מיה בר – ויסקי הוא עוד סיבה לעלות לבירה

נראה שטראנטינו אהוב על בעלי בארים בארץ, אחרי "טראנטינו" בת"א ו"האטורי האנזו" בהרצליה (ויש אולי אחרים) נפתח לאחרונה בר בשם מיה (על שם מיה וואלס מפאלפ פיקשן) בירושלים. אני מספר לכם עליו עוד להפני שיצא לי לבקר שם בעצמי כי יש שם עכשיו חודש ויסקי שכדאי לכם לדעת עליו מראש ולא רק לקרוא ביקורת אחרי, וגם כי הוא הוקם ע"י אחיה של ידידה ירושלמית, שהלשינה לי על חודש הויסקי הנ"ל.

מהצצה בתפריט, מגוון הבירות והסינגלים המתרחב נראה שמנסה להפוך את המיה ל"נורמה ג'ין של ירושלים", ואני מברך על הכיוון ומאחל להם המון הצלחה. יש להם הופעות חיות אבל נראה שהם מפרסמים מי ומתי רק באינטרנט הפרטי של בוקפייס, אז אם יש שם משהו מעניין, אני מקווה שמישהו יכול לספר לי גם :)

בנוסף הם מעבירים במקום הדרכות אלכוהול, קורסי ברמנים וערבי טעימות יין (עם ג'סי בודק) או ויסקי וכולי.

לגבי חודש הויסקי, הנה מה שמספר בעל הבית:

כל שבוע מוקדש לאזור אחר בעולם:
השבוע האירי (נגמר היום – ע.א.)
• שבוע הסקוטש
• השבוע האמריקאי – Yes We Can!
• שבוע הסינגל מאלט הסקוטי

לא, לא תצטרכו לפרוע את קרן הפנסיה שלכם בשביל זה. כל החודש 10% על כל מה שחום ומתחיל ב ו'.
כל שבוע 20% על האזור הארץ הנבחרת (לא ישראל)

כל יום שני תקבלו את ויסקי השבוע בחצי מחיר (בעיקר כי בא לנו לראות גם אתכם שיכורים)

בימי שלישי נעשה טעימות מודרכות על הבר.

וצפויות הופעות מושקעות במיוחד.

מיה בר, רחוב הלל 18 ירושלים. אני מתאר לי שאקפוץ באיזור שבוע הסינגלים, או אם אשמע על הופעה טובה במיוחד (רמז לבעלי הבוקפייס שם בחוץ).

איפה הויסקי, איפה? (אלכוהול, וובשתיימאפס ותוכנה חופשית)

סורטר/היילנדר שאל אותי לפני שבוע איפה פוסטים חדשים בנושא ויסקי. האמת שכל עוד גיא סובל כרגע מכאבים אחרי שתיה ושי עסוק, לא נשאר לי הרבה עם מי לשתות (ואני לא שותה לבד) וכיון שאין לי קשרים בתעשיה, לא מזמינים אותי לשתות בבית השגריר…

אז אחוז ויסקי נמוך בדם גורם לכך שאני לא כותב עליו מספיק, לא גמרתי אפילו את סיפור הטיול מספטמבר שעבר, פארש שכמותי. אם ככה, אני קם ומנסה להוזיז משהו! כבר הרבה זמן דיברתי שאני רוצה להקים ויקי לענייני ויסקי, בינתיים גיא התייאש ופתח לבד עמוד בבלוג, ובמקום אחר גיליתי את אתר אלכופדיה עם אגף הויסקי שלו שבהתחלה לא אהבתי את תנאי השימוש שלו, אבל משיחה טובה עם בעל האתר אורי מגן, הבנתי שזה נבע מחוסר נסיון ולא מכוונה רעה, אז הצעתי לו עזרה לשפר את ניסוח וכוונות תנאי השימוש וההגנה על הפרטיות, ולהכריז כי כל תוכן האתר תחת CC-by-nc או אולי CC-by-nc-sa ואז ארגיש איתו הרבה יותר טוב. עדכונים יבואו.

אז נפתרה ה"בעיה"? לא לגמרי. דיברתי עם הגברת הראשונה של הויסקי באינטרנט הישראלי והבנתי שיש עוד מה לעשות: ראשית האלכופדיה מיועדת יותר לריכוז מידע עובדתי (ויקיפדיה-סטייל), ועוד לא ברור אם יכנסו לשם בברכה דעות ורשמי טעימות אישיים. שנית, Islay רואה בחזונה דברים הרבה יותר מאורגנים וקלים לחיפוש חכם מאשר ויקי ואופיו האנארכיסטי, אנחנו רוצים לחפש פתרון שיאפשר לנו לבנות מאגר ציבורי של רשמי טעימות של אנשים, כאשר כל "כרטיס" במאגר יכיל את פרטי הבקבוק (מזקקה, שנה, הוצאה, וכולי), את שם הטועם, תאריך הטעימה (אם חוזרים למאלט אחרי שנים ומגלים משהו אחר, חשוב לציין, ושווה גם לשמור טעימות ישנות), התרשמות כללית בכתב, ציון בארבע קטגוריות של ריח, טעם, איזון וסיומת (בדומה לספר "תנך הויסקי" של ג'ים מאריי) ולמי שממש רוצה להשקיע, אולי גם לכלול בטופס גם ציונים ל12 המוטיבים מגלגל הטעמים, בדומה לפרויקט ויסקי אנליסט ומקומות אחרים. המוטיבים הם: Body (Light-Heavy), Sweetness (Dry-Sweet), Smoky (Peaty), Medicinal (Salty), Feinty (Sulphury), Honey (Vanilla), Spicy (Woody), Winey (Sherry), Nutty (Oaky-Creamy), Malty (Cerealy), Fruity (Estery) and Floral (Herbal). ההסבר המלא כאן. את הגראפים הגיקיים שמייצר כל מאלט אפשר למצוא פה ושם, למשל בחוברת הטעימות שקיבלנו בסיור במקאלאן. אין לי מושג למה מעגל בדיוק,אולי זה נובע מגלגל הטעמים הישן שמזכיר גלגלי טעמים של ייננים, יצרני גבינה, קפה, בשמים וכולי. נא להזהר מהתמכרות יתר לגרפים וטבלאות, נראה שהאיש מהלינק הקודם הלך קצת רחוק מדי כשבנה טבלה מחזורית של קינוחים :)

אחרי שיש לנו צרור כרטיסי טעימה, אנחנו רוצים לרכז תגובות בטקסט חופשי מהקהל, שיוכל להגיב לטעימה ספיציפית, או לכלל הטעימות של בקבוק מסוים, או לקטגוריה שלמה של טעימות כמו מזקקה. כלומר צריך להיות כאן עץ מעניין של מידע, הירארכיות מרובות, ואולי דברים אחרים שלא חשבתי עליהם. טיול של משתמש באתר יכול להיות ניווט לתוך בקבוק בצורות כאלו:

ארץ: סקוטלנד > איזור: איילה > מזקקה: לגאבולין > הוצאה: חוזק חבית 12 שנה (וכאן ימצאו כל הטעימות)
ארץ: ארה"ב > סוג: טנסי ויסקי > מזקקה: ג'ק דניאלס > הוצאה: ג'נטלמן ג'ק (כנ"ל)
טועם: גיא > מזקקה: טמנאבולין > הוצאה: 30 שנה במהדורה מוגבלת (וכולי, אני חושב שהבנתם)

וכך אפשר יהיה למצוא בקבוקים לפי ציונים, לעקוב אחרי טועם מסוים באתר, או לבקש בקבוקים אחרים דומים בסגנון ובטעם לפי מתאם הטעמים, כמו אותו ויסקי אנאלייזר לעיל.

נשמע לי כמו פרויקט של יומיים שלושה בג'אנגו או בדרופאל, לא? :-)

בקיצור אני וIslay לא לגמרי סגורים מאיפה להתחיל, אם צריך ללכת לבנות כזו מפלצת (לא מצאתי אחת מוכנה בינתיים) או להסתפק במערכת חלקית על בסיס משהו כמו וורדפרס עם תוספי אתר ביקורת כו אחד מאילו: 1 2 3 4 5 – כמו שאתם רואים, זה סלט שקשה לנו להחליט על מה לבנות.

שנינו לא מפתחי אתרים, היינו רוצים רעיונות לגבי איזו פלאטפורמה תתאים כדי להתחיל לבנות עליה, וכמובן שאני מעדיף פתרון של תוכנה חופשית מההתחלה עד הסוף.

lazyweb יקרה, מה אתם מציעים? :)

נקיון אביב וביעור חמץ

עכשיו חזרתי ממסיבת "ביעור חמץ" המסורתית השנתית של מבשלת "הגמל המרקד" שבתל אביב. למי שלא מכיר, לפני כמה שנים פתח עולה צעיר אמריקני את המבשלה במסורת המיקרו-מבשלות שמציפה את ארה"ב בשני העשורים האחרונים (זוכרים את הבירה של דרו קארי בסדרה?) – והיום הטרנד החדש הוא שלצד יקבי בוטיק ומיקרו-מבשלות צצות גם מיקרו-מזקקות של ויסקי (מילא וודקה ותזקיקים אחרים, אבל ויסקי עוד צריך ליישן וזה תהליך ארוך ויקר, אז ריספקט!)

בדאנסינג השנה כמו בשנה שעברה, הקהל טעם מברזים של הבירה הרגילה של המבשלה (סטאוט, פיילאייל הודי, פיילאייל אמריקני, חיטה), אליהם נוספו שני טעמים (בייצור סדיר?) של בראון אייל ואייריש רד, ובמקביל היו ארבעה ברזים של הבירה המיוחדת שלכבוד הארוע, אתרוגים בחיטה, לימון בפייל-אייל אחד, צ'ילי חריף בשני (לא זוכר מי זה מי), ווניל (ולדעתי גם אקסטרא קפה) בסטאוט. האתרוגים היה מעניין אבל לא יותר מזה, אני חשבתי שהבירה שלהם באופן כללי השתפרה למדי בשנה הזו, למרות שסטאוט הם עדיין עושים מאוד מוזר (אבל את זה אני אומר כמעט על כל סטאוט שאינו גינס). בהמשך הערב נמזג גם "מרטיני מרור" ששנה שעברה פיספסתי, זה ליקר (כנראה על בסיס פינלנדיה) של לימון וחזרת. לא וואסאבי אלא ממש מיצוי מגניב וטעים של שורש חזרת. ולקראת 10 בערב נפתח ברז חבית "הגולם", בירה בצבע הבראון-אייל (לא לשאול אותי סגנונות, אני לא מומחה) עם חוזק אלכוהול בערך כפול. זו הייתה כמות האלכוהול הגבוהה ביותר שצרכתי בערב אחד מזה כשנתיים או יותר, וכדי להפיג אותה טיילתי ברגל בתל אביב, אכלתי המבורגר מדמם-כביום-הרצחו וקצת פאטה כבד1 ודפקתי שלוש שעות שינה באוטו2 והנה אני כאן כדי לכתוב לכם על זה. לא ברור למה אני לא במיטה.

הבלגן ההתחלתיאבל אם אני כבר ער, אני אספר לכם שהשבוע החלטתי שצריך לעשות מעשה ולנקות ולסדר את מקררי היין שלי. כן, יש לי שניים עכשיו, שיא הדקאדנס, נכון?3 המקרר הזה נקנה לפני כחצי שנה, והייתה לי איתו בעיה קטנה של פטריות שגדלו לי על הזכוכית והתוויות של חלק מהבקבוקים חודשיים אחרי שהפעלתי אותו. אני לא חושד שהפטריות הגיעו ממנוע המקרר, אבל זה עדיין היה מוזר. איפשהוא באמצע החורף שלפתי כמה בקבוקים לניגוב ועזבתי את התהליך באמצע (מי זוכר למה) אבל בשבועיים האחרונים היינו בכמה טעימות יין, והופ הצטברו להם כמה ארגזים נוספים במפתיע (בערך חמש שישיות ליתר דיוק…) והברדק החוגג נראה כמו התמונה מימין (כן, יש לי מקרר יין ערס עם אור כחול).

כמה עשרות דקות אח"כ, ניגובים יסודיים של כל הבקבוקים הניזוקים וכמובן של המקררים, פרשתי בחוץ את הבקבוקים ומיינתי לפי קבוצות. המקרר הקטן משמש אותי כעקרון למקרר לבנים, אבל עברו אליו גם בקבוקים עם צורות חריגות שלא מאפשרות הערמה במקרר הרגיל (למשל בקבוקי שרדונה עבים ונמוכים או הבקבוק הפלצני של שאטו גולן עם הדופן הבלתי ישרה שלו)
היין מפוזר על הרצפה
פעם ביקש ממני מישהו בפורום אלכוהול בתפוז לפרט מה יש לי ברשימת היינות, וזה נראה לי משהו שחצני ומוזר לעשות, אבל מכיוון שכבר סידרתי את המקררים ועשיתי לי רשימת מלאי, אז אני אקליד אותה פה:

קבוצת יינות ויתקין:
2X גוורצטרמינר 2005 (מסומנים לא לפתוח לפני 2009)
2X מסע ישראלי אדום 2005
3X מסע ישראלי אדום 2006
2X מסע ישראלי ורוד 2006
5X מסע ישראלי ורוד 2007
1X ריזלינג 2006
3X פינו נואר 2005 (גם הם מחכים ל2009-10)
2X פינו נואר 2006
1X מסע ישראלי לבן 2006
4X מסע ישראלי לבן 2007
2X בציר מאוחר 2005
2X קברנה פרנק 2005
2X מחוזק NV (מילוי 2006 אאל"ט)
3X קריניאן 2005

למי שנראה שיש לי חיבה מסוימת ליקב, הרשו לי לספר לכם שיש לי עוד כ4 בקבוקים מחכים בקניה עתידית :-)
יינות ויתקין
ישראליים אחרים:
2X אמפורה שרדונה 2003
אמפורה קברנה 2002
אמפורה שירז 2003 (שהומלץ להמתין איתו ל2010-2011)
ירדן מרלו 2003
בראבדו שרדונה 2006
בראבדו קברנה סוביניון 2005
טוליפ סירה רזרב 2005
טוליפ מוסטלי שיראז 2005
רקנאטי שירז רזרב 2004
תשבי אסטייט מרלו 2005
2X הרי גליל יראון 2003 (כן, אני יודע…)
2X סוסן ים Take 2
האנס שטרנבאך "ג'נאבה" 2003
2X רימון מחוזק (פורט)
2X עגור רוזה 2007
2X כרמל סדרה אזורית "אפלאצ'ים" סוביניון בלאן 2007
צרעה גבעת חלוקים 2006
דלתון כנען RED 2006
2X דלתון כנען RED 2006
2X דלתון עשר שנים הוצאה מיוחדת 2006
אבידן פטיט סירה גרנאש מרלו 2005 (סגול)
שאטו גולן קברנה סוביניון 2003
קסטל גראנד וין מגנום 2004 שיש לו עוד כ3-4 שנים לשכב.

אגף "מה חשבתי כשקניתי את זה בדיוק":
שירז טמפרניו גרוע (ישמש לבישול) 2005 של יקב מרסדס אגורן.
סנטה אנה קברנה סוביניון 2003
שאטו סן מישל גוורצטרמינר מעמק קולומביה (מדינת וושינגטון)
קייפ רד 2002 (דרום אפריקה)

ספרדיים:
ריינארס טמפרניו 2005
סדרסול טמפרניו נבארה 2005
אוגרטה קוסצ'ה 2003
2X הרדד אוגרטה קוסצ'ה 2004
דומיניו דה אוגרטה רזרבה 1999
סדרסול מרלו רזרבה 1999 (סומן לחיסול ממוקד, סביר שכבר מת)
מרקז דה קסארס רוזה 2007

צרפתיים (מהטיול לפרובאנס)
מסון בושון שאטונף-די-פאפ 2000
מסון בושון שאטונף-די-פאפ 2003
דומיין ד'אקול (שאטו ד'אקס-אן-פרובאנס)
ריבסלטס שאטו נדאל בלי שנה(!?)
מוסקט וניס
מוסקט ריבסלטס בומווז 2006
ואחד איטלקי לא קשור, קארוסו מונטפליצ'יאנו ד'אברוצו 1999

עכשיו יותר מסודר

בשל השעה נפלו בוודאי טעויות הקלדה, אתכן הסליחה4. לפחות עכשיו יותר מסודר, נשאר לסדר רק את… כל שאר הבית. מישהו מכיר עוזר(ת) בית טוב(ה) באיזור נתניה? אני בום ועם הארץ בנקיונות, אני חייב לעשות את זה בצוותא או שזה לא זז (ונראה כמו הצרות שלי).

בתמונה דלעיל גם כמעט שני שליש מבקבוקי הויסקי שלי. על זה אולי בפוסט אחר אם לא הרסתי לעצמי עדיין לגמרי את המוניטין היום :-) בסופו של דבר לא היה מקום (כצפוי) לכל הבקבוקים, אז רוב הויתקין הלבנים והורודים נכנסו למקרר הרגיל, ואיתם (באופן זמני!!) הגראנד וין מאגנום שכרגע פשוט אין לי איפה לתקוע אותו (לפחות פירקתי אותו מתוך ארון הקבורה שהוא הגיע בו. ארגז עץ ממוסמר ללא צירים שצריך היה לפחוח עם כלי עבודה. מאוד מוזר). זה היה ברגע האחרון כי בצהריים שאחרי הגיע גל חום רצחני של 35 מעלות…

במילים אחרות רבותי הגיע זמן לפתוח את עונת המאנגל וכה אעשה ביום רביעי אחה"צ+ערב עם רוזה מצוין ושאר הפתעות. מישהו בא? כל הקודם זוכה.

(לילה טוב, הלכתי לישון)

-------
  1. כדי להשלים את כמעט כל הדברים שהרופאים אומרים לי שאסור, במיוחד אחרי שבבוקר הייתי קצת חולה ולא יצאתי ללקוחות[^]
  2. שאינני בטוח שמספיקות לחוק אבל יצאתי ועשיתי לעצמי בדיקת תגובות ויציבות ובחלטתי שזה "מספיק טוב" בשביל להגיע למיטה שלי[^]
  3. דווקא לא, השבוע דיברתי עם חברה שלהוריה יש מרתף יין של ממש, חדר שלם מקורר ושמור בלחות קבועה[^]
  4. גיא כבר מצא אחת, עכשיו תורכן[^]

שלושה סקוטים ויפני אחד

לא, זו לא התחלה של בדיחה, זה היה הערב המעולה שהיה לנו אתמול. אני עם שי וגיא התיישבנו לערב טעימות שנדחה כבר יותר מדי. שני בקבוקים הביא גיא, אחד מהם "יפאני מיאפן" מטיולי של הוריו לארץ השמש העולה (חדי עין ישימו לב למדבקת מחיר ב-ין), ושלושה בקבוקים הביא איתו שי מלונדון. ספרתם חמישה? כן, אחד בקבוק נשאר חתום בינתיים, ההסבר בסוף. התמונות כרגיל גדלות עם לחיצה, הנה הליינאפ בהתחלת הערב:
שורת הבקבוקים המטעה. הלוכנגר איננו לוכנגר…
אחרי שצילמתי, הוצאנו את הבקבוקים הארוזים מהשרוולים והרויאל לוכנגר (שלדעתי חביב אבל לא מרגש) נתגלה כאריזה בלבד. בחודשיים שהבקבוקים חיכו בסבלנות, שי שכח שהוא קנה משהו מענין בהרבה, טאמנבולין בן 35 שנה, אבל לא אקדים את המאוחר…

My heart's in the Highlands, my heart is not here,
My heart's in the Highlands, a-chasing the deer;
A-chasing the wild deer, and following the roe,
My heart's in the Highlands, wherever I go.

— Robert Burns

קליינליש בן 13, סינגל קאסק 7156 (146 בקבוקים) 58%את הPC6 השארנו לסוף, כי הוא מתפאר בטעם מעושן ורצינו להקפיד לטעום את כל האחרים לפני. ראשית היה הקליינליש 13, ביקבוק מיוחד שאם לא הצוואר האופייני, אפשר היה לטעות שמדובר באיזה בקבוק שרדונה, אבל כאן מדובר בסינגל קאסק שמסומן 13 שנה (אבל לפי התווית מזיקוק לביקבוק עברו 14 שנים פחות שבוע – מוזר!) בביקבוק פרטי של The Whisky Exchange.

הקליינליש הנ"ל נפתח בכבוד. ריחרוח ראשון נתן מכה קטנה שאישרה את 58 אחוזי האלכוהול שהמתינו בכוס. מצאתי שם קצת לימון, למונגראס, וצ'ילי עדין. היה גם איזה ריח של צבע טרי – לא ממש טרפנטין או אצטון כמו בבורבון, אלא יותר רך. הטעם מתקתק, עוד קצת למונגראס, מכה קלה של אלכוהול, פריחת הדרים בבאף ובסיום הקצר-יחסית מצאתי עוד מהמרירות של הלמונגראס. אחרי טיפה מים עלו עוד טעמים בין השאר עוד מתיקות, נוספה במפתיע מליחות, מרווה רפואית, ושי הגדיר את זה כעוגת גבינה עם גרידת לימון. בהמשך בדקנו את מארי, שבאופן מפתיע טעם מאותה חבית בדיוק (רק 164 בקבוקים!) ונתן ציון 90 (מוגזם לטעמנו) ומצא שם custard tart שהתחבר יפה עם ההגדרה של שי. הוא מצא שם גם דבש, מאלט, ושאר תבלינים.

"Many enthusiasts feel that this age most deftly demonstrates the complexity of this malt. Certainly the best-balanced Glenfarclas."

— The late Michel Jackson on Glenfarclas 15

גלנפרקלס 15 שנהשני היה גלנפארקלס 15 שנה, אני וגיא טעמנו את אחיו משנים שונות אז ידענו שהולך להיות מוצלח. באף – טארט תפוחים וקינמון ויין אדום חם. קצת חמצמץ. בפה יש צריבת עץ קלה אבל נעימה, טעם "שמן" ומלא, כמעט סמיך (כמו חלמון ביצה?). גיא מצא פלפל לבן, שי מרגיש עץ לבן ואחרי טפטוף מים ממקד ואומר – מקל ארטיק! :-) שי מוצא גם ריח ירקות כמו סלרי, ג'ינג'ר (שלא מצאתי) וזרעי כוסברה (שמתאים באופן מפתיע לאחר שהביא צינצנת והסנפנו). הסיומת קצרה ומאכזבת. הטעם כאן לא מקיים את מה שהריח מבטיח. מארי משום מה נותן לו 95, לא ברור על סמך מה, ומוצא בו ריחות רום, טעמים של בורבון ושאר תבלינים ומפאר אותו בתור "חזרה למסורת של לפני 30 שנה, בין הויסקים הטובים בספייסייד". ג'אקסון זצ"ל נתן לו רק 88, מצא באף מאלט, שרי, אלון ורמז לעשן, ולטענתו הסיומת דווקא ארוכה. עוד ביקורות התפרסמו עליו בויסקי מגאזין, פעם אחת ופעם שניה.

ニッカウヰスキー株式会社とアサヒビール株式会社は2001年4月に営業統合しました。現在、生産をニッカウヰスキー株式会社が、販売をアサヒビール社がそれぞれ担当しておりますが、ホームページの運営におきましては両者が協同して行っております。

— From the Nikka website. damned if I know what it says.

ניקה פיור מאלט 17 שנהשלישי נפתח הניקה פיור מאלט 17. לפי השם מדובר כנראה בואטינג של מזקקות שונות של חברת ניקה (מזקקת יואיצ'י אבל גם רבות אחרות, אפילו כמה בסקוטלנד), אבל לא מצאנו עליו שום מידע נוסף. הסנפה ראשונה נתנה ריח של קפה ווניל שמנוני ועם ברבן. הזכיר לי קפה "כבד", כמו "קפה רס"רים" בצבא, כזה שנבחש ארוכות עם הסוכר וטיפה מים לפני שמוסיפים את שאר המים למילוי הכוס. בטעם מתיקות עם קפה מרוכז, כמו סוכריות קפה וחמאה כאחד ועולה טעם קרמל מדי פעם ומשהו אפרסקי ללא חמצמצות. מפתיע אבל אין שום רמז לעשן בכלל, וגם לא עץ שזה נדיר בגיל 17. הפיניש בינוני ארוך. שי עזר לי מלקד את הריח האחרון שהיה חסר לי ושלף עוד תיבת תבלינים מהמטבח – פולי הל טריים! לא להאמין, אבל אכן קלע שוב! לויסקי היפני הזה יש ריח וטעם קפה וריח עדין של הל. כמה מוזר יכול ויסקי להיות?! כיף להיות מופתע כל פעם מחדש. גיא טועם מרשמלו ופקאן סיני וטיפה ציפורן. זה לא נגמר :-)

Among the malts produced in and around the glen of the Livet river, the elegant Tamnavulin is the lightest in body, although not in palate. In taste, it is a little more assertive than Tomnitoul, with which it might be most closely compared.

— The late Michael Jackson

טאמנבולין 35 שנה(עודכן) אחרון חביב טמנאבולין בן 35 שנה עם 52.6 אחוזי אלכוהול. הבקבוק היה מתוך 472 שמולאו מתוך Cream Sherry Butt שזה אומר חבית אדירה של שרי, אבל מה אומר הcream אני לא יודע. הדראם הזה זוקק בשנת ההקמה של המזקקה – 1966 – ובוקבק חמש שנים אחרי ש"הוכנסה לנפתלין" ב1996 שלושים שנה לאחר מכן. מה שמוזר זה ששי טוען שהבקבוק עלה לו בסביבות חמישים פאונד ולפי חיפושים ברשת הוא אמור היה לעלות בסביבות 200 ומעלה.

סגנון המשקאות שהפיקה המזקקה לפי מייקל ג'אקסון – ארומטי, עשבי תיבול, אפריטיף. הגרסה שטעמנו עמדה במדויק בכל הציפיות. הצבע היה ענבר עשיר עד כמעט בורדו, השרי המתוק והפירותי חגג מכל פינה, ובכלל הוא הזכיר לי את המקאלן 11 שנה שקניתי בסקוטלנד ועוד לא סופר פה על טעמו המשוגע. פירות אדומים בעוגה, ולמעשה "קריסמס פודינג" למי שטעם ויודע במה מדובר. שוב ברבן קל, תפוחים וניל וקינמון, גוף שמנוני וחגיגה של טעמים מתוקים של תות, קרמל, ציפורן, אפרסק ועוד רבים. סיומת נעימה עם יין אדום מתוק ופירות יבשים. שי מוסיף גם שקדים מסוקרים, גיא טועם גם תה ארל גריי. ג'אקסון נותן לו 74 בלבד (אבל לא מפורט אם זו החבית המשוגעת שממנה טעמנו) ומוצא שם שזיפים יבשים מבושלים (כאלו כמו בצלי מתוק אני מניח) ומוצא גם שוקולד מריר וצימוקים, וסיומת עצית וארובה שמזכירה לו ארמניאק ישן. בקיצור ט"ו בשבט.

מצד אחד מגניב שהוא מזכיר כמו אח תאום את המקאלאן 11 שלי, מצד שני מכעיס שהוא עולה ממש חצי… אבל זה מה שיש בעולם המשקאות, והמותג עולה גם עולה.

בשלב הזה הסכמנו שאנחנו מוותרים על הPC6 עד הפעם הבאה, כי חבל להרוס את הטעם הטוב שנשאר בפה. המשך יבוא!

איך לצרוך אלכוהול באחריות

המוסד למדעי הטיל שבבית יהושע שמח לדווח כי נתקבל שם הזוכה בפרס דארווין לשנת 2007. הטקסני החביב היה חובב אלכוהול. ההבדל הקטן הוא שהוא אהב לצרוך אותו הפוך. מהרקטום. אבל עם הקפדה על יין איכותי, כי מה שגמר אותו היה זוג בקבוקי שרי. טוב שלא איזה סינגל-מאלט בחוזק חבית.

מדעני המוסד נהנו השבוע משפע סינגל מאלטים בחתונת אחד מחברי המוסד. שניים. זה המון לחתונה. אחרי ארדבג 10 ולגבולין 12 מצוינים הגיע תורו של בלנד מוזר בשם ג'וני בלו. המוזר היה שלמרות הדם הכחול הזורם בעורקיו (ליבו הוא רויאל לוכנגאר) נטען כי הטעם היה פשוט רע ומיותר. מר וחמצמץ ולא מעניין. כותב שורות אלו השאיר אותו בכוס, ואילו מדען אורח מניו זילנד בחן את האפשרות לשימושים אלטרנטיביים בנוזל העכור – "Maybe I should try to drop my pants and stick my d*ck in the glass because it sucks so hard".

כותב שורות אלו ניסה להסתכן אל מעבר לתחום המוכר. בירושלים נפתח לפני חודשים ארוכים "בר עץ – הפעמון". טוב לא באמת. יש תמונה של פעמון החירות, מתחתיה כתוב BELL (למי שלא זיהה) וכותרת המשנה היא Wood Bar. כלומר יש ביסטרו-בר, בר-מסעדה, פאב-אירי ועכשיו בר-עץ, החידוש החדש. יש לו כ10 ברזי בירה טובים (ברבר כהה וגם בהירה כל השנה!) ואוסף משתפר והולך של ויסקי (ספרתי ולצערי לא רשמתי לפחות 10 בקבוקים ממזקקות שלא הכרתי, ואני מכיר לא מעט). טעמתי Smokehead, שמסומן "Islay single malt" אבל לא מצוין הגיל או המזקקה. אמרה לי Islay שמדובר בסינגל ששומרים על מקורותיו בסוד. אבל לפני שמתחילים להתעמק בדראם הקטן (33 ש"ח לצ'ייסר), הווליום המוגזם-גם-ככה עלה ועלה עד שאוזני חישבו להתפקע מכאב (בחתונה של יום האתמול על רחבת הריקודים לא היה עד כדי כך נורא!). אחרי שתי בקשות להורדת הווליום(("מצטערת, ככה זה כאן בסופי שבוע". פה!)) נאלצתי פשוט לזרוק שטר על השולחן ולברוח החוצה מול עיניהם המשתאות של חברי, אחת מהן הצטרפה אלי לקור של חצות-וחצי בחורף הירושלמי וחיכינו כמה דקות שגם שאר החברה יסיימו את הצלחת וישלמו. זו היתה הגזמה חסרת תקדים ורבת דציבלים ודעותי כרגע על הבר הזה חלוקות :-( אני לא אטרח לספר לכם גם על עשן הסיגריות שזרם חופשי ישירות ממאחורי הדלת לתוך שטח הפאב.

לגבי הסמוקהאד: ריחו המצוין מזכיר משהו גם מארדבג וגם מלאפרואייג. טעמו הזכיר לי בעיקר קצת מהעדינות הצעירה והמתקתקה של ארדבג 81 אבל היה בו רמז לעשן הייחודי של לאפרואייג, עם הדגשה יתרה על כמות העישון. אם הייתי יכול להתפרע עם הימור משוגע הייתי אומר שמדובר באמת בשיתוף פעולה חריג ומוזר שכזה – ארדבג צעיר (8) עם המים והזיקוק של ארדבג אבל עם "שחקני חיזוק" במאש בצורת שעורה מהעישון המקומי של לפרואייג. אחרים באינטרנט מוצאים בו את טעם התה לפסאנג סושונג העדין של לגאבולין. בכל מקרה התוצאה בעלת טעם נעים לחובבי העישון החזק – אבל כל כך מעושן שממש יוצא לגמרי מהאיזון. לא רע, אבל כנראה מיועד לשתיה עם קרח או בקוקטייל ולכן חוסר האיזון המכוון. ג'ים מארי אהב אותו מאוד ונתן לו ציון די גבוה של 92, ומסתבר שיש לו גם גרסת פרמיום עכשיו.

בפעם הבאה אבוא בשעה נורמאלית, לא בסופ"ש (חמישי?) ואנסה כמה דברים אחרים שלא הכרתי מהבר המדובר, ומקווה שלא יגרשו אותי בצווחות מערכת הסאונד שלהם.

-------
  1. שיש לי בחוזק חבית בבית – כאן מדובר על 43 אחוזים רגילים[^]

הטיול לסקוטלנד

ריכוז הטיול לפי פרקיו, עוד לא הושלמו כל הסיפורים… חזרו ובקרו

ראשית, המסלול למי רוצה לעקוב.

  1. הביקור אצל המלך ג’יימס, ברכה, ובית הקברות הראשון שלנו
  2. נקניקיה של שבת, בנות לוכגילפְּהֶד הנאוות וטים ברטון בטארברט
  3. בית הקברות השלישי שלנו והטעות ההודית
  4. יום פיספוסים: ג’אז באָרְדבֶּג, עננים מעל ג’וּרַה, סגור בבּרוּכְלָאדִי והקשת מעל בּוֹאוּמוֹר
  5. סוף סוף קצת ויסקי…
  6. סוף סוף קצת פרות שעירות. וכבשים. ועיזים. ומגדלור ועוד פרות…
  7. לפעמים חלומות מתגשמים
  8. אחוזת לאנגה
  9. גלן קו, פאב על המים, והדרך לסקאי
  10. ריכוז טעימות ויסקי ראשון (יהיו עוד…)
  11. בתהליכי כתיבה…

מלבד זה היו פנורמות מאיילה של ארמין גרווה, בלי קשר ישיר לטיול שלנו ועוד אייטמים מעניינים – הציצו בקטגוריה של סקוטלנד.