שיא חדש לחוצפה

הבוקר התעוררתי לזה:

מהו שיא החוצפה? לפי אחד המשיבים ב"שלושה בסירה אחת" (אולי היה זה דן בן-אמוץ?) שיא החוצפה זה לחרבן למישהו על מפתן הדלת ואז לדפוק בדלת ולבקש נייר טואלט.

לא רק שמשרד הפנים, רשות השידור והרשות השניה לא שעו למכתב שלנו להורדת התשדירים המטעים והשקריים, עכשיו משה"פ מגחכים את כל הדיון הציבורי. כמו שפירק אהוד קינן את הוידאו לגורמים, הסרטון מעמיד איש קש (מכוער ושתום עין) ומתקיף אותו בצורה מביכה, פלוס השפלה של הצגתו בעירום בסוף הקליפ. זה מה שמשרד הפנים עושה בכספי המיסים שלנו – מוריד לרמת בריונות קריקטורית את דעותיהם של לא מעט אזרחים מהשורה, חברי כנסת (אפילו חלקם מהקואליציה), שורה של פרופסורים וזוכי פרסים, אזרחים ותיקים ובוודאי גם כמה ניצולי שואה, ככה בשביל הגוון הציוני.

זו לדעתי הפרסומת הכי מביכה, והרעיון הכי מביש ותוקף דיון דמוקרטי שראיתי מזה הרבה זמן. זו השתנה חופשית מהמקפצה הציבורית, שגרועה לא פחות מהקרקס שעשה מאיר שטרית מועדת המדע. לא רק שמשרד הפנים מודה בפה מלא שהנושא אכן נתון במחלוקת ציבורית (מה שמיד היה אמור לפסול את התשדירים הטלוויזיוניים מראש, ועל כך אנחנו הולכים לבג"ץ), הם גם עושים צחוק מהדיון, מהמתנגדים, מהנסיון שלנו לעמוד על זכותינו האזרחית לביטוי חופשי. לא, ממשלה יקרה! אתם לא יכולים לעשות סאטירה פוליטית, זה לא התפקיד שלכם להשתין על דעת הקהל. אני וחברי רואים את הנסיון השקוף הזה כפחד מצדכם להתמודד עם העובדות, אבל אנחנו גם מפחדים מזה שהשיטות הבריוניות האלו עובדות על הקהל, שממילא ערכי דמוקרטיה ותרבות רייטינג מתערבבים לו בראש.

כמה נמוך אפשר לרדת? אני כל כך מופתע מזה לרעה שאני חייב לחזור על זה: משרד ממשלתי עושה סאטירה מדעת הקהל, ומזכותו של הקהל להביע את דעתו. זה בטוח יותר זול מלשים את כולנו בכלא ויותר קל מאשר להתווכח איתנו על טיעונים ועובדות, אבל זה יותר נמוך מנמוך, והכיוון של זה מפחיד אותי. אני מאחל למי שאישר את הקמפיין הזה להפוך למובטל ואף להשפט על הפיאסקו המוזר הזה.

איפה "ממשלת העם, ע"י העם, למען העם"? להתראות גטיסבורג, ביי ביי לינקולן. בדמוקרטיה היחידה במזרח הפרוע זה "ממשלת משרד הבטחון, ע"י האלפיון העליון, נגד העם".

אז מה זה בעצם צדק חברתי? פרויקט וידאו

זוגתי שרון החליטה לפרוט את המושג הגדול של "צדק חברתי" לפרוטות ברורות יותר. היא התחילה לאסוף ראיונות אותם היא מנסה לערוך לכדי כשלוש דקות, בתקווה שיצטרפו אליה רבים אחרים ויעלו ראיונות בפורמט דומה, וכך בשיטת crowdsourcing לאסוף הסברים. דרך עוולות שנגרמות לאנשים אמיתיים, ואמירה ברורה שלהם "בשבילי צדק חברתי זה […]", להדגיש איפה הפער עדיין עומד בין הרצוי למצוי.

מספר שבועות לאחר תחילת המאבק לצדק חברתי, שמתמקד במונופולים, בבעיות הדיור ויוקר המחייה הרגשתי שישנם עוולות חברתיות (שלא נתונים לשום ויכוח בין קפיטליסטים לסוציאליסטים) שחשוב להזכיר ולזכור, כי גם אם יהיה פה דיור בר השגה לא יהיה פה שום צדק חברתי כל עוד עוולות אלו ודומות להן לא יתוקנו. כדי שלא ישכחו אותן עוולות בלהט המאבק, בחרתי להפיק סרטונים קצרים שבהם אדם פרטי יספר את העוול החברתי שנעשה לו. מדובר אמנם בסיפור אישי, אך כזה שמיצג ציבור שלם שנגרם לו עוול. אני מתכוונת לרכז את כל הסרטונים שאפיק באתר באינטרנט תחת הכותרת "העם דורש צדק חברתי" להלן 2 סרטים שצלמתי עד כה:

אריק מספר את סיפורם של נכי צה"ל

אלה מספרת את סיפורם של שרידי שואה

תודה לאריק ולאלה שהקדישו לי מזמנם היקר והצטלמו לסרטים (זה לא קל פיזית ונפשית) וכן לירון ברוך שעזר בעריכה של הסרטון של אלה. לא הייתי מסתדרת בלעדיו. תודה גם לעמותת אביב שחיברו אותי לאלה וחיזקו את ידי.

אם מישהו מכם מכיר מישהו עם סיפור של עוול חברתי שמייצג ציבור שלם כגון למשל מתמחה ברפואה, קרבן של מערכת הבריאות החולה, מישהו שהופקעו ממנו קרקעות לכאורה למען הציבור ובפועל המדינה מכרה את הקרקע לקבלנים פרטיים, קורבנות של משרד הרווחה וכד' אשמח אם תפנו אותו אליי אני מעוניינת להפיק לפחות סרטון אחד לכל פן של אי צדק חברתי שקיים במדינה.

בנוסף, אריק שמופיע בסרט הראשון, כורע תחת עומס העבודה. הוא זקוק למתנדב בעל ראש גדול שיכול לקחת על עצמו חלק מהמקרים של נכי צה"ל וללוות אותם לאורך זמן. התפקיד כרוך בעיקר בחיזור אחרי משרדי ממשלה ובפרט אגף השיקום במשרד הבטחון כדי שאלו יעשו את עבודתם ויושיטו לאותם נכים את העזרה המגיעה להם.

אודה לכל עזרה בעניין זה וכן אשמח לשמוע את דעתכם על הפרויקט ועל הסרטים.

שבת שלום,
שרון

כמו שאתם רואים, כרגע אין לה ציוד צילום או נסיון עריכה טובים, והיא תשמח לשיתוף פעולה ממתנדבים – אם עורכים, אם מראיינים או צלמים, ואולי גם מעצב(ת) גראפי(ת) שיעזרו לסגנן את המסר עם שפה גראפית אחידה. כמובן, כמו שהיא אומרת, עוד סיפורים אישיים של אנשים שמוכנים לספר, יעזרו מאוד.

אוהלים ביוטיוב

ללא מילים. הפעם רק וידאו.

עדכון: עוד אחד בזכות פליגלע:

ואסיים בלנון:

כלכלת טפטוף וקיימות

בעיקר מאופסט 5:00 בערך אם תרצו לדלג.

ותודה להילה פלג שהזכירה לי את הוידאו הזה בG+.

וליד זה, בקשר עקיף של נושאי קריסה כלכלית ו(סוגשל) הומור, יש אנשים שאופטימיים לגבי קריסת מערכת הבריאות.

פוסט עיתונות

אחרי שחדשות אינטרנטיות התחילו לכלול יותר תמונות ופחות בדיקת עובדות, חשבתי שעוד מעט נתחיל לקבל דיווחי חדשות בקומיקס. CNN השיקה לפני כמה זמן את האתר החדש שלה עם דגש על וידאו במקום על מלל. טמטום המדיום או הקהל? לא ברור, אבל נראה לי שזה אומר עבודה יותר קשה לחפש עובדות וציטוטים אם אין טקסט מתומלל.

אבל הבוקר הצחיק אותי לראות הודעה על הפנינג (כי "מופע" זו מילה עתיקה מדי) בטיילת ארמון הנציב, כאשר מצורף "צילום אילוסטרציה" שהקשר בינו לבין הידיעה קלוש ואיכותו מסוג ז'. נכון שמהטיילת רואים את דרום העיר העתיקה, אבל הצילום-באיכות-סלולארית הוא של מערב העיר מהר הזייתים, וספציפית לא צילום של הטיילת ולא של הנוף ממנה. אם אין לכם תמונה להוסיף, אז למה להתעקש?

עדכון מדיילי שו האחרון – על הרכש החדש של CNN (החל מבערך הדקה השלישית)

The Daily Show With Jon Stewart Mon – Thurs 11p / 10c
CNN Hires Erick Erickson
www.thedailyshow.com
Daily Show Full Episodes Political Humor Health Care Reform

נראה שגם CNN לא ממש יודעים איך להלחם בטביעת העיתונות מלבד מלחמה נמוכה ועצובה בפוקס :-(

דיסקליימר: פוסט זה הוא אילוסטרציה של דעתי ואין לקחת אותו כמשקף את המציאות.

פוסט פמיניזם

לכבוד יום האשה הבינלאומי, גיא שלח לי עכשיו לינק לפרשה האחרונה שלא ידעתי עליה כלום, חבורת נערים ב"ליידי דייויס" אנסו והרביצו לנערה לאורך שלושת שנות חטיבת הביניים. מה לא היה שם? כל הקלישאות… "בני טובים", "חלקם מתגוררים באחת השכונות היוקרתיות בארץ", "הנערה פרובוקטיבית", "ממשפחה במצוקה", "דיברה עם העובדת הסוציאלית אבל לא סיפרה על המקרה", "ההתעללות כללה כיבוי סיגריות", "במשטרה אף חושדים כי חלק מסרטי הווידאו שבהם נראית הנערה מקיימת עמם יחסי מין הועלו על ידי החשודים לאינטרנט", "המשטרה אספה ראיות", "האזינו להתארגנויות בטלפונים הסלולאריים", "החשודים נשברו", "ההורים החזיקו בגרסה כי "הכל היה בהסכמה"", "החשוד המרכזי טוען שכל יחסי מין היו בהסכמתה המליאה", "לאבי החשוד המרכזי יש תיק, אחר שוטר", "ביה"ס סירב לסדנאות נגד תקיפה".

וכמובן תגובות הקהל ב"טוקבקים": "ממש אופק חדש", "גם אצלי מתחת לבית זה קורה", " מישהו ידע ושטק!!!!!", " הם ס"ה עשו מה שחינכו אותם לעשות", "הכל סגור,יש עסקת טיעון,כי מדובר באשכנזים,הכל מכור", "לא מוכנה שבית הספר יחנך לי את הילדים", "זאת רק הוכחה שהמטפלות הסוצאליות הן סתם עול על צווארו של האזרח", ואתם יכולים לדמיין איך זה ממשיך.

להגיד שהפתיע אותי? לא יכול.

גם לא הפתיע אותי שבאינטרנט התחילו להסתובב תמונותיהם של החשודים, למרות שהם קטינים ועוד לא הוגשו כתבי אישום.

מטריד אותי שאנשים עדיין חושבים שזה אחריות של בית הספר. שזה לא אמור לקרות בשכונות כאלו אלא רק מהסוג ההוא וההוא. שזה לא קורה בכל בית ספר. ששירותי הרווחה יכולים להגיע אל כולם גם בלי תקציב, ושיש כאלה שחושבים שיש להם יותר מדי תקציב כבר עכשיו.

יום אישה עצוב לכולם בארצנו האוכלת יושביה. לפני כמה חודשים שאלתי איך נגיע לפיקוח על גידול האוכלוסיה, חשבתי על כל האופציות והגעתי למסקנה העצובה שכנראה אלימות ומחלות ידאגות לויסות הילודה. לפחות בתרבות הישראלית זה נראה לי כתחזית ריאליסטית מאוד לצערי :-(