קיימות 3: על הקשר לכלכלה, בריאות, חוק, חינוך, חברה ופוליטיקה

בבלוג של התנועה הירוקה תוכלו למצוא את "למה בעצם קיימות" הוא פוסט הקדמה לפוסט הזה, אתם מוזמנים להציץ בו. אני מעלה שם את הרעיון (המבהיל להרבה אנשים) שאין מנוס מלהגיע ליום שבו גידול האוכלוסיה העולמית יהיה חייב להגיע ל0%. אין מדובר פה באידאולוגיה אלא בעובדה מדעית פשוטה – כדור הארץ סופי והמשאבים הזמינים עליו סופיים. גם אם נשכלל מאוד טכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות, נהפוך כולנו לצימחוניים, נמצא טכנולוגיות למחזור מושלם של מי קולחין… בסופו של דבר אין לנו כוכב לכת אחר לברוח אליו במערכת השמש כרגע, ולא ברור מתי יהיה, ומאיפה נשיג את הטכנולוגיה להעביר אליו מליארדי אנשים כשהאפשרות תהפוך להגיונית. צריכים אם כך להשאר חזרה עם רגליים על הקרקע ולחשוב איך שורדים את השלב הזה בחיי המין האנושי.


פיזור הגילאים באוכלוסיה השויצרית, אופייני למדינות מתועשות.
פיזור הגילאים באוכלוסיה השויצרית, אופייני למדינות מתועשות. המאמר המלא בלינק (PDF), עוד מידע בויקיפדיה בערך פירמידת אוכלוסין.

בקפיצת דרך של הדמיון, בואו נניח לרגע שעכשיו 2040 ושהצלחנו לפתור את כל בעיות ההלכה והתרבות הקשורות להגבלת ילודה – כלומר גידול האוכלוסיה נעצר מתוך אחריות הדדית ולא ממגיפות, רעב או מלחמות. נגיד גם שהצלחנו לעצור את ההתחממות ועלית פני הים, וכולנו חיים בעולם שכולו בר קיימא ובנוי מחומרים ברי מחזור. אילו שינויים יצטרכו לעבור החברה והכלכלה שלנו?

בריאות הציבור, רווחה ותעסוקה: ובכן, אורך החיים הממוצע עולה כל הזמן, נכון ל2008 מעריכים בעולם הראשון שתוחלת החיים של תינוק שנולד היא ארוכה ב4 חודשים עד שנה מזו של אחיו שנולד שנה לפניו. מדובר אם כך בדורות של אנשים שיחיו יותר שנים, ולכן אחוז האזרחים המבוגרים יגדל, לעומת קצב ילודה שיעצר. אנחנו מדברים אם כן על אוכלוסיה שגיל הממוצע והחציון שבה גבוהים הרבה יותר מהיום, וזה אומר לא מעט על אופי כוח העבודה, אורך שנות העבודה לעומת אורך שנות היציאה לגמלאות, מה שאומר שגיל היציאה לגמלאות יעלה ויתרחק. מה אנחנו עושים עם כוח עבודה מתבגר ומזדקן, כאשר קצב השינוי הטכנולוגי עובר בהרבה תחומים את יכולת עובד יותר מבוגר להתעדכן? או שמא טכנולוגיה ואוטומציה יפנו מקום להרבה אנשים לעסוק בתחביבים ולמידה במקום להמשיך לעבוד עד כלות הכוחות?

ומה עם מחלות זקנה? אם אחוז הצעירים באוכלוסיה קטן ואחוז הגיל השלישי גדל, ועדיין אין לנו מרפא לסרטנים שונים, עוורון מזקנה, אלצהיימר, ועוד המון צרות – הרי שיש לנו בעיה גם של טיפול באוכלוסיה המתבגרת, עומס על מערכת הבריאות, הגמלאות וכולי. שינויים כלכליים מרחיקי לכת יהיו חייבים לקרות ברווחה וכלכלת הבריאות, וכמובן מחקר רפואי חייב להדביק את הפער, אז אסור לוותר על השקעה כלכלית של המדינה במחקר רפואי.

באותו הנושא, לדעתי אסור גם שמחקר רפואי במימון משלם המיסים יקבל הגנת פטנט בצורה שתפגע בזכות החולים לקבל טיפול – וכוונתי, יכול להיות שפטנטים על תרופות יכולים לגרום לפער חברתי ותברואתי עוד יותר חריף אפילו מהקיים היום, ולכן יש לשקול לשנות את חוקי הפטנטים הרפואיים בצורה יסודית, ואולי אף לבטל את כל סוגי הפטנטים מלבד בנושאים מאוד מסוימים ברפואה והנדסת חומרים.

ובכלכלת הצריכה – העולם הקפיטליסטי של חברת השפע חי לפי פיחות מתמיד בערך הכסף וצמיחה של 7% בשנה. הוא מעודד אותנו לצרוך, הוא מעודד את היצרנים לייצר בזול ובכמויות כדי שנאלץ לקנות עוד כשדברים מתקלקלים ונזרקים, למעשה יש תמריץ לייצר מוצרים בלתי עמידים, וכיום אפילו לא נספר הזיהום הסביבתי בעלות התובלה… כדי שמעגל הצריכה הזה ימשיך, היצרן משכנע אותנו בהפגזה בכל החושים שככל שנקנה עוד נרגיש יותר שמחים, נהיה מעודכנים לפי האופנה, ובקיצור – שקר תרבות הצריכה הקלאסי.

אם אנחנו רוצים לזהם פחות, הרי שמוצרים בהכרח יעלו יותר, יעשו שימוש באריזות מתכלות שיוצרו קרוב ולא יובאו מרחוק, אבל לחלופין המוצרים שאינם מתכלים (חומרי בנין, בגדים, כלים, רהיטים) גם אמורים להחזיק יותר זמן מעמד ועדיף שיהיו מיוצרים מקומית וממוחזרים מקומית. המלחמה בגלובליזציה איננה רק בגלל מלחמה חברתית בחברות בינלאומיות, ואיננה רק מלחמה כלכלית בדיכוי של ידיים זולות במדינות עניות, זו גם מלחמה בזיהום שתובלה ימית ואווירית מסיבית גורמת. קנו כחול לבן, עכשיו אתם יודעים למה – כי בסוף זה גם יותר ירוק :-) אבל השתדלו להקפיד על מוצרים שהם באמת תוצרת הארץ, שייצורם אינו צורך כמויות אנרגיה או משאבים מתכלים אחרים בכמות מוגזמת, ועדיף שלא יהיה מבוסס על משאבים בלתי מתחדשים בכלל.

פוליטיקה, חוק וחברה: כדי להגיע למצב בו נשמרות באמת אמות מידה של אחריות חברתית ואקולוגית, חשוב שרוב האנשיםיהיו בעלי מודעות ויקפידו (ולכן חייבים חינוך), חייבים פיקוח על מי שאינו מקפיד (ולכן חקיקה פחות ליבראלית), ואי אפשר לצפות שלכל אזרח תהיה מודעות לכל הבעיות שעלולות להיות בשרשרת האספקה, אז צריך גם רגולציה הדוקה על יבוא ומסחר. זה אומר כלכלה מאוד מפוקחת ומנוטרת, די שונה מכלכלת שוק חופשית קלאסית, ו"תמחור" עלויות סביבתיות וחברתיות לתוך עלויות הייצור וההפצה. זה אומר גם אחריות הדדית בין התושבים, וזה אומר טיפול בענייני אי-שיוויון, כי ידוע שאי-שיוויון גורר פלגנות חברתית, אי-שיוויון תרבותי, חינוכי, ותברואתי.

ולסיכום: חינוך, אחריותיות וממשל: איך עושים את כל הפיקוח והשיוויון הזה בלי ליפול לסוציאליזם טוטליטארי? דמוקרטיה כערך תרבותי מהבית וחינוך לדמוקרטיה בבתי הספר. ממשל פתוח ושקוף שמאפשר לפקח שכל חלקי המכונה משתפים פעולה ולא מנסים לצבור כוח על חשבון האחר. ואיך בונים קיימות לתוך הכלכלה המודרנית? יש אנשים שמנסים. כמובן שגם בישראל. השאלה כמה גרוע עוד יהיה לפני שממשלה ישראלית תאמץ תוכנית אב, ולמה לא מתחילים מללמוד טיפה מגישות שאובמה מנסה להכניס בכיוון.

הייתי כאן מאוד פשטני וסכמטי (פירוט והבנה יותר מעמיקה תמצאו בלינקים) ואפילו נאיבי (ואפרט בפוסט אחר). אני מקווה שהפוסט הזה מצליח להתחיל להסביר למה קיימות איננה נישה אלא צו השעה להבנה של הכיוון אליו האנושות וישראל חייבות לחתור, ויפה עשור אחד קודם…

כוס המריבה

נגיד הלכתם להתחתן בגן ארועים ובחתרם משהו מעין גרב עם סולית גומי במקום נעליים – האם אשמת בעלי המקום ששיפדתם את עצמכם כמו אהבלים על הכוס?

ואם כבר עשיתם את השטות – האם הגיוני לתבוע את העסק גם על פאשלות של דיג'יי שאתם הבאתם, רק כדי לנפח טיפה את התביעה? אז כן, יש ישראלים שעושים את זה ומרחיקים אפילו לחוצפות יותר גדולות. הפס"ד המלא כאן.
אז זו התוצאה של ריבוי מוגזם של עורכי דין בארץ, הם התחילו לרדוף אחרי אמבולנסים…

התובעים לא הוכיחו כי כוס הזכוכית הייתה כזו שאינה שבירה בנקל, ולא הביאו כל חוות דעת מומחה בעניין, כגון מהנדס חומרים. אומנם, התובעים העידו עדה מטעמם ואף הביאו את הרב עורך הקידושין להעיד מטעמם, אך לא זה ולא זו מומחים ואינם מהנדסי חומרים שיכולים לחוות דעתם לגבי הכוס.
[…]
אולם, בעוד ששאלת חובת הזהירות המושגית נבחנת במנותק מעובדותיו של המקרה, הרי ששאלת הזהירות הקונקרטית מתייחסת לנסיבות נשוא הדיון. המבחן לקיומה של חובת זהירות הינו מבחן הצפיות והשאלה היא האם התובעת יכלה לצפות שכתוצאה מהכוסות שמסרה יגרם לתובע 1 הנזק אשר נגרם לו בפועל. נשאלת השאלה, האם היה על הנתבעת לצפות כי התובע 1 – החתן ינעל נעלי בד עם סוליה ששברי זכוכית חודרים בה בנקל ? לדידי, התשובה לשאלה זו היא שלילית, עסקינן הרי בחתונה ובה חופה. […] הסברה אומרת כי אדם הצועד לחופתו, יצעד כשהוא נעול בנעלים המכבדות את האירוע הנ"ל, ולא בנעלי בד או בנעלי ספורט.

— השופט מנחם קליין בפסיקה תקדימית, משקיע בפס"ד וקורע אחד חדש לתובע ולעו"ד האהבל שייצג אותו בלי להביא שום הוכחות ועדויות.

פשוט מצחיק לקרוא (אם יש לכם 5 דקות), אבל עצוב לחשוב שעל זה מתבזבז זמנם היקר של בתי המשפט. השופט אומר משהו ברור כאן על זהירות וטמטום של אנשים: יש גבול לכמה אתה יכול להאשים אחרים בטמטום שלך. אני שמח פעמים על הפס"ד הזה – גם בגלל שהוא הגיוני, יוצר תקדים נאה ומחזק לי את האמונה שלא כל טמבל יכול לסובב את המערכת (אולי אם הם היו לפחות פחות טמבלים היתה פה תחרות, זה היה כמעט קל מדי) וגם בגלל שהנתבעת היתה גן האירועים של אמי.

חבל שזה מאוחר מדי במקרה האבסורדי הזה (לפחות אני מקווה שהם יגישו ערעור). את זה אי אפשר להמציא במדינה שלנו, ואת הסיפורים הכי קפקאיים אסור לנו אפילו לקרוא

מחשבות על קיימות 2.1: חדשות חלם לכבוד יום כדור הארץ

כן, אחרתי קצת את יום כדוה"א. הכנתי מקבץ חדשות הזויות להביא לכם מיום שטיפת האשמה הלאומי הזה, ושכחתי את הטיוטא לא שלוחה שבועיים-שלושה… נו טוף, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. יש כאן דוגמאות לשימוש בגרינווש, חלמאות של שטופים בגרינווש, ושאר ירקות.

  • רובינשטיין קצבים מזמינים אותי לערב נרות רומנטי, הם מכבים את אורות המסעדה "כאות הזדהות עם המאבק בGW". אין מילה אחת על זה שבאותו ערב הם ימשיכו לעודד את שוק גידול הבקר מצד שני, וזה הרבה יותר בעייתי מכמה נורות.
  • דווקא השבוע החליטה עיריית ירושליים לפתוח תשובה הגונה לדורשי הצדק הסביבתי וגם למרכז איסוף הפסולת האלקטרונית של סנונית – הוכרז מרכז איסוף בגבעת שאול שמטפל גם בנייר, זכוכית, שמנים וכולי. אם זה לא ברור למישהו עד כמה זה עצוב:
  • יודעים כמה "מרכזי" זה גבעת שאול? כן, זה שווה ערך ל"מרכז" איסוף תל אביבי ברמת החי"ל, כולל בית הקברות ממול.
  • כמה ירוק המיזם? ובכן, הגישה לשם היא ברכב בלבד(?!) והם פתוחים בין 10 ל4 אחה"צ בימים א-ה. המרכז של סנונית מופעל ע"י עובדי מוזיאון המדע אז הוא עובד, רחמנא ליצלן, גם בשישי-שבת!
  • המרכז מעביר את מה שאסף ל"מחזור או שימוש חוזר". כלומר ספרים, בגדים ודברים אחרים יועברו לתרומות – אז במה זה שונה מכל איסוף קהילתי אחר במתנ"סים?.
  • ומה עם מה שאי אפשר למחזר? פעם (כשהיה לי כסף) השקעתי במסך מחשב מקצועי ויקר מתוך כוונה שיחזיק לי שנים. שבוע אחרי תום האחריות הלכה הפלטה היקרה ואחרי שבוע תקלה זהה גם קרתה למסך תאום שקנה חבר ביחד איתי (מסקנה אישית – אני לא קונה יותר NEC). הלכתי לחפש איפה ממחזרים או קוברים את המסך כי ידעתי שיש בו חומרים מסוכנים ואסור להפטר ממנו סתם כך. מה שגיליתי עלה על כל דמיון, נראה שכרגע אין בישראל חברה שתיקח את המסך ובאמת תטפל בו נכון. אפילו לא סנונית. המחיר המלא של טיפול נאות בחומרים המסוכנים שבמסכי LCD כולל קבורה מיוחדת בבטון וחומרים אחרים עולה בסביבות 20 אירו. הרשויות בטח לא מסבסדות את זה אבל גם לא מבקשים ממני 120 ש"ח דמי קבורת מסך (שהייתי משלם בשמחה אם הייתי יודע שאכן הוא יטופל נכון!). מסקנה – הוא ישלח כנראה לשטחים, יזרק במזבלת ויטפטף חומרים רעילים למים שההורים שלי שותים בירושלים (כמו שכנראה קרה עד היום עם כל האלקטרוניקה שנשלחה ל"מחזור", אז זה לא חדש). בישראל היום טומנים 90% מהפסולת, בדנמרק רק 40% נשלח לטמינה ואת השאר מצליחים לנצל בצורות שונות. אנחנו פחות חכמים? (אל תענו לי!)
  • אוספים שם זבל אורגני לקומפוסט. אין לי מילים.
  • אני חייב לחזור על זה – עריית ירושליים מצפה מתושביה לחצות את העיר באוטו מזהם כדי להביא כמה דפי נייר ושקית שמן טיגון עמוק משומש. האלווווו! מישהו בבית?
    (אה… שכחתי, הם הלכו לחגוג בריקודים על החומה, שאת אורותיה שימון פרס כיבה לשעה(!!) שלמה!)
  • מדינת ישראל מעודדת קנית רכבים פרטיים ע"י הורדת מס הקניה על היברידיים, במקום להעלות מיסים על הלא-היברידיים ולהשקיע את ההכנסות בתח"צ.
  • אתמול בערב היתה כתבה בערוץ שתיים על נוער במצוקה. לא, בעצם לא דיברו על נוער במצוקה – דיברו על ארגון על"ם שעוזר לו. רגע רגע, לא… טעיתי, דיברו על זה ש ארגון על"ם במצוקה בעצמו והוא על סף סגירה מחוסר תקציב ועוד מעט לא יוכלו לעזור לנוער במצוקה… לא, זה גם לא זה. אה! זה היה על המשכורת המוגזמת של נשיאת הארגון! אה… לא… זה היה על זה שנאווה ברק מתחתנת עם איש עסקים עשיר, זהו. עשר דקות שלמות ממהדורת ערוץ 2 הוקדשו לה. הוזכר בשקט שהיא מקבלת משכורת מלאה ושהארגון בצרות בזמן שהיא לא חסרה דבר. אף מילה על זה שמיזם הדגל המפואר של עלם אוכל אנרגיה ששורפת את תרומות שולחי הSMS בחשבונות חשמל ואחוזי התיווך של המפעילות הסלולאריות. האנרגיה שמבוזבזת כדי להאיר את הדגל ההזוי הזה לא אוכלת רק לתוך תקציבי עלם, אלא גם מתבטאת בזיהום האוויר בחסות תחנות החשמל, כדי להשאיר לילדי עלם את העולם הטוב ביותר שאנחנו יכולים להשאיר להם… ואתם חושבים שהם לא שמו לב? אנשים מסביבם אומרים את זה כבר לפני שנה ושנתיים ובטח אמרו את זה קודם לפני, זה לא משנה. אני ואתה נכבה את הנורה – לדעתי הם היו עושים טוב אם היו מתחילים עם דגל דלוק ומבקשים מאנשים שיתרמו מה שיותר מהר כדי לכבות את כל הנורות – כך היתה נשמרת 50% מהשפיות ו80% מהכסף בחשבון הבנק של עמותת על"ם. בשארית הכסף הם מדפיסים כרטיסי פרסום של נערות ליווי (רק לי זה מציק?) – אני יכול להתערב שזה גם נייר מהסוג שמאוד לא משתלם למחזר.
  • לצד פרסי הגלובוס הירוק מחולק גם גלובוס שחור. השנה ברשימה ארגון מחזור בכבודו ובעצמו. מי שמכיר את הרקע לא מופתע.

לא כל מה שמניתי פה זה גרינ-ווש (שזה ניצול ציני של הרצון הטוב והנאיביות של אנשים), חלקו נובע מטמטום או אדישות. הנה עוד כמה מיתוסים על קיימות.

פלאי פלילים – שקרים קטנים שישלחו אותך מאחורי הסורגים

Sabbath Monkeys » האם אפשר להאשים שטחיות כמשהו פלילי? הוא פוסט של גיא מלפני שבוע ומשהו, הגעתי אליו קצת מאוחר אבל התגובה מספיק ארוכה כדי להקדיש לה פוסט.

עדכון 16.4 – יום אחרי: עזבו את הסיפור המקורי (אני מוחק אותו, אנחנו לא יודעים אם הוא אמיתי או אגדה אורבנית), הפוסט הזה ממילא מתייחס ללשון חוק העונשין לגבי אינוס.

הסיפור בקצרה – בליין השכיב כמה בחורות שהקסים בחנופות, וקצת כופף את האמת לגבי כנפי הטיס שלו. לא סחט כספים או הזיק, מלבד "לדפוק ולזרוק". אחת מהגולד-דיגריות הפתיות התעצבנה ולקחה את הענין למשטרה והאיש סיים את הענין עם רישום פלילי על "קבלת דבר במרמה" ועונש בהתאם.

רמאי מסוג נמוך? בוודאי. שקרן כמו 80% מדיירי פיק-אפ בארים? לצערי. תביעת פיצוי אזרחית? אולי בארצות הברית (וגם שם אני לא בטוח). אבל בארץ – חוק העונשין נגדו, לא פחות ולא יותר. הסיפור פשוט הזוי ואני גם הייתי שמח לראות לינק לאתר בתי המשפט או משהו, אבל מה שליזי הביאה בציטוט בכלל מדהים..

חוק העונשין – עבירות מין – אינוס: הבועל אישה […] בהסכמת האישה, שהושגה במירמה לגבי מהות העושה או מהות המעשה.

חוק העונשין – עבירות מין – בעילה אסורה בהסכמה: הבועל אישה שמלאו לה 18 שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי דינו מאסר שלוש שנים.

מה שאומרת לשון החוק אם ככה (ועזבו רגע בצד את "קבלת דבר במרמה" כי כאן מדובר באונס) הוא אחד מהבאים:

  1. שאשה המחפשת זה יצור רפה שכל שעלול ליפול בדברי חלקות ולכן יש להגן עליו בחוק כמו על ילד קטן.
  2. שזכותה של האישה להשתמש במין כטובין בהימור בדרך להשגת (לדוגמא) בטחון כלכלי וחתונה, אבל פשע מצד הגבר לנצח נגדה בהימור הזה.
  3. שידול לתשלום על סקס הוא עבירה אבל מין הוא תשלום מקדמה מקובל בקנית פוליסה לחיי זוגיות מאושרים.
  4. אי עמידה בתאור על "תוית התכולה של המוצר" היא עבירה פלילית, גם כשמדובר באדם שמייפה בצורה מוגזמת את האמת.

(ואולי אופציות נוספות כיד הדמיון, הבנתם את הכיוון)

אני יכול לספר לכם על שכן שלי, איש בן 60+ בגיל הורי: מאז שהתגרש לפני שנה ומשהו, הוא מתלונן לי שהפך להיות רווק מבוקש ברשת, בכל מני אתרי היכרויות דוברי רוסית לבני הגיל השלישי. נמרחות עליו כל מני גרושות שמחפשות תומך, וכשהוא מגלה שזה האינטרס שלהן הוא בורח כמו מאש כי אין לו כסף וזה ממש לא האינטרס שלו. האם גם לו יש עילה לתבוע אם מסתבר שאישה שכבה איתו בשביל כסף שאין לו? בוודאי שלפי החוק האישה תוכל תמיד להגיד שהוא זה שעבד עליה בהבטחות, ולך תוכיח אחרי זה שאין להוריך עוד צאצאית (ביולוגית או מאומצת).

יש גבול לכל תעלול וסייג לכל אפליה מתקנת. ארגוני פמיניסטיות כל כך היו טובים תמיד בלצעוק בזמנים והמקומות הלא נכונים, ולהתעלם כשדבר כזה בוער לו בספר החוקים. גניבת זרע (בליווי תביעת מזונות) מותרת עדיין בארץ ואין כמעט הגנה לגבר, כל שקר קטן עכשיו יוכל להיות עילה למשפט פלילי… מה עם שקרים לבנים כמו "הייתי רק עם 4 נשים עד היום" או "הייתי כבר עם 80 נשים אבל את הכי סקסית" או כל דבר שירשים את הבחורה הנתונה (שלא נספור את כל הסרטים שבהן הגיבור משיג בחורה בטענה שמאז שהוא התאלמן הוא לא היה עם אף אחת 5 שנים, או לחלופין סתם "אני אוהב אותך" שלא ביושרה).

אצלי בבלוג היו כבר פעמיים ויכוחים לגבי עניין הchildfree, וגם חברים ייעצו לי לא פעם לשתוק בנושא, לצאת איזה חודשיים-שלושה ולראות איך ומה יהיה לפני שאני יוצא בהכרזות שמפרקות מערכת יחסים. לפי החוק הזה נראה שלא רק מערכת היחסים יכולה להתפרק אלא גם מסגרת חיי כאזרח חופשי… כשבחורה נותנת לך את גופה – אומר החוק – הרי שזה מחייב אותך ליושר ויושרה מלאים גם אם לא סיכנת את בריאותה בהדבקתה במחלות. ציון מקצוע שאינו שלך או הסתרת חוסר רצונך בילדים או חתונה, כמוהם כמו התחזות לרופא או שוטר אולי – אתה מציג למעשה שקר 1 שמגיע עליו עונש פלילי!

אם כך, מה על כל פעם שיימתח מישהו במצלמה נסתרת? הרי כל פעם שהמפיק מתח מישהו – הוא קיבל את תגובתו המופתעת כדי להכניס לסרט, והוא קיבל אותה במרמה! ומה כשהלוטו והטוטו מספרים לנו שאנחנו יכולים לזכות במליונים? גם זה, לפי כללי תוחלת סטאטיסטית, שקר שבעזרתו הם מקבלים במירמה כסף מכיסם של כמה מהעניים של המדינה.

אז לא, אני לא מקבל שבחורה ששוכבת עם גבר לפני החתונה שכ"כ חשובה לה תרגיש מרומה כל כך שמגיע לבחור כלא או עבודות שירות או אפילו קנס. הרי הסקס שהיא "נתנה" תמורת אותה המרמה הוא מרמה בפני עצמו – הוא לא ניתן חינם אלא בציפיה לחתונה והבטחות – ובזה היא מודה מעצם זה שהתאכזבה מספיק כדי ללכת עם זה למשטרה (ולא לתביעה אזרחית למשל, שגם זה די נבזי ומגעיל).

אם מישהיא מאמינה שעל המקרה הזה מגיע למישהוא להכנס לכלא או לעשות עבודות שרות, מספיק בשביל ללכת למשטרה ולעשות ברדק מהענין, ספרו לי, כדי שאדע לא לצאת איתכן או עם חברותיכן. לא בגלל שאני משקר, אלא בגלל שזו בעיני עמדה מטרידה שזורקת יותר מדי אחריות על הסביבה ולא לוקחת כמעט כלום על עצמה.


1 הרי כל הגברים רוצים להתחתן מחר וללדת מחרותיים בדיוק כמו הנשים. נכון? חוסר הרחם הוא סיפור משני…

תגובות אוטומטיות

שני חברים שלחו לי בשבוע שעבר בהפרש של 30 דקות בקושי את הלינק לעצומה – החמרת הענישה למתעללים בבעלי חיים. אתר עצומה הוא כלי נחמד לאסוף הרבה שמות של אנשים ולמחות על תופעות שקורות בארץ. לא חסרות בעיות אמיתיות וחשובות – שנים של קסאמים בדרום, שליש מהילדים מתחת קו עוני, בעלי חיים ברחובות, אלימות משפחה, אלימות בכביש, אלימות מילולית, שחיתויות, ועוד הרבה רעות חולות שזקוקות לטיפול. מעניין מה הם הדברים שצפים שם, מי הם האנשים שמריצים את העצומות, למה הם בוחרים את מספר היעד שהם בוחרים, ומה עושים עם כל השמות שלנו כשהם מסיימים את האיסוף.

חתמתי את שמי, והוספתי הערה על כך שנכון שהעונשים לא מספיק חמורים, אבל האנשים שמבצעים את ההתעללויות האלו הם אנשים עם בעיות שדורשות שיקום ולא רק ענישה. אם יש משהו שקריאה בעיתונים, צפיה בדוקומנטרים (וכמובן סרטי כלא וסדרות) מלמדת אותנו, זה שמהכלא אנשים יוצאים לרוב יותר אלימים, ולפחות למדו שם כמה טריקים שלא הכירו קודם או אולי ניסו גם סמים שלא הכירו קודם.

אחרי שלחצתי על כפתור השליחה וראיתי כמה מהתגובות האחרות שנוספו לחתימות, החלטתי לטייל אחורה ולראות מה אגלה. עם 15 חתימות לעמוד טיילתי אחורה כ-60 מסכים (חשבון מהיר אומר עברתי על 900-1000 חתימות, לפחות שעתיים-שלוש אחורה), והנה דברים לציון:

  • את חתימות שני החברים ששלחו לי את הלינק לא מצאתי. גם לא את אלו של בנות זוגם שרגישות כמוהם לנושאי בע"ח.
  • שם העצומה בURL הוא orly75, ולכן ציפיתי למצוא אורלי חתומה בראש העצומה, אבל האורלי הראשונה חתומה ללא שם משפחה רק בעמוד החתימות השני. הצצה חוזרת בתיאור העצומה (שהחלה בבקשת 10,000 חתימות ואז 20,000 ועכשיו 50,000) מראה שאורלי לא טורחת להזדהות, היא רק מציעה לכל מי שרק רוצה לשלוח לינק לעצומה לכלל חברי הכנסת. יופי. יעיל.
  • מתוך כ-1000 החתימות עליהן עברתי היו רובן חסרות הערות, מיעוטן התייחסו ורק אחת(!) נוספת קראה כמוני לשיקום.
  • הקריאה האחרת לשיקום היתה של בת-חן קובלר מגבעת עדה. לא מכיר אותה אבל בגוגל יש רק אחת כזו, ונראה שהיא אכן מהתחום של ריפוי באמנות. גבעת עדה באופן כללי נראה לי הפך להיות מרכז של אנשים ירוקים, מכמות ההקשרים ששם המקום המתוק הזה עלי לי בהם בשנים האחרונות (דיסקליימר, יש לי שם ידידה טובה, וגם היא בעניני כלבים וחתולים וטבע, אין לי ספק שהיא מכירה את אותה בת-חן, לא שאלתי…)
  • מאות אנשים טרחו לציין בין אם בשפה עילגת או גבוהה שלמתעללים בבע"ח מגיע עונש מוות, או עינויים שווי ערך למה שהם העבירו את החיות. אחרים ציינו שהעונש צריך להיות שווה ערך לזה על פגיעה בבני אדם כי "חיות הן בנות משפחה שוות ערך".
  • בעמוד הבית של האתר, רוב העצומות מתייחסות לדברים שטותיים בהרבה.
  • בעמוד ה"הצלחות" סופרים מפעילי האתר את החזרת מפורסתם אחד לתכנית ריאליטי שהדיחה אותו, את גירוש יונית לוי מהמרקע (הצלחה כבירה, אין ספק, בכמה רבדים עובדים פה האירוניה והסרקאזם?), וכמה אחרות שכן חשובות אבל אני תוהה מה היה חלקו של האתר בהזזת גלגלי השיניים (צמצום חגיגות הששים או ביטול סגירת ההוספיס וכולי)
  • בשקט בצד, די מיותמת יושבת העצומה נגד החוק הביומטרי, ובעצם יש שתיים, אבל אין לה עיניים חמודות או נצנוץ סלבריטאי אז אין לה חותמים.

המסקנה שלי היא שעמשראל אולי אוהב להזדעק אבל לא להפעיל את הראש או התחת. אני עובד עם חברים להבין מה אפשר לשנות בגישה הזו, ויש לנו רעיונות. אני מקווה לעדכן כשיהיה לי מה להגיד כבקורת בונה ולא רק כבקורת שוללת. בינתיים שימו לב לפני שאתם מגיבים וחותמים לריק, למי אתם מסייעים ולמי אולי אתם מפריעים לעשות את העבודה הנכונה. כנ"ל העברה אוטומטית של לינקים, כרגיל (וכאן הלינק המתבקש ל"לא רלוונטי").

דברים שכתבתי לג'ומס (על דמוקרטיה שמתמוססת)

חלקים ממה שעניתי על פוסט של חיים אורון שמסכם את תוצאות הבחירות ה-18, מובאים כאן.

חיים היקר, ראשית חיבוק גדול מתומכיך.

הייתי בפגישת הבלוגרים במרתף בית התנועה, אני גם זה שהעביר לך את מסמך הנושאים להתייחסות בהקשרים טכנולוגיים. לצערי פוספס שם משהו בשיחה בינינו, הרגשתי כאילו פסלת את כל המסמך המפורט על סמך שתי מילים אומללות על רשות השידור, והתייחסת פה בבלוג רק מעט לענין הצנזורה ברשת. אבל הרי לא על כך נסב המפגש וזו לא היתה הפואנטה של המסמך כלל וכלל.

המסמך דיבר על סכנות לדמוקרטיה.

המסמך דיבר על שיקום אמון הציבור בנבחריו.

המסמך גם דיבר ארוכות על כלים לחיזוק החינוך לדמוקרטיה, וזו הנקודה שכואבת לי, לכל מצביעי מרצ, אבל כנראה לא לחלק ממצביעי "אני תמיד מרצ אבל הפעם היינו חייבים לחזק את ליבני".

אני חושב שהעם הצביע בפאניקה חסרת הגיון, בלי ניתוח עתידי, בלי הבנה של מהות הדמוקרטיה, ולצערי אני חושב שזו אשמת כל אחד ואחת מיושבי הכנסת שהעם היושב בציון אינו יודע היום דמוקרטיה מה היא. אני חושש שאין מנוס מלשים את הדגש על חינוך, ולא רק של הנוער אלא של כל מי שמחזיק בזכות ההצבעה ולא ניצל אותה כראוי או בכלל.

אני וחברים ממשיכים לעמול על הצעות חוק שיעלו מתוך זה ועל פעילות בשטח. נרצה בשיתוף פעולה עם נציגי הסוציאל-דמוקראטים בכנסת ומרצ בראשם. כולנו תקווה שההצבעה לכנסת ה-19 תהיה על עתיד ולא על הווה, על דמוקרטיה ולא על שלילתה.

בקשתי האחרונה היא, כי לא תסגרו את הבלוגיה הזו משתמו הבחירות. אנא המשיכו לעדכן אותה, כל אחד מכם לפחות פעם בשביע, כדוגמא לשקיפות ולעידוד הקשר הרצוף. אני אשמח לקרוא את דיווחי הפעילות ודעות אנשי הרשימה (כולל אלו שנותרו מחוץ לכנסת!), על ארועי השבוע, על הפעילות בכנסת ומחוצה לה, והכל ללא פילטרים של עיתונות וללא צנזורה עצמית של בחירות.

מנדט של מרצ חיזק את חד"ש כ"עונש" על התמיכה החלקית בעופרת יצוקה, ועוד שניים ברחו כדי "לחזק את ליבני" ומשאירים את הקול הסוציאל-דמוקרטי מחוץ לקואליציה. אם אתה אחד מאלו שהצביעו מתוך חישובי מנדטים, גרמת לכך שמפלגות עם אידאולוגיה איבדו מנדטים ומפלגות חסרות אידאולוגיה מחזיקות בהם עכשיו.

זה אומר שיש לנו כנסת שאינה מייצגת את העם, יש לנו עם שאינו סומך שדעתו תיוצג, ויש קואליציה שתורכב ורק תעמיק עוד יותר את הקרע בין השניים.

יש לי חברים שמזהים עצמם כאנשי מרצ שהצביעו ליבני, יש לי אפילו חבר שהסביר לי עם הרבה בטחון עצמי למה הצביע לביבי כדי לגרום לכך שליכוד חזק לא יצליח להקים קואליציה ואז יאלצו לבצע עוד בחירות ושם הוא כמובן יחזור להצביע מרצ (וואלה לא הבנתי איך זה עובד). משוגעים כולם, אין לי מילים לתאר לכם כמה זו שטות ואכזבה בעיני להצביע בעד הנגד או לעשות חישובים אלקטוריים. בזאת, כאמור לעיל, אני מאשים גם את מערכת החינוך וגם את חברי הכנסת.

לסוציאל-דמוקרטים יש משימה. מהיום ועד הבחירות הבאות יש ללמד את העם מה היא דמוקרטיה ולמה נועדה ההצבעה. ויש גם לדרוש מהנבחרים להחזיר את הדמוקרטיה לשיח הפרלמנטרי, או שאנחנו נגמור בתור הדמוקרטיה האחרונה במזרח התיכון, בהטית זמן עבר.