כמה זה עולה לנו?

קפצתי לראות בעיני את האפל החדש, המק-פרו השולחני הסופר בומבאסטי. גם המחיר שלו בומבסטי קצת – מתחיל ב$2500. מייד הרגשתי גירוד עז ללכת ולהרכיב מחשב עם SPEC זהה כדי לראות כמה רחוק יכול המחיר להגיע.

אז ככה. מארז משופצר שופרא דשופרא $150. לוח אם $250 עם כל הפיצ'פקעס. $750 למעבד (יש שניים). דיסק $100. צורב $50. כרטיס מסך $100. זכרון 1GB ECC – $150. עכבר ומקלדת – $90. כל המחירים האלו בהגזמה פרועה כלפי מעלה. אם נשלים את המחיר של התוכנות ומערכת ההפעלה בערך עוד $200 והמחיר של הקופסא הזו בדיוק נכון.

אבל רבאק!!! עדיין כואב 🙂

יותר זול למקמק את החלונותלהמשיך לקרוא כמה זה עולה לנו?

המקור – ביקורות ומה הלאה?

המקור היא עמותה רשומה (מלכ"ר) שהייתי בצוות ההקמה שלה לפני כ4 שנים עם עוד חברים מקהילת הלינוקס בארץ. אני מודה שהייתי פסימי כבר בהתחלה, כי תהיתי אם קורה מספיק "אקשן" בקהילה המקומית בשביל להזדקק לעמותה. להמשיך לקרוא המקור – ביקורות ומה הלאה?

תחרות גודל ועוד חדשות

אז למי יש יותר גדול? לAMD או לאינטל? AMD בלי ויכוח! 8 סלוטים במכונת 4U זה חצי מהמקום שתופסים 8 קסיאונים אצל IBM, וזה עם ליבות בודדות או כפולות. מעבדי ליבה מרובעת יהפכו את המפלצת החביבה של סאן ל32 מעבדים ב4U. חלום רטוב לחוות רינדור ושאר שימושים.

אז למה כולם נזכרים מאוחר להשתמש בAMD? חוזים כובלים מדי עם אינטל? יכולת זמן האספקה שלהם? מה אכפת כל עוד העולם מתקדם לטכנולוגיות טובות יותר. תחרות זה אחלה! להמשיך לקרוא תחרות גודל ועוד חדשות

הנה בא הDMCA…

מרצ, שניסו לחלוב קולות ולדפוק חיוכים לכולם בבחירות האחרונות, להכניס סמים קלים ותוכנה חופשית למצע, תפסו תחת עם הגיעם לשלטון, ומביאים לנו את הפרק הראשון בסדרה האמריקנית המצליחה…

הנה שרפתי שוב את הקול שלי בכיוון הלא נכון. בפעם הבאה חד"ש. לא נשאר למי להצביע.

פוליטיקאים לא מבינים שזו לא הזווית הנכונה לתקוף, שאת המנגינה הזו אי אפשר להפסיק. עד כמה שזה לא צודק, זו כבר עובדה. וכמעט בלתי אפשרי לעצור את זה בלי להעניש משתמשים חפים מפשע. הפתרון ממזמן הוא שינוי שיטת העסקים במוסיקה ולא כפיית פיקוח על ספקי התשתית. זה פשוט מגוחך. שילחמו במפיצים בתחנה מרכזית ובשוק, בספאמרים. זה ליבראליזם זה? בשלב הבא יצא מהחוק פיתוח תוכנה חופשית והפצת תכנים CC כמו בצרפת, או האיסור על רוורס אנג'ינירינג כמו בארה"ב וניו-זילנד. הם גם מגמגמים משהו על העלאת מס אקו"ם מכל משתמשי האינטרנט ודרישה מכל ספקיות האינטרנט לחשוף פרטים של משתמשים, של בעלי אתרים ולנטר תכנים. האנשים האלו נפלו על הראש! זה יחנוק ויקפיץ את מחירי התקשורת בארץ. מזכיר את מס המדיות של קנדה. מה הלאה?
אוף 🙁

בי בי ג'נה

השרתית שלי, עליה רץ הבלוג הזה בין השאר, היתה מוקדשת לג'נה אלפמן, אבל השבוע גיליתי שהיא סיינטולוגית. הרבה דתות מקובלות עלי אבל זו כת שעושה לי רושם כמרושעת למדי.

עקב כך החלטתי לחפש לי מודל הערצה אחר. בחורה חכמה, אמיצה, אתאיסטית… ואני אגיד לכם – זה לא קל למצוא. אני עושה עכשיו אנ-דן-דינו בין קאתי גריפין ואסיה קאררה. מה אתם אומרים?

עדכון: אולי לא אתאיסתית מפורסמת, אבל גם לא שרוטה מדי. קלי (מגיליס) היא השרתית בשמה החדש.

Brother, can you spare a liver?

חוץ מהצצות מורבידיות כמו מערכון על תרומת איברים של מונטי פייתון ודרמה רומנטית הוליוודית עם מיני דרייבר ודוכובני המשווע לשינוי תדמית, מעט מאד שומעים על תרומת איברים כנושא דרוש לקידום בעולם המערב. בארצנו רווית שיווק המלחמות (חיזבאללה, חמאס ותאונות הדרכים), המצב טיפה יותר טוב אבל עדיין יש מחסור רציני במודעות. אני מסתובב בכיס עם כרטיס א.ד.י. כדי להכריז על רצונותי אבל למשפחתי עדיין תהיה המילה האחרונה כשאמות. בארצות כמו ספרד ובלגיה הועבר חוק לפיו ברירת המחדל היא שאיבריך ילכו לתרומת השתלה, אלא אם מילאת טופס מיוחד שאומר שאינך מעונין בכך מכל סיבה. אחוז הממלאים טפסים אלו באוכלוסיה עומד על כשני אחוז. בארצות האלו אין תורי המתנה להשתלות. להמשיך לקרוא Brother, can you spare a liver?