הזמן לפוליטיקה

כיכר החטופים, מוצ"ש 6-1-2024

"אין מילות נחמה על השנה הארורה הזו אך יש מילים שצריכות להיאמר, שחייבות להיאמר, על זו שמתחילה", כך כותבת ד"ר מאיה מארק בהקדמה לפוסט שהיא פרסמה בהתחלת 2024. לי אין פייסבוק ולא הצלחתי למצוא את המקור בעזרת מנועי החיפוש הרגילים, ומבחינתי זה טקסט שראוי שישמר ויוכל להמצא במנועי חיפוש. אז בלי רשות המחברת (סליחה! צרי איתי קשר אם זו בעיה!), אני מביא פה את הטקסט כפי שהוא מקודם בקבוצות דיון ברשת (שגם אותן אי אפשר הרי למצוא בחיפוש…)

זו היתה השנה שבה "הפוליטיקה" יצאה מהחדשות ומדפי העיתונים ונכנסה אל הבית הפרטי של כל אחד ואחת מבני האדם שחיים בארץ הזו.

שנה שבה מיליוני ישראלים הבינו את המחיר הכבד שהם וילדיהם עלולים לשלם על כך שהם הרשו לעצמם לחשוב שהפוליטיקה משעממת אותם, מגעילה אותם, לא קשורה אליהם. על כך שחשבו שהם יכולים להתרחק ממנה, לא לנקוט עמדה, להשאיר לאחרים את המגרש, לא להיות מעורבים, להצביע למפלגות שלא אומרות כלום ושום דבר ולא להצמיח הנהגה עם אומץ, עמדות וחזון לגבי המקום הזה.

אז במשך השנים היו קצת קיטורים על המיסים והרבה על החרדים, והיתה גם התעלמות ממה שקורה בהתנחלויות כי זה אי שם מאחורי הרי החושך ומה זה בכלל קשור לחיים שלי.

ובעיקר היתה אשליה שישראל הדמוקרטית והליברלית תמשיך לחיות את חיי הבועה שלה באין מפריע, שהפנסיות בטוחות בבנק, שכבר רואים את הסוף של המשכנתא, שבפסח ניסע לפאריז. והסכסוך עם הפלסטינים? באמת זו בעיה, אבל מה אתם רוצים שנעשה, הרי פרטנר אין, ושקט יש סך הכל וגם סדרה חדשה בנטפליקס, נתחיל לראות הערב?

הפיצוץ הראשון אירע בינואר. קולות ומראות מהתקופות הכי אפלות בהיסטוריה, שאסור לאיש לשכוח, ובעיקר לא ליהודים – התדפקו על הדלת.

ופתאום כבר שום דבר לא היה בטוח. לא הבית, לא החופש, לא הזכויות הכי בסיסיות, לא החסכונות, לא הפנסיות, לא העתיד. שבוע אחרי שבוע מליוני ישראלים שהתעוררו מנמנומם האסוני שטפו את הרחובות, ויצאו סוף סוף אל זירת הקרב שבמשך עשרות שנים הופקרה למסוכנים, לאפלים ולגרועים שבכוחות שהצמיח העם היהודי.

הבהלה היתה אמיתית. המציאות – בלתי נתפסת. אין לי ארץ אחרת אבל אם היא תהיה דיקטטורה אני לא אהיה כאן. קנדה, אוסטרליה, ארה"ב, אירופה – כל האפשרויות נבדקות, כל האופציות על השולחן. נלחם על המדינה וננפיק דרכון זר. ניאבק בחרוף נפש על המקום שאנחנו אוהבים אבל נדאג לילדים.

זו לא אמירה שיפוטית, זה תיאור מציאות. אמת לאמיתה. מחשבות שחולפות – וצריכות לחלוף – בראשו של כל אדם חופשי שמדינתו צוללת במהירות למחוזות הפאשיזם והחושך. הולכת והופכת למקום שבו הוא וילדיו אינם בטוחים בו עוד.

ואז הגיע אוקטובר. אותה פוליטיקה שהכתה בנו במערכה הראשונה פלשה לחיינו בצורה הקיצונית, האכזרית והאיומה ביותר שניתן לדמיין במערכה השניה. שלחה את ידיה הארוכות אל הבית הפרטי, אל התא המשפחתי של כל אחד ואחת. לקחה את השמחה, את שנת הלילה, את הבטחון, את האהובים עלינו ביותר. עבור רבים כל כך – לקחה לתמיד.

ומבעד למסך הדמעות, הכאב וההלם החלה לחלחל התובנה שהתוכניות מפרק א' צריכות להיגנז. ששום דבר לא מחכה לנו בשום מקום. שאפילו הטירלול הפרוגרסיבי נעצר ביהודים. ישראלים שבילו שנים מאושרות בקמפוסים בארה"ב ישבו מוכי תדהמה מול סרטונים של סטודנטים שצועדים על מדשאות האוניברסיטה וקוראים להשמדת עם.

הפגנות ענק החלו לשטוף מקומות שרק בקיץ שעבר בקרנו בהם עם הילדים. רשת הבטחון שאנשים חשבו שיש להם נשמטה. שום דבר לא מחכה לנו בסיליקון ואליי. גם לונדון עם שלוש מאות אלף מפגינים נגד ישראל כבר לא מחכה.

ולכן 2023 חייבת להיות השנה שבה אנשים שבחרו לחיות את חייהם במדינה הזו יבינו בצורה העמוקה, הכואבת והמוחשית ביותר שהכל פוליטי. שאין להם יותר את הזכות לעקם את האף ולהגיד שזה מגעיל אותם. שזה משעמם אותם. שהם לא רוצים לשמוע. להפנים שכל מה שהם התעלמו ממנו במשך שנים נכנס להם השנה מתחת לדלת ולתוך הבית ומתחת לעור.

וכולם כולל כולם צריכים להבין שאין ברירה אלא לצאת ולהלחם על המקום הזה. להביס את המיעוט שהשתלט על המדינה. ולהכריע במחלוקות העמוקות לגבי דמותו וזהותו של המקום הזה שנדחות כבר שבעים שנה. כי הכל פוליטיקה. בכל מקום – אבל בעיקר במקום הזה.

מאות אלפי גיבורים וגיבורות שמסכנים את חייהם בזמן שמאות אלפים אחרים משתמטים זו הכרעה פוליטית.

גדודי צה"ל שבשביעי באוקטובר שמרו על הזיות דתיות מטורללות במקום לשמור על ילדים בעוטף זו הכרעה פוליטית.

תועפות כספי המיסים של אזרחי ישראל המשרתים והעובדים שזורמים עכשיו להנצחת חיים של בורות ובטלה על חשבון הציבור זו הכרעה פוליטית.

מערכת החינוך המחורבנת שהילדים שלנו הולכים אליה כל בוקר זו הכרעה פוליטית.

ארבעים ילדים בכיתה זו הכרעה פוליטית.

וגם התור שנקבע לרופא לעוד חצי שנה והכבישים בפריפריה שמחוררים כמו קירות הבתים בקיבוצים שנחרבו הם כולם תוצאה של הכרעה פוליטית.

הכל פוליטיקה. ובעיקר – הניסיון לספר לנו שעכשיו זה לא הזמן לפוליטיקה.

כל פעם שמישהו אומר לכם שזה לא הזמן לפוליטיקה הוא גונב מכם. גונב מכם כסף, גונב מכם זמן יקר, גונב מכם את האפשרות להתנגד, גונב מהילדים שלכם את העתיד.

וכל פעם שמישהו אומר לכם שזה לא הזמן לפוליטיקה הוא משקר לכם בפנים.

כשהממשלה ושופרותיה אומרים שזה לא הזמן לפוליטיקה הם לא רוצים אחדות. הם רוצים להשתיק את הציבור כדי שיהיה להם עוד זמן להתארגן למערכה שהולכת להיפתח בעוד רגע, המערכה היחידה שמעניינת את ממשלת החורבן: מלחמת השרדות של ממשלה שתעשה הכל כדי למנוע בחירות כי היא יודעת שהיא תפסיד בהן.

מי שרוצה אחדות לא מסית נגד מפקדי צה"ל. מי שרוצה אחדות לא חותר תחת בכירי מערכת הבטחון. מי שרוצה אחדות לא מתחזק מכונת רעל מסביב לשעון. מי שרוצה לנצח במלחמה מגדיר מה זה נצחון. מי שרוצה לסיים מלחמה מגדיר מהם יעדיה. ומי שרוצה לשקם את המדינה משקיע בזה כסף.

לעומת זאת, מי שמבין שהוא איבד את השלטון ואת הלגיטימציה – מפרק את כל מי שיכול לעמוד מולו ומשקיע את הכסף לא בשיקום המדינה אלא בשוחד לשותפיו הפוליטיים.

אנחנו פותחים את 2024 מותשים, עצובים, מרוקנים, אבלים.

הם בונים על זה. ובדיוק בגלל זה מלחמת ההתשה שמנהלת הממשלה הרעה הזו נגד אזרחיה רק תלך ותתארך והיא תימשך עד שמליוני אנשים ישטפו את הרחובות ואלפים יעברו לגור מחוץ למפתן דלתם של כל חבר וחברת כנסת בליכוד.

ההתנגדות הזו היתה צריכה להתחיל אתמול. לא רק שהיא לא פוגעת במאמץ המלחמתי היא מחזקת אותו. לא רק שהיא לא פוגעת בחיילים היא קודם כל למענם. ממשלה כושלת של מושחתים ומשתמטים לא יכולה לנהל מלחמה. לא יכולה לנהל כלכלה. לא יכולה להמשיך לסכן ולהחריב את הבית היחיד שיש לנו.

שנת התנגדות טובה לכולם. יחד ננצח.

— Maya Mark

א-גוישע קופ

ישראל זעירא
(ואבהיר, זה לא עירא),
עגלתו היא ריקה כִּלְגִינָא.

כי שנים כבר אלפיים
התמלאה עד גדותיים
אך זעירא מאום הנפיק מִנַּהּ.

כי כבר ב' אלפים,
קָרְבָּנוֹת וּתְרָפִים,
הוחלפו בתפילות וזמירה.

וכבר אין קיטורים,
מזבחות ופרים.
הוחלפו מוֹרָאוֹת בְּתוֹרָה.

יהדות מתקדמת, סוגיות ופלפול.
אין כבר דּוֹגְמָה – עשה לך רב.
לא צריך לְקַרְבֵּן איזה עגל מסכן
עת נצאה ללחום בשדה קרב.

ועומדים כתמיד גם הגנץ, גם לפיד,
ודורשים יהודית־דמוקרטית.
ואני עם הקומץ שרואה בסתירה,
התנגשות אסטרטגית וטקטית.
הן דתות לא גמישות, לא שקופות, מקפחות,
א לרָאציוֹ אין השפעה פרקטית.

זעירא ראש קטן, רק רוצה להשיב
עֲטָרָת־בֵּית־מִקְדָּשׁ למקומה.
כמו מין עכו"ם עקום לבטל שנות קידום,
ולשחוט פה פרה אדומה.

אבל אוי לרועץ, איזה שייגעץ או לץ,
תוכניתו מחסל, מקלל!
כי באמצע ארצו, נחרד הוא למצוא
שמעוז חילוני התנחל!

חילוני מתנחל? מה לילה מליל?
הן הדוסים הקימו הקרת!
הם ייבשו הביצות, ובנו על חולות,
רק הדיוט ישכתב פה אחרת!

הרי כל המפעל, המדינה, הצבא,
לקידוש אלוקים ואורייתא!
ופתאום להטב"ים, ביקיני ושרימפס,
וזכויות מיעוטים? מה החרטא?!

הר הבית ביד, לפינוי ובינוי,
הם כבר זמן בַּמַּסָּע וּבַפֶּרֶךְ
ופתאום, רק עכשיו בסוף המסלול,
חילוני פה מַשְׂטִין על הדרך!

הן אסור לומר די, כבר הגיעו עד פה,
עוד מעט גאולה ומשיח…
חילוני זה "קלקול"? יֵרָתֵם לַיָּצוּל,
נתקן בהמה ונצליח!

התנחלות בלבבות, גרעינים של תורה
ועוד שאר דימויים מדיציניים.
גרגירומת? אנגינה? אסור להשוות
(חוץ מרגב כנגד סודאנים).

אז הראש היהודי כאן פטנטים ימציא,
אוטובוסים מיו"ש, פריפריה.
הרצאות גזענים ותפילות אלפים,
הופך ים ליבשה, ותל אביב לטבריה.

רשמית, על נייר, הוא נותן פה שרות,
וקירוב לבבות על האש.
ובונה לו מצג שהעם עבר צד,
משקר ואינו מתבייש.

זו אינה יהדות. המצאה ישנה,
אפיפיורים ניסחו ושלחו לה:
מסיונריות שמה, חתירה לתשובת
כל העם שתבוא הגאולה.

הן כתוב שם בברית, חדשה וישנה
כי יבואו ימות המשיח,
אבל מי הרוכב על חמור בלבן?
יש מחלוקת על שם השליח.

יהודים קוננו אלפים בשנים.
ייחלו כבר שגוג יתגייס,
וירביץ למגוג, ויקומו גוויות
וכמו זומבים נחיה פה בנס.

אוונגלים באים עם גרסא שלהם,
מסכימים שמקדש זה חשוב.
כי כשכל היהודים יחזרו בתשובה,
יִגָּאֲלוּ הם (וישרף היישוב).

בין שתי הפנטזיות הלא ישימות
נלכדים פה אנחנו בַּפַּעַר.
בין קץ דת לקץ דת לבין קץ האקלים,
עתידנו יושב על התער.

תַּעַר אוֹקַאם, אֶחָי, זה ממש לא שטויות,
ספקנות ומדע הם הערך.
ולצד ויכוחי הפרדת רשויות,
הן אסור שנשכח את הדרך:

הן חוקה לא תהיה, והדת לא תופרד,
לימין ולדת יש פה רוב.
ועם קצב חימום וּמִדְבּוּר המדינה,
המצעד יסתיים בקרוב.

לא תאוקרטיה ולא דמוקרטיה,
סהרה תהיה פה אולי.
לא סופר מי יולד פה יותר, מי מושחת.
רק מכיר:
אין עתיד פה.
ודי.

דרעי החליט, ואנחנו הולכים לבג"ץ #No2Bio

אחרי 6 שנים של מאבקים, עצומות, חוות דעת ומעקב אחרי פירוק מאגרים בעולם לפני או אחרי שקמו, החליט שר הפנים בכל זאת להודיע (באיחור לפי החוק, אבל למי בממשלה אכפת מהאותיות הקטנות בחוק) שהפיילוט ישאר כאן וירד לחיינו.

סיקור: גיקטיים, הארץ, כלכליסט, וואלה ועוד.

אמ;לק: הכניסה למאגר התמונות תהיה חובה אחרי הראשון לינואר, אין יותר תעודות לא ביומטריות, אבל מי שיידרוש לא להכניס את טביעות אצבעותיו למאגר, מבטיחים לסרוק אותן רק כדי לשמור בשבב של התעודה ומיד למחוק. מצד שני תעודה כזו תצטרך להיות מחודשת כל 5 שנים במקום 10 לתעודה ביומטרית רגילה. זה תזכיר תיקון לחוק ולנו האזרחים יש פחות משבועיים להגיב לו. כרגיל משרד הפנים מריץ את החוק ויישומו בהשתהויות ומחטפים לסירוגין.

תגובת התנועה לזכויות דיגיטליות – מגייסים 60K ש"ח ופונים לבג"ץ. הנה ההודעה לעיתונות:

הודעה לעיתונות
התנועה לזכויות דיגיטליות מבקשת מהגולשים: עיזרו לנו לעתור לבג"ץ נגד המאגר

בתגובה להכרזת שר הפנים על הפעלת המאגר הביומטרי מבקשים בתנועה לזכויות דיגיטליות לעתור לבג"ץ נגדו. בתנועה קוראים לגולשים להצטרף למאבק

לקמפיין התנועה לזכויות דיגיטליות התגייסו סדרה של אמנים, מובילי דעת קהל ואנשי רוח בהם דנה ברגר, מוטי גילת, ריקי בליך, עדי גילת, יהלי סובול, יריב בש (SpaceIL) ואחרים

הקמפיין זמין בכתובת: https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=19914

בעקבות הכרזת שר הפנים מהיום על הפעלת המאגר הביומטרי פונה התנועה לזכויות דיגיטליות לגולשים ומבקשת סיוע על מנת לעתור לבג"ץ כנגד המאגר הביומטרי. בתנועה לזכויות דיגיטליות הסבירו היום את המהלך: "אחרי שש שנים של מאבק, הכריז היום שר הפנים על הפעלת המאגר הביומטרי. בניגוד לכל מדינות העולם המערבי, רק בישראל יאספו טביעות אצבע ותמונות פנים של כלל אזרחי המדינה ויאגרו אותן. בניגוד לדעתם של הממונה על היישומים הביומטריים וראש המטה ללוחמה בטרור, יחשפו אתכם לסיכונים החמורים שבדליפת המאגר. בניגוד לדעתם של 74 ממדעני אבטחת המידע וההצפנה הטובים בישראל, מנסה שר הפנים למכור לכם שהמאגר הזה מאובטח, ושהוא לא ידלוף לעולם. בניגוד לדעתם של 70% מאזרחי ישראל שבשלוש השנים האחרונות מסרבים בעיקשות להיכנס למאגר.

אבל הוא טועה. אחרי שבכל יום אנחנו שומעים על תמונות שנגנבות ומאגרים שנפרצים, לאחר שמאגר עובדי המדינה של הממשל האמריקאי נפרץ ו- למעלה מ- 20 מיליון טביעות אצבע ופרטים אישיים של עובדי המדינה האמריקנים דלפו, לאחר שיאהו, Ebay ו- Target נפרצו אף הם, חבל ששר הפנים לא מבין אף אחד לא חסין. כי אפילו משרד רה"מ אומר ש'אירוע דלף ממאגר ביומטרי עלול לגרום לפגיעה בפרטיות, לפגיעה פיזית ו/או כלכלית ובמקרי קיצון להפללת אנשים חים מפשע, לפגיעה בבטחון המדינה וניהולה התקין'.

אנחנו, בתנועה לזכויות דיגיטליות, לא מוכנים לתת לזה לקרות. לכן אנחנו מבקשים להקים קליניקה, מטה מאבק משפטי למען הפרטיות והביטחון האישי, שיעתור לבג"ץ נגד המאגר. זה יהיה קרב לא פשוט, אבל אנחנו חייבים לנצח…אסור לתת להם להפוך אותנו למדינת האח הגדול, בה כל אחד, כל הזמן, נתון למעקב. עזרו לנו להילחם על כל זה".

יהונתן קלינגר, היועמ"ש לתנועה לזכויות דיגיטליות: "שר הפנים מפקיר את אזרחי ישראל. אנחנו חושבים שאין צורך בטביעות אצבע במאגר, משרד רה"מ קבע שאין תורך בו. אנחנו יודעים שאיחסון טביעות האצבע יפקיר את גורל האזרחים".
לקמפיין התנועה לזכויות דיגיטליות התגייסו סדרה של אמנים, מובילי דעת קהל ואנשי רוח בהם דנה ברגר, מוטי גילת, ריקי בליך, עדי גילת, יהלי סובול, יריב בש (SpaceIL) ואחרים, על מנת לגייס את הסכום הדרוש לעתירה.
לפרטים נוספים: ניר הירשמן 050-6205384

ועכשיו לדעתי האישית – מעניין איך יגיבו על זה בוועדה המייעצת, שהודיעה שתמליץ על ביטול טביעות האצבע והקטנת הרזולוציה של התמונות. התגובות של משרד הפנים הן כמובן שהמאגר מאובטח יותר ממאובטח מפריצות אבל גם אם זה נכון (קשה לדעת), זה לא מכסה שימוש לרעה ע"י ממשלות עתידיות. תוקף תעודת הנייר הנוכחית שלנו צומצם רטרואקטיבית ל10 שנים (למרות שלא כתוב על התעודות כלום, כי כשהנפיקו אותן היה להן תוקף בלתי מוגבל). תוקף תעודות חכמות יהיה 5 שנים, או 10 שנים אם תסכימו להכניס טביעות אצבע למאגר. זו החלטה מוזרה שנשמעת כמו נסיון בוטה "להעניש" את מי שיבחר לא להכנס למאגר או להעשיר את ספק הכרטיסים החכמים שכידוע לכם הצליח למכור למדינה מליוני כרטיסים ומפעל הנפקה שנים לפני שהונפקה אפילו תעודה בודדת. מאגר התמונות לא שונה מאוד מהמאגר הביומטרי הקיים של משרד הרישוי (ומשותף על משרד הפנים ומשרדים אחרים, כמו עם מרמנת וחברות ספקים ממשלתיות אחרות, משרד התחבורה לא מוכן לספר עם מי), רק שהתמונות יצולמו באיכות טיפה יותר מוקפדת מבחינת תאורה, וכנראה משרד הפנים יהיו פחות סלחניים לגבי משקפיים, פיאות, איפורים מוזרים ושאר ירקות שהתירו לי בצילום למאגר הביומטרי של רשיונות הנהיגה.

עד כמה מוזרה הדרישה לחידוש תכוף יותר של התעודה אם סירבתם לטביעות אצבע במאגר? ובכן שאלנו בעבר מומחי מז"פ וזיהוי ביומטרי בטכניון, ונאמר לנו שכדי להשאר מהימנה לאורך השנים, יש לחדש מדי פעם את הדגימה הביומטרית כי הגוף משתנה כשהוא מתבגר. ההמלצה היא לא יותר מ10 שנים לטביעת אצבע ולא יותר מ5-7 שנים לתמונת פנים, מכאן ברור שאם המדינה לא יכולה לסמוך על טביעת אצבע שלכם במאגר, הם חייבים לפחות לבנות על תמונת הפנים ואותה יש לרענן תכופות יותר. אז לגבי קונספירצית ה"עונש לסרבנים" אני חושב שלפחות כאן נראה שיש לזה הסבר סביר.

האם יש לבג"ץ הזה סיכוי? בוודאי. אני סומך על שלל הראשים המשפטיים שעובדים עליו עכשיו שלא היו טורחים אלמלא היה לו סיכוי אמיתי.

כמה כסף לשים? כמה ששווה לכם הפרטיות שלכם מפני המדינה והממשלות שבדרך. זה כולל זיהוי במצלמות רחוב או מצלמות שעל ניידות משטרה, או צילום מפגינים, או פתיחת טלפונים הנעולים בחיישן ביומטרי כשתעצרו בהפגנות האלו (עצתי – אל תסמכו על הסורקים בטלפונים האלו, עדיף הצפנת מכשיר ונעילה בסיסמא חזקה, במיוחד לפני שיוצאם להפגנה).

מה תעשה העמותה עם כסף שיתרם מעבר ל60K ש"ח הראשונים? נמשיך לממן את הוצאות הקליניקה המשפטית שלנו (המשפט מול עג"ג נמשך ותיקים נוספים מטופלים), נמשיך לפעול נגד הביומטרי, צנזורת הרשת, פרטיות בעולם המקוון (ראיתם את נילי וקרין שלנו בערוץ 2?), ואם צריך יוגש בג"ץ נוסף. לא חסרות מטרות חשובות לשאוף אליהן לדאבונינו.

הי! כל התמורות הטובות כבר נלקחו! כן, הציפור המשכימה תופסת את התולעת. היתה לנו היענות שהפתיעה אותנו. אנחנו נשמח אם עוד יוצרים ומרצים יתרמו לנו הופעות והרצאות. צרו קשר עם ניר הירשמן, מנהל הקמפיין.

שרידי שואה ומלחמתם ברשויות

לי לשמחתי אין משפחה ניצולת שואה, או לפחות לא קרובים שעדיין בחיים. עדיין, הערב אני וזוגתי נשתדל לצאת להפגין למענם. לשרון יש אב ודודה ניצולי שואה. האב לא מצליח לקבל את הקצבאות המגיעות לו, למרות מאבק עיקש של שנים, לדודה בת ה-94 לא מגיע כלום כי עלתה לארץ מרומניה רק ב-66. נכון – אם שלטונות מדכאים מנעו ממך לעלות לארץ, פיספסת את הסיכוי לקבל את זכויותיך כשורד שואה. ההגיון צרוף. ברומניה קומוניסטית אתה נלחם במדינה. בישראל דמוקרטית, מדינה נלחמת בך.

לפני כמה חודשים יצא לה גם להכיר כמתנדבת שרידת שואה בת קרוב ל-80 שעדיין נאלצת לעבוד לפרנסתה, כי לא מכירים לה בנכויות ובעיות כרוניות שקרו לה כילדה בזמן השואה. כשילד חי במסתור 4 שנים ללא הורים, על "דיאטה" של מים וקמח תירס, ישארו לו צלקות לכל חייו, פיסיות ונפשיות. אבל עד 1981 לא הכירה ישראל בילדי שואה, רק במבוגרים. הכסף מגרמניה הגיע, אבל לא ברור על מי הוא מוצא. אותה קשישה קיבלה קצת אחוזי נכות, אבל לא מספיק בשביל קצבאות מוגדלות ולא מספיק בשביל טיפולים ראויים. שרון ליוותה אותה מביתה בפריפריה לבית המשפט בת"א, מסע שאחרת היה אורך כמעט 3 שעות בתחב"צ בשיא הקיץ, רק כדי לראות אותה עוברת השפלה מגעילה בבית המשפט. שופט שאולי אפילו קרוב לגילה של התובעת, גער בה על שאינה דואגת מספיק לענייניה, ורופא בית המשפט הסתכל עליה בלי לבדוק אותה יותר מאשר לבקש ממנה להרים יד ימין ויד שמאת מהצד השני של החדר ובכך פסל את האבחון של הרופאים שלה שהיו בתיק לפניו ולא ברור אם בכלל עיין בו. היחס הכללי היה כיחס לאדם המנסה לנצל את הממסד ולא כמי שזקוק להגנתו.

זו גם לא היתה הישיבה הראשונה בנושא. הישיבה הקודמת היתה ששה חודשים קודם לכן. אחרי שהגישה את כל התיק הרפואי שלה, אבחונים מעודכנים, ויתור סודיות רפואית וכל מה שצריך בישיבות מוקדמות, לא חשבה לרגע שתצטרך להביא עותקים נוספים של הכל לישיבה, ולכן נשלחה לביתה (שלוש שעות אוטובוס בכל כיוון) לעוד ששה חודשים כעונש על אי הכנת שיעורי הבית. אל זה השופט אולי כיוון כשטען שהיא "לא דואגת לעצמה". האם הוא באמת עיוור לעובדה שטרטור אנשים לא צעירים ולא בריאים כדי שיקבלו את המגיע להם בחוק היא אי הצדק והמכשול ל"דאגה לעצמם"? איך התקהו חושי המערכת עד כדי כך?

אז בואו היום להזדהות. ואם יש לכם פנאי להתנדב, יש מספר עומתות בארץ שמנסות לסייע לקשישים האלו להשיג את מעט הזכויות המגיעות להם מהרשות לניצולי שואה וגופים ממשלתיים קרי כתף וקשי עורף אחרים.

הערה מאוחרת – אל הפוסט הזה צורף בהתחלה הבאנר הזה מאתר J14 אבל החלטתי במחשבה שלישית להסיר אותו. הוא מאוד לא לעניין.

שוביניזם בצה"ל? לאאאא….

ואן-דר-גראף אחותך שוקדת על אירוע שירת נשים מזה כמה שבועות ואתמול פירסמה פוסט בנושא. אחת התגובות שקיבלה היתה שזו תגובה איטית מדי לאירוע שהיה וחלף, כאילו צריך להרים מחאות מיד כריאקציה לאירוע ספציפי כשמדובר בתופעה קבועה ומתדרדרת. הנה בא צה"ל והוכיח (בפעם המי-יודע-כמה) לכבוד שמחת תורה, שמיסוגיניזם זה לא חד פעמי, וזה רק מידרדר.

אין לי הרבה מה לומר על זה, רק להזמינכן לבוא לשיר עם ואנדר בעוד שבועיים. גם בנים יכולים לבוא ולעשות עם השפתיים, אבל חשוב שקולן של הנשים ישמע (וראוי שכך! אם להאמין לרבנות הצבאית ולרב הראשי מצגר, שירת נשים זה מחרמן, אז כדאי לכם לבוא).

(לא) יהודי לא יתן יד לביומטרי

אחרי סופ"ש מטריד של הפוגרום בענתות, הגיעה היום ידיעה מעודדת לעיתונים, שתביעתו של קניוק הצליחה, ובערב ראש השנה התקבלה הפסיקה לפיה הוא יכול להרשם כיהודי ללא דת במשרד הפנים. (הנה גם הדיון בתפוז, הכיסוי בוואלה, וטור של רוביק רוזנטל מיוני השנה על הבעיה הסמנטית של "לאום" בהקשר הזה). צעד זה יוצא נגד כפיה דתית ומבקש גם לדחוף למצב של הפרדת דת ומדינה.

בנקודה זו לא ברור אם כל אחד מאיתנו יוכל ללכת עכשיו ולבקש את מחיקת סעיף הדת במשרד הפנים, או שכל אחד מאיתנו צריך עכשיו פסיקת בימ"ש כי משרד הפנים לא יאפשר את התהליך מרצונו הש"סי. אני על כל פנים אנסה, כי מזמן אני צריך לקפוץ לסידורים במשרד הפנים (למשל עברתי דירה לפני כשנה), והתאפקתי לעשות את זה רק בנובמבר.

למה נובמבר? אם כך לכל מי שלא עוקב אחרי הבלוג הזה או שנגע בו נגע השכחה, בנובמבר מתחיל הפיילוט הביומטרי. הפיילוט לא נועד לבדיקת יעילות או נכונות השימוש במאגר שכזה, או אפילו את הכולותיו הטכנולוגיות לתת מענה לבעיות הקיימות בעולמנו וארצינו. לא ולא, כל אלו פרמטרים ששטרית כבר החליט שלא צריך לבדוק. אחת הבדיקות הבודדות שאולי עוד נצליח להלחם לכשלונן היא בדיקת שביעות הרצון, כלומר, האם הקהל מרוצה מהקמת המאגר ומעונין לעבור לתעודות החדשות.

שתי ציפורים במכה אחת! תשובת "לא!" למאגר הביומטרי, ו"לא!" נוסף לכפיה הדתית במדינה שהיתה אמורה להיות דמוקרטית.

הדבר הנכון לעשות אם כך, היא לקפוץ למשרד הפנים החל מנובמבר, כשיתחיל המאגר לפעול, ולסרב לשדרג את התעודה, או אולי עדיף לבקש להוציא מחדש תעודה מהסוג הישן עם תמונה מעודכנת וכשמציעים לכם את התעודה המצ'וכללת עם הצ'יפ והרישום במאגר הביומטרי, לסרב בתוקף. אנחנו מקווים שבסוף תקופת הפיילוט נוכל לשכנע את משרד הפנים שמספיק אנשים הוציאו תעודות נייר לעומת התעודות הביומטריות, או לפחות סירבו לקחת תעודה ביומטרית שהוצעה להם (בתקווה שמשרד הפנים רושם את הנתון הזה לצרכי סטטיסטיקה!).

למי שלא מכיר את היסטורית המלחמה בחוק, תוכלו למצוא עשרות פוסטים בנושא בבלוג זה ובאחרים (למשל אלו של האגודה לזכויות האזרח, דורון אופק ויהונתן קלינגר). אנחנו בעד תעודות חכמות, כמה מאיתנו אפילו יסכימו בעיקום אף לתעודות ביומטריות, אבל אנחנו מתנגדים בתוקף לשמירת המאגר הביומטרי ע"י המדינה.

עדכון: עוד דעות על יהודים חסרי דת בבלוגים של ניר להב ותומר פרסיקו.