יצאתי אל האוטו שלי מדוכדך ושמתי גז את תוך הלילה השחור. "300" לפתע צף בראי כזכרון מתוק. איך ולמה? הזמן יגיד איך יגלידו הפצעים בנישמתי מהעלבון שהוטח בי כיושב קהל תמים. 40 אלף קוב מים לא ישטפו את הבושה. הרגשתי שדוד ורמוס. איך אומרים violated בעברית? להמשיך לקרוא עוד שלוש שעות הלכו לפח
לפעמים החיים נמשכים יותר מדי
Kurt Vonnegut dies at 84 | The Register
קורט וונגוט המסכן ניסה כבר להתאבד בעבר (לפחות פעם אחת שפורסם עליה בציבור). הוא אף פעם לא השתקף כאדם מאושר מהספרים שלו שקראתי, ואכן ספרו האחרון שכתב אותו אחרי שכבר הכריז שפרש פעמיים או שלוש נכתב בעיקר מתוך התמרמרות קשה על הנשיא בוש. הוא אצלי כאן על המדף ועוד לא קראתי אותו. שמו "אדם ללא מדינה" (אל תשאלו אותי אם תורגם כי אין לי מושג) ורק מהכותרת אפשר להבין שהוא לא מאושר ממה שבוש והרפובליקנים עשו מארה"ב בשנים האחרונות. לנו אין אפילו חוקה לדרוך עליה, יש רק כמה חוקי יסוד שגם הם לא משהו, ובעיקר חבורה של מושחתים שמזכירים לנו כל פעם את הקשר המעיק של הון ושרלטון.
וונגוט אמר פעם בהומור המריר שלו שהוא רוצה לתבוע את יצרני הסיגריות ששנים מבטיחים לו מוות ומחלות על כל חפיסה אבל עוד לא מקיימים. אני מאחל לעצמי התקף לב קצר ולענין לפני שהגוף ומצב הרוח יתחילו להדרדר. סתם בזבוז שנים וכסף למרוח את הגסיסה הבלתי נמנעת, כשיגמרו הימים האופטימיים של החיים (או לחלופין, שלא אאבד את האופטימיות :-))
לאילת ובחזרה
– פיהוק
– "אתה עייף?"
– "למה, יש לאמא שלך פטנט אחר?"
5 שעות באוטו לא חייב להיות סבל, הרצנו קטעים, התפעלנו מנופים, הייג'ינקס וטומפולרי. צריך לדעת עם מי לנסוע, וצריך לדעת מה לחפש. עד סוף השבוע האחרון לא ממש אהבתי את אילת, אבל עכשיו אני רואה אותה שונה 🙂
להמשיך לקרוא לאילת ובחזרה
Chutzpah
Adobe takes UK price hikes to new level with CS3 | The Register
כבר בכו בני ישראל על עול המיסים הכבד שמשטרת המכס מרעיפה על מכוניות ואלכוהול, אבל כאן מדובר בחברה אחת ועוד אחת ועוד אחת שרוכבות על רמת החיים הבריטית ומביאות את המכה. כך גם באמאזון בריטניה ועוד חנויות מקוונות אחרות. זהו כמובן צעד שצריך לשמח את מתנגדי הגלובליזציה מחד, אבל גם מעצבן ו(בצדק) הרבה לקוחות אחרים. מה אתם אומרים? זה הרי חוקי לגמרי, וברור שלגמרי נכון מבחינה קפיטליסטית וברור שמציק לגמרי מבחינה מוסרית כלקוח.
אני בגישה במקרה הזה, כיוון שלא מדובר במוצר יסוד חיוני, אין מה לשקול אפילו פיקוח על המחירים (ושאלה טובה אם יש מה לפקח גם על המחירים של מוצרי יסוד, אבל זה ליום אחר). מה אתם אומרים?
היסטוריה, בעסה וניתוח השתלה
פעם פעם היה לי מחשב עובד. מה צריך צעיר נמרץ בימינו מלבד מסך, מקלדת ועכבר, עליו יוכל לגלוש, לענות לדואר, לצפות בסרטים ומדי פעם לכתוב עבודה לאוניברסיטה? אז, בתחילת המאה, היה לי מחשב חזק וגיבור עם שני מעבדי פנטיום 2 350מ"ה שעשה כל מה שרציתי ועוד קצת. הוא הריץ אז מנדרייק (לימים מנדריבה). ולאותם ימים, ותהי לי נערה, אשר מדי פעם הייתה לוחצת אותי להעביר את מערכתי לדביאן. "עוד תראה עוד תראה כמה טוב יהיה בגרסא, בגרסא הבאה!", אבל אני עייפתי באותם הימים מעיסוק במחשבים, והמחשבה על נטישת הRPMים החמימים לטובת טריטוריות חדשות המצריכות יום לימודים ארוך התישה אותי מראש.
ויהי היום, ותצא הנערה מחיי (ברוך הSHELL), ויעברו עוד כמה חודשים ואחתום עם שותף לדירה. שחר זוכר איך עוד התלוננתי והתבכיינתי שנמאס לי מכל המחשבים ואני רוצה להחליף מקצוע, אבל אז בא השטן להשטין על דרכי, ובוקר אחד (יענו 4 בבוקר בלי שינה) הצלחתי למחוק לעצמי את /etc/ באבחת אצבע לא זהירה, וכל יום המעבר של שחר בערך, ישבתי והתקנתי לראשונה דביאן וניסיתי בלימוד עצמי לגרום לו לפעול כראוי (למה לא מותקן less בברירת המחדל לכל הרוחות?) ושחר הצביע ואמר לחבריו "והוא עוד אמר לי שהוא לא גיק ונמאס לו ממחשבים. חע!".
אבל זה היה סיפור אהבה מוצלח, עברתי ולא הסתכלתי עוד לאחור. חשבתי שהגעתי אל המנוחה והנחלה. אך החיים אכזריים, וביום שבו ליאו ואורנוס מצאו את עצמן תקועות ביחד בבית השלישי עם סרטן באופק, נשבר בי נים, כי אחרי כמה שנות צילום חובב הבנתי כמה דברים שמאז לא השתנו –
- אם אני רוצה תוצאות מקצועיות בלי שעות של חדר חושך צריך לעבור למחשב
- אם אני רוצה כלי עבודה רציניים, לינוקס היא לא אופציה כרגע
- אם אני לא רוצה לחיות באוברדראפט אני צריך לקנות מכונת חלונות ולא מקינטוש.
בצר לי בלעתי את כבודי וקניתי מכונת חלונות חזקה ואראה כי טוב. הלינוקס הישן שודרג טיפה עם השנים וממשיך לשרת את קבצי, דואלי, חיבור ביתי לעולם, אבל כבר לא יצלח להריץ סביבה גראפית ולשמור על מהירויות התגובה להן התרגלתי במרוצת.
והנה הגיעה נקודת מפנה נוספת בסיפור. כבר 8 חודשים לערך שאני עובד אצל חברת קוד פתוח ומערכות לינוקס על שולחן העבודה שלי בכל אשר אפנה, ונזכרתי כמה אני מרגיש שם יותר בבית. לפני יומיים נתקע לי מחשב החלונות ומחשבת שחזור כל ההתקנות מביאה לי את החלאסטרה. בעודני דוחה את המחשבה אני עובד כאן על הלינוקס הישן והטוב, מתגרד בכל גופי מהאיטיות (מדובר כרגע בזוג מעבדי פנטיום 3 500 Katmai אימתניים לתקופתם – 512K מטמון לכל אחד, אבל רק 256MB זכרון…). וסופר את האופציות…
- להתקין מחדש את החלונות על מחשב האתלון64 החדש יותר?
- להעביר את הלינוקס לאתלון ולפתור את בעית החלונות ביום אחר, על חומרה חדשה?
- לנקות מאבק מפלצת ששוכבת לי כאן עם זוג מעבדי XEON3-800 וגיגה זכרון כדי לשפר בקצת את המצב באופן זמני ללינוקס ולתקן את החלונות ביום אחר?
אני עייף רק מלהתחיל את המחשבה על התהליך.. מה אתם אומרים?
It's hard out here for a PMP
החיים יפים, ומיקרוסופט אף פעם לא לומדים. DRM נוסף (ראשון?) של ויסטה היום פוצח, ולמרות שאפילו ללא פירסום קוד, זה הישג. בכל מקרה אם לקרוא את הDMCA כפשוטו, הבחור ממילא כבר עבר על החוק כבר מרגע שהודה שעסק ב"הינדוס לאחור", איזה מזל שהוא קנדי. רק לפני חודש פוצח הDRM של בלו-ריי הי"ד, וחודש לפני כן גם HD-DVD פוצלח לחתיכות קטנות. כאילו שאף אחד לא מלמד יותר קריפטוגראפיה בבתי ספר, וכאילו שקורי דוקטורוב לא נימק ופירט למיקרוסופט אישית (וגם בעברית) למה DRM זה נז"ק (ניהול זכויות קנין). למה תעשית התוכנה האמריקנית אוהבת לחזור על הטעויות האלו? האם טעויות זה מה שבאופנה שם? בדרך כלל DRM נכלל בנשימה אחת בפייט בין חברות ההפקה לבין מפיצי מוסיקה דיגיטלית ויצרני מוצרי חסימה למניהם ועל איך זה לא עובד, איך עלה על דעתה של מיקרוסופט שDRM יחזיק מעמד בהגנה על דרייברים? לך תבין…