חוק זכויות היוצרים המחודש

Ynetאושר חוק זכויות היוצרים – תרבות ובידור

אני רוצה עדיין לקרוא את כל תוכן החוק ואני מבין שכבר עכשיו יש שם כמה בעיות, אבל יפה שהכנסת סופסוף התעוררה לטפל בענין חשוב שכזה. לא ברור לי עד כמה זה תואם את החוק האמריקני והאמנות הבינלאומיות ומה ההתייחסות להפצה אלקטרונית של יצירות, והאם יש התייחסות לרשיונות שימוש חופשיים בסגנון CC, GPL ודומיהם. עוד משהו שאני חייב לברר, האם צילומים עדיין נבדלים מיצירות אחרות כמו שהיה בחוק עד היום. אני מתכוון לחפש את הנוסח באתר הכנסת, ואני מקווה למצוא ניתוחים שלו אצל כמה בלוגרים עו"דיים.

הכתבה מציינת להפתעתי את הבעיה שאמנות נמכרת לגוף כלכלי שעושה איתה אח"כ מה שבא לו בלי אישור ותמלוגים ליוצר המקורי. אותי זה הפתיע. נשמע כמו תירוץ קלוש ליוצר טמבל שמכר את זכויות היוצרים במקום רק את זכויות ההפצה, או מכר זכויות הפצה לא מספיק מוגדרות ומצומצמות. בעיה אחרת שנשאלת היא ענין כתבים שזכות היוצרים על כתבותיהם נשארות בידי המו"ל, ולהבדיל צלמי חתונות ששומרים בעלות על התמונות שצולמו למרות שהן לפי הזמנת הלקוח (לפי החוק הישן, מי שהזמין את התמונות ושילם על חומר הגלם הוא הבעלים על זכויות היוצרים). יש כאן בקיצור שאלות טובות למדי שמעניין אותי איך התמודדות איתן המחוקקים.

יופי גאידמק…

אם לא חיבבתי אותו עד היום אז הנה – גאידמק לא מבין מה זו דמוקרטיה. ברגע זה הוא בערוץ שתיים מגיב לקריאות הבוז לרבין וקריאות העידוד למר טרימבובלר. אנשי בית"ר עצמם מגנים אבל הוא בתור הבעלים, בתגובה לקריאתו של אולמרט כי הוא מתבייש בקהל הזה בתור מעריץ הקבוצה: "אולמרט הוא לא מעריץ אמיתי של הקבוצה" (הוא מעריץ ידוע עוד מלפני שאתה ידעת מי הם), "חוסר האחריות היה מצד מארגני המשחק שהחליטו להכריז על דקת דומיה. זה משחק כדורגל ולא הפגנה פוליטית, האוהדים באו לתמוך בקבוצה". זה ביום שבו גם הודבקו הרי מודעות של פרס בכאפיה, הפעם בהשקעה ובצבע.

זה שגאידי אלרגי למשטרה זה ברור, והוא מתקיף אותה ואת אולמרט שוב ושוב, אבל עכשיו מסתבר שלאיש אין יועץ תקשורת, מחסום טאקט דיפלומטי או פוליטי לפה או מצפון אנושי בסיסי. אם זה הפרצוף האולי-מתון שהוא מראה במהדורת החדשות של ערוץ שתיים, איך הוא אצלו בבית? אז יש מה לפחד או לא? לא אכפת לי אם האיש פושע או לא, מפחיד אותי שהידיים שלו מתערבות בשלטון שלי.

(כן, מוקדם יותר הוא שחרר הודעה מגנה לעתונות, דרך רהב אני מניח, אבל כאן מדובר בפרצוף האישי שלו בטלוויזיה!)

עדכון: אייטם חדשות שתיים על ההתפרעות, והראיון עם גאי-דה-שמאק שאליו התייחסתי כאן. צפו בעצמכם.

GPLv3 – הקדמה

כן, סופסוף נחתה גרסה 3 הרשמית והסופית של The GNU General Public License הידוע לרוב בתור GNU GPL או פשוט "הGPL".

רבות יכתב עליו ברשת, הנה האינפוט הקטן שלי (אפילו אם באיחור אופיני של מספר ימים 🙂

הקדמה
GPL הוא רשיון התוכנה המשפיע ביותר שאי פעם נכתב. יכול להיות שהוא גם שובר את השיא בין כלל רשיונות השימוש במוצר או שירות כלשהוא בהשפעה על השוק שבו הוא עובד. הרשיון הזה הוא מגן מקורי ואפקטיבי של זכויות וחירויות בסיסיות של המשתמש וכותב התוכנה לרתום לעזרתו כלים ומידע בצורה חופשית ובלתי מוגבלת ע"י אינטרסים פוליטיים או רדיפת בצע. אני יוצא מהנחה שכל הקוראים שלי יודעים מהו הGPL ולמה הוא. אם אני טועה אז תרגישו חופשיים להפגיז בשאלות, ואני אפרט יותר.

לאורך השנים מיקרוסופט ואחרים בעולם התוכנה, ניסו לעשות את מה שדיסני וסינדיקטים של יוצרים ניסו לעשות עשרות שנים לפניהם לצרכן וליוצר הקטן. עם כסף קונים השפעה בחברות ובממשל ומגבילים את האפשרות ליצרנים קטנים ליצור ולמכור יצירות, דבר שלכאורה אמור היה להיות בבסיסו של הקפיטליזם החופשי. רבים ראו את הGPL ככלי ניגוח בקפיטליזם אבל אני ואחרים רואים אותו ככלי ששומר על הדמוקרטיה ודווקא מעודד תחרות כלכלית. ההיסטוריה הוכיחה שהוא גם לא כלי שמדכא יצירתיות, שגם זו היתה אחת הביקורות נגדו. כיום אין כמעט חברת תוכנה אחת או ממשלה אחת שלא עושות שימוש כלשהוא בתוכנה חופשית, וכמובן שתוכנות חופשיות משמשות בעמוד השדרה של כל שירותי האינטרנט כמעט – מרבית האתרים בעולם מבוססים על תוכנות ומערכות הפעלה חופשיות, שלא נזכיר את מנועי החיפוש הגדולים ביותר, שירותי השמות והדואר שברשת.

פרולוג
אחרי ההקדמה הזו, הלכתי לקרוא קצת (כי לפני כמה חודשים הפסקתי קצת לעקוב), ובמיוחד דליתי חומר ממה שRMS אומר על המעבר, ומסקירה מפורטת של לואיס וילה ב-1 2 3 4 חלקים. במקביל, בעיתונות המחשבים התייחסו למשמעויות החביבות שיש לרשיון החדש על עסקת הפטנטים של מיקרוסופט ונובל (עוד בהמשך), למשמעויות של הרשיון לחברות ASP (שכדי לא לבלבל עם דפי ASP בשירותי ווב של MS נקראים עכשיו SaaS מסתבר). אני מנסה לעבור על כל כמויות הדעות והפודקאסטים בנושא, ולאט לאט אפרסם כאן בשבוע הקרוב את השינויים העיקריים, מה שלא נכנס ברגע האחרון, ואת דעתי הצנועה והאישית עליהם.

גאווה ודיעה קדומה

חשבתי ברצינות לנסוע לירושלים למצעד היום. זה כבר מזמן לא מאבק על זכויות להטב"ים אלא מאבק על מדינה חילונית ושפויה. הקיצונים מבעירים את ההמונים ועכשיו גם לא בוחלים בפגיעה בטבע כדי להדגים איזה אלימות הם היו מתים להרשות לעצמם להגיע, והמשטרה מעריכה שהם גם מסוגלים.

אני מאוד רוצה להפגין היום, ולמחות על המכות החוזרות והנשנות שחוטפות זכויות האזרח שלי, אבל האמת היא שאני מת מפחד מהעצרות האלו…


מצחיק? תחשבו עוד פעם. יש אדיוטים בכנסת שעדיין חושבים שהומוסקסואליות זו בעיה שניתן להגמל ממנה.

ובנושא קרוב-רחוק, חנית ורבים אחרים כותבים על איך שהמדינה מאבדת דמוקרטיה וחופש כל יום. בדיוק הרגע קראתי שגם ת"א תהפוך להיות עיר ללא פרטיות. על זה בדיוק ההרצאה של דוקטורוב מדברת – איך שהמצלמות בלונדון לא עוצרות ולא מאטות את הפשיעה. פושעים נעצרים אחרי מעשה ומפנים את הרחוב לפושעים אחרים, אבל את הכסף הזה אף אחד לא משקיע בחינוך כדי למנוע את הפשע מראש.

למה דווקא, תסבירו לי?

מאיפה בא הצורך האנושי לעשות מצעדים? זה לא שריד טוטאליטארי ממשטרים שהרגישו צורך להפגין עוצמה צבאית?

המשטרה כנראה תודיע בבוקר שאין מצעד גאווה. אני מאוד פרו-ליברליזם ועצוב לי שככה חשכת ימי הביניים דורסת את הדמוקרטיה באיומי אלימות. אני מקווה שהמשטרה גם תעצור ובתי המשפט יענשו את יוזמי הבלגנים שהובטחו (פירות עם סכיני גילוח תקועים בתוכם?!)

אבל מהצד השני אני גם פציפיסט. מה העקשנות הזו לערוך מצעד ולחסום צירים? ולא משנה עכשיו אם זה רחוב יפו בי-ם או הירקון בת"א. למה אי אפשר לעשות יום פסטיבל בגן סאקר או גני יהושע בלי להפוך את העיר שמסביב לפקק תנועה?  בשביל זה אנשים משלמים ארנונה? למשטרה אין דברים יותר חשובים לעשות? אפשר לקחת גן ציבורי ולשכור מאבטחים ולעשות יום כיף, וחלאס. אני חושב שעשיית הדווקא של איגוד ההומו/לסביות (סליחה על השעה אבל ברח לי שמו כרגע) יוצאת בעוכריו. המצעד הרי אמור לבוא עם מסר של ליברליזם ושיתוף פעולה, אז למה זה הפך להכרזת מלחמה?

למה דווקא?