אתר הכנסת: נגישות טכנולוגית, תוכנית וניסוחית

נגישות

שבוע טוב! קפצתי להציץ באג'נדה השבועית של הכנסת לראות אם השבוע יעלה המאגר או דברים מעצבנים אחרים להצבעה. העמוד הזה לא יראה כך בשבוע הבא אז אני אצטט כאן את הקטעים הרלוונטיים. ראשית, האייטם הראשון ברשימה גרם לי לשפשף עיני ולקרוא פעמיים וחצי לפני שהבנתי אותו:

1.הצעות סיעות, קדימה, חד"ש-רע"מ-תע"ל ובל"ד בנושאים:
א. נתניהו מוביל למפולת מדינית של ישראל (קדימה) (המועמדת להרכיב את הממשלה הינה חברת-הכנסת ציפי לבני)
ב. הפעלת יחידת מסתערבים סודית חדשה בקרב אזרחי המדינה הערבים (חד"ש-רע"מ-תע"ל ובל"ד) (המועמד להרכיב את הממשלה הינו חבר-הכנסת מוחמד ברכה)

ניחשתם? נראה שבקצרנות רבה, מתכוונים פה ב"הצעות" במובן "הצעות להבעת אי-אמון בממשלה" או משהו. אחרת אפשר היה לקרוא פה כאילו חד"ש-רע"מ-תע"ל ובל"ד מציעות להפעיל מסתערבים בין אזרחי המדינה ושמוחמד ברכה יעמוד בראש הקרקס הפוסט-דמוקרטי הנ"ל. אתר כנסת יקר: נוסח ברור בעברית זה גם סוג של נגישות. העם אמור להבין מה הולך בבית המחוקקים!

{הכנס כאן טור זועם ומיואש על כך שמדינת ישראל ה"דמוקרטית" מפעילה יחידות מסתערבים בין אזרחיה}

בהמשך העמוד:

15. בקשת הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט להחיל דין רציפות על הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון – התקנת תקנות), התשס"ז-2007 – הצבעה -הצעות חוק כ/238

מי שהיה קורא את הקיצור הזה של שורה אחת היה יכול לחשוב שוועדות הכנסת והחוקה מציעות לבטל את שלטון החוק, אבל כרגיל אין גם כאן לינק להצעה. אתר כנסת יקר: לינק להצעות החוק שבסדר היום וידע מקושר זו נגישות חשובה לדמוקרטיה! העם אמור להבין מה הולך בבית המחוקקים!

למעשה (ניתן להגיע אל נוסח ההצעה ב-PDF רק אחרי ניווט באקספלורר, כמובן). אתר כנסת יקר: טקסט זמין בפורמט פתוח! תאימות לתקנים ולא למיקרוסופט! העם צריך להגיע למידע על מה שקורה בבית המחוקקים!

ח"כים, עצרתם לקרוא את הספגטי?

אם תקראו את ההצעה תוצפו בבליל שפה משפטית, שאני הבנתי ככה: אם הממשלה מחליטה להעביר שליטה על שטחי מדינה והכנסת אישרה ברוב של 80 ח"כים, אז לא צריך לצאת למשאל עם. אם אושר ברוב קטן יותר, אפשר לצאת למשאל עם עוד לפני שיש חוק יסוד שמסדיר את זה. יש עוד פרטים קטנים (מה קורה אם מופלת הממשלה קצת אחרי ההחלטה למרות זאת ועוד כהנה בלגנים) אבל זהו בגדול. אולי טעיתי בהבנת הנקרא (נוסח!) אין לי מושג איך אפשר להבין את כל זה מהכותרת שלא קשורה לכלום (נוסח!), ואין לה לינק להסבר כלשהוא (מבנה וקישור!).

אבל זה רק העמוד השלישי מתוך שמונה… המשכתי לגלגל הלאה וגיליתי כי הצ"ח 238 מורכבת בעצם משתיים (WTF?!) – האחת דלעיל והשניה של ועדת החינוך לגבי הקמת מערכת "חינוך ממלכתי משלב" עם תגבור יהדות בנוסף לחינוך הדתי והממלכתי הרגילים, ובקיצור סירוס הצעתו של הרב מלכיאור לאחד את המערכות לאחת רב-תרבותית שוויונית ובמקום זה לפתוח אחת שלישית "יהודית מתוגברת אבל כאילו-חילונית". על כך נאמר "יופי נחמה" 🙁 בהמשך מפורט מה יעשו הורים אם הוחלט כי המוסד שבו לומדים ילדיהם יעבור למערכת החדשה והם אינם רוצים להשאר בו, מדובר שתוקם עוד מנהלת חינוך שלישית, ובקיצור נראה שבמצבה הנוכחי הצעת החוק הזו עושה את החיים יותר יקרים למשלם המיסים ויותר מסובכים להורים שאולי לא יהיו מרוצים מהחלטות להעביר את בי"ס לשיטה אחרת, ובסופו של דבר התלמידים והמדינה העתידית בהכרח יהיו אלו שעליהם יפול משקל ההחלטה הזו 🙁 על ההצעה חתומים גם מלכיאור, רן כהן ואחרים שאני מניח שלא באמת היו מרוצים מהנוסח הסופי של ההצעה שעומדת פה להצבעה…

{הכניסי פה פסקה על הבעיטות בגופתה של מערכת החינוך ושימוש כושל בכספי ציבור}

אבל אחזור שוב לענין הקושי של מציאת הנוסחים, תאימויות וכולי, זה המצב כרגע באתרי הממשלה, והוא זז לאט. התלוננתי פה בעבר על האתרים של הכנסת ושל ממשל זמין, ולאיפה נשפכו 50 מליון ש"ח על פרויקט ממשל זמין ב2005-2006 (מתוך הפרוטוקול הזה) וידכא אותי לחפש מה התקציב השנתי של התחזוקה של ערימת האתרים המביכים האלו. האחראי שיושב בראש הפירמידה הוא אדם בשם בועז דולב, אדם שטיפס לכיסא הזה בשנים האחרונות ומחזיק בידיו את המושכות והתקציבים להובלת המערכת. הוא הקים הרבה מערכות שאף אחד לפניו לא טרח לממש, אבל גם ספג לא מעט ביקורת על כך שכל דבר שנעשה בממשל זמין נעשה בצורה איטית, יקרה ולרוב לא מספקת.

בועז דולף

בשנה-שנתיים האחרונות בועז פיתח גם נוכחות מקוונת בולטת, שולח טוויטים כנים, עונה בבלוגים, פעם מקדם את תרומותיו לאופן אופיס ופעם מתלהב מהאייפון שלו – כך גיליתי שלמערכת ממשל זמין אין DRP, שהדרך שלו להתייחס למאגרים דולפים היא ש"גם לאמריקנים זה קורה", שאין לו בעיות לעזור לאנשים לחפש פאקים במערכות שלו עצמו, שהוא מטייל המון ואוהב להתלוצץ עם מעריציו ולעשות רה-טוויט למבקריו. בכלל נראה שהיה לו המון זמן פנוי לעסוק ביחסי ציבור, בכנס איגוד האינטרנט הוא אף התגאה שקמפיין המודעות לאתר "עוז לנגב המערבי" היה רעיון וביצוע שלו. וכך במפתיע יותר או פחות בועז דולב הודיע ביום שישי שהוא מתפטר. אבל אל תעצרו בגוף הידיעה! אם תקראו את התגובות לידיעה, ולידיעה בYנט, נראה שחצי מהאנשים מספידים או מלקקים לו בדרכו החוצה, אבל החצי השני טורח לציין שיש לא מעט רמזים שכעובד קבלן ללא מכרז או חוזה מזה 18 שנה, הוא בעצם מפוטר, ולא סתם אלא אחרי כמה שערוריות שקשורות למנהל תקין וכספים. מגיב נוסף רמז גם לבעיות אבטחה באתרים. אחר העריך שהאיש מפחד שיפול על ראשו המאגר הביומטרי, והכשלון הקטאסטרופלי לשמור עליו שבהכרח יבוא בהמשך, עוד עלול להפוך להיות אחריותו ואשמתו. לפחות אני חייב להגיד שזו סיבה מוצדקת, גם אני הייתי בורח מאחריות שכזו אל מעבר להררי החושך.

אני מקווה שימצא הויוק קונדרה הישראלי שיחליף אותו סופסוף, אבל לצערי מהיכרותי עם מערכת השלטון שלנו, אין מניעה שימונה שם מישהו עוד פחות מוצלח.

נייטרליות בכף ידך

דורון כתב פוסט קטן על נייטרליות הגישה הסלולארית לרשת. עד כמה שאני בעד חיזוקים שליליים מצד הממשלה, יש יותר מדי הנחיות ותקנות שמתפוצצות לנו בפרצוף. הדוגמא האחרונה היתה תוכנית דקות האוויר שלי: אטיאס רצה לשכולנו תהיה שיטה פשוטה להבין כמה נשלם בסוף החודש, אז הוא תקף רק את היכולת שלנו לחשב שיחות בתוכניות "מינימום". התושאה היא שאני משלם עכשיו פי שתיים לדקה, ועדיין לא היתה לי שום יכולת לחשב כמה אשלם עכשיו אם אקח חבילות של 50% הנחה לחמישה יעדים לעומת 90% הנחה רק ליעדי אורנג' (אבל לא לוקחים קישוריות, כמובן). החלטת ש"סניק שאין לו כלי תקשורת "משוקצים" בבית שקיבל מינוי של שר תקשורת, וואללה שווה לגדל שיער רק כדי שיהיה לי מה לתלוש.

עכשיו לענין נייטרליות הרשת. ההצעה של אדון כחלון (PDF) הולכת בכיוון הפרדה בין התשתית (דקות אוויר או פאקטות) לבין החיבוריות. יש לי כאן בעיה מסוימת, אני מודה. האם בכלל להגביל את החברה הסלולארית, ואם כן אז האם במחיר, באיכות, או לאסור עליה למכור לחלוטין שירות מסוים? כל אלו פתחים מאוד רחבים לצרות ומחירים משלימים בעייתיים.

לעומת זאת, אם מנסחים את החוק בצורה עמומה, הוא נתון ליותר מדי פרשנויות שזוכות לכותרת בבית המשפט "למה התכוון המחוקק".

אם ככה אני אתן את ההתייחסויות שבינתיים הכי קלעו לדעתי. ד"ר קוזלובסקי בכנס איגוד האינטרנט האחרון טען פחות או יותר שלרוב לא צריך רגולציות וחקיקות, והדגים. אחריו עלה ד"ר בירנהק וסקר מה הם הכלים (חקיקה, ענישה, תקנות, הגבלות, הסדרה עצמית וכולי) ולמה לא כולם מתאימים לכל מקרה. ולבסוף ד"ר ז'רסקי עלה והגדיר מה היא בעצם נייטרליות רשת, וזה אולי האייטם ה"פחות עסיסי" מהשלושה אבל אני מטמיע אותו בגלל ההקשר לפוסט/ התוכן הרלוונטי מתחיל ב-6:14:
השקפים שלו כאן (PDF).

אז לפי ז'רסקי, סוגית הניטרליות ברשת מתחילה מזה שאין "נייטרליות" אלא רק הטייה לטובת הלקוח או לטובת ספק השירות. כשאנחנו מדברים על הנייטרליות, אנחנו למעשה דורשים הטיה לטובת הלקוח. להגדרתו הסדרה שכזו היא בהגדרתה נסיון המינוף בין השכבה האחת לבין השכבה השניה כשיש למפעיל השירות שליטה על יותר מאחת. דוגמאות –

  • גוגל שולטים גם באפליקציה וגם בתכנים – האם הם ממנפים אחד בשביל השני? האם העובדה שהם מסייעים למשתמשים לעזוב מורידה אותם מהכוונת?
  • סלקום שולטים גם בתשתית וגם בתכנים – האם הם עושים מינוף שפוגע בנו?
  • הבעיות שז'רסקי מונה –

  • המינוף לפעמים לגיטימי, לפעמים לא, אבל הבעיה היא שהוא לא תמיד נעשה בשקיפות
  • מניעת תחרות ע"י האטה או חסימה של מתחרים
  • מתי "הגנה על לקוחות אחרים" הוא תירוץ קביל ומתי הוא רק תירוץ?
  • האם טירינג שלא רק מעצב תעבורה, אלא גם מציע חבילות שונות לאוכלוסיות שונות מצליח לעבור את עין הרגולטור?

בקיצור הסוגיות הן רבות, ולא כולן מגיעות עד לפיתחינו. אני מתעצבן מהדברים שנוגעים לי אישית כמו כשמוכרים לי "חבילת גלישה" שמוגבלת רק לגישה לאינטראנט המכירות של חברת הסלולאר, או חבילה "בלתי מוגבלת" של עד 20 גיגה לחודש. וזה לפני שמוכרים לי "חיבוריות" רק בשילוב פרסומות בדפי ווב שאני צופה בהם, או חסימת VOIP.

אז לשאלה המקורית של הפוסט – מה צריך השר כחלון לעשות לשיפור המצב? האם להפריד בכוח את סלקום כספק תשתית מסלקום ומתחרים אחרים כספקי חיבוריות? האם לאסור על סלקום לספק תכנים או אפליקציות? כל אלו חורקים עד אבסורדיים. אני הייתי מבקש למנוע התערבות בתכנים (הזרקת פרסומות למשל, שדורשת האזנה ושכתוב פאקטות שמגיעות לדפדפן שלנו), ואיסור על חסימת או הגבלת שירותים בצורה סלקטיבית ללקוח. אין לי בעיה אם מישהו מוכן לשלם יותר על מתן תיעדוף לסוגים שונים של מידע (tiering), אבל הנה עוד בעיה – הם יוכלו לתת חבילה מוזלת למי שמוותר על VOIP, האם מותר להם? איך מגבילים דבר כזה בחוק ואיך אוכפים את זה לעזאזל? לי אישית ברור שיהיו אנשים שירצו את זה (אולי לא החברים שלי, אבל יהיו).

בקיצור יש לי יותר שאלות מתשובות, אבל אני מקווה שהעברתי לכם שניטרליות רשת זה נושא שחשוב להכיר ולדון בו, לידיעת הקורא דרור עזרא.

גוגל מתחילה לסטות מהמסלול

גוגל מקלים לנו מאוד על החיים, אבל כשאנחנו מתמכרים למנשק משתמש שאין לו תחרות, לשירות שאין לו גיבוי בנפילה (והיו נפילות, לכן אנחנו יודעים), לאפליקצית ענן שלא מאפשרת לנו לגבות כראוי את המידע שלנו. אני גם לא רואה אותם אף פעם עונים בפורומים של התמיכה של עצמם, לפעמים הפורומים האלו מוצפים בספאם, והסיבה היא שמשתמשי ג'מיל, דוקס ורידר הם לא הלקוחות שלהם. אנחנו אוכלי החינם והלקוחות הם אלו שקונים את שטחי הפרסום.

בטיוטא הפוסט הזה התחיל בתור "גוגל מתחילה לאבד אחיזה", אבל מה שכתבתי נראה יותר ויותר כמו אחיזה מאוד מוצקה. בחיים שלנו, זאת אומרת, אבל לא באידאולוגיה המפורסמת שלהם של "Don't be evil", שם חלק מהעולם כבר מתחיל להסתכל עליהם אחרת.

נתקלתי בסט תשובות שנתן ריי אוזי לקהל במסגרת הוורלד-תור שעושה לו מיקרוסופט, אולי בניסיון ליצוק אותו בתור הפרצוף החדש של מיקרוסופט, עכשיו שבילג עזב את משרת הגיק הראשי (את המופע הישראלי פיספסתי אבל מי שהגיע אמר לי שלא הפסדתי הרבה). אני חייב לציין שאני מסכים איתו על חלק מהדברים, ובראשם שגוגל ווייב מורכב ומהונדס מדי. אני אוהב גאדג'טים, באמת שכן, אבל אני לא חושב שהייתי רוצה מפלץ כזה בתור תחליף למייל, מספיק שכבר עכשיו אני מכור לארגון הנהדר של ג'מיל בתוויות, אבל אני רוצה את המנשק הזה מחוץ לענן, אצלי בבית, מגובה כראוי (עם המטא-דאטה החשוב כל-כך, שלא מצורף כשמורידים POP3), בשליטתי… עצוב אותי לראות ילדים שגוגל מצליחה לסנוור.

אבל הכותרות נערמות די גבוה בחודשים האחרונים: שערוריית תכנון המס של גוגל, בינה מלאכותית להערכת בריחתיות של מוחות (האם היא לוקחת בחשבון את האפקטים של הפאראנויה שהיא-עצמה גורמת?), נפילות ארוכות של ג'ימייל ושל האפפ-אנג'ין, ההרחבה המטרידה של ה"ריגול" אחרי הגולשים דרך האדסנס, ולפני חודשיים נסיון שחלק מפרשים כהולך בכיוון של "לגנוב" את עולם המייל הפשוט והגמיש לעולם של גלים שיגרמו למסנג'רים וטוויטרים להראות כתחביב שפוי ולא מזיק למוח, סריקה של מידע ברשות הציבור ואז הגבלת השימוש בו, הגבלות מוזרות על השימוש באדסנס, זיופים אפשריים במספר ההקלקות של אדסנס ושורת התלונות עוד ארוכה.

היום הזכרתי את הדפדפן עם הסכם המשתמשים הבעייתי. למרות שהבעיה נפתרה היא טופלה בצורה לא משכנעת. אחריו באה הרי מערכת הפעלה שעושה (על הנייר) עוד פחות מאנדרואיד. קרנל שמריץ דפדפן, פחות או יותר, וכל האפליקציות רצות בתוכו, כלומר כל המידע האישי שלכם בענן. בינתיים רק סטולמן, אני ועוד כמה אנשים מודאגים, זה לא האינטרנט החופשי והאישי שהתרגלנו אליו, זה ממשיך להיות מרכז כוח שמעמיק ומתרחב. זה כבר לא אוניברסיטה פה ועיריה שם שנמשכים לחינם כמו זבובים לניאון נאצי, זה כבר כולל מאגרי המידע הציבורי של כמה ממדינות ארה"ב ואולי יום אחד את ארכיוני מדינתינו חסרי התקציב. זה מדאיג… אבל זה לא עובר בשתיקה. משרד המשפטים האמריקני התחיל לחקור את גוגל כמו את מיקרוסופט בשעתה, והנושא הראשון הוא הדיל המסריח (ועכשיו אולי גם לא כשר) שהשיגו עו"דיה על גוגל ספרים.

הדבר האחרון ששבר אותי זה כשראיתי אותם מתחילים עם שקרים לבנים ולהאמין לשקרים של עצמם. אלו שיטות שלקוחות ישירות מרדמונד. אני מדבר על החור החדש שקרעו להם כלבי השמירה של הצרכנים, כשלקחו את מצגת "אנחנו לא מונופול" שלהם והוסיפו תיקונים על כל השקפים, חלקם מתלהמים אבל רובם בצדק. התגובה הרשמית לא אחרה לבוא, והיתה קצרה, לאקונית, והתעלמה לחלוטין מכל סעיפי הביקורת. בעע…

אני חייב לציין שמוזר לי אבל אני מרגיש מעין הקלה מוזרה כשאני קורא שגרסת הווב של מיקרוסופט אופיס 2010 תפתח חינם. זה טוב לתחרות, לפחות יהיה עוד אופיס ענני שיתמוך בעברית. יהיה נחמד לראות את מיקרוסופט עושים מאמץ להיות האנדרדוג המתחנף שמזנב באפל וגוגל, יהיה אפילו יותר נחמד אם עולם התוכנה החופשית יצליח להתברג לשלישיה הפותחת עם פיתוחים משם עצמו. אני למשל אשמח מאוד להתקין לי על השרת גרסה וובית של אופן-אופיס ושלום על ישראל. אני אפילו יותר אשמח אם יהיה איזה כלי וובי לדואל עם טעם עיצובי בכיוון ראונדקיוב שיממש קונספטים של ג'ימייל כמו Sup ויתמוך ביוניקוד וכתיבה משמאל לימין.

כאמור ההתמכרות למנשק המשתמש הגאוני משמעותה שאנחנו לא יכולים לעזוב אותם בלי לוותר על משהו, וזה נקרא Vendor lock-in, אחד הדברים שתוכנה חופשית היתה אמורה למנוע, ונשאלת השאלה כמה אתה מוכן לוותר עכשיו. מה הוא הקו האדום שבו אומר די? אינני יודע בבירור בעצמי, אני כבר מרגיש מזמן כצפרדע בסיר מתחמם, רק שכידוע, צפרדע אמיתית קופצת מהסיר ולא נשארת להתבשל בו. לכם יש קו אדום?

ונסיים עם חיוך, "שיר הגוגל" של אלתרמן:

רעיונות לשיווק שואש בישראל

הרגע מילאתי את סקר מוזילה החדש, אחת השאלות הייתה מה יכול הארגון לעשות כדי להרחיב את המודעות והשימוש בארץ, אז הנה מה שעניתי:

* לאסוף ולפרסם את אחוזי החדירה של הדפדפן בסטטיסטיקה של אתרים ישראליים גדולים שיהיו מוכנים לנדב את המידע, ולהשתמש ככלי לשכנוע מפתחי אתרים לדבוק בתקנים.

* לפנות לאתרים בולטים, תקינים ואוהדי המטרה ולבקש מהם להוסיף באדג' תמיכה במוצרי מוזילה והפניה להתקנתם.

* לתחזק במקום מרוכז, בולט ונוח את רשימת התוספים והסקריפטים הדרושים כדי להשתמש באתרים ישראליים שתיפקודם לקוי כיום בפיירפוקס.

* לפתח סקריפט גריזמונקי או תוסף שידווח סטטיסטיקה אנונימית (בלי IP או PATH מפורט של הURL) על כמות הכניסות לאתרים ישראליים הידועים כבעייתיים כדי לדעת איך לתעדף את הפניות לבקשות תיקונים מהאתרים הכי פופלאריים.

* בדומה תוסף או סקריפט שיזהה בזמן הגלישה אתרים חדשים עם בעיות קוד או סוגי מדיה מוטמעת בעייתיים וידווח עליהם אנונימית אם אינם ברשימה הידועה לעיל, כדי להעשיר אותה. (כמובן יכול להיות פיצ'ר של אותו התוסף לעיל)

* פיצ'ר אפשרי נוסף: שיתן עצות (אולי בסיגנון "קליפי" של אופיס) כשהגולשת נכנסת לאתר שידוע כבר כבעייתי מהרשימה שלמעלה עם הפניה לסקריפטים+תוספים הספציפיים שיכולים לעזור בו, אם אינם מותקנים עדיין.

דעותיכם?

אגב, זה הפוסט הראשון שלי מוורדפרס 2.7, השידרוג עבר חלק באופן מפתיע, וזו גם הפעם הראשונה שאני שולח מתיבת "פוסט מהיר". כנראה גם האחרונה, צפוף פה 🙂

החר-עף פוגע במאוורר – גוגל מורידים מהלך

גוגל מתחילים להאיט את הקצב. כן, אפילו החברה עם מרווח הנשימה ומתחי הרווחים הכי נדיבים בשוק מבינים שימים קשים באים. האם זו עצת כלכלנים להדק חגורות או אולי זו עצת המשווקים לא להראות מתרברבים בתקופה שהשוק שוקע? המאמר סופר גם כמה פרויקטים שנסגרו לאחרונה, כמו סרצ'מאש ולייבלי ורומז שעוד הרבה פרויקטים פנימיים בחממה הפרועה (מה שהם קוראים לו לפעמים Dark Matter) הולכים להיקצץ.

אני לא יודע הרבה על איך הדברים מתנהלים בפנים, אבל יש דליפות של סיפורים. המוזר ביותר שיצא לי לשמוע אישית היה בכנס הגריד בהתחלת השבוע, בהרצאה על מנוע האפליקציות של גוגל, המנחה הדגים את הגדרות הפרויקט דרך YAML ומימוש בפייתון, עם חיבור למנוע טבלאי שאיננו מסד נפוץ על מנשק SQL, והרבה מהקהל ישבו מבולבלים על הAPI המוזר ואי היכולת המוחלט לעשות משהו באפליקציה שלא כלול במערכת המאוד מצומצמת של מנשקים. אני אמרתי לעצמי בלב שזה נראה אמיץ, שובר הנחות יסוד בבנית אפליקציות ווב והכל כדי לעשות הסתרה מושלמת מהמפתח של שלל הבעיות של פיתוח לקלאסטר, שיתוף זכרון מטמון ושאר אתגרים. זה נכון שזה עושה את כל זה, ולטוב או לרע שובר תאימות אחורית עם כל פלאטפורמה קיימת למעשה (כלומר אי אפשר בקלות לעשות PORT של נגיד וורדפרס או דג'אנגו, הרבה יישומים יצטרכו מימוש מאפס). עד שקם מישהו מהקהל ושאל מה עם ג'אווה, והתשובה היתה שזה יהיה בגרסא הבאה. "אבל בכל זאת למה פייתון, שאל האיש, והתשובה היתה מוזרה: "כי אתה יודע איך זה בגוגל, אין אצלנו מנהלי פרויקטים… שכרו את גווידו, אז זה מיושם בפייתון… מי שמסוגל ורוצה להרים את הפרויקט הוא זה שמחליט ומוביל…"

כשאני בא מעולם התוכנה החופשית, כמו רבים בגוגל, כולל בהנהלה כמו כריס די-בונה ואחרים, הרעיון הזה שמי שהתחיל את הפרויקט מקבל אוטומטית את הנהגתו נשמע הגיוני מאוד, כשזה בחוץ בקהילה. יכול להיות שזה עובד לגוגל חלק מהזמן (ראו פרויקט אורקוט), אבל יש דברים שחברה מסחרית לא יכולה לשחרר בהם את הרסן לחלוטין, וצריך peer review, לא ככה? ככל שהמשיכה ההרצאה ואנשים חכמים ממני שאלו שאלות אינטיליגנטיות, נראה פתאום שGoogle App Engine הוא מוצר אלפא קונספטואלי בקושי, ויצאנו בהרגשה שהוא רחוק מלהתחרות במוצרי קלאוד אחרים. אני מאחל להם שיתחילו לעשות נקיונות של "חומר שחור" בלי לאבד יותר מדי עובדים מאוכזבים בדרך. אולי להטיל קצת משמעת על גיקים יגרום לפרויקטים מסוימים לא לקרות, אבל המעט שכן יקרה יהיה יותר ממוקד ומהוקצע? מי יודע. הניסוי המעניין והאוטופי של גוגל בניהול פרויקטים ואנשים הולך ומצטמצם, ואני מקווה שמומחים בתחום יגידו יום אחד אם הוא היה לטובה או לא, ואם זה ישנה את הדרך שבה יתנהלו חברות בעתיד (כשנצא קצת מהמיתון הנוכחי).

מעניין גם איך הצעדים הבאים הולכים להשפיע על מרכזי פיתוח אחרים כמו החממה ההרצליינית של מיקרוסופט או מעבדות גוגל ואינטל העולמיות. מתוצאות הניסוי של Xerox PARC יצא הרבה טוב, אבל לא בגלל שזירוקס התכוונה לשחרר כל כך הרבה ידע והמצאות לעולם, אלא בגלל שההנהלה לא השכילה לרשום פטנטים, והממציאים שלא ראו את הפרויקטים שלהם מבשילים פשוט עזבו עם המצאותיהם לחברות אחרות כמו אפל, 3COM ועכשיו גוגל, והעולם בסוף הרוויח. אם גוגל לפחות תשחרר פרויקטים פנימיים שנסגרו וויתרו עליהם לקהילת הקוד הפתוח, אני אסכים שלא הכול אבוד, והידע האנושי ישרוד ואולי יעזור יום אחד למשהו. יהיה חבל לזרוק לפח את כל שנות האדם האלו.

עדכונצ'יק ארבע שעות אחרי: אני רואה שגל מור כתב בתגובה לאותו המאמר מה-WSJ בערך עשר דקות אחרי שלחצתי "פרסם" 🙂
גל מנמיך מאוד מערכם של הפרויקטים הנ"ל, אותו dark matter שמתהווה ב20 האחוזים המיתולוגיים של משרת עובדי הפיתוח בגוגל (או שמא זה כלל העובדים כולל אנשי מכירות ועובדי נקיון?), אבל אני חוזר ומדגיש – זו הדרך היחידה לעמוד בקצב השינויים הפסיכי של אפליקציות הרשת, ודרישות הקהל המקוון. אם לא תמציא את המחר, אז חמש-מאות סטארטאפים ימציאו חמש-מאות רעונות, והשלושה שישרדו יכולים לגנוב לך נפחי שוק. הפתרון הוא לקנות את השורדים כשהם כבר יקרים, או לפתח המון רעיונות ניתנים לזריקה בעצמך, מעין 500 סטארטאפים מובנים בתוך החברה, ולתת לחוק הג'ונגל להתיר לטובים מבינהם לנצח. אורקוט שגל כל כך לא מחשיב, היה פעם גדול יותר ממייספייס ופייסבוק ביחד. פרויקטים אחרים שיצאו מחממות כאלו הם הרבה מהפיצ'רים הנוחים של ג'ימייל, או רעיונות שהתקפלו לתוך iGoogle או מוצרים אחרים, שבוודאי על רובם אין לנו מושג אם פותחו כהנחיה מלמעלה או שנולדו בשעות הפנאי ואומצו ע"י ההנהלה. אני בטוח שאפשרויות רבות בגוגל לאבס ואחיהם הקטנים כמו ג'ימייל לאבס התחילו גם הם מהחוקרים ולא ממנהלי המוצר. החברה הזו לא הייתה מגיעה למה שהיא היום בלי אותם פרויקטי מחמד.

בנוסף, החברה כידוע תומכת בכסף וכוח אדם בפרויקטים של קוד פתוח ומחלקת דפדפן חופשי וחינם. הם לא עושים את זה מאידאולוגיה חסרת בצע לחלוטין, הם מעודדים אנשים לפתח את הרשת ולייצר עוד מידע ואפליקציות יותר חזקות ומשוכללות כדי שלהם בתור מנוע חיפוש יהיו יותר אתגרים לפתור לפני המתחרים, וכדי שיהיו דפדפנים יותר יציבים ומהירים כדי שהקהל יוכל להשתמש במוצרי החברה. בסוף חלק מההשקעות האלו החזיר את עצמו וגם כיסה את העלויות של הפרויקטים שנזרקו, אז עד עכשיו זה עשה לגוגל הרבה טוב. השאלה אם הטקטיקה הזו תחזיק מים גם כשהשוק בירידה, על זה אומר הWSJ שקצב המנגינה הולך להשתנות, אבל אני מקווה שלא יבוטל. המדיניות הזו של חממה בלי חשבון אולי תצטמצם למדיניות של חממה עם מבוגר אחראי ויד מכוונת, אבל לדעתי לא תבטל לחלוטין. ביום שגוגל יסגרו את החממה הזו, הם יהפכו לעוד יאהו מאוד מהר. לא חראם?

שוק הSEO בצורתו הנוכחית בא אל קיצו (דעה אישית)

הפוסט הזה בהמשך לתגובה אצלי בבלוג, עידן חלק עלי וצידד בנחיצות של תוספים כגון All-in-one SEO Pack לוורדפרס.

אני מודה שאני בום ועם הארץ בשאלה של מה זה בדיוק SEO ואיך עושים אותו. יש לי לפחות חמישה אנשים שעובדים בתעשיה הקטנה הזו וההגדרות של כל אחד מהם לתחום טיפה שונות.

בתחילה היו "מקדמי אתרים" שהציעו "להכניס אותך ל4000 מנועי חיפוש ב$300 בלבד!". זה תמיד העציב אותי שאנשים היו נופלים לפח הזה. זה היה בתקופות שהיו המון אתרי "דירקטורי" כמו יאהו ואנשים קראו להם מנוע חיפוש בטעות. אתר ישראלי היה בעצם צריך להופיע בעיקר ביאהו, אלטא-ויסטה, אקסייט ומאוחר יותר גוגל, ושניים-שלושה דירקטוריז ישראליים כמו וואלה ונענע והיום גם דפ"ז. עסק הקייטרינג של אמא שלי גם שילם עוד טיפה כדי להכנס לאתר יעודי לספקי אירועים וחתונות שהוכח באמת שהיה שווה להיות מוזכר שם. זהו. אפשר לספור על פחות משתי ידיים.

אח"כ נכנסו גוגל והעולם הבין שמקום ברשימת התוצאות לא קונים בכסף וקמו עשרות מומחים שחשבו שהם יודעים איך לעקוף את "האלגוריתם" ולדחוף את האתר למעלה, הנסיונות היו חוות לינקים, אבל גוגל עלו על זה. אח"כ בא פיצוץ האתר במאמרים זולים מועתקים אבל גוגל עלו על זה, אז עוברים למאמרים מקוריים מוזמנים ושכירת חברות שכל תפקידן הוא שכתוב הודעות עיתונות ומאמרים כדי שלא יופיע אותו הטקסט בכמה אתרים. לאט לאט אנחנו חוזרים למצב שבו תוכן "זול", מועתק, מנופח או משוכתב כבר לא תופס. צריכים להיות רלוונטיים. הסוג הזה של נסיון אופטימיזציה למנועי חיפוש (ר"ת יפים, לא?) עבר מהעולם. נשאר מזה רק המרכיב של דאגה לתאימות לתקנים (משהו שהישראלים עוד לא מפנימים כידוע).

גוגל כבר מסתמכת לדעתי פחות על תוכן האתר ויותר על תבניות הגלישה של המשתמשים – הם יודעים על אילו תוצאות הקשתם בחיפוש, הם יודעים לאילו כתובות גלשתם מתוך מייל אישי בג'מיל, הם יודעים איך ולאיפה אתם מנווטים כשאתם באתר שמשתמש באנליטיקס והם יודעים מה אתם קוראים דרך פידברנר. המידע הזה בסופו של היום יותר אינפורמטיבי להם בהרבה. גוגל מסתכלים על התוכן שלך אבל יותר מזה על מי ואיך וכמה צורכים אותו, ולכן הפוסטים כאן בבלוג וכמות הקוראים שלהם הביאו אותו לראש התוצאות בחיפוש השם שלי, לא שום תוסף שמשכתב את המטא-תגים, או מנסה להאכיל את הבוטים ולהתחנף אליהם…

עד היום אין לי מושג ירוק מה הוא פייג'ראנק בדיוק ואיפה בודקים אותו, אני יודע שלפחות כשמחפשים היום את השם שלי הבלוג הזה מופיע בראש התוצאות כשרק לפני חודשיים הוא הופיע בעמוד השני (למרות שהוא קיים ופעיל כבר כ-3 שנים). מה כאן מרים מאשפתות או זורק לקרקעית עמוד 6 של התוצאות? אין לי שמץ. לבטח זה לא היה בגלל שהתקנתי תוסף או ששיניתי עיצוב, או את המטא-תגים ובטח לא בגלל ששיניתי סגנון כתיבה או נושאים. אני חושד שגוגל פשוט מצליחים למדוד אותנטיות ורלוונטיות בפרמטרים יותר אנושיים, ואין כאן שום טריקים שתוספים יעזרו בהם. התוכן הוא המלך, ברוך הבא לweb 3.0. עכשיו השאלה היא מי ינצח במרוץ להגדיר את 4.0 (כן, אני סרקאסטי).

אתר מתואם אישית (כמו שמציעים ניוקונומי) ותוכן+פרסום ממוקד מיקום וקונטקסט כמו שמתחילות להציע הפלטפורמות הסלולריות זה הדבר הבא למפרסמים ולחבררת הענק (עוד על זה בסדרת פוסטים על כנס סלקום למדיה שאכתוב בקרוב), אבל זה לא נוגע לבלוגים. אני לא הולך לכתוב פוסטים שיקפצו לך בנייד כשאתה נכנס למתחם קניון מסוים… אבל בהחלט אפשרי שגוגל ידאגו לשלוף לך בהתנדבות ביקורות מסעדות שכתבתי אם תהיה ליד המסעדה ואתה קורא קבוע שלי. כבר היום אייפונים וג'יפונים מחפשים לך בתי עסק לפי קרבה גאוגראפית, בעתיד החיפוש יהיה גם לפי תוכן רלוונטי מהגרף החברתי שלך. אנשי השיווק לועסים היום במרץ את הציפורניים, איך מקדמים מוצר כשדעות חברים (שתמיד היו יותר משפיעות) יהיו הרבה יותר זמינות? איך חנויות יכולות למכור במחיר קמעונאי כשהקונים מסתובבים בחנות עם דפדפן ומשווים ובודקים כל מוצר בזמן אמת אצל המתחרים ובאיביי? נערות היום הולכות למדוד בגדים, שולחות בזמן אמיתי תמונות MMS לבלוג מהחנות, ועד שהן חוזרות הביתה, ענן החברות כבר נתן את דעתו על כל אחד מהפריטים ונשאר רק להזמין אותם בזול יותר מחנות מקוונת, צרות לקמעונאים? הבעיות האלו יהיו צריכות להיות המטרות הבאות בקריירות של אנשי שיווק ושוק הSEO. חברות הסלולאר מתות למכור שם שירותים, ויועצי הSEO הראשונים שעוברים לתחום ירביצו את המכה הגדולה. אני חושב שהבלוגרים כבר מסתדרים יפה, עם או בלי תוספים ויועצים, גוגל יודע למיין אותנו היום בלי עזרה 🙂