Chrome

טוב, הארץ גועשת, רגשות חצוים ברשת והקשקשת גולשת.

גוגל יצאו היום עם דפדפן חדש למי שלא שם לב. לקחו את WebKit מספארי (שלקחו אותו מKDE), עם רעיונות (ושם!) מעולם המוזילה, וחידשו בעיקר שני דברים: מנוע משופר להרצת ג'אווהסקריפט ופרוססים נפרדים לכל טאב. לגיקים זה אומר חלונצ'יק של טאסק מאנאג'ר שמאפשר לראות כמה זכרון וזמן מעבד "אוכל" כל טאב לחוד, וכמה פלאש ופלאג-אינים אחרים אוכלים, ומאפשר להרוג כל אחד מהם לחוד אם הגיעו מים עד רפש.

אין גריזמונקי, חוסמי פרסומות וכולי
אין כפתור "בית" כברירת מחדל (אבל אפשר לבקש ספציפית, בטח ישתנה בבטאות הבאות)
אין המון אופציות אבל זה בכ"ז דפדפן טרי בשוק.
יש אסיסטנט קטן ולא רע לטיול בDOM שדומה לסייר הDOM של השואש. זה לא פייערבאג מלא, אבל זו התחלה יפה.
בוטל בר החיפושים (צורף לפונקציונליות של בר הכתובות), איתן מוצא שזה מוזר שדוקא חברת חיפוש תבטל את האלמנט הזה.
פורסמה חוברת הוראות בקומיקס שהופקה ע"י סקוט מקלאוד (ולא מלאך ולא שרף!). לא חוסכים פה בPR.

מכמה הצצות מהירות המהירות שלו לא מרגישה יותר מהירה משואש עמוס תוספים וסקריפטים של גריזמונקי, הרינדור של דפים מסוימים אכן טיפה שונה מגקו ועיצוב הבלוג שלי נשבר קצת, אין לו סטאטוס בר תחתון שיספר לך כמה מהר או לאט עולה העמוד שביקשת, אין לשחזר טאבים שנסגרו, הקידוד הוא western כברירת מחדל ולא יוניקוד UTF-8, אבל אולי הכי חשוב: בגוגל מפות עדיין אין כבישים בישראל. אנחנו מדבר בצבע פסטל-תכלת עם קו ירוק בצורת צהוב מפוספס. מבהיל לגלות כמה זכרון אוכלים חלק מהאתרים, מוזר לגלות שבמקרים מסוימים הרבה טאבים כן מנוהלים בפרוסס אחד (למרות זה אכן ממש פרוסס נפרד כמו שיספר לכם הטאסק מנג'ר של חלונות). אפשר להרוג חלונות תקועים גם ממנהל המשימות הפנימי וגם מזה של XP.

מסקנותי – אולי יום אחד אבל לא עכשיו. אני לא רואה יתרונות מהירות וחסרים לי המון תוספים. המוזר הוא שבינתיים התפתחה שיחה ערה בטוויטר ביני לבין רן הרטשטיין, גל מור ואיתן, האם גוגל וכרום הם "מרושעים". הדפדפן הזה, לטענת רי"ה הוא עוד הוכחה לרשעותה של גוגל המנסה לספח אליה את כל המידע שאפשר על משתמשים תמימים, וריכוז מידע וכוח זה בהכרח מרושע. עניתי שלפי ההגדרה הזו גם כל ממשלה ורשות מס בעולם היא רשע ושאלתי אם הוא מגדיר את עצמו כאנארכיסט, כי זו הגדרה מקיפה למדי ולדעתי מסקנה מתלהמת וחסרת בסיס. יש לי הרבה מה להגיד נגד גוגל אבל זו לא הסיבה. לראיה לזה שלא איבדתי בהם אמון – אני עדיין אוהב את המנשק הנהדר של הג'מיל, ומבלה את רוב שעותי בדפדפן בגוגל רידר…

…אבל בשואש.

הזהרה קטנה לגבי Ubiquity

אולי אתם לא מחוברים לזרם החדשות הגיקיות שמציף אנשים בימים האחרונים, אבל יהודי חביב בשם אזה (אזא?) רסקין, דור שני למתכנתי אינטרנט (כבוד!) שעובד עם קרן מוזילה, הוציא תוסף חדש שמלהיב גיקים בשם יוביקוויטי (אין לזה מילה בעברית כמדומני).

יוביקוויטי מאפשר לכם לכתוב פקודות פשוטות שיבצעו דברים גדולים ומגניבים.
הוא יקרא קטע טקסט, יבין שמדובר בכתובת ויאפשר לכם לשתול מפה אינטראקטיבית בגוגל מייל.
הוא יעזור לכן לחפש מידע בצורה חכמה.
הוא ישלוף מאשאפים מהכובע בקלות שבה שרברבים שולפים ג'יפה מהצנרת…
… רגע למה אני מנסה לתאר, אני אתן לרסקין להדגים:


Ubiquity for Firefox from Aza Raskin on Vimeo.

יש רק בעיה אחת, מדובר בגרסת אלפא מוקדמת ולכן כדאי להזהר משני דברים לפני שאתם קופצים למים. אל תבינו לא נכון, הכלי נראה יציב מאוד למשהו שמתאר את עצמו כ"אלפא", אבל אליה וכמה קוצים בה:

1. הכלי עשיר אבל מתעשר הרבה יותר כשהוא נותן לכם להרשם לפקודות חכמות נוספות שאחרים כותבים, כרגע הוא שומר את ההרשמות האלו בצורה מוזרה – ההרשמות הן למעשה פרטי היסטורית גלישה שמתויגים כהרשמה לפקודה מה שאומר שכשמאפסים את ההסטוריה מאבדים את ההרשמות החיצוניות, כרגע אנשים מדברים על השימוש במחיקת ההיסטוריה לצרכי פרטיות, מה יהיה כשהפריטים פשוט נעלמים בקצב הטבעי שלהם מההיסטוריה (9 ימים ברירת החדל)? לא יודעים, כי המוצר עוד לא בן תשעה ימים אבל קהילת כותבי תוספות עשירה כבר יש 🙂

2. שימו לב שאמרתי "הרשמה לפקודות חיצוניות" ולא "התקנה". למשל נרשמתי לעמוד של ירדן כשהיתה שם רק פקודת תרגום במורפיקס, אבל אחרי שעתיים כבר היום שם כלים נוספים, ולכן הם הופיעו אוטומטית אצלי בפעם הבאה שפתחתי את פקודת יוביקוויטי. האם זה מה שרציתי? כשנרשמתי עברתי כמה מסכי הזהרות שמקור הפקודה לא מוכר וצריך להזהר אז עברתי על הקוד ואישרתי אותו, אבל מי אמר שאוהב את מה שיהיה שם בעתיד? עדכונים לקוד בעמוד של ירדן לא ילוו בהזהרות חוזרות.

2א. ולמה הפחד? כי מדובר בסקריפטים שרצים מחוץ לארגז החול. נכון, כמו גריזמונקי מדובר בכלי שיכול להגיע לרג'יסטרי של מוזילה ולשכתב אותו, ולכן גם זמינות לו גישות לעוד המון רכיבי מערכת ולמשיכת קוד וכלים רחוקים מהרשת (אני לא יודע אם הוא מוגבל בכלל, כי אני לא מכיר את מבנה הסקיוריטי של מנוע הJS של מוזילה, אבל אינני יודע אם יש משהו שעוצר את הקוד הזה מלהריץ תוכנות חיצוניות ממש במערכת ההפעלה למשל). פקודה ש"נרשמת אליה" היא כל פונקציה שהיא בJS, היא יכולה להיות פקודה שדורכת על פונקציה פנימית של יוביקוויטי או של משתמש אחר, או קוד זדוני מעשרות סוגים. יוביקוויטי כרגע לא מדברים על פתרון בענין. ההמלצה הרשמית שלהם – קחו רק את הקוד שמעניין אתכם, והריצו אותו מקובץ מקומי אחרי שבדקתם אותו, במקום הרשמה לאתר רחוק שעלול "לבגוד" בכם יום אחד. בדיוק כמו שבאתר הסקריפטים של הגריזמונקי מזהירים אתכם לבל תתקינו עדכונים חדשים מדי שעוד לא עברו את עיניהם האולי-פקוחה של עוד כמה חברי קהילה שמבינים בקוד – כי כבר הועלו לשם בעבר סקריפטים זדוניים והבלגאן חגג.

אחרי ההזהרות החשובות האלו – מדובר בכל זאת בפיתוח מגניב למדי למי שמתרגל לעבוד איתו, והוא יכול להעשיר מאוד את חווית הגלישה והתקדמות בעוד צעד לדפדפן סמנטי שמבין סוגי תכנים והמידע שיש להם להציע להצגה מחדש לפי צרכי המשתמש. עוד כמה צעדים, כמו שאמר מישהו בתגובות לפוסט של רן, ויש לנו את "המחשב של האנטרפרייז". אני מקווה שהוא לא יצא כמו אדי – המחשב של "ליבת הזהב" של דאגלס אדאמס (שחזה כמעט במדויק את "מיקרוסופט בוב" והקליפי של אופיס).

"אול יור בייס" נכנס לרשימת המימים שבסכנת הכחדה!

רוקטבום ממשיכים לחנך את הדור החדש, והפעם All Your Base, אולי מותיקי הוידאואים הויראליים, מהתופעות הראשונות מהז'אנר שחצו את הקווים למדיה הרגילה ומשכו תשומת לב נבחרת.

בפרק חדש בסדרת "דע את מימך" סוקרים רוקטבום באיכות HD נדירה את ההיסטוריה של המים, כולל כמה רמיקסים שלא הכרתי, ורואים בו את אחד מאבותיהם הרוחניים של הLOLspeak המודרני הנפוץ ברשת.


Know Your Meme: All Your Base from Rocketboom on Vimeo.

מה שיותר מטריד אולי, הוא שגיליתי אתמול שיש לי כמה חברים מאוד מקוונים וגיקיים שלא נתקלו עדיין ולו בלולקאט בודד. לא ברור איך זה קרה. האם עלי לקחת אחריות אישית על הכשלון או שמא זו היא בעיה כללית עם שאר ענן הגיקים המקיף אותם? חמור מאוד.

מסיבת חנוקה

Ynet מחשבים – האם Firefox 3 ישבור את שיא גינס בהורדות?

אני לא מבין למה לחנוק את שרתי ההורדות, לא מבין למה לא להקים אתרי מראה בינלאומיים. פעם פעם, אני זוכר איך אתרים היו מתחננים להמתין בזבלנות כשהיה יוצא קרנל 2.6.0 או פדורה/מנדריבה/אובונטו/סנטוס/קנופיקס חדש, שלא יתמוטטו השרתים. וכמו שבת"א או ניו יורק מצפצפים מאחוריך ברמזור כבר כשמתחלף רמזור הולכי הרגל עוד לפני שקיבלת ירוק, תמיד ביומיים הראשונים היו עפות התלונות בlinux-il על מהירות העדכון של המראות ו"למה לא הזיזו הלילה את הקרונג'וב כדי להקדים את המכה?".

מישהו שכח שביט-טורנט לא פותח במקור דוקא בשביל להוריד סרטים ואת הדיילי-שו, אלא לגרום לזה שהורדות של ISO וקבצים גדולים אחרים יהיו יותר מהירות כדי לרדד את העומס ולפתור את האתר המרכזי מדאגות רוחב פס ומחיר שרותי האירוח. אין לי מושג איך תחרות שיאי הורדות תהיה "ידידותית לסביבה". כמה ילדים יורידו את מוזילה עשר פעמים רק בשביל הסטטיסטיקה ובשביל גינס? על כמה מתערבים שזה ימנע מאנשים רגילים להוריד? לא ברור לי הענין הזה 🙂

ובחדשות אחרות, נראה שעד היום לא ממש החליטו על מקום למסיבת ההשקה. תרמתי את רעיונותי בפוסט הרלוונטי כמו ללכת לפאב או משהו דומה. קרה כאן משהו מוזר כשה"מארגנים" זרקו על הקהל לארגן, נתנו לינק להרשמה אבל אין נתונים כמה נרשמו ואם הם בכלל בגיל מתאים לפאב, אבל ארגון מסיבות זה לא הצד החזק של הקהילה כידוע. נראה שבקצב ההתלהבות הנוכחי לא תהיה מסיבה. בזמנים כאלו אני מתגעגע לשנותי בקליפורניה, שם אנשים ידעו לחגוג השקה של דפדפן!

ושלום לקוראי הפלאנט! השבוע שמעתי עליו בפעם הראשונה, והיום גיליתי שאני משתתף בו כנראה כבר כמה זמן בלי שידעתי 🙂 עכשיו גם אתם אצלי בקורא הרססים.

שמות מחשבים

אנשים שלא מנהלים רשתות לא יודעים אילו בעיות יכולות לקרות כשבוחרים בשמות בעייתיים למחשבים. אתה עלול למצוא את עצמך מתקשה למצוא שמות חדשים למחשבים נוספים או במקרים קיצוניים למצוא התנגשויות, ואני אתן דוגמאות:

1. חבר שלי שרת ביחידה מסוימת בצבא אי שם בשנות התשעים, שם כל מכונות הסולאריס היו שמות של דמויות שייקספיריות וכל תחנות הSGI היו שמות של תבלינים. יום אחד כשנרכשו כמה מכונות חדשות ונגמרו לו התבלינים הוא כמובן בא אלי. הלכנו למדף התבלינים של אימי וחיפשנו וחיפשנו לשוא שמות שעוד לא היו להם, עד שגילינו שמלח וסוכר לא היו מיוצגים ברשת בכלל 🙂

2. חבר אחר ביחידה אחרת קרא לכל המכונות שלו בשמות של מותגי קונדומים (אכן יחידה אחרת למדי) כמו דורקס וטרוג'אן, והגיע עם כמה מהמכונות לתרגיל ביחידה אחרת, שם כל הרשת נותבה ע"י ראוטרים בשמות פשוטים ולענין כגון R0, R1…. וכמובן שהיתה בעיה של התנגשות מרחב השמות כי לשתי הקבוצות היה R3.

3. בחברה מסוימת בנה ידידי מארק קלאסטר חישובים, זה היה עוד לפני המצאת המחשבים הדקיקים של 1U שיש היום, ו40 מחשבים הוכנסו לארבעה ארונות. בכל מצב אחר אנשים היו קוראים להם במספרים רציפים כמו C01 עד C40 אבל לא מרק. הוא החליט לקרוא לארון אחד בעשרה שמות שונים של וודקה, לשני בעשרה שמות של קוניאק, לשלישי בעשרה שמות של ויסקי וכך הלאה. באיזשהוא שהוא שלב הוא קיבל תלונות כשלאנשים נמאס להקליד שמות ארוכים כמו glenfiddich 13 פעם ביום כדי להגיע לשרת ונאלץ להוסיף גם שמות פשוטים…

4. בחברה שבה עבדתי בקליפורניה התחילו ממשרד קטן, ולכל המחשבים ניתנו שמות מ"שלגיה" כי לא תכננו יותר משבעה גמד^H^H^Hאנשים. השמות נגמרו מהר ונאלצו להוסיף "יער", "נסיך", "מכשפה" ואחד הלינוקסים גם קיבל את השם "תפוח", אבל אז הגיע איש מכירות עם מקינטוש. הוא קיבל כמובן את השם "רעל" 🙂

5. פעם קראתי לשני המחשבים שלי בבית רן וסטימפי וחשבתי שאני מה-זה מקורי ואף אחד לא יבין זאת בארץ, עד שגיליתי שבכל חברת היי-טק שניה כבר היה איזה גיק שעשה את זה לפני…

6. בחברה שאני עוזר לה להקים את מערך הIT בימים אלו בחרה חנית את משפחת אדאמס כנושא. בהתחלה פחדתי שהמרחב יגמר מהר מדי (כמו בשלגיה לעיל) אבל גיליתי בחיפושים ברשת עוד המון בני דודים וחיות מחמד, וכרגע מספר השמות בDNS הוא למעלה מ20 שמורים מראש, ופחות מ10 מכונות.

7. מרגע ששמתי שרתית ראשונה משלי בהוסטינג לפני כ4 שנים, החלטתי לתת להן שמות נשיים. זו של היום שמה Uma (על שם ת'ורמן) והגיק שבי ציין בשמחה שיש לה יותר CPU cores מאשר אותיות בשם.

כל פעם שאני מתקין למישהו שרת או תחנה ושואל אותם אם הם בחרו שם, לרוב מסתכלים עלי מוזר. הם לא מבינים שזה מאוד אישי ויקבע את חלק מהיחס שלהם ליצור הזה שאמור לעזור להם לעשות את העבודה? הטלפון הנאמן שלי השתנה עם השנים אבל מרגע שהוא מתחבר לי את המחשב ומנהל לי את היומן, שמו "סנשו" ע"ש נושא כליו של האביר בעל דמות היגון. לא יכול לחשוב עליו אחרת. גם למכוניות יש לנו במשפחה תמיד שמות, כמו "חיימ'קה" ו'השָבָּזָ"ן' (סיפור ארוך) או Shilo'i Wingu שזה אמר להיות "כנף לבנה" ביפנית לפי מישהו שלא סמכתי מעולם על היפנית שלו.

אז איך אתם נותנים שמות למחשבים או מכוניות או טלפונים שלכם?

מי ביקש RAW ולא קיבל?

מצלמות קומפקטיות רוצות להיות DSLR אבל היצרנים לא נותנים להן את הכח ביד. הלינק בהתחלת הפוסט מתאר פרויקט מגניב (תוכנה חופשית כמובן) שעושה בשביל מצלמות קומפקטיות את מה שעושה רוקבוקס לנגני מפ3. העתיד בקושחה, רבותי. העם דורש לשחרר את המוצרים מכבלי היצרנים ולתת למשתמשים את הכוח! 🙂