטחה ריקה באוויר, לא ממש בדקנו את זה לעומק (כי לא ממש התכוונו אי פעם ליישם את זה, אני מניח…), ואחרי שהמשטרה הסבירה לו שזה מקלקל לה את השמחה, הוא "שינה את דעתו". כל מי שהיה בפגישות או קרא את הפרוטוקולים, יודע שמעולם לא היתה כוונה לעמעם את המאגר.

סיכום דיון על אבטחת מידע מאגר ביומטרי - 22.11 עמוד 2

2.3.3 – שטרית השמרן טוען שבאף מקום לא ניסו את שיטת הקבצים של שמיר – הוא לא טורח להזכיר שבאף מקום בעולם לא ניסו מאגר כזה על כלל האוכלוסיה. הי! הזהירות שלו במקום, אבל שלנו לא?

2.3.6 – הקהל לא מתנגד "כי יש לו אינטרס"? אני חושב שהקהל פשוט לא מודע לבעיות או שמציפים אותו בתמריצים, הפחדות ומסכי עשן. למשל זוגתי כרגע בין עבודות וחותמת בלשכה. בלי שהעליתי אפילו את הרעיון היא בחרה על דעתה לא לתת טביעת אצבע. עשו לה פרצופים ושכנועים אבל בסוף הסכימו ל"שגעון" של מובטל שלא משתמש במכונת האצבעות האוטומטית. זה לא שהקהל לא דורש, זה שהרשויות לא ממש מספרות על ההשלכות והאופציות – במסגרת טיעונינו לגבי שקיפות ושיתוף הציבור…

2.3.7 – התייחסות להצעת שמיר המתוקנת? הגבתי לה כאן כשהיא שיפרה את המאגר המעומעם, אבל איך בדיוק הוספת טביעות וצילומים למאגר 1:1 משנה משהו? כי זה יוסיף false positives? לא ברור, אבל שטרית איננו מומחה בתחום, לא קריפטולוג ולא מדען מומחה בראיה ממוחשבת וזיהוי ביומטרי, אז אני לא מצפה ממנו "לעשות הגיון" בטיעונים שלו. הלוואי שכולם היו רואים את זה כך…

2.4.1 – אם יודעים מי במגירה, סימן שכל המאגר נגנב ויש לנו צרות הרבה יותר גדולות.

2.4.2 – מצוין, גב' אבישר, המאגר הזה לא אמור לשרת את המשטרה ואנחנו בדיוק נגד זה פועלים. אם המשטרה רוצה מאגר, שתחוקק אחד בעצמה!

2.5.2 – יורם אורן טוען שאפשר יהיה לנייד אזרח בודד בין בגירות, אני תוהה איך יניידו את השם אחד ממאה ממגרה אחת, את התמונה וטביעת האצבע הנכונות מתוך מאה שבמגירה התואמת, אם אין התאמה 1:1? או שהוא צוחק עלינו או שהוא לא מבין את שיטת המגירות בעצמו. בכל אחד משני המקרים האלו אני חושב שזה אומר שאני מטיל ספק בהתאמתו לתפקיד הזה.

2.6.1 – הסבירות לבג"ץ היא המדד? או שמא הדאגה לבטחון הציבור? נשמע כמו חישוב קר אם "שיטת מצליח" תצליח. ג'יזס.

סיכום דיון על אבטחת מידע מאגר ביומטרי - 22.11 עמוד 3

2.7.5 – הבנתם? שיטת עמעום הזיהוי האישי וחשיפת הפרטיות בעצם פוגעת בפרטיות. טיעון שופע הבנה טכנולוגית ושימוש בלוגיקה מטעם ראש הלוט"ר, האנשים האמונים על הכנסת העם לפראנויה. אלו ראשי השועלים שאמורים לשמור על התחת שלנו.

3.1 – שטרית בכבודו מודה בפה מלא שהמערכת מיועדת לשימוש המשטרה ומערכת שתתן מענה למשרד הפנים בלבד ותגן על פרטיותינו אינה מעניינת את ישבנו הדשן.

3.1.4 – שטרית חוזר בו ונותן מס שפתיים – המאגר בעצם כן מיועד לשימוש משרד הפנים, בנוסף הוא שוב מצטט את המספר השקרי של 350K תעודות מזויפות. למי שלא עקב – יש הערכות של כמה עשרות אלפי מזויפות בלבד, 350K זה מספר התעודות שדווחו כאבודות. הקמת המאגר איננה הדרך הטובה היחידה למנוע זיוף, תעודות חכמות היו מספיקות, ובוודאי שתעודות ביומטריות ללא מאגר היו מספיקות גם הן.

3.1.5 – איפה הערכת המומחה שתגבה את הטענה הזו? האם קריפטולוג זוכה פרס ישראל, פרס טיורינג ופרסים מקצועיים אחרים מבין בתחום פחות משטרית? האם המלצות רמו"ט ומועצת הפרטיות במשרד המשפטים זניחות? מה עם שיטות אחרות שהוצעו?

3.1.6 – נכון, קיימים מאגרים לא מקובצים. הם נאספים מפושעים ולא מכלל האזרחים, או שהם במדינות לא דמוקרטיות שעושות בהם שימוש לרעה.

3.1.7 – שוב, הסיכוי לבג"צ מהווה שיקול יתר משיקולים של פרטיות, בטחון ודמוקרטיה.

3.1.9 – תעודה חכמה כן, מאגר לא. למה לכרוך אותם ביחד?

3.2 – ליקוק אחוריים אחד גדול מצד רשות האוכלוסין או חוסר ענין במשמעויות הבעיתיות של ההחלטות שנפרסו פה.

שימו לב שאין פה שום נציגות של רמו"ט (הם קיבלו את סיכום הישיבה אחרי הישיבה), שום גוף עם אינטרס לשמירת פרטיות הציבור או לאזן את משחקי הכוחות של המשטרה לשליטה במאגר. לצערי אין סיבה שזה לא ימשיך ככה.

אינני יודע אם תאורגן הפגנה בקרוב, אני רק מקווה שההתנהלות הזו תשכנע אתכם לא להשתתף בפיילוט כשיתחיל לרוץ, ולהסביר לכל מי שתוכלו למה להמנע ממנו.

IDN ושרת הלינוקס שלכם

לא אוהב IDN, IDN זה מעצבן. ה-URL מכוער והקונפיגורציה גם כן.

התבקשתי לצרף לאתר אצלי על השרת דומיין בעברית, האתר היום הוא yaro.co.il ומהיום הוא גם צלמת.co.il. אם הכתובת הזו מכוערת בעיניכם, תתחילו לחשוב על איך לכתוב http://צלמת.co.il או http://www.צלמת.co.il ושזה יראה קריא, ובכל מקרה הדפדפן מיד יתרגם את זה ויגלוש אל http://xn--hebews.co.il/. באופן מעצבן, זה יראה לרוב יותר קריא כשזה בתוך פסקה משמאל לימין. אני אישית לא יודע למה שמישהו ירצה את זה. לקרוא עוד על הפוליטיקה ועניינים אחרים מאחורי הרישומים האלו, אני ממליץ על הפוסט הזה של שחר.

אני אניח בצד את הטיעונים לכך שאתר שמופיע בכמה שמות נראה לגוגל כתוכן מועתק ומאבד פוטנציאלית פייג'ראנק אלא אם תצרו לו sitemap שיתקן את הרושם הקלוקל, אני לא אכנס כאן לשאלות של URL שמכיל RTL באמצע, אני אגיד לכם רק איך טכנית פתרתי את הבעיה בקבצים.

מחרוזת אותיות בעברית איננה נכתבת ב-ASCII ולכן אין לה מקום בתשתיות הישנות. לרוב אנחנו כותבים עברית בקבצי טקסט ע"י קידוד ביוניקוד, ISO8859-8i או אחיו CP1255 aka Windows-1255. באיזה מאילו מקודדים שמות IDN? אף אחד מהם. אז איך יודעים לפי איזה קידוד לכתוב את שם הדומיין בקבצים של BIND ו־Apache? לא ממש מצאתי הסבר מניח את הדעת. היה ברור לי שאצטרך להשתמש בשם בסגנון xn--something אבל לא היה לי מושג מאיפה להשיג אותו, אז זה השלב הראשון. הנה מה שמצאתי:

  1. הקלידו פקודת whois עם שם הדומיין בעברית, עם קצת מזל יש לכם את הכלי המודרני והקידוד הנכון (אצלי LANG=en_US.UTF-8) ותקבלו חזרה מ-ISOC את הקידוד הנכון, יצא ש"צלמת" זה xn--hebews
  2. שגרו apt-get install idn, ותקבלו כלי CLI לתרגום המחרוזות המעצבנות האלו.
  3. חפשו בגוגל מתורגמן IDN, יש הרבה.

ניסיתי להכניס את המחרוזת בעברית יוניקוד לקבצי הקונפיג של BIND ישירות אבל זה פשוט לא הצליח. מצטער, חברים. חייבים להכניס שם IDN מתורגם, עד כמה שזה מכוער.

עצה – הדרך הנוחה לניהול דומיינים מרובים לאותו האתר תחת BIND הוא הפניית כמה דומיינים לאותו קובץ zone, אם כתבתם אותו נכון ללא שמות מלאים (למשל השמות בקובץ מתייחסים ל־www ולא לשם מלא כמו www.yaro.co.il. – עם הנקודה בסוף כמובן). אני מייצר את ה-named.conf אוטומטית מרשימות שמות של דומיינים שמצביעים על קבצים עם שמות כמו הדומיינים, אז אני עושה דבר דומה עם symlinks ברמת קבצי ה־zone במקום בקובץ הקונפיג אבל התוצאה זהה. אפשרות אחרת היא לעשות שימוש ברשומת DNAME, ולפתור כמה בעיות במכה, כולל אולי זרימת הדואל. לא ניסיתי.

בעיה בדביאן לני – כלי חיפוש השמות host לא תומך כנראה יוניקוד, כי לחפש whois עם מחרוזת בעברית הצלחתי, אבל לא host. עוד נקודה לרעת השיטה.

בשלב הבא צריך להוסיף את האתר גם באפאצ'י. גם כאן עברית יוניקוד בקבצי קונפיגורציה לא תעבוד ותאלצו להוסיף את כתובות ה-IDN המכוערות. לכן בקונפיגורציה של האתר הסטאנזה עכשיו נראית ככה:

ServerName yaro.co.il
ServerAlias www.yaro.co.il
ServerAlias xn--6dbfabcqvj1f4b.co.il
ServerAlias xn—-zhcpbrbbyge2cxcu.co.il
ServerAlias xn--hebews.co.il
ServerAlias www.xn--6dbfabcqvj1f4b.co.il
ServerAlias www.xn—-zhcpbrbbyge2cxcu.co.il
ServerAlias www.xn--hebews.co.il

(הערה, בזמן הפרסום, הדומיינים המוזכרים פה עוד לא מופנים אל השרת שלי אז הלינקים העבריים עוד לא עובדים, זה יקח עוד כיומיים)

קצת מריר וקצת מצחיק

לפני כמה ימים ניסיתי לעורר ויכוח קטן בלינקד-אין, בקבוצת דיון של עולים חדשים ועולים לעתיד שמחפשים עבודה. שאלתי אנשים למה הם בעצם באים לכאן, למדינה גזענית, שלא מנסה להגיע לשלום או איזושהיא התנהלות מקיימת מול השכנים והסביבה האקולוגית, ואפילו מתעללת בגמלאים, שורדי שואה, תושבי פרברים, עצמאים, חילונים ושאר קבוצות מיעוט מוחלשות. (כן, חילונים מתקרבים לשם אני מאמין, היום סתם להיות סמולני זה כבר חצי פשע). הטיעונים שלי טוטאו מהר הצידה בלי לעצור לחשוב מה המשמעויות, ונשלפו זכות אבות ו"תראה איזה יופי של מדינה בנינו". אני לא חושב שאפשר להסתכל על מפעל החיים של הציונים הישנים ולתת עליו קרדיט ל"ציונים" החדשים. רק אחת מהרשימה ענתה לי בהודעה פרטית שאני צודק, דיברנו אתמול בטלפון וניסינו לעודד אבל יצאנו שנינו מיואשים. אחרי שראיתי כמה מעט אנשים הגיעו למצעד חרויות האדם והפגנות אחרות לאחרונה, אני באמת מתחיל להרים ידיים. אני בכל כך הרבה קבוצות מיעוט שזה כואב. הבוקר עלה בטוויטר הסרטון הזה, שאם לא היה קולע, היה אולי מצחיק. זהירות, היטלר.

(הגיע אלי דרך רם און, שקיבל מעידוק, שקיבל מצביקה בשור, שקיבל מיו גונן)

כדי לאזן, הנה מערכון חמוד שהגיע אלי מחבר אחר, חלק מכם יזהו אולי את רוני קורבט, חצי מזוג הרונים ששרד יותר טוב מהשותף שלו, במערכון מודרני על סלט הפירות של הטכנולוגיה. הלוואי עלי להסתפק בתיסכולים הקטנים של הבריטים…