העם בסך הכל רוצה אמפתיה (או לפחות קצת אכפתיות)

(אני אשמח לכל תיקון עובדות בפוסט, כי לא היה לי ממש פנאי לעשות מחקר מסודר. הפוסט גם לא ממש ערוך, אבל נסיון העבר שלי בבלוג הוא שאנשים אוהבים שאני שופך Brain Dump, אז תהנו!)

בסופו של דבר, נראה שהשמאלנים במאבק הזה גם לא מרוצים מחוסר האכפתיות של מפלגות השמאל, הימנים גם לא אוהבים את חוסר האמפתיה של נציגי הימין, ובשתי היממות האחרונות הושמעו כמה וכמה קולות של דתיים-לאומיים נגד הנהגתם שלהם, ובראשה מועצת יש"ע. אפילו ברוך מרזל תקע יתד ברוטשילד ואישר שהמאבק הוא גם המאבק שלו. נסגרה הקשת הפוליטית מקצה לקצה, המאבק הזה הוא לא קונספירציה של הקרן החדשה כשמהימין הקיצוני עד השמאל הקיצוני עומדים כתף לכתף. העם מדבר פה חזק וברור.

כשאומרים שצריך ניו-דיל בין העם לממשלתו, לא מתכוונים לניו דיל כלכלי כמו בן-שמו האמריקני. אנשים מבקשים לחזור לקווי 48, ובזה אני מתכוון לכך שהממשלה לא צריכה לדאוג רק לביטחון ושיטור, אלא לרווחת האזרח ופתיחת הזדמנויות לקהילות ופרטים לממש את עצמם. במאה העשרים היינו צריכים לשרוד, היום אנשים צריכים גם לחיות, להיות כל מה שהם יכולים להיות, ולא במובן הציני של סיסמת הגיוס של הצבא האמריקני. אנחנו במאה הפאקינג עשרים ואחת. יש לנו את כל הטכנולוגיות לדאוג שאף ילד לא ירעב יותר או יגור ברחוב או יחלה במחלות שיש להן טיפול וחיסון, אבל אנחנו זורקים את כל היכולות האלו לפח ונכנעים לדוקטורינה של מילטון פרידמן – אם חמדנות הצליחה להביא אותנו עד לכאן, מי אנחנו שנחליט שחמדנות איננה הרעיון הנכון לדבוק בו גם הלאה?

כאן אנחנו עומדים ואומרים לממשלות ישראל של 20 השנה האחרונות – הכלכלה צריכה לשרת את החברה ולא להפך. הממשלה צריכה לשרת את העם ולא להפך. רשימת התביעות שביבי מבקש מאנשי המחאה לפרט זה עוד סיבוב על הזרת. עוד ניסיון לפרוט לפרוטות את המחאה, להגדיר את המוחים כסקטור כדי לדעת מי הם "האחרים" שמהם יקחו, אולי לגמד את הדרישות בתקשורת ואולי להקטין את ההיענות לדרישות במו"מ, ובוודאי להגיד "כן כן" ולתת שליש ממה שיובטח במרה הטוב, ולכרות בור תקציבי במקום אחר כדי לכסות על זה במקרה הרע. לדעתי אסור שהניו דיל ידחק לפרט לרשימת דרישות ספציפיות כל כך בקלות, צריך חוזה-על. הסכם חברתי של ממש, כמו ה-social contract של דביאן עם המשתמשים שלה – כך וכך אנחנו מבטיחים לעשות, מקווים אדומים אלו ואלו אנחנו לעולם לא נחרוג. השינויים במדיניות המיסים והכלכלה הם רק פועל יוצא של זה.

אבל כרגע אנחנו לא קרובים לשם. ביבי כתב לפני שנים אחדות ספר שמפרט את משנתו הכלכלית בפרוטרוט. במיטב מסורת ה- trickle-down economy של הימין האמריקני – יש להפחית דראסטית מיסים מעשירים שכן הם מייצרים מקומות תעסוקה לעם, להעביר את נטל המס למיסים עקיפים, ולהפריט-להפריט-להפריט. יש עוד המון פרטים ספציפיים, אבל זה הרעיון בגדול. ביבי פשוט אוהב עשירים עד אובדן ההגיון. חודשים ספורים לפני הפרסום המיועד קרס השוק האמריקני, וביבי עשה בשכל וגנז את הספר, אבל הדוקטורינה ממשיכה לשעוט בדרך הזו, וכמעט אין מי שיעצור אותה מתוך הכנסת. הרפורמות האנטי-סוציאליות, אנטי-עניים, אנטי שורדי שואה, אנטי חולים וקשישים ובסופו של דבר אפילו אנטי- מעמד הביניים/הבינוני/המרכזי או איך שימתגו את זה מחר, אלו רפורמות מכוונות. הכלכלנים הנאו ליבראלים מאמינים בלב שלם שהם עושים לנו טובה כשהם מגדילים את הפערים במקום לצמצם אותם. בארה"ב משלימה את כלכלת הפערים גם תרבות מסויימת. פעם בחודש לפחות נפגשת החברה הגבוהה באירוע התרמה כזה או אחר למטרות ציבוריות כמו חינוך ופיתוח, קונים מקומות ישיבה באלפי דולרים, והאנשים מתחרים ממש מי תורם יותר, הסטאטוס החברתי נקבע לפי הנדבנות. עשירים שמדירים רגליהם מהמסיבות האלו מאבדים חברים ושותפים לעסקים, לא מקבלים טפיחה על שום שכם. בארץ? עושים להם תספורות לחובות ומוכרים להם בהוזלות "שקשוקה" את נכסי הציבור, ומאפשרים להם בחוק להתעלל במשאבי ואוצרות הטבע של המדינה. (הידעתם שלמפעלי ים המלח יש רשות לא מוגבלת להתעלל ולהרוס 2.5% משטח המדינה והם אפילו חורגים מזה? האם חשבתם אי פעם על הגאווה הלאומית שמפעל הברום של ים המלח אחראי לבדו לאחוז שלם מהחור שבאוזון העולמי? כן, ישראל קטנה אבל על המפה.)


ביבי מדבר (מילטון) פרידמנית וחושב שהוא מדבר ז'בוטינסקי. (מקור: אלי לוין)

ביבי פשוט לא מבין שפה אחרת. כשאמרו לו שיוריד את מחיר הקוטג', אז הוא לא פתח את שוק החלב המקומי לתחרות (שתוריד גובה לתנובה), הוא לא בחר לפקח על רשתות השיווק (שיזיק לנוחי ודומיו), אלא הוריד את המחיר המפוקח לחלב גולמי (פעולה שגילחה 30% מהכנסת הרפתנים) ופתח את השוק ליבוא (שיעשיר את תנובה כיבואן וימוטט את שוק ייצור החלב המקומי לגמרי). מחיר הקוטג', אגב ירד טיפה, ובמקביל הגבינה הלבנה קפצה. אף אחד לא הזכיר את זה, אבל זה היה #פייל אחד גדול. אף בעל רשת סופרמרקטים לא הזיל דמעה או הפסיד שקל.

בדומה, כשביקשו דיור בר השגה, הוא התחיל להבטיח קרקע חינם ואישור מהיר של תכניות. זה יגרור בעיות תכנוניות, נזקים סביבתיים, וכנראה רווחים לקבלנים שלא יהססו לשלשל לכיסם את הרווח האדיר של קרקע בחינם. זה לא עובד ביבי, זו לא הדרך לייצר שוק הוגן וחופשי, בשיטות האלו אני בטוח שזה לא יעבוד אפילו באמריקה.

בינתיים ארה"ב, שהגדילה כל כך יפה את הפערים שבחברה שלה מאז שנות החמישים, הגיעה לפשיטת רגל, והצעקנים שבימניים, אנשי "מסיבת התה" המופרכים, התעקשו שאסור להחזיר את המיסוי על בעלי ההכנסות הגבוהות מ36% ל-39% (והנה המקבילה אצלנו). הם מתגעגעים לימי רייגן העליזים, אבל שוכחים שהוא העלה את המיסים על העשירים לכמעט כפליים. הם גם מפחדים מהרעיון של מס עזבון, לפיו מי שיורש אחוזה בשווי יותר מ-$5 מליון יצטרך חס וחלילה לחלק מהמתנה שקיבל בחינם בלי לעבוד, אולי על גבם של מאות פועליו של בעל הבית הקודם, שעבדו כל החיים ולא הצליחו לקנות דירה.

האם אפשר לסמוך על העשירים שייצרו מקומות עבודה? כן, אבל המקומות האלו והעבודה הזו הם פחות ופחות לאנשים. הכסף עובד. עוד מעט הברזלים יעבדו. לבעלי הון יש פריבילגיה, הם יכולים במאה ה-21 לקנות רובוטים לרוב סוגי הייצור, כי בינינו אנשים הם רובוטים גרועים – הם נופלים לפעמים למשכב, או מתעייפים, או לא יכולים לעבוד 24/7, דורשים אוויר, אוכל, אור ועוד כל מיני דרישות מעצבנות, ועוד רוצים שישלמו להם בסוף כל שבוע או חודש עבודה, ובמקרים קיצוניים גם מתאבדים אם לא התייחסת אליהם יפה וזה נראה רע בעיתון. מקומות העבודה לאנשים ישארו רק למקרים של "אין ברירה".

אז צריך לקחת בחשבון שכמו שהנפט הולך ונעלם מהכוכב, גם מקומות העבודה ילכו לרובוטים, לבלי חזור. האם הממשלות ידאגו שכל הכסף של המשכורות שנחסכו יועבר בכ"ז לכלכלת ורווחת האנשים שבחוץ? כי אחרי הכל, אנחנו מתקדמים לעולם שבו לאנשים אין באמת צורך לעבוד, לא לכולם, רק מי שמתחזק את המכונות. מדינה צריכה להתכונן לדברים כאלו.

"נייר הלקמוס", גרסת היוטיוב למי שמתעצל לקרוא כמה עמודים בפונט ענק:

אז הכתבים חפרו ומצאו איפה אפשר לייצר את הכסף ע"י הסטת עול המס, באו עם המלצות יסו"ד ועבודה שחורה, יצא נייר הלקמוס של דרור ישראל, ואז יצא מסמך ‫ספיבק‬-וולפסון‬ מ‫התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר (זהירות, פידיאפים), ואני חושב שמשנה להגיד בנק ישראל זה תואר שאמור להיות לו משקל (למרות שהוא תומך במאבק, אגב, הוא חושב שחוק הוד"לים טוב). אז ציטטנו כמה ז'בוטינסקי היה סוציאליסט, צעקנו ודרשנו, ושינינו את נושא השיחה הלאומית. לשמחתי שני המסמכים האלו גם מראים מאיפה אפשר לקחת חלק מהכסף, ושלא נשכח – עוד מעט יתחיל לזרום כסף מקידוח הגז שיכסה את זה עשרות מונים, אבל זה לא הולך רחוק מספיק. יש פטורים מוגזמים ממסים שחייבים לחסל, יש חוקי מס מחוררים כמסננת, יש הברחת רווחים לחו"ל בצורה חוקית לגמרי, למה כל זה קורה? למה זה באינטרס של ביבי?

ישבתי השבוע לצהריים עם חבר והוא נתן לי שלוש דוגמאות פשוטות, אני בטוח שיש עוד הרבה:
הראשונה היא משהו שהמון סטארטאפים כנראה עושים – הפיתוח בארץ, כאן יושבים 95% מהעובדים, ואילו החברה רשומה בארה"ב, לרוב דלאוור או איזה חור אחר עם מיסוי נוח. המכירות בחו"ל מתבצעים ע"י הצוות האמריקני, שמשלם על הרווחים מס נמוך, והחברה הישראלית מוכרת להם את המוצר/רשיונות תוכנה/מה שלא יהיה במחירי הפסד. כל הרווחים שם, המסים הקלים שם, וכאן החברה בהפסד אז לא משלמים כמעט מיסים. וזה לא רק שהם גונבים מיסים מקופת המדינה, הם גם לקחו הלוואה מהמדען הראשי, שלא יראה לעולם תשואות מההשקעה. זו תעשיית ההייטק שאנחנו כל כך גאים בה.

דוגמא שניה – קרנות והטבות. בעל אמצעים יעביר את משכורתו לקרן נאמנות – עדיף במקלט מס נוח כמו איי קיימן, איפה שהמיסים נמוכים ונוחים – והקרן מחלקת לו מדי פעם "הטבות", שלמיטב הבנתי פטורות כמעט לחלוטין ממס. מה מונע מעשרה הייטקיסטים לחבור ביחד כדי לעשות את אותו הדבר עם המשכורות שלהם? לשכור רוא"ח בתור הנאמן שיחלק להם את ההטבות האלו, פטורות ממס הכנסה, יעלה להם הרבה פחות מאשר לקבל את המשכורת פחות מיסים כחוק. הטבות זה מתנות, אבל לא הבכל העולם מתנות וירושות עולות כל כך מעט. לדוגמא הולנד – סיפר לי הידיד, שיטחו את חוקי המס מחורים ומקרים מיוחדים ומרווחי משחק. יש מס על כל אירו שעובר במשפחה – לא משנה אם קיבלת מאבא ירושה במותו או מתנה של מליון אירו עוד בחייו. מס ההכנסה הוא על הכל, כולל דיבידנדים ורווחי הון, וכמובן פרוגרסיבי-חזק עם מדרגות מס יותר גבוהות על העשירים ביותר. אין ברירה אם רוצים צדק חברתי, יש למתן את צבירת ההון בידי יחידים. כדי למנוע ריכוזיות כוח חייבים למנוע ריכוזיות הון גם כן.

דוגמא שלישית – הכנסות בשחור. מי מאיתנו לא הזעיק אינסטלטור שאמר בסוף הטיפול הדחוף "תראה, זה 400, אבל אם אתה לא צריך חשבונית זה 250" וויתר כי רצה לחסוך כסף? מי מאיתנו לא ויתר לנהג מונית על חשבונית? הערכות רשות המיסים היא שהמחזור העיסקי השחור מגיע ל-70-80% מגובה המחזור החוקי, המדווח. זה אומר 40% או יותר במספרים גסים, שלעוגת המיסים שהממשלה לא אוכפת כי קשה לה לעשות את זה בשיטה הנוכחית. ככה אנחנו לא יכולים לסמוך על המערכת שתגבה בצורה שווה מכולם את המס, ונצלנים יקפצו מנישה לנישה כל פעם שיסתמו את החור בנישה הקודמת, כי אף אחד לא נותן פתרונות כלליים, אלא רק נקודתיים.

דוגמא רביעית מידע אישי – אנשים מכריזים על פשיטות רגל ללא סיבה והרשויות מקבלות את זה. אני ראיתי אנשים עם משכורת של מנהל הייטק, בית מפואר ורכב מפואר חונה ליידו, אבל בבנק הם מוגדרים פושטי רגל. זה פוטר אותם מלהחזיר מהר חובות, מלשלם מזונות לגרושה אולי שהשאירו עם ילד, ולשים פס ארוך ומצפצף על כולנו. עדיין יש מי שיתן להם כרטיס אשראי וחשבון לא מוגבל בבנק. אין לי מושג איך הם עושים את זה, אבל כיוון שראיתי שזה קורה והמשטרה לא מזיזה אצבע, אני מציין שזה אמיתי. אחרי הכל מה עושה תשובה? אם דלק נדל"ן נופלת ולא מוכנים לקצץ לו "תספורת חובות", הוא יכריז על פשיטת רגל, יפתח חברה אחרת ושוב ילווה כספי ציבור. קרנות הפנסיה שלנו לא חייבות להסכים לזה אבל רובן מסכימות. למה אין חוק שמונע ממנו להמשיך ללוות כל פעם בשם חברה אחרת? למה זו לא עבירה פלילית? כשקרס השוק ב2008, גיליתי שהמסלול הסולידי של 15% מניות בקופת הגמל שלי מורכב גם מ-45% אג"ח קונצרני, ולמרות שהנפילה של האג"ח הקונצרני הנ"ל היו רוב הנפילה של ערך הקופה, המוכרן של חברת ההשקעות המשיך להבטיח לי שזה סיכון נמוך.

וזו עצה שנתנה לי עובדת בבנק לאומי, חוקרת בכירה של הלבנות ורמאויות שכאלו: אם אתם לא אוהבים שטייקונים פושטי-רגל-על-הנייר ממשיכים לאכול לכם את כספי הפנסיה, הסבירו את זה לקרן הפנסיה שלכם ברגליים – אם אתם יכולים לבחור מסלולי השקעה, עברו למסלול ללא אג"ח קונצרני. תזכרו גם שתשובה-הבעלים-של-פניקס הלווה את כספי הפנסיות שלכם לתשובה-דלק-נדל"ן ועכשיו מתקשה להחזיר את הכסף. "תספורת", יקראו לזה. הפחתת חוב או מה שלא. זה לא כמו קיבוץ בצרות, זה טייקון נייר שימשיך ללוות, להפסיד ולא להחזיר כי החוק לא מנסה אפילו לרדוף אותו יותר מדי. ראיתם פעם טייקון ישראלי בכלא?

אז יש לנו אל חוק ההסדרים, מדיניות מס וגביה ששוות למסננת עם יותר חורים מרשת, עקומת מס שמיועדת במיוחד להגדלת הפערים (ולא אכנס כאן למה שזה עושה ללכידות החברתית הלאומית), נשאר בעצם להתקיף שיטתית את משרד האוצר. ביבי הוא המדרבן, חברי הכנסת הם אומרי ההן, אבל את חוקי ההסדרים השנתי המקולל מוציאים נערי האוצר. הם הגוף החזק במדינה, הם מעכבים תקציבים כשבא להם, גם אם הוחלט כבר בכנסת או בממשלה לחלק אותם. מדובר בפשע הכי מאורגן תחת החוק, ואת המנגינה הזו חייבים להפסיק. גורביץ קורא לנו להלאים את משרד האוצר. תחשבו על זה רגע. לא, גם לי אין מושג איך לעשות את זה בדיוק.

מילה אחרונה על השימוש החוזר שוב ושוב במילה "סופרטאנקר". ביבי באמת אמר שהודלים הם הסופרטאנקר של מצוקת הדיור, או שכתבים שרבבו את הציטוט הזה לפיו? להזכירכם משרד האוצר עצר עאת כל הכספים לתחנות הכיבוי כי הכבאים סירבו להפוך לרשות מופרטת ולוותר על זכות ההתאגדות. בשל עצירות התקציב, כבאיות לא שופצו, מטוסי כיבוי לא נקנו, חומרי הכיבוי במחסנים אזלו, תחנות כיבוי נסגרו, ולבסוף נשרף הכרמל וחיי אדם בוזבזו. נתניהו הבטיח סופרטאנקר אחרי שהשטח כבר בער, באופן מילולי לחלוטין, ועד היום זו עדיין הבטחה שלא קוימה, אז איך לעזאזל הוא עוד שולף את המילה הזו כדי לגבות הבטחות?

אתמול בצהריים עבר חוק הוד"לים, עבר חלק למרות שללא שום וזלין (כי גופה מעולפת לא מתנגדת? אני גרפי מדי?). אולי הוא לא רע כמו שחושב ספיבק ואולי הוא אסון כמו שחושבים כל השאר, אבל הצורה שבה הועבר בדווקאיות מתוזמנת למרות הבקשה של אנשי המחאה לחכות איתו כצעד של רצון טוב לקראת המו"מ – זו היתה יריקה מאוד חצופה לפרצוף של כל מי שאכפת לו ממה שהמאבק מנסה לעשות. זה לא משנה אם בסופ"ש יצאתי עם 150,000 איש לרחובות או רק 114,000, אני מקווה שבשבת הקרובה נהיה 250,000 או אולי חצי מליון. אני לא הולך לנסות להכנס לתל אביב. הבעיות קורות גם בפריפריה ושם גם יש עוד הפגנות. אני אסע לאשדוד, או מודיעין או רחובות או שדרות מצידי, ואפגין שם. עניי עירי קודמים (אבל לא נראה לי שתהיה הפגנה בגדרה. אי פעם. על שום דבר, וזה מצער אותי מהמון סיבות אחרות).

השיטה לא אכפתית וחוסר אכפתיות היא השיטה. השיטה צריכה ללכת והאכפתיות (בין אדם וחברו, בין ממשלה לאזרחים) חייבת לבוא, או שנחדל להיות עם ונחדל להיות מדינה (ולא, דיכטר. החלפת הדמוקרטיה ביהדות לאומנית איננה הפתרון).

הערה מנהלתית: נמאס לי לערוך פוסטים וממילא ראיתי שאתם מעדיפים אותי יותר בלתי ערוך. מרוב עצבים הגעתי ל2100 מילה. הלכתי לנוח במאהל לוינסקי. להתראות.

דמוקרטיה זה לחלשים

למי שחי תחת סלע, השבוע עבר חוק שאוסר להכריז חרם על ישראל ומוצריה. ספציפית, אם החוק יאכף, אני מתאר לי שזה יהיה על ערבים תומכי BDS, אח"כ על יהודים מעודדי BDS, ולבסוף אם ירצה צאר החוץ, אולי כל שמאלן כמוני שמבקש לא לקנות מוצרי התנחלויות כי מפעל ההתיישבות בגדה מרושש אותנו. לאף אחד אין ספק שזה לא יפגע במחרימי השכרת דירות לערבים, או מחרימי "משתמטי" צבא, או איכות הסביבה או כל חרם שהגזענים, המיליטריסטים, האוליגרכים והטוטליטרים יחפצו להכריז.

אני לא צריך להסביר לכם למה זה פוגע בדמוקרטיה, אפילו אירגונים יהודיים ימניים שלחו מכתבי גינוי לביבי והוא לא מתרגש. החוק הזה אפילו עלול לגרום לנזק כלכלי ממש ולכך שיותר משקיעים ויבואנים ינערו ידיים מישראל, אבל בצינור יש עוד לא מעט הצעות חוק באותו הסגנון, הדבר המענין הבא היא הצעת חוק שמאפשרת לתבוע אזרחים על לשון הרע נגדה (RTF, ולא, אין לי כוח לתרגם את זה לפורמט אחר, מצטער) אם למשל נציע הקבלות בין המשטר הישראלי לאפארטהייד או לבולשביזם של שנות השלושים. אחרי זה אינדוקטרינציה של הגיל הרך לנאמנות למדינה בכל מחיר.

אין לי מה להגיד יותר בנושא, אני מיואש. אבן שזרק אדיוט אחד לבאר, מאה חכמים לא יוציאו. גם אם בעוד שנה תעלה כנסת בקואליציה שמאלית, יהיה לה מאוד קשה להחזיר את הגלגל אחורה על כל כך הרבה חוקים ושינויי תקציב איומים ומאיימים כאלו, ולא ברור אם כוח שסופח אי פעם יוותרו עליו. לי ברור יותר מתמיד שישראל כבר לא תצליח להפוך להיות לדמוקרטית. גורביץ אמר פעם ש"ישראל דמוקרטית ליהודיה ויהודית לשאר תושביה", אבל לאור ההתפתחויות האחרונות, אני חושב שגם זה בספק.

כי בינינו, "שמאל" הפך למילת גנאי, לביטוי ספק גזעני, למטרה לזעמו הבלתי מכוון של חלק גדול מהתושבים. בוגוסלבסקי אומר שיצמח פה בסוף שמאל חדש ויעשה סדר, אבל אני מרגיש שזה יהיה לאט מדי ומאוחר מדי. להשאר במדינה הזו ימרוט את עצביהם של אנשים אמפתיים ואוהבי צדק עד תום. העתיד, נראה, שייך לחשוכים.

לי אין מה להגיד יותר (לכן הפוסט הזה בעיקר לינקים), ואין כוח לפעול יותר. אני לא רוצה לשמוע יותר על פוליטיקה, לא רוצה לכתוב עליה. לצערי זה כל מה שהחברים שלי בטוויטר כותבים עליו, אז אולי אתקפל גם משם. זה פשוט סוחב אותי למטה, מספיק כדי שאכתוב על זה פה בבלוג, איפה שאני משתדל לעולם לא לדברי על רגשותי האישיים, אבל הנה נשבר אפילו הקיר הזה. אולי ההרגשה הזו תחלוף עוד שבוע, אני לא יודע.

עדכון: אני לא מצאתי מילים, אבל צפריר בשן כהרגלו בועט ופוגע בול, הפעם עם "הורה בסטיליה".

הפיילוט בדרך, הכינו את המסכות

מפגינים ברחבת הסינמטקכמו שהבטחתי, שרפתי יום עבודה, נסעתי לירושלים והצטרפתי לחבורת המתנגדים הקולניים של דרום שולחן ועדת המדע. הצד הדרומי מאופין במתנגדי המאגר (עו"ד שופמן, קלינגר, פינצ'וק וחי), כתבים, נציגי קבוצות ענין שונות, ואני, נציג התנועה לזכויות דיגיטליות (כמו קלינגר). אצלנו תראו לאפטופים והרבה ניירות, בצד הצפוני תמצאו מעט ניירות והרבה עייפות, לאפטופ אחד בלבד (של יורם אורן) ודורון שקמוני שכנראה לא מצא פשוט מקום בצד הדרומי 🙂

לא באנו להרוס את המאגר הביומטרי, בזה נכשלנו כבר לפני שנתיים. החוק כבר עבר, מרכז ההנפקות הוקם, חומרי הגלם נקנו, האנשים נשכרו. אנחנו באנו כדי לשאול איפה השקיפות, לאן נעלמו אמצעי ההגנה על הפרטיות (וקיבלנו תשובה שהם לא היו טובים. למי? למשטרה כמובן) ולהראות שהתקנות והצו אינם בשלים, בתקווה להראות בהם כמה חורים. אחרי 14 חודש, הגיש משרד הפנים את התקנות שלפי החוק היה אמור להגיש אחרי ארבעה. היו שם כמה חורים וחוסרים, אבל הדבר היחידי שלא יכולנו לשנות שם באמת, זה שאין הפרדת מסדים (שנרמזה בחוק) ואין עמעום (כמו שהובטח בפגישות שונות). גם אין תקן להצלחה או כשלון של הפיילוט. זאת אומרת, יש כל מני מדדים כדי לקבל משוב אם הזיהוי עובד טוב, כמה False Rejects או False Accepts יש, האם באמת נמנעת הרכשה כפולה וכולי, אבל לא הוגדרה קבוצת ביקורת, לא הוגדר מדגם שייצג מספיק אזרחים בכלל ומגוון של קבוצות אתניות בפרט (לבדוק את ההנחה ששונות ביומטרית קיימת בצורה שווה בקבוצות שונות). ביקשתי לדעת אם סופרים כמה אנשים שהציעו להם את הפיילוט מסרבים, ועשו לי פרצוף, אז קלינגר הרביץ בהם תורה ונכנעו. הבעיה שבלטה לנו היא שכאשר מסתכלים על כל המדדים, עדיין לא הוגדרו שם מראש סיפים שמעליהם או מתחתיהם הפיילוט יוגדר ככשלון. "מה זאת אומרת להגדיר מראש את הסיפים?!" רעם שטרית כשהעלינו את זה – "קודם נראה את התוצאות ואז יחליט השר אם זה מספק או לא!". פייספאלם. הזכרתי למר שטרית את עברו האקדמי במדעי החיים, ככה לא עושים ניסוי, וכאן התחילה המולה של כדקה שלמה של חילופי צעקות בינו לבין קלינגר ופינצ'וק, "זה מאגר, לא מחקר!" – "אבל פיילוט משמעו ניסוי וצריך לקבוע פרמטרים להצלחה!". בקיצור לא ברור מה הפיילוט בודק. בחוק כתוב מה הוא אמור לבדוק, אבל הצו, למרות כמה תיקונים, עדיין לא אומר הרבה. המשמעות ברורה, הפיילוט לא יכשל, כי אין לו מה להוכיח. שטרית אמר את זה יפה שלוש או ארבע פעמים "אם זה היה תלוי בי בכלל לא היה פה פיילוט".

שטרית פותח את הישיבה בהזהרה שלא מדסקסים את החוק היום אלא רק את התקנות, ומבקש להתקיף את המבקרים. עוד לא הוצאנו מילה… #no2bio

בציוץ הזה פתחתי את הדיווח. בתור דברי פתיחה, שטרית כבר קבע טון התקפי. אני חושב שזה לא עבד עלינו, אבל דבר אחד היה לו – תשובה לכמה מטענותינו הישנות, ובראשן טענתינו שאין מאגרים ביומטריים חובה במערב. אז זהו שבינתיים יש בהודו, אבל הוא ויורם אורן חידשו לנו גם על מקסיקו, פרו, קולומביה, ספרד ופורטוגל. צריך לבדוק את זה אבל אם זה אכן המצב, שיש מדינות שבהן בלי להכנס למאגר לא מקבלים זכויות אזרח/תושב כמו ביטוח לאומי וזכות תושב, אז כנראה אנחנו באמת כבר לא הראשונים. לדעתי זה לא מחליש את העובדה שאנחנו לא רוצים או צריכים מאגר, זה רק מבטל את טענת ה"יחידים בעולם ש-". מצד שני, יהיה טוב לפקוח עין על פרסומים מהמדינות האלו על בעיות ביישום, ואם למישהו יש יכולת טובה בפורטוגזית ו/או ספרדית ויכול למצוא לנו איך הולך בדיוק היישום שם, אני אשמח לעזרה בריכוז החומר.

שאלנו את שטרית למה אנחנו רואים את התקנות רק שלושה ימים לפני ישיבה, והסתבר לנו שגם אנשי ממשל מסביבנו היו באותו המצב. עברנו לשאול למה השושו, ולמה הפגישות הסודיות. שטרית נבח שלא היו ישיבות סודיות ושאני שקרן ("טועה" ו"שקרן" חזרו הרבה בפיו היום לסירוגין). אחרי הישיבה שאלתי אותו שוב לגבי הישיבה מה-22 לנובמבר, והפרוטוקול שדלף – "אה! זאת היתה רק התייעצות, לא "ישיבההה" ולכן לא הוזמנו אנשים!". קוראים יקרים, איך הייתם קוראים לכ-20 אנשים היושבים בחדר הועדה לשעתיים או אולי יותר, ומייצרים פרוטוקול אך לא מפרסמים אותו? האם זו "התייעצות פעוטה" או ישיבה סודית?

לאחר שהשתיק את פינצ'וק בנביחות, שטרית נותן בכ"ז לשופמן (יו"ר המועצה הציבורית להגנה על הפרטיות) לשאול את אותה השאלה – למה לא פורסמו התקנות בגרסאות שונות של הטיוטא לעיני הציבור. שטרית בחיוך מדושן: "לפעמים מפרסמים תקנות לפני ההצבעה בכנסת ולפעמים לא". חבל שאין איזה חוק מסודר באמת. oh well…

ריב נביחות נוסף התפרץ כשהזכרנו שדלף מרשם התושבים. שטרית נפנף אותנו ואמר שזה "רק" פנקס הבוחרים, אבל אני יודע מה אני ראיתי בעיני – תוכנה שהכילה גם קטינים, שמות של לפני נישואין, קשרי משפחה, שמות קרובים מתים או שלא עלו לארץ ואין להם תעודות זהות, והכי מענין – משפחות שלמות מחוקות (הניחוש שלי הוא שמישהו במשפחה גויס לשירות שושואיסטי כלשהוא). למכר שלי היו ערימה של תקליטורים של האגרון הזה משנים שונות, כך הוא גילה שיש משפחות שנעלמות אחרי שנה מסוימת. לא ברור איך ומאיפה זה דולף, המשטרה פתחה וסגרה חקירה, אבל שטרית מכחיש שזה בכלל קרה.

בהמשך עלה דיון על זה שאין הגדרה מהו מידע רגיש ועם אילו שאלות זיהוי מותר לפקיד משרד הפנים לפקפק בזהותך ועד כמה מותר לו לחדור לפרטיותך. הצו ביקש להביא בפני הפקיד המתחקר פרטי מידע שרק אתה תדע, מכל מאגר ממשלתי שזמין לו. זה אומר לא רק מה היה שם הסבתא לפני הנישואין, אבל אולי גם מידע כלכלי, רפואי וכולי. קלינגר, פינצ'וק ושופמן כמובן קפצו במקהלה ואני שמח שהתגלתה לקונה רצינית בלשון הצו, חייבים הגדרה של מידע הנוגע לצנעת הפרט לפני שאפשר לפלוש ככה. משרד הפנים הסכים על כמה קטגוריות כמו מידע רפואי שזה אכן מוגזם, והם ינסחו יותר במדויק מאיפה יגיעו השאלות האקראיות האלו. מעט מאוד סעיפים זכו לשכתוב שכזה, רובם חלפו ביעף בהצבעות פה אחד של היו"ר, כמו שהכרנו את הישיבות איתו לפני שנתיים.

בצו מפורטים התקנים לתמונות ולטביעות אצבע, אבל החור מדבר על תמונות באיכות מופחתת שאפשר יהיה להעביר לגופים אחרים לצורך זיהוי ויזואלי אנושי, אבל אינן מפורטות מספיק בשביל זיהוי ודאי עם אלגוריתם ביומטרי. מסתבר שאין תקן ISO ל"תמונות מופחתות", אולי צריך שיהיה? סוגיה אחרת הועלתה ע"י מתנחל מהשומרון – מה לגבי אישה שמצלמת גבר? אישה שמצולמת ע"י גבר? משרד הפנים גמגמו שבסניפים קטנים אולי לא יהיה מבחר צלמים מכל שמונת המינים, אבל תהיה השתדלות למען כולם. לא הבנתי מה הצעיר הזה עושה פה עד אחרי הישיבה, נראה שהוא אחד מהחבר'ה הטובים שלנו, ודואג מכל הצילומים שיוכלו לזהות אותו ואת חבריו בעת פינוי מאחזים. לא הצלחתי להבין אם ככה למה דווקא אלו השאלות שהטרידו אותו בישיבה, לכל אחד יש מבחר גירודים בגלל החוק הזה, לא על אותן הבעיות, אני מניח.

בשלב הבא דיסקסנו הלכות מחיקה. מתי למחוק את הנתונים שנרכשו וצריכים להמחק בצורתם הלא-מוצפנת? מחיקה אוטומטית או מחיקה ידנית? יש תקנים למחיקה, האם הם ייושמו? מתי מחיקה היא איכותית וראויה להקרא מחיקה? האם זה מובן מאליו שתהיה מחיקה איכותית ואפשר למחוק את דרשת המחיקה מהצו, או שמא הצו צריך להגדיר מתי מחיקה היא מחיקה מחיקתית? במשך כעשר דקות או יותר המשיכה שמחת בית המחיקה הזו בין קלינגר ליורם אורן, לשקמוני ושטרית, ואני מתאפק לא להתפוצץ מצחוק (למרות שהנושא חשוב!) כי הקטע הישן הזה רץ לי בראש:

בשלב הזה הגענו לדבר על ענין הדוח התקופתי (מדדי הרשמה, הצלחות וכישלונות הרכשה, זיהוי, מניעת כפילות, וכולי). מנהלת המאגר אמורה להגיש לועדה דוחות חצי שנתיים. ביקשתי שיופיע בצו כי הדוחות יפורסמו לציבור, ושטרית, כמעט נעלב, הודיע שהועדה פתוחה לציבור הרחב וכל דוח שיוגש כמובן יפורסם. עם זאת הוא לא היה מוכן שזה יופיע מפורשות בצו, אז יש לנו את ההבטחה הזו רק בפרוטוקול. אני אופתע מאוד לטובה אם נראה את הדוחות האלו במלואם. כאן חזרנו לדבר על הצעת שמיר או לא (למורת רוחו של שטרית זה עלה כמה פעמים), ולמרות שיורם אורן הסכים בלי סייג שמגירות של 700 איש (הצעת שמיר בעוד אחת מה"התייעצויות" שלא פורסמו להן פרוטוקולים) היו מספיק טובות סטטיסטית למניעת הרכשה כפולה, עדיין המאגר ישאר 1:1 בשביל המשטרה. שטרית אפילו לא היה מוכן לשמוע על בחינה במקביל למאגר את שיטת המגירות של שמיר, ולהחליט איזו מהשיטות מספיקה אחרי שנתיים פיילוט. שוב ושוב חזר שטרית על השטות שלא יתכן שהמשטרה תזמן 700 חשודים בגלל טביעת אצבע בודדת. לא שעה לטענותיהם החוזרות של קלינגר ואחרים כי תמיד אפשר להוריד סטטיסטית 90% לפחות מהשמות כי הם לא בגיל המתאים או לא גרים באיזור וכולי, חיתוכים בהתאם לסיטואציה שממנה נלקחה דגימת האצבע שהמשטרה רוצה לזהות. שקמוני אפילו הזכיר שבאחת מהישיבות הראשונות אמר ראש המז"פ שאיכות סריקת האצבעות של המאגר ממילא הופכת אותו ללא שמישה למשטרה לצרכי זיהוי מזירת פשע. אם כך אני לא מבין למה הויכוח? השאלה נשארה באוויר. לא הצלחתי להכניס מילה בשלב הזה, אבל אם היתה ניתנת ההזדמנות הייתי אומר פשוט שזו לא בעיה של האזרח, היא בעיה של המשטרה. להתאים טביעות לאדם הנכון, לזהות עבריין לפי שחזור תווי פנים ע"י עד, לקבל עשרות תוצאות מבקשת נתוני מיקום סלולארי ולהבין מתוכם מי רלוונטי. המשטרה צריכה לשפר את יכולותיה אבל למה על חשבון הפרטיות של האזרחים שהיא אמורה להגן עליהם?

מדינת מעקב

בנושאים טכניים אחרים אני עוד אשלח שאלות ליורם אורן בנפרד. למשל תהיתי למה צריך שהנתונים יהיו מפוענחים במרכז ההנפקה (שעד כמה שהבנתי הוקם ומנוהל ע"י HP). הרי חשבתי שמדובר בצ'יפ חכם עם מעבד שיכול להצפין ולפענח, אז למה שלא יצפינו בעמדת ההרכשה עם מפתח ציבורי של כרטיס שמחכה במרכז ההנפקות, ושם הכרטיס יפענח את המידע המוצפן על הצ'יפ עצמו. יש עם זה שתי בעיות – האחת היא שבשביל דרכונים חלק מהמידע הזה צריך לשבת בלתי מוצפן על הדרכון עצמו, תמונות מודפסות חייבות להיות בלתי מוצפנות כמובן, ולבסוף הצ'יפ שמספיק חזק לפענח את המידע שישאר עליו עצמו מיוצר קניינית רק ע"י יצרן אחד ולא רוצים להנעל עם ספק אחד ושיטה קניינית. אין מה לעשות כאן, לצערי אני מסכים. המשכתי להקשות איך אם כך יפעלו סורקים במשרדים והסורקים הניידים של השוטרים – הרי אם אין שם כוח חישוב, הסורק לא יכול לשלוח טביעת אצבע והשצ'יפ על הכרטיס יאשר את הזהות, צריך לחלץ את תמונת האצבע מהצ'יפ ולהשוות על המעבד החזק יותר בקורא – ובכן האם זה אומר שכל קורא יחזיק את המפתח הסודי לכל תעודות הזהות? מה קורה אם הוא נגנב? יורם אורן הסביר שכל הסורקים יהיו מקוונים כל הזמן בשביל הפענוח, וסורק שאובד או נגנב מיד מוצא מהרשת, ועדיין לא הבנתי כמה קל או קשה יהיה להזדהות מול כרטיסים עם סורק גנוב שנותח והוצא ממנו המפתח הסודי לתעודות הזהות. יש לזה פתרון קריפטוגראפי מעניין, ואני אבין אותו ממנו בהזדמנות. בשורה התחתונה – זה לא מתחבר למאגר או משהו, אם תהיתם.

בדרך היו כל מיני חילופי דברים מצחיקים-עצובים. אני לא יודע אם הכל יפורט בפרוטוקול, אבל היו כמה ציטוטי זהב בסגנון כזה:
שטרית (על הצעה לתיקון כלשהיא): אני לא מסכים!
פינצ'וק: אז למה אתה כן מסכים?
שטרית: אני מסכים רק למה שיש בצו!

אחרי הישיבה נתקלתי באיש המאגר של משרד התחבורה. שאלתי אותו מה עושים עם המאגר הלא חוקי שלהם, והוא ענה שעובדים על תקנות לכסות אותו. הזכרתי שהיה כבר נסיון לחוקק אותו ונכשל, והרי אם ניסו לחוקק אזי הם מודים שהוא לא היה חוקי בלי אותה הצ"ח, ובוודאי שאינו חוקי מאז שהיא נכשלה, אבל לא קיבלתי תגובה ברורה. שאלתי אותו למי המאגר מועבר מלבד משרד הפנים והוא רק טען שזה מגובה בחוק העברת מידע בין משרדים כלשהוא. כשהתעקשתי שאני רוצה אם כך לדעת למי, ולמה שנה וחצי לא קיבלתי את תשובת משרד התחבורה לנושא, הוא אמר לי בחיוך ש"בשביל זה יש בית משפט, אל תשאל אותי". נראה שאין ברירה ואכן צריך להגיש עתירה אם זה היחס שהם הפגינו כלפי וכלפי צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות.

תשובה דומה קיבלתי מעוד אדם (סליחה שלא ביררתי מי, אני חושב משרד הפנים) שהיה די עייף ממלחמת ההתשה של הפגישה. "למה לא תגישו בג"ץ? הרי מויכוחים כאן לא תתקבלו פתרון". מצד אחד צודק, מצד שני ההיבריס של האדם שרוצה שתעוף לו מהעיניים. הגיע כנראה הזמן להגיש אותו, אני מקווה שיש משהו מתבשל, אבל אני לא מעורב בזה, ואם הייתי מעורב לא הייתי כותב על זה 🙂

חילופי הדברים האחרונים שהצחיקו אותי היו עם אדם אחר ממשרד התחבורה שקיבל מצבי דביר את חוות דעת התנועה לזכויות דיגיטליות על כרטיסי הרב-קו, ושאל אם זה אני. הסברתי לו שאנחנו יותר מאדם או שניים או שלושה, ויש לנו גם מועצת מומחים המכילה את ביהם ועוד שמות. האיש הגיב בצורה מאוד מופתעת, הוא חשב שאנחנו שניים וחצי עושי-צרות בלבד, אני אשמח אם נפתיע ככה עוד אנשים, לעמותה הזו תהיה הרבה עבודה בשנים הקרובות, זה נראה לי.

הלכתי לישון, עייפים אך מיואשים. בנובמבר יתחילו להנפיק תעודות ביומטריות, ואם אכפת לכם, צריך לגייס טאלנטים ואולי כספים לקמפיין שיווק נגדי לזה שהמדינה תשיק. קחו את הפוסט הזה לפייסבוק (כי אני לא יכול), ונסו לגייס אנשים שעושים טיפה יותר מללחוץ לייק. אודה לכם מראש…

ולפני שאשכח, האייטמים שהגיעו לעיתונות: טמקא, כלכליסט, דה מארקר, נרג'.

עדכון: עומר כביר מכלכליסט פתח בלוג משלו (תתחדש!) ופרסם אף הוא את רשמיו האישיים מהישיבה.

ועוד עדכוןרכילות עסיסית ממרכז ההנפקה בקיסריה שהביא דורון. א-ברוך.

עוד פרטים על חטיפת הפיילוט הביומטרי

ראשית, למי שרוצה סקירה מסכמת של הסיפור עד כה, הנה אייטם מוצלח למדי שפרסם בטאון הפאלון גונג "אפוק טיימס" בישראל. הלוואי שהעיתונים הגדולים היו משקיעים בהסברה טובה שכזו לקהל, עצוב שנושא זכויות האדם מכוסה טוב רק בפרסומים אינטרסנטיים שכאלו ולא במיינסטרים.

בשבוע שעבר הגישה טלילה נשר אייטם בגל"צ על ישיבת הקמת הפיילוט מנובמבר שהזכרתי פה לפני חודש:

[audio:http://ira.abramov.org/blog/wp-content/uploads/2011/04/BIODB_glz_2011-04-06.mp3]

לצערי לא פורסם פרוטוקול מלא של אותה הישיבה, רק סיכום דברים. בהתאם ללשון החוק, הישיבה הוגדרה בקלות כחסויה, ולכן מרגיז עוד יותר לראות שלא מסתירים כאן מידע בטחוני, אלא רק מסתירים איך שטרית מדיר את הציבור מהשיחה החשובה הזאת כדי להמנע משיקולים מוצדקים של שקיפות, פרטיות וכולי. נראה שהיו עוד 3 פגישות בשבוע שעבר, אני מקווה שאשיג סיכום או פרוטוקול שלהן. הבא ננתח את הישיבה מנובמבר:

סיכום דיון על אבטחת מידע מאגר ביומטרי - 22.11 עמוד 1

ראשית, שימו לב מי לא בקהל – הציבור וח"כים/שרים שמתנגדים למאגר בכלל והקמת פיילוט ללא העמעום בהתאמה שהציעו עדי שמיר, אור דונקלמן או אחרים, אם היו.

2.1 – מנכ"ל רשות האוכלוסין היקר, אם אתה מעונין לשמוע את דעת כל "המעורבים בפרויקט", למה לא עירבתם את הציבור שהוא נשוא המאגר? אני חושב שאנחנו "מעורבים" בו. סוגשל.

2.2 – אגף התקציבים (קרן טרנר) מתפלאים לגלות שההגנה על הפרטיות בעזרת שיטת שמיר, שהיה אחד המדדים להצלחה, בוטל כמדד ובוטל מהפיילוט – בגלל צרכי המשטרה. שימו לב לאורך כל המסמך שהמאגר כבר לא מתואר ככלי לשימוש משרד הפנים לאימות תעודות, השינויים מרחיקי הלכת בצורת בנית המאגר נעשו בצורה מפורשת לדרישת המשטרה. מה שאמרנו כל הזמן, ומה שאמר שמיר בכנס באוקטובר, המאגר הזה נדחף ע"י המשטרה אבל הועבר ע"י משרד הפנים, אחרת הוא לא היה עובר. עכשיו משעבר, המשטרה לא מתביישת להתנהג כאילו היא הבעלים, כמו שתכננה מראש.

שימו לב לקוריוז – משרד האוצר נלחם על טובתינו, הלוט"ר והמשטרה נגדינו. "יום ההפך"?

2.3.2 – שטרית מגיב – שיטת שמיר היתה רק הבטחה ריקה באוויר, לא ממש בדקנו את זה לעומק (כי לא ממש התכוונו אי פעם ליישם את זה, אני מניח…), ואחרי שהמשטרה הסבירה לו שזה מקלקל לה את השמחה, הוא "שינה את דעתו". כל מי שהיה בפגישות או קרא את הפרוטוקולים, יודע שמעולם לא היתה כוונה לעמעם את המאגר.

סיכום דיון על אבטחת מידע מאגר ביומטרי - 22.11 עמוד 2

2.3.3 – שטרית השמרן טוען שבאף מקום לא ניסו את שיטת הקבצים של שמיר – הוא לא טורח להזכיר שבאף מקום בעולם לא ניסו מאגר כזה על כלל האוכלוסיה. הי! הזהירות שלו במקום, אבל שלנו לא?

2.3.6 – הקהל לא מתנגד "כי יש לו אינטרס"? אני חושב שהקהל פשוט לא מודע לבעיות או שמציפים אותו בתמריצים, הפחדות ומסכי עשן. למשל זוגתי כרגע בין עבודות וחותמת בלשכה. בלי שהעליתי אפילו את הרעיון היא בחרה על דעתה לא לתת טביעת אצבע. עשו לה פרצופים ושכנועים אבל בסוף הסכימו ל"שגעון" של מובטל שלא משתמש במכונת האצבעות האוטומטית. זה לא שהקהל לא דורש, זה שהרשויות לא ממש מספרות על ההשלכות והאופציות – במסגרת טיעונינו לגבי שקיפות ושיתוף הציבור…

2.3.7 – התייחסות להצעת שמיר המתוקנת? הגבתי לה כאן כשהיא שיפרה את המאגר המעומעם, אבל איך בדיוק הוספת טביעות וצילומים למאגר 1:1 משנה משהו? כי זה יוסיף false positives? לא ברור, אבל שטרית איננו מומחה בתחום, לא קריפטולוג ולא מדען מומחה בראיה ממוחשבת וזיהוי ביומטרי, אז אני לא מצפה ממנו "לעשות הגיון" בטיעונים שלו. הלוואי שכולם היו רואים את זה כך…

2.4.1 – אם יודעים מי במגירה, סימן שכל המאגר נגנב ויש לנו צרות הרבה יותר גדולות.

2.4.2 – מצוין, גב' אבישר, המאגר הזה לא אמור לשרת את המשטרה ואנחנו בדיוק נגד זה פועלים. אם המשטרה רוצה מאגר, שתחוקק אחד בעצמה!

2.5.2 – יורם אורן טוען שאפשר יהיה לנייד אזרח בודד בין בגירות, אני תוהה איך יניידו את השם אחד ממאה ממגרה אחת, את התמונה וטביעת האצבע הנכונות מתוך מאה שבמגירה התואמת, אם אין התאמה 1:1? או שהוא צוחק עלינו או שהוא לא מבין את שיטת המגירות בעצמו. בכל אחד משני המקרים האלו אני חושב שזה אומר שאני מטיל ספק בהתאמתו לתפקיד הזה.

2.6.1 – הסבירות לבג"ץ היא המדד? או שמא הדאגה לבטחון הציבור? נשמע כמו חישוב קר אם "שיטת מצליח" תצליח. ג'יזס.

סיכום דיון על אבטחת מידע מאגר ביומטרי - 22.11 עמוד 3

2.7.5 – הבנתם? שיטת עמעום הזיהוי האישי וחשיפת הפרטיות בעצם פוגעת בפרטיות. טיעון שופע הבנה טכנולוגית ושימוש בלוגיקה מטעם ראש הלוט"ר, האנשים האמונים על הכנסת העם לפראנויה. אלו ראשי השועלים שאמורים לשמור על התחת שלנו.

3.1 – שטרית בכבודו מודה בפה מלא שהמערכת מיועדת לשימוש המשטרה ומערכת שתתן מענה למשרד הפנים בלבד ותגן על פרטיותינו אינה מעניינת את ישבנו הדשן.

3.1.4 – שטרית חוזר בו ונותן מס שפתיים – המאגר בעצם כן מיועד לשימוש משרד הפנים, בנוסף הוא שוב מצטט את המספר השקרי של 350K תעודות מזויפות. למי שלא עקב – יש הערכות של כמה עשרות אלפי מזויפות בלבד, 350K זה מספר התעודות שדווחו כאבודות. הקמת המאגר איננה הדרך הטובה היחידה למנוע זיוף, תעודות חכמות היו מספיקות, ובוודאי שתעודות ביומטריות ללא מאגר היו מספיקות גם הן.

3.1.5 – איפה הערכת המומחה שתגבה את הטענה הזו? האם קריפטולוג זוכה פרס ישראל, פרס טיורינג ופרסים מקצועיים אחרים מבין בתחום פחות משטרית? האם המלצות רמו"ט ומועצת הפרטיות במשרד המשפטים זניחות? מה עם שיטות אחרות שהוצעו?

3.1.6 – נכון, קיימים מאגרים לא מקובצים. הם נאספים מפושעים ולא מכלל האזרחים, או שהם במדינות לא דמוקרטיות שעושות בהם שימוש לרעה.

3.1.7 – שוב, הסיכוי לבג"צ מהווה שיקול יתר משיקולים של פרטיות, בטחון ודמוקרטיה.

3.1.9 – תעודה חכמה כן, מאגר לא. למה לכרוך אותם ביחד?

3.2 – ליקוק אחוריים אחד גדול מצד רשות האוכלוסין או חוסר ענין במשמעויות הבעיתיות של ההחלטות שנפרסו פה.

שימו לב שאין פה שום נציגות של רמו"ט (הם קיבלו את סיכום הישיבה אחרי הישיבה), שום גוף עם אינטרס לשמירת פרטיות הציבור או לאזן את משחקי הכוחות של המשטרה לשליטה במאגר. לצערי אין סיבה שזה לא ימשיך ככה.

אינני יודע אם תאורגן הפגנה בקרוב, אני רק מקווה שההתנהלות הזו תשכנע אתכם לא להשתתף בפיילוט כשיתחיל לרוץ, ולהסביר לכל מי שתוכלו למה להמנע ממנו.

פיילוט המאגר הביומטרי – נחטף?

מי שקשוב לרחש בעיתונים, שם לב שבשקט בשקט המאגר הביומטרי קורם יו"ר ופקידים. לקהל הרחב לא הוצגו שום תכניות, אין כל שקיפות בתהליך, ולכן לצערינו, המתנגדים לפיילוט חיים כרגע על דליפות מידע והקמת קבוצות מחאה בפייסבוק. מה שגלוי ברשת זה ציטוטים בחדשות מפיו של השר איתן, מכרז של משרד הפנים לראש הפרויקט (שכבר נבנה ללא ראש) והשבוע נחשף העיצוב של התעודה כולל הגב שלה. הנה מה שאנחנו מלקטים:

  • השר איתן טוען שהמאגר מתרומם שלא בהתאמה עם תנאי החוק, אלא בתנאים יותר בעייתיים/מסוכנים
  • השר איתן טוען שלמרות שהפרויקט קשור לצ'ארטר שלו (שקיפות ושירות לאזרחים) ולמרות שהוא בוועדת השרים ליישומים ביומטריים, ממדרים אותו מלקבל מידע
  • הפרויקט כבר שכר תוכניתן וכנראה התחילה בנית מערכת התוכנה למרות שעוד לא נסגר המכרז לראשות הפרויקט, לא פורסמו כל מזכרים ותקנות לגבי אופן היישום שלו
  • תעודת הזהות החדשה מכילה פרטי עיצוב תמוהים, כמו שם קודם למי שהחליפו שם, ושם הסב. באדיבות עידוק:
    גב תעודת הזהות החדשה
  • לפי הטוש, מאה-אלף הפראיירים הראשונים ישוחדו לעבור לתעודה ביומטרית ע"י חלוקת קוראי כרטיסים של $15 "חינם" (יענו, על חשבון כולנו)
  • שועל מונה לשמור על התרנגולות, למי שלא זוכר, עמידרור היה מנחה הפאנל בבינתחומי, והראה נטיה בולטת בעדו. המצחיק/עצוב בסיפור: אתמול נפתחה עצומת תמיכה במינויו אבל רק שני אנשים חתמו נכון לרגע זה. פאתט.
  • הצד הכי מטריד של זיהוי אקראי ברחוב, זה שפרופ' קימל מהטכניון טוען שאינו אמיתי, כבר כאן ויתחיל להכנס לשימוש בשוק הפרטי בקרוב. שיטות אחרות בדרך.
  • מייק בלאס התחייב להתייעצות ציבורית לפני התקנות ייחתמו. זה היה בפאנל במכון לדמוקרטיה (10.1.10). "על התקנות, מן הסתם, יתקיים שיח – אני מקווה שהציון שתתנו לו בסוף יהיה טוב יותר מהציון שנתתם לשיח הזה" – על השיח הזה כנראה דילגו, וצריך לשאול את בלאס מה קרה להבטחה הספציפית ולשקיפות השלטונית בכלל.
  • באוקטובר היה כנס פרטיות בי-ם, שם עדי שמיר גילה שבניגוד להמלצותיו, המשטרה לוחצת למאגר "אחד לאחד" כדי לשרת את מטרותיה, ושהמנגנון נכנע לדרישות.
  • בראיון בגל"ץ רמז השר איתן שגופים מבקרים את צורת ההקמה של המאגר, אני מניח שהכוונה לרמו"ט והמועצה להגנת הפרטיות.
    [audio:2011/03/miki-eitan.mp3]
  • אז מה בעצם אנחנו למדים מכך:

  • כנראה שטרית זימן פגישה אחת לפחות בנושא הפרויקט, שממנה מודרו אנשים מסוימים, לא הוזמנו אליה אנשי המאבק במאגר כמו האגודה לזכויות האזרח, ובייחוד לא פורסם בציבור פרוטוקול הישיבה(!!). פגישות ועדה שכאלו יכולות להיות חסויות אך ורק אם הן של משרד החוץ או הבטחון – משמע גופי הביטחון חוטפים את הפיילוט?
  • את השר איתן, החבר בועדת השרים ליישומים ביומטריים, ככל הנראה מידרו מהפגישה אם הבנתי נכון את דבריו לרזי ברקאי.
  • נראה שהוסכם בשלבים מוקדמים יותר ללכת עם "שיטת עדי שמיר", אבל מאגר הפיילוט נבנה במתכונת המקורית (התאמה אחד לאחד), המסוכנת יותר, לפי דרישות המשטרה. אני אישית לא מופתע לצערי.

אני לא כתב ואין לי קשרים, אבל מידידי העיתונאים שקוראים את זה, אני אשמח לדעת מתי התקיימו ישיבות חסויות בנושא, מה נאמר בהן, איך מוקם המאגר בלי פרסום תקנות או שיטת העבודה בו, מהן מטרותיו המוכרזות של הפיילוט ומהם המדדים להצלחתו, מה היא חוות הדעת של רמו"ט והגנת הפרטיות להתנהלויות הנ"ל. יש כאן המון סימני שאלה מטרידים.